Group items tagged

בסביבות ספטמבר 2010, שם פעמיו עמוס ירון, יו"ר חברת קצא"א (קו צינור אילת אשקלון), אל משרדו של מבקר המדינה, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, בירושלים. משרד המבקר עמד אז על סף סיומה של בדיקה מקיפה אודות כשלי הממשלה לכונן שוק חשמל פרטי, לצד ביקורת שניהל סביב פעילות קצא"א עצמה. בין היתר, הקיפו הבדיקות גם את הפרויקט שבו שותפה קצא"א להקמת תחנת הכוח הפרטית דוראד בשטחה, וכמה מהמהלכים התמוהים לכאורה שליוו את הפרויקט בשנים האחרונות. זאת, לאור העובדה שקצא"א היא בעלת המניות הגדולה במיזם, בעוד שירון מכהן כיו"ר משותף בדוראד. אלא שדוראד נמצאה אז בישורת האחרונה לקראת הסגירה הפיננסית של הפרויקט. מדובר היה בהסדר מימוני מורכב ומסועף להעמדת אשראי בנקאי ומוסדי בהיקף של כ-4 מיליארד שקל. לפיכך, חששו בקבוצה מפני השלכותיו של פרסום דו"ח מבקר חריף על גיבוש הסכם המימון הרגיש בין שלל הגופים המממנים, וירון פנה לפיכך אל המבקר בבקשה לדחות את הליך הביקורת בכמה חודשים. מהלך זה עורר מן הסתם תמיהה, וככל שנודע אז, לינדנשטראוס דחה את הפנייה על הסף. "הביקורת מתבצעת על פי תוכנית עבודה מוגדרת, בלוח זמנים קפדני", הבהיר אז משרד מבקר המדינה. "בהתאם לכך, נדחו בקשות לעכב ביצוע בדיקות הקשורות במטלת הביקורת הזאת", הוסיף. אלא שמאז חלפה כבר שנה וחצי, הסכ

שנה וחצי חלפה מאז שהכריזה ממשלת ישראל מלחמה על התלות שלה ושל העולם המערבי בנפט. 1.5 מיליארד שקל הוקצבו אז למימון "תוכנית לאומית להפחתת התלות העולמית בנפט לתחבורה", שעל ביצועה הופקד משרד ראש הממשלה, באמצעות המועצה הלאומית לכלכלה. התוכנית נועדה לתמוך במחקר ובפיתוח של תחליפי נפט בתחבורה - כמו שימוש בדלקים ביולוגיים, תחליפי דלק מגז, רכב חשמלי והגברת הנצילות במנועים. זאת, משום שכ-60% מהנפט המופק בעולם משמש להנעת כלי רכב. שגיא דגן, סובחי בשיר, עמרי רוטמן, עודד דיסטל, רענן הרצוג, רוני זומר צילום: עופר וקנין ההחלטה על התוכנית התקבלה לאור הערכות כי מחירי הנפט ימשיכו להאמיר בשנים הבאות בעקבות הביקושים הגואים, בעיקר בהודו ובסין, ויביאו להגברת התלות האסטרטגית המסוכנת של מדינות המערב במדינות לא דמוקרטיות ואף עוינות לישראל, השולטות במאגרי הנפט המידלדלים. אלא שבתקופה שכבר חלפה מאז ההכרזה על התוכנית, מחיר חבית נפט דווקא ירד, והתוכנית לא צברה עדיין תאוצה. רק בחודש שעבר למשל מונה לה מנהל ראשון - וגם הוא ייתקל בקשיים הביורוקרטים שאותם התוכנית מבקשת לחסוך מהיזמים, מהמדענים והמשקיעים. ביום רביעי הקרוב תקיים התאחדות התעשיינים כנס בנושא האתגרים בפיתוח שוק של תחליפי דלקים בישראל, במסגרת תערוכת הקלינטק הבינלאומי

"הוותיקה מבין החברות המיוצגות בפאנל היא קיימא (Kaiima) ממושב שרונה שלמרגלות הר תבור, המעסיקה לא פחות מ-200 עובדים בהשבחת גידולי שדה (אגרו-ביוטכנולוגיה). זאת, לאחר שפיתחה טכנולוגיה שמאפשרת יבול גבוה ועמיד למחלות. מכאן, קצרה היתה הדרך של החברה לתחום הביו-דיזל, שם היא נחשבת למובילה עולמית בהפקתו מצמח הקיקיון. "יש לנו מעבדה של 500 דונם, שבה הצלחנו לפתח זנים חדשים של קיקיון נמוך, המתאים לקציר המכני. אנחנו מגיעים כיום לעלות הפקת ביו-דיזל במחיר של 85 דולר לחבית - והיעד הוא להגיע ל-65 דולר לחבית, באמצעות הגדלת היבול לדונם, הגדלת שיעור השמן בגרעין הקיקיון והורדת רעילותו", מספר סמנכ"ל הכספים של קיימא, עמרי רוטמן. קיימא כבר מוכרת ותומכת בפרויקטים בעולם (בפנמה, בהאיטי, במקסיקו, בקזחסטן ובארה"ב), ועד כה גייסה כ-30 מיליון דולר מקרן קליינר-פרקינס (אחת המובילות בעולם), קרן ההון סיכון DFJ, בית ההשקעות תמיר פישמן וחברת מיצוי היפנית. חברה מבטיחה נוספת, אשר החלה בתמיכת חממה טכנולוגית ממשלתית, היא טרנס ביו-דיזל, אשר הוקמה ב-2007 בשפרעם על ידי ד"ר סובחי בשיר, ומוחזקת כיום בבעלות משותפת לו, לבית ההשקעות אלטשולר שחם ולקרן אקווה-אגרו של קבוצת גאון. טרנס פיתחה אנזימים עמידים להפקת ביו-דיזל גם מחומרי גלם זולים ונחותים יותר, כמו שמן ומתנו

יום רביעי לפני שבוע וחצי היה אחד מימי המסחר הדרמטיים בכלכלת איטליה המאיימת לשקוע, כשתשואות האג"ח של המדינה זינקו ליותר מ-7%. אולם את הדרמה שהתחוללה בשווקים באותו יום קשה היה להרגיש באחד מאזורי התעשייה, לא רחוק מהעיר סירקוזה שבאי סיציליה. שם, בטקס מרשים, התכנסו כ-100 מבכירי הממשל והכלכלה באזור כדי לחנוך את השקת הפארק הסולארי הגדול ביותר עד כה של חברת סאנפלאואר באיטליה, בהיקף של 5 מגוואט בשעה, ובהשקעה כספית של 20 מיליון אירו. בכך מבססת החברה את אחיזתה בשוק האיטלקי, המהווה כיום כבר יותר ממחצית מפעילותה, עם 24 מגוואט בשעה בארץ המגף (אחרי עסקה בהיקף של 2 מגוואט שעליה דיווחה בימים האחרונים), מתוך כ-40 מגוואט, שעיקר יתרתם בספרד. ניצלנו את ההזדמנות כדי לשמוע כמה מילים מבעל השליטה ומייסד חברת האנרגיה הסולארית, רוני בירם, המחזיק בה יחד עם גיל דויטש, מי שהיה שותפו גם בהקמת בית ההשקעות אקסלנס. על רקע חוסר היציבות בכלכלה האיטלקית, בירם מבהיר בתחילת דבריו: "אנו מאמינים שהמשבר הזה הוא חולף, ואילו ההשקעות שלנו באיטליה הן לטווח ארוך. מערכת הבנקאות האיטלקית עובדת, וגם היום יש לנו נגישות לבנקים פה. את העסקה הראשונה שלנו באיטליה עשינו לפני כשנתיים, ועד כה השקענו במדינה הזו כ-80 מיליון אירו (כ-5 מיליון אירו מכך - העסקה האחרונה

"השקר הגדול ביותר של חברות הגז הוא האיום שאם לא יאפשרו להן לייצא את הגז שגילו, הן לא יוכלו לממן את פיתוח המאגרים. הן שומרות על פני פוקר ועובדות על כולם. בתור איש עסקים אני אומר לך שאם החברות רוצות לוותר על הרישיון שלהן, אני מוכן להחליף אותן בתוך חמש דקות, לפתח את המאגרים בעצמי ולהבטיח שכל הגז יילך רק לשוק המקומי". כמה גז צריכה ישראל במלים אלה פותח יוסי הולנדר, יו"ר המכון הישראלי לתכנון כלכלי, את דבריו, כשהוא מתבקש להגיב על הלחצים שמפעילים יזמי הגז הטבעי בישראל על הממשלה, כדי שזו תאפשר להם לייצא את מרבית הגז שבתגליות הקיימות והעתידיות. וכן בתגובה למסקנות ועדת צמח - הוועדה לבחינת מדיניות ישראל בשוק הגז - המסיימת בימים אלה את שלב השימועים לדו"ח הביניים שפירסמה. הולנדר לא חוסך שבטו מחברות הגז, אך גם כלפי חברי ועדת צמח הוא נושא בטן מלאה, כשהמלצות הוועדה להתיר לחברות לייצא 50% לפחות מהגז שבתגליות, מציבות לטענתו את ישראל בשורה אחת עם מדינות העולם השלישי. "בוא נסתכל על ניגריה ונורווגיה", אומר הולנדר. "ניגריה נתנה לחברות הנפט להשתלט על נכסיה. כל הנפט שלה מיוצא, ואין לה אפילו בית זיקוק אחד, כשבעצם ברוב אזורי המדינה יש כיום מחסור בדלק. הם פשוט מכרו את ההון הטבעי שלהם החוצה. יוסי הולנדר צילום: עופר וקנין "גם הנ�

ההימור במיליארדי דולארים של קבוצת Blackstone יחד עם GeoSouthern Energy על רזרבות נפט וגז ברום טקסס הוא הדוגמא האחרונה של הון פרטי המנסה להתחבר לשיגעון רזרבות הנפט והגז הלא שגרתיים. כך מדווח היומון וול-סטריט-זורנאל. ההשקעה המשותפת תהיה סביב 145$ מיליארד על קידוחים והתקנת התשתית להפקת הנפט והגז על אדמת טקסס עוד השנה,כםול מהסכום של 73$ מיליארד שהן השקיעו ב-2009. אנאליסטים ובנקאיים מעריכים כי ההוצאה תגדל בשנים הקרובות בגלל מירוץ המשקיעים אחרי הזהב השחור. חברות אנרגיה הנכנסות לשוק להתחבר למרבצי גז נוזלי או נפט קל תובלנה לשיא חדש להשקעות ההון הפרטי המממן עיסקות אנרגיה ,אומרים פעילי שוק ההון. לדבריהם סקטור האנרגיה בתחילת תקופת גילויים חדשים של רזרבות נפט כמו התגליות האחרונות של מרבצי גז הםצלים האמריקאי.סקטור האנרגיה יכפיל או ישלש את רזרבות הנפט והגז כתוצאה ממה שנעשה כיום. נפט קל שהוא השיגעון החדש הבא אחרי גז הפצלים לכוד בפצלי אבן במעמקי האדמה כמו הגז ומפיקים אותו באותה טכניקה של הפקת גז הפצלים: הזרמת מיים בלחץ גדול עם תערובת כימיקלים המכים בשכבות פצלי האבן בעומק של 3-5 קילומטר ומרסקות את הפצלים ומשחררות את נפט והגז הכלוא..

"ממצאים ראשוניים מאכזבים בקידוח "מירה": ממידע שהגיע ל"גלובס" עולה כי עד כה לא התגלו בקידוח סימני גז משמעותיים, בניגוד לציפיות המוקדמות. על פי המידע, הקידוח הגיע לעומק של מעל ל-4,600 מטר, עומק שבו ציפו הגיאולוגים למצוא סימני גז משמעותיים. לפי הערכות, שכבת המטרה של הגז אמורה להימצא בעומק 4,000 עד 4,500 מטרים, כולל עומק הים. השלכות על כל שוק החיפושים הממצאים המאכזבים מעמידים את היזמים בפני אפשרות ממשית לכישלון הקידוח - כישלון ראשון במימי ישראל לאחר סדרת הצלחות רצופה, שהחלה עם תגלית "תמר" ב-2009. צחי סולטן, מבעלי השליטה במודיעין ( 28.6     -8.33% ) השותפה ב"מירה", העריך בעבר כי לכישלון ב"מירה" יהיו השלכות קשות על שוק החיפושים ואפשרויות גיוס ההון. גם הכשרה אנרגיה ( 62.8     -8.59% ) של עופר נמרודי שותפתה בקידוח. "מירה" סומנה כמקור אפשרי לתחרות מול הדומיננטיות המוחלטת של קבוצת דלק ונובל אנרג'י, המחזיקים בכל המאגרים. יודגש, כי עדיין מוקדם לקבוע שהקידוח נכשל. האפשרות כי יימצא מאגר גז מתחת לנקודה שאליה הגיע הקידוח עדיין קיימת. כמו כן, ייתכן כי הבדיקות החשמליות (לוגים) יעידו על הימצאות גז בכמויות מסחריות. מלבד מטרת גז אמור הקידוח ב"מירה" להגיע גם למטרת נפט הנמצאת בעומק 5,200 מטרים."

ממשלת ישראל מאבדת את סבלנותה לנוכח כשל השוק בענף הגז הטבעי, והתעקשות שותפות מאגר הגז תמר לייקר את הגז שימכרו. ל-TheMarker נודע כי רשות ההגבלים העסקיים שוקלת להכריז על חברות דלק ונובל אנרג'י כמונופול ולאסור עליהן מכירה משותפת של הגז הטבעי במאגרי תמר ולווייתן. לפי המתווה הנבחן בימים אלה, יחויבו השותפות במאגרי הגז במכירה נפרדת של הגז, כל אחת בהתאם לשיעור אחזקתה היחסי בזכויות שבמאגר. כך למשל, הגז שבמאגר תמר יחולק וירטואלית בין נובל אנרג'י (36%), דלק (31.25%), ישראמקו (28.75%) ואלון גז (4%), כאשר כל אחת מהן תורשה לנהל משא ומתן למכירת חלקה היחסי בלבד בגז שבמאגר (247 מיליארד מ"ק). תכלית המהלך היא לפתור את בעיית הריכוזיות שבה נגוע שוק הגז הטבעי, לאור הפיכתה האפשרית של שותפות תמר לספק הגז היחיד במשק ולאור העובדה שנובל ודלק מחזיקות למעשה בכלל עתודות הגז הטבעי של ישראל. איסור על מכירה משותפת יבטיח לצרכני הגז תחרות בין ספקים, וכן את מכירת הגז מהמאגר לכלל הצרכנים ללא תנאים מפלים. אגב, אישור כזה (היתר לפעול במשותף) ניתן בעבר לדלק ולנובל לאחר תגלית ים-תטיס. קידוח תמר צילום: אלבטרוס בתוך כך, בפגישה שקיים שלשום מנכ"ל משרד התשתיות, שאול צמח, עם נציגי קבוצת נובל אנרג'י ודלק - השותפות במאגרי הגז תמר, לווייתן וים-תטיס - הבהיר להן צמח כי

>> "האוצר ירק שוב בפרצופו של הציבור", כך התבטא אחד השרים על הצעת משרד האוצר להסדר עם חברת כיל (כימיקלים לישראל). "ההסכם עם כיל הוא הסכם כניעה", המשיכה ח"כ שלי יחימוביץ' ושילבה לא אמת בדבריה על כך ש"העלאת התמלוגים ל-10% היתה כבר קיימת בחוק". "אמא של השקשוקות", פסקה עורכת הדין של עמותת אדם טבע ודין, שכנראה לא מודעת שהשקשוקה המקורית, מכירת צים, הסבה ומסבה הפסדים של מאות מיליוני דולרים בשנה דווקא לחברה לישראל, ולא למדינה שמכרה אותה. אדם טבע ודין קראה להקמתה המיידית של ועדת ששינסקי ב', ויחימוביץ', שהרגישה כיצד עורכת הדין הצעירה מזנבת בה, מיהרה להגיב בתביעה להלאמתה של כיל עד יעבור זעם. שתיהן התעלמו מדבריו של פרופ' איתן ששינסקי, יו"ר הוועדה המקורית והמיועד לעמוד גם בראש ועדה ב' אם אכן תוקם, שההסכם סביר. הטענה של המתנגדים להסכם שהוצע בין האוצר לכיל היא שוועדת ששינסקי ב' היתה פוסקת שיש להעלות דרמטית את שיעור התמלוגים שכיל תשלם. צילום: אמיל סלמן שמה הרשמי של ועדת ששינסקי היה "הוועדה לבחינת המדיניות הפיסקלית בנושא משאבי נפט וגז בישראל". אחד הרכיבים המרכזיים בעבודתה היה בחינה השוואתית של חלקה של המדינה (Government Take) מתוך הרווחים הנובעים מהפקת הנפט: "מטרת ההשוואה הבינלאומית היא לבחון את מיקומה של המערכת הפיסקלית בישרא�

ענקית האנרגיה טוטאל רכשה את השליטה (60%) ביצרנית הפאנלים הסולאריים האמריקאית, סאנפאואר (SunPower), תמורת 1.37 מיליארד דולר - 46% יותר ממחיר השוק של החברה. טוטאל, שעוסקת בחיפוש הפקה וזיקוק של נפט גולמי וכן בשיווק מוצרי נפט וגז, הסבירה את הרכישה ברצונה בנוכחות בשוק האנרגיה המתחדשת. זו תופסת את מקומה לצדה של האנרגיה הקונבנציונלית כמקור לביקוש העולמי הגואה לאנרגיה.

חברת אנלייט אנרגיה, העוסקת בהקמה פרויקטים לייצור חשמל מאנרגיה סולארית ובהפעלתם, בשליטתה (43%) של יורוקום, תקים חווה סולארית באזור הנגב המערבי עבור הכפר השיתופי חלוצית 4, שהוקם עבור מפוני גוש קטיף. עלות הפרויקט מוערכת בכ-700 מיליון שקל. במסגרת ההסכם, יקימו ישובי חבל החלוציות נווה ובני נצרים והישובים דקל ואוהד תאגיד משותף מולו תפעל אנלייט. על השטח, שלא יפחת מ-500 דונם, תקים אנלייט מתקן בהיקף של 55 מגה וואט לייצור אנרגיה סולארית בטכנולוגיה פוטו וולטאית. מדובר במקרקעין בהם מחזיקים הישובים מכוח זכויות חכירה. על פי המוסכם בין הצדדים, תהיה אנלייט בעלת המתקן, ותשלם לישובים דמי שכירות שנתיים בתמורה לשימוש במקרקעין בתקופת הפעלת המתקן. אנלייט העניקה לחלוצית 4 אופציה הניתנת למימוש להצטרף כבעלים בשיעור של עד 30% מהזכויות בפרויקט. חלוצית תוכל לממש את האופציה בתוך שנה ממועד החתימה על ההסכם. אנלייט מעריכה את התקבולים הצפויים ממכירת החשמל לחברת החשמל ב-80 מיליון שקל לשנה מתחילת ההפעלה המסחרית של המתקן, לתקופה של כ-20 שנה. עלות הפיתוח והרישוי של המיזם עד להשגת כל ההיתרים להקמתו מוערכת על ידי אנלייט ב-3 מיליון שקל. את תקופת הפיתוח והרישוי מעריכה החברה בשלוש שנים, ואת משך ההקמה בכשנתיים. את עלות הקמת החווה מתכוונת אנ�

"שש שנים נמשך ויכוח בשאלה לפי איזו ריבית יש להוון את ההתחייבויות הפנסיוניות של חברת החשמל * הכרעה בוויכוח יכולה לצמצם את ההתחייבויות ב-6 מיליארד שקל, להוזיל את גיוסי החברה ולהפחית את תעריף החשמל לציבור * בעוד החברה, בלחץ ועד העובדים, מעדיפה לעצום עיניים, התכנסו רואי החשבון הבכירים בישראל, הממונה על שוק ההון באוצר ונציגי רשות ניירות ערך ובנק ישראל, כדי לטכס עצה ולפנות למוסדות הבינלאומיים על מנת שיפסקו בסוגיה"

ביום חמישי אושרה העלאה של 8.9% במחיר החשמל. השר עוזי לנדאו הוא שר האנרגיה, הטלפון שלי תופס אותו בחו"ל, בנסיעה פרטית. גם בחו"ל אתה יודע על העלאת מחיר החשמל? "ודאי שאני יודע, אני יודע שהיינו אמורים לדון בזה, אני יודע שהיה אמור לעלות, והיום אנחנו יודעים את הפרטים כולם". והעלייה הזאת נראית לך הגיונית? "אני לא מכיר את הפרטים של העלייה הזאת, את החישובים ממש, אבל בלי שום ספק המחיר גם היום הוא הרבה יותר נמוך מהמחיר שאמור היה להיות או מהמחיר שמשקף את העלויות האמיתיות של החשמל. הוא עדיין מציב את ישראל במקום שבו ברוב מדינות אירופה וארה"ב המחירים גבוהים יותר". אבל השכר בישראל וכח הקנייה בישראל אינם גבוהים כמו באירופה וארה"ב. "אבל לא לשכוח דבר אחד: בכל מה שקשור במחירים, שר האוצר הוא מלך מלכי המחירים. מי שקובע את המחירים בתחומי החשמל היא רשות החשמל שהיא רשות סטטוטורית ועצמאית לחלוטין בכל השיקולים שלה". שר האנרגיה עוזי לנדאו. "באשר למחירי החשמל, אסור לי להתערב, אך אני אומר את דעתי". צילום: אוליבייה פיטוסי אז מה הצורך בשר אנרגיה? "השאלה שלך היא אכן נכונה. הארכיטקטורה של השפים של המרקחת הזאת - אנחנו מדברים על מיזם משותף של אגף התקציבים ומשרד המשפטים - הם הוציאו במהלך השנים סמכויות מן המשרדים לסמכויות סטטוטוריות - למשל �

בקיץ 2008 עוררה סקרנות חברה מסתורית בשם סאנדיי (Sunday), לאחר שבמשך חודש שלם רכשה עמודי מודעות בעיתונים הכלכליים, והבטיחה לקוראים יקיצה לבוקר חדש  בלי לציין כל פרט מזהה נוסף. את חרושת השמועות שיצרה פתרה החברה במסיבת עיתונאים מיוחצ"נת ומושקעת שערכה באחד מבתי הקפה היוקרתיים בנוה צדק שבתל אביב. במהלכה, חשף מייסד החברה והמנכ"ל שלה, קובי דינר, את תוכניתו לכבוש 50% משוק ייצור החשמל באנרגיה סולארית, שנוסד רק כמה שבועות לפני כן. למרבה אכזבתו, ההשקה החגיגית נתקלה בעיקר בגבות מורמות, בחיוכים ספקניים ובתהיות באשר למקורות המימון של החברה ולמודל העסקי היומרני שלה. במשך שלוש שנים וחצי עשתה סאנדיי הכל כדי להוכיח את קוצר הראות של מבקריה, רשמה הישגים מרשימים, אף שחלקם נותרו על הנייר - אך כשם שנכנסה לשוק בסערה כך היא מוצאת את דרכה החוצה ממנו. בתחילת השבוע מיהרה סאנדיי אנרג'י לבית המשפט המחוזי בפתח תקוה בבקשה להקפאת הליכים, בטענה כי נקלעה לחובות בסך 41.3 מיליון שקל, שאותם היא אינה יכולה לשרת. יש התולים את הסיבות להתרסקות בביורוקרטיה הממשלתית ההרסנית בענף ובהתנפצות מתבקשת של הבועה הסולארית, אך גם בדפוס בעייתי של התנהלות עסקית, שעתיד להפיל חברות נוספות בענף. "מקרה טראגי של טעות בניווט" דינר הוא יוצא אחד האקזיטים של ימ�

דינר הוא יוצא אחד האקזיטים של ימי תור הזהב בהייטק הישראלי. ב-1999 הוא ייסד את חברת ההשמה המקוונת jobinfo - ומכר אותה לפני התפוצצות הבועה במיליוני דולרים. את המודל של חברת סטארט-אפ זריזה, רזה, איכותית וממוצבת הוא ביקש ליישם בענף הצעיר של ייצור חשמל מסובסד באנרגיות מתחדשות. סאנדיי עסקה במכירת מערכות סולאריות ללקוחות וכן בהקמת מערכות על גגות פרטיים או ציבוריים - או על גגות ששכרה בעצמה. ואולם ההילה שסבבה את הצטרפות ישראל לעידן הירוק, פינתה עד מהרה מקומה להכרה כי מדובר למעשה בענף לואו-טק, מוטה רגולציה, המתאפיין בתחרות פרועה סביב רכיב מרכזי אחד - המחיר. סאנדיי השקיעה מיליוני שקלים ביחסי ציבור ובקידום מכירות, חתמה בסיטונות על חוזים להשכרת גגות מכל סוג ועל מכירת מערכות סולאריות פוטו-וולטאיות (P.V.) לכל לקוח - ופמפמה ללא הרף את הישגיה הזמניים לתקשורת. "הם הסכימו לשלם מחירים מנופחים וחסרי בסיס במכרזים, יצרו אינפלציה אדירה במחירי הנדל"ן - וגרמו לכל הענף נזק, מתוך מחשבה שיעשו אקזיט כמו בהיי-טק", אמר השבוע אחד הפעילים בענף הסולארי. "זה מקרה טראגי של טעות בניווט", הוסיף. ואולם דינר לא שעה לביקורת בענף ושעט קדימה. בסוף 2009 נכנסה סאנדיי למגרש של הגדולים, וחתמה על הסכם לשיתוף פעולה עם חלוצת האנרגיות המתחדשות אורמת הציבו�

חברת אנלייט, שנמצאת בשליטת שאול אלוביץ' ומשפחת ויל, קיבלה אישור מרשות החשמל להקמת שלושה מתקנים לייצור חשמל באנרגיה סולארית. אנלייט מתמחה בייזום, הקמה והפעלה של מתקנים לייצור אנרגיה סולארית. המתקנים אמורים לייצר הספק של  3.23 מגה וואט. אנלייט נסחרת בתל אביב לפי שווי שוק של 68.7 מיליון שקל. עלות הקמת שלושת הפרויקטים מוערכת על ידי אנלייט ב 35-40 מיליון שקל, והחברה צופה כי הוא יניב תקבולים של כ-120 מיליון שקל לשותפות וכ50-60 מיליון שקל לחברה. עתה החברה מנסה לחתום על הסכם מימון, לפיו תעמיד כ-20% מעלויות הפרויקט כהון עצמי, והיתר יועמד על ידי גורם ממן אחר. האישורים נתנו לשותפות שווה בבעלות משותפת של אנלייט וקיבוץ יזרעאל, כאשר כל אחד מהצדדים ישקיע על פי חלקו בפרויקט (50%). קיבוץ יזרעאל יהנה מדמי שכירות בגין השימוש בקרקע למשך תקופת הפעלת הפרויקט. חלקה של אנלייט בעלות הפרוייקט הינו כ- 17.5-20 מיליון שקל . אנלייט תדרש להשלים את הליך הרישוי מול רשות החשמל, ותבדוק את כדאיות כניסתה לפרויקט על רקע התחרות העזה בשוק. עד היום קיבלה אנלייט 12 רישיונות מותנים מרשות החשמל למערכות בינוניות בהספק מצטבר של כ- 16-23 מגה וואט. ההספק הכולל של החברה עומד כל כ-8.6 מגה וואט, והוא כולל את פעילותה באיטליה.

>> הכשרה אנרגיה, שבשליטת עופר נמרודי, הודיעה אתמול כי לקחה הלוואה בנקאית בסך 10 מיליון דולר. הכשרת הישוב, החברה האם, העמידה לה ערבות מלאה לשם כך - ללא תמורה. בתוך חודשיים אמורה אסדת קידוחי הגז הומר פרינגטון להגיע לאתרים מירה ושרה, כדי לבדוק אם אכן יש גז או נפט במקום. השותפות בפרויקט הקידוח נערכות לסיום השגת המימון ומגייסות כעת כסף גם ליום שאחרי. הבנקים אינם מממנים קידוחי אקספלורציה מכיוון שהם בעלי סיכון גבוה, לכן התנאי להלוואה היה ערבות מלאה מצד הכשרת הישוב, המחזיקה בנכסי נדל"ן רבים ובחברת מלונות הכשרה. ההלוואה תינתן בתנאי שוק. ביום שלישי הודיעה הכשרה אנרגיה כי השלימה הנפקת זכויות שהכניסו לקופתה 18 מיליון שקל. הכשרה צריכה להעמיד עוד כ-55 מיליון דולר לביצוע שני הקידוחים, וחלקה עשוי לגדול אפילו עד 72 מיליון דולר. אפשרות מימון נוספת היא שימוש באופציות של החברה, שבמידה שיממושו יכולות להזרים עוד כ-30 מיליון דולר לקופת החברה. עלות הקידוח באתרים מירה ושרה היא 157 מיליון דולר. אם אכן יימצא גז במקום והחברות יצטרכו לבצע מבחני הפקה, משמעות הדבר תהיה עלות נוספת של 21 מיליון דולר לכל אחד מהקידוחים, כך שבסך הכל מדובר בעלות של כ-200 מיליון דולר. האתרים לרישיונות הקידוח מירה ושרה נמצאים בים התיכון העמוק, וקידוחי האקס

מדי שנה מגיע אנליסט האנרגיה הראשי של אופנהיימר, פאדל גייט, לביקור קצר בישראל, כדי להרצות בכנס השנתי של הסניף המקומי של בנק ההשקעות האמריקאי. גייט, אחד מהאנליסטים המצוטטים ביותר בעולם בתחום האנרגיה, נשאל מדי שנה על מחירי הנפט (הוא טוען כבר שנים ארוכות שמדובר בבועה), על חברות האנרגיה העולמיות וגם קצת גם על תעשיית הגז הטבעי החדשה בישראל. השנה היה לגייט, יליד מצרים, נושא נוסף לדבר עליו, והפעם לא מדובר רק ב"ביזנס" - משבר הגז בין ישראל למצרים, שהגיע באחרונה לשיאו, עם הודעתה של חברת הגז המצרית על ביטול הסכם מכירת הגז לישראל, לפחות במחיר הנוכחי שנקבע בתקופת הנשיא מובארק. לטענת גורמים במצרים היה לכאורה ההסכם נגוע בשחיתות, אבל בסוף השבוע האחרון זיכה בית המשפט המצרי את מובארק ובניו מאשמה זו. פאדל גייט צילום: ישראל מלובני "אני חושב שחוזה הגז עם מצרים היה שערורייתי" אומר גייט בראיון בלעדי ל-TheMarker. "אם מישהו היה נותן לי לקרוא אותו, בלי שהייתי רואה את שמות המדינות המעורבות, הייתי שואל אם הוא השתגע. זה כמו שאתה גר בבניין, כל הדירות מסביבך מושכרות ב-1,000 שקל לחודש, ואתה משלם 100 שקל. למה? איך השגת את זה? זה חוקי?". "אני לא יודע למה חוזה הגז חתום בין ממשלות ולא בין חברות. לחוזים עסקיים לא צריכה להיות נגיעה לפוליטיקה. אם לשב�

ענף חיפושי הגז כבר השתלט על חצי מהמסחר בבורסה ועדיין - המשקיעים מתקשים להבין את התחום; מדריך מקוצר ומפת החיפושים המלאה

אינספור מלים נכתבו בשנתיים האחרונות על שוק חיפושי הגז והנפט הישראלי המתפתח, ועדיין נראה כי הענף אינו נהיר למשקיעים. מדובר בתחום מקצועי, סבוך ורווי ביטויים טכניים, כשההתפתחיות התכופות בו מקשות לעקוב אחר מהלך העניינים. מפת חיפושי הגז הימיים בישראל צילום: כלל פיננסים כמה מאגרי גז טבעי התגלו בישראל; האם יפותח מאגר דלית; באילו רישיונות שוכן מבנה לוויתן, ולאילו התרחשויות במגזר הגז עלינו לצפות בקרוב? בשנתיים האחרונות הסתבר כי בים התיכון הישראלי קיים גז טבעי בכמויות גדולות, כשעתה המשקיעים גם חולמים על נפט. האם יש לנו סיכוי? האנליסט ירון זר מכלל פיננסים ריכז עבור קוראי TheMarker את כל רישיונות חיפושי הגז הימיים, מי מחזיק בהם ולמה מצפים המשקיעים. תגלית או אכזבה דרכו של קידוח ימי, פרויקט הנמשך שנים רבות, מתחילה במשרד התשתיות. על שותפויות המעוניינות לחפש משאבים באזור מסוים להגיש בקשה מסודרת, הכוללת תוכנית עבודה מדויקת ומקורות מימון, לממונה על הנפט ד"ר יעקב מימרן. מועצת הנפט, המתכנסת אחת לכמה חודשים, קובעת מי יזכה ברישיון החיפוש. בשלב ראשון מוגדר שטח גדול המכונה היתר, שבו מתבצעים מבחנים ססמיים ראשונים הקובעים אם קיימים מבנים תת-קרקעיים שעשויים להכיל גז או נפט. אם התוצאות מורות על אינדיקציות חיוביות להי

""אנחנו התרענו על כך שזהו בסיס רעוע ורשלני לבסס עליו מדיניות כלכלית ציבורית, במיוחד כאשר כל מקצוען בתחום יודע שאסור לתכנן על רזרבות צפויות (Estimated Reserves) - וחובה להתבסס אך ורק על רזרבות מוכחות (Proven Reserves)", אומר שטרום. "עד עצם היום הזה לא ניתנה כל תשובה מוסמכת כיצד יכול מישהו אחראי לקבל החלטה כה דרמטית להתיר יצוא של מעל 50% ממשאב האנרגיה החשוב ביותר במדינה לגורמים זרים, על יסוד של 'צפי' לא מבוסס - שיטת ה'יהיה בסדר' הגיעה גם לתחום הרגולציה של משק האנרגיה". שטרום התרעם על כך שטרם הוחלט להקפיא את המלצות הוועדה. "למרבה התדהמה, גם הכישלונות הצורבים ב'מירה' וב'שרה' שגורעים ממצבת מלאי הגז הטבעי כמויות עצומות בסדר גדול קרוב לכל תגלית תמר - לא גורמים לאיש במסדרונות הממשל לקום ולהודות בטעות הקולוסיאלית שנעשתה בדו"ח הועדה, על אף התרעות חוזרות ונשנות", הוא אומר. "עוד יותר מדהים לראות שאין אפילו גורם ממשלתי אחד אחראי שקם ואומר את מה שמתחייב מרגולטור בשנה א' - לומר בואו נבחן מחדש. השיטה המנחה את משרדי הממשלה ממשיכה להיות  'יהיה בסדר'  ו'אל תבלבלו אותנו עם העובדות'. זהו שיעור מאלף ברגולציה למתחילים", סיכם."

בשבוע שעבר הגיע מחירה של חבית נפט ל-113.7 דולר, שיא של 31 חודשים. בקצב הזה נראה שלא יעבור זמן רב עד שמחירו של ליטר בנזין בישראל יעמוד על 8 שקלים. לצד המחיר העדכני (והעולה) שלו, הנה עוד כמה דברים שכדאי לדעת על הנוזל השחור שמניע את העולם. אופ"ק * ארגון המדינות המייצאות נפט (Organization of the Petroleum Exporting Countries). הארגון הוקם ב-1960 על ידי איראן, עיראק, כוויית, סעודיה וונצואלה. כיום חברות בו גם אלג'יריה, לוב, ניגריה, קטאר, איחוד האמירויות, אנגולה ואקוודור. הארגון מפיק כשליש מתפוקת הנפט העולמית ומחזיק כ-75% מעתודות הנפט. מטרת הארגון לווסת את קצב הפקת הנפט באמצעות קביעת מכסות הפקה, בניסיון לשלוט במחירו. בגלל הרצון להכתיב את המחיר, הארגון מכונה גם קרטל. נפט גולמי * נוזל דליק המצוי ברובד העליון של קליפת כדור הארץ ומורכב מפחמימנים שונים ממשפחת המתאן. הנפט משמש להפקת שליש מהאנרגיה בעולם. כ-61% מסך התצרוכת העולמית של הנפט מיועדת לכלי רכב. לפי ההנחה המקובלת, הנפט נוצר משרידי יצורים ימיים שהצטברו בקרקעית האוקיאנוס במשך מאות מיליוני שנים. הנפט עובר תהליך זיקוק שממנו מופקים תוצריו השונים: קרוסין משמש דלק סילוני; מזוט לייצור חשמל; בנזין למכוניות; פרפין לייצור שמנים ושעווה; גז לבישול; נפטא לתעשיית הפלסטיק; וסולר וביטומן לסלילת כבי

אסדת קידוחי המים הימיים ה"הומר פרינגטון" חתמה על שני חוזים חדשים לקדיחת רישיונות בים התיכון הישראלי ועוררה היום מהומה קלה במגזר חיפושי הגז והנפט הבורסאי. האסדה המבצעת קידוחי אקספלורציה הבודקים האם קיימים גז טבעי או נפט בעומק האדמה תגיע בסוף השנה לרישיון "ישי" (אחד מחמשת רישיונות פלאג'יק) ולאחר שתסיים אותו תעבור לקדוח ב"ים חדרה". עלותו של קידוח אקספלורציה במים עמוקים עומדת על כ-100 מיליון דולר. מסעות הומר פרינגטון אבל לא רק הקידוחים העתידיים מסעירים את המגזר. ההומר פרינגטון מבצעת כעת את קידוח הנפט בלוויתן ובשבועות הקרובים אמורה להתחיל בביצוע קידוח ברישיון "מירה" שבשליטת מודיעין והכשרה אנרגיה ולאחר מכן לעבור לרישיון שרה הסמוך של השתיים. היום, 15 באפריל, הוא התאריך בו אמורה הייתה האסדה לעבור מלוויתן אל מירה אך מכיוון שהיא אינה עושה כן, יקבלו השותפות במירה (בעיקר הכשרה אנרגיה (40%) ומודיעין (29%)) הנחה של 15 מיליון דולר בתקופת החכירה של האסדה, אותם יממנו השותפות בלוויתן (דלק קידוחים - 22.5%, אבנר - 22.5%, נובל אנרג'י - 40%, ורציו - 15%). העיכוב במעבר האסדה עדיין אינו ברור. ייתכן כי מדובר בחדשות טובות למשקיעי לוויתן (ייתכן שהאסדה מבצעת כעת מבחני הפקה או מתקדמת בבחינה ומוכנה לשלם עבור כל 15 מיליון דולר) או אולי בחדשו�