Group items tagged

... "-אז מה רוצה החברה עכשיו? "חברת IEI מבקשת אישור להרצת פיילוט. הם מדברים על שדה ניסוי זמני, שטח אופרטיבי עילי של כ-13 דונם. נפח החימום בתוך המרבץ הוא צילינדר ברדיוס של 6 מטר ובעומק של 50 מטר. זה הריאקטור שיבצע את הפקת הדלק ישירות מהאבנים. טווח הולכת החום חושב ל-9 מטר מהמחמם". -ומדוע לא החל הפיילוט? "משום שהגופים הירוקים השונים פנו לועדת הכנסת וגם הגישו בג"צ. הפעילות הזאת - מעכבת את השקת פרויקט הניסוי". -מדוע מתנגדים החברה להגנת הטבע ועמותת אדם, טבע ודין? "הם טוענים שחבל עדולם הוא אזור רגיש מאד, מבחינה נופית וסביבתית (אזור חקלאי מובהק). הוא מיועד לשימור ומוקף בישובים. פרויקט כזה יתבע תפיסת שטחים פתוחים ולכן יפגע בנוף ובטבע, תהיה לו השפעה שלילית על כל האזור. יש חשש לזיהום אוויר ולזיהום מקורות מי תהום וקיים חשש למפגעי רעש. מכל הנימוקים הללו טוענים 'הירוקים' עולה בכלל השאלה אם נכון ומוצדק להקים תעשיית דלקים כבדים עתירת תשתיות ומזהמת סביבתית בישראל? מדוע לעסוק בפצלי שמן בכלל, האם זה העיתוי הנכון. וגם האם נכון להקים תעשיית ניסיונית כזאת דווקא בישראל? אלו סוגיות כבדות משקל". -ומה הגיבו על כך משתתפי הדיון? "עובדה, שעלתה באופן ברור ב-'פורום':  על כל השאלות שהעלו המתנגדים השונים לא נערך דיון ציבורי נרחב, כפי שנושא כב�

בראשית השבוע פרסמה התנועה לקיבוצים הצעה להשתתף בתכנית "פיילוט" התייעלות אנרגטית. התכנית היא המשך לשיתוף פעולה שהחל בין התנועה הקיבוצית לחברת החשמל, המעונינת לסייע לקיבוצים לבצע תהליכי התייעלות וחיסכון, הן ברמת הצריכה המשקית והן ברמת הצרכן המשפחתי.   במכתב לרכזי משק ומזכירויות קיבוצים מפרט איתמר שוויקה (ברקאי), איש אגף הכלכלה, את הקריטריונים לבחירת שני קיבוצים שישתתפו ב"פיילוט", המהווה לדבריו תמריץ משמעותי. המועמד צריך שיהיה "מעוניין בתהליך של התייעלות אנרגטית, יקצה לטובת התהליך אדם שיוגדר כממונה אנרגיה מטעם הקיבוץ, שבקיבוץ יזוהה פוטנציאל לחיסכון בהיקף משמעותי, ושבקיבוץ יהיה מגוון רחב של ענפים".   ראשיתו של מהלך לפני כחודשיים, בכנס בו השתתפו 250 נציגי קיבוצים. "הכנס היווה שלב ראשון בתהליך שיערך כשנה, במהלכה נקיים מפגשים עם "נאמני אנרגיה" בקיבוצים, נחלק ידיעונים לחברי הקיבוצים, נארגן אירועים הקשורים לחיסכון האנרגיה, ונעבוד מול בתי הספר בתוכניות לימוד לחיסכון באנרגיה" מסביר שוויקה.   צוות משותף עם חברת חשמל ירכז את פניות הקיבוצים להשתתף בתכנית הפיילוט. הרשמה לפיילוט בכתובת itamar@tkz.co.il, יש לציין שם הקיבוץ, איש קשר ודרכי התקשרות.   זאת ועוד, לטובת יצירת קאדר "נאמני אנרגיה" בקיבוצים - מוזמנים קיבוצ�

שנה וחצי חלפה מאז שהכריזה ממשלת ישראל מלחמה על התלות שלה ושל העולם המערבי בנפט. 1.5 מיליארד שקל הוקצבו אז למימון "תוכנית לאומית להפחתת התלות העולמית בנפט לתחבורה", שעל ביצועה הופקד משרד ראש הממשלה, באמצעות המועצה הלאומית לכלכלה. התוכנית נועדה לתמוך במחקר ובפיתוח של תחליפי נפט בתחבורה - כמו שימוש בדלקים ביולוגיים, תחליפי דלק מגז, רכב חשמלי והגברת הנצילות במנועים. זאת, משום שכ-60% מהנפט המופק בעולם משמש להנעת כלי רכב. שגיא דגן, סובחי בשיר, עמרי רוטמן, עודד דיסטל, רענן הרצוג, רוני זומר צילום: עופר וקנין ההחלטה על התוכנית התקבלה לאור הערכות כי מחירי הנפט ימשיכו להאמיר בשנים הבאות בעקבות הביקושים הגואים, בעיקר בהודו ובסין, ויביאו להגברת התלות האסטרטגית המסוכנת של מדינות המערב במדינות לא דמוקרטיות ואף עוינות לישראל, השולטות במאגרי הנפט המידלדלים. אלא שבתקופה שכבר חלפה מאז ההכרזה על התוכנית, מחיר חבית נפט דווקא ירד, והתוכנית לא צברה עדיין תאוצה. רק בחודש שעבר למשל מונה לה מנהל ראשון - וגם הוא ייתקל בקשיים הביורוקרטים שאותם התוכנית מבקשת לחסוך מהיזמים, מהמדענים והמשקיעים. ביום רביעי הקרוב תקיים התאחדות התעשיינים כנס בנושא האתגרים בפיתוח שוק של תחליפי דלקים בישראל, במסגרת תערוכת הקלינטק הבינלאומי

"הוותיקה מבין החברות המיוצגות בפאנל היא קיימא (Kaiima) ממושב שרונה שלמרגלות הר תבור, המעסיקה לא פחות מ-200 עובדים בהשבחת גידולי שדה (אגרו-ביוטכנולוגיה). זאת, לאחר שפיתחה טכנולוגיה שמאפשרת יבול גבוה ועמיד למחלות. מכאן, קצרה היתה הדרך של החברה לתחום הביו-דיזל, שם היא נחשבת למובילה עולמית בהפקתו מצמח הקיקיון. "יש לנו מעבדה של 500 דונם, שבה הצלחנו לפתח זנים חדשים של קיקיון נמוך, המתאים לקציר המכני. אנחנו מגיעים כיום לעלות הפקת ביו-דיזל במחיר של 85 דולר לחבית - והיעד הוא להגיע ל-65 דולר לחבית, באמצעות הגדלת היבול לדונם, הגדלת שיעור השמן בגרעין הקיקיון והורדת רעילותו", מספר סמנכ"ל הכספים של קיימא, עמרי רוטמן. קיימא כבר מוכרת ותומכת בפרויקטים בעולם (בפנמה, בהאיטי, במקסיקו, בקזחסטן ובארה"ב), ועד כה גייסה כ-30 מיליון דולר מקרן קליינר-פרקינס (אחת המובילות בעולם), קרן ההון סיכון DFJ, בית ההשקעות תמיר פישמן וחברת מיצוי היפנית. חברה מבטיחה נוספת, אשר החלה בתמיכת חממה טכנולוגית ממשלתית, היא טרנס ביו-דיזל, אשר הוקמה ב-2007 בשפרעם על ידי ד"ר סובחי בשיר, ומוחזקת כיום בבעלות משותפת לו, לבית ההשקעות אלטשולר שחם ולקרן אקווה-אגרו של קבוצת גאון. טרנס פיתחה אנזימים עמידים להפקת ביו-דיזל גם מחומרי גלם זולים ונחותים יותר, כמו שמן ומתנו

בעוד כחצי שנה ייכנסו דחפורים אל מתחם רדינג שבצפון תל אביב, במסגרת אחד מפרויקטי התשתית הסבוכים ביותר שנעשו בישראל. זאת, במטרה להביא את בשורת תגליות הגז הטבעי גם אל הלקוחות התעשייתיים והמוסדיים הקטנים במטרופולין הצפוף. הפרויקט יכלול הנחת צנרת גז טבעי מתחת לטיילת בתל אביב, שתעבור דרך שדרת בתי המלון, תסטה אל לב העיר באזור כיכר אתרים ותמשיך אל בית החולים איכילוב. עוד קודם לכן, תחל הנחת צנרת דומה בערי הלווין של תל אביב, ובשנה הבאה תיפרש הצנרת גם באזור נתב"ג. הגז הטבעי יוזרם בצנרת זו בלחץ נמוך ויחליף את השימוש היקר והמזהם שעושים כיום בתי המלון, בתי החולים והמפעלים הקטנים בגז בישול או בסולר ובמזוט. זאת, במסגרת אשכול גיאוגרפי ראשון מבין שישה, שבו יבחרו זכיינים פרטיים להקמת הצנרת ולתפעולה, בתמורה לגביית דמי חיבור ותעריף חלוקה מצרכני הקצה. אייל חנקין צילום: נמרוד גליקמן במארס 2009 זכתה קבוצת סופר אן ג'י (NG) של סופרגז (מקבוצת גרנית הכרמל) ושל שפיר הנדסה במכרז לחלוקת הגז באזור המרכז, בהיקף השקעה של כ-250 מיליון שקל. זאת, לאחר שניגשו למעשה למכרז לבדן - בעוד שיתר המתחרות נרתעו מהמורכבות ההנדסית והביורוקרטית של הפרויקט. ואמנם, רק ביום ראשון הקרוב, בחלוף שלוש שנים, יחלו החברות את ביצוע הפרויקט באזור רמלה (מפעל נשר

משק החשמל בישראל ניצב בפני אחד המשברים הקשים שידע. המחסור בגז טבעי תורגם כבר בשנה האחרונה לזינוק של 25% בתעריפי החשמל, ואלה צפויים לעלות בשנתיים הקרובות בכ-18% נוספים, בשלוש פעימות לפחות, שהראשונה שבהן יצאה לדרכה אמש. בעוד שבעולם נהפך המושג "התייעלות אנרגטית" לשגור במגזר הביתי ולאטרקטיבי במיוחד במגזר העסקי, הרי שבישראל עדיין מעדיפים למחות - ואופציית החיסכון מצויה עדיין בחיתוליה. רק מעטים התחילו עד כה לחפש וליישם טכנולוגיות שיאפשרו להם לצמצם את צריכת החשמל מבלי לפגוע בתפקוד היומיומי. הנה כמה מהפתרונות היצירתיים אשר יוכלו לחסוך לבית הפרטי ולבית העסק מאות ואלפי שקלים בחשבונות החשמל המאמירים. עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם מתקן המים מזרים כסף מתקני מים מינרליים או מים מטוהרים נהפכו בשנים האחרונות למוצר שכיח בבתים פרטיים, ובוודאי שבבתי עסק. מה שאנו נוטים לשכוח הוא שמדובר במכשיר זולל חשמל, שצורך חשמל גם כשאין מי שמשתמש בשירותיו. "מדדנו את צריכת החשמל של מתקן תמי 4 בלילה, ומצאנו שהוא צורך כ-2 קילו-ואט, לעומת 2.5-3 קילו-ואט במשך שעות היום", מספר משה פרומברג, הבעלים והמנכ"ל של חברת מילא. "הפער בין היום ללילה לא גדול, כי גם כשהמכשיר ב'סטנד ביי', הוא עדיין מחזיק את המים בטמפרט�

"הבוקר אנחנו מוציאים לביצוע את פרויקט המקררים, במסגרתו נעודד החלפה של 25 אלף מקררים כאשר משרד התשתיות יסבסד כ-60% מהעלות, שמסתכמת ב-50 מיליון שקל. זהו צעד חברתי גרידא שמכוון למשפחות מעוטות הכנסה". כך אמר הבוקר (ד') שר התשתיות הלאומיות, עוזי לנדאו.   לנדאו דיבר במסגרת השקת פרויקט התייעלות אנרגטית שעליו מופקד המשרד, שמטרתו להביא לחיסכון בצריכת החשמל בבתי אב בישראל תוך החלפת מוצרי חשמל "בזבזניים" וישנים. לדברי לנדאו, התייעלות מאסיבית כלל ארצית תביא עד שנת 2020 לצמצום צריכת החשמל בהיקף ששקול להקמת שתי תחנות כוח חדשות.    בשנה האחרונה ניהל משרד התשתיות פיילוט להחלפת מקררים אצל 600 משפחות, ותוצאותיו שכנעו את המשרד להמשיך ולהרחיב את סבסוד רכישת מכשירי החשמל להיקפים נרחבים פי כמה.   לדברי לנדאו, בפברואר הקרוב יסבסד משרד התשתיות 40% מהחלפה של 10,000 מזגנים. החיסכון הכספי הצפוי מהפעלת המזגן החדש יותר נאמד בכ-800 שקל בשנה. במהלך 2012 יסבסד משרד התשתיות עלות רכישת נורות חסכוניות (PL) כאשר הכוונה היא להציע לציבור מארזים של שלוש נורות במחיר של 20 שקל למארז. עם זאת, בעוד מארז הנורות יוצע לכלל האזרחים, החלפת המקררים והמזגנים יוצעו תחילה למשפחות מעוטי יכולת ועל בסיס נתוני משרד העבודה והרווחה והביטוח הלאומי.

תעריפי החשמל במדינות המערב יזנקו ב-400% במרוצת 30 השנים הבאות אם רשתות החשמל לא יהפכו לרשתות חכמות, כך מעריך ד"ר גידו ברטלס, יו"ר GSGF, הפדרציה העולמית לרשת חכמה (Smart Grid), ומנהל חטיבת האנרגיה והתשתיות ב-IBM. ברטלס הגיע לישראל בחודש שעבר כאורחו של האיגוד הישראלי לאנרגיה חכמה. הצעד הראשון שתעשה ישראל בתחום הכנסת הרשת החכמה יהיה עריכת פיילוט שיתחיל לקראת סוף השנה בקרב 2,500 בתי אב בבנימינה. מדובר במיזם של חברת החשמל שכולל התקנת מערכות שיספקו מידע שוטף באינטרנט על צריכת החשמל ושיאפשרו לצרכן ולחברת החשמל לתכנן את צריכת החשמל של משק הבית, במטרה לייעל אותה. בעתיד מתכננת ישראל החלפה של כל 2.5 מיליון מוני החשמל במדינה במונים חכמים שיאפשרו קריאה מרחוק - בעלות כוללת של 3 מיליארד שקל.

כחלק מפרוייקט ארצי בשיתוף מטריקס גרינטק קולג' לאספקת חשמל סולארי עבור מאהלי המחאה ברחבי הארץ, הוקמה ביוזמת פורטל תשתיות בשדרות רוטשילד בתל-אביב מערכת סולארית עצמאית (שאינה מחוברת לרשת החשמל). המערכת מנצלת את אנרגיית השמש עבור הטענת מכשירי חשמל במתח נמוך - פלאפונים, מכונות גילוח, מחשבים ניידים ועוד לטובת דיירי מאהל המחאה בשדרה. המערכת מורכבת מפאנלים סולאריים - 280 וואט ליחידה של חברת Suntech , הקולטים את קרינת השמש בעזרת התאים הסולאריים, ממיר מתח המעבד את הזרם הישר (DC ) לזרם חילופין (AC ) המתאים למכשירי החשמל הביתיים, מצברי פריקה עמוקה האוגרים את החשמל לשימוש בשעות הלילה ,ובקר טעינה המפקח על תהליך ייצור החשמל. המערכת שמוקמה במאהל המחאה בשדרות רוטשילד מהווה פיילוט, ובמידה ותצלח יוקמו מערכות דומות במאהלי מחאה נוספים ברחבי הארץ. מנכ"ל תשתיות, ארנון מעוז :"לקחנו החלטה להניע את התשתיות של המאבק הציבורי ולתת למאבק כלים יצירתיים התואמים את רוח התקופה, פנינו לחברות סולאריות בבקשה לספק ציוד למהלך זה והחברות התגייסו תוך ימים ספורים, זה מדהים! נפעל כדי להמשיך לספק אנרגיה למאבק ולהקים עוד מערכות סולאריות במאהלים מרוחקים ומנותקים מחשמל".

במינהלת החממות הטכנולוגיות רוצים להגדיל את התקציב הניתן לחברות העוסקות בפרוייקטי מו"פ בתחומי טכנולוגיות סביבה (קלינטק), ולהאריך את משך שהייתן של החברות בחממה לשנה שלישית, כדי לעודד הקמת מיזמים חדשים בתחומים ירוקים. נכון להיום רק חלק מהמיזמים מאושרים לשנה שלישית ומקבלים במהלכה 50% מהמימון, כאשר את היתר עליהם לגייס בעצמם. 14% מהחממות עוסקות בקלינטק בישראל פועלות היום 26 חממות טכנולוגיות, הפזורות מתל חי בצפון ועד שדה בוקר בדרום. 23 מתוכן הן חממות רב-תחומיות, חממה אחת מתמחה במיזמים ביו-טכנולוגיים ושתיים מתמחות במיזמים בעלי אוריינטציה תעשייתית. במהלך השנה הקרובה אמור להתפרסם מכרז לחממה ביו-טכנולוגית נוספת וכנראה שגם לחממה תעשייתית נוספת בצפון הארץ. החממות קולטות כ-80 מיזמים חדשים בכל שנה, ובכל נקודת זמן פועלות בהן כ-200 חברות, כאשר נכון להיום 14% מהן בתחום הקלינטק. מנתוני מינהלת החממות עולה, כי מאז החלה תכנית החממות בתחילת שנות ה-90' השקיעה המדינה מעל חצי מיליון דולר במיזמים השונים, ועל כך הוסיפו משקיעים מהשוק הפרטי יותר מ-2.5 מיליארד דולר.

"בתחומי הקלינטק והמים נדרש הון רב ומשך זמן ארוך יותר, כדי להוכיח לשוק שהטכנולוגיה יעילה וכדאית, מאשר בתחומי התוכנה והתקשורת, למשל. בנוסף, השווקים בתחומים אלה שמרניים יותר ולכן קיים קושי רב יותר בהטמעת טכנולוגיות חדשות. מסיבה זו, מהווה תכנית החממות פתרון כדאי לחברות דווקא בתחומים האלה", אומר רו"ח מיכה אוברמן, סמנכ"ל הכספים בחממת כינרות וונצ'רס הפועלת בצמח.

מבין החממות, מוגדרת חממת ל.נ. יזמות טכנולוגית ממפרץ חיפה כחממה היחידה שמתמקדת בקלינטק בלבד. מבין בוגרות החממה בולטת חברת טרנס ביודיזל, העוסקת בפיתוח טכנולוגיה חדשה לייצור ביודיזל על בסיס שימוש באנזימים מקובעים. האנזימים פועלים כזרז ידידותי לסביבה ומותאמים לשימוש תעשייתי באמצעות שמנים ממקורות צמחיים ומבעלי חיים. השיטה האנזימית, לעומת תהליכי יצור הביודיזל בשיטות הקיימות היום, מציעה פתרונות המסייעים בהורדת העלויות הכלכליות, וכן במניעת פליטת המזהמים הסביבתיים. המיזם נבחר לפרויקט המצטיין מבין החממות הטכנולוגיות לשנת 2009, ולאחרונה גייסה החברה 1.5 מיליון דולר מגורם חיצוני, וכן חתמה על הסכם עם חברה אמריקאית (PUROLITE) לשיתוף פעולה במו"פ לייצור אנזימים לשוק העולמי. בנוסף, הקימה החברה עבור חברת זוהר דליה מתקן פיילוט לייצור ביודיזל בקנה מידה תעשייתי, המייצר כ-1500 ליטר ביודיזל ביום. בוגרת נוספת היא חברת טרידינטווקרס, אשר מצאה פתרון חכם לחיסכון באנרגיה בבניינים, האחראיים, לכ-40% מצריכת האנרגיה העולמית. חברת אגרוביקס מפתחת במסגרת החממה טכנולוגיה לטיפול בשפכים אגרו-תעשייתיים קשים, כגון שפכים מייצור מיצים, שפכים מרפתות, מפעלי שמנים, בשר, חומרי מזון, מחלבות וכדומה. הטכנולוגיה שלה מתבססת על שיפור ומודיפיקציה

רשויות המקומיות בישראל צורכות מדי שנה כ 2.5-3 מיליארד קוט"ש חשמל. איקלום בנינים ותאורת רחובות מהוים כ-65% מסך הצריכה במגזר העירייה. אך מסתבר שאפשר לחסוך כ-15% מעלות חשבון החשמל החודשי תוך 4-2 שנים (על ידי התקנת עמעמים, בידוד נכון, החלפת מזגנים, תאורה חסכונית, גלאי נפח וכו'). המשמעות היא של כמיליון ש"ח בשנה. התייעלות אנרגטית ברשויות המקומיות, מעבר לפוטנציאל החיסכון הכספי הגדול הטמון בה, הפחתת המזהמים המקומיים וצמצום פליטת גזי החממה. מביאה עמה גם חשיבות מיוחדת של מתן דוגמא אישית והובלת מהלכים של התייעלות בקרב הקהילה והציבור בכללותו. במשרד התשתיות האחראי על תחום ההתייעלות החליפה חברת EHS-TECH LTD נורות ל- T5 והותקנו גלאי נוכחות. הצפי לחסכון היה 19%, בפועל נחסכו 38%. אחרי ההחלפה פחתה כמות הנורות בפועל, והתקבלה רמת ההארה שהיתה מעל התקן בכ-60%.

הרשויות המקומיות בישראל צורכות מדי שנה כ 2.5-3 מיליארד קוט"ש חשמל. איקלום בנינים ותאורת רחובות מהוים כ-65% מסך הצריכה במגזר העירייה. אך מסתבר שאפשר לחסוך כ-15% מעלות חשבון החשמל החודשי תוך 4-2 שנים (על ידי התקנת עמעמים, בידוד נכון, החלפת מזגנים, תאורה חסכונית, גלאי נפח וכו'). המשמעות היא של כמיליון ש"ח בשנה. התייעלות אנרגטית ברשויות המקומיות, מעבר לפוטנציאל החיסכון הכספי הגדול הטמון בה, הפחתת המזהמים המקומיים וצמצום פליטת גזי החממה. מביאה עמה גם חשיבות מיוחדת של מתן דוגמא אישית והובלת מהלכים של התייעלות בקרב הקהילה והציבור בכללותו. במשרד התשתיות האחראי על תחום ההתייעלות החליפה חברת EHS-TECH LTD נורות ל- T5 והותקנו גלאי נוכחות. הצפי לחסכון היה 19%, בפועל נחסכו 38%. אחרי ההחלפה פחתה כמות הנורות בפועל, והתקבלה רמת ההארה שהיתה מעל התקן בכ-60%. באשקלון - הוחלפו רבע מנורות העיר לנורות חסכוניות, בנוסף הוכנסו שעונים להדלקה וכיבוי מדויקים של תאורה. פיילוט של התקנת משנקים אלקטרוניים ב-62 נורות הביא לחיסכון של 25% בצריכת החשמל, ולאור החיסכון הפרויקט כנראה יורחב בעתיד. פתח תקוה - יש בעיר 156 מרכזיות תאורה הצורכות 4-5 מיליון ש"ח בשנה. למרכזיות נוספו עשרות בקרי חסכון לתאורת רחוב, שנועדו לחסוך 15%-25% . בחיפה- בוצע פרויקט של משנק �

כל אזרח אחראי נחרד לפעמים מבזבוז החשמל במוסדות השלטון. באי בית המשפט העליון בירושלים ישמח לגלות בו בקרוב נורות מתוחכמות שמתעמעמות בכוחות עצמן ומסדרונות חשוכים שיוארו ברגע שמתקרבים. המערכת המשודרגת תביא לחיסכון של 25-30% בצריכת החשמל השנתית תומר פרת פורסם:  18.09.11, 14:58 בית המשפט העליון בירושלים עובר בימים אלה מתיחת פנים ירוקה שתביא לחיסכון של כ-30% בצריכת החשמל. חברת TECH E.H.S שזכתה במכרז משרד האוצר להתייעלות אנרגטית ב-15 מוסדות ציבור ממשלתיים, מחליפה את כל מערכת התאורה ומיזוג האוויר במקום. המערכת המשודרגת תביא לחיסכון של 25-30% בצריכת החשמל השנתית.   לאחר פיילוט בהשקעה של 100,000 שקל בבניין משרד התשתיות הלאומיות, שהניב חיסכון של 68 אלף שקל בשנה הראשונה, הוחלט שזו השעה להפוך את קודקוד פירמידת הצדק לדוגמה האישית לחיסכון. זה גם פרויקט ההתייעלות האנרגטית הגדול ביותר שביצעה עד כה החברה.       הפרויקט כולל החלפה של הנורות המיושנת בנורות מתוחכמות בעלות יכולת התעמעמות בכוחות עצמן בהתאם למידת האור הטבעי. נורות אלו נכבות אוטומטית על פי פרמטרים הניתנים לתכנות מוקדם. גם במערכת המיזוג האוויר המרכזית מותקנים רכיבים מתקדמים של בקרת אקלים. ביצוע הליך ההתייעלות יימשך כ-3 חודשים.   דיאלוגים בחשכה כל אזרח אחראי נחרד לפעמ

אם אין די במחירי הדלק הגבוהים, בעומסי התנועה ובמצוקת החנייה, החליטה גם הממשלה להכריז מלחמה על המכונית הפרטית; עלות אחזקת הרכב עשויה להפוך לנטל בלתי נסבל עבור תושבי המרכז איך נפחית את נטל כלי הרכב הפרטי? מיסוי על שימוש ולא על בעלות ועדה שבה חברים נציגים מרשות המסים, אגף התקציבים ומשרד התחבורה בוחנת הצעות שונות להסטת המיסוי. התוכנית היא להפחית את מסי הקנייה ולהעלות את מסי השימוש. הדרך לעשות זאת עדיין לא נקבעה - הדרך המתוחכמת ביותר היא לשים בכל מכונית משדר GPS שידווח על הקילומטראז' שנגמא, וגם את המקום והשעה, כך שנסיעה של 10 ק"מ בתוך גוש דן בשעות העומס תהיה יקרה מנסיעה דומה בשעות הלילה בבאר שבע. הבעיה היא הפגיעה בפרטיות. הטלת אגרות גודש לפני שמונה שנים הצליח ראש עיריית לונדון קן ליוינגסטון להטיל אגרת גודש במרכז העיר - תשלום שחל על כל נהג שנכנס למרכז העיר בשעות העומס. בבדיקה שנערכה שנה לאחר מכן התברר כי המהלך הצליח להפחית את העומס במרכז העיר, להוריד את זמן הנסיעה להוזיל את הנסיעה במוניות, והכניס לקופת העיר 97 מיליון ליש"ט. חנייה חכמה לפי האתר streetfilms.com, כחצי מהתנועה בערים נגרמים כתוצאה מחיפוש חנייה. בסן פרנסיסקו מתקיים בימים אלה פיילוט שמטרתו לקצר את הזמן הזה, ולנהל את החנייה בחוכמה. חיישנים שה

Rayspower הסינית, שהכריזה על השקעה של 306 מיליון דולר בתחום התרמו-סולארי, במגעים עם HelioFocus הישראלית אורן גדות "אנו מקווים להיות בקרוב הראשונים להשיק בסין פרויקט מסחרי בתחום הצלחות התרמו-סולאריות" הליופוקוס סיימה לאחרונה פיילוט מוצלח שערכה עם חברת חשמל מרכזית בסין בתכנית החומש האחרונה של ממשלת סין מופיע בפעם הראשונה התחום התרמו-סולארי כיעד אסטרטגי של הממשלה.. כחלק ממדיניות זו פרסמה ממשלת סין מכרז ראשון מסוגו לאנרגיה תרמו-סולארית בהיקף של 60 מגהואט ובתעריף מסובסד של 14.25 סנט לקילווט שעה, שייבנה במונגוליה הפנימית, מה שמצביע על רצונה להחדיר את הטכנולוגיה התרמו-סולארית כספק אנרגיה משמעותי בסין. בשנה האחרונה אנו עדים לשלושה מיזמי חלוץ של טכנולוגיותCSP בסין. עד כה התמקדו מיזמים אלו בטכנולוגיות מגדלי שמש ושקתות ואנו מקווים להיות בקרוב הראשונים להשיק בסין פרויקט מסחרי בתחום הצלחות (Dish)" לדברי גדות "הליופוקוס מציעה פתרון תרמו סולארי מנצח, במיוחד בקווי רוחב הגבוהים מקו המשווה, שם ביצועי הטכנולוגיה שלנו בתפוקה שנתית מכפילים ואף יותר כל טכנולוגיה תרמו סולארית אחרת, מה שרלוונטי במיוחד לסין."

בישראל מתרחשות כ-1000 תאונות בשנה כתוצאה מחשיפה למים בטמפרטורה גבוהה מדי. רוב הנפגעים הינם ילדים וקשישים אשר זמן התגובה שלהם איטי. אף על פי כן, תקנות משרד הבריאות למוסדות (בתי מלון, בתי חולים, מרכזי ספורט, בתי דירות מסוימים, בתי אבות) המפעילים חימום מים מרכזי לצריכה (מקלחות), מורות כי מכון ייצור החום צריך לספק מים בטמפ' מינימאלית של 55 מעלות, בגלל אובדני חום בתוך המערכת המספקת את המים לצרכנים, למעשה כל מי שמחמם מים בחימום מרכזי חייב לחמם את המים לכ-65 מעלות. הסיבה לתקנה הזו נעוצה בהימצאותו של חיידק סמי-אלים בשם ליגיונלה, שמחבב מים חמים ומתרבה בהם. 55 מעלות זו טמפרטורה גבוהה מדי גם בשבילו והיא פוגעת בו וביכולת השגשוג שלו. האם הדרך היחידה להרוג חיידקים היא לחמם אותם למוות? התשובה היא חד-משמעית לא. יש שיטות שונות לניקוי וטיהור מים מחיידקים בהשקעה מינימאלית של אנרגיה (אלקטרוליזה, שימוש בתאורה אולטרה-סגולה, מסננים ייעודיים, מגנטים מסוג מסוים הפוגעים ביכולת החיידק להתרבות). קנות חימום המים של משרד הבריאות נכתבו בעידן אחר, שבו מחירי האנרגיה היו נמוכים ומידת ההבנה של המחיר הסביבתי שנובע מבזבוז אנרגיה הייתה נמוכה עוד יותר.

בישראל יש עוד בעיה עם התקנה הזו, בשבת, אנשים דתיים אינם משתמשים במים שחוממו לטמפ' הגבוהה מ-43 מעלות כיוון שעל פי ההלכה זו עבירה על איסור בישול בשבת. חימום מיותר של מים גורר אחריו מגוון של בעיות: תהליכי הצטברות אבן והתפתחות קורוזיה מואצים מאוד, ופוגעים באופן קשה בתפקוד וביעילות המערכות (דא עקא, חיידקי הלגיונלה וחיידקים בכלל מתרבים בעיקר על מצע משקעי האבן והקורוזיה בצינורות). אבל הבעיה היותר גדולה הנגרמת היא הפסדי חום מיותרים של הצנרת לסביבה, מה שגורר הוצאות גבוהות יותר ובעיקר שריפת דלקים מיותרת. כשמדובר במערכות חימום המבוססות על טכנולוגיה של משאבות-חום, (טכנולוגיה חדשה יחסית ההולכת ומתפשטת בארץ ובעולם ואשר מפחיתה באופן מרשים מאוד את הוצאות האנרגיה המופנות לחימום מים), חימום המים ל-65 מעלות הוא גבולי ביותר מבחינת ביצועי המערכות וגורר אחריו פגיעה קשה בנצילות המשאבות (COP), חימום מים ל-50 מעלות במקום 60 עשוי להגדיל את נצילות המשאבות ב-20 עד 30 אחוזים.

במהלך התחקיר לכתבה הזו נתקלתי בחברה ישראלית בשם C.Q.M שפיתחה מערכת שכל ייעודה הוא ניקוי מערכות מים מרכזיות מהחיידק הסורר הזה. המערכת פועלת בשיטה של יצירת כלור ועוד מספר מחמצנים חזקים אחרים באמצעות אלקטרוליזה של המים. החברה התקינה מערכות כאלה בשני מרכזים רפואיים באוסטריה ובמספר רב של מערכות קירור בארץ ובעולם. במשך שלוש השנים האחרונות הם מפעילים מערכת כזו בבית חולים רוטשילד בחיפה. לאחרונה הם הצליחו להשיג אישור רשמי לביצוע פיילוט, ממר שלום גולדברגר, המהנדס הראשי של בריאות הציבור במשרד הבריאות, במהלך הפיילוט תיבחן הטכנולוגיה שלהם במערכת חימום מים מרכזית בה תופחת טמפ' המים ל-50 מעלות בשלב הראשון, ובשלבים הבאים תבחן האפשרות להפחתה נוספת בטמפ.

כחלק ממאמצי מנהלת האנרגיה המתחדשת אילת - אילות ועיריית אילת לקדם שימוש באנרגיה מתחדשת באזור, מותקנים בימים אלה של חופשת הקיץ, פאנלים פוטו-וולטאיים לייצור חשמל על גגות של תריסר בתי ספר בעיר. חברת "ברימאג מערכות בע"מ", אשר זכתה במכרז מתקינה את הפאנלים שיפיקו כ-600 קוט"ש. בנוסף, מציעים באזור הליך רישוי מקוצר למתן היתר עבור מתקנים פוטו-וולטאיים, ומקדמים פיילוט להתייעלות אנרגטית בבתי התושבים. על פי דיווחי מינהל ההנדסה בעיריית אילת הוצאו עד היום היתרי בניה לכ-40,000 מ"ר עבור מתקנים פוטו-וולטאיים שיותקנו על גגות פרטיים בשטחים מסחריים, ציבוריים ושטחי מגורים המוערכים בכ-3.5 מגה ואט חשמל. בחודש הקרוב יחובר השדה הסולארי הראשון בגודל של 4.9 מגה-וואט בקיבוץ קטורה, כך שיחד עם גגות הקיבוצים וגגות אילת יותקנו באזור סה"כ כ-9 מגה ואט שהם כ-7.5% מצריכת החשמל המקומית הכוללת. תוך חצי שנה עם סיום הקמתן של שתי התחנות הנמצאות בשלבי בניה אשר ייצרו במפעלי תמנע כ-6.7 מגה-וואט ובסמר כ-8 מגה-וואט, תיוצר כ-20% מתצרוכת החשמל בשעות היום באזור באמצעות אנרגיה סולארית.

שלושה פעילים סביבתיים, תושבי כפר סבא יזמו לאחרונה פרויקט חדש של התייעלות אנרגטית בבתים פרטיים. השלושה, רז גרבר, אבי שני ועזרא שמוש, השתתפו בקורס לפיתוח חשיבה ומנהיגות סביבתית שיזמה וקיימה הרשות המקומית במהלך שנת 2010. במסגרת הפרויקט החדש, תוקם בעיר תחנת כוח וירטואלית אשר תמומש באמצעות חדשנות טכנולוגית המשלבת חומרה, תוכנה ותקשורת רחבת סרט על גבי האינטרנט. הפרויקט נועד על מנת לפתח מודעות בקרב הציבור לצריכת החשמל של מכשירים ביתיים, זיהוי של מכשירים לא יעילים אנרגטית והחלפתם. בכך מקווים יוזמי הפרויקט להביא לחסכון בצריכת אנרגיה, הפחתה בחשבון החשמל והגדלת ההכנסה הפנויה של התושבים.

לפי נוסח ההחלטה, יזמי התקנת מערכות סולאריות לצריכה עצמית (מערכות קטנות על גגות) יזכו למכסה נוספת של מתקנים בהיקף 110 מגה-ואט עד 2014. 40 מגה-ואט מתוכם ייגרעו מן המכסה לשדות הסולאריים, לצד תוספת של 70 מגה-ואט. מכסות אלה יחולקו בארבע פעימות: פעימה ראשונה של 20 מגה-ואט כבר ב-2011 ו-30 מגה-ואט בכל אחת מהשנים הבאות. השדות הסולאריים (מתקנים בינוניים וגדולים) יזכו למכסה של 400 מגה-ואט, ו-60 מגה-ואט נוספים יוקצו למכרזי קרקע שתפרסם המדינה להקמת שדות דומים על אדמות מינהל. מתקני פיילוט בטכנולוגיות ישראליות יזכו למכסה מיוחדת של 50 מגה-ואט, לצד תקציב עידוד מו"פ של 10 מיליון שקל. בעקבות דרישת משרד התשתיות תכלול ההצעה הקצאה מיוחדת של 10% לאזורי יהודה ושומרון מכל מכסה שתאושר. לצד מכסות אלה, תדון בשנה הקרובה ועדה בין-משרדית באפשרות להקצות מכסות נוספות למתקנים בטכנולוגיות שאינן נדרשות בסבסוד ממשלתי. באשר ליתר הטכנולוגיות בתחום ייצור החשמל באנרגיות מתחדשות - ייצור החשמל באנרגיית רוח יזכה למכסה של 800 מגה-ואט, ואילו המכסה עבור ביו-מאסה וביו-גז הוגדלה ל-210 מגה-ואט.