Group items tagged

המכוניות החשמליות וההיברידיות זוכות להטבות מיסוי נוספות. שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ, חתם הבוקר על הוראת שעה להענקת תמריצי מס נוספים לדגמים אלה בעלות כוללת של 130 מליון שקל. צילום: רויטרס בהתאם למהלך שיזמה רשות המסים, שיעור מס הקנייה על מכוניות חשמליות יופחת מ-10% ל-8% השנה ובשנה הבאה. בנוסף, הטבת המס על מכוניות היברידיות (ששיעור המס עליהן הוא 30%) תישאר גם בשנה הבאה במקום לעלות ל-45% כפי שנקבע במתווה המיסוי הירוק. שיעור המס על מכוניות בנזין ודיזל עומד על 83%, בניכוי הטבות מיסוי בסכום של עד 15 אלף שקל. הבשורה החשובה ביותר בהטבות החדשות היא הפחתת מיסוי למכוניות היברדיות- נטענות. מדובר במכוניות שיכולות לנוע עשרות ק"מ בכוחו של מנוע חשמלי אחרי טעינה משקע החשמל, ואז נכנס לפעולה מנוע בנזין שטוען את המצבר. עד כה, מכוניות אלה, כמו שברולט וולט או טויוטה פריוס פלאג-אין, נחשבו להיברידיות וזכו למיסוי של 30%. אך כעת משרד האוצר מכריז על הפחתת המס המוטל עליהן ל-20%. מדובר באכזבה ליבואנים של דגמים אלה, שקיוו כי הם יוכרו כמכוניות חשמליות, עם שיעור מס נמוך עוד יותר. הטבת המס הזו, שניתנה בהוראת שעה, תחול עד סוף 2014. ב-2015 יהיה שיעור המסים עליהן יהיה 45%, בשנה שלאחר מכן הוא יעלה ל-60% וב-2017 יוטל עליהן שיעור מס מלא. ברשות המסים מדגישים  כי

חישוב העלויות של שני דגמי מכוניות חשמליות לעומת מכונית משפחתית עם מנוע בנזין מעלה ממצא חשוב: מכיוון שלמחירי החשמל הזול יש להוסיף את העלות הגבוהה של החכרת המצבר במכוניות חשמליות, הדבר מביא את עלות אנרגיה הכוללת לסכומים הקרובים לאלה של מכוניות בנזין. למעשה, בנסועה קצרה יחסית מכוניות בנזין עדיין משלמות יותר ממכוניות חשמליות, אך ככל שהקילומטרים מצטברים כך הופכת המכונית החשמלית לכדאית יותר. למשל, מחיר טעינה מלאה של פיז'ו איון בחשמל בתעריף ביתי יהיה כ-12 שקל. סכום זה יספיק לנסיעה של כ-120 ק"מ. עם זאת, כאמור, למכונית חשמלית יש עלויות נוספות. האיון נמכרת תמורת 100 אלף שקל, אבל המצבר יוחכר בעלות חודשית של 1,100 שקל נוספים.

המכוניות החשמליות צפויות להיות אלטרנטיבה זולה באופן משמעותי למכוניות הבנזין - כך עולה מהחלטת רשות החשמל בעניין תעריף החשמל לטעינת מכוניות. התעריף, מתברר, יהיה זהה לתעריף החשמל הביתי. החלטה זו היא מכה לספקית הטעינה בטר פלייס, משום שמחירי המנוי שהיא מציעה גבוהים הרבה יותר מהטענת רכב באמצעות חשמל ביתי, אשר יציעו המתחרות שלה, בין היתר חברת ג'ינרג'י. המכוניות החשמליות של בטר פלייס צילום: עופר ועקנין על הדלק בישראל מוטל מיסוי כבד, ובעבר היה חשש בענף הרכב כי גם על החשמל לטעינת מכוניות יוטל מיסוי גבוה כדי לפצות על ההפסדים להכנסות המדינה כתוצאה מהירידה בצריכת דלק. ואולם מתברר כי תעריף החשמל לטעינת מכוניות לא יהיה גבוה יותר מתעריף החשמל הביתי. ברשות החשמל מבהירים כי צרכנים פרטיים שיטעינו מכוניות חשמליות ישלמו בהתאם לתעריף שבו הם משלמים תמורת חשמל ביתי, כמו בשימוש בכל מוצר חשמלי אחר. חישוב העלויות של שני דגמי מכוניות חשמליות לעומת מכונית משפחתית עם מנוע בנזין מעלה ממצא חשוב: מכיוון שלמחירי החשמל הזול יש להוסיף את העלות הגבוהה של החכרת המצבר במכוניות חשמליות, הדבר מביא את עלות אנרגיה הכוללת לסכומים הקרובים לאלה של מכוניות בנזין. למעשה, בנסועה קצרה יחסית מכוניות בנזין עדיין משלמות יותר ממכוניות חש�

שנה בדיוק לאחר חקיקת חוק רווחי מיסוי נפט החדש ‏(חוק ששינסקי‏) - מבקש קול ציבורי ראשון את התערבות בית המשפט בסדרת השינויים שבוצעו בסעיפיו, החל בפרסום דו"ח הביניים של ועדת ששינסקי בנובמבר 2010 וכלה בנוסח החוק הסופי. איתן ששינסקי צילום: עופר וקנין שמואל קניאל, פרופסור למתמטיקה מהאוניברסיטה העברית בירושלים ועותר ציבורי בעל שם, עתר השבוע לבג"ץ בבקשה שיורה לכנסת ולממשלה לנמק מדוע שינו את מסקנות דו"ח הביניים של ועדת ששינסקי - ומדוע אינן בוחנות מחדש את שיעור המס שבו יחוייבו חברות הקידוחים, ומתאימות אותו לממוצע בעולם. באמצעות עו"ד יפעת סולל, מבקש עוד קניאל לחייב את המדינה לנמק מדוע העניקה לשותפות במאגר הגז הטבעי תמר הקלות ייחודיות במיסוי ‏(במסגרת "הוראות מעבר"‏), שמשמעותן, לדבריו, הינה צמצום הכנסות המדינה בעשרות מיליארדי שקלים. לטענת קניאל, הפער בין העמדה שהציגה ועדת ששינסקי בדו"ח הביניים שפירסמה לבין נוסח החוק כפי שאושר, הביא להפחתה של 30-44 מיליארד שקל מהסכום שאמור היה להגיע לקופה הציבורית ‏(זאת באשר למאגרים הידועים כיום בלבד‏). "סכום זה נלקח מהציבור וניתן 'במתנה' לקבוצה מצומצמת של יזמים פרטיים. אותם יזמים פרטיים ייהנו מתשואה גדולה פי חמש מזו המקובלת בעולם, ומשיעור מס הנמוך בהרבה לא רק מהשיעור הממ

<. לדברי המקור הבכיר בממשלה, כיום חסרים נתונים מהותיים שמאפשרים לקבוע מהו נתח הממשלה ברווחי החברה ואם הנתח הזה הוא סביר. מדובר בשלושה נתונים מהותיים שאינם קיימים כיום: א. שיעור מס חברות שתשלם כיל שיעור מס החברות שתשלם החברה אינו ידוע. לפני שנה הוחלט כי כיל תוחרג מחוק עידוד השקעות הון, ועד 2017 היא אמורה לאבד את יתרת ההגנות שמבטיח לה החוק. תיאורטית, באותה שנה אמורה כיל להגיע לשיעור מס חברות מלא של 25%, אבל בהיותה חברת כרייה יחידה במינה בישראל, ההערכה היא כי בפועל שיעור המס שלה יהיה נמוך מכך. כמה נמוך? זה תלוי בהסכמות שאליהן תגיע עם רשות המסים. לפי ההערכות, שיעור מס החברות שתשלם יהיה בין 16% ל-25%, כנראה במקום טוב באמצע. ב. חישוב התמ

"המדינה היא המרוויחה העיקרית במקרה של עליות במחירי הגז הטבעי" כך עולה מתחשיבים שנערכו על ידי רו"ח יהושע נסים, שותף בכיר בפירמת BDO זיו האפט המשמשת כרואי חשבון של תאגידי נפט ומומחה לתחום נפט וגז, "נמצא כי שיעור חלקה של הממשלה בהכנסות מפרויקטים של נפט וגז עולה, ככל שחלה עלייה במחירים, ועשוי להגיע לכ-80%". לדבריו, "תקבולי המדינה מהפרויקטים כוללים 3 מרכיבים עיקריים: תמלוגים בשיעור 12.5% מהמכירות, היטל החל על פי חוק מיסוי רווחי נפט, התשע"א-2011 שחוקק בעקבות המלצות ועדת ששינסקי ומס הכנסה על הרווחים מהפרויקטים (לגבי יחידים, מס הכנסה כולל ביטוח לאומי עשוי להגיע ל-57%). בקשר לכך, ייאמר כי צריכת גז על ידי חברת חשמל משפיעה משמעותית על הכנסות המדינה על ידי גביית המסים הנ"ל זאת לעומת צריכת חומרים חליפיים על ידי חברת חשמל כגון פחם או מזוט אין בה כדי להשפיע על הכנסות המדינה". רו"ח ניסים מציין כי "השיעור הכולל של תקבולי המדינה (תמלוגים, היטל ומס הכנסה) מרווחי נפט עולה ככל שהמחירים עולים, מאחר ושיעור ההיטל שנקבע בחוק מיסוי רווחי נפט הינו הדרגתי והוא עולה ככל שרמת הרווחים של הפרויקט עולה. "על פי המנגנון שקבעה ועדת ששינסקי, שיעור ההיטל אינו אחיד. ההיטל נגבה לראשונה לאחר החזר ההשקעה בקידוחים ובהקמת הפרויקט, והוא עולה הדרגתית מ-20

לפי דעתי הוא מקשקש בקומקום, אפילו שנחשב מומחה גדול... חוסר הבנה של שוק האנרגיה העולמי גורם לממשלת ישראל לשגות במדיניות שלה, והדוגמה הבולטת היא הסכם רכישת הגז ממצרים. כך אומר ד"ר אדוארד מורס, מהמומחים הבולטים בעולם בתחום האנרגיה. בראיון בלעדי ל"גלובס".  לקראת השתתפותו בפורום קיסריה, מותח מורס ביקורת על ועדת ששינסקי ועל היוזמה האחרונה להטיל פיקוח על מחיר הגז. מורס ישתתף היום (ב') במושב המרכזי בכנס קיסריה של המכון הישראלי לדמוקרטיה, לצד ההיסטוריון הכלכלי הידוע ניאל פרגוסון והאסטרטגית הבכירה אבי כהן מגולדמן זאקס. תחת הכותרת "רואים משם", ידברו הוא ועמיתיו על מקומה של ישראל בכלכלה העולמית מנקודת מבט זרה. מורס מעיד על עצמו שהוא מכיר היטב את שוק האנרגיה הישראלי מביקורים רבים שערך כאן בעבר, אך לדבריו מעולם לא ייעץ בתשלום לאף אחת מהחברות הישראליות והזרות הפועלות כאן בתחום האנרגיה. - נובל אנרג'י האמריקנית ניהלה קמפיין נגד ועדת ששינסקי והעלאת תמלוגי הגז. כיצד נראו הדברים מחו"ל? "נובל היא חברה מאוד מוערכת כחברה יזמית וכחלוצה במים עמוקים ובניצול פצלים. היא נכנסה לשוק הישראלי בגלל משטר פיסקלי אטרקטיבי, ואז גילתה להפתעתה שמשנים את המשטר למשהו הרבה פחות אטרקטיבי מבחינתה. אפשר בהחלט לומר שחברות אחרות לא ה

... יעקב גילה כי היטל רווחי הגז והנפט (היטל ששינסקי) המירבי שיוטל על מפיקי הגז יהיה 44.5% בלבד ולא 50% - זאת משום שהמדינה התחייבה שסכום ההיטל ומס החברות לא ישתנה. במקור נקבע היטל מירבי של 50% על-סמך ההנחה שמס החברות ירד ל-18% ואולם עצירת הפחתת מס החברות גרמה להפחתה בהתאם בגובה היטל ששינסקי המירבי. יעקב אישר כי הרשות מתכוונת להעלות את הבלו על הגז הטבעי והפחם למרות שהדבר יוביל להתייקרות נוספת בתעריף החשמל אך לדבריו גובה ההתייקרות "לא יעלה על 0.5%-1%". יעקב אישר גם כי ישנה כוונה להטיל אגרה שנתית בגובה 3,000 שקל על המשתמשים ברכב מונע גפ"מ משום שלדבריו המיסוי על הגפ"מ נמוך מדי. הוא אמר כי ברשות לא רוצים להעלות את הבלו על הגפ"מ משום שהדבר ישית עלויות גם על משקי הבית שצורכים גפ"מ כגז בישול וכי אין אפשרות טובה להפריד בין הגז הביתי והגפ"מ לתחבורה. להערכתו גם לאחר שתוטל האגרה על רכבי הגפ"מ עדיין עלות הנסיעה בהם תהיה נמוכה יותר מעלות הנסיעה בכלי רכב מונעי בנזין. יעקב הוסיף כי בכוונת רשות המיסים להעלות גם את הבלו על הגז הטבעי, העומד כיום על 16 שקל לטון, ועל הפחם, העומד על 43 שקל לטון משום שגובה המס הנוכחי אינו משקף את העלויות הסביבתיות של דלקים אלה. ראש מינהל הדלקים בחברת החשמל שמשון ברוקמן אמר בתגובה כי העלאת הבלו על הגז הטבעי

חברת החשמל החליטה לאחרונה להגדיל ביותר מ־11% את רכש הפחם שלה ב־2012, על מנת להתמודד עם משבר האנרגיה הצפוי בקיץ הקרוב כתוצאה מהמחסור בגז טבעי להפקת חשמל - כך נודע ל"כלכליסט". חברת החשמל מתכננת להפעיל את מתקני הייצור שלה בתפוקה של 100% בקיץ הקרוב וכחלק מההערכות תרכוש כ־14 מיליון טון פחם ב־2012, לעומת 12.6 מיליון טון שנרכשו במהלך 2011. כ־200 אלף טון פחם מיועדים לתגבור תחנות הכוח כבר ביוני הקרוב. במהלך 2011 עלתה כמות הפחם שרכשה חברת החשמל ב־2.4% לעומת 2010. על פי דו"חות החברה, עלות רכישת הפחם ב־2011 הסתכמה בכ־6.43 מיליארד שקל. חברת החשמל מעבירה לקופת האוצר מיסוי דלק ייעודי (בלו) של 43 שקל על כל טון פחם שהיא רוכשת, כך שעלייה של 1.4 מיליון טון צפויה להתרגם לתוספת לא מתוכננת של יותר מ־60 מיליון שקל להכנסות ממיסוי. ...   חברת החשמל רוכשת את הפחם באמצעות "חברת הפחם", חברה ממשלתית שעברה לבעלותה לפני כשמונה שנים, מאינדונזיה, אוסטרליה, קולומביה, רוסיה ומדינות שונות באפריקה. פחם הוא הדלק הזול ביותר לייצור חשמל שיש לחברת החשמל, אף שהוא נחשב כמקור אנרגיה מזהם יחסית לשריפה. לפי דו"חות חברת החשמל, עלות הייצור של קילו ואט חשמל (קוט"ש) באמצעות פחם הגיעה ב־2010 ל־13.67 אגורות, זאת לעומת עלות של 14.66 אגורות לייצור קוט"ש באמצעות גז טבעי ועלות של 141.74 אגור

החודשיים האחרונים היו רצופים הודעות מהותיות עבור חברות חיפושי הגז. טור זה נכתב לפני פרסום פיסת המידע המהותית הבאה: דו"ח ראשוני האם נמצא נפט או גז טבעי נוסף בקידוח לווייתן 1. דיווח זה צפוי להתקבל בקרוב ולהשפיע מהותית על יחידות השותפויות רציו, אבנרו דלק קידוחים. במאמר זה נציג ניתוח אנליטי לשאלת תמחור מאגרי הגז השונים ע"י השוק שיאפשר להבין טוב יותר את הסיכויים והסיכונים בהשקעה. המשתנה המהותי החדש שהכנסנו לניתוח הם מסקנות הביניים של ועדת צמח, שמבהירות את אפשרויות הייצוא החדשות מחד (שישפיעו על תמחור לוויתן), ומאידך נותנות אינדיקציה לרמת התחרותיות בשוק המקומי (המשפיעה על תמחור תמר).   חלום הנפט עוד רחוק   לפי דיווחי אבנר, דלק קידוחים ורציו, ההסתברות המשוקללת למציאת נפט בקידוח לווייתן 1 עומדת על כ־12.7%, כאשר חציון כמות הנפט הצפויה יעמוד על 600 מיליון חביות נפט. חלום הנפט קשה מאוד לתמחור. זמן קצר לפני הדיווח האם בכלל נמצאו סימני נפט (דיווח על מציאת נפט צפוי להתפרסם בעוד כמה חודשים), אנחנו נמנעים מלנקוט עמדה ולנסות לחזות את שאינו ניתן לחיזוי.   עם זאת, חשוב להבהיר נקודה חשובה: לממצאי הגז הגדולים בתמר ובלוויתן אין השפעה על הסיכוי למצוא נפט. לפי הרכב הגז בקידוחים אלו מדובר בגז המכונה "גז ביוגני" - גז שמקורו

ענקית התוכנה מיקרוסופט הודיעה בשבוע שעבר על צעד עסקי בכיוון הירוק, ולפיו מעתה והלאה תטיל על עצמה מיסוי אקולוגי. המס העצמי הזה הוא חלק מתוכניתה של הנהלת מיקרוסופט להפוך אותה לחברה בעלת טביעת פחמן ניטרלית. החברה תכננה שיטה של תמריצים והיטלים, שמהם ייהנו או יסבלו כל יחידות החברה ביותר מ־100 מדינות ברחבי העולם. כך למשל, אם עובד ביחידה מסוימת טס במסגרת עבודתו, היחידה צריכה לשלם לא רק עבור כרטיסי הטיסה, אלא גם עבור פליטות הפחמן שהטיסה מייצרת. הקנסות יועברו לקרן השקעות שתשקיע בפרויקטים של אנרגיה ירוקה ובפרויקטים אחרים של קיזוז טביעת רגל פחמנית. את המערכת תכננה החברה כך שבסופו של תהליך היא תקזז לחלוטין את פליטות הפחמן של החברה, ותהפוך אותה לניטרלית.   ההודעה הזו לא רק מדגימה את מחויבותה של מיקרוסופט להפוך למובילת תחום בסקטור שלה, היא גם המשך ישיר לעשרות הפרויקטים הירוקים הקיימים בחברה.   באפריל השנה, למשל, סיפר ביל מיטצ'ל, סמנכ"ל סביבתי בארגון, על הצעדים שנקטה החברה במשרדי המטה שבוושינגטון. מיטצ'ל סיפר למשתתפי ועידת OSIsoft על האופן שבו חתכה החברה 10% מחשבון החשמל של המטה. "עשינו זאת בעיקר על ידי איסוף מידע וניטור", אמר מיטצ'ל. "יש לנו מערכות שיודעות כמה עובדים נמצאים במשרד בכל רגע, ובהתאם אנחנו מכווננים את

הבוקר צפוי בבג"ץ דיון בעתירת חברות הגז והנפט ישראמקו וגבעות עולם נגד חוק ששינסקי, שהגדיל את הנתח שתקבל המדינה מהרווחים שיופקו ממאגרי הגז שהתגלו מול חופי ישראל. החוק נחקק בעקבות המלצות ועדת ששינסקי להעלות משמעותית את שיעור התמלוגים המגיעים למדינה, כלומר לכולנו. העותרים מתמקדים בטענות על מיסוי רטרואקטיבי, על אפליה לעומת הטבות מס שהוענקו ל-EMG, יבואנית הגז המצרי זכרונו לברכה, ועל פגיעה בזכות החוקתית לקניין. מול העותרים הוביל המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט, בחוות הדעת שתמכה במסקנות ועדת ששינסקי, את הטיעון כי הטלת משטר המס החדש וביטול הטבות מס ישנות "נובעים מטעמים של צדק חלוקתי", כלשונו. בהזדמנות זו ידון בג"ץ גם בעתירת ח"כ אורי אריאל להקים מרווחי הגז שיגיעו למדינה קרן למטרות חברתיות כלכליות; ובעתירת פרופ' שמואל קניאל להעלות את שיעור הרווחים שיועברו למדינה לזה שעליו המליצה ועדת ששינסקי, אחרי שהכנסת חתכה בהמלצות לטובת ברוני הגז. כיצד מחורר בג"ץ את רשת הביטחון הסוציאלי שופטי בג"ץ מרים נאור, עוזי פוגלמן וצבי זילברטל, שידונו בעתירה, יידרשו למה שבג"ץ מיעט לעשות ברוב שנות קיומו: לתת משקל לזכויות חברתיות, ציבוריות, על פני זכות הקניין החוקתית. בג"ץ לא הצטיין בכך בעבר. ההפך הוא הנכון. בדו"ח שמופץ �

תמריצים למעסיקים שיעודדו עובדים לעבור לתחבורה ציבורית, סובסידיה לרכישת כלי רכב ירוקים וחיוב בייצור חשמל נקי - אלה עיקרי התוכנית הלאומית להפחתת זיהום אוויר שיציג היום המשרד להגנת הסביבה. התוכנית תופץ להערות משרדי הממשלה לקראת הבאתה להצבעה בממשלה בשבועות הקרובים. עלות התוכנית הכוללת היא 690 מיליון שקל, שמתוכם יושקעו 290 מיליון שקל בשנתיים הקרובות. לפי חישובי המשרד, הנזקים הבריאותיים מזיהום אוויר יעלו למשק 7.8 מיליארד שקל עד 2015 וכ-8.5 מיליארד שקל עד 2020. הפרק העיקרי בתוכנית עוסק בתחום התחבורה. בין היתר מוצע לקדם שימוש באוטובוסים נקיים יותר ואוטובוסים מונעים בגז טבעי, ולקבוע תעריפי אגרה מופחתים לכלי רכב מרובי נוסעים ולתחבורה ציבורית בפרויקטי האגרה. כמו כן, מוצע לקבוע תוכנית תמריצים בעלות 30 מיליון שקל למשך שלוש השנים הקרובות, עבור מעסיקים שיצמצמו את נסועת עובדיהם ברכב פרטי. במקביל מוצע לבחון חלופות להטבות שמקבלים עובדי מדינה עבור שימוש ברכב פרטי (החזרי נסיעות) - כפי שהמליץ באחרונה ה-OECD. עוד כוללת התוכנית בחינת אמצעים לצמצום הנסועה ברכבי ליסינג והקלה במס לנהגי מוניות שירכשו מכוניות היברידיות (באמצעות פחת מואץ). כמו כן מוצע להרחיב את התוכנית לגריטת רכב ישן כך שתכלול גם רכב מסחרי מונע בדיזל ובמשקל

>> העסקה הגדולה בתולדות המשק לא תהיה רכישה של חברת היי-טק בידי ענקית מחשוב זרה, וגם לא רכש של מאות קרונות בידי רכבת ישראל או סלילת כביש חדש בידי זכיין פרטי. העסקה הגדולה שתיחתם תהיה לרכישת גז טבעי ממאגר תמר בידי חברת החשמל הממשלתית - עסקה שתספק את צורכי החברה ל-15 השנים הבאות בהיקף כספי שעשוי להגיע ל-19 מיליארד דולר. אלא שחרף היקפו הבלתי נתפש של החוזה, למרות העובדה שמימונו יגיע מכיסם של ציבור צרכני החשמל ואף שסוכם בהליך פטור ממכרז - נוהל המשא ומתן לגיבושו תחת מעטה חשאיות כבד, ופרטי ההסכם המתגבש נותרים לפי שעה עלומים. חברת החשמל נמנעת עדיין מלדווח כל פרט לגבי רכישת הגז, ולכן המספרים שצוינו עד כה היו בגדר הערכות בלבד. זאת, אף שלתנאי הרכישה יהיו השלכות מהותיות לגבי מחיר הגז שיימכר במשק בעשורים הבאים, ומכאן - לגבי מחיר החשמל ומוצרי התעשייה לסוגיה. דירקטוריון חברת החשמל יתכנס היום ומחר כדי לאשר את החוזה, שיובא לאחר מכן לבחינת רשות החשמל והרשות להגבלים עסקיים. זאת, כשפרטי העסקה שהגיעו לידי TheMarker מצביעים על תהיות לא פשוטות באשר למחיר הגז הטבעי שאותו הסכימה לשלם לשותפות מאגר תמר - מחיר שיעלה ב-10%-15% מהמחיר שעליו סיכמו הצדדים בהסכם העקרונות שעליו חתמו בדצמבר 2009. ייקור שרירותי לכאורה, שמשמעותו תוספת של כ-2.1 מ�

אדם טבע ודין' קראה היום (ב) לוועדת הכספים של הכנסת לדרוש מהממשלה להקים קרן לניהול כספים שהתקבלו מתקבולי הגז והנפט באופן דחוף, כפי שנקבע בחוק מיסוי רווחי נפט, וכן לקבוע כי מטרת הקרן, בין היתר, הינה לייעד כספים אלו להשקעה, פיתוח ומחקר של משק האנרגיה למען הדורות הבאים.

אבי בר-אלי מפזר רמזים מעניינים מאד כמעט שנה חלפה מאז הושלמה עבודתה של ועדת ששינסקי בחקיקת חוק מיסוי רווחי נפט החדש. זו הזדמנות טובה לרענן את הזיכרון באשר ללקחים שהופקו מאותה שנת דיונים סוערת. בין היתר למדנו כי כל ניסיון לשלול מראש הליך בדיקה ממשלתי יעורר מיד חשד, ורצון להעמיקו ולבססו; למדנו כי גם דיון ענייני ומקצועי תורם, ולא רק ניהול קמפיין לעומתי; למדנו כי ניסיון לבצע סיכול ממוקד ברגולטורים אמיצים יחזור אל המנסה זאת כבומרנג; למדנו כי ניסיון להטות את הליך הבדיקה עלול להצית התערבות גופי מחאה ופיקוח אזרחי; אך למדנו גם שלמרות כל הלקחים הטריוויאליים לכאורה הללו - כסף עדיין יעוור עיני חכמים. עו"ד דוד תדמור מועסק אצל יצחק תשובה, ד"ר יורם טורבוביץ' הועסק אצל תשובה, עו"ד רונית קן ספגה מספיק אש על "תרומתה" לעסקיו של תשובה - וכל יועץ כלכלי בכיר כזה או אחר מועסק בימים אלה בידי טייקון בעל עניין בשדות גז. מאידך, בכירים אחרים ברשות הגבלים העסקיים אולי נטולי קשרי הון - אך סביר שיחזיקו בהיכרות כלשהי עם יו"ר רשות החשמל המיועדת, עו"ד אורית פרקש-הכהן, שכן אף היא יוצאת רשות ההגבלים. בהכרעה הנדרשת שבין מועצת חכמי הטייקונים לבין כנופיית רשות ההגבלים, נבחרה האופציה השנייה - לצד שכירת חברה מקצועית זרה. אלא שהסכנה הנשק�

השנה שהיתה: מלחמות, קרבות אגו ופיצוצים פצצות מימן אספקת הגז המצרי ב-2011 "מה אתה עושה כדי שלמצרים לא ישתלם לסגור לנו את הברז?", נשאל לפני שלוש שנים יוסי מימן בראיון ל-TheMarker. "יש לנו הסכם שלום יציב בן עשרות שנים, ומעולם לא הופרו תנאיו. אבל הגלובליזציה היא התשובה לחששות. אתה הרי לא יכול להעניש לקוח אחד - ולצפות לאדישות מן העולם", השיב מימן. בינתיים, העולם דווקא מפרגן ל"אביב הערבי", ומפגין אדישות כלפי שמונת הפיצוצים שאירעו בצינור הגז שבחצי האי סיני מתחילת השנה. מימן איבד את פטרונו הפוליטי במצרים, איבד את שותפו המצרי לפרויקט EMG, איבד את התזרים שנועד להשיב את חובותיו ובאחרונה איבד גם את יד ימינו זה 21 שנה. "מי שעושה דברים גדולים, כשהוא טועה - הוא גם טועה בגדול", אמר אז מימן בראיון. מדינת ישראל, מצדה, איבדה ספק שאמור היה להזרים 45% מהגז שלה, ונותרה תלויה בחסדי מונופול מדולדל - בעוד שהיא סופרת את הדקות להחלפתו במונופול אחר. הענף הסולארי מציג: ההתפכחות האווירה הרומנטית שאפפה את הצטרפות ישראל אל חבר המדינות המתמרצות ייצור חשמל ירוק פינתה ב-2011 את מקומה להתרסקות קשה וכואבת על קרקע המציאות הפוליטית, הכלכלית והביורוקרטית. זה החל בהוראת משרד האוצר להקפיא את כלל המכסות הסולאריות, ובקרב מתוקשר מעל דפי העיתונות ובין מ�

>> "האוצר ירק שוב בפרצופו של הציבור", כך התבטא אחד השרים על הצעת משרד האוצר להסדר עם חברת כיל (כימיקלים לישראל). "ההסכם עם כיל הוא הסכם כניעה", המשיכה ח"כ שלי יחימוביץ' ושילבה לא אמת בדבריה על כך ש"העלאת התמלוגים ל-10% היתה כבר קיימת בחוק". "אמא של השקשוקות", פסקה עורכת הדין של עמותת אדם טבע ודין, שכנראה לא מודעת שהשקשוקה המקורית, מכירת צים, הסבה ומסבה הפסדים של מאות מיליוני דולרים בשנה דווקא לחברה לישראל, ולא למדינה שמכרה אותה. אדם טבע ודין קראה להקמתה המיידית של ועדת ששינסקי ב', ויחימוביץ', שהרגישה כיצד עורכת הדין הצעירה מזנבת בה, מיהרה להגיב בתביעה להלאמתה של כיל עד יעבור זעם. שתיהן התעלמו מדבריו של פרופ' איתן ששינסקי, יו"ר הוועדה המקורית והמיועד לעמוד גם בראש ועדה ב' אם אכן תוקם, שההסכם סביר. הטענה של המתנגדים להסכם שהוצע בין האוצר לכיל היא שוועדת ששינסקי ב' היתה פוסקת שיש להעלות דרמטית את שיעור התמלוגים שכיל תשלם. צילום: אמיל סלמן שמה הרשמי של ועדת ששינסקי היה "הוועדה לבחינת המדיניות הפיסקלית בנושא משאבי נפט וגז בישראל". אחד הרכיבים המרכזיים בעבודתה היה בחינה השוואתית של חלקה של המדינה (Government Take) מתוך הרווחים הנובעים מהפקת הנפט: "מטרת ההשוואה הבינלאומית היא לבחון את מיקומה של המערכת הפיסקלית בישרא�

המשרד להגנת הסביבה בוחן בימים אלה המלצות חדשות להפחתת זיהום האוויר בערים. בין ההמלצות: איסור כניסת כלי רכב מזהמים למרכזי ערים גדולות, תמריץ כספי למעבר למוניות היברידיות והטלת הגבלה על הפעלת כלי רכב בהילוך סרק. צעדים אלה נשקלים במסגרת היערכות המשרד ליישום חוק אוויר נקי שנכנס לתוקפו לפני כשלושה חודשים. בחודשים האחרונים בחנה ועדת מומחים בראשות פרופ' מנחם לוריא מהאוניברסיטה העברית שורה של צעדים ליישום חוק אוויר נקי עבור המשרד להגנת הסביבה. במקביל, הכינה חברת PGL העוסקת בתכנון תחבורה המלצות לרשויות מקומיות להפחתת זיהום אוויר. גורמי המקצוע במשרד להגנת הסביבה עדיין לא סיימו את הדיונים בהמלצות אלו. יישומן תלוי במידה רבה בפיתוח נוסף של התחבורה הציבורית בארץ ובאכיפה יעילה יותר. רוב המלצות המומחים מתייחסות לזיהום אוויר מכלי רכב. יש לציין שכיום נמצאות כמה רשויות מקומיות בשלבי הכנה של תוכניות להפחתת זיהום אוויר מתחבורה ובהן תל אביב, ירושלים, פתח תקווה ורמת גן. דו"ח ביניים של ועדת לוריא קובע שזיהום האוויר בישראל מוסיף להיות גבוה ביחס למדינות רבות באירופה. הדו"ח ממליץ לקיים בדיקות עצמאיות של זיהום הנפלט מרכב חדש המיובא לארץ ועמידתו בתקינה האירופית. כיום נבדקת רק הצהרת היצרן על פליטת הזיהום, ללא א

שותפות חיפושי הנפט ישראמקו, שבשליטת קובי מימון וחיים צוף, הגישה היום בג"ץ נגד החלת חוק מיסוי גז, שנסמך על מסקנות ועדת ששינסקי, על מאגר הגז הטבעי תמר, בו היא שותפה (28.7%). לטענת ישראמקו, הגדלת שיעור התמלוגים שישלמו השותפות בתמר למדינה מורידה את ערכו הנוכחי של המאגר ב-43%. העתירה, שהוגשה נגד מדינת ישראל, הכנסת, שרי האוצר והתשתיות ורשות המיסים, טוענת כי בחוק עצמו, ובמיוחד בביטול ניכוי האזילה (סוג של פחת מיוחד למאגרי גז ונפט, שהיווה הטבה מיוחדת למחפשי הגז עד כה), יש "פגיעה קשה, פסולה, בלתי סבירה ובלתי חוקתית" שנעשתה באופן רטרואקטיבי. עוד מבקשת ישראמקו מבית המשפט לראות בהיטל הגדלת תמלוגים אפקטיבית בלתי חוקתית שנעשתה על ידי המדינה בכובעה כבעלים על מנת להגדיל את הכנסותיה. "אם לפשט את הטענה, אנחנו רואים את ישראמקו ככזאת שקיבלה זכות חכירה ושטר חכירה ממדינת ישראל להפיק, למכור ולהרוויח ממאגר הגז תמר תמורת תמלוגים של 12.5%. לאחר שהוענקה החכירה הקניינית, באה מדינת ישראל וטרפה לה את הקלפים על ידי כך שהיא שינתה את דמי החכירה, או כלשון החוק 'את שיעור התמלוגים', ליותר מכפול מכך", אומר עו"ד פנחס רובין ממשרד גורניצקי ושות', המייצג את ישראמקו יחד עם עורכי הדין שגית אוחנה ליבנה ואהוד כצנלסון. רובין הוסיף כי "זוהי פעולה שלטעמ�

כמעט שנה לאחר חשיפת תגלית הגז הטבעי הגדולה במאגר לווייתן, מתכנסת ממשלת ישראל להכרעה בשאלה האסטרטגית האם להתיר יצוא גז ישראלי לשווקים זרים. ל-TheMarker נודע כי בימים הקרובים תודיע הממשלה על הקמת ועדה בין-משרדית, אשר תדון במדיניות הביטחון האנרגטי של ישראל - לעומת הצורך של יזמי חיפושי הגז והנפט במימוש משאבי הטבע שבתגליות. הוועדה תאוייש בידי בכירים ממשרדי ראש הממשלה, התשתיות, האוצר, הגנת הסביבה וכן נציג המועצה לביטחון לאומי (מל"ל) והממונה על ההגבלים העסקיים. המלצותיה יפורסמו לשימוע ציבורי בתחילת 2012, מתוך כוונה להגיש את המסקנות הסופיות עד פברואר. אסדת קידוח גז לווייתן הוועדה תרכז את שלל ניירות העמדה שגיבשו בשנה האחרונה משרדי הממשלה השונים. עבודת הוועדה תתמקד בפשרה הנדרשת שבין האינטרס הציבורי - אשר מעוניין להבטיח אספקת גז טבעי ראויה למשק גם עבור הדורות הבאים, לבין האינטרס היזמי - אשר דורש חירות בקביעת שוקי היעד של משאבי הטבע, על מנת לכסות מהר ככל הניתן את השקעת חברות הגז בקידוחים ולהבטיח ליזמים רווחי הון. לשם כך, תנסה הוועדה לגבש תחילה אומדן מוסכם בדבר צריכת הגז החזויה במשק הישראלי בעשורים הקרובים, לעומת התחזיות הפוטנציאליות לרזרבות גז שנותרו לחופי ישראל. מנתונים אלה תיגזר התקופה המקסימלית שבה