Group items tagged

המשבר הגלובלי הולך ומתעצם, והתאגידים בעולם נאלצים לחפש נתיבי צמיחה חדשים שעלולים לפגוע באיכות החיים של כלל הציבור. כדי למנוע את הפגיעה במשאבי הטבע ובאיכות, או לכל הפחות להפחית את הנזקים שנוצרים מהמשבר הזה, ממשלות רבות החלו לאחרונה לאמץ תוכניות פעולה שמטרתן להביא לשגשוג כלכלי, המשקללות גם את העלויות הסביבתיות ומייעלות את השימוש במשאבים הקיימים.   מהלכים אלו, הכרוכים בין היתר בהידוק פיקוח רגולטורי על מפעלים וקביעת סטנדרטים חדשים בתחומים הנוגעים ללא מעט תאגידים מסורתיים, מחייבים את אותן הממשלות לפעול בנחישות מול הסקטור העסקי. התערבות הרגולציה יכולה לגרום לפגיעה ברווחיות התאגידים או במהלך התקין של עסקיהם, ולכן ישנה לרוב התנגדות עזה מצדם.   "התנגדותם של תאגידים ליוזמות צמיחה ירוקה היא בדיוק הסיבה שאנחנו בודקים היטב את הרצינות של כל ממשלה, לפני שאנחנו מתחילים לעבוד איתה ולייעץ לה", מסביר בראיון ל"כלכליסט" ד"ר אלכסנדר פישר, כלכלן מומחה לכלכלה סביבתית, חבר הנהלת המכון הגלובלי לצמיחה ירוקה בסיאול - GGGI, ואחד ממייסדיו.   ד"ר אלכסנדר פישר   גיבוי מלא מהממשלה   GGGI הוא הגוף המוביל בעולם למחקר וליישום של אסטרטגיות צמיחה ירוקות, השואפות להביא לניתוק בין צמיחה כלכלית לפגיעה בסביבה. ביום שלישי ישתתף פי�

ארגון ה-OECD קובע כי בצד ההתקדמות הרבה שנרשמה בשנים האחרונות, ישנם עוד צעדים רבים להשגת מדיניות אנרגטית מיטבית בישראל. בין היתר ממליץ הארגון להקים קרן הון ממשלתית לרווחי הגז, כדוגמת קרנות דומות בעולם. בנוסף, קובע הדו"ח כי היקף התחרות בשוק הגז מהווה מקור לדאגה.כך מדווח היומון דהמרקר.  הארגון קובע כי בצד ההתפתחות בשוק הגז, ישראל ממשיכה להיות תלויה בנפט ופחם בייצור חשמל, באופן גבוה יחסית למרבית מדינות ה-OECD. הסתמכות זו באה לידי ביטוי גם בפליטות פחמן גבוהות יחסית לצריכת האנרגיה הראשונית. בנושא הגז, הארגון קובע כי ישראל לא תהיה שחקנית משמעותית בשוק הגז הבינלאומי, וכי בתרחיש האופטימי ביותר תייצר רק כ-0.4% מתפוקת הגז העולמית. עתודות הגז בישראל עומדות להערכת הארגון על שווי של כ-15,000 דולר לנפש, מעט יותר מהולנד ובריטניה, אך פחות משישית מזו של נורבגיה. הארגון מביע דאגה מהיקף התחרות בשוק הגז, שבו הקידוחים הקיימים והקרובים להפקה נמצאים כולם בשליטת קבוצה בראשות נובל אנרג'י. בתחום החשמל מציין הארגון את הדחיפות בהשלמת הרפורמה במשק החשמל, הכוללת הכנסת יצרני חשמל פרטיים, וקביעת לוחות זמנים מסודרים בנושא. לפי הארגון, על ישראל לאמץ מודל תחרותי מבוסס שוק, שבו שולטת המדינה רק במקטע ההולכה, ולעומת זאת נמצאים הייצור ו�

דו"ח הביצועים הסביבתיים הראשון של ישראל, אשר הוכן על ידי צוות ה-OECD והוגש אתמול לראש הממשלה, הוצג היום במסיבת עיתונאים. הדו"ח ממליץ על הרחבת השימוש בכלים פיסקאליים על מנת לשקף מחירים סביבתיים, בין היתר, על ידי העלאת תעריפי המים לחקלאות ולתעשייה. כמו כן, מומלץ לבחון את מדיניות המיסוי והתמריצים המעודדים שימוש נסיעה ברכב פרטי לעבודה: העלאת מסים על דלק (תוך הפחתת מיסי הרכישה על מכוניות), וכן ביטול התשלום על אחזקת רכב במגזר הציבורי והחלפתו בהטבות שאינן מותנית בבעלות על רכב. צילום: דרימסטיים הארגון ממליץ גם להטיל מס פחמן, שישפיע על מחירי החשמל תוך הפנמת העלות הסביבתית בהפקתו. הדו"ח מציין כי יש מחסור גדול בידע אודות משאבי הטבע ושירותי המערכת האקולוגית בארץ, וכי יש לאסוף יותר נתונים על מנת לקבל מדדים תומכי החלטה בנושאים סביבתיים. המחברים מציינים לחיוב את יעילות מערכת המים בישראל, אך קובעים כי גם למערכות ההתפלה יש נזקים סביבתיים, שעלותם צריכה להיכנס לתחשיבי מחיר המים. הדו"ח קובע כי נעשתה בישראל התקדמות בנושא התחיקה והתקינה הסביבתית, אך חסרים עוד צעדים כדי ליצור מדיניות כוללת ועקיבה. ה-OECD קורא לקבע בחוק את החלטת הממשלה להורדת פליטות הפחמן בישראל עד שנת 2020, ולשנות את היעד להשגה: מהפחתת 20% מתרחיש "עסקים �

"ח הביצועים הסביבתיים הראשון של ישראל, אשר הוכן על ידי צוות ה-OECD והוגש אתמול לראש הממשלה, הוצג היום במסיבת עיתונאים. הדו"ח ממליץ על הרחבת השימוש בכלים פיסקאליים על מנת לשקף מחירים סביבתיים, בין היתר, על ידי העלאת תעריפי המים לחקלאות ולתעשייה. כמו כן, מומלץ לבחון את מדיניות המיסוי והתמריצים המעודדים שימוש נסיעה ברכב פרטי לעבודה: העלאת מסים על דלק (תוך הפחתת מיסי הרכישה על מכוניות), וכן ביטול התשלום על אחזקת רכב במגזר הציבורי והחלפתו בהטבות שאינן מותנית בבעלות על רכב. צילום: דרימסטיים הארגון ממליץ גם להטיל מס פחמן, שישפיע על מחירי החשמל תוך הפנמת העלות הסביבתית בהפקתו. הדו"ח מציין כי יש מחסור גדול בידע אודות משאבי הטבע ושירותי המערכת האקולוגית בארץ, וכי יש לאסוף יותר נתונים על מנת לקבל מדדים תומכי החלטה בנושאים סביבתיים. המחברים מציינים לחיוב את יעילות מערכת המים בישראל, אך קובעים כי גם למערכות ההתפלה יש נזקים סביבתיים, שעלותם צריכה להיכנס לתחשיבי מחיר המים. הדו"ח קובע כי נעשתה בישראל התקדמות בנושא התחיקה והתקינה הסביבתית, אך חסרים עוד צעדים כדי ליצור מדיניות כוללת ועקיבה. ה-OECD קורא לקבע בחוק את החלטת הממשלה להורדת פליטות הפחמן בישראל עד שנת 2020, ולשנות את היעד להשגה: מהפחתת 20% מתרחיש "עסקים כר�

"דו"ח חדש של הסוכנות העולמית לאנרגיה (IEA) קובע שבמהלך חמש השנים הקרובות, למרות חוסר הוודאות הכלכלית, ייצור אנרגיה בעולם ממקורות מתחדשים יגדל ביותר מ-40% ל-6400 טרה וואט. הדו"ח שנקרא "דו"ח שוק תעשיית האנרגיה המתחדשת 2012 - ביניים" מגלה שייצור חשמל ממקורות מתחדשים יתרחב ב-1,840 טרה וואט שעה בין 2011 ל-2017, כמעט 60% יותר מגידול הקיבולת בין השנים 2005-2011 שהיה 1,160 טרה וואט שעה. המחקר של הסוכנות בחן 15 שווקי מפתח לתעשיית המתחדשות כולל אנרגיה הידרו אלקטרית, ביואנרגיה, אנרגיית רוח (ימית ויבשתית), PV, תרמו סולאר, אנרגיה גאו תרמית ואנרגית ימים (ocean energy) ובנתה תחזית התפתחות ומפורטת לפרויקטים בכל מדינה במהלך חמש השנים הקרובות. הדו"ח מציין שייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים יעבור בהדרגה ממדינות ה-OECD לשווקים חדשים, כשמדינות שאינן חלק מה-OECD תהוונה שני שלישים מהגידול הצפוי. הסוכנות מציינת בנוסף שמתוך 710 הגיגה וואט שצפויים להיות מותקנים, סין תהיה אחראית לקרוב מ-40% כשאחריה תשתרכנה ארה"ב, הודו, גרמניה וברזיל. הגידול העולמי הצפי יתמך על ידי מה שהסוכנות מגדירה "פורטפוליו בוגר של טכנולוגיות אנרגיה מתחדשת" אשר נתמכו בחלקן על ידי מדיניויות ותפיסות עבודה ופעילות במדינות ה-OECD. מעבר לכך, הדרישה המתגברת לחשמל ואנרגיה בשווקים גדולים כקטנים ושווק

לפי דעתי הוא מקשקש בקומקום, אפילו שנחשב מומחה גדול... חוסר הבנה של שוק האנרגיה העולמי גורם לממשלת ישראל לשגות במדיניות שלה, והדוגמה הבולטת היא הסכם רכישת הגז ממצרים. כך אומר ד"ר אדוארד מורס, מהמומחים הבולטים בעולם בתחום האנרגיה. בראיון בלעדי ל"גלובס".  לקראת השתתפותו בפורום קיסריה, מותח מורס ביקורת על ועדת ששינסקי ועל היוזמה האחרונה להטיל פיקוח על מחיר הגז. מורס ישתתף היום (ב') במושב המרכזי בכנס קיסריה של המכון הישראלי לדמוקרטיה, לצד ההיסטוריון הכלכלי הידוע ניאל פרגוסון והאסטרטגית הבכירה אבי כהן מגולדמן זאקס. תחת הכותרת "רואים משם", ידברו הוא ועמיתיו על מקומה של ישראל בכלכלה העולמית מנקודת מבט זרה. מורס מעיד על עצמו שהוא מכיר היטב את שוק האנרגיה הישראלי מביקורים רבים שערך כאן בעבר, אך לדבריו מעולם לא ייעץ בתשלום לאף אחת מהחברות הישראליות והזרות הפועלות כאן בתחום האנרגיה. - נובל אנרג'י האמריקנית ניהלה קמפיין נגד ועדת ששינסקי והעלאת תמלוגי הגז. כיצד נראו הדברים מחו"ל? "נובל היא חברה מאוד מוערכת כחברה יזמית וכחלוצה במים עמוקים ובניצול פצלים. היא נכנסה לשוק הישראלי בגלל משטר פיסקלי אטרקטיבי, ואז גילתה להפתעתה שמשנים את המשטר למשהו הרבה פחות אטרקטיבי מבחינתה. אפשר בהחלט לומר שחברות אחרות לא ה

אם מומחה בינלאומי לענייני סביבה היה נקלע לפני שבועיים לדיון באגף הבינוי של משרד הביטחון, הוא היה מתמלא התפעלות. יושבים להם בכירי משרד השקוע עד צוואר בצרות כמו איראן, עזה ושירת נשים, ודנים לעומק עם בכירי המשרד להגנת הסביבה בקידום תקני בנייה ירוקה בצה"ל. הוא היה מתמוגג לשמוע, שמדובר במהלך המשתלב באסטרגיה ממשלתית של צמיחה ירוקה, שלה מטיפים באחרונה ברחבי העולם ארגונים כמו ה-OECD והאו"ם. אם אותו מומחה היה נשאר לאחר הדיון, היה מתחוור לו במהרה, שיש לו עסק עם ממשלה הסובלת מפיצול אישיות חמור. בעודה טופחת על שכמו של המשרד להגנת הסביבה ומעודדת אותו לעצב עתיד סביבתי, היא ממשיכה במתכונת עסקים (לא ירוקים) כרגיל. לפני חודש וחצי אישרה הממשלה הכנת תוכנית לצמיחה ירוקה בהובלת המשרד להגנת הסביבה. התוכנית תתבסס על תכנון ושימוש יעיל במשאבי טבע, ועידוד תעסוקה באמצעות תעשיות המפתחות טכנולוגיות סביבתיות בתחומים כמו חיסכון במים, מים ואנרגיה וטיפול בפסולת. יינתן עידוד לצריכת מוצרים ידידותיים לסביבה ויבוטלו סובסידיות לפעילות המסכנת את הסביבה, כמו אלו הניתנות לדלקים מזהמים. המטרה היא לנתק את הקשר בין צמיחה כלכלית לפגיעה בסביבה, כך שגידול בתפוקה וכושר ייצור לא יביא לגידול בזיהום ובהרס משאבי טבע. אסטרטגיית הצמיחה הירו�

באחרונה מלאים העיתונים בידיעות מדאיגות על עתידה הכלכלי של ישראל. אף שהמשבר העולמי כמעט פסח על ישראל, מתרבים הסימנים להאטה כלכלית שתביא לירידה בהכנסות ממסים, לעצירת הגידול ביצוא ולגידול הגירעון התקציבי. דווקא עכשיו זהו הזמן להגדיל את ההשקעות במנופים לצמיחה ירוקה. עבודת מטה שנעשתה במשרד להגנת הסביבה העלתה כי מנופים אלה טומנים בחובם תועלת כלכלית משמעותית. כך למשל, יישום חוק האריזות ייצור 9,000 מקומות עבודה חדשים. מעבר לבנייה ירוקה למגורים יחסוך למשק קרוב ל-7 מיליארד שקל עד 2020 בהוצאות על חשמל, מים, טיפול בפסולת וזיהום אוויר. חוק הקרקעות המזוהמות, שצפוי לשחרר קרקעות לבנייה באזורי הביקוש, יביא תועלת כלכלית בסך של 35 מיליארד שקל ויקל על מצוקת הדיור. ההכרה בחשיבות הכלכלית של מנועי צמיחה ירוקה אינה נחלת המשרד להגנת הסביבה בלבד. המשבר הכלכלי העולמי הביא את ארגון OECD לבחון מחדש את הנתיב לצמיחה כלכלית ארוכת שנים ולשיפור איכות החיים. לקחי העבר מלמדים כי שגשוג עתידי לא יוכל להיות מושתת על צמיחה פרועה ללא התחשבות ברווחת האדם ובמשאבי הסביבה ההולכים ומידלדלים. המענה לאתגרים אלה נמצא בתפישה כלכלית-סביבתית חדשה - צמיחה ירוקה - הדוגלת בגידול התוצר הלאומי הגולמי תוך מניעת פגיעה במשאבי הטבע. צמיחה ירוקה היא כיו�

Cigre, הוא אחד הארגונים המובילים בעולם למערכות חשמל והוא עוסק בהיבטים הטכניים, הכלכליים, הסביבתיים, הארגוניים והתקניים (רגולציה) של אותן מערכות. ארגון בינלאומי זה הוא ארגון עצמאי, ללא מטרות רווח, אשר נוסד בשנת 1921 ומקום מושבו מאז בפריס שבצרפת. לקראת הכנס, תגיע לישראל משלחת מכובדת של בכירי משק החשמל בעולם שתדון בשלל ההשלכות לשינויים שפוקדים את משקי החשמל העולמי עם דגש על השפעת ביצועיי מערכות החשל על הסביבה. במהלך הכנס, צפויים להגיע לארץ ולשאת דברים כמה מן המומחים הבכירים בעולם בנושא אנרגיית החשמל: - Mr. Andre Merlin - יו"ר ארגון CIGRE, לשעבר מנכ"ל החברה להולכה הצרפתית RTE וכיום יו"ר הדירקטוריון שלה. - Mr. Francois Messlier- מזכיר הכללי המכהן של ארגון CIGRE העולמי. - Mr. Herve Laffaye , סגן נשיא בכיר בחברת RTE, חברה בת של חברת החשמל הצרפתית EDF - - Mr. Jean Kowal (צרפת), נציג "איגוד ים התיכון"- MedGrid, לשעבר המזכיר הכללי של Cigre העולמי, יציג אחת היוזמות החדשות שתתפרסם בפעם הראשונה בישראל: "The MedGrid initiative for a Sustainable Development of the Mediterranean Countries" - בהרצאתו יחשוף KOWAL יוזמה לחבר רשתות חשמליות מצפון אפריקה לאירופה. - - Mr. Giovanni de Santi (איטליה), מנכ"ל המכון לאנרגיה של האיחוד האירופאי ו-Mr. Gianluca Fulli, מנהל תפעול של המכון לאנרגיה האירופאי- מערכות חשמל חכמות (איטליה), יציגו �

"הגידול בשטחים החקלאיים לייצור אנרגיה (דלק ביולוגי מסוג אתנול, מתנול וביו דיזל) בא בעשור האחרון, במרבית המקרים, על חשבון שטחי הגידול של התירס, השעורה והחיטה לייצור מזון לבעלי חיים ולאדם. לפי הדו"חות האחרונים של מדינות ה-OECD ורשות המזון והתרופות של ארה"ב (ה-FDA), המגמה תימשך באופן משמעותי גם בעשור הבא.  התחזית לייצור אתנול צופה שבשנים2012-2021 יגדל הייצור מ-98.2 אלף ליטר השנה ל-180.4 אלף ליטר בסוף העשור הבא - גידול של 85%. באותו זמן, ייצור החיטה העולמי יגדל מ-113 מיליון טון השנה ל-136 מיליון טון בסוף העשור - גידול של פחות מ-10%. החטיבה למחקר, כלכלה ואסטרטגיה במשרד החקלאות בראשות הכלכלן אורי צוק-בר, שפירסמה את התחזית, מציינת כי עורכי התחזית לא חזו את הגידול המהיר במחירי הסחורות החקלאיות השנה ועל כן ייתכן מאוד שיאלצו לתקן אותה. מצד שני, גם מחירי הדלקים הפוסיליים (נפט גולמי, מזוט, סולר, בנזין, גז טבעי), שאותם באים להחליף הדלקים הביולוגיים, מתייקרים במהירות, אף שלא בקצב כה מהיר כהתייקרות סחורות הרכות (גרעינים לסוגיהם). מאידך התייקרות הגרעינים מותנית בעיקר באקלים ובכמויות הגשם באזורי הגידול. באזורי גידול רבים שררה השנה בצורת, אך מצב זה עשוי להשתנות כבר בעונת הגשמים הבאה, בעוד שמחירי הדלקים הפוסיליים, אף שגם הם תנודתיים, ה�

"ועדת צמח לבחינת המדיניות במשק הגז הטבעי הגישה הערב (ד') לראש הממשלה בנימין נתניהו את הדו"ח הסופי שגיבשה בתום 11 חודשי עבודה. אסדת קידוח גז. הכמות לייצוא גדלה אלי דסה מהדו"ח עולה כי ישראל תאפשר לחברות הקידוח בשטחה לייצא למעלה מ-50% מהגז הטבעי - כמות של 500 BCM, תפעל להסרת החסמים לייצואו של הגז ותשריין למשק המקומי גז טבעי למשך 25 שנה. על פי ההמלצות, שצפויות להגיע לדיון בממשלה בשבועות הקרובים, היקף הגז הטבעי שיש להבטיח לטובת המשק המקומי יהיה 450BCM. הוועדה קבעה עוד כי היקף הגז הטבעי שיש להבטיח לצורכי המשק יעודכן שוב כעבור 5 שנים וייקבע על בסיס אותו מודל - כלומר, שמירת כמות גז טבעי מבוקשת על-ידי המשק הישראלי ל-25 שנים. בכל הנוגע להקמת מתקן ייצוא לגז, קבעה הוועדה כי הוא יהיה בשליטה ישראלית אך בנושא המעורבות הממשלתית בהקמת תשתיות הגז - נקטה הוועדה ניסוח מעורפל וקבעה כי יש צורך במעורבות כזו, אך את רמת המעורבות תצטרך לקבוע ועדה נוספת, שתדון בנושא באופן מרוכז. עוד הומלץ כי בעלי חזקות במאגרים יידרשו לקבל אישור מראש לחוזי מכירה של גז טבעי שאינם מיועדים למשק הישראלי וכי היזמים יחויבו בקבלת רישיון ייצוא. בנושא הייצוא נקבע גם ועדה בינמשרדית בראשות מנכ"ל משרד רה"מ תבחן את דרכים להסרת החסמים לייצוא הגז. הביקורת: "הוו�

"תגובות קשות מצד נאמני איכות הסביבה למסקנות הוועדה לבחינת משק הגז, שממליצה לשמור למשק עתודות ל-25 שנה ולאפשר לייצא לחו"ל כחצי מהכמות שהתגלתה. "סומנה מטרה מראש והיא הסיוע ליזמים למקסם את רווחיהם, מונעים מהציבור אנרגיה זולה", אמרו במשרד להגנת הסביבה אביטל להב פורסם:  29.08.12, 18:07 מסקנות הוועדה לבחינת משק הגז בישראל , שהוגשו היום (ד') לראש הממשלה, מעוררות זעם בקרב נאמני איכות הסביבה. פעילי הסביבה קוראים להגדיל את כמות הגז שחברות הקידוח יחויבו למכור למשק הישראלי, על מנת לצמצם את התלות של רכבים ומפעלים בדלקים מזהמים.   כפי שפורסם הבוקר, הוועדה, בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה שאול צמח, ממליצה לראש הממשלה לחייב את חברות הקידוח למכור למשק הישראלי כמות של 450 מיליארד מטר מעוקב. כמות זו אמורה לספק את צורכי האנרגיה של המשק למשך 25 שנה, בהם כל החשמל בתחנות הכוח הפרטיות ו-70% מהחשמל שמייצרת חברת החשמל יופקו מגז טבעי.   בנימין נתניהו מקבל את הדו"ח משאול צמח (צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)     מדובר בכמחצית מתוך 800 מיליארד מטר מעוקב גז שנתגלו עד כה בים התיכון (כ-300 במאגר תמר ו-500 במאגר לוויתן)את המחצית השניה של כמות הגז במאגרים יוכלו החברות לייצא לחו"ל.   הוועדה מעריכה, כי חלק קטן ממשקי הבית בישראל יחוברו למערכת הולכת הגז הטבעי כמו ג

תמריצים למעסיקים שיעודדו עובדים לעבור לתחבורה ציבורית, סובסידיה לרכישת כלי רכב ירוקים וחיוב בייצור חשמל נקי - אלה עיקרי התוכנית הלאומית להפחתת זיהום אוויר שיציג היום המשרד להגנת הסביבה. התוכנית תופץ להערות משרדי הממשלה לקראת הבאתה להצבעה בממשלה בשבועות הקרובים. עלות התוכנית הכוללת היא 690 מיליון שקל, שמתוכם יושקעו 290 מיליון שקל בשנתיים הקרובות. לפי חישובי המשרד, הנזקים הבריאותיים מזיהום אוויר יעלו למשק 7.8 מיליארד שקל עד 2015 וכ-8.5 מיליארד שקל עד 2020. הפרק העיקרי בתוכנית עוסק בתחום התחבורה. בין היתר מוצע לקדם שימוש באוטובוסים נקיים יותר ואוטובוסים מונעים בגז טבעי, ולקבוע תעריפי אגרה מופחתים לכלי רכב מרובי נוסעים ולתחבורה ציבורית בפרויקטי האגרה. כמו כן, מוצע לקבוע תוכנית תמריצים בעלות 30 מיליון שקל למשך שלוש השנים הקרובות, עבור מעסיקים שיצמצמו את נסועת עובדיהם ברכב פרטי. במקביל מוצע לבחון חלופות להטבות שמקבלים עובדי מדינה עבור שימוש ברכב פרטי (החזרי נסיעות) - כפי שהמליץ באחרונה ה-OECD. עוד כוללת התוכנית בחינת אמצעים לצמצום הנסועה ברכבי ליסינג והקלה במס לנהגי מוניות שירכשו מכוניות היברידיות (באמצעות פחת מואץ). כמו כן מוצע להרחיב את התוכנית לגריטת רכב ישן כך שתכלול גם רכב מסחרי מונע בדיזל ובמשקל

ר של חברת הייעוץ לקסידל, המתמחה במשפט וברגולציה בינלאומיים, טוען כי במדינת ישראל לא נעשית בדיקה מקיפה של עלות לעומת תועלת למשק של חוקים סביבתיים. לטענת המחקר, שיופץ בין משרדי הממשלה הרלבנטיים בימים הקרובים, באמצעות בדיקת עלות־תועלת ניתן למנוע מראש קבלת החלטות סביבתיות שעלותן גבוהה מתועלתן.   המחקר הוזמן על ידי המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה השייך לחברות האנרגיה, הכימיה והתשתית הגדולות בישראל. הוא בוחן את מדיניותן של מדינות ה־OECD והאיחוד האירופי לגבי בחינת ההשלכות העתידיות של חוקים סביבתיים על המשק כולו. מהממצאים עולה כי במדינות המערביות, בניגוד לישראל, מבצעות הערכה מוקדמת הבוחנת את ההשפעה העתידית של רגולציה חדשה בטרם קבלתה. שיטה זו מאפשרת לקובעי המדיניות לקבל החלטות מושכלות יותר בענייני סביבה.   חקיקה בהסכמה או בכפייה   הרעיון לבחון את ההשלכות הרחבות של חקיקה סביבתית אינו חדש: כבר ב־1996 מינה השר להגנת הסביבה דאז יוסי שריד ועדת בראשות פרופ' אורי מינגלגרין, כדי שתגבש מודל שיביא בחשבון מגוון רחב של שיקולים לפני קביעת תקנה סביבתית. הוועדה המליצה כי כל חקיקה סביבתית תעבור דרך ועדת תקינה, שתשקלל את העלויות והתועלות של החקיקה המוצעת ותשאף להגיע לפשרה שתהיה מקובלת על כל הצדדים. ב־1998 החליטה הממש

תקציר הדברים שנאמרו בכנס הרצליה: שר התשתיות מציג את ראייתו - מדיניות 'לשמור ולייצא'. לחופי ישראל יש כ-750BCM גז. יש לשמור גז ל-25 שנים ולייצא את השאר, להבטיח ליזמים רווחיות, כדי שיהיו מספר ספקים. עמוס ירון טוען שמשנמצאה תמר, המדינה היתה צריכה להיכנס לתחום ולהמשיך את החיפושים. מאידך, הוא טוען שישראל צריכה 16-18BCM בשנה, ואת כל השאר לייצא כגט"ן, מאילת כמובן ניק באטלר אמר שאין כל כך לאן לייצא, ובכלל לא ברור לו למה כולם רצים לייצא, הרי אנחנו מדינת OECD ולא רפובליקת בננות...

למה נגמר הגז? "כי כמה משרדי ממשלה שולטים בשדה" שר האנרגיה והמים הציג בכנס הרצליה את מדיניות "לשמור ולייצא"- למרות שוועדה שמינה בעניין תגליות הגז עדיין לא הציגה את עמדתה 10:26 02.02.2012 מאת: איתי טרילניק "זה מה שקורה כשיותר ממשרד אחד מקבל החלטות ומשפיע בצורה מאסיבית בנושא האנרגיה" - כך אמר היום שר האנרגיה והמים, עוזי לנדאו, בכנס הרצליה, בעניין הידלדלות מאגר הגז בקידוח ים תטיס. לנדאו גם הביע את עמדתו בעד מדיניות של "לשמור ולייצא" בעניין תגליות הגז הטבעי - למרות שוועדה שמינה טרם הציגה את עמדתה. לנדאו אמר בכנס כי "אנחנו רואים בתמונה שלפנינו את הפוטנציאל הגלום באגן המזרחי של הים התיכון. זו תמונה שהוצגה לפני כשנה וחצי, על הפוטנציאל בכל האגן המזרחי של של הים התיכון, פוטנציאל של 3,500 BCM. מתוך זה, בשדות של ישראל (תמר, דלית ולוויתן) יש כ-750 BCM. לפנינו הרישיונות שחולקו, קו הגבול בין ישראל וקפריסין. יש הערכה שבישראל יש כמות שהיא אולי כפולה בהשוואה למה שמצאנו עד כה. מרבית הרישיונות, ההיתרים לחיפוש, כבר ניתנו. היתה תקופה שהיה אינטרס להביא כמה שיותר מתעניינים כשעוד לא מצאו גז. צריך לשים לב שכך שמעבר לבארות, חשוב לראות את הצנרת שמחברת את מאגרי הגז לישראל. יש צינור שדרכו לא עובר גז מאל-עריש (עוברת כמו חלקית, א"ט), צינורות בים מק�

חיים רמון נכנס לפעילות בתחום האנרגיה הירוקה. רמון מונה ליו"ר חברת הבת של מולטימטריקס, מולטיגרין. אורי אומיד, מנכ"ל חברת מולטימטריקס (   58.5     -4.10% ) , ציין "אנו שמחים על הצטרפות חיים רמון לדירקטוריון החברה. לרמון ידע וניסיון רב שנים בתחום האנרגיה וכן בהליכים רגולטורים שונים. אני מאמין כי תרומתו לחברה תהיה רבה ואנו מעריכים את הבעת האמון שהפגין, בדרך החדשה של החברה, עם הצטרפותו לדירקטוריון". חיים רמון ציין "מדינת ישראל מחוייבת להגדיל את מכסות האנרגיה המתחדשת שלה בשנים הבאות, כחלק מהצטרפותה לארגון ה-OECD. אנרגיית הרוח הינה האנרגיה המתחדשת הנקייה ביותר, הזולה ביותר ושאינה צורכת משאבים יקרים כמו הקמת תשתית צינורות ותשתיות חשמל חדשות. לכן, אני מאמין כי מולטימטריקס תצליח להרחיב את פעילות הרוח בארץ ואני שמח לסייע בכל דרך". מולטימטריקס הודיעה בשבוע שעבר על חתימת ההסכמים להשלמת רכישת חוות הרוח ונמצאת בשלבים מתקדמים של מו"מ עם קבלנים להקמת חוות הרוח המשודרגת בהיקף 14 מגה וואט ברמת הגולן, שקיבלה את כל האישורים הדרושים. את המהלך מוביל חיים רמון ומסייע לחברה בשלבים הסופיים של הות"ל לפרויקט בהיקף 200 מגה וואט ברמת הגולן שהוכרז כפרויקט לאומי. נציין כי מאז פרישתו מהכנסת מכהן חיים רמון בתפקידים בכירים בחברות צ'רל

תעריף חשמל מדורג גם לחנויות ובתי עסק גדולים: מליאת רשות החשמל אישרה הרחבת התעו"ז (תעריף עומס וזמן), תוך שנה, גם לצרכני חשמל הצורכים מעל 40,000 קווט"ש (קילוואט לשעה) בשנה. מדובר בחנויות גדולות ובתי עסק גדולים, שיוכלו לצרוך חשמל לפי תעריף מדורג, ולנהל בתבונה ובחיסכון את צריכת החשמל שלהם.   עד כה, התעריף המדורג הוגבל לצרכני חשמל הצורכים מעל 60 אלף קווט"ש בשנה, ומעל 100 אלף קווט"ש בשנה, קרי מפעלים קטנים וגדולים. ההחלטה נגזרת גם מהחלטת ממשלה מנובמבר 2010, בנושא "גיבוש תכנית לאומית להפחתת פליטות גזי חממה בישראל". ההסדר הקודם   זה אומר שמעל 14 אלף צרכנים - בתי עסק גדולים - יצטרפו לתעו"ז, וישלמו מחיר מדויק בעבור צריכתם: בשעות שיאי צריכה ישלמו תעריף גבוה ובשעות שפל בצריכה, ישלמו תעריף נמוך יותר - דבר שאמור לעודד אותם לצריכת חשמל מושכלת.   לפי רשות החשמל, הרחבת התעו"ז תיצור תמריץ תעריפי לצרכן להסיט ולצמצם את צריכת החשמל שלו, בשעות בהן הביקוש לחשמל גבוה, דבר שיביא בטווח הארוך לצמצום הצורך בהשקעות בתחנות כוח ותשתיות רשת. זאת, כיוון שהתעו"ז משקף באופן נכון יותר את עלות החשמל על פי מועד הצריכה.   "עד סוף השנה ננקוט צעדים להחיל את התעריף המדורג גם לצרכן הביתי". מסרה דוברת רשות החשמל ל-ynet. "נפשט את מבנה התעריף עבור הצרכן הביתי, �

שר להגנת הסביבה גלעד ארדן יגיש בקרוב לממשלה הצעת מחליטים לקידום "תוכנית לאומית לצמיחה ירוקה". מדובר בתוכנית לעידוד התעשייה הירוקה בארץ שאמורה לחול בשנים 2020-2012. ארדן יזם את התוכנית בעקבות הצטרפות ישראל ל־OECD. התוכנית נוגעת בתחומים רבים וכוללת למשל ביטול של סובסידיות הניתנות לתעשייה הפוגעת בסביבה; עידוד טכנולוגיות ידידותיות לסביבה; יצירת שווקים חדשים למוצרים ירוקים; ומעבר לתעשייה בת-קיימא, המביאה בחשבון את כל מעגל חיי המוצר.

ניתוח כלכלי מעמיק שכתב וערך אריאב יחד עם היועץ הכלכלי ד"ר מאיר אמיר תומך נחרצות בהמשך עידוד תעשיית ייצור החשמל באנרגיות מתחדשות - ואף בהרחבת יעדי הייצור שאותם קבעה הממשלה. זאת, תוך התמקדות בעידוד ייצור החשמל הסולארי ובמינופו ליצירת תועלות כלכליות, תעסוקתיות, חברתיות וטכנולוגיות נוספות. לטענת השניים, מחויבותה של ישראל לעודד את התעשייה הסולארית כבר מעוגנת ברוח המנשבת בעולם - ובהצטרפותה של ישראל לארגון המדינות המפותחות של ה-OECD. ואולם, הם מוסיפים, עידוד תעשייה זו - בניגוד לעמדת האוצר - טומן בחובו גם היגיון כלכלי מובהק.