Group items matching

in title, tags, annotations or url

מדובר למעשה בגרסה נטענת של טויוטה פריוס המוכרת, אשר נסמכת על אותה חטיבת כוח היברידית, אך מצוידת במצברי ליתיום-יון במקום ניקל-מטל ומאפשרת טעינה משקע החשמל. בזכות שינויים אלה מסוגלת המכונית לנוע 24 ק"מ באמצעות כוח החשמל, לעומת כשני ק"מ בלבד בדגם הרגיל. את הקילומטרים שיבואו אח"כ תבצע הפריוס הזו כמו מכונית כלאיים רגילה, בסיוע מנוע בנזין שמטעין את המצברים ומניע את הגלגלים. זמן הטעינה של מצברי המכונית הוא כשעה וחצי בלבד, וצריכת החשמל דורשת זרם של 10 אמפר, עם פאזה אחת (בדומה למכשירי חשמל ביתיים). כך שלמעשה ניתן להטעינה ללא הכנות מיוחדות מהשקע הביתי. בטויוטה מדברים על תצרוכת דלק משולבת של כ-50 ק"מ לליטר. השאלה הגדולה: חשמלית או כלאיים? אם המכונית תוכר על ידי משרד התחבורה כחשמלית, יעמוד מחירה בארץ על כ-170,000 שקל, כ-20,000 יותר מהגרסה הרגילה. אם תיחשב להיברידית, מחירה יעמוד על כ-200,000 שקל לפחות, והמחיר עוד צפוי לעלות כשהטבת המס למכוניות כלאיים תופחת ב-2013. כל זאת לעומת 152,000 שקל לפריוס רגילה. רן דנאי, מנכ"ל טויוטה ישראל, מעריך כי אם המכונית תאושר כחשמלית, ניתן יהיה למכור בין 200 ל-400 יחידות בישראל.

הוועדה דרשה ממנכ"ל משרד ראש הממשלה לכנס ועדת מנכ"לים בין משרדית לתחום האנרגיה המתחדשת, שתגיש לאישור הממשלה תוך שלושה חודשים, לאחר בחינת הצרכים המקומיים, המלצות למדיניות כוללת למשק האנרגיה המתחדשת עד 2020. כמו-כן, המליצה הוועדה לממשלה לקיים דיון, בנוסף לזה הצפוי ביום ראשון, ולקדם שורה של החלטות בנושא ובהן בחינה מחודשת של העלויות המובטחות ליזמים. הוועדה אף המליצה לרשות החשמל להקים ועדת משנה להאצת תהליך אישור הרישיונות, ולפתיחת צוואר הבקבוק שנוצר בהליך אישור הבקשות. הוועדה קראה לרשות לפרסם תוך שלושה עד שישה חודשים שימוע ציבורי לפירוט עלויות ייצור החשמל בטכנולוגיה פוטו וולטאית. הוועדה הודיעה כי תשקול את האפשרות להקים ועדת משנה שתטפל בנושא ותקדם הצעות חוק בנושא התקנת מערכות סולאריות וייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת, ככל שיקודמו במליאת הכנסת ויועברו אליה.

אתמול בערב הושק קמפיין חדש שקורא לשר האוצר יובל שטייניץ להסיר את התנגדותו להקצאת מכסות ייצור חשמל ממתקנים סולאריים. הקמפיין כולל בשלב זה מודעות בתשלום בעיתונות הארצית. כזכור, בפברואר האחרון הקפיא האוצר את הקצאת המכסות לייצור חשמל ממתקנים סולאריים בטענה שמדובר בסבסוד טכנולוגיה על חשבון הציבור.הסיבה: תעריף החשמל שניתן לבעלי מתקנים סולארים גבוה פי 3 מזה שניתן לצרכני החשמל. במודעה שפורסמה אתמול, עליה חתום "מטה המאבק להצלת המערכות הסולאריות על גגות", נטען שעתיד החקלאים והפנסיה בידי שר האוצר, כיוון שאם הוא יפשיר את הקפאת המכסות על ייצור חשמל ממתקנים סולאריים אזי כל משפחה בפריפריה תשיג הכנסה קבועה ולאורך זמן.

במהלך תערוכת קלינטק נערך מפגן ייחודי, שארגנו החברות הסולאריות במחאה על מצב התעשיה הסולארית בישראל והסחבת שנוקטת ממשלת ישראל בהקצאת המכסות למערכות הסולאריות. במסגרת מפגן המחאה נותצו פאנלים סולאריים בכניסה לאולם בו התקיימה התערוכה. איגוד חברות אנרגיה מתחדשת בישראל פנה לשר האוצר ד"ר יובל שטייניץ, לראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ולשרי הממשלה לאמץ מדיניות ארוכת טווח ומושכלת של החדרת מקורות אנרגיה מתחדשת למשק החשמל של ישראל, כזאת אשר תקבע מכסות שיותאמו למחירים בהם ניתן יהיה לייצר את החשמל החדש, בתקציבים מוגדרים מראש, דבר שיאפשר אופק לתעשייה וליזמות בתחום לפרוח. הסולארי יכול להחליף את הסולר, את המזוט ובעתיד יחליף את הפחם ואת הגז. יאיר מטלון מחברת מטלון מקורות אנרגיה, שהשתתף במפגן המחאה: "כדי שאנחנו נוכל ליצור מקומות עבודה, צריך לייצר את הפאנלים הסולאריים הללו פה בארץ. וכדי לייצר אותם פה בארץ אנחנו זקוקים למכסות ותמריצים. במדינות אחרות עושים זאת באמצעות הגנה על התעשיה המקומית, אצלנו אין וודאות, לא מתווים מדיניות. הממשלה מפרה בצורה בוטה הבטחות, ועכשיו 3,500 עובדים עומדים ללכת הביתה. אני קורא לרוה"מ נתניהו, ולעוזי לנדאו וגלעד ארדן להלחם בשטייניץ, שפוגע באינטרס של מדינת ישראל ובמשק האנרגיה".

מאז עלה הנושא לכותרות המושג "בנייה ירוקה" גובר הביקוש בעולם לתכנון מבנים ירוקים. בישראל לעומת זאת, התמונה ירוקה קצת פחות.בישראל הביורוקרטית קיימים חסמים רבים העוצרים את מינוף הבנייה הירוקה. בחרנו להציג חמישה עיקריים מתוך אתר אדם טבע ודין: * העדר גורם אחראי - אין רשות מובילה ובעלת סמכויות שתקדם באופן מסודר ומובנה את הבנייה הירוקה והתאמתה למציאות בארץ. * העדר תקנים מחייבים - ההנחיות והתקנים הקיימים אינם מחייבים, על כן ההיענות שואפת לאפס. * היצע קטן של חומרים - בשל מחסור בתקנים מקומיים וביקוש נמוך, אין מבחר חומרים ממוחזרים ומוצרים בעלי תקן ירוק. התוצאה: מוצרים ירוקים מיובאים הנמכרים במחיר גבוה. * חוסר אמון ופתיחות מצד קובעי המדיניות - למרות שבמדינות מתקדמות אחרות יש אישור לשימוש במים אפורים, משרד הבריאות בישראל אוסר את השימוש בהם.

אחרי חמש שנים של עבודות והשקעה של מיליארדים, וחודש בלבד לפני שתיפתח לציבור, הבשורה הגדולה של ירושלים תקועה. בדיקת מעריב מגלה: למרות שהובטח שהרכבת הקלה תחצה את העיר ב-44 דקות בלבד, משך הנסיעה בפועל יותר מכפול: 93 דקות. הסיבה: בניגוד לתוכניות, הרכבת לא מקבלת עדיפות ברמזורים על פני כלי הרכב מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: "ראש העירייה ניר ברקת תומך בהפעלת הרכבת הקלה מוקדם ככל הניתן, דבר שיאפשר להפעיל את מערך התחבורה החדש מהר יותר ולשפר בהמשך את המערכת. בהמשך למדיניות זו, עיריית ירושלים בשיתוף משרד התחבורה והאוצר יפעלו בהמלצת הבורר להפעלה של הרכבת הקלה החל מה-19 באוגוסט לכל אורך התוואי, גם אם לא כל רמזורי ההעדפה לרכבת יפעלו בצורתם הסופית. בשלב הראשון, אורך הנסיעה מקצה לקצה יהיה 60 דקות - זמן מהיר יותר ברוב המקרים מזמן נסיעה באוטובוס כיום. זמן זה צפוי להשתפר עם התקנת הרמזורים המהירים במרוצת הזמן עד ל-45 דקות".

שר התשתיות עוזי לנדאו והשר להגנת הסביבה גלעד ארדן חתמו על מכתב למזכיר הממשלה צבי האוזר, בו הם למעשה מוכנים להתפשר בנוגע להחלטת הממשלה בנושא קידום אנרגיות מתחדשות. בין השאר, דורשים לנדאו וארדן כי הממשלה תאשרר הקצאת 500 מגוואט למתקנים לייצור חשמל המחוברים לרשת ההולכה הארצית, בהתאם להחלטת רשות החשמל מינואר האחרון. לדבריהם, התוצאה האפשרית של שינוי החלטת הרשות והפחתת המכסה יובילו "לסחיבת רגליים ושיתוק התחום למשך מספר חודשים ארוכים עד שיסתיימו השינויים הנדרשים על-ידי הרשות". כמו-כן, דורשים השניים הקצאת מכסה של 100 מגה וואט עבור מתקנים לייצור חשמל המותקנים על גבי גגות, בשנים 2012-2011. ההקצאה תיעשה תוך קביעת תעריף מופחת ומאוזן לאורך זמן, אשר ישקף, בין היתר, את התייעלות התעשיה הגלובלית. עוד דורשים השרים: מענקים למתקני הדגמה בתקציב של 10 מיליון שקלים עבור פרויקטים חלוציים, הקצאת מכסה עבור תושבי יהודה ושומרון, ויצירת מסלולי תכנון הולמים לקידום ייצור חשמל מרוח ומביומסה.

המשרד להגנת הסביבה: אין שום צורך לייקר את תעריפי החשמל ב 7% בשל השימוש בסולר מופחת זיהום במקום מזוט. ניתן למנוע את ההתייקרות על ידי השוואת המס המוטל על סולר לייצור חשמל למס המוטל על המזוט. מבדיקה שערך המשרד להגנת הסביבה עולה, כי הפער בין מחיר ייצור החשמל בסולר לייצור במזוט, נובע מהמיסוי המעוות המוטל על הסולר, הגבוה פי 200 (!!!) מזה של המזוט המזהם. הפערים במחיר הגולמי של סולר ומזוט (בבתי הזיקוק) הם קטנים וכמעט לא אמורים להשפיע על עלות ייצור החשמל.

המדיניות מעוררת ביקורת בקרב קבוצות אינטרס בשוק. יבואני הרכב טוענים כי החיוב להתקין עמדת טעינה יקרה וההבדל בתעריפים יאט את כניסת המכונית החשמלית ויהפוך אותה לכדאית פחות.

יו"ר ההסתדרות עופר עיני, נקלע לסיטואציה מביכה לכאורה בה הוא נדרש להגן על חברות הדלק מפני התוכנית להפחית במרווחי השיווק שלהן. עיני הבהיר בשיחה כי הוא נדרש לסוגיה לא על ידי חברות הדלק, אלא על ידי יו"ר ועד עובדי תחנות הדלק של סונול, שמעון שטרית, שהצטרף לפני כשנתיים להסתדרות יחד עם מאות מעובדי החברה. שטרית, מגובה בנתונים שסיפק לו מנכ"ל החברה, הציג בפני עיני תרחיש אימה: פגיעה במרווח השיווק של חברות הדלק שעומד על 71 אגורות לליטר כיום, יביא באופן מיידי לפיטוריהם של 800 עובדים בסונול ו-4,000 עובדים בענף כולו. טענה דומה נשמעה על-ידי חברות הדלק גם בוועדת הכלכלה של הכנסת, שם הבהירו שמהלך כזה יביא למעבר מהיר במיוחד לשיטת התדלוק העצמי על חשבון מתדלקים. לנדאו, כך נודע, הופתע לשמוע על סכנת הפיטורים בענף, והבהיר כי הוא מקפיא את המהלך עד לבחינת ההשפעה על העובדים. המסקנה הזו של לנדאו, כך על פי הערכות, מאוד לא מצאה חן בעיני הפקידות הבכירה במשרד התשתיות.

תגובה: אם לחברות היו עובדים מיותרים, הם כבר לא היו המצב בכל החברות הפרטיות הוא, שמחזיקים רק את מי שצריך, כדי להביא את הרווחים למכסימום האפשרי. שינוי במחיר הדלק לא יכול לגרום לפיטורין, כיוון שכמות העבודה לא תשתנה. לא ברור על מי עיני מגן.

"התערבות ההסתדרות במחירי הדלק בישראל, על ידי פנייה לשר התשתיות כדי שימנע את הפחתת מרווח השיווק של חברות הדלק, היא שערורייה" - כך אמר אתמול פרופ' עומר מואב, מרצה לכלכלה באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת לונדון, והיועץ הכלכלי לשעבר לשר האוצר, יובל שטייניץ. לדברי מואב, העיסוק של ההסתדרות כארגון עובדים בנושא שאינו נוגע לשכר ותנאי העסקה ופנסיה, אלא במדיניות מחירים הוא פסול. "זו גישה שבאה לעזור לקבוצה מצומצמת של אנשים, כ-800 עובדי סונול, ועוד כמה עשרות בעלי הון השולטים בחברות לאספקת דלק, על חשבון האינטרס של 1.5 מיליון אזרחים הנוהגים בכלי רכב ועוד מאות אלפי אזרחים המשתמשים בתחבורה ציבורית. בדומה לוועד עובדי סונול, מחר יבוא ועד עובדי תנובה וידרוש מעיני שההסתדרות תמנע הוזלה של הקוטג' ומוצרי החלב - לטובת עובדי תנובה. הרי יהיה זה אבסורד".

"המיסוי הירוק", כך טוענת הרשות, היה אחראי לירידה של כ-6% ב"ציון הירוק" הממוצע, שמשקף את רמת הזיהום של כלי הרכב המיובאים ארצה. מה שמופיע בדוח, ויותר מפעם אחת, הוא העלייה המסחררת במכירות בקטגוריית המיני-מכוניות, שחלקן הגדול מצויד בתיבה ידנית, שהיא יעילה וחסכונית יותר. אין ספק שצמיחתה של הקטגוריה החדשה והירקרקה הזו היא מרשימה, ושהיא נובעת ישירות מהטבות המס הירוק. אבל למרבה הצער יש כאן כמה פרטים שמקלקלים את התמונה. בתור התחלה, במספרים אבסולוטיים, עדיין מדובר בחלק קטן מאוד של השוק - פחות מ-6%, לעומת יותר מ-55% משפחתיות מקובלות. בנוסף, המכירות הערות של המיני-מכוניות סייעו במידה רבה להרחיב את השוק, אך לא ליצור תחלופה. כלומר, שיותר לקוחות רכשו מכוניות קטנות כרכב שני או שלישי במשפחה. אנחנו לא כל כך טובים במתמטיקה, אבל ההיגיון אומר שאם יותר מכוניות עולות על הכביש, רמת הפליטה הכוללת לא יורדת.

העמידות" שמגלה שוק הליסינג בפני כלי הרכב קטנים וחסכוניים מובילה אותנו ל"חור השחור" השני שלא מופיע בדוח של רשות המסים - השפעת מחיר הדלק. נזכיר שבאופן תיאורטי, למיסוי הירוק אמורה הייתה להיות השפעה חיובית ישירה על שינוי העדפות הרכישה בשוק הליסינג ועל המעבר לכלי רכב ירוקים יותר. כדי להמריץ את שוק הליסינג בכיוון הירוק, נכנסת לתמונה הרפורמה השנייה - "שווי השימוש הרציף". וההיגיון בשילוב בין שתי הרפורמות פשוט: אם "המס הירוק" מוזיל את המחיר של כלי הרכב הנקיים יותר, ושווי השימוש "הרציף" שמשלם העובד נגזר ישירות כאחוז ממחיר הרכב, הרי שיש לעובד מוטיבציה כלכלית לבקש מהמעביד רכב קטן ונקי/חסכוני יותר, שהוא גם זול יותר. שתי סיבות מדוע זה לא קרה: חלק נכבד מהטבת המס "הירוקה" נעלם לכיסי היבואנים וחברות הליסינג, ולא בא לידי ביטוי במחירי המחירון הרשמיים של רכבי הציים הפופולריים ביותר, שמהם נגזר "שווי השימוש". ישראל היא המדינה היחידה בעולם שבה הטבת המס הירוקה לא ניתנת ללקוח הרכב ישירות, אלא משתקפת בהפחתת המס ליבואן. מסתבר שמה שהלקוח לא רואה לא מטיב עמו. הסיבה השנייה: הזינוק במחירי הדלק ב-2010, שהגדיל משמעותית את השווי הכספי של הטבת "הדלק החופשי" שמעניקים המעסיקים לעובדים. המרכיב הזה לבדו היה שווה תוספת של כמעט 240 שקל בחוד

לאוצר יש דרכים לשלוט במגמה הזאת. למשל בידול גדול בשווי השימוש בין מכוניות ירוקות/קטנות למכוניות גדולות יותר. אבל האוצר הוא אינטרסנט, וכשהוא מציב על המאזניים את ההשפעה הסביבתית הירוקה מול הכנסות המדינה ממיסוי על דלק, ברור לאן נוטה הכף. אם מחר נהגי הליסינג יקצצו, חלילה, 50% מכמות הנסועה שלהם, או יעברו, רחמנא לצלן, לכלי רכב חסכוניים ב-30% - תהיה לכך השפעה שלילית מהותית על הכנסות המדינה. לפיכך, נהגי ציים יקרים, סעו יותר, ואם אפשר אז בכלי רכב גדולים וצמאים יותר. כך תבטיחו את תרומתכם למדינה.

שר התשתיות בוועדת הכספים: "למרות הבעיות באספקת הגז ממצרים, חשוב לדעת שיש תשובות למדינת ישראל בטווח המיידי". עם זאת, לנדאו הבהיר כי "אנחנו מתקדמים לקראת בצורת בחשמל שצפויה ב-2013"

השר ארדן הגיש לממשלה דו"ח שמדרג את המשרדים הירוקים. את הרשימה מובילים: האוצר, המשפטים, התחבורה, ביטחון הפנים והגנת הסביבה. ומי לא סביבתי? משרדי הביטחון, החקלאות, התיירות פיתוח הנגב והגליל ושיתוף פעולה אזורי

"בדיון שנערך במשרדי, עלה כי צוואר הבקבוק המונע התקדמות והתחברות מפעלי הדרום לגז הטבעי מצוי בהמתנה לקבלת האישורים הנדרשים מוועדות התכנון והרישוי של איזור הדרום, עקב מחסור חמור בכוח אדם לבחינת הבקשות השונות ואישורן", כתב לנדאו לשרים. "הפקידות בוועדה עושה מלאכתה בחריצות ובשקידה הראויה, אך אין ביכולתה לעמוד ביעדים עקב הנטל המוטל עליה. משק הגז בישראל עובר מהפכה בשנים האחרונות. מדובר בהתפתחות המהירה ביותר בקרב פרויקטי התשתית. הפרויקטים תקועים באותו צוואר בקבוק". לדברי לנדאו, עד כה הקצתה רשות הגז שבמשרד התשתיות שני תקנים לוועדות הרישוי בדרום על מנת לקדם את הפרויקטים הקריטיים לפיתוחה של ישראל. "זוהי רק טיפה בים. ישראל זקוקה לעשרות תקנים של אנשי מקצוע מוכשרים ומנוסים, שיוקצו לוועדות התכנון ורשויות הרישוי ברחבי הארץ", הוסיף.

"תעריף החשמל אמור לעלות ב-18%", אמר אמנון שפירה, יו"ר רשות החשמל, בדיון מיוחד בוועדת הכלכלה בנושא. על-פי הנתונים שהציג שפירה, ההתייקרות מורכבת משיבושים באספקת הגז המצרי (7%) הוראת השר להגנת הסביבה גלעד ארדן המחייבת את חברת החשמל להשתמש בסולר במקום מזוט (7%) ועדכון שוטף הנובע מעיכובים בהקמת תחנות כוח (4%). כוונת האוצר לגבות בלו על הסולר שישמש לייצור חשמל היא "סוג של חמדנות ואטימות כלפי הקשיים של משקי הבית בישראל", אמר יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ כרמל שאמה-הכהן בפתח ישיבת ועדת הכלכלה על התחזית להעלאת מחיר החשמל ב-20%. רון-טל ציין בדיון כי "אם לא יהיה לי פיתרון לרכישת סולר איך אני אייצר חשמל? יש לנו רזרבות של סולר לחודש, חודש וחצי. בנסיבות שנוצרו שרק 50% מהגז מגיע; אין לנו כסף לקנות סולר. ב-2012, כתוצאה מכך שאין גז מצרי, אנחנו מושכים יותר ממאגר 'ים תטיס' והוא הולך להיגמר לנו בתחילת 2012".

"אנו רוצים לוודא שההתייקרות במחירי החשמל היא בלתי נמנעת, במיוחד בתקופה זו - בה הוועדה עוסקת בהתייקרויות מוצרי היסוד. גם בקוטג' יש חשמל. נכון שייקור החשמל לא מצריך את אישור ועדת הכלכלה, אבל זה מסוג הדברים שנצא למלחמה בשבילו" כך אמר הבוקר יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ כרמל שאמה הכהן (ליכוד) בדיון שמקיימת ועדת הכלכלה בייקור החשמל. לדברי שאמה הכהן " אם האוצר רוצה לגבות מס על הסולר, זה סוג של חמדנות ואטימות כלפי משקי הבית, המגזר העסקי והתעשיינים". רשות החשמל הודיעה לועדה על כוונתה לייקר את החשמל ב-18%. שיעור ההתייקרות חושב בדרך הבאה: 7% בגין אי אספקת גז סדירה ממצרים, 7% בגין הצורך להשתמש בשיקול סביבתי בייצור חשמל לנוכח הפסקת הגז המצרי, ו-4% בגין גידול טבעי בביקוש מול דחיית מועדי הרמת תחנות הכוח. שאמה הכהן טען כי "מנסים לעשות פה שקשוקה שלא קיימת. חוק ששינסקי לא גרם לכך שהגז המצרי לא יגיע לישראל".

בהשקעה כספית של 1,000 דולר למ"ר הוקם המשרד האקולוגי הראשון. האדריכל החיפאי ד"ר יוסי קורי התקין במשרדו גגות ירוקים, חשמל חכם, חיישני אור ובקרי טמפרטורת. הטרנד הבא?

הרשות לשירותים ציבוריים-חשמל אישרה 11 רישיונות להקמת מתקנים סולאריים בינוניים לייצור חשמל. היקף הייצור הנוכחי מגיע לכ-12.5 מגה וואט, כאשר סך הייצור שאושר הגיע ל-217 מגה וואט, כ-70% מהמכסה שיועדה לו במקור. ברשות החשמל מציינים שעד היום התקבלו שם כ-730 בקשות, שסך הייצור שלהן מגיע לכ-1,500 מגה וואט חשמל, שהם כ-11.5% מכושר הייצור של חברת החשמל. עם זאת, המכסות הללו מוקפאות עד להודעה חדשה עקב סירוב האוצר לאשר אותן. הסיבה לסירוב: המדינה התחייבה לשלם ליצרני החשמל תעריף גבוה פי ארבעה מזה שמשולם לצרכנים וזאת לתקופה של 20 שנה. באוצר מסבירים שכל הגדלת מכסה לייצור חשמל ירוק מסובסדת למעשה על ידי הציבור.