Group items tagged

המפעל הוקם בהשקעה של למעלה מ-200 מיליון שקל ויעסיק כ-200 עובדים - הזרמת הגז הטבעי תאפשר את הפעלת מתקני הייצור של המפעל, במקום להפעילם באמצעות גפמ

... יעקב גילה כי היטל רווחי הגז והנפט (היטל ששינסקי) המירבי שיוטל על מפיקי הגז יהיה 44.5% בלבד ולא 50% - זאת משום שהמדינה התחייבה שסכום ההיטל ומס החברות לא ישתנה. במקור נקבע היטל מירבי של 50% על-סמך ההנחה שמס החברות ירד ל-18% ואולם עצירת הפחתת מס החברות גרמה להפחתה בהתאם בגובה היטל ששינסקי המירבי. יעקב אישר כי הרשות מתכוונת להעלות את הבלו על הגז הטבעי והפחם למרות שהדבר יוביל להתייקרות נוספת בתעריף החשמל אך לדבריו גובה ההתייקרות "לא יעלה על 0.5%-1%". יעקב אישר גם כי ישנה כוונה להטיל אגרה שנתית בגובה 3,000 שקל על המשתמשים ברכב מונע גפ"מ משום שלדבריו המיסוי על הגפ"מ נמוך מדי. הוא אמר כי ברשות לא רוצים להעלות את הבלו על הגפ"מ משום שהדבר ישית עלויות גם על משקי הבית שצורכים גפ"מ כגז בישול וכי אין אפשרות טובה להפריד בין הגז הביתי והגפ"מ לתחבורה. להערכתו גם לאחר שתוטל האגרה על רכבי הגפ"מ עדיין עלות הנסיעה בהם תהיה נמוכה יותר מעלות הנסיעה בכלי רכב מונעי בנזין. יעקב הוסיף כי בכוונת רשות המיסים להעלות גם את הבלו על הגז הטבעי, העומד כיום על 16 שקל לטון, ועל הפחם, העומד על 43 שקל לטון משום שגובה המס הנוכחי אינו משקף את העלויות הסביבתיות של דלקים אלה. ראש מינהל הדלקים בחברת החשמל שמשון ברוקמן אמר בתגובה כי העלאת הבלו על הגז הטבעי

חוות גז הבישול (גפ"מ) שמצפון לקרית אתא תרוקן עד סוף החודש מגז - כך הורה בשבוע שעבר המשרד להגנת הסביבה. ההוראה ניתנה לאחר שבג"ץ דחה את עתירות חברות הגז הפועלות באתר: פזגז, סופרגז ואמישראגז, שביקשו מבית המשפט להתיר להן להמשיך ולפעול באתר. בג"ץ קבע כי לא ניתן להמשיך את פעילת החווה במתכונתה מטעמי בטיחות. עם זאת, הוא המליץ לנפק לחברות היתרי הטמנה בהקדם. ואולם עם מתן הפסיקה, מיהר המשרד להגנת הסביבה לשלוח לחברות צו פינוי רעלים, המחייב אותן לסלק את הגז מהחווה בתוך 30 יום, או להסתכן בעונש מאסר של שלוש שנים ובקנס של עד 1.3 מיליון שקל. ההוראה גררה חששות למחסור זמני בגפ"מ. גורמים בענף אמרו כי מחסור שכזה לא צפוי - אך טענו כי הגז עלול להתייקר, שכן במחירו יגולמו מעתה עלויות שינוע במשאיות לצפון, תוך שקלול העלויות הכלכליות, הסביבתיות והבטיחותיות הכרוכות בכך. חוות הגז פועלת במקום מזה כ-40 שנה, ומספקת גפ"מ ללקוחות בכל הצפון. הקירבה הגיאוגרפית לבתי הזיקוק בחיפה מאפשרת קבלת גז ישירות באמצעות צינור תת-קרקעי. עם זאת, בשנים האחרונות התעוררו חששות בנוגע לבטיחות החווה, הסמוכה לאזורים מיושבים בצפיפות, בשל הסיכוי לפגיעת טילים. בנוסף, כביש חדש, עוקף קריות, נסלל בימים אלה בסמוך לחווה, ופתיחתו לתנועה עשויה להתעכב מטעמים דומים. בשני

מחיר גז הבישול (גפ"מ) צפוי לזנק בשיעור של 10% - כך נודע ל-TheMarker. לפי הערכות, יעלה באפריל מחיר יבוא הגפ"מ לכ-4,560 שקל לטונה. זאת, בעקבות האמרת מחיר הנפט בעולם ועקב הביקושים הגבוהים לגפ"מ באירופה בחורף. מחיר היבוא של גז בישול הגפ"מ שמשווק בישראל מופק ברובו (70%) בבתי הזיקוק בחיפה ובאשדוד, אך כמות זו אינה מספיקה לצרכי המשק. גם בישראל נרשם החורף ביקוש גבוה מהרגיל לגפ"מ עקב הקור (גידול של כ-16% לעומת החורף אשתקד). בנוסף, המחסור בגז טבעי במשק גרר מפעלים, ובהם גם בית הזיקוק בחיפה, להסב מתקני קיטור לשימוש חלופי בגפ"מ. במקרים מסוימים דווח כי לקוחות ביתיים נדרשו להמתין כמה ימים עד לחידוש האספקה למיכליהם שהתרוקנו. כשליש מהגפ"מ בישראל מיובא מאירופה, כאשר מחירו הסיטוני שמפוקח בידי הממשלה נקבע לפי מחיר היבוא. בסך הכל נמכרים בישראל כ-550 אלף טונות גפ"מ בשנה, במחזור של 2.5-3 מיליארד שקל בשנה. מחיר היבוא של הגפ"מ עלה מתחילת 2012 בכ-18% - מ-3,500 שקל לטונה ל-4,114 שקל. עם זאת, ההוצאה החודשית על גז במשקי הבית מגיעה לרוב לכמה עשרות שקלים בחודש. העלייה הנומינלית במחיר הגפ"מ למשקי הבית אינה צפויה לפיכך להיות משמעותית יחסית לבתי עסק ולמפעלים הנשענים על שימוש בגפ"מ לצרכים תפעוליים שוטפים וצפויים להיפגע מהותית. "התעשייה בישראל צורכת כ-150 אלף טו�

תקן שגובש במכון התקנים ב-2005 הגדיר את דרישות הבטיחות הרלבנטיות למכלי גפ"מ בישראל. אחת מהן נוגעת לחובה להתקין במכל שסתום למניעת "ספיקת יתר", כך שבמקרים של תקלה בצנרת וגלישה לא מבוקרת של הגפ"מ אל מחוץ למכל, המעבר בשסתום אמור להיסגר אוטומטית ולמנוע אסון. בבית הזיקוק באשדוד החליטה ההנהלה להסיר את השסתומים על דעת עצמה. לטענתה, השסתומים גרמו לבעיות תפעוליות, ובעקיפין גם בטיחותיות, ובמקומם גובשה חלופה שרק הגבירה את הבטיחות. גורמים שהשתתפו בניסוח התקן מגדירים את הנימוק של ההנהלה כ"שטות ובורות", וטוענים שהסרת השסתומים משרתת בעיקר את האינטרס הכלכלי של המפעל: השסתומים מגבילים את קצב העבודה האפשרי, ולכן מצמצמים בעקיפין את הרווחים. בשורה התחתונה, אומר אחד מהם, "יש כאן מתקנים שמאחסנים כמויות ענק של גפ"מ ללא אמצעי בטיחות מינימליים".

בשבועות האחרונים קיבלה ישראל תזכורת למה עשוי לקרות בפיצוץ בלון גז חשוף. אבל מה אם במקום בלון גז אחד היה מדובר ב-90% מגז הבישול של ישראל? אסון ברדיוס של קילומטר ואפשרות לפגיעה במתקנים הרגישים ביותר - והכל במפרץ חיפה. הטמנת המצבור, אגב, לא נראית באופק המחלוקת העיקרית היא בין העירייה לחברות הגז. חברות הגז אומרות שעיריית קריית אתא דורשת כמעט 200 מיליון שקל נוספים, כמעט כפול מהסכום המשוער להטמנה עצמה, בעבור היטלי השבחה וארנונה. ואילו בעירייה טוענים: חברות הגז הן שמעכבות את ההטמנה. מחברות הגז נמסר בתגובה: "חברות הגז עשו ועושות הכל על מנת לקדם את הטמנת מכלי הגז ומילאו אחר כל הדרישות, אך עיריית קריית אתא מעכבת כבר שנים את ההטמנה. הוועדה המקומית העלתה דרישות מופרכות חדשות לקבלת תשלום בסכומים אסטרונומיים של מאות מיליוני שקלים". מעיריית קריית אתא נמסר: "עיריית קריית אתא היא שיזמה את תוכנית ההטמנה. בכדי להבטיח את ביצוע העבודות, העירייה הציעה לחברות להעביר את גובה החיוב לבוררות ולבצע בינתיים את עבודת ההטמנה אולם הצעה זו נדחתה. חברות הגז מסרבות לפעול על פי החוק והן שמעכבות את ביצוע ההטמנה".