Group items tagged

שנה וחצי חלפה מאז שהכריזה ממשלת ישראל מלחמה על התלות שלה ושל העולם המערבי בנפט. 1.5 מיליארד שקל הוקצבו אז למימון "תוכנית לאומית להפחתת התלות העולמית בנפט לתחבורה", שעל ביצועה הופקד משרד ראש הממשלה, באמצעות המועצה הלאומית לכלכלה. התוכנית נועדה לתמוך במחקר ובפיתוח של תחליפי נפט בתחבורה - כמו שימוש בדלקים ביולוגיים, תחליפי דלק מגז, רכב חשמלי והגברת הנצילות במנועים. זאת, משום שכ-60% מהנפט המופק בעולם משמש להנעת כלי רכב. שגיא דגן, סובחי בשיר, עמרי רוטמן, עודד דיסטל, רענן הרצוג, רוני זומר צילום: עופר וקנין ההחלטה על התוכנית התקבלה לאור הערכות כי מחירי הנפט ימשיכו להאמיר בשנים הבאות בעקבות הביקושים הגואים, בעיקר בהודו ובסין, ויביאו להגברת התלות האסטרטגית המסוכנת של מדינות המערב במדינות לא דמוקרטיות ואף עוינות לישראל, השולטות במאגרי הנפט המידלדלים. אלא שבתקופה שכבר חלפה מאז ההכרזה על התוכנית, מחיר חבית נפט דווקא ירד, והתוכנית לא צברה עדיין תאוצה. רק בחודש שעבר למשל מונה לה מנהל ראשון - וגם הוא ייתקל בקשיים הביורוקרטים שאותם התוכנית מבקשת לחסוך מהיזמים, מהמדענים והמשקיעים. ביום רביעי הקרוב תקיים התאחדות התעשיינים כנס בנושא האתגרים בפיתוח שוק של תחליפי דלקים בישראל, במסגרת תערוכת הקלינטק הבינלאומי

"הוותיקה מבין החברות המיוצגות בפאנל היא קיימא (Kaiima) ממושב שרונה שלמרגלות הר תבור, המעסיקה לא פחות מ-200 עובדים בהשבחת גידולי שדה (אגרו-ביוטכנולוגיה). זאת, לאחר שפיתחה טכנולוגיה שמאפשרת יבול גבוה ועמיד למחלות. מכאן, קצרה היתה הדרך של החברה לתחום הביו-דיזל, שם היא נחשבת למובילה עולמית בהפקתו מצמח הקיקיון. "יש לנו מעבדה של 500 דונם, שבה הצלחנו לפתח זנים חדשים של קיקיון נמוך, המתאים לקציר המכני. אנחנו מגיעים כיום לעלות הפקת ביו-דיזל במחיר של 85 דולר לחבית - והיעד הוא להגיע ל-65 דולר לחבית, באמצעות הגדלת היבול לדונם, הגדלת שיעור השמן בגרעין הקיקיון והורדת רעילותו", מספר סמנכ"ל הכספים של קיימא, עמרי רוטמן. קיימא כבר מוכרת ותומכת בפרויקטים בעולם (בפנמה, בהאיטי, במקסיקו, בקזחסטן ובארה"ב), ועד כה גייסה כ-30 מיליון דולר מקרן קליינר-פרקינס (אחת המובילות בעולם), קרן ההון סיכון DFJ, בית ההשקעות תמיר פישמן וחברת מיצוי היפנית. חברה מבטיחה נוספת, אשר החלה בתמיכת חממה טכנולוגית ממשלתית, היא טרנס ביו-דיזל, אשר הוקמה ב-2007 בשפרעם על ידי ד"ר סובחי בשיר, ומוחזקת כיום בבעלות משותפת לו, לבית ההשקעות אלטשולר שחם ולקרן אקווה-אגרו של קבוצת גאון. טרנס פיתחה אנזימים עמידים להפקת ביו-דיזל גם מחומרי גלם זולים ונחותים יותר, כמו שמן ומתנו

הממונה על ההגבלים העסקיים, פרופ' דיויד גילה, העניק היום פטור להסדרים כובלים ביחס לשלושה הסכמים שבין שותפות תמר לבין חברת החשמל, דליה אנרגיות וחברות מקבוצת אדלטק. שלושת ההסכמים נגעו למכירת גז על ידי שותפות תמר. בחינה של ההסכמים העלתה כי הם עלולים לפגוע בתחרות בשוק אספקת הגז במובן זה שהיקף הרכישות ומשך ההסכמים עלולים ליצור חסימה של השוק בפני ספקי גז חדשים עתידיים על ידי כך שלא יותירו די ביקוש שיצדיק פיתוח של מאגר גז נוסף. חשש נוסף נגע להשלכות שתהיינה להסכם על היכולת לספק גז ללקוחות נוספים של גז שטרם חתמו על הסכמים עם תמר, וזאת נוכח מגבלות הקיבולת הקיימות בהובלת גז מקידוח תמר לחופי ישראל. נוכח החששות התנה הממונה את מתן הפטורים בשורה ארוכה של תנאים, ששינו את ההסכמים באופן מהותי, אך לא איפשרו הרעה כלשהי של התנאים שקיבלו לקוחות הגז בחוזים המקוריים. ביחס להסכם עם חברת החשמל נקבע, ביו השאר, כי חח"י תוכל לדחות את ההכרעה האם לרכוש חלק משמעותי מכלל הגז שרכשה מתמר עד לשנת 2015. הדבר נעשה על בסיס ההנחה שעד למועד זה תתפתח תחרות בשוק אשר תאפשר לחח"י לתחר בין תמר לבין ספקי גז אחרים ובכך להביא להפחתה במחיר הגז. ביחס להסכמים עם דליה ואדלטק נקבע, בין השאר, כי תינתן להן האפשרות לקצר את ההסכם באופן משמעותי, ולחלופין -

השפעת הגז הטבעי על צמיחת התמ"ג הריאלית ב-2012-2011 תהיה צנועה ותסתכם בגידול של 0.1%-0.2% לשנה, אך בשנים 2016-2013, עת מאגר "תמר" אמור להתחיל להפיק ולמכור גז טבעי, כבר תגיע ל-0.2%-0.6%. בשנים 2020-2017 מעריכים ביו.בי.אס כי תרומתו של הגז הטבעי לתמ"ג הישראלי תעמוד על 0.6%-0.7% בשנה - יחד עם ההערכה כי הגז הטבעי מלוויתן יחל גם הוא לזרום. מ-2020 ואילך מעריכים ביו.בי.אס כי ההשפעה תהפוך למזערית. לגבי תוספת הגז הטבעי לתקציב המדינה, מעריכים ביו.בי.אס כי בעשור הנוכחי לא תהיה השפעה משמעותית וההכנסות השנתיות יעמדו על כ-0.2% מהתמ"ג, אך בשנים 2025-2022 כבר יעמדו על נתח משמעותי יותר של 0.6%-0.7%. "הממשלה מכוונת להכנסות של 52%-62% ממאגרי הגז לאורך זמן, אך אם היא תקים קרן ייעודית לרווחי הגז כמתוכנן, ההכנסות לא יהיו זמינות לצרכי התקציב הרגילים" כותבים בבית ההשקעות. ההשפעה על חשבון השוטף של ישראל (הכסף הנכנס למדינה כתוצאה מיצוא סחורות) צפויה להיות קטנה או שלילית עד 2016, בשל רכישת מוצרי ההשקעה - כגון צינורות להקמת תשתיות הגז הטבעי. בשנים  2030-2020 היצוא הצפוי מ"לוויתן", יחד עם הכנסות הקרן הייעודית לרווחי הגז, ישפיעו על החשבון השוטף כדי 1%-1.5% מהתוצר. לגבי השקל, שאמור להתחזק עם התגברות ההכנסות ממטבע חוץ במקרה של יצוא גז טבעי, והחששות מה"מחלה ההולנדית" (האפשרות כי התחזקות

"כששואלים אותי 'מה, אתם הולכים לשנות את העולם?' אני עונה: 'כן'", אומר היו"ר הטרי של המינהלת, אייל רוזנר. "גם אם זה נשמע מצחיק, צריך למצוא את הדרך להיות זרז להפחתת התלות העולמית בנפט, באמצעות הפיכת ישראל למוקד של תעשייה וידע בתחום תחליפי הנפט לתחבורה", הוא מדקלם באמונה. "אנחנו מסתכלים על ישראל כשדה ניסוי", אומר רוזנר, "כמנוף למה שיקרה בעולם. האסטרטגיה היא להטמיע תחליפים קיימים, לקדם טכנולוגיות שקרובות לבשלות ולתמוך במחקר ופיתוח (מו"פ) לטכנולוגיות עתידיות. העיקרון הוא שחייבים פתרונות כלכליים. סובסידיות לא יעבדו לאורך זמן. עוד עיקרון הוא שאין קסם אחד, אלא מגוון פתרונות שמתאימים לצרכים ולמקומות שונים בעולם"." ... "אין ביטחון שבשנים הקרובות תימשך אספקת הנפט לישראל", אמר באחרונה ל-TheMarker הנשיא לשעבר של ענקית הנפט Shell בארה"ב, ג'ון הופמייסטר. "אתם צרכן קטן, ואתם יכולים למצוא את עצמכם במחסור בנפט בכל מחיר שתהיו מוכנים לשלם בעבורו. למדינה כמו ישראל, זה עניין רציני מאוד. גם מבחינה כלכלית וגם מבחינה ביטחונית, מחסור בנפט יכול להיות בעיה לאומית גדולה". ... כדי לתמרץ מו"פ בתחליפי נפט, תומכת המינהלת בשלוש קבוצות מחקר בין-אוניברסיטאיות, שבהן משתפים פעולה כמה צוותים במו"פ בתחום הסוללות המתקדמות לכלי רכב חשמליים ודלק ממקור

שר האנרגיה והמים, ד"ר עוזי לנדאו בכנס באתונה: "טבעי כי הייצוא המיידי של גז טבעי -יהיה לשכנינו הפלשתינאים ולירדנים ואני מאמין שהקשר הזה יכול להיות נדבך חשוב ליצירת אמון ולשלום באזור" שר האנרגיה והמים, ד"ר עוזי לנדאו, משתתף היום באתונה בכנס של השבועון Economist העוסק באתגרי האנרגיה האירופיים. השר לנדאו נשא דברים במעמד הפתיחה, בו לקחו חלק גם שרי האנרגיה והסביבה מיוון ומקפריסין. בהמשך יתקיים דיון פתוח על אתגרים גלובאליים ובעיות שחולקות מדינות האזור.   בראשית דבריו איחל השר לנדאו הצלחה בחיפושי הגז הטבעי המתבצעים בתקופה זו בקפריסין ומתחילים בחודש הבא ביוון. "ההצלחה שלכם היא ההצלחה של האזור". אמר השר וציין כי מומחים מעריכים שבמזרח התיכון יש כמויות גז טבעי נכבדות ביותר. השר דיבר על האתגרים שמציבים הגילויים בפני המשק והכלכלה הישראלים. "משק האנרגיה צפוי לעבור לשימוש נרחב ביותר בגז טבעי, נפתח את השימוש בגז טבעי ובמוצריו כמו מתנול, לתחבורה. באופן שיאפשר להשתחרר ככל הניתן מהתלות בנפט הערבי".   "הייצוא המיידי שאנחנו יכולים לחשוב עליו הוא לפלשתינאים ולירדנים, אנו מאמינים כי שימוש בגז הטבעי הישראלי עבור השכנים, ייצור אמון שיוכל לקדם את השלום באזור" אמר.   בסיכום דבריו אמר השר: "אנו מאמינים באמונה עמוקה, כי ההתפת�

רשות החשמל החליטה בישיבתה האחרונה על מתן רישיונות קבועים ל-2 מתקני ייצור חשמל בטכנולוגיית ביו-גז. הרישיונות ניתנו לשותפות טמבור חפר ושות' - אקולוגיה עבור המתקן באתר עמק-חפר, שגודלו 1.96 מגה-וואט, ולחברת אקו אנרגיה גולן בע"מ עבור המתקן הנמצא בסמוך לקיבוץ מיצר (רמת הגולן), שגודלו 2 מגה-וואט. לאחרונה השלימה מליאת הרשות את ההסדרות עבור כניסת מתקני ביו-גז, העושים שימוש בטכנולוגיה אנאירובית, לשוק האנרגיה בהיקף של 160 מגה-וואט. ההסדרה למתקנים לטיפול בפסולת אורגנית תאפשר צמצום של הטמנת פסולת באתרי פסולת ובכך לצמצם את הפגיעה בזיהום הקרקע. הסדרה זו תאפשר, בשילוב התמיכות של המשרד להגנת הסביבה, להקים מפעלים שיטפלו בפסולת האורגנית, כך שהתוצרים הנלווים יהיו "חשמל ירוק" וקומפוסט לשימוש חקלאי.

... "בישראל, רוב המטמנות מקפידות אמנם לאסוף את הגז הבוקע מהן, אולם בדרך כלל הוא עובר לשריפה ותורם לזיהום האוויר. אמנם יש דוגמאות למטמנות שמפיקות חשמל מהגז, אך מדובר בהיקפים קטנים יחסית, של 2-1 מגוואט.   במטמנות הגדולות לעומת זאת, שגם יכולות לייצר חשמל בהיקף גדול יחסית - ההליכים עדין תקועים. מדגימים זאת היטב יחזקאל תותחני, מנכ"ל מטמנת גני הדס, ויצחק בוברא, מנכ"ל חברת אפעה תשתיות איכות סביבה. למרות שכל אחד מהם מנהל מטמנת פסולת גדולה בדרום, זה שנים שהם ממתינים לאישור ממינהל מקרקעי ישראל, להקים תחנת כוח קטנה, שתאפשר לייצר חשמל מהגז שהם ממילא אוספים.    שורש העיכוב נעוץ בויכוח על דמי השימוש בקרקע שדורש המינהל, לשם הענקת רישיון להקמת תחנת הכוח לייצור החשמל - לטענת היזמים, מדובר במחיר גבוה מדי, שהופך את העסק לבלתי כלכלי.   "פשוט שורפים דלק" מטמנת גני הדס משתרעת על 600 דונם ונחשבת לאחת מהגדולות בארץ. מדי יום היא קולטת כ-2,000 טונות אשפה, המהווים כ-15% מכלל הפסולת בארץ. "המטמנה יכולה לייצר כבר היום חשמל בהיקף של 7 מגוואט, כמות שיכולה להספיק לכ-10 אלף בתי אב", אומר תותחני.   עם זאת גנרטורים וציוד נוסף שהוזמן מחו"ל לצורך שאיבת המתאן מהמטמנות, בעלות של כ-40 מיליון שקל, שוכבים בשטחה וממתינים ליום שבו אפשר יהיה להפיק באמצעותם �

במינהלת החממות הטכנולוגיות רוצים להגדיל את התקציב הניתן לחברות העוסקות בפרוייקטי מו"פ בתחומי טכנולוגיות סביבה (קלינטק), ולהאריך את משך שהייתן של החברות בחממה לשנה שלישית, כדי לעודד הקמת מיזמים חדשים בתחומים ירוקים. נכון להיום רק חלק מהמיזמים מאושרים לשנה שלישית ומקבלים במהלכה 50% מהמימון, כאשר את היתר עליהם לגייס בעצמם. 14% מהחממות עוסקות בקלינטק בישראל פועלות היום 26 חממות טכנולוגיות, הפזורות מתל חי בצפון ועד שדה בוקר בדרום. 23 מתוכן הן חממות רב-תחומיות, חממה אחת מתמחה במיזמים ביו-טכנולוגיים ושתיים מתמחות במיזמים בעלי אוריינטציה תעשייתית. במהלך השנה הקרובה אמור להתפרסם מכרז לחממה ביו-טכנולוגית נוספת וכנראה שגם לחממה תעשייתית נוספת בצפון הארץ. החממות קולטות כ-80 מיזמים חדשים בכל שנה, ובכל נקודת זמן פועלות בהן כ-200 חברות, כאשר נכון להיום 14% מהן בתחום הקלינטק. מנתוני מינהלת החממות עולה, כי מאז החלה תכנית החממות בתחילת שנות ה-90' השקיעה המדינה מעל חצי מיליון דולר במיזמים השונים, ועל כך הוסיפו משקיעים מהשוק הפרטי יותר מ-2.5 מיליארד דולר.

"בתחומי הקלינטק והמים נדרש הון רב ומשך זמן ארוך יותר, כדי להוכיח לשוק שהטכנולוגיה יעילה וכדאית, מאשר בתחומי התוכנה והתקשורת, למשל. בנוסף, השווקים בתחומים אלה שמרניים יותר ולכן קיים קושי רב יותר בהטמעת טכנולוגיות חדשות. מסיבה זו, מהווה תכנית החממות פתרון כדאי לחברות דווקא בתחומים האלה", אומר רו"ח מיכה אוברמן, סמנכ"ל הכספים בחממת כינרות וונצ'רס הפועלת בצמח.

מבין החממות, מוגדרת חממת ל.נ. יזמות טכנולוגית ממפרץ חיפה כחממה היחידה שמתמקדת בקלינטק בלבד. מבין בוגרות החממה בולטת חברת טרנס ביודיזל, העוסקת בפיתוח טכנולוגיה חדשה לייצור ביודיזל על בסיס שימוש באנזימים מקובעים. האנזימים פועלים כזרז ידידותי לסביבה ומותאמים לשימוש תעשייתי באמצעות שמנים ממקורות צמחיים ומבעלי חיים. השיטה האנזימית, לעומת תהליכי יצור הביודיזל בשיטות הקיימות היום, מציעה פתרונות המסייעים בהורדת העלויות הכלכליות, וכן במניעת פליטת המזהמים הסביבתיים. המיזם נבחר לפרויקט המצטיין מבין החממות הטכנולוגיות לשנת 2009, ולאחרונה גייסה החברה 1.5 מיליון דולר מגורם חיצוני, וכן חתמה על הסכם עם חברה אמריקאית (PUROLITE) לשיתוף פעולה במו"פ לייצור אנזימים לשוק העולמי. בנוסף, הקימה החברה עבור חברת זוהר דליה מתקן פיילוט לייצור ביודיזל בקנה מידה תעשייתי, המייצר כ-1500 ליטר ביודיזל ביום. בוגרת נוספת היא חברת טרידינטווקרס, אשר מצאה פתרון חכם לחיסכון באנרגיה בבניינים, האחראיים, לכ-40% מצריכת האנרגיה העולמית. חברת אגרוביקס מפתחת במסגרת החממה טכנולוגיה לטיפול בשפכים אגרו-תעשייתיים קשים, כגון שפכים מייצור מיצים, שפכים מרפתות, מפעלי שמנים, בשר, חומרי מזון, מחלבות וכדומה. הטכנולוגיה שלה מתבססת על שיפור ומודיפיקציה

קרן ההון סיכון, Energy Technology Ventures של ג'נרל אלקטריק משקיעה בחברה הישראלית אמפסי (Emefcy), אשר פיתחה טכנולוגיית ביו-ריאקטור אלקטרוגני אשר הופכת מתקן טיפול בשפכים מצרכן אנרגיה למתקן ליצור חשמל. הטכנולוגיה של אמפסי מנצלת חיידקים הנמצאים בביו-ריאקטור אלקטרוגני בכדי לטפל בשפכים. פירוק הזיהום האורגני המצוי בשפכים על ידי אותם חיידקים מייצר חשמל וכן מטהר את השפכים ובכך הופך את מתקן הטיפול בשפכים ממתקן הצורך חשמל באופן אינטנסיבי, למתקן לייצור חשמל.

תאי דלק בקטריאליים לטיפול בשפכים פועלים בהתאם לעקרון לפיו האנרגיה הירוקה והנקייה ביותר הינה האנרגיה שניתן לחסוך: מתקנים אלו פועלים ללא השקעת אנרגיה, ויתרה מכך- יש להם יכולת להפיק חלק מן האנרגיה האצורה בשפכים. התאים הינם שילוב של ריאקטור ביולוגי לטיפול בשפכים עם מערכת אלקטרו-כימית שמטרתה הפקת אנרגיה מתהליך חמצון החומר האורגני המומס בשפכים. המערכת האלקטרו-כימית מורכבת בתוך הריאקטור הביולוגי וכוללת שלושה מרכיבים עיקריים: אנודה, קתודה ומעגל חשמלי. על גבי האנודה מתפתחת אוכלוסיה מיקרוביאלית ייחודית של חיידקים אלקטרוגנים היוצרים ביו-פילם. החיידקים מחמצנים את החומר האורגני שבשפכים ופולטים פחמן דו-חמצני, פרוטונים למים ואלקטרונים לאנודה. לחיידקים האלקטרוניים מנגנון ייחודי המאפשר להם להשתמש באנודה כמקבל האלקטרונים הסופי, במקום חמצן. האלקטרונים זורמים במעגל חשמלי לקתודה. בקתודה חמצן אטמוספרי חודר בדיפוזיה דרך ציפוי מיוחד ומגיב עם הפרוטונים (שיוצרו באנודה) לקבלת מים. כך, החומר האורגני המומס בשפכים מפורק ללא השקעת אנרגיה, ומשמש כמקור אנרגיה ליצירת מתח חשמלי, ללא צורך בשריפה, איסוף גז וכד'.

קרן ההון סיכון, Energy Technology Ventures של ג'נרל אלקטריק משקיעה בחברה הישראלית אמפסי (Emefcy), אשר פיתחה טכנולוגיית ביו-ריאקטור אלקטרוגני אשר הופכת מתקן טיפול בשפכים מצרכן אנרגיה למתקן ליצור חשמל. מדובר בהשקעה הראשונה של הקרן בחברה שאינה אמריקנית וההשקעה הראשונה של הקרן בתחום המים. זוהי גם השקעה הראשונה בעולם של ג'נרל אלקטריק בחברת הזנק בתחום המים. הטכנולוגיה של אמפסי מנצלת חיידקים הנמצאים בביו-ריאקטור אלקטרוגני בכדי לטפל בשפכים. פירוק הזיהום האורגני המצוי בשפכים על ידי אותם חיידקים מייצר חשמל וכן מטהר את השפכים ובכך הופך את מתקן הטיפול בשפכים ממתקן הצורך חשמל באופן אינטנסיבי, למתקן לייצור חשמל.

מדענים אמריקאים טוענים כי הצליחו לפתח חיידקים שמסוגלים להפוך חומר יבש שקיים באצות לאתנול, ובכך לייצר דלק ביולוגי. לטענתם, יש בפיתוח החיידק כדי להפוך אמנות רבת שנים של גידול זני אצות לפיתרון מעשי בשאלת האנרגיה של המאה ה-21. דלקים ביולוגיים ניצבים כיום כתחליף המבטיח ביותר לנפט ותוצריו בשל היותם בעלי אחוז פחמן נמוך. עם זאת נטען כי ייצור דלק ביולוגי המתבסס על תירס וקנה סוכר הוביל לעלייה עולמית במחירי המזון לעומת יתרונות מעטים יחסית. מנתוני מחקר ראשוני עולה כי חקלאות ימית נרחבת של סוגים שונים של אצות כמקור אנרגיה, עשויה לספק מענה מוצלח לצריכת האנרגיה העולמית. כחלק מתכנון אנרגיה לטווח ארוך, הודיעה בריטניה כי תקצה 400 קמ"ר מקו החוף שלה לגידול אצות. חוות אצות בבאלי . צילום: אתר ויקיפדיה עוד כתבות בנושא אנרגיה ירוקה: עלייה ניכרת בייצור דלק ביולוגי בעולם 01.09.2011 | 08:07 בקרוב בישראל: מכוניות המונעות בדלק ביולוגי 24.03.2010 | 07:05 עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות מהעולם ישירות לפייסבוק שלכם "אצות ימיות גדלות בקצב מהיר פי 10 מצמחים רגילים והן עשירות בסוכרים. עד עכשיו היה קשה להפיק מהן גז אתנול על ידי התססה", אומר מנהל המכון לחקר אצות בצרפת, יאניק לרה. "הפיתוח האחרון מהווה אמנם קפיצת דרך רצינית, אבל שימוש נרחב בחיידק

מדובר ביישום הצעת הממשלה שאושרה בשבוע שעבר, לפיה אושר ייצור חשמל ממתקנים תרמו סולאריים (קיטור) קרקעיים גדולים בהיקף של 200 מגה וואט ומתקני ייצור חשמל מאשפה אורגנית בהיקף של 160 מגה וואט. בנוסף, אושרו מכסות ייצור מחשמל סולארי בינוניים בהיקף של כ-50 מגה וואט, כך שסך הייצור ממתקנים בינונים קרוב ל- 90% מהמכסה שאושרה במקור (300 מגה וואט). יצוין שרק החודש אישרה רשות החשמל מספר רישיונות ייצור, כך שעבור היזמים מדובר בקיצור לוח זמנים משמעותי בדרך לייצור חשמל. מליאת רשות החשמל לא הספיקה להסדיר את ייצור החשמל ממתקני רוח שממשלת ישראל הקצתה לה, מכסה של 800 מגה וואט, אולם על פי ההערכות מדובר בעיכוב טכני שיוסדר בשבוע הבא. בעניין תעריף החשמל לצרכנים, שאמור לעלות עוד הקיץ בשיעור של 19.11% לא התקבלו כל החלטות אופרטיביות. רשות החשמל סיימה לאסוף את החומר שהוגש לה על ידי גופים שונים שמתנגדים להעלאת התעריף בניהם איגוד לשכות המסחר והתאחדות התעשיינים, ובשבועיים הקרובים תתקבל החלטה סופית בנושא.

רשות החשמל צפויה להפחית את התעריף המעודד ייצור חשמל סולארי בשדות פוטו-וולטאיים בשיעור של כ-10%. מדובר במכסה של 200 מגה-ואט להקמת מערכות .P.V גדולות (מעל 12 מגה-ואט), שליזמיה אושרה בתחילת השנה סובסידיה של 99-106 אגורות לכל קוט"ש חשמל שייצרו. מכסה זו הוקפאה אז מיידית בהוראת משרד האוצר, ורק בתום חודשים של מאבקים פנים-ממשלתיים הופשרה בשבוע שעבר, במסגרת החלטת הממשלה על מדיניותה בתחום האנרגיות המתחדשות. בינתיים, הוזלו מחירי מערכות ה-P.V בעולם. לפיכך, דרשו באוצר לעדכן את מחיר הסובסידיה שהובטח ליזמים במסגרת המכסה. לפי הערכות, תפרסם רשות החשמל בשבוע הבא לשימוע ציבורי תעריף מתמרץ מעודכן שינוע בטווח 90-100 אגורות בלבד. זאת, תחת מנגנון הוזלה מדורג, שיביא להפחתת התעריף בשיעור קבוע נוסף בכל שנה. בתוך כך, אישררה שלשום מליאת רשות החשמל את הסובסידיה הזהה שהובטחה ליזמי השדות התרמו-סולאריים, במכסה של 200 מגה-ואט לפחות. "מדובר בצעד ראשון וחשוב שישחרר חלק מענף האנרגיות המתחדשות מהשיתוק שממנו סבל בחודשים האחרונים", אמר אתמול שר התשתיות עוזי לנדאו.

"יחד עם זאת, יש לממש את החלטת הממשלה ומדיניותה ככתבה וכלשונה, ולהשלים לאלתר את ההסדרות שנותרו, כמו השדות הסולאריים והרוח", הוסיף השר. מנתוני הרשות עולה כי עד היום הוגשו 13 בקשות לרישוי שדות סולאריים בהיקף כולל של 670 מגה-ואט. במקביל, אישרה הרשות תשעה רישיונות נוספים להקמת מערכות P.V בינוניות בהספק כולל של כ-45 מגה-ואט. עד כה אישרה רשות החשמל 153 רישיונות למתקנים בינוניים בהספק כולל של 264 מגה-ואט. זאת, מתוך 730 בקשות שהוגשו לרשות בהיקף כולל של 1,300 מגה-ואט - כשהמכסה היא 300 מגה-ואט בלבד. בנוסף, אושרה שלשום לראשונה הסדרה מתמרצת לייצור חשמל בביו-גז, שתזכה את יזמיה בתעריף רכישת חשמל של 64 אגורות לקווט"ש. מדובר בהפקת חשמל באמצעות ניצול הגז הנפלט מפסולת אורגנית. היקף המכסה ליזמים הוא 160 מגה-ואט - כשעד היום הוקמו מתקנים בהיקף כ-10 מגה-ואט, בעיקר סמוך למטמנות אשפה.

לפי קנדל, 500 מגה-ואט ייוצרו מאנרגיה סולארית, מהם 400 מגה-ואט ייוצרו בתעריף שייקבע מחדש. משרד התשתיות מתנגד לקביעת תעריפים מחודשת מחשש שהתהליך יעכב את תהליכי הייצור ומעדיף להותיר את התעריף שנקבע בחלוקת מכסות שכבר בוצעה עבור כ-300 מגה-ואט. מתוך ה-100 מגה-ואט הנותרים מציע קנדל כי 60 מגה-ואט יוקצו לטובת זוכים במכרזי קרקע ייעודיים מטעם המדינה, שהם למעשה יצרני החשמל על גגות. משרד התשתיות מעוניין להגדיל את המכסה ל-100 מגה-ואט. לפי קנדל, 40 מגה-ואט יינתנו ב-2012 למתקנים לייצור חשמל מאנרגיה סולארית המחוברים לרשת החלוקה, או למתקנים לייצור חשמל מאנרגיה סולארית לצריכה עצמית והעברת עודפים לרשת, כפי שייקבע על ידי רשות החשמל בהתייעצות עם משרד התשתיות. במשרד התשתיות מעוניינים שהמכסה תחולק עד סוף 2011 בשלוש פעימות במתווה תעריף יורד, במקום בתעריף קבוע. במשרד סבורים שהקצב המזורז והמתווה היורד ישאיר במערכת רק את החברות היעילות ביותר.

לפי קנדל, יוקצו 210 מגה- ואט עבור מתקנים לייצור חשמל מביו-גז ומביו-מאסה. במשרד התשתיות רוצים שתוסר תקרת ההקצאה ושייקבע כי יוקצו לפחות 210 מגה-ואט לייצור אנרגיה מחומרים ביולוגיים. בהמשך קבע קנדל מיכסה של 800 מגה-ואט לייצור חשמל מאנרגיית הרוח. גם כאן מבקש משרד התשתיות לא לקבוע תקרת הקצאה ולקבוע כי לפחות 800 מגה- ואט יוקצו לאנרגיית רוח. באוצר דורשים לתת עדיפות למו"פ ישראלי. לגישת האוצר, עלויות הפקת אנרגיה סולארית מתאים וולטאיים צפויה לרדת בעולם, לכן אין להתחייב עתה להסכמים לטווח ארוך במחירים גבוהים.

"מזכר חדש שייצא לאור באוקטובר הקרוב אמור לדחוק באופן משמעותי את מקומו של הדלק הביולוגי בעולם תחליפי הדלקים לתחבורה. על פי סוכנויות הידיעות, מסמך חדש עליו עמלים באיחוד כעת יקבע כי יש להפחית באופן דרמטי את כמות השימוש בדלקים ביולוגיים (biofuels) באירופה ולמעשה לוותר על יעדי ה-20/20 שביקשו לקבוע כי עד שנת 2020 יעשה שימוש של 20% באנרגיות ירוקות- מתחדשות.  על פי דיווח של APF עולה כי המזכר החדש שהפיק האיחוד מראה כי בניגוד למצופה, הרי שהדלקים הביולוגיים (בעיקר מדור 1, דוגמת אתנול) לא הצליחו להפחית את כמות גזי החממה מכיוון שגידולים חקלאיים אלו דרשו הוצאה של אנרגיה רבה ומזהמת למדי. כמו כן, נודע כי בניגוד לציפיות המוקדמות שביקשו לשפר את תחום התחבורה על ידי הדלקים הביולוגיים שכעת עומדת המכסה העתידית של 2020 על 5% בלבד בעוד שכבר היום מכסות הדלק לתחבורה המונע על ידי ביודיזל עומד על 4.5%.  מומחים בתחומי הסביבה החמיאו לכותבי המזכר והבהירו כי המצב הנוכחי שבו מגדלים גידולים חקלאיים לטובת יצירת דלקים הנה בעייתית ביותר. "אלו חדשות מצוינות. טוב לדעת שהועדה באיחוד האירופאי הפנימה את העובדה שגידולי האתנול גורמים לבעיות ענקיות" אמר מארק אוליבייר הרמן מארגון "אוקספם" הנחשב מומחה לתחום הביודיזל "בעקבות הגדלת הביקוש לדלקים ה�

הגרסה החדשה של החוק שהוצג לראשונה כבר בשנת 2000, תכנס לתוקפה עם תחילת שנת 2012. אישור הרביזיה מהווה צעד משמעותי בתכניתה של גרמניה להיפרד מהשימוש באנרגיה גרעינית, בעקבות התאונה בכור הגרעיני בפוקושימה, יפן. על-פי התכנית שאושרה בשני בתי המחוקקים גרמניה תנטוש את השימוש באנרגיה גרעינית כליל עד לשנת 2022, ותרחיב את השימוש באנרגיות מתחדשות לצורך הפקת חשמל. ע"פ החוק המתוקן ייעשה שימוש בלא פחות מ-35% של אנרגיה מתחדשת באספקת החשמל במדינה עד לשנת 2020, המינימום לשנת 2030 יעמוד על 50 אחוזים. שיעור ההשתתפות של האנרגיות המתחדשות יעלה ב-15 אחוזים בכל עשור לאחר 2030. למרות שהחוק אינו נוקב במספר מדויק, המטרה המוגדרת היא להגיע לתפוקה של 35-40 אחוזים במהלך 10 השנים הבאות, בהתאם להחלטה שקיבל השר לעניינים סביבתיים. כמה מההחלטות החשובות שהתקבלו כחלק מהרביזיה לחוק כוללות: העלאת התעריפים עבור ייצור חשמל מביומסה בכמעט 30 אחוזים מ-€0.11/kWh ל-€0.14/kWh עבור מתקנים קטנים המייצרים פחות מ-150 קילו-וואט. העלאת התעריפים עבור ייצור חשמל גיאו-תרמי ביותר מ-50 אחוזים מ-€0.16/kWh ל-€0.25/kWh עבור פרויקטים מכל ההיקפים. העלאת התעריפים עבור ייצור חשמל מטורבינות רוח המוקמות בים ב-15 אחוזים מ-€0.13/kWh ל-€0.15/kWh. הגדלת הבונוס ההתחלתי לטורבינות רוח המוקמות בים בכמעט-25 אח

בימים אלה חתמו האוניברסיטאות על הסכם להמשך המחקר המשותף בטהור מים והמרת אצות לאנרגיה

"הגידול בשטחים החקלאיים לייצור אנרגיה (דלק ביולוגי מסוג אתנול, מתנול וביו דיזל) בא בעשור האחרון, במרבית המקרים, על חשבון שטחי הגידול של התירס, השעורה והחיטה לייצור מזון לבעלי חיים ולאדם. לפי הדו"חות האחרונים של מדינות ה-OECD ורשות המזון והתרופות של ארה"ב (ה-FDA), המגמה תימשך באופן משמעותי גם בעשור הבא.  התחזית לייצור אתנול צופה שבשנים2012-2021 יגדל הייצור מ-98.2 אלף ליטר השנה ל-180.4 אלף ליטר בסוף העשור הבא - גידול של 85%. באותו זמן, ייצור החיטה העולמי יגדל מ-113 מיליון טון השנה ל-136 מיליון טון בסוף העשור - גידול של פחות מ-10%. החטיבה למחקר, כלכלה ואסטרטגיה במשרד החקלאות בראשות הכלכלן אורי צוק-בר, שפירסמה את התחזית, מציינת כי עורכי התחזית לא חזו את הגידול המהיר במחירי הסחורות החקלאיות השנה ועל כן ייתכן מאוד שיאלצו לתקן אותה. מצד שני, גם מחירי הדלקים הפוסיליים (נפט גולמי, מזוט, סולר, בנזין, גז טבעי), שאותם באים להחליף הדלקים הביולוגיים, מתייקרים במהירות, אף שלא בקצב כה מהיר כהתייקרות סחורות הרכות (גרעינים לסוגיהם). מאידך התייקרות הגרעינים מותנית בעיקר באקלים ובכמויות הגשם באזורי הגידול. באזורי גידול רבים שררה השנה בצורת, אך מצב זה עשוי להשתנות כבר בעונת הגשמים הבאה, בעוד שמחירי הדלקים הפוסיליים, אף שגם הם תנודתיים, ה�

בהצעה המעודכנת פוצלה המכסה לייצור 500 מגה־ואט מאנרגיית שמש באמצעות מתקנים קרקעיים גדולים: 200 מגה־ואט הוקצו למתקנים תרמו־סולאריים, 200 מגה־ואט הוקצו עבור מתקנים סולאריים רגילים, 60 מגה־ואט הוקצו למתקנים בינוניים, ו־40 מגה־ואט הוקצו למתקנים סולאריים קטנים. המכסות יחולקו בשיטת כל הקודם זוכה, למי שיגיע ראשון לסגירה פיננסית. במתווה הקודם, שלא כלל פירוט של טכניקת הייצור, היה יתרון למתקנים של חברות בתחום התרמו־סולארי, משום שמתקנים אלה דורשים שטח קטן משמעותית ממתקנים סולאריים רגילים. יתרון נוסף נעוץ ביכולתם להמשיך לייצר חשמל גם בשעות החושך, באמצעות חיבור לתשתית גז טבעי. תוצאה נוספת של השינוי היא פגיעה בענף הסולארי המקומי, משום שהציוד להקמת מתקנים סולאריים רגילים נרכש בדרך כלל בחו"ל, בניגוד לציוד תרמו־סולארי, שייצורו נעשה בישראל. לצד השינויים, השאירה המדינה על כנה את מכסת ייצור החשמל מאנרגיית רוח (800 מגה־ואט) וממתקני ביו־גז (160 מגה־ואט). המכסה הגדולה לתחום הרוח ניתנת אף שמשטר הרוחות בישראל אינו אידיאלי לשם כך, אלא שמשרד האוצר לחץ לקדם את התחום בגלל התעריף הנמוך יחסית שמקבלים היצרנים: 45-55 אגורות לקוט"ש, לעומת 1.42-1.93 שקל לקוט"ש במתקנים סולאריים.

לפי המסמך שגיבשה המועצה, תופשר מרבית המכסה (92%) שהקפיא משרד האוצר לתמרוץ הקמת שדות סולאריים גדולים. אבל יתרתה, בהיקף של 40 מגה-ואט, וכן מכסה נוספת של 60 מגה-ואט שתפורסם בעוד כשנה - ישוריינו עד סוף 2014 עבור הקמת מתקנים סולאריים קטנים ובינוניים, למרות שאלה כבר מיצו את המכסות המתמרצות ששוריינו עבורם לשנים אלה. לפי התמהיל של משרד התשתיות, ושאומץ בידי קנדל, כ-35% מייצור החשמל ממקורות מתחדשים יופק ממתקני ייצור חשמל סולאריים המחוברים לרשת ההולכה, כ-30% מטורבינות רוח, כ-15% ממתקני ייצור חשמל סולאריים המחוברים לרשת החלוקה (מתח נמוך וגבוה) ו-20% לערך ממתקני ביו-מסה וביו-גז. בגלל שהמכסות שכבר פורסמו לתמרוץ התקנות מערכות פוטו-וולטאיות קטנות ובינוניות - בהיקף כולל של 540 מגה-ואט - קרובות למיצוי וכורעות תחת ביקושים עודפים, מותירה ההצעה פתח להגדלה של המכסה הסולארית למתקני .P.V קטנים ובינוניים - מעבר ליעד הקבוע עד 2020, ואף על חשבון המכסות לשדות המחוברים לרשת ההולכה. כך, ממליץ קנדל להפשיר את המכסה שהוקפאה בהוראת משרד האוצר להקמת תחנות כוח סולאריות גדולות בהיקף של 500 מגה-ואט. מהם 200 מגה-ואט שישוריינו עבור תחנות בטכנולוגיה תרמו-סולארית. יזמי השדות הסולאריים יחוייבו להשלים את הסגירה הפיננסית עד 1 ביולי 2013.

לפי נוסח ההחלטה, יזמי התקנת מערכות סולאריות לצריכה עצמית (מערכות קטנות על גגות) יזכו למכסה נוספת של מתקנים בהיקף 110 מגה-ואט עד 2014. 40 מגה-ואט מתוכם ייגרעו מן המכסה לשדות הסולאריים, לצד תוספת של 70 מגה-ואט. מכסות אלה יחולקו בארבע פעימות: פעימה ראשונה של 20 מגה-ואט כבר ב-2011 ו-30 מגה-ואט בכל אחת מהשנים הבאות. השדות הסולאריים (מתקנים בינוניים וגדולים) יזכו למכסה של 400 מגה-ואט, ו-60 מגה-ואט נוספים יוקצו למכרזי קרקע שתפרסם המדינה להקמת שדות דומים על אדמות מינהל. מתקני פיילוט בטכנולוגיות ישראליות יזכו למכסה מיוחדת של 50 מגה-ואט, לצד תקציב עידוד מו"פ של 10 מיליון שקל. בעקבות דרישת משרד התשתיות תכלול ההצעה הקצאה מיוחדת של 10% לאזורי יהודה ושומרון מכל מכסה שתאושר. לצד מכסות אלה, תדון בשנה הקרובה ועדה בין-משרדית באפשרות להקצות מכסות נוספות למתקנים בטכנולוגיות שאינן נדרשות בסבסוד ממשלתי. באשר ליתר הטכנולוגיות בתחום ייצור החשמל באנרגיות מתחדשות - ייצור החשמל באנרגיית רוח יזכה למכסה של 800 מגה-ואט, ואילו המכסה עבור ביו-מאסה וביו-גז הוגדלה ל-210 מגה-ואט.