Group items tagged

חמש חברות אנרגיה סולארית פנו לפני חג הפסח לשר האנרגיה והמים, עוזי לנדאו, בהצעה לקיזוז מרצון של 17% מהסובסידיה המובטחת להם, כך שיקבלו מהמדינה תעריף מתמרץ של 75 אגורות בלבד עבור כל קווט"ש שימכרו לרשת החשמל - במקום 90 אגורות לקווט"ש כיום. בתמורה מבקשות החברות לפתוח מכסות בלתי מוגבלות להתקנת מערכות סולאריות קטנות (עד 50 קילו-ואט). דני דנן, מנכ"ל אנרפוינט צילום: ישראל הררי לטענת החברות, הסרת המכסות תאפשר התקנה מיידית של כ-70 מגה-ואט סולאריים עד הקיץ הקרוב, שבו צפוי במשק מחסור בחשמל. על המכתב חתומות החברות אנרפוינט, א.מ.ן סולאר, סאן אלקטרה, טיב סולאר ואזימוט. "העלייה הדרסטית במחיר הדלק וייקור החשמל בעשרות אחוזים משפיעים באופן קיצוני על המשק הישראלי ופוגעים בהכנסה הפנויה של כל אזרח ואזרח בישראל, לרבות עסקים רבים", כתב מנכ"ל אנרפוינט, דני דנן, ששלח את המכתב. "מגמה זו עתידה רק להמשיך ולהחריף, כפי שאפשר לראות בעלייה המתוכננת של מחירי הגז. בנוסף לכך, חברת החשמל צופה כי בקיץ הקרוב לא תוכל לעמוד בביקוש הצפוי לאספקת חשמל". לדבריו, עדיף לממשלה לאשר ייצור חשמל סולארי בתעריף זה מאשר להשמיש תחנות מזהמות או לרכוש גנרטורים יקרים לגיבוי בתקופת הקיץ, שבה צופה המדינה כי הביקוש לחשמל יתקרב לגבול ההספק המקסימלי של חברת החשמל.

העלות של סבסוד הענף הסולארי כפולה מהתועלת שמגולמת בו עבור המשק - כך נטען בדו"ח של אגף התקציבים של משרד האוצר. הדו"ח מגיב למחקר שכתבו מנכ"ל האוצר לשעבר ירום אריאב וד"ר מאיר אמיר, שבו הוצגה הכדאיות למשק בעידוד התעשייה הסולארית. בתגובה המהירה של משרד האוצר נשללות מכל וכל הטענות כי עלות ייצור חשמל סולארי מתקרבת לעלות של חברת החשמל, ונטען כי המשך הסבסוד של החשמל הסולארי יביא לייקור תעריף החשמל ב-15% עד סוף העשור. הדו"ח של האוצר תוקף גם את הניפוח לכאורה של חישוב התועלות הכלכליות הגלומות בייצור החשמל הסולארי. המכסות שכבר פירסמה המדינה לייצור חשמל באנרגיית השמש, טוען משרד האוצר במפתיע, מעמידות את ישראל בראש מדינות העולם בשיעור החשמל שייוצר באנרגיה סולארית. אנרגיה סולארית צילום: תומר אפלבאום הסובסידיות הבאות כבר לא כדאיות המסמך שחיבר רכז האנרגיה באגף התקציבים, אודי אדירי, מאמץ את טענת היסוד של אריאב ואמיר, לפיה כדי להשוות בין עלות ייצור החשמל בידי חברת החשמל לעלות ייצורו בפאנלים סולאריים - יש להשוות את עלות ייצור החשמל כיום בשעות המסוימות של הייצור הסולארי. ואולם, הוא מציג שלוש הנחות יסוד מתריסות המסבירות את הפערים בין עמדות הצדדים. ההנחה הראשונה היא שבחישוב העלות השולית של ייצור החשמל הסולארי �

רשות החשמל תדון מחר במכסה נוספת לסבסוד מתקנים סולאריים קטנים על גגות בהיקף של 200 מגה ואט - כך נודע ל-TheMarker. זאת, למרות שהרשות הכריזה בפברואר כי לא תפרסם עוד מכסות סולאריות משום שהשלימה את יעדי הממשלה לקידום חשמל באנרגיה סולארית עד 2020. עם זאת, בשבוע שעבר אזלה מכסת המתקנים הסולאריים ל-2012 תוך ימים, לאחר שהיקף הביקוש לה היה גבוה פי שלושה מהמכסה. היקף זה הביא לגל לחצים על משרד האנרגיה לפעול לאישור מכסה נוספת - וזה פנה בנושא לרשות החשמל. מהלך שכזה צפוי לעורר התנגדות במשרד האוצר, משום פריצת היקף המכסות שעליה סוכם בממשלה לפני כחצי שנה והשלכותיה על תעריף החשמל לציבור. כך, ייקור החשמל אמש שיקלל 1%-2% נוספים למחיר החשמל בגין ההסדרות שאושרו עד כה לתמרוץ ייצור חשמל באנרגיית השמש; והמכסה החדשה עלולה לגרור ייקור בהיקף דומה. עד היום הותקנו כ-200 מגה-ואט במתקנים סולאריים קטנים (עד 50 קילו-ואט). בנוסף, פורסמו מכסות לעוד 110 מגה-ואט ל-2012-2014, מהם 50 מגה-ואט המיועדים להתקנות השנה. הרישום למכסה זו החל לפני כשבועיים, כאשר הביקוש למכסות גבוה עד פי שלושה מההיצע. במקביל, לא נרשמים ביקושים משמעותיים להתקנת מתקני ייצור חשמל באנרגיית הרוח. לפיכך, המכסות החדשות בהיקף 200 מגה-ואט נועדו, ככל הנראה, להבטיח הגעה ליעד מדיניות הממשלה - 5% ייצו

מועצת מינהל מקרקעי ישראל תתכנס מחר כדי לדון בהקצאת קרקע למתקנים המייצרים חשמל מאנרגיה סולארית. ההצעה אמורה לאפשר הקמה של מתקנים על קרקעות מדינה חקלאיות, בהתאם למגבלות שונות שהטיל בעבר בג"ץ בנוגע לשימוש בקרקע חקלאית. עם זאת, ההצעה שתובא לדיון כוללת הוראות מעבר שמחריגות 57 מתקנים סולאריים מההסדרה החדשה. החרגה הזו מעוררת סערה בענף הסולארי, ומציתה מחדש את המאבק בין יזמי המתקנים הסולאריים על גגות - לבין אלה המתמקדים בהקמת תחנות כוח קרקעיות. השדה הסולארי בקיבוץ קטורה צילום: רותי רובינשטיין מחלוקת זו הגיעה באחרונה גם לבג"ץ, לאחר שהאגודה לצדק חלוקתי, גוף המתמקד בהיבטים של צדק בתכנון וחלוקת משאבי טבע בישראל, ביקשה להורות על הקפאת כל עסקות הקרקע בהוראות המעבר עד לדיון מחודש בהן. באגודה טענו כי ההחרגה "נעדרת כל סמכות ובלתי סבירה בעליל, דבר המעלה חשש כבד שההחלטה התקבלה מאינטרסים זרים ומלחצים של בעלי עניין". האגודה טוענת כי הוראות המעבר נוגדות החלטות קודמות של המינהל, ואת בג"ץ "הקשת המזרחית", שבעקבותיו הוגבל השימוש הלא-חקלאי בקרקעות הקיבוצים והמושבים. באגודה טוענים כי הקרקעות הן משאב ציבורי, גם אם מדובר בהקמת מתקנים סולאריים, וכי אין לאפשר עשיית שימוש מסחרי בהן - מעבר למה שנקבע בעבר. העתירה של האגודה �

לפי נוסח ההחלטה, יזמי התקנת מערכות סולאריות לצריכה עצמית (מערכות קטנות על גגות) יזכו למכסה נוספת של מתקנים בהיקף 110 מגה-ואט עד 2014. 40 מגה-ואט מתוכם ייגרעו מן המכסה לשדות הסולאריים, לצד תוספת של 70 מגה-ואט. מכסות אלה יחולקו בארבע פעימות: פעימה ראשונה של 20 מגה-ואט כבר ב-2011 ו-30 מגה-ואט בכל אחת מהשנים הבאות. השדות הסולאריים (מתקנים בינוניים וגדולים) יזכו למכסה של 400 מגה-ואט, ו-60 מגה-ואט נוספים יוקצו למכרזי קרקע שתפרסם המדינה להקמת שדות דומים על אדמות מינהל. מתקני פיילוט בטכנולוגיות ישראליות יזכו למכסה מיוחדת של 50 מגה-ואט, לצד תקציב עידוד מו"פ של 10 מיליון שקל. בעקבות דרישת משרד התשתיות תכלול ההצעה הקצאה מיוחדת של 10% לאזורי יהודה ושומרון מכל מכסה שתאושר. לצד מכסות אלה, תדון בשנה הקרובה ועדה בין-משרדית באפשרות להקצות מכסות נוספות למתקנים בטכנולוגיות שאינן נדרשות בסבסוד ממשלתי. באשר ליתר הטכנולוגיות בתחום ייצור החשמל באנרגיות מתחדשות - ייצור החשמל באנרגיית רוח יזכה למכסה של 800 מגה-ואט, ואילו המכסה עבור ביו-מאסה וביו-גז הוגדלה ל-210 מגה-ואט.

משרדי ראש הממשלה, התשתיות והגנת הסביבה יגישו ביום ראשון לממשלה הצעת החלטה מוסכמת באשר למדיניות החדשה בתחום האנרגיות המתחדשות. זאת, לאחר סיכום שאליו הגיעו שלשום משרד התשתיות והמועצה הלאומית לכלכלה. לפי נוסח הפשרה, יזמי התקנת מערכות סולאריות לצריכה עצמית (מערכות קטנות על גגות) יזכו למכסה נוספת בהיקף 110 מגה-ואט עד 2014 - 40 מגה-ואט שייגרעו מהמכסה לשדות הסולאריים, לצד תוספת של 70 מגה-ואט. מכסות אלה יחולקו בארבע פעימות: 20 מגה-ואט עוד ב-2011 ו-30 מגה-ואט בכל אחת מהשנים הבאות. בשל פריצת המסגרת המאושרת לייצור חשמל באנרגיה סולארית ב-70 מגה-ואט - צפוי משרד האוצר להתנגד לנוסח ההחלטה.

באשר למכסה בהיקף 500 מגה-ואט שאושרה לפני חצי שנה (והוקפאה) עבור שדות סולאריים גדולים, זו תפוצל: 400 מגה-ואט יוקצו לשדות סולאריים, 60 מגה-ואט יוקצו למכרזי קרקע שתפרסם המדינה להקמת תחנות כוח דומות, ו-40 מגה-ואט יופנו לטובת המערכות הקטנות. מתקני חלוץ בטכנולוגיות ישראליות יזכו למכסה מיוחדת של 50 מגה-ואט, לצד תקציב עידוד מו"פ של 10 מיליון שקל. בעקבות דרישת משרד התשתיות, תכלול ההצעה הקצאה מיוחדת לאזורי יהודה ושומרון, שתהיה 10% מכל מכסה שתאושר. לצד מכסות אלה, תדון בשנה הקרובה ועדה בין-משרדית באפשרות להקצות מכסות נוספות למתקנים בטכנולוגיות שאינן נדרשות בסבסוד ממשלתי. באשר ליתר הטכנולוגיות בתחום ייצור החשמל באנרגיות מתחדשות - ייצור החשמל באנרגית רוח יזכה למכסה של 800 מגה-ואט, ואילו המכסה עבור ביו-מאסה וביו-גז הוגדלה ל-210 מגה-ואט.

בעוד הגז יהיה זמין ליצור חשמל רק בעוד כ-10 שנים, המערכות הסולאריות כבר כאן. למרות זאת, מתנהל כיום מאבק מר בין האוצר למשרד התשתיות, בנוגע להגדלת המכסות של המערכות הסולאריות. מדובר במערכות פוטו-וולטאיות שניתן לפרוס אותן על גגות בתים, מוסדות, מבנים חקלאיים דוגמת רפתות ועוד, במטרה לספק אנרגיה נקייה. בעוד משרד התשתיות מעוניין לקדם את הנושא, באוצר מעדיפים להגביל את מספר המערכות שניתן לפרוס ולכן החליטו להקפיא את היקף המכסות. על רקע מחלוקת זו התקיים אתמול דיון סוער בוועדת הכלכלה של הכנסת, בנוגע להפשרת מכסות והקצאת מכסות נוספות למערכות סולאריות. בתום הדיון דרשה הוועדה מהממשלה להפשיר את המכסות באופן מיידי. עוד דורשת הועדה לקדם שורה של החלטות בנושא הסולארי, בהן בחינה מחודשת של העלויות המובטחות ליזמים בתחום.

חלקו הראשון של תחנת הכוח הסולארית באשלים, יוצא סוף סוף לדרך: המדינה חתמה היום (א') עם הזוכה במכרז, חברת Ashalim Sun PV, על הסכם הזיכיון בפרויקט - שיכלול תכנון, מימון, הקמה והפעלה של תחנת הכוח בהספק 30 מגה ואט. ההסכם נחתם בנוכחות שר האנרגיה והמים, עוזי לנדאו ובנוכחות אדם הווארד וטל מונד, מנכ"לים משותפים של חברת סאן ישראל כלל. תחנת הכוח, הצפויה להתחיל לייצר חשמל במהלך המחצית הראשונה של שנת 2015, מתוכננת להיות מהגדולות מסוגה בעולם, לכשיצטרפו אליה שני המתחמים הנוספים בפרויקט, שיפעלו בטכנולוגיה תרמו-סולארית ויספקו 110 מגה-וואט כל אחת. יחדיו, אמורות התחנות לספק כ-2% מסך ייצור החשמל במשק ובממשלה מקווים כי הן יהוו אבן דרך משמעותית לקראת עמידה ביעדים, לפיהם עד לשנת 2020 10% מהחשמל במשק יתבסס על מקורות אנרגיה "ירוקים". חברת Ashalim Sun PV, המורכבת מחברת סאן ישראל כלל בבעלותן של החברות כלל סאן, סאן אדיסון ישראל וסאן אדיסון ארה"ב, הוכרזה כזוכה במכרז לפני כחודשיים, לאחר שהציעה מחיר של 50.7 אגורות לקילו-ואט שעה. במשרד האוצר ציינו כי מדובר במחיר הנמוך משמעותית ממחירים המקובלים להפקת חשמל בטכנולוגיה זו. תחנת הכוח תוקם על פי הזכיון במודל BOT, במסגרתו מתחייב הזכיין לתכנן, להקים ולתפעל את התחנה במשך תקופה כוללת של 27 שנים - ובסופו להעביר�

חמש חברות אנרגיה סולארית פנו לפני חג הפסח לשר האנרגיה והמים, עוזי לנדאו, בהצעה לקיזוז מרצון של 17% מהסובסידיה המובטחת להם, כך שיקבלו מהמדינה תעריף מתמרץ של 75 אגורות בלבד עבור כל קווט"ש שימכרו לרשת החשמל - במקום 90 אגורות לקווט"ש כיום. בתמורה מבקשות החברות לפתוח מכסות בלתי מוגבלות להתקנת מערכות סולאריות קטנות (עד 50 קילו-ואט). לטענת החברות, הסרת המכסות תאפשר התקנה מיידית של כ-70 מגה-ואט סולאריים עד הקיץ הקרוב, שבו צפוי במשק מחסור בחשמל.

משרד האוצר ביקש חודשיים כדי להסביר לחברי הכנסת את הנתונים הבאים: המדינה התחייבה להגיע ל 5% יצור אנרגיה ממקורות מתחדשים [ שמש ורוח] נכון להיום מערכות אלו סובלות מחוסר יעילות אנרגטית מהותי ובפועל אנחנו הציבור מממן את חוסר היעילות של המערכות על ידי סובסידיה של 1.6 ₪ לקווט"ש . משרד האוצר מעוניין להסביר חשבון פשוט :כאשר נגשים את היעד של 5% יעביר הציבור בשיטת feed in tariff ליצרני החשמל 8 אגורות לכל קווט"ש נצרך. בחשבון החשמל של כולנו יהיה מס חדש של 8 אגורות על כל קווט"ש!!! בשנים האחרונות מייצרת חברת החשמל 53,000 מליוני קווט"ש. 5% מנתון זה הינם 2,500 מיליוני קווט"ש שייוצרו בעזרת מערכות מאוד לא יעילות. הציבור יממן את חוסר היעילות של מערכות אלו בסכום של 4 מיליארד שקלים לשנה,עלייה של כ- 20% במחיר החשמל. כל שנה בעשרים השנים הבאות. תעשיין שצריך לשלם עוד 8 אגורות לכל קווט"ש שנצרך במפעל צריך לייצר ולמכור תוצרת בעוד 40 אגורות לכל קווט"ש נצרך. ברור שכל המוצרים והשרותים במשק יעלו כתוצאה מחוסר יעילות הציוד. אנחנו תושבי המדינה משלמים את חשבונות החשמל מהנטו של השכר. לאחר ששלמנו את המסים. אנחנו נאלץ לשלם מהנטו עוד 10 אגורות לכל קווט"ש. במילים אחרות כל משפחה תשלם עוד שקל ליום על מנת לממן לשכנים את חוסר היעילות של המערכות הפוטווולטאיות. יש�

מדובר ביישום הצעת הממשלה שאושרה בשבוע שעבר, לפיה אושר ייצור חשמל ממתקנים תרמו סולאריים (קיטור) קרקעיים גדולים בהיקף של 200 מגה וואט ומתקני ייצור חשמל מאשפה אורגנית בהיקף של 160 מגה וואט. בנוסף, אושרו מכסות ייצור מחשמל סולארי בינוניים בהיקף של כ-50 מגה וואט, כך שסך הייצור ממתקנים בינונים קרוב ל- 90% מהמכסה שאושרה במקור (300 מגה וואט). יצוין שרק החודש אישרה רשות החשמל מספר רישיונות ייצור, כך שעבור היזמים מדובר בקיצור לוח זמנים משמעותי בדרך לייצור חשמל. מליאת רשות החשמל לא הספיקה להסדיר את ייצור החשמל ממתקני רוח שממשלת ישראל הקצתה לה, מכסה של 800 מגה וואט, אולם על פי ההערכות מדובר בעיכוב טכני שיוסדר בשבוע הבא. בעניין תעריף החשמל לצרכנים, שאמור לעלות עוד הקיץ בשיעור של 19.11% לא התקבלו כל החלטות אופרטיביות. רשות החשמל סיימה לאסוף את החומר שהוגש לה על ידי גופים שונים שמתנגדים להעלאת התעריף בניהם איגוד לשכות המסחר והתאחדות התעשיינים, ובשבועיים הקרובים תתקבל החלטה סופית בנושא.

"אור ירוק" להקמת מתקני קרקע סולאריים גדולים, 100 מגוואט נוספים למערכות סולאריות על גגות ומכסות נדיבות לביומסה ורוח - אלה העקרונות המרכזיים שסוכמו בפגישה מכרעת בין נציגי משרדי התשתיות, האוצר, הגנת הסביבה והמועצה הלאומית לכלכלה. ההסכמה תאפשר לממשלה לאשר בישיבתה הקרובה ביום ראשון את המשך מדיניות עידוד ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות. המדיניות מבוססת על מכסות שיוקצו עד לשנת 2014, שנקבעה כשנת היעד לסיום השלב הראשון בתכנית העידוד. השלב השני יסתיים ב-2020 אולם שיטת העידוד בתקופה זו תיקבע בעתיד על-ידי הצעה שיגיש משרד התשתיות עד ינואר 2014. ההסכמה התאפשרה לאחר שר התשתיות ד"ר עוזי לנדאו הסכים להתפשר על התביעה להקצות מכסה מיידית של מערכות סולאריות על גגות. ההצעה שתוגש לאישור הממשלה שבה ומצהירה על מחויבות הממשלה לשני היעדים שנקבעו ב-2009: ייצור 10 אחוז מהחשמל בישראל ממקורות אנרגיה מתחדשים (2,760 מגוואט) עד לשנת 2020 וייצור 5% (1,550 מגוואט) עד ל-2014. הצעת המחליטים קובעת כי סך כל המכסות שיוקצו עד 2014 לא יעלה על 1,430 מגוואט למערכות סולאריות (לייצור חשמל מהשמש) בכל הגדלים, 830 מגוואט למתקני ייצור חשמל באנרגיית רוח ו-210 מגוואט לפחות למתקני ייצור חשמל מביוגז, ביומאסה ופסולת.

בנוסף, כוללת ההצעה את העקרונות הבאים: שחרור מיידי של מכסה בהיקף 460 מגוואט למתקנים סולאריים קרקעיים גדולים מכסה שהוקפאה לפני כחצי שנה. מדובר על צמצום המכסה המקורית שעמדה על כ-500 מגוואט אך ללא שינוי בתעריפים. לגבי מערכות סולאריות קטנות המיועדות להתקנה על גגות (בהספק של עד 50 מגוואט), נקבעה מכסה נוספת בהיקף כוללת של 110 מגוואט שהקצאתה תתפרס על פני ארבע שנים: 20 מגוואט השנה, ו-30 מגוואט בכל אחת מהשנים עד 2014. דרישתן המקורית של חברות ההתקנה, שזכתה לגיבוי של השר לנדאו, הייתה לקבל מכסה של 100 מגוואט עד סוף 2012. באוצר התנגדו לדרישה בנימוק שהיא מעודדת סחיטה למכסות נוספות מצד החברות בשנים 2013 ו-2014. מכסות נוספות שנקבעו הן למתקני ביוגז (160 מגוואט), מתקני ביוגז, ביומסה ופסולת (50 מגוואט), רוח בכל הגדלים (800 מגוואט) ומתקני חלוץ בטכנולוגיות חדשניות (50 מגוואט) שתוקצה בשנים 2012 עד 2015.

נציג משרד התשתיות הלאומיות במליאת רשות החשמל דורון אהרון תמך אתמול בדחיית אישור ההסדרה למערכות סולאריות פוטו-וולטאיות בניגוד לעמדתו המוצהרת של שר התשתיות הלאומיות ד"ר עוזי לנדאו. בישיבת המליאה אתמול אושרה ההסדרה למתקני ייצור חשמל מביו-גז, אך הסדרת מתקני PV גדולים נדחתה למועד אחר. אהרון נחשב לסמן הקיצוני במליאת רשות החשמל בכל הקשור למתקני PV גדולים, שוב בניגוד לעמדתו של לנדאו. אהרון תומך בהורדת התעריפים שיקבלו בעלי המתקנים הגדולים למרות שהמכסה כבר אושרה בינואר האחרון, לפני שהוקפאה לבקשת האוצר. נכון להיום מדובר בתעריפים שבין 98 אגורות לקוט"ש למתקנים בהספק הנמוך מ-60 מגוואט ל-107 אגורות לקוט"ש למתקנים בעלי הספק הגבוה מ-60 מגוואט. לפי הערכות צפויה מליאת רשות החשמל להכריע בנושא ההסדרה עד לסוף החודש הבא. כעת נראה כי המליאה נוטה לאמץ הצעה שלפיה יואשרו התעריפים המוצעים אך ייקבע מנגנון עדכון שיביא להפחתה הדרגתית של התעריפים על פני השנים.

"חוני קבלו, ראש תחום אנרגיות מתחדשות ברשות החשמל הרצה על "אתגרי רגולציה בדרך לעידן תעריפים כלכליים" (גריד פאריטי). קבלו ניסה במהלך הרצאתו לענות על השאלה מהי גריד פאריטי ופרש שני מודלים אפשריים. לדברי קבלו, את הרשות מנחה החלטה 3484 (במסגרתה הוקמה ועדת קנדל) לשילוב אנרגיה ממקורות מתחדשים אשר הנחתה את רשות החשמל לבחון את הסדרתן של טכנולוגיות לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות "אשר תועלתן המשקית גבוהה מעלותן… לעניין זה, קביעת העלויות והתועלות המשקיות תעשינה על ידי צוות בינמשרדי", קרי - ועדת קנדל. על פי קבלו, בחלק מהמדינות התעריף היום נמוך מעלויות ה-LCOE. מה שהופך ייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים לכלכלי גם ללא תעריפים. "אנחנו מאמינים שבעתיד הקרוב - עד תקופה של עד קצת יותר משנה - לא יהיה צורך בתעריף בישראל" אומר קבלו. מטרות ועדת קנדל הן לשים סוף לתעריף ההזנה ולקבוע תעריף חשמל אשר יוודא שילוב אנרגיה מתחדשת ברשת. המתודולוגיה המנחה היא הערכת התועלת למשק משילוב אנרגיה מתחדשת במשק החשמל, קביעת "תעריף מבוסס תועלות" - כלומר, מה התעריף המקסימלי ששווה למדינה לשלם עבור אנרגיות מתחדשות. המטרה היא תעריף מבוסס תועלות לכל טכנולוגיה, במודל תעריפי ללא הגבלת מכסות. בפועל בשל היבטים של יציבות רשת החשמל, ותנודתיות הזרם המופק מ�

החלטת הממשלה קובעת כי סך כל המכסות שיוקצו עד 2014 למתקנים סולאריים מכל הסוגים והגדלים לא יעלה על 1,430 מגוואט; 830 מגוואט למתקני ייצור חשמל באנרגיית רוח ו-210 מגוואט לפחות למתקני ייצור חשמל מביוגז, ביומאסה ופסולת. בנוסף, כוללת ההצעה את העקרונות הבאים: שחרור מיידי של מכסה בהיקף 460 מגוואט למתקנים סולאריים קרקעיים גדולים - מכסה שהוקפאה לפני כחצי שנה. מדובר על צמצום המכסה המקורית שעמדה על כ-500 מגוואט אך ללא שינוי בתעריפים. לגבי מערכות סולאריות קטנות המיועדות להתקנה על גגות (בהספק של עד 50 מגוואט), נקבעה מכסה נוספת בהיקף כוללת של 110 מגוואט שהקצאתה תתפרס על פני ארבע שנים: 20 מגוואט השנה, ו-30 מגוואט בכל אחת מהשנים עד 2014. מכסות נוספות שנקבעו הן למתקני ביוגז (160 מגוואט), מתקני ביוגז, ביומסה ופסולת (50 מגוואט), רוח בכל הגדלים (800 מגוואט) ומתקני חלוץ בטכנולוגיות חדשניות (50 מגוואט) שתוקצה בשנים 2012 עד 2015.

אתמול בערב הושק קמפיין חדש שקורא לשר האוצר יובל שטייניץ להסיר את התנגדותו להקצאת מכסות ייצור חשמל ממתקנים סולאריים. הקמפיין כולל בשלב זה מודעות בתשלום בעיתונות הארצית. כזכור, בפברואר האחרון הקפיא האוצר את הקצאת המכסות לייצור חשמל ממתקנים סולאריים בטענה שמדובר בסבסוד טכנולוגיה על חשבון הציבור.הסיבה: תעריף החשמל שניתן לבעלי מתקנים סולארים גבוה פי 3 מזה שניתן לצרכני החשמל. במודעה שפורסמה אתמול, עליה חתום "מטה המאבק להצלת המערכות הסולאריות על גגות", נטען שעתיד החקלאים והפנסיה בידי שר האוצר, כיוון שאם הוא יפשיר את הקפאת המכסות על ייצור חשמל ממתקנים סולאריים אזי כל משפחה בפריפריה תשיג הכנסה קבועה ולאורך זמן.

במהלך תערוכת קלינטק נערך מפגן ייחודי, שארגנו החברות הסולאריות במחאה על מצב התעשיה הסולארית בישראל והסחבת שנוקטת ממשלת ישראל בהקצאת המכסות למערכות הסולאריות. במסגרת מפגן המחאה נותצו פאנלים סולאריים בכניסה לאולם בו התקיימה התערוכה. איגוד חברות אנרגיה מתחדשת בישראל פנה לשר האוצר ד"ר יובל שטייניץ, לראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ולשרי הממשלה לאמץ מדיניות ארוכת טווח ומושכלת של החדרת מקורות אנרגיה מתחדשת למשק החשמל של ישראל, כזאת אשר תקבע מכסות שיותאמו למחירים בהם ניתן יהיה לייצר את החשמל החדש, בתקציבים מוגדרים מראש, דבר שיאפשר אופק לתעשייה וליזמות בתחום לפרוח. הסולארי יכול להחליף את הסולר, את המזוט ובעתיד יחליף את הפחם ואת הגז. יאיר מטלון מחברת מטלון מקורות אנרגיה, שהשתתף במפגן המחאה: "כדי שאנחנו נוכל ליצור מקומות עבודה, צריך לייצר את הפאנלים הסולאריים הללו פה בארץ. וכדי לייצר אותם פה בארץ אנחנו זקוקים למכסות ותמריצים. במדינות אחרות עושים זאת באמצעות הגנה על התעשיה המקומית, אצלנו אין וודאות, לא מתווים מדיניות. הממשלה מפרה בצורה בוטה הבטחות, ועכשיו 3,500 עובדים עומדים ללכת הביתה. אני קורא לרוה"מ נתניהו, ולעוזי לנדאו וגלעד ארדן להלחם בשטייניץ, שפוגע באינטרס של מדינת ישראל ובמשק האנרגיה".

ביום ראשון הקרוב אמורה הממשלה להכריע באשר למדיניותה בתחום האנרגיות המתחדשות - על רקע התנגדות משרד האוצר לאשר מכסות נוספות לסבסוד ייצור חשמל באנרגיה סולארית. הצעת הפשרה שתוגש לשרים מציעה אמנם מכסות נוספות, אך במשורה, מה שמביא לגל מחאה מצד היזמות הסולארית בטענה לאובדן השקעות ולפיטורים.כצעד מחאה הפגנתי, אירגן אתמול איגוד חברות אנרגיה מתחדשת מיצג של שבירת פאנלים סולאריים במסגרת תערוכת הקלינטק בתל אביב. "ישראל היא המדינה הראשונה שבה שוברים פאנלים סולאריים לייצור חשמל ירוק כי היא המדינה היחידה בעולם שעוצרת את הגל הסולארי, ואומרת לא לטכנולוגיה הפוטו-וולטאית", אמר יו"ר האיגוד איתן פרנס.

לפי מתווה הפשרה שיוצג ביום ראשון הקרוב, המדינה תגדיל את מכסת ייצור החשמל ממתקנים סולאריים ב-460 מגוואט, מתוכם 200 מגה וואט תרמו סולארי (קיטור) והשאר סולארי (שמש). בנוסף, המדינה תקבע הסדרה ל-110 מגוואט של אנרגיה סולארית לצריכה עצמית (רשת החלוקה) בפריסה לכמה שנים: 20 מגה וואט לשנת 2011; 30 לשנת 2012; 30 לשנת 1320; 30 לשנת 2014. כמו כן המדינה תקצה מכסה של 800 מגה וואט לייצור חשמל ממתקני רוח. במקביל, הממשלה תנחה את רשות החשמל לבחון טכנולוגיות לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות שעלותן המשקית גבוהה, כאשר הבחינה הוטלה על צוות בין-משרדי. מחקר ופיתוח בתחום יזכה להקצאה מיוחדת של 50 מגה וואט חשמל ולתקצוב מיוחד של 10 מיליון שקל. ייצור חשמל מביומאסה (פסולת בעלת ערך קלורי גבוה) וביו גז יזכו להקצאה מיוחדת של 210 מגה וואט.

דיון מיוחד במשבר בענף הסולארי בעקבות סיום המכסה למערכות סולאריות עסקיות. הדיון יעסוק במשבר המכסות ובהליך מתן הרישיונות המותנים ברשות החשמל למערכות בינוניות. לתשתיות נודע כי הדיון עומד להיות סוער ואולם דיוני הועדה יהיה צפוף מאוד - מעל 100 משתתפים אמורים להשתתף בדיון. לדיון בנושא מכסות ורשיונות לייצור מתקנים לאנרגיה סולארית מוזמנים: משרד התשתיות הלאומיות, משרד האוצר, משרד הפנים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, המשרד לבטחון פנים, המועצה הלאומית לכלכלה, מינהל מקרקעי ישראל, המשרד להגנת הסביבה, חברת החשמל, הרשות לשירותים ציבוריים חשמל, חברות הפועלות בתחום מערכות סולאריות, התאחדות התעשיינים, תנועות ההתיישבות, מרכז השלטון המקומי, ארגונים להגנה על הסביבה, מרכז המועצות האזוריות, האיחוד הישראלי לאנרגיה נקיה, הפורום הישראלי לאנרגיה, איגוד חברות האנרגיה המתחדשת, ארגוני צרכנים, איגוד הבנקים.

בניגוד לדיון הקודם בועדת הכלכלה בעיצומו של המשבר הסולארי הקודם בקיץ שעבר, בו נתפסה רשות החשמל כגורם המעכב את שחרור המכסות והמשך ההסדרה, בדיון הנוכחי מדובר בפקידי האוצר אשר אימצו את הטענה כי החשמל הסולארי יקר מדי למשק וכי יש לקצץ בתמרוץ הענף. יצוין כי עמדת היזמות הסולארית צפויה לגישה אוהדת מצד יו"ר ועדת הכלכלה לח"כ כרמל שאמה אשר הגיש את הצעת החוק לאנרגיות מתחדשות עם ח"כ רוברט אילטוב וח"כ דוד רותם מסיעת ישראל ביתנו.