Group items tagged

מחירה של חבית נפט הגיע ב-2008 לשיא של 145.3 דולר, לעומת מחיר של 107 דולר כיום. אם כך, כיצד מחיר ליטר דלק אז (אוקטן 95 בשירות עצמי) הסתכם ב-6.23 שקלים בלבד, לעומת 7.84 שקלים כיום (או 7.74 שקלים, לאחר החלטת הממשלה להפחית את מס הבלו ב-10 אגורות)? קודם כל צריך להעמיד דברים על דיוקם. מחיר הדלק אז הגיע בשיא ל-7 שקלים, אבל זה עדיין לא פותר את ההפרש. הנה כמה מהגורמים העיקריים להבדלים. צילום: אי-פי 1. שער חליפין גורם משמעותי ראשון להבדל בין 2008 ל-2012 הוא שער החליפין. השקל נחלש מאז 2008 מרמה של 3.23 שקל לדולר (בשיא שלו אז) לרמה של 3.78 שקל לדולר. כלומר, הפרש של כ-15%. אבל שער החליפין הזה לא היה במשך כל 2008, ובין כה וכה לא מסביר את כל ההפרש. 2. מרווח זיקוק גורם משמעותי שני הוא תזקיק הדלק. חברות הדלק רוכשות אותו מבתי הזיקוק באירופה או מבתי הזיקוק הישראלים במפרץ חיפה (בזן) במחיר שנקבע בשיווי משקל בין היצע לביקוש בשוק החופשי. ההפרש בין מחיר הנפט למחיר תזקיק הנפט אינו קבוע, והפער ביניהם עשוי להשתנות. מושג ידוע הוא "מרווח הזיקוק", המתאר את פערי המחירים בין מחיר הנפט לתזקיקיו. אלא שחשוב לדעת כי תזקיק הדלק הוא רק אחד מבין שלל תזקיקים הנוצרים מפירוק הנפט, שמהווה רק כמחצית ממנו, ולכן מרווח הזיקוק הכללי אינו בהכרח אותו מרווח הרווח על הדלק. למה פער הזיקוק

>> חודשיים לאחר פרסום המלצות ועדת טרכטנברג ידונו ביום ראשון שרי הממשלה בשורת צעדים שתכליתם להגביר את התחרות בענף הדלק לתחבורה. ואולם, ימים ספורים לפני הדיון מתחבטים עדיין משרדי האוצר והמשפטים בדרכים החוקיות האפשריות לחייב את חברות הדלק הגדולות בישראל למכור תחנות. זאת, בעקבות המלצת הוועדה לחייב את חברות הדלק הגדולות למכור תחנות תדלוק, בדגש על תחנות הממוקמות במרכזי מטרופולינים, וכן בעקבות ההמלצה לשחרר תחנות דלק עצמאיות מחוזי בלעדיות עם חברות הדלק הקמעוניות ("תחנות כבולות"). תחנות אלה מהוות כיום כ-40% מסך תחנות התדלוק. מדובר בתחנות עצמאיות שהתקשרו בחוזי חכירת משנה דרקוניים וארוכי טווח עם חברות הדלק - באופן המגביל את יכולת הבעלים לגמישות בתמחור. היועמ"ש קבע בשנה שעברה כי הסכמי הבלעדיות הם בגדר הסדרים כובלים המנוגדים לחוק, לאחר שקביעה דומה של הממונה על ההגבלים העסקיים התקבלה לפני כ-20 שנה. לפי הערכות, נבחנות בימים אלה שתי אפשרויות לתיקון העיוות: האחת - הוראה שתגביל את משך ההתקשרות הבלעדית של חברות הדלק לחמש שנים למשל. השנייה היא חיוב תחנות הדלק הקיימות לשמור על טווח מינימלי בין תחנות המופעלות בידי אותה חברה. טווח המינימום הקבוע היום בחוק משק הדלק הוא 10 ק"מ (בשטח בין עירוני), אך חובה זו חלה רק על תח

ביום ראשון הקרוב צפויים להתייקר גם החשמל ‏(ב-8.9%‏) וגם הדלק ‏(ב-2%‏). החשש בממשלה מגל מחאה ציבורית חדש מביא את ראש הממשלה בנימין נתניהו עצמו, לנסות ולמנוע ברגע האחרון את ההתייקרויות או למתן אותן. אורית פרקש-הכהן צילום: יעל צור נתניהו טילפן אל יו"ר רשות החשמל, אורית פרקש־הכהן, וביקש לבדוק חלופות להתייקרות תעריפי החשמל, עליה החליטה ביום חמישי מליאת הרשות. התייקרות נובעת מהזינוק בעלויות הדלקים של חברת החשמל, כתוצאה מהמחסור בגז טבעי והמעבר לייצור חשמל באמצעות הסולר והמזוט - היקרים עד פי חמישה. ההתייקרות אמורה היתה להסתכם בכ-37%, אך הופחתה בזכות הקלות במס ל-18% - שייפרשו על פני שלוש שנים בשתי פעימות נוספות, שיתבצעו ב-2013 ‏(3.6%‏) וב-2014 ‏(4.7%‏). זאת, בעקבות הוראת נתניהו כי הייקור יישאר חד־ספרתי. לפיכך, נמוכים הסיכויים כי בימים הספורים שנותרו תימצא הדרך להפחית את הייקור הנוכחי. למרות המאמצים למתן את ההתייקרות, עוררה ההודעה על הייקור הצפוי ב-1 באפריל מחאה גם בקרב חברי הכנסת. ביום חמישי בערב נפגש נתניהו עם יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני ‏(יהדות התורה‏), שביקש ממנו לבלום את ייקור החשמל בטענה כי מדובר ב"פיקוח נפש". לדבריו, השיב לו ראש הממשלה כי הוא "מגבש פתרון לסוגיה". בישיבת הממשלה ביום ראשון אמר נתניהו כי

רשות שדות התעופה פרסמה לפנות בוקר (א') התראה על חשש של המצאות מים בדלק המסופק בנתב"ג, וזאת שישה חודשים בלבד אחרי שהסתיימה פרשת הדלק המזוהם שהתגלה בנתב"ג. לפי ההודעה של רש"ת, שפורסמה בשעה 3 וחצי לפנות בוקר, קיימת הערכות לאספקת דלק מופחתת החל משעה 8 בערב. "בעקבות הודעת חברת פז נכסי תעופה המספקת ואחראית על תקינות הדלק לנתב"ג, על כך שבבדיקות מעבדה שנערכו בפתח חוות המיכלים התגלה כי מקדם הפרדת המים בדלק נמוך - בוצעו בדיקות נוספות שערך מנהל הדלק בשיתוף מומחים והוחלט על נקיטת צעדים ובכלל זה היערכות של רש"ת ושל חברת הדלק לאפשרות שהזרמת הדלק מחוות המיכלים לנתב"ג תופחת חלקית מהשעה 20:00 הערב, ועד לקבלת ממצאי מעבדה נוספים. ההיערכות, במידה ויתעורר הצורך, תכלול הצבת מיכליות רזרביות בשטח נתב"ג לצורך אבטחת אספקת דלק נוספת במידה ותידרש". רש"ת פרסמה הודעה בה היא מעדכנת את חברות התעופה הזרות כי קיים קושי לספק דלק לטיסות ארוכות. עד כה לא נודע על מחסור בדלק או בעיה דומה בשאר שדות התעופה בישראל. המצאות מים בתוך הדלק מהווה סכנה חמורה להפעלה התקינה של המטוס, ובעבר נגרמו לא מעט תאונות אוויריות בעקבות גורמים שונים הקשורים בדלק. אחת הסכנות החמורות למטוסי סילון בהמצאות מים בדלק היא שהמים קופאים וסותמים מעברים ופילטרים,

יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ כרמל שאמה הכהן (ליכוד), דורש ממשרש התשתיות להכריז על הסולר כמוצר מפוקח עד לסוף השנה. בישיבת הוועדה שנערכה בצהריים התברר כי מאז הוסר הפיקוח על הסולר עלה מחירו בעשרות אחוזים. לדברי שאמה-הכהן, "בדו"ח טרכטנברג נכתב כי הסרת הפיקוח על הסולר הובילה לעלייה במחירו, וכי אומדן הנזק שנגרם לציבור בשל כך מוערך ב-400 מיליון שקל בשנה. הממשלה נוקטת בסחבת בקבלת ההחלטות בנושא, יש פה עיוות שמשווע לתיקון, והממשלה גוררת רגליים. זו ישיבת מעקב אחרונה שנקיים, ואם לא נשמע תשובות ברורות מהממשלה יהיו לכך השלכות. לא נוכל להמשיך לעמוד מנגד". צילום: מורן מעיין מנהל מינהל הדלק במשרד התשתיות, חן בר יוסף, הסביר כי ההחלטה מתעכבת מאחר שחברות הדלק לא העבירו למשרד את כל הנתונים הדרושים. הוא הבהיר כי ניתן לזמן את החברות לחקירה ולדרוש מהן את הנתונים, אך רק אחרי שהסולר ייכנס לפיקוח. בתגובה לכך אמר שאמה-הכהן כי "מה שקורה זה קטסטרופה. אם עד 31 בדצמבר לא יתקבלו הנתונים, והמשרד לא יתחיל בתהליך הכנסת הסולר לפיקוח, ועדת הכלכלה לא תקדם שום תקנה או חקיקה שקשורה למשרד התשתיות. לא יכול להיות שהציבור ימשיך לשלם את המחיר". נציגי תחנות הדלק טענו כי הם לא יכולים להשתחרר מאחיזת חברות הדלק, וכי נוצר בשוק קרטל של ארבע חברות הדלק הגדולו

יו"ר ההסתדרות עופר עיני, נקלע לסיטואציה מביכה לכאורה בה הוא נדרש להגן על חברות הדלק מפני התוכנית להפחית במרווחי השיווק שלהן. עיני הבהיר בשיחה כי הוא נדרש לסוגיה לא על ידי חברות הדלק, אלא על ידי יו"ר ועד עובדי תחנות הדלק של סונול, שמעון שטרית, שהצטרף לפני כשנתיים להסתדרות יחד עם מאות מעובדי החברה. שטרית, מגובה בנתונים שסיפק לו מנכ"ל החברה, הציג בפני עיני תרחיש אימה: פגיעה במרווח השיווק של חברות הדלק שעומד על 71 אגורות לליטר כיום, יביא באופן מיידי לפיטוריהם של 800 עובדים בסונול ו-4,000 עובדים בענף כולו. טענה דומה נשמעה על-ידי חברות הדלק גם בוועדת הכלכלה של הכנסת, שם הבהירו שמהלך כזה יביא למעבר מהיר במיוחד לשיטת התדלוק העצמי על חשבון מתדלקים. לנדאו, כך נודע, הופתע לשמוע על סכנת הפיטורים בענף, והבהיר כי הוא מקפיא את המהלך עד לבחינת ההשפעה על העובדים. המסקנה הזו של לנדאו, כך על פי הערכות, מאוד לא מצאה חן בעיני הפקידות הבכירה במשרד התשתיות.

תגובה: אם לחברות היו עובדים מיותרים, הם כבר לא היו המצב בכל החברות הפרטיות הוא, שמחזיקים רק את מי שצריך, כדי להביא את הרווחים למכסימום האפשרי. שינוי במחיר הדלק לא יכול לגרום לפיטורין, כיוון שכמות העבודה לא תשתנה. לא ברור על מי עיני מגן.

"השקר הגדול ביותר של חברות הגז הוא האיום שאם לא יאפשרו להן לייצא את הגז שגילו, הן לא יוכלו לממן את פיתוח המאגרים. הן שומרות על פני פוקר ועובדות על כולם. בתור איש עסקים אני אומר לך שאם החברות רוצות לוותר על הרישיון שלהן, אני מוכן להחליף אותן בתוך חמש דקות, לפתח את המאגרים בעצמי ולהבטיח שכל הגז יילך רק לשוק המקומי". כמה גז צריכה ישראל במלים אלה פותח יוסי הולנדר, יו"ר המכון הישראלי לתכנון כלכלי, את דבריו, כשהוא מתבקש להגיב על הלחצים שמפעילים יזמי הגז הטבעי בישראל על הממשלה, כדי שזו תאפשר להם לייצא את מרבית הגז שבתגליות הקיימות והעתידיות. וכן בתגובה למסקנות ועדת צמח - הוועדה לבחינת מדיניות ישראל בשוק הגז - המסיימת בימים אלה את שלב השימועים לדו"ח הביניים שפירסמה. הולנדר לא חוסך שבטו מחברות הגז, אך גם כלפי חברי ועדת צמח הוא נושא בטן מלאה, כשהמלצות הוועדה להתיר לחברות לייצא 50% לפחות מהגז שבתגליות, מציבות לטענתו את ישראל בשורה אחת עם מדינות העולם השלישי. "בוא נסתכל על ניגריה ונורווגיה", אומר הולנדר. "ניגריה נתנה לחברות הנפט להשתלט על נכסיה. כל הנפט שלה מיוצא, ואין לה אפילו בית זיקוק אחד, כשבעצם ברוב אזורי המדינה יש כיום מחסור בדלק. הם פשוט מכרו את ההון הטבעי שלהם החוצה. יוסי הולנדר צילום: עופר וקנין "גם הנ�

שנה וחצי חלפה מאז שהכריזה ממשלת ישראל מלחמה על התלות שלה ושל העולם המערבי בנפט. 1.5 מיליארד שקל הוקצבו אז למימון "תוכנית לאומית להפחתת התלות העולמית בנפט לתחבורה", שעל ביצועה הופקד משרד ראש הממשלה, באמצעות המועצה הלאומית לכלכלה. התוכנית נועדה לתמוך במחקר ובפיתוח של תחליפי נפט בתחבורה - כמו שימוש בדלקים ביולוגיים, תחליפי דלק מגז, רכב חשמלי והגברת הנצילות במנועים. זאת, משום שכ-60% מהנפט המופק בעולם משמש להנעת כלי רכב. שגיא דגן, סובחי בשיר, עמרי רוטמן, עודד דיסטל, רענן הרצוג, רוני זומר צילום: עופר וקנין ההחלטה על התוכנית התקבלה לאור הערכות כי מחירי הנפט ימשיכו להאמיר בשנים הבאות בעקבות הביקושים הגואים, בעיקר בהודו ובסין, ויביאו להגברת התלות האסטרטגית המסוכנת של מדינות המערב במדינות לא דמוקרטיות ואף עוינות לישראל, השולטות במאגרי הנפט המידלדלים. אלא שבתקופה שכבר חלפה מאז ההכרזה על התוכנית, מחיר חבית נפט דווקא ירד, והתוכנית לא צברה עדיין תאוצה. רק בחודש שעבר למשל מונה לה מנהל ראשון - וגם הוא ייתקל בקשיים הביורוקרטים שאותם התוכנית מבקשת לחסוך מהיזמים, מהמדענים והמשקיעים. ביום רביעי הקרוב תקיים התאחדות התעשיינים כנס בנושא האתגרים בפיתוח שוק של תחליפי דלקים בישראל, במסגרת תערוכת הקלינטק הבינלאומי

"הוותיקה מבין החברות המיוצגות בפאנל היא קיימא (Kaiima) ממושב שרונה שלמרגלות הר תבור, המעסיקה לא פחות מ-200 עובדים בהשבחת גידולי שדה (אגרו-ביוטכנולוגיה). זאת, לאחר שפיתחה טכנולוגיה שמאפשרת יבול גבוה ועמיד למחלות. מכאן, קצרה היתה הדרך של החברה לתחום הביו-דיזל, שם היא נחשבת למובילה עולמית בהפקתו מצמח הקיקיון. "יש לנו מעבדה של 500 דונם, שבה הצלחנו לפתח זנים חדשים של קיקיון נמוך, המתאים לקציר המכני. אנחנו מגיעים כיום לעלות הפקת ביו-דיזל במחיר של 85 דולר לחבית - והיעד הוא להגיע ל-65 דולר לחבית, באמצעות הגדלת היבול לדונם, הגדלת שיעור השמן בגרעין הקיקיון והורדת רעילותו", מספר סמנכ"ל הכספים של קיימא, עמרי רוטמן. קיימא כבר מוכרת ותומכת בפרויקטים בעולם (בפנמה, בהאיטי, במקסיקו, בקזחסטן ובארה"ב), ועד כה גייסה כ-30 מיליון דולר מקרן קליינר-פרקינס (אחת המובילות בעולם), קרן ההון סיכון DFJ, בית ההשקעות תמיר פישמן וחברת מיצוי היפנית. חברה מבטיחה נוספת, אשר החלה בתמיכת חממה טכנולוגית ממשלתית, היא טרנס ביו-דיזל, אשר הוקמה ב-2007 בשפרעם על ידי ד"ר סובחי בשיר, ומוחזקת כיום בבעלות משותפת לו, לבית ההשקעות אלטשולר שחם ולקרן אקווה-אגרו של קבוצת גאון. טרנס פיתחה אנזימים עמידים להפקת ביו-דיזל גם מחומרי גלם זולים ונחותים יותר, כמו שמן ומתנו

החששות לגבי אמינות מחירי הדלק, הגזורים ממחירי הנפט, גברו בבריטניה, מדווח העיתון "דיילי טלגרף", לאחר פרסום דו"ח של פורום ה-G20, קבוצת הכלכלות הגדולות בעולם, לפיו שוק הנפט פרוץ בפני עיוותים ומניפולציות אפשריים במחירים. לפי הדו"ח, לסוחרים בבנקים, חברות נפט וקרנות גידור, יש תמריצים לעוות את השוק, ולדווח על מחירים כוזבים. בבריטניה גברו קריאות מצד פוליטיקאים וקבוצות צרכנים להרחבת החקירה בפרשת המניפולציה בשיעורי הריבית הבין בנקאית בלונדון (ליבור), גם לשוק הנפט, על מנת לראות האם מחירי הנפט נדחפו באופן מלאכותי כלפי מעלה. מחיר הדלק בבריטניה, הנגזר ממחירי הנפט, עלה השנה לשיא של 137 פני לליטר. המחיר שמשלמים קמעונאים על רכישת דלק, מחושב על ידי חברות נתונים פיננסיים בהתבסס על דיווחים של חברות הסוחרות בנפט מדי יום, כמו בנקים, קרנות גידור, וחברות אנרגיה. מדובר בתהליך דומה לקביעת הליבור, וכמו בתחום זה, הרגולציה על הדיווחים שמעבירות החברות כמעט ואינה קיימת. בדו"ח שפירסם הארגון הבינלאומי של רשויות לניירות ערך (IOSCO) עבור ה-G20, הועלה הצורך בהגברת הרגולציה על דיווחים אלה, שכיום מבוססים על אמון, במערכת המעודדת מניפולציה לצורך הגדלת רווחים.

השנה שהיתה: מלחמות, קרבות אגו ופיצוצים פצצות מימן אספקת הגז המצרי ב-2011 "מה אתה עושה כדי שלמצרים לא ישתלם לסגור לנו את הברז?", נשאל לפני שלוש שנים יוסי מימן בראיון ל-TheMarker. "יש לנו הסכם שלום יציב בן עשרות שנים, ומעולם לא הופרו תנאיו. אבל הגלובליזציה היא התשובה לחששות. אתה הרי לא יכול להעניש לקוח אחד - ולצפות לאדישות מן העולם", השיב מימן. בינתיים, העולם דווקא מפרגן ל"אביב הערבי", ומפגין אדישות כלפי שמונת הפיצוצים שאירעו בצינור הגז שבחצי האי סיני מתחילת השנה. מימן איבד את פטרונו הפוליטי במצרים, איבד את שותפו המצרי לפרויקט EMG, איבד את התזרים שנועד להשיב את חובותיו ובאחרונה איבד גם את יד ימינו זה 21 שנה. "מי שעושה דברים גדולים, כשהוא טועה - הוא גם טועה בגדול", אמר אז מימן בראיון. מדינת ישראל, מצדה, איבדה ספק שאמור היה להזרים 45% מהגז שלה, ונותרה תלויה בחסדי מונופול מדולדל - בעוד שהיא סופרת את הדקות להחלפתו במונופול אחר. הענף הסולארי מציג: ההתפכחות האווירה הרומנטית שאפפה את הצטרפות ישראל אל חבר המדינות המתמרצות ייצור חשמל ירוק פינתה ב-2011 את מקומה להתרסקות קשה וכואבת על קרקע המציאות הפוליטית, הכלכלית והביורוקרטית. זה החל בהוראת משרד האוצר להקפיא את כלל המכסות הסולאריות, ובקרב מתוקשר מעל דפי העיתונות ובין מ�

חישוב העלויות של שני דגמי מכוניות חשמליות לעומת מכונית משפחתית עם מנוע בנזין מעלה ממצא חשוב: מכיוון שלמחירי החשמל הזול יש להוסיף את העלות הגבוהה של החכרת המצבר במכוניות חשמליות, הדבר מביא את עלות אנרגיה הכוללת לסכומים הקרובים לאלה של מכוניות בנזין. למעשה, בנסועה קצרה יחסית מכוניות בנזין עדיין משלמות יותר ממכוניות חשמליות, אך ככל שהקילומטרים מצטברים כך הופכת המכונית החשמלית לכדאית יותר. למשל, מחיר טעינה מלאה של פיז'ו איון בחשמל בתעריף ביתי יהיה כ-12 שקל. סכום זה יספיק לנסיעה של כ-120 ק"מ. עם זאת, כאמור, למכונית חשמלית יש עלויות נוספות. האיון נמכרת תמורת 100 אלף שקל, אבל המצבר יוחכר בעלות חודשית של 1,100 שקל נוספים.

המכוניות החשמליות צפויות להיות אלטרנטיבה זולה באופן משמעותי למכוניות הבנזין - כך עולה מהחלטת רשות החשמל בעניין תעריף החשמל לטעינת מכוניות. התעריף, מתברר, יהיה זהה לתעריף החשמל הביתי. החלטה זו היא מכה לספקית הטעינה בטר פלייס, משום שמחירי המנוי שהיא מציעה גבוהים הרבה יותר מהטענת רכב באמצעות חשמל ביתי, אשר יציעו המתחרות שלה, בין היתר חברת ג'ינרג'י. המכוניות החשמליות של בטר פלייס צילום: עופר ועקנין על הדלק בישראל מוטל מיסוי כבד, ובעבר היה חשש בענף הרכב כי גם על החשמל לטעינת מכוניות יוטל מיסוי גבוה כדי לפצות על ההפסדים להכנסות המדינה כתוצאה מהירידה בצריכת דלק. ואולם מתברר כי תעריף החשמל לטעינת מכוניות לא יהיה גבוה יותר מתעריף החשמל הביתי. ברשות החשמל מבהירים כי צרכנים פרטיים שיטעינו מכוניות חשמליות ישלמו בהתאם לתעריף שבו הם משלמים תמורת חשמל ביתי, כמו בשימוש בכל מוצר חשמלי אחר. חישוב העלויות של שני דגמי מכוניות חשמליות לעומת מכונית משפחתית עם מנוע בנזין מעלה ממצא חשוב: מכיוון שלמחירי החשמל הזול יש להוסיף את העלות הגבוהה של החכרת המצבר במכוניות חשמליות, הדבר מביא את עלות אנרגיה הכוללת לסכומים הקרובים לאלה של מכוניות בנזין. למעשה, בנסועה קצרה יחסית מכוניות בנזין עדיין משלמות יותר ממכוניות חש�

מרווח השיווק שגובות חברות הדלק מציבור הנהגים ייחתך ב-25% - כך החליטה אתמול פה אחד ועדת המחירים הבין-משרדית. זאת, לאחר שנקבע כי חברות הדלק גבו לאורך השנים מרווח מופרז, שלא חפף את הוצאות השיווק שאותן נדרש לכסות. לפי ההחלטה, החל ממחר יופחת המרווח בתדלוק עצמי ב-18.8 אגורות לליטר (16.2 אגורות בתוספת מע"מ). עמלת תדלוק על ידי מתדלק תועלה מ-13 ל-20 אגורות, ולכן מרווח השיווק בשירות המלא יפחת בכ-12 אגורות בלבד. מרווח השיווק יפחת בכל שנה ב-1%, אך באופן מדורג. מחיר הדלק הסופי לצרכן, זה צפוי דווקא להתייקר מחר בכ-0.8%. הסיבה לכך נעוצה בהחלטת הממשלה לייקר חזרה את הבלו המוטל על בנזין 95 אוקטן, בכ-24 אגורות לליטר. זאת, לאחר שבסוף יולי הוזל הבלו באופן דרמטי ב-31 אגורות לליטר, כדי למנוע את ייקור הדלק לצרכנים. הממשלה תחזיר בינתיים לבלו 20 אגורות שקוזזו לפני חודש, בתוספת כ-4 אגורות בגין עדכון הבלו התקופתי (משום הצמדתו למדד).

שיא ארה"ב ברק אובמה המשיך ביום שבת את המתקפה שלו בקונגרס על חברות הגז והנפט האמריקאיות. לדבריו, החברות הללו נהנות מרווחי ענק, ולכן על המחוקקים לבטל את הטבות המס שהן מקבלות. התייקרות הדלק בארה"ב היא נושא בעל השפעה פוליטית ולכן הוא עומד על סדר היום בשנת המירוץ לנשיאות. התייקרות הדלק, לפי הסקרים, פוגעת בפופולריות של אובמה, ולפיכך מנסה הנשיא להגביר את עוצמת המאבק שלו לבטל 4 מיליארד דולר בהטבות מס, שלדבריו אינן מוצדקות בתקופה של אבטלה גבוהה והתאוששות כלכלית מדשדשת. "כשחברות הנפט עושות רווחי ענק, ואתם נאנקים לשלם את החשבון בתחנת הדלק, ואנחנו סורקים את התקציב הפדרלי בחיפוש אחר קיצוצים, מתנות המס הללו אינן הוגנות", אמר אובמה בנאומו השבועי באינטרנט וברדיו. צילום: אי-פי תגובת הרפובליקאים לדברי אובמה היתה כי הנשיא חונק את התעשייה בהגבלות חדשות

חברת התעופה פינאקל איירליינס הגישה בקשה לפשיטת רגל בארה"ב לאחר שלא הצליחה להתמודד עם מחירי הדלק הגבוהים והירידה בביקושים לטיסות שהשפיעו על התעשייה כולה. קשיים פיננסיים הובילו חברות בעבר להגיש בקשה לצ'פטר 11 (הגנה בפני נושים) כדי לקצץ בעלויות, ולאחר מכן מצאו שותפות למיזוגים. כך היה במקרים של יונייטד איירליינס ודלתא איירליינס. AMR, החברה אם של אמריקן איירליינס, הגישה אף היא בקשה להגנה מפני נושים בסוף 2011. מטוס ללא סימנים מזהים צילום: איציק בן מלכי פינאקל אמרה כי היא מנסה להתגבר על קשייה הפיננסיים והתפעוליים בעזרת הליך צ'פטר 11, והיא מנסה להוציא לפועל תכנית ארגון מחדש על ידי קיצוץ בעלויות והסכמים שונים עם חברות תעופה גדולות אחרות. פינאקל היא חברת תעופה מקומית שבסיסה בממפיס, טנסי, המספקת קישור בין מרכזי תעופה וערים קטנות בשיתוף פעולה עם חברות תעופה גדולות. החברה אמרה כי קיבלה התחייבות למימון בגובה 74.3 מיליון דולר מדלתא איירליינס, הלקוחה הגדולה ביותר שלה, שיעזרו לה להמשיך לפעול. כחלק מהתכנית לפשיטת הרגל, החברה אמרה כי תעבור תהליך של ארגון מחדש עבור עסקיה עם דלתא איירליינס, תבצע קיצוצי שכר וכן ציינה כי מקווה שתצליח להגיע להסדרים חדשים עם ארגוני העובדים.

בכנס, שנערך על ידי התאחדות התעשיינים, השתתפה גם חן אלטשולר, מייסדת הקרן הירוקה בבית ההשקעות אלטשולר שחם. היא ציינה כי בעוד ששוק הדלקים החלופיים התפתח באירופה ובארה"ב, בזכות חקיקה ותמריצים שסיפקו הממשלות, הרי שבישראל, אין מדיניות שאפשר לסמוך עליה לאורך זמן. לדבריה, "הממשלה מגלה חוסר עקביות ביחסיה עם יזמים". "שוק הדלקים השתנה ובמקום מוצרי נפט ודיזל", אמרה, "בעוד כמה שנים יהיה מגוון רחב של מקורות לאספקת אנרגיה". היא הוסיפה כי המקורות הללו ישתנו ממקום למקום, בהתאם לתנאים השוררים בו - שמן דלקים באינדונזיה, גז טבעי לתחבורה בארה"ב, או רכבים חשמליים ביפן. אלטשולר הדגימה צעדים שבוצעו במקומות שונים, בהם השקעה גדולה של קליפורניה בעידוד טכנולוגיות לתחליפי דיזל, קנדה שהשיקה קו טיסה המבוסס על דלק חלופי ואינדונזיה שמחייבת שימוש בביודיזל. היא הוסיפה כי בזכות חקיקה משמעותית בתחום, עם דגש על התחבורה, יש מגוון פרויקטים הנמצאים בשלבים מתקדמים ביותר. באשר לפעילות הממשלה בתחום, עדי יפת ממחלקת ניו-טק במינהל סחר חוץ במשרד התמ"ת, סיפרה כי בימים אלו החל לפעול מוקד ליווי לחברות בתחום הקלינטק, במטרה לסייע לחברות לפתור את הביורוקרטיה המסורבלת ולתכלל את הפעילות מול כל הגופים הרלבנטיים. חומרי גלם ייעודיים לייצור

שימוש בביודיזל מראה ירידה של 78.5% בפליטת CO2, המהווה את אחד המרכיבים העיקריים בגזי החממה הגורמים להתחממות כדור הארץ ויוצר נזק בלתי הפיך. הביודיזל נטול פליטה של תחמוצת הגופרית או חומרים ארומטיים המזיקים לבריאות האדם. כמו כן, המאזן האנרגטי של הביודיזל הוא חיובי, כלומר, על כל יחידת אנרגיה הדרושה ליצור גלון של ביודיזל ישנו רווח של לפחות 4.5 יחידות אנרגיה. לאור היתרונות הרבים והמשמעותיים בשימוש בביודיזל , מדינות השוק המשותף מתוקף תקנות מחייבים את מדינות השוק לשימוש בביודיזל על ידי מהילה של דיזל פוסילי בביודיזל באחוזים בן 5%- 10% וזאת על מנת להוריד את פליטת גזי החממה. התקינה מגדירה בצורה ברורה את אחוז הצריכה של הביודיזל לאורך השנים. האיחוד האירופאי רואה בביודיזל מקור לאנרגיה נקייה, אשר מסייעת למדינות האיחוד להוריד את כמויות גזי החממה הנפלטים ולהגיע לכמויות המותרות, כפי שמוגדרות באמנת קיוטו. המקורות ליצור ביודיזל היום הינם צמחי מאכל , סויה וקנולה, שימוש זה במקורות שהינם מיועדים למאכל יצרה מחסור ועליה במחירים. חברת גלטן יצרנית שמן צמחי לתעשיית הביודיזל ממקור צמחי שאינו למאכל ואינו גדל בשטחים חקלאיים קונבנציונליים, מפיקה שמן צמחי ליצור ביודיזל שאינו פוגע או משפיע על מקורות אוכל. לתוצרי החברה ביקוש

אם נדמה היה שהמגזר העסקי והציבורי ניצבים משני צדי המתרס בשאלות אם להתיר יצוא גז טבעי ישראלי ואם יש מקום להתערבות ממשלתית בתמחורו - מתברר כי המציאות מורכבת יותר. קבוצת דור כימיקלים, שבבעלות הפלג החיפאי של משפחת דנקנר, פנתה באחרונה למשרד האנרגיה ולרשות ההגבלים העסקיים בבקשה להגביל את יצוא הגז הטבעי שיתגלה לחופי ישראל ולהתערב בתמחורו. הבקשה הגיעה על רקע כוונת הקבוצה להקים ברמת חובב מפעל לייצור מתנול מגז טבעי בהשקעה של כ-400 מיליון דולר. לטענת הקבוצה, התועלת שתניב למשק תעשייה פטרוכימית מבוססת גז תעלה עשרות מונים על מכירת הגז הישראלי בחו"ל, וכי על המדינה לעודד תעשייה זו באמצעות קביעת מחיר גז מגזרי מופחת. מפעל דור כימיקלים בחיפה צילום: חגי פריד "על המדינה לדאוג לכך שספקי הגז יהיו מחויבים לאספקת גז לצרכנים בישראל לשנים ארוכות", כתב יו"ר דור, גיל דנקנר, למנכ"ל משרד האנרגיה, שאול צמח - שעומד גם בראש הוועדה לבחינת מדיניות הממשלה במשק הגז. "אין ספק שגיוון השימושים בגז טבעי, כולל השימוש בו לתעשייה הפטרוכימית, יבטיח תמורה סבירה למשק הלאומי ומחיר הולם ליצרנים", אמר דנקנר. "מתן אפשרות ליצוא גז, בלי להבטיח במקביל אספקת גז לכל השימושים המקובלים, תהיה בלתי אחראית ותמנע בפועל פיתוח תעשייה זו בישראל". מתחרים על מ

משק החשמל בישראל ניצב בפני אחד המשברים הקשים שידע. המחסור בגז טבעי תורגם כבר בשנה האחרונה לזינוק של 25% בתעריפי החשמל, ואלה צפויים לעלות בשנתיים הקרובות בכ-18% נוספים, בשלוש פעימות לפחות, שהראשונה שבהן יצאה לדרכה אמש. בעוד שבעולם נהפך המושג "התייעלות אנרגטית" לשגור במגזר הביתי ולאטרקטיבי במיוחד במגזר העסקי, הרי שבישראל עדיין מעדיפים למחות - ואופציית החיסכון מצויה עדיין בחיתוליה. רק מעטים התחילו עד כה לחפש וליישם טכנולוגיות שיאפשרו להם לצמצם את צריכת החשמל מבלי לפגוע בתפקוד היומיומי. הנה כמה מהפתרונות היצירתיים אשר יוכלו לחסוך לבית הפרטי ולבית העסק מאות ואלפי שקלים בחשבונות החשמל המאמירים. עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם מתקן המים מזרים כסף מתקני מים מינרליים או מים מטוהרים נהפכו בשנים האחרונות למוצר שכיח בבתים פרטיים, ובוודאי שבבתי עסק. מה שאנו נוטים לשכוח הוא שמדובר במכשיר זולל חשמל, שצורך חשמל גם כשאין מי שמשתמש בשירותיו. "מדדנו את צריכת החשמל של מתקן תמי 4 בלילה, ומצאנו שהוא צורך כ-2 קילו-ואט, לעומת 2.5-3 קילו-ואט במשך שעות היום", מספר משה פרומברג, הבעלים והמנכ"ל של חברת מילא. "הפער בין היום ללילה לא גדול, כי גם כשהמכשיר ב'סטנד ביי', הוא עדיין מחזיק את המים בטמפרט�

שיא ארה"ב, ברק אובמה, חזר היום (שבת) על קריאתו לסיים את הקלות המס בהיקף מיליארדי דולרים לחברות הנפט, ובמקום זאת להשקיע בפיתוח מקורות אנרגיה חלופיים. "ארה"ב לא חייבת להעניק הקלות מס בשווי 4 מיליארד דולר לחברות הנפט שגורפות רווחים של מיליארדי דולרים, כאשר מחירי הדלק עלו למעל 4 דולר לגלון ברחבי המדינה", אמר אובמה בנאומו השבועי ברדיו ובאינטרנט. לדבריו, בעוד עליית מחירי הדלק משמעותה כאב אמיתי למשפחות ליד המשאבות, משמעותה גם רווחים גדולים יותר לחברות הנפט. "בזמן שחברות הנפט מייצרות רווחים גבוהים ואתם סובלים ממשאבות הדלק, אנחנו עוברים על התקציב הפדרלי ובוחנים אילו הוצאות עדיף שנוותר עליהן, הקלות המס האלו לחברות הנפט אינן צודקות". אובמה טוען שבמקום זאת הממשל צריך להשקיע בפיתוח משאבי אנרגיה חדשים וטכנולוגיות חסכוניות באנרגיה. "אני מסרב לקצץ בתחומים כמו אנרגיה נקיה שיכולים לעזור לאמריקה לנצח", הדגיש אובמה.

המחאה הציבורית הגואה נגד עליות המחירים במשק אילצה את המשרד לפרסם את המלצתו להוזיל את מחיר הדלק הקמעוני - לאחר שנמנע לעשות זאת במשך חודשים, בלחץ חברות הדלק. בראש המסמך שהופץ לשימוע עומדת ההחלטה להפחית את מרווח השיווק שגובות חברות הדלק מן הציבור בשיעור חד של 30% - ובכך להוזיל את הבנזין ב-22 אגורות לליטר. ואולם במקביל, כולל המסמך הודעה על כוונת המדינה להגביל את ההנחות שמעניקות חברות הדלק ללקוחות מוסדיים או לחברי מועדוני צרכנות - על חשבון הנהג הפרטי שמסבסד אותן.