Group items tagged

הממשלה אישרה היום (א') את הצעות ההחלטה בנושא מכון התקנים וההיטלים. על פי ההצעה, יורחב היבוא הפטור מאישור מכון התקנים. דני גולדשטיין, מנכ"ל מכון התקנים צילום: טס שפלן בדיקות התקן המלוות יבוא מוצרים למשק נחשבות חסם משמעותי לתחרות. הן מעכבות מוצרים בנמל, כרוכות בעומס בירוקרטי ובתשלומים למכון התקנים וגורמות ליקור המוצר לצרכן. ועדת המזון וועדת טרכטנברג זיהו את עבודת מכון התקנים הישראלי והרגולציה הממשלתית בתחום כחסם לתחרות במשק וכגורם לעליות מחירים. הצעת משרד האוצר להכיר בתקינה של מכונים מוכרים בחו"ל נדחתה, לאחר שמשרד התמ"ת רצה לצמצם את מספר המעבדות בחו"ל ומשרד האוצר סירב להתנות את המהלך בהכרה הדדית של מדינות במכון התקנים הישראלי. כחלופה נקבע בהצעת ההחלטה, כי יוקם צוות בראשות מנכ"ל משרד התמ"ת שיכלול נציגים ממשרד האוצר, שידון במתן אישור למכונים בחו"ל לבצע בדיקת תקן למוצרי יבוא לישראל. הצוות יעסוק גם בהקלות על יצוא מישראל. הצוות יגיש המלצות ביניים עד ה-1 באפריל 2012 והמלצות סופיות עד ה-1 בספטמבר 2012. הממשלה אימצה למעשה את המלצות ועדת טרכטנברג בנושא התקינה, בראשן הרחבת היבוא שאינו מצריך את אישור מכון התקנים. למעשה, יחוייבו באישור רק קטגוריות יבוא עליהן יחליט הממונה על התקינה במשרד התמ"ת, משיקולים של בר

החששות לגבי אמינות מחירי הדלק, הגזורים ממחירי הנפט, גברו בבריטניה, מדווח העיתון "דיילי טלגרף", לאחר פרסום דו"ח של פורום ה-G20, קבוצת הכלכלות הגדולות בעולם, לפיו שוק הנפט פרוץ בפני עיוותים ומניפולציות אפשריים במחירים. לפי הדו"ח, לסוחרים בבנקים, חברות נפט וקרנות גידור, יש תמריצים לעוות את השוק, ולדווח על מחירים כוזבים. בבריטניה גברו קריאות מצד פוליטיקאים וקבוצות צרכנים להרחבת החקירה בפרשת המניפולציה בשיעורי הריבית הבין בנקאית בלונדון (ליבור), גם לשוק הנפט, על מנת לראות האם מחירי הנפט נדחפו באופן מלאכותי כלפי מעלה. מחיר הדלק בבריטניה, הנגזר ממחירי הנפט, עלה השנה לשיא של 137 פני לליטר. המחיר שמשלמים קמעונאים על רכישת דלק, מחושב על ידי חברות נתונים פיננסיים בהתבסס על דיווחים של חברות הסוחרות בנפט מדי יום, כמו בנקים, קרנות גידור, וחברות אנרגיה. מדובר בתהליך דומה לקביעת הליבור, וכמו בתחום זה, הרגולציה על הדיווחים שמעבירות החברות כמעט ואינה קיימת. בדו"ח שפירסם הארגון הבינלאומי של רשויות לניירות ערך (IOSCO) עבור ה-G20, הועלה הצורך בהגברת הרגולציה על דיווחים אלה, שכיום מבוססים על אמון, במערכת המעודדת מניפולציה לצורך הגדלת רווחים.

מחלוקת בין משרד האוצר למשרד להגנת הסביבה מעכבת את פרסום ההחלטה להפחית את המיסוי על הסולר לייצור חשמל. שר האוצר יובל שטייניץ אמור היה להודיע השבוע על הוזלת הבלו שיוטל על רכש הסולר העודף של חברת החשמל בחודשי הקיץ. לפי הערכות, מדובר באימוץ הסדר הבלו של מגזר התעשייה, שלפיו נהנים המפעלים מניכוי של 70% בבלו עבור רכש הסולר. אימוץ הסדר זה עבור רכש הסולר של חברת החשמל עשוי להפחית את הייקור הנדרש של תעריף החשמל למשק מ-19.1% ל-12.5%. לטענת משרד האוצר ורשות החשמל, גם הפחתה זו אינה סופית, ואם יבטל המשרד להגנת הסביבה את הצו הרוחבי שפירסם לפני חצי שנה, שבו אסר על שימוש במזוט המזהם, אך הזול יחסית לסולר, יוכל תעריף החשמל לרדת בכ-3% נוספים.

השר ארדן: התעריף הנוכחי למשאית לנסיעה במנהרה מוביל לחוסר כדאיות ולהעדפה של המסלול החלופי העובר דרך שכונות העיר. נסיעת המשאיות במסלול זה מובילה להגברה בפליטת זיהום האוויר בשיעור של פי 3 - 4 יותר מאשר במסלול המהיר בתוך המנהרה ולהסטת הזיהום לאזורים מאוכלסים יותר. השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן :" עלינו לנצל את מערכת מנהרות האגרה גם ליצירת תועלות סביבתיות ובריאותיות ובעיקר באזור כמו מפרץ חיפה, הסובל מזיהום אוויר כתוצאה מפעילות תעשייתית." השר ארדן ביקש מהשרים שטייניץ וכץ כי יתערבו בנושא ויפחיתו את תעריפי השימוש למשאיות ולמתן פטור מאגרה לתחבורה ציבורית במנהרות הכרמל, וזאת על מנת להפחית את זיהום האוויר ברחובות העיר חיפה. יש לציין, כי תעריף הנסיעה במנהרות משתנה בהתאם לסוג הרכב וכיום עומד על 57 שקלים למשאית (פי חמש מתעריף לרכב פרטי) ו- 34 שקלים לאוטובוס ציבורי (פי שלוש מהתעריף לרכב פרטי), עבור נסיעת שני מקטעי המנהרה.

תהליך ייצור המים המינרליים מזהם ובקבוקי הפלסטיק אינם ממוחזרים, וארדן רוצה לשים לזה סוף: "נאלץ את החברות להעלות מחירים כדי לצמצם את צריכת המים המבוקבקים". הראיון המלא מחר במוסף עסקים שישי של מעריב

ל"גלובס" נודע כי בכוונת רשות המסים לקדם את העלאת הבלו על המזוט כבר בשבועות הקרובים. ההעלאה תהיה הדרגתית ותתפרס על מספר שנים, בדומה להעלאת הבלו על הסולר. כיום נהנים המזוט והגז הטבעי ממיסוי מופחת של 14 שקלים לטונה, לעומת 3,300 שקלים לטונה סולר. העלאת הבלו על המזוט אינה קשורה למשבר הגז המצרי, אלא מדובר ביישום החלטה ישנה של רשות המסים שהתקבלה במקביל להחלטה להעלות את הבלו על הסולר. יישום ההחלטה התעכב עד היום בלחץ התעשיינים, שטענו כי אין להם אלטרנטיבה למזוט כדלק בתהליכי הייצור במפעלים. התעשיינים טענו כי העלאת הבלו על המזוט תגרום לפגיעה קשה בתחרותיות של התעשייה הישראלית ותביא לפיטורים המוניים. ואולם, לאחרונה החל הגז הטבעי להיכנס לסקטור התעשייה. הבלו על הסולר הועלה מאז 2005 פי ארבעה, מ-69 אגורות לליטר ל-2.79 שקלים לליטר. כתוצאה מכך נוצר פער אדיר בין המיסוי על הסולר למיסוי על המזוט. מה שמעוות עוד יותר את התמונה, היא העובדה שאחד הנימוקים הרשמיים להעלאת המס על הסולר הוא הרצון "לחנך את הציבור להשתמש בדלקים ירוקים יותר". המזוט נחשב למזוהם ומסוכן לבריאות הרבה יותר מהסולר.

המועצה האירופית אישרה אמש את תכנית ממשלת רומניה לקידום אנרגיות מחדשות. המועצה מצאה את התכנית הרומנית כעומדת בסטנדרטים שהאיחוד האירופי הציב לפיתוח חשמל ממקורות מתחדשים, במיוחד לאור העובדה כי התכנית יוצרת תמריצים משמעותיים לייצור חשמל נקי, ומגינה מפני עיוותים העלולים למנוע תחרות בשוק. התכנית אמורה למצב את רומניה בשורה אחת עם שאר מדינות האיחוד עד לשנת 2020, בה אמורות כל מדינות האיחוד להגיע למינימום ייצור של 20% חשמל נקי מכלל המדינות. האישורים הירוקים מוענקים באיחוד האירופי ליצרני חשמל עבור כל מגה-וואט שמופק באמצעות אנרגיית רוח, מים, ביומסה, גז מטמנות, מפעלי טיפול בשפכים, ומתקנים סולאריים. בנוסף לכך ניתן בונוס למפעלים המייצרים חשמל באמצעות מערכות קוגנרציה. האישורים מוצאים על-ידי כל אחת ממדינות האיחוד ונמכרים ליצרני החשמל באותה המדינה, שמחויבים לרכוש מספר מסוים של אישורים ולעמוד בתנאי הייצור של חשמל נקי. יצרני חשמל שלא עומדים במכסות המינימום של החשמל הירוק נקנסים על-ידי המדינה, והכספים הנגבים מקנסות אלו מועברים לתמיכה בחברות קטנות העוסקות בייצור חשמל ממקורות מתחדשים.