Group items tagged

האם השקעה של 114 מיליון שקל ירדה לטמיון? משרד הביטחון מתנגד להקמת מתקן לקליטת הגז הטבעי בפאתי עכו, כך נודע ל"כלכליסט".   הפגנה: להקים את מפעלי הגז בים - לא ביבשה יצחק תשובה: ב-2013 יגיע הגז למדינת ישראל תמר תספק גז ב-5 מיליארד דולר לדליה אנרגיה   קבוצת דלק רכשה את הקרקע בעכו בחודש יולי האחרון מתוך הערכה שיוקם במקום מתקן ליצוא גז מהמאגרים שבהם הקבוצה שותפה. עלות רכישת הקרקע המשוערת עמדה על כ-43 מיליון שקל, ובנוסף שילמה קבוצת דלק חובות על הקרקע לעיריית עכו בגובה של כ-71 מיליון שקל, כלומר שילמה על הקרקע 114 מיליון שקל.   מדובר בקרקע בהיקף של יותר מ-400 דונם שזוהתה כמזוהמת בחומרים כימיים. הקרקע עמדה במשך כמה שנים ללא דורש, לאחר שהמדינה סגרה ב-2003 מפעל שעמד עליה בטענה של זיהום הסביבה. בשלוש השנים האחרונות, עם גילוי מאגרי הגז בים התיכון, עלתה האפשרות להקים במקום מתקן צפוני לקליטת הקידוחים.   רכישת הקרקע על ידי קבוצת דלק בחודש יולי, שבוצעה באמצעות הנאמן עו"ד נחמה סנה, הוסתרה מעיני הציבור כדי לא לעורר חשד שמא דלק רוכשת קרקע מזוהמת ונטושה. הרכישה בוצעה על ידי דלק תוך ידיעה מוקדמת לכאורה שהמדינה שוקלת להקים במקום מתקן קליטה למאגרי הגז הטבעי.   לפני כשנה וחצי התקשרה קבוצת דלק עם קיבוץ מעין צבי שסמוך לחוף הכרמל במטרה להק�

האם השקעה של 114 מיליון שקל ירדה לטמיון? משרד הביטחון מתנגד להקמת מתקן לקליטת הגז הטבעי בפאתי עכו, כך נודע ל"כלכליסט". בואו להתעדכן ולהגיב בפייסבוק של כלכליסט קבוצת דלק רכשה את הקרקע בעכו בחודש יולי האחרון מתוך הערכה שיוקם במקום מתקן ליצוא גז מהמאגרים שבהם הקבוצה שותפה. עלות רכישת הקרקע המשוערת עמדה על כ־43 מיליון שקל, ובנוסף שילמה קבוצת דלק חובות על הקרקע לעיריית עכו בגובה של כ־71 מיליון שקל, כלומר שילמה על הקרקע 114 מיליון שקל.   מדובר בקרקע בהיקף של יותר מ־400 דונם שזוהתה כמזוהמת בחומרים כימיים. הקרקע עמדה במשך כמה שנים ללא דורש, לאחר שהמדינה סגרה ב־2003 מפעל שעמד עליה בטענה של זיהום הסביבה. בשלוש השנים האחרונות, עם גילוי מאגרי הגז בים התיכון, עלתה האפשרות להקים במקום מתקן צפוני לקליטת הקידוחים.   רכישת הקרקע על ידי קבוצת דלק בחודש יולי, שבוצעה באמצעות הנאמן עו"ד נחמה סנה, הוסתרה מעיני הציבור כדי לא לעורר חשד שמא דלק רוכשת קרקע מזוהמת ונטושה. הרכישה בוצעה על ידי דלק תוך ידיעה מוקדמת לכאורה שהמדינה שוקלת להקים במקום מתקן קליטה למאגרי הגז הטבעי.     לפני כשנה וחצי התקשרה קבוצת דלק עם קיבוץ מעין צבי שסמוך לחוף הכרמל במטרה להקים שם מתקן קליטה לגז שלה. אולם, מאבק של ארגונים ירוקים ותושבי הסביבה שכנע את

ר של חברת הייעוץ לקסידל, המתמחה במשפט וברגולציה בינלאומיים, טוען כי במדינת ישראל לא נעשית בדיקה מקיפה של עלות לעומת תועלת למשק של חוקים סביבתיים. לטענת המחקר, שיופץ בין משרדי הממשלה הרלבנטיים בימים הקרובים, באמצעות בדיקת עלות־תועלת ניתן למנוע מראש קבלת החלטות סביבתיות שעלותן גבוהה מתועלתן.   המחקר הוזמן על ידי המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה השייך לחברות האנרגיה, הכימיה והתשתית הגדולות בישראל. הוא בוחן את מדיניותן של מדינות ה־OECD והאיחוד האירופי לגבי בחינת ההשלכות העתידיות של חוקים סביבתיים על המשק כולו. מהממצאים עולה כי במדינות המערביות, בניגוד לישראל, מבצעות הערכה מוקדמת הבוחנת את ההשפעה העתידית של רגולציה חדשה בטרם קבלתה. שיטה זו מאפשרת לקובעי המדיניות לקבל החלטות מושכלות יותר בענייני סביבה.   חקיקה בהסכמה או בכפייה   הרעיון לבחון את ההשלכות הרחבות של חקיקה סביבתית אינו חדש: כבר ב־1996 מינה השר להגנת הסביבה דאז יוסי שריד ועדת בראשות פרופ' אורי מינגלגרין, כדי שתגבש מודל שיביא בחשבון מגוון רחב של שיקולים לפני קביעת תקנה סביבתית. הוועדה המליצה כי כל חקיקה סביבתית תעבור דרך ועדת תקינה, שתשקלל את העלויות והתועלות של החקיקה המוצעת ותשאף להגיע לפשרה שתהיה מקובלת על כל הצדדים. ב־1998 החליטה הממש

"חישובים שגויים, לא מעודכנים ואופטימיים במידה חסרת סבירות" - כך מכנה החשב הכללי לשעבר, פרופ' ירון זליכה, את הערכת אגף התקציבים במשרד האוצר לאומדן הנזקים הסביבתיים שנגרמים בייצור החשמל על ידי חברת החשמל. בדו"ח שהכין זליכה לצורך אומדן המחיר המשקי של מערכות סולאריות פוטו-וולטאיות (.P.V) על גגות, הוא טוען כי העלות האמיתית של ייצור החשמל במשק כיום היא 108.47 אגורות לקווט"ש - לעומת תעריף כללי של 49.63 אגורות לקווט"ש בלבד. בדו"ח שהוכן בהזמנת חברת ההתקנות הסולאריות SBY והגיע לידי TheMarker, טוען עוד זליכה כי התועלת עבור שימוש בגגות לייצור חשמל מוסיפה לתחשיב זה 7.06 אגורות נוספות לקווט"ש. לפיכך, כל תעריף חשמל אשר יובטח ליזמי המערכות הסולאריות על גגות ויפחת מ-115.53 אגורות לקווט"ש - יגלם תועלת כלכלית למשק. זאת, כאשר תעריף החשמל שאותו מבטיחה כיום רשות החשמל ליזמי ההתקנות על גגות נע בין 90-122 אגורות לקווט"ש. זליכה טוען כי ישראל כבר הגיעה לעידן הגריד פאריטי, שבו עלויות ייצור החשמל באנרגיות מתחדשות השתוו לעלויות ייצור החשמל הרגיל, ולכן אין כל סבסוד בתעריף המתמרץ ייצור חשמל סולארי. זליכה ממליץ לפיכך לבטל את המכסות המגבילות כיום ייצור חשמל סולארי על גגות, ולקבוע תעריף שיתעדכן תקופתית. תעריף זה יתבסס על תוכניות עסקיות של מתקנים ל�

על-פי גורמים מקצועיים, אחת הסיבות לפינוי האטי היא העובדה שהקרקע היתה אמורה להיות מפונה לאתר הפסולת "אפעה" אולם מנהלי האתר דרשו לדעת קצא"א מחיר גבוה מדי, ולכן החלה החברה לחפש אתר חלופי. בסופו של דבר אושר לה על ידי המשרד להגנת הסביבה לפנות את הקרקע ספוגת הדלק כחומר בעירה לתנורים של מפעל "נשר" ברמלה. השינוע המרוחק יותר מעכב לטענת ד"ר מייסון את הליך הפינוי. עוד נטען בדיון כי קיים אינטרס עסקי המשפיע על פינוי הקרקע: מעורבותו של המומחה לזיהומי קרקע, ד"ר רפי מנדלבאום, כמנהל פרויקט הפינוי מטעם קצא"א. מנדלבאום משמש יועץ מקצועי אך הוא גם שותף לחברה לטיפול בזיהומי קרקע שהיא מתחרה של החברה הפועלת באתר "אפעה". לכן נוצר חשש לניגוד עניינים שעשוי להביא לכך שהוא יעדיף פינוי של הקרקע לאתרים אחרים. מנכ"ל קצא"א, יאיר וידה, טען אתמול בדיון שהחברה עושה מאמצים לפנות את הדלק במהירות האפשרית. הוא ציין שהיא ביקשה אישור להעביר קרקע לנשר מאחר שחובתה כחברה ממשלתית לבצע את העבודה עם הוצאות נמוכות ככל האפשר של כסף ציבורי. וידה ציין שבידי קצא"א אין עדיין הערכה מדויקת של כמויות הדלק שדלפו לשמורה.

אתמול גם התברר שרשות הטבע והגנים תיעדה בתצלומים את הנעשה בשמורה כחלק מהמעקב אחר עבודות שיפוץ צינור שגרתיות שביצעה קצא"א באזור. על פי גורמים ברשות, תיעוד זה שנעשה גם ברגע הפגיעה בצינור מפריך את הטענות של קצא"א שפקח של רשות הטבע והגנים נתן הוראה למפעיל כלי הנדסי לעבוד הרחק מהשטח שבו עשתה החברה עבודות שיפוץ, בקטע אחר של הצינור שבו לא נעשו העבודות, ואז התרחשה הפגיעה בצינור.

"המועצה הארצית לתכנון ובנייה, בראשות מנכ"ל משרד הפנים מר עמרם קלעג'י, בחרה שתי חלופות יבשתיות לטיפול בגז טבעי מתגליות ימיות בנוסף לטיפול בגז במתקן ימי. החלופות היבשתיות שנבחרו הן אתר חגית ומט"ש מרץ בעמק חפר, שבהן קיימת קרבה לחיבור למערכת הולכת גז ארצית, החלופות אינן פוגעת בייעוד קרקע במקום, החלופות מרוחקות מיישובים  ומימושן מצמצם פגיעה בסביבה. וזאת בהתאם להחלטת המועצה לטיפול משולב ימי ויבשתי בגז טבעי, אשר  בסופו יבחרו 2 אתרים ימיים ושני אתרים יבשתיים לטיפול בגז טבעי, כך שתהייה אמינות באספקה לצרכנים , במטרה לאפשר ייצור חשמל בישראל באמצעות  גז טבעי, שיצמצם את זיהום הסביבה בישראל."

"תגובות קשות מצד נאמני איכות הסביבה למסקנות הוועדה לבחינת משק הגז, שממליצה לשמור למשק עתודות ל-25 שנה ולאפשר לייצא לחו"ל כחצי מהכמות שהתגלתה. "סומנה מטרה מראש והיא הסיוע ליזמים למקסם את רווחיהם, מונעים מהציבור אנרגיה זולה", אמרו במשרד להגנת הסביבה אביטל להב פורסם:  29.08.12, 18:07 מסקנות הוועדה לבחינת משק הגז בישראל , שהוגשו היום (ד') לראש הממשלה, מעוררות זעם בקרב נאמני איכות הסביבה. פעילי הסביבה קוראים להגדיל את כמות הגז שחברות הקידוח יחויבו למכור למשק הישראלי, על מנת לצמצם את התלות של רכבים ומפעלים בדלקים מזהמים.   כפי שפורסם הבוקר, הוועדה, בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה שאול צמח, ממליצה לראש הממשלה לחייב את חברות הקידוח למכור למשק הישראלי כמות של 450 מיליארד מטר מעוקב. כמות זו אמורה לספק את צורכי האנרגיה של המשק למשך 25 שנה, בהם כל החשמל בתחנות הכוח הפרטיות ו-70% מהחשמל שמייצרת חברת החשמל יופקו מגז טבעי.   בנימין נתניהו מקבל את הדו"ח משאול צמח (צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)     מדובר בכמחצית מתוך 800 מיליארד מטר מעוקב גז שנתגלו עד כה בים התיכון (כ-300 במאגר תמר ו-500 במאגר לוויתן)את המחצית השניה של כמות הגז במאגרים יוכלו החברות לייצא לחו"ל.   הוועדה מעריכה, כי חלק קטן ממשקי הבית בישראל יחוברו למערכת הולכת הגז הטבעי כמו ג

השנה שהיתה: מלחמות, קרבות אגו ופיצוצים פצצות מימן אספקת הגז המצרי ב-2011 "מה אתה עושה כדי שלמצרים לא ישתלם לסגור לנו את הברז?", נשאל לפני שלוש שנים יוסי מימן בראיון ל-TheMarker. "יש לנו הסכם שלום יציב בן עשרות שנים, ומעולם לא הופרו תנאיו. אבל הגלובליזציה היא התשובה לחששות. אתה הרי לא יכול להעניש לקוח אחד - ולצפות לאדישות מן העולם", השיב מימן. בינתיים, העולם דווקא מפרגן ל"אביב הערבי", ומפגין אדישות כלפי שמונת הפיצוצים שאירעו בצינור הגז שבחצי האי סיני מתחילת השנה. מימן איבד את פטרונו הפוליטי במצרים, איבד את שותפו המצרי לפרויקט EMG, איבד את התזרים שנועד להשיב את חובותיו ובאחרונה איבד גם את יד ימינו זה 21 שנה. "מי שעושה דברים גדולים, כשהוא טועה - הוא גם טועה בגדול", אמר אז מימן בראיון. מדינת ישראל, מצדה, איבדה ספק שאמור היה להזרים 45% מהגז שלה, ונותרה תלויה בחסדי מונופול מדולדל - בעוד שהיא סופרת את הדקות להחלפתו במונופול אחר. הענף הסולארי מציג: ההתפכחות האווירה הרומנטית שאפפה את הצטרפות ישראל אל חבר המדינות המתמרצות ייצור חשמל ירוק פינתה ב-2011 את מקומה להתרסקות קשה וכואבת על קרקע המציאות הפוליטית, הכלכלית והביורוקרטית. זה החל בהוראת משרד האוצר להקפיא את כלל המכסות הסולאריות, ובקרב מתוקשר מעל דפי העיתונות ובין מ�

"בעולם מתחילים להבין שהצמיחה כמספר בפני עצמו הפכה לסוג של עגל זהב בעידן המודרני. כולם התכוננו לגידול בתמ"ג ובצמיחה, אבל מי שהמציא את המדד הזה בכלל לא התכוון שהוא יהיה מדד בלעדי, אלא עוד מדד במסגרת הנתונים. אנחנו השתעבדנו למדד הזה, ואנחנו מפספסים את התמונה המלאה". בואו להתעדכן ולהגיב בפייסבוק של כלכליסט כדי לשנות את המצב שמתאר השר להגנת הסביבה גלעד ארדן, הוא ומשרדו פועלים בחודשים האחרונים, יחד עם הלמ"ס ובנק ישראל, להכנסת סדרה חדשה של מדדים לשיח הציבורי, שישקפו את המציאות הסביבתית־חברתית־כלכלית בישראל, וישפכו אור באשר לקשרים ויחסי הגומלין בין התחומים השונים. מדובר במדדים שיתווספו לנתוני התמ"ג והתל"ג כנתונים ממשלתיים שישפיעו גם על עתיד התקציב הממשלתי.   השר ארדן ישתתף היום (ג') בוועידה הלאומית לצמיחה ירוקה של "כלכליסט", ויציג שם את המדדים החדשים.   אז אפשר להניח שאתה לא מרוצה מהצמיחה הירוקה בישראל? "אני ממש לא מרוצה. הצמיחה בעשור האחרון היתה ללא הבחנה בין טוב לרע, והרבה ממנה הוא צמיחה שחורה - לא ירוקה. אני חושב שהמחאה החברתית המחישה את זה".   בשורה התחתונה, מסביר ארדן, השיטה הקפיטליסטית של המירוץ אחר הצמיחה או התמ"ג כמדד לרווחה עומדת לפוג מהעולם. אף שהוא לא מגדיר עצמו "חברתי", הוא מדבר בלהט במונחים ש

המשרד להגנת הסביבה ניסח לאחרונה טיוטת הנחיות לפיקוח על קידוחי גז ונפט קרקעיים. מתברר כי אף שבארץ קיימים 15 אתרי קידוח קרקעיים, אלה פועלים ללא כללי פיקוח הולמים. ההנחיות החדשות מבקשות לשנות מצב זה, ובמסמך שהגיע לידי "כלכליסט" מפורטים לראשונה כללי פיקוח, השמים דגש על הגנת הסביבה, בריאות הציבור ומניעת זיהום קרקע ומקורות מים. בין השאר, מפורטים במסמך הכימיקלים המותרים לשימוש במסגרת הקידוח, אופן סילוק הפסולת הנוצרת במהלכו ונהלים לטיפול באירועי דליפה. נוסף על כך, צוין במסמך כי כל בקשה לביצוע קידוח תוגש למתן התייחסות של הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה וכי הקידוח יותנה, לראשונה, בקבלת אישור מהמשרד להגנת הסביבה. עד היום, כאמור, לא חלה על הקידוחים שום התניה סביבתית. בחברה להגנת הטבע בירכו על המהלך, אך ביקשו להרחיב את ההנחיות גם לקידוחים המבוצעים בים. ביום שלישי צפויה ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת לקיים דיון בנושא "הגנות סביבתיות מפני סיכונים בקידוחי גז ונפט".(כלכליסט}

המשרד להגנת הסביבה עודכן בימים האחרונים על ידי קבוצת דלק כי רכשה את הקרקע עליה ישב בעבר מפעל תעשיות אלקטרו כימיות. שטח המפעל בהיקף של כ- 430 דונם ינוקה וישוקם לפי הנחיות המשרד להגנת הסביבה.כך הודיעה דוברת המשרד להגמת הסביבה.  מפעל 'תעשיות אלקטרוכימיות' פעל במשך 50 שנה ונסגר ב 2004 בצו מיוחד על ידי המשרד להגנת הסביבה בשל פעילות מזהמת, זיהום חמור בשטח, תחזוקה ירודה והתנהלות רשלנית של המפעל. באתר נעשה בעבר שימוש בחומרים רעילים ובהם חומרים מסרטנים, חלקם נדיפים כולל: דיאוקסינים, כספית, מזהמים אורגנים מוכלרים, חומרי הדברה, דלקים ואסבסט. בסקר היסטורי שמטרתו איסוף המידע הקיים שבוצע בקרקע ב 2010 זוהו אזורים נרחבים בשטח המפעל כחשודים בזיהום קרקע ומי תהום עקב שיטות הייצור, התפעול והטיפול בחומרים מסוכנים, שפכים ובפסולת המזוהמת שהיו נהוגות במפעל עשרות שנים. מאז סגירת המפעל לפני כשבע שנים, נותרה הקרקע במקום מזוהמת ולא ניתן היה לקבוע עבורה שימושים חלופיים. מאמצי מפרק המפעל למכירת הקרקע, לא צלחו. מסיבה זו, לא ניתן היה עד כה להביא לטיהור הקרקע ולשיקומה כיון שבקופת הפירוק לא נותר די כסף לניקוי הקרקע.

הוועדה המשותפת לבריאות וסביבה בראשות חבר הכנסת דב חנין (חד"ש) קיימה היום (שלישי) דיון מיוחד שעסק בהשלכות הדליפה הגדולה של דלק סילוני בקו צינור אילת אשקלון (קצא"א). במהלך הדיון ציין מנהל מחוז דרום ברשות הטבע והגנים, רביב שפירא, כי הצמחייה בשמורה התייבשה לאחר הזיהום שנגרם. החשש העיקרי כעת הוא שבתחילת החורף יגרמו שיטפונות להסעת הדלק שנותר ספוג בקרקע לכיוון מעיינות הנמצאים באזור והפגיעה בהם תהיה מכה קשה לכל מערכת הצומח והחי באזור. עם זאת, טען מנהל פרויקט שיקום הנחל מטעם קצא"א, ד"ר רפי מנדלבאום, שלאחר שהדלק הגיע לשכבת קרקע עמוקה, מהירות התנועה שלו יורדת ולכן הסיכוי שהוא יזהם אזורים נוספים הוא נמוך ביותר. בדיון בכנסת התברר שלמשרד להגנת הסביבה יש ביקורת קשה על קצב פינוי הקרקע המזוהמת שהיה צריך להיות לטענתו מהיר הרבה יותר. כמו כן התברר שגם עתה אין בידי קצא"א נתונים לגבי כמות הדלק שדלפה מהצינור. בתגובה לטענות המשרד להגנת הסביבה, אמר מנכ"ל קצא"א, יאיר וידה, שהחברה עושה כמיטב יכולתה לפנות את הקרקע במהירות, כל זאת בתנאים טופוגרפיים קשים. בין השאר התברר שקצא"א ביקשה וקיבלה אישור לפנות כמות גדולה של קרקע מזוהמת למפעל נשר ברמלה ששם תשמש הקרקע ספוגת הדלק כחומר בעירה לתנורי המפעל.

נגישות ופיתוח מרכז העיר: הרכבת הקלה מגדילה את נגישות התושבים וזמינותם למוקדים שונים בעיר ומסייעת לקירוב שכונות הפריפריה למרכז העיר. הזרמת תנועת עוברים ושבים תורמת לשגשוג ופריחה של בתי עסק במרכז ירושלים. עלייה בביקוש לנדל"ן בעיר: רכבת קלה מעלה את הביקוש למגורים ולתעסוקה באזורים הקרובים לסביבת התוואי. הניסיון העולמי מלמד כי ערכם של נכסי הנדל"ן המצויים בסביבה של מערכות תחבורה עתירות נוסעים גבוהים בכ-25% ביחס לערכי קרקע רחוקים יותר. הפחתת עומס התנועה בכבישי העיר: רכבת קלה מסיעה עד 500 נוסעים! הודות לקיבולת נוסעים עצומה זו כל רכבת קלה אחת הנוסעת בתוואי מחליפה עשרה אוטובוסים ומקטינה את עומס תנועת האוטובוסים ואת מספר כלי הרכב הפרטיים הנוסעים בכבישי העיר. הפחתת העומס בכבישים מקטינה את מספר תאונות הדרכים ואת הנזקים הנגרמים מהם לנפש ולרכוש, מפחיתה את כמות הפקקים ומקצרת את זמני הנסיעה. שיפור איכות הסביבה והקטנת זיהום האוויר: הרכבת הקלה מונעת באמצעות חשמל, אינה פולטת עשן וחוסכת עד 80% אנרגיה בהשוואה לאמצעי תחבורה בעלי מנועי דיזל ובנזין. מנועי הרכבת חרישיים, נסיעתה שקטה והיא אינה מהווה מטרד רעש לסביבה . יציאת האוטובוסים מיפו וכניסת הרכבת הקלה הפחיתו את זיהום האוויר בכ-60%.

שדרוג חזות העיר: עבודות ההכנה להפעלת הרכבת הקלה כללו שדרוג של סביבת התוואי, לאורכו ובסמוך לו - שדרוג מערכות תשתית וכבישים, שיפוץ הרחובות, נטיעת אלפי עצים והקמת כיכרות בסביבותיו. לראשונה, רחוב יפו הוא מדרחוב אסתטי ושוקק חיים המיועד להולכי רגל ולרכבת הקלה בלבד. משתלבת עם אמצעי התחבורה האחרים בעיר: אמצעי התחבורה האחרים פועלים במשולב עם זמני נסיעת הרכבת הקלה. כדי לאפשר מעבר קל ונוח בין הרכבת לבין האוטובוסים יוצעו לנוסעים מגוון "כרטיסים משולבים חכמים" המתאימים לצורכי השימוש ולצורכי הנסיעה של כל נוסע. לנהגי הרכב הפרטי אפשרות לחנות את רכבם בחניוני "חנה וסע" ולהמשיך את נסיעתם ברחבי העיר בנוחות מרבית באמצעות הרכבת הקלה. כיום קיימים 2 חניונים, בעתיד יפתחו 2 חניונים נוספים. נגישה ונוחה לשימוש כלל הנוסעים: גובה פתחי הקרונות מותאם למפלס רציף התחנה ומאפשר כניסה ויציאה נוחה וחלקה לנוסעים בעלי צרכים מיוחדים, לעגלות תינוקות, לילדים, לקשישים ולנוסעים עם מטען. בקרונות הרכבת מותקנים אביזרים מיוחדים המסייעים בהתמצאות לציבור העיוורים ומערכות מתקדמות לתצוגה ויזואלית המסייעות לנוסעים כבדי שמיעה. מעניקה לנוסעים חוויית שירות: הרכבת הקלה מציבה סטנדרטים חדשים בעולם התחבורה הציבורית והופכת כל נסיעה לחוויה שירות�

המשרד להגנת הסביבה ניסח לאחרונה טיוטת הנחיות לפיקוח על קידוחי גז ונפט קרקעיים. במסמך שהגיע לידי "כלכליסט" מפורטים לראשונה כללי פיקוח, השמים דגש על הגנת הסביבה, בריאות הציבור ומניעת זיהום קרקע ומקורות מים. בין השאר, מפורטים במסמך הכימיקלים המותרים לשימוש במסגרת הקידוח, אופן סילוק הפסולת הנוצרת במהלכו ונהלים לטיפול באירועי דליפה. נוסף על כך, צוין במסמך כי כל בקשה לביצוע קידוח תוגש למתן התייחסות של הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה וכי הקידוח יותנה, לראשונה, בקבלת אישור מהמשרד להגנת הסביבה.

בעיר המרוחקת 60 ק"מ מהכורים בפוקושימה נמצאו רמות קרינה הגבוהות פי 4.5 מהרמה המותרת...

בשנת 2010, פרומיל מהחשמל יוצר ממקורות אנרגיה מתחדשת, שיעור שאין לו אח ורע בעולם המפותח, התקדמות קצב ההתקנה הינו מהנמוכים במדינות המפותחות ומתאים יותר למדינה מתפתחת, מדינת עולם שלישי, הרגולטור הינו בעל מספר רב של זרועות, אינו פועל בסינרגיה, "יד ימין אינה יודעת מיד שמאל" הרשויות המעורבות בהליך הרישיון הינם: משרד התשתיות, משרד האוצר, משרד לאיכות סביבה, מנהל מקרקעי ישראל, רשות החשמל, חברת חשמל, מועצה אזורית, עירייה, ועדה מקומית, אזורית, חברה להגנת הטבע מצטער אם שכחתי נוספים.

השר לנדאו "מדובר בסיכול ממוקד של התחום הסולארי על ידי האוצר לאחר שנציגיו היו שותפים מלאים בפרסום ההסדרה לשימוע לפני יותר מחצי שנה ובאישור ההסדרה רק לפני מספר שבועות. כדאי ששר האוצר יבדוק את פעילות פקידיו הסותרים את מדיניות הממשלה." "שתי זרועותיו של משרד האוצר מכות זו בזו, בעוד אגף החשב הכללי מקדם, יחד עם משרד התשתיות, הקמת תחנה תרמו סולאריות במכרז אשלים, אגף התקציבים באוצר, בשיתוף רשות החשמל, מעכב ולמעשה תוקע את ההסדרה שנקבעה."

יש לכמת את העלויות העקיפות והאלטרנטיביות המפורטות מטה למספרים ואז להוסיפם לעלויות ייצור חשמל באופן קונבנציונאלי ורק אז לבצע השוואה לפרמיה המשולמת ליצרני החשמל מאנרגיה מתחדשת: א. תעסוקה - הגדלת מספר המועסקים בכלל ובפריפריה בפרט. מכיוון שרוב תעשיית האנרגיה המתחדשת מתרכזת באזור הנגב והערבה, הרי שמדובר למעשה בענף המסייע לפיתוח הפריפריה. לפי הערכות מועסקים כיום בתחום למעלה מ-3,000 עובדים, יועצים משפטיים, רואי חשבון, עובדים מתחום המימון, מהנדסים, אדריכלים, עובדי שטח, אדמיניסטרציה, מו"פ, ייזום, ותכנון הקמת התחנות וחברות בתחום תשתיות, אחזקה ושירותים. ב. מו"פ - הקמת מו"פ סביב הטכנולוגיה, כגון שיפור ניצולת האנרגיה, הגורר השקעות ובשלב מאוחר יותר אף ייצוא טכנולוגיה מחוץ לגבולות הארץ. שוק זה הינו אחד השווקים בעלי שיעור הצמיחה החזוי הגבוה ביותר מבין תעשיות העתיד. ג. אויר נקי - הפחתת זיהום וייצור חשמל נקי יותר, יביא למשק הישראלי תועלות כלכליות וסביבתיות רבות, כמו כן אוויר מזוהם גורם למחלות בעיקר בדרכי הנשימה המתורגמות למיליוני ש"ח אשר עולים לממשלה בסכומים לא מבוטלים אשר מוצאים לאחזקה טיפולים ובריאות החולים. ד. עלות הקמת תחנת הכוח, בעוד שפרמיה המשולמת ליזמים המקימים תחנה סולארית לייצור חשמל כוללת את עלות הה

המשרד להגנת הסביבה ומכון התקנים השיקו את התקן לבנייה ירוקה, שנועד לקדם בניית בניינים שפגיעתם בסביבה פחותה ושחוסכים במשאבים. בשלב זה התקן הוא וולנטרי ואינו מחייב, כך שהמשמעות בפועל היא שעדיין אין חובה לשמור על הסביבה בעת הבנייה. הוא מורכב מסדרת תקנים המגדירים מהי בנייה ירוקה בתשעה תחומים: אנרגיה, קרקע, מים, חומרים, בריאות ורווחה, פסולת, תחבורה, ניהול אתר הבנייה וחדשנות. התקן קובע תנאי סף בהם יש לעמוד בעת תכנון או שיפוץ המבנה, והוא בעל חמש דרגות איכות - חמישה כוכבים מייצגים מענה על כמות מקסימלית של סעיפי התקן. בין הנושאים שיבדקו על מנת לקבל את התו: האם המבנה תוכנן כך שיחסוך בשימוש במים, האם תוכננה הפרדת פסולת בבניין, האם המבנה תוכנן כך שיהיה חסכוני בצריכת אנרגיה והאם הוא נבנה כך שהחומרים ממנו בנוי אינם מזיקים לבריאות הגרים בו.