רשות הגז הטבעי מפרסמת לשימוע את נהלי יבוא הגז הטבעי הנוזלי (LNG) באמצעות המצוף המיוחד, שבנייתו צפויה להסתיים עד סוף השנה. מכיוון שצרכנים רבים עשויים לבקש לצרוך גז טבעי באמצעות המצוף, אליו יכולה להתחבר ספינה אחת בכל רגע נתון, מציעה הרשות כי הצרכנית העיקרית, חברת החשמל, תקצה 25% מנפח האוניות שהיא מייבאת עבור צרכנים אחרים, שיתמודדו על נפח האספקה באופן תחרותי. על פי מסמך השימוע, קיימים שני אופנים עיקריים לשימוש במצוף. הראשון, על ידי ייבוא הגז על ידי אוניות מגזזות (ממירות את גט"ן המיובא למצבו הטבעי) בכל פעם מחדש, או על ידי חיבור קבוע של אוניה מגזזת למצוף, כאשר אניות יבוא גז רגילות מתחברות אליה בכל פעם. חברת החשמל צפויה להיות הצרכנית העיקרית של LNG, ולפיכך מוקצים לה 16 מתוך 26 הסבבים השנתיים של היבוא (6 מובטחים, 10 בזכות ראשונים). עם זאת, צריכת הגז אצל כלל הצרכנים קבועה בדרך כלל, ולשם כך יש לייצור מנגנון התחשבנות, שיאפשר לכלל הצרכנים להשתמש בגז שייבאו הצרכנים האחרים, תוך יצירת מנגנון התחשבנות. מסמך השימוע מציין כי במקרה והאונייה המגזזת תפליג לנמל היצוא, תקצה חברת החשמל בהליך פומבי עד 25% מקיבולתה לצרכנים אחרים. באניות LNG רגילות (לא מגזזות) תשמור החברה 5% לצרכנים אחרים. בדומה, כל צרכן אחר שיחתום על חוזה מול אניית LNG

אם נדמה היה שהמגזר העסקי והציבורי ניצבים משני צדי המתרס בשאלות אם להתיר יצוא גז טבעי ישראלי ואם יש מקום להתערבות ממשלתית בתמחורו - מתברר כי המציאות מורכבת יותר. קבוצת דור כימיקלים, שבבעלות הפלג החיפאי של משפחת דנקנר, פנתה באחרונה למשרד האנרגיה ולרשות ההגבלים העסקיים בבקשה להגביל את יצוא הגז הטבעי שיתגלה לחופי ישראל ולהתערב בתמחורו. הבקשה הגיעה על רקע כוונת הקבוצה להקים ברמת חובב מפעל לייצור מתנול מגז טבעי בהשקעה של כ-400 מיליון דולר. לטענת הקבוצה, התועלת שתניב למשק תעשייה פטרוכימית מבוססת גז תעלה עשרות מונים על מכירת הגז הישראלי בחו"ל, וכי על המדינה לעודד תעשייה זו באמצעות קביעת מחיר גז מגזרי מופחת. מפעל דור כימיקלים בחיפה צילום: חגי פריד "על המדינה לדאוג לכך שספקי הגז יהיו מחויבים לאספקת גז לצרכנים בישראל לשנים ארוכות", כתב יו"ר דור, גיל דנקנר, למנכ"ל משרד האנרגיה, שאול צמח - שעומד גם בראש הוועדה לבחינת מדיניות הממשלה במשק הגז. "אין ספק שגיוון השימושים בגז טבעי, כולל השימוש בו לתעשייה הפטרוכימית, יבטיח תמורה סבירה למשק הלאומי ומחיר הולם ליצרנים", אמר דנקנר. "מתן אפשרות ליצוא גז, בלי להבטיח במקביל אספקת גז לכל השימושים המקובלים, תהיה בלתי אחראית ותמנע בפועל פיתוח תעשייה זו בישראל". מתחרים על מ

בעוד כחצי שנה ייכנסו דחפורים אל מתחם רדינג שבצפון תל אביב, במסגרת אחד מפרויקטי התשתית הסבוכים ביותר שנעשו בישראל. זאת, במטרה להביא את בשורת תגליות הגז הטבעי גם אל הלקוחות התעשייתיים והמוסדיים הקטנים במטרופולין הצפוף. הפרויקט יכלול הנחת צנרת גז טבעי מתחת לטיילת בתל אביב, שתעבור דרך שדרת בתי המלון, תסטה אל לב העיר באזור כיכר אתרים ותמשיך אל בית החולים איכילוב. עוד קודם לכן, תחל הנחת צנרת דומה בערי הלווין של תל אביב, ובשנה הבאה תיפרש הצנרת גם באזור נתב"ג. הגז הטבעי יוזרם בצנרת זו בלחץ נמוך ויחליף את השימוש היקר והמזהם שעושים כיום בתי המלון, בתי החולים והמפעלים הקטנים בגז בישול או בסולר ובמזוט. זאת, במסגרת אשכול גיאוגרפי ראשון מבין שישה, שבו יבחרו זכיינים פרטיים להקמת הצנרת ולתפעולה, בתמורה לגביית דמי חיבור ותעריף חלוקה מצרכני הקצה. אייל חנקין צילום: נמרוד גליקמן במארס 2009 זכתה קבוצת סופר אן ג'י (NG) של סופרגז (מקבוצת גרנית הכרמל) ושל שפיר הנדסה במכרז לחלוקת הגז באזור המרכז, בהיקף השקעה של כ-250 מיליון שקל. זאת, לאחר שניגשו למעשה למכרז לבדן - בעוד שיתר המתחרות נרתעו מהמורכבות ההנדסית והביורוקרטית של הפרויקט. ואמנם, רק ביום ראשון הקרוב, בחלוף שלוש שנים, יחלו החברות את ביצוע הפרויקט באזור רמלה (מפעל נשר

ספינה הנמצאת בבעלות האחים עופר היתה בדרכה לנמל באיראן אך בדקות האחרונות ביצעה פניית פרסה ושבה על עקבותיה ליכוון דובאי, כך דווח בחדשות ערוץ 10. קודם לכן הבלוג הפוליטי "תיקון עולם" של היהודי-אמריקאי ריצ'רד סילברסטין, הציע הסבר אפשרי לסיבה שבגללה עצר כרמל שאמה הכהן באופן פתאומי את דיוני ועדת הכלכלה בפרשת המכליות של האחים עופר ואיראן, לאחר שהוגש לו פתק שכלל הודעה מגורם בלתי ידוע. סילברסטין טוען כי קיבל ממקור ישראלי אישור לכך שהפתק הגיע מ"בכיר בטחוני רם דרג". אותו מקור אמר לסילברסטין כי ספינות של האחים עופר עגנו בנמלים באיראן עשרות פעמים בשנים האחרונות "ואיפשרו למספר מרובה של סוכני מוסד לחמוק לחופי המדינה לביצוע משימות סודיות". סילברסטין הוסיף כי להערכתו, הפתק הגיע מראש המוסד, תמיר פרדו, וכי אם הדברים נכונים, הרי שטענות החברה כי קיבלה אישור ממשלתי לפעולותיה נכונות, וכי הכחשות הממשל שקריות. "פירוש הדבר הוא שישראל ניצלה מערך של אינטרסים מסחריים על מנת לבצע את פעילויות המודיעין שלה בתוך איראן, והייתה מוכנה לנצל מיזמים מסחריים אלו תוך הפרשה ישירה של אמברגו בינלאומי". סילברסטין טוען כי "הסיבה היחידה שהמוסד נתפס, היא שביבי הלך נגד ממשל אובמה פעם אחת יותר מדי, והממשל האמריקאי רצה להעמידו במקום. פרשת המ�

מאגר מארי B לא יוכל לשמש לאחסון גז טבעי - כך חוששים במשרדי הממשלה. זאת בעקבות הנזק שנגרם לבארות המאגר כתוצאה מהשאיבה המוגברת ממנו בשנה האחרונה. כפי שפורסם באחרונה ב-TheMarker, קרסו שמונה מ-10 הבארות שקדחו שותפות ים תטיס במאגר שמול חופי אשקלון, ואלה התמלאו במים. משום כך הופחתה משמעותית אספקת הגז מהמאגר למשק, וכעת עולה החשש כי הנזק יביא גם לשלילת האפשרות לעשות במאגר שימוש כמאגר אסטרטגי לצרכי המשק. חברת הייעוץ ההנדסי הזרה SGS, ששכר משרד האנרגיה באוקטובר האחרון, בודקת בימים אלה את השלכות הקריסה במבני הסלע שבמאגר. עם הידלדלות המאגר הצפויה בסוף 2012, תוכנן מאגר ים תטיס לשמש לאחסון אסטרטגי. במסגרת הסכם העקרונות שעליו חתמו בעבר חברת החשמל ושותפות מאגר הגז תמר (שבהן גם דלק ונובל, המחזיקות בים תטיס), צוין בין היתר כי החברה תוכל להשתמש במאגר המתרוקן לאחסון, כדי לאפשר לה גמישות תפעולית הודות להזרמתו המבוקרת. עם זאת, החזקה במאגר ניתנה לשותפות ים תטיס לתקופה של 30 שנה, שתסתיים בעוד כ-18 שנה - ובתנאי שתשמש להפקה בלבד, ולא למטרה עסקית אחרת. יו"ר חברת החשמל, יפתח רון-טל, רמז לפני כחצי שנה כי בכוונת החברה לפעול להחזקה במאגר. השימוש במאגר ים תטיס לאחסון אף נכלל בתוכנית השנתית של משרד האנרגיה והמים ל-2012. בתוכנית שפורסמה השבו�

חברת החשמל ושותפות תמר חתמו היום (רביעי) על הסכם רכישת גז טבעי ל-15 שנה, בהיקף 14-23 מיליארד דולר. מדובר בכמות שנתית של 2.8-6.6 BCM. הכמות תיקבע באופן סופי עד אפריל 2013. כעת יעבור ההסכם לאישורם של רשות החשמל, רשות החברות הממשלתיות, ורשות ההגבלים העסקיים. האישור נדרש תוך 45 יום, על מנת שההסכם ישאר בתוקף. מדובר בכמות חוזית של 78 BCM. לחברת החשמל אופציה לשנות את הכמות עד למינימום 42.5 או מקסימום של 99 BCM. מועד ההחלטה הוא בסמוך למועד ההגעה הצפוי של הגז מתמר לישראל, אפריל 2013. לפי הערכות, נכלל הסעיף על מנת שתוכל החברה לבחון את האפשרות לרכוש גז גם מספקיות אחרות, לאור הקידוחים הרבים המתוכננים לשנה הקרובה. בהסכם נכללות שתי תחנות, אשר ניתן לשנות בהן את המחיר. בחלוף שמונה שנה יוכל המחיר להשתנות בטווח של 25% מהמחיר שבחוזה. בתחנה השנייה, בחלוף אחת עשרה שנים, יוכל המחיר להשתנות בטווח של 10% נוספים. אם לא יגיעו הצדדים להסכמה על המחיר החדש בתחנות היציאה, תועבר ההחלטה לבוררות בחו"ל. הסכם עקרונות בין חברת החשמל ושותפות תמר נחתם עוד בדצמבר 2009, בתקופה בה סופק הגז המצרי לישראל. אז הסכימו הצדדים על מחיר של כ-4.7 דולר למיליון BTU, עם הצמדה למחירי הנפט. עם זאת, המגעים הוקפאו בשל תחילת פעילות וועדת ששינסקי, שבחנה את מדיניות הכנסות המדינה מתגליות ה

המכוניות החשמליות צפויות להיות אלטרנטיבה זולה באופן משמעותי למכוניות הבנזין - כך עולה מהחלטת רשות החשמל בעניין תעריף החשמל לטעינת מכוניות. התעריף, מתברר, יהיה זהה לתעריף החשמל הביתי. החלטה זו היא מכה לספקית הטעינה בטר פלייס, משום שמחירי המנוי שהיא מציעה גבוהים הרבה יותר מהטענת רכב באמצעות חשמל ביתי, אשר יציעו המתחרות שלה, בין היתר חברת ג'ינרג'י. המכוניות החשמליות של בטר פלייס צילום: עופר ועקנין על הדלק בישראל מוטל מיסוי כבד, ובעבר היה חשש בענף הרכב כי גם על החשמל לטעינת מכוניות יוטל מיסוי גבוה כדי לפצות על ההפסדים להכנסות המדינה כתוצאה מהירידה בצריכת דלק. ואולם מתברר כי תעריף החשמל לטעינת מכוניות לא יהיה גבוה יותר מתעריף החשמל הביתי. ברשות החשמל מבהירים כי צרכנים פרטיים שיטעינו מכוניות חשמליות ישלמו בהתאם לתעריף שבו הם משלמים תמורת חשמל ביתי, כמו בשימוש בכל מוצר חשמלי אחר. חישוב העלויות של שני דגמי מכוניות חשמליות לעומת מכונית משפחתית עם מנוע בנזין מעלה ממצא חשוב: מכיוון שלמחירי החשמל הזול יש להוסיף את העלות הגבוהה של החכרת המצבר במכוניות חשמליות, הדבר מביא את עלות אנרגיה הכוללת לסכומים הקרובים לאלה של מכוניות בנזין. למעשה, בנסועה קצרה יחסית מכוניות בנזין עדיין משלמות יותר ממכוניות חש�

יו"ר בז"ן, יוסי רוזן, טוען כי הוראת משרד האנרגיה והמים לשמור רזרבות גז עבור חברת החשמל אינה חוקית. מדובר בהוראת המשרד למפעילת המאגר, נובל אנרג'י, להפחית את אספקת הגז עד הקיץ, על מנת לשמר את היתרות האחרונות של הגז לצורך ייצור חשמל בתקופת שיאי הצריכה בקיץ הקרוב. זאת, לאור ההתדלדלות המהירה של המאגר, והחשש שהגז יאזל לפני הקיץ. "משרד האנרגיה פועל בצורה לא חוקית כשהוא מחייב את ים תטיס לשמור גז לחברת החשמל, במקום לספק אותו ללקוחות העסקיים שלה, אמר רוזן. בפאנל, שנערך בוועידת האנרגיה של המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה, אמר רוזן כי "ים תטיס עשתה "אוברבוקינג" בחוזי הגז, חתמה על חוזים גדולים וכיום מקבלים הלקוחות רק שליש מהכמות החוזית". יוסי רוזן, יו"ר בז"ן צילום: אייל טואג על כך הגיע גדעון תדמור, מנכ"ל אבנר חיפושי נפט ויו"ר דלק קידוחים, ואמר כי המחסור בגז נובע גם מ "מי שחתם על הסכם עם הגז המצרי, אין לו להלין אלא על עצמו". בתגובה אמר רוזן כי "לא רק עם המצרים היה לנו הסכם. חתמנו על הסכם איתכם, שאתם לא עומדים בו כרגע". על כך ענה גדעון תדמור, מנכ"ל אבנר חיפושי נפט ויו"ר דלק קידוחים, תדמור אמר כי המסקנות ממצרים צריכות להלמד, שכן המצרים לא פיתחו את תשתיות הגז כראוי, ולכן סובלים כיום ממחסור בגז. תדמור קרא להקמת מתקן ייצוא גז נוזלי (

מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר, אמר כי הממשלה תציע תמריצים לרשויות מקומיות שבתחומן ייבנו מתקני קליטת הגז הטבעי. לוקר טען כי עלות העיכוב בהגעת הגז הטבעי מהמועד המקורי, מארס 2012, מגיעה ל-4 מיליארד שקל. "היום היינו צריכים לברך על סיום הפרויקט", אמר, "בעלות העיכוב יכולנו לבנות 2,500 כיתות לימוד, לבנות 40 מחלפים, לבנות 10 בתי חולים. כל אחד מבין את המשמעות הכלכלית של העיכוב". עו"ד הראל לוקר צילום: תומר אפלבאום, באובאו לוקר, שאמר את הדברים בוועידה הלאומית לאנרגיה של המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה, טען כי הקמת מתקני הגז מתעכבת בשל התנגדויות הרשויות המקומיות, המערימות קשיים על הקמת המתקנים בוועדות התכנון. לדבריו, כחלק מהרפורמה בחוק התכנון ובנייה, אותה מקדמת הממשלה, יוקמו וועדות משנה לוועדות התכנון המחוזיות, שיטפלו בתכנון מתקני תשתית.עם זאת, הודה לוקר כי גם צעד זה לא יספיק. "חשוב להדגיש כי הבעיה אינה "ירוקים" או הגנת הסביבה דווקא. הבעיה עמוקה יותר, ועיקרה הוא שכל מועצה מקומית או רשות מקומית מנסה לדחוק מתקני תשתית מאזור אחד לאזור שני. זו תופעת ה-NIMBY  Not in my back המוכרת היטב בעולם, ועכשיו הגיעה גם אלינו". לפיכך, טוען לוקר, תצטרך הממשלה להציע פיצוי לרשויות המקומיות, שבשטחן יוקמו מתקני קבלת הגז. "המפתח הוא תימרוץ הרשות המק

בשבוע הבא יחל במבצע סבסוד החלפת מזגנים למקבלי קצבאות הבטחת הכנסה והשלמת הכנסה מהביטוח הלאומי. במסגרת המבצע ימכרו 10 אלף מזגנים בדירוג אנרגטי A ו-B, הצפויים לחסוך כל אחד כ-1700 קוט"ש בשנה לעומת המזגנים הישנים, או 17 מיליון קוט"ש בשנה. זאת, במסגרת תוכניות ההתייעלות האנרגטית שמוביל משרד האנרגיה והמים, לקראת השיא בביקושי החשמל בקיץ והחשש מהפסקות חשמל בשל רזרבת הייצור הנמוכה. זכאים לקצבאות מהביטוח הלאומי, המחזיקים במזגן תקין, יוכלו לרכוש מזגן חסכוני במחיר 1415-1464 שקל, כאשר הסבסוד הוא של 1005 שקל. בסה"כ תעמוד עלות המבצע על כעשרה מיליון שקלים. החלפת המזגנים תתבצע על ידי חברת טורנדו, שזכתה במכרז המשרד. המחיר כולל את המכשיר עצמו, ההובלה, ההתקנה, וכן פירוק המזגן הישן וגריטתו. ההערכה היא כי החיסכון לצרכן מהחלפת מזגן ישן במזגן חסכוני עומד על כ-800-850 שקל בשנה.

חברת החשמל הצרפתית EDF הציעה לישראל לסייע בחכירת גנרטור של 20 מגה-וואט בקיץ הקרוב. זאת, במסגרת פגישה בין שר האנרגיה והמים, עוזי לנדאו, לבין בכירי החברה בביקור השר בצרפת. רזרבת החשמל צפויה להיות נמוכה מאוד בקיץ, על רקע הביקושים הגבוהים והקשיים באספקת החשמל, בשל המחסור בגז טבעי וכן תקלות שונות במערך הייצור בחברה. בשל כך, קיים חשש מהפסקות חשמל במקרה של תקלות במערך הייצור או ביקוש גדול מהרגיל. לפיכך, מתכנן המשרד לרכוש גנרטורים ניידים לשימוש חברת החשמל. מדובר ברכש של שמונה גנרטורים בהספק 25 מגה-וואט כל אחד, בעלות כוללת של כ-200 מיליון דולר. "כרגע אנחנו מבקשים לדעת על כל גנרטור הקיים בעולם שניתן לעשות בו שימוש לטובת הציבור הישראלי", אמר לנדאו. החברה הצרפתית הציעה להחכיר לישראל גנרטור בהספק 20 מגה-וואט לקראת אוגוסט. במסגרת הפגישה דנו לנדאו והנרי פרוגליו, יו"ר ומנכ"ל EDF, בשיתופי פעולה עתידיים בין החברה הצרפתית וחברת החשמל. בין היתר, דובר על שיתוף פעולה בבניית תחנה D העתידית באשקלון, שתופעל בפחם וגז. "מדובר בתחנה שהקמתה משמעותית ליצירת הביטחון והעצמאות למשק האנרגיה, נרצה לראות אותה קמה בהקדם האפשרי", אמר לנדאו. פרוגליו התייחס לפרויקט הרכבת הקלה בירושלים, שבו היה מעורב בתפקידו הקודם כיו"ר ואוליה העולמית, ואמר �

החברות הסולאריות אנרג'יקס של נתן חץ וסאנפלאואר של רוני בירם וגיל דויטש עתרו השבוע לבג"ץ בדרישה לבטל את האפליה שנוקטת לטענתם רשות החשמל נגד יזמי התקנת המערכות הסולאריות על גגות. לפי העתירה, שהוגשה בידי משרד עוה"ד גדעון פישר ושות', רשות החשמל החליטה בסוף דצמבר לאפשר ליזמי תחנות כוח סולאריות קרקעיות להיכנס למכסת הייצור הסולארי המסובסדת בלי שנדרשו להציג היתר בנייה - בניגוד ליזמי הגגות שחויבו בהצגת היתר שכזה. בעתירה נכתב כי הרשות החליטה, ללא עריכת שימוע ציבורי, כי יזמי התחנות הקרקעיות יוכלו להסתפק בהגשת אישור על הפקדת תוכנית בינוי ערים (תב"ע) לבחינה בוועדת התכנון - מבלי שזו אושרה ולוותה בהיתר בנייה. מתקני הגגות אמנם אינם נדרשים באישור תב"ע, אך בעצם שינוי התנאי בדיעבד, נטען בעתירה, נקטה הרשות אפליה פסולה. את העותרים מלווה השופט בדימוס, ד"ר אליהו וינוגרד, שמועסק כיום במשרד גדעון פישר, ואמר אתמול כי "יש כאן אפליה ברורה בין היזמים, שנעשתה במחשכים". לדבריו, לכאורה מדובר בשינוי של מה בכך - אך בתחרות שמתקיימת בין היזמים השונים כדי להיכנס למכסה המוגבלת, מדובר בשינוי משמעותי. "בתחרות, כולם צריכים להיות שווים. אי אפשר לשנות תנאי שהוא בבירור לטובתו של מישהו אחר, כך שיקדים את התור בצורה משמעותית - ולאחרים לא ייש

הממשלה אישרה ביום ראשון הצעת החלטה שמסמיכה את שרי האנרגיה והאוצר להאריך את רישיונות חברת החשמל ולפטור אותה מהחובה לבצע את הרפורמה - מבלי לקבל לכך את אישור ועדת הכלכלה של הכנסת. זאת לאחר שוועדת הכלכלה סירבה לפני חודשיים להאריך את רישיונות החברה בפעם השמינית מ-2006. חוק משק החשמל מ-1996 קבע כי ב-2006 יפוגו רישיונותיה של חברת החשמל, וכי לא ניתן יהיה לחדש את הרישיונות - אלא אם החברה תיישם שינוי מבני. הניסיונות לבצע את השינוי נכשלו, ובכל שנה נאלצה הממשלה להאריך את תוקף הרישיונות באמצעות צווים שאושרו על ידי ועדת הכלכלה. בתחילת השנה ביקשה הממשלה לחדש את הרישיונות, אך נתקלה בהתנגדות הוועדה. "הדפוס שלפיו בכל סוף שנה אנו נדרשים לשמש חותמת גומי אינו מקובל עלי", אמר אז יו"ר הוועדה, ח"כ כרמל שאמה-הכהן (הליכוד). הוועדה האריכה את הרישיונות עד אמצע אפריל, כדי לתת לממשלה פרק זמן להשלמת החקיקה שתאפשר את חידוש הרישיונות ללא אישור הכנסת. במסגרת הרפורמה העדכנית בחברת החשמל מסתפקת הממשלה בהוצאת ניהול מערכת החשמל מידי החברה, ובהגבלת מעורבותה בפיתוח העתידי של משק החשמל לטובת כניסת תחרות פרטית. לפי הסיכום, החברה תישאר חברה אחודה ותשמור לעצמה 11 אלף מגה-ואט, לצד 49% מן התחנה הפחמית השנייה באשקלון (פרויקט D), ותחנה גדולה נוספת (פ�

המשרד להגנת הסביבה פירסם אתמול את תזכיר החוק שמפרט את היערכות יזמי הקידוחים בים לזיהומו. לפי ההצעה, כל גוף שמחזיק ברצועת חוף או שמפעיל מתקני קידוח והפקה בים יכין תוכנית למקרה זיהום. על גוף שלא יגיש תוכנית ולא ינקוט אמצעים לטיפול בזיהום, יוטלו קנסות של עד 452 אלף שקל או שנת מאסר למנהליו. השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, אמר כי "אי אפשר להמשיך לשבת בחיבוק ידיים ולקוות שלנו זה לא יקרה. אנו חייבים להכיר בכך שהשטח הימי של ישראל נהפך ל'כביש סואן' של אוניות משא, ויש להיות ערוכים לאירוע של זיהום כדי להימנע מאסונות סביבתיים כפי שקרה כבר במדינות אחרות".

צעד נוסף בשחרור מן התלות בדלק: שר האנרגיה והמים, ד"ר עוזי לנדאו, חתם על תקנות משק החשמל למימוש מדיניות המשרד לגבי טעינת רכב חשמלי ​שר האנרגיה והמים, ד"ר עוזי לנדאו, חתם על תקנות משק החשמל (תנאים ונהלים למתן רישיון וחובות בעל רישיון) (תיקון) -2002, המהוות ביטוי חוקי למימוש מדיניות המשרד לגבי טעינת רכב חשמלי. התקנות עוסקות בדרישות ממבקש רישיון אספקת טעינה לרכב חשמלי, ומגדירות את חובותיו של בעל הרישיון כלפי לקוחותיו.   שר האנרגיה והמים, ד"ר עוזי לנדאו, אמר כי "משרדנו נוקט בפעולות נמרצות כדי לקדם כל רכב שאינו מונע באמצעות דלק, וזאת במטרה להשתחרר ככל הניתן מן התלות בנפט, שמלבד היותו מזהם, מוצאו המרכזי מארצות הטרור. מדיניות הרגולציה שמשרד האנרגיה והמים מקדם, מאפשרת כבר היום גישה לרכבים הצורכים פחות נפט או שאינם צורכים כלל. בימים אלו אנו נערכים לקידום מהיר של כניסת ה -  (CNG (Compressed Natural Gas, וזאת בתיאום מלא עם יבואני הרכב." עוד אמר השר כי "התקנות שתיקן המשרד לטעינת רכב חשמלי, מאפשרות תחרות בריאה במשק, תוך הקפדה על בטיחות וביטחון הטוענים."   התקנות קובעות, בין היתר, כי לקוח יוכל להפסיק את הסכם ההתקשרות שלו עם בעל רישיון אספקה לטעינת רכב חשמלי בכל זמן. בנוסף, ההסכם לא יכלול הוראות המגבילות את אפשרות הלקוח להטעין את

המועצה לענייני גז טבעי החליטה בישיבתה מיום 7.2.2012, לקיים הליך שימוע בעניין הבאת גט"ן באמצעות מקשר ימי לפריקת גז טבעי מאניית גט"ן מגזזת ​ההחלטה על המקשר הימי והתקשרות עם חברה בינלאומית בעלת אניות מגזזות התקבלה ע"י שר האנרגיה המים במטרה לאפשר למשק הישראלי לגשר על פערי הביקוש וההיצע של הגז הטבעי בשנים הקרובות, לפני פיתוח שדות גז טבעי ישראלים שהתגלו בשנים האחרונות.   רשות הגז הטבעי במשרד האנרגיה והמים פונה לציבור צרכני הגז הטבעי ולכל המשתמשים, באמצעות שימוע ציבורי, על מנת לאפשר לכל צרכן גז טבעי בישראל את האפשרות ליהנות מקיומם של המקשר הימי והאנייה המגזזת.   עם סיום הליך השימוע, ולאחר קבלת העמדות וההתייחסויות, תגבש רשות הגז הטבעי, את ההסדרים הקובעים לשימוש במתקנים ואת חלוקת העלויות בין המשתמשים.

"חישובים שגויים, לא מעודכנים ואופטימיים במידה חסרת סבירות" - כך מכנה החשב הכללי לשעבר, פרופ' ירון זליכה, את הערכת אגף התקציבים במשרד האוצר לאומדן הנזקים הסביבתיים שנגרמים בייצור החשמל על ידי חברת החשמל. בדו"ח שהכין זליכה לצורך אומדן המחיר המשקי של מערכות סולאריות פוטו-וולטאיות (.P.V) על גגות, הוא טוען כי העלות האמיתית של ייצור החשמל במשק כיום היא 108.47 אגורות לקווט"ש - לעומת תעריף כללי של 49.63 אגורות לקווט"ש בלבד. בדו"ח שהוכן בהזמנת חברת ההתקנות הסולאריות SBY והגיע לידי TheMarker, טוען עוד זליכה כי התועלת עבור שימוש בגגות לייצור חשמל מוסיפה לתחשיב זה 7.06 אגורות נוספות לקווט"ש. לפיכך, כל תעריף חשמל אשר יובטח ליזמי המערכות הסולאריות על גגות ויפחת מ-115.53 אגורות לקווט"ש - יגלם תועלת כלכלית למשק. זאת, כאשר תעריף החשמל שאותו מבטיחה כיום רשות החשמל ליזמי ההתקנות על גגות נע בין 90-122 אגורות לקווט"ש. זליכה טוען כי ישראל כבר הגיעה לעידן הגריד פאריטי, שבו עלויות ייצור החשמל באנרגיות מתחדשות השתוו לעלויות ייצור החשמל הרגיל, ולכן אין כל סבסוד בתעריף המתמרץ ייצור חשמל סולארי. זליכה ממליץ לפיכך לבטל את המכסות המגבילות כיום ייצור חשמל סולארי על גגות, ולקבוע תעריף שיתעדכן תקופתית. תעריף זה יתבסס על תוכניות עסקיות של מתקנים ל�

פרויקטים סולריים לצריכה עצמית, שהיו סגורים עד כה בפני רוב הקיבוצים, נפתחו בפני רבים מהם, בעקבות החלטת רשות החשמל בחודש שעבר, שהעמידה להם מכסת יצור סולרית בהטבה משמעותית. החלטת הרשות, שהתקבלה ב-6 בפברואר, קובעת כי תעריף החשמל לצריכה עצמית ליצרני חשמל סולרי בפרויקטים בהספק של עד 15 קילוואט יהיה 1.22 שקלים לקוט"ש (במשך עשרים שנה), תעריף המגלם הטבה של 0.75 שקלים לקוט"ש, לעומת תעריף חברת החשמל. כלומר, אילו רכשו הקיבוצים את החשמל מחברת החשמל, במקום לייצר אותו במערכות הסולריות, היה עליהם לשלם 0.75 שקלים נוספים לכל קוט"ש נצרך. מכסת היצור הסולרי ל-2012 לפי המתווה הזה נקבעה ל-15 מגהוואט ולאחר מכן בשנים 2015-2013 תוספת שנתית של 5 מגהוואט בתעריף שעדיין לא נקבע אך ככל הנראה יגלם סבסוד נמוך יותר. אנרגיה סולארית צילום: תומר אפלבאום רשות החשמל התנתה את הצטרפות הקיבוצים למסלול הסולרי הזה לאלה מהם שביצעו "הסדרה חוקית של מחלקי חשמל היסטוריים" ובמלים אחרות; רק לקיבוץ שחדל להיות צרכן חשמל בעל מונה יחיד, אלא התקין מונים נפרדים לכל צרכן וצרכן וחייב אותו בחשבון חשמל נפרד לפי צריכתו בפועל. "ההסדרה החוקית" גם כוללת חידוש תשתיות הולכת החשמל בקיבוץ והעברת האחריות ולאחזקת התשתית מאחריות הקיבוץ לאחריות חברת החשמל, או למי שהוסמך מטעמה לש

שלוש שנים לאחר שיצא לדרכו - הסתיים אתמול המכרז הבינלאומי להקמת תחנת הכוח הפוטו-וולטאית (P.V) באתר אשלים שבנגב. ועדת המכרזים הבין-משרדית באוצר הכריזה על קבוצת אשלים סאן כזוכה במכרז להקמת התחנה ולהפעלתה למשך 25 שנה (B.O.T). אשלים סאן מוחזקת בבעלות חברת האנרגיה הסולארית האמריקאית סאן אדיסון ושותפות כלל סאן, שבשליטת כלל תעשיות מקבוצת אי.די.בי (50%), לצד קבוצת L.R ופועלים שוקי הון. הקבוצה תקים תחנת כוח בהספק 30 מגה-ואט בהשקעה שנאמדת ב-300-350 מיליון שקל. במכרז הציעה הקבוצה למכור למדינה את החשמל שתייצר תמורת 53.65 אגורות לקילו-ואט שעה (קווט"ש) בלבד (50.7 אגורות בשקלול ההצמדות). צניחה של 22% במחירי הפאנלים הסולאריים המחיר שבו נקבה הזוכה עורר אתמול תדהמה בשוק האנרגיה. מדובר במחיר הנמוך ב-39%-45% מתעריף החשמל שמבטיחה רשות החשמל ליזמים שיקימו תחנות כוח דומות שלא בהליך מכרזי (ברישיונות) למשך 25 שנה. התעריף שרשות החשמל מציעה הוא 98 אגורות לקווט"ש כיום, ו-88 אגורות מ-2013. במלים אחרות, ההליך המכרזי חסך על הנייר כ-900 מיליון שקל מהתקבולים שהיתה המדינה נדרשת לשלם ליזמים במתווה הרישיונות למשך הפרויקט (בערכים לא מהוונים). למעשה, התעריף הזוכה רחוק רק ב-8% מתעריף חברת החשמל הכללי במשק (49.63 אגורות לקווט"ש) - ערב ייקורו ב-7% לפחות. אם לא די בכך, ג�

מחיר גז הבישול (גפ"מ) צפוי לזנק בשיעור של 10% - כך נודע ל-TheMarker. לפי הערכות, יעלה באפריל מחיר יבוא הגפ"מ לכ-4,560 שקל לטונה. זאת, בעקבות האמרת מחיר הנפט בעולם ועקב הביקושים הגבוהים לגפ"מ באירופה בחורף. מחיר היבוא של גז בישול הגפ"מ שמשווק בישראל מופק ברובו (70%) בבתי הזיקוק בחיפה ובאשדוד, אך כמות זו אינה מספיקה לצרכי המשק. גם בישראל נרשם החורף ביקוש גבוה מהרגיל לגפ"מ עקב הקור (גידול של כ-16% לעומת החורף אשתקד). בנוסף, המחסור בגז טבעי במשק גרר מפעלים, ובהם גם בית הזיקוק בחיפה, להסב מתקני קיטור לשימוש חלופי בגפ"מ. במקרים מסוימים דווח כי לקוחות ביתיים נדרשו להמתין כמה ימים עד לחידוש האספקה למיכליהם שהתרוקנו. כשליש מהגפ"מ בישראל מיובא מאירופה, כאשר מחירו הסיטוני שמפוקח בידי הממשלה נקבע לפי מחיר היבוא. בסך הכל נמכרים בישראל כ-550 אלף טונות גפ"מ בשנה, במחזור של 2.5-3 מיליארד שקל בשנה. מחיר היבוא של הגפ"מ עלה מתחילת 2012 בכ-18% - מ-3,500 שקל לטונה ל-4,114 שקל. עם זאת, ההוצאה החודשית על גז במשקי הבית מגיעה לרוב לכמה עשרות שקלים בחודש. העלייה הנומינלית במחיר הגפ"מ למשקי הבית אינה צפויה לפיכך להיות משמעותית יחסית לבתי עסק ולמפעלים הנשענים על שימוש בגפ"מ לצרכים תפעוליים שוטפים וצפויים להיפגע מהותית. "התעשייה בישראל צורכת כ-150 אלף טו�