Group items tagged

התייקרות החשמל פוגעת בכיס של כולנו, אך היא עשויה להיות גם הזדמנות לעשות מהפך בהרגלי הצריכה שלנו: ממעבר לשימוש במכשירים ירוקים המסייעים לחסוך בהוצאות בטווח הרחוק ועד שינוי התנהגותי. הנה מספר הצעות בילי פרנקל עליית מחירי החשמל היא מכה צרכנית שכואבת לכולם בכיס, אך עשויה להיות גם הזדמנות ירוקה, שתועיל לסביבת המחייה של כולנו. לא חסרות הצעות שמאפשרות לחסוך באנרגיה ושכל אחד יכול ליישם בבית או בעסק.   עוד בערוץ כלכלה ירוקה : מכשירים שלא דולקים מנפחים את חשבון החשמל רוצים לקבל כסף מהמדינה? תחסכו באנרגיה הכללית חסכה אנרגיה - וגם 4.5 מיליון שקל   חלקן אמנם עלולות להתבטא בהשקעה כספית לא קטנה, אך לרוב היא מחזירה את עצמה בטווח הארוך. בסיוע "חיים וסביבה", ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל, אספנו מספר הצעות נבחרות.   השקעה משתלמת חסכם לחשמל - התקנת מאפשרת להפחית את המתח העודף ברשת החשמל וכתוצאה - לחסוך עד כשליש מהצריכה. מדובר בפטנט כחול-לבן של חברת פאורסיינס - המנכ"ל גדי שלסקי מסביר כי הוא עובד כמו החסכמים ברשת המים, באופן שמאפשר להפחית את המתח המיותר, שאינו נדרש לשימוש במכשירי החשמל.    לקרוא ולקנא 7 הערים החכמות והירוקות בעולם / סוכנויות הידיעות עבור רובנו משמעות המילה עיר היא פיח ורעש. אך בעולם יש כמה רבבות ב

"החל משנת 2014 תחויב בנייה ירוקה ב-18 ערים בישראל, כך עולה מהחלטה של פורום ה-15 הכולל בתוכו את הערים תל אביב, רעננה, רמת גן, רחובות, ראשון לציון, פתח תקווה, נתניה, כפר סבא, חיפה, חולון, חדרה, הרצליה, גבעתיים, באר שבע, אשדוד וכן את ירושלים, אשקלון ובת ים (אשר לא חברות בפורום, אך הצטרפו למהלך).   לפי ההחלטה, בכל הערים הללו תחויב בנייה ירוקה ברמת כוכב אחד (התקן בנוי מכוכב אחד ועוד חמישה כוכבים שהינו הניקוד המקסימלי) בבנייני משרדים מעל 5,000 מ"ר, מבני מגורים מעל 15 קומות ומוסדות ציבור והחל משנת 2015 יחוייבו כלל הפרוייקטים בבניינים בני 4 קומות ומעלה בתקן בנייה ירוקה ברמת שני כוכבים. "

שר האנרגיה והמים, עוזי לנדאו, סבור שיש לאחד את משרד האנרגיה והמים והמשרד להגנת הסביבה. לנדאו אמר את הדברים בפאנל בוועידה הלאומית הראשונה לצמיחה ירוקה בנושא "כלכלה ירוקה כמנוע צמיחה לאומי". בפאנל, שהנחתה אלונה שפר קארו, מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, השתתפו גם השרים ישראל כץ ואריאל אטיאס.    "בחודשים האחרונים מובילים משרד להגנת הסביבה ומשרד התמ"ת מהלך כולל לצורך בניית תוכנית לאומית לצמיחה ירוקה", אמרה שפר קארו. לדבריה, "לממשלה תפקיד חשוב בהובלת הצמיחה הירוקה, כמבצעת ומפקחת. ללא תוכנית ממשלתית לא יתחוללו שינויים משמעותיים באופן בו אנחנו יוצרים וצורכים. צמיחה ירוקה איננה עניינו הבלעדי של המשרד להגנת הסביבה. כיום העולם כולו מבין שקבלת החלטות ללא שיקולים סביבתיים פוגעת בכולם. גז טבעי, תחבורה ציבורית, בנייה וחקלאות ירוקה הם רק חלק מהמנופים האפשריים. אולם, היכולת לייצר כלכלה ירוקה דורשת תיאום בין גופי הממשלה השונים".   שפר קארו לשר לנדאו: "הגז הטבעי יכול לחולל מהפכה ירוקה. ניתן לעשות שימוש בו כמעט לכל מטרה. מה לדעתך החסם המרכזי לחיבור תגליות הגז ומתי צפוי להסתיים המשבר?"   שר האנרגיה והמים עוזי לנדאו: "אין מדינה דומה לישראל בתחום הגז במונחים של התפתחות המשק. ב-2003 לא היה שימוש בגז בישראל. היום בייצור החשמ�

>> המשרד להגנת הסביבה פועל להפיכת התקן לבנייה ירוקה לתקן מחייב בתוך כשנתיים - כך אמרה סמנכ"לית בכירה לתכנון ומדיניות סביבתית במשרד הגנת הסביבה, גלית כהן, אתמול בכנס הארצי לקיימות באשדוד. הדבר צפוי לקרות לאחר פתרון חסמי שוק כמו מחסור באדריכלים המתמחים בתקן, ניסיון בבנייה ירוקה בקרב הקבלנים ושינוי התקינה הקיימת. התקן לבנייה ירוקה כיום הוא אינו מחייב. תקן הבנייה הירוקה, ת"י 5281, מדרג בניינים לפי מספר רב של קריטריונים, כשציון הבניין נאמד לפי מספר הנקודות שצבר. כל בניין חדש, או כזה שעבר שיפוץ יסודי, יכול לקבל ציון הנע בין כוכב אחד (מינימום 55 נקודות לבניין חדש ו-40 לבניין משופץ) לחמישה כוכבים (מינימום 90 נקודות לבניין חדש ו-75 לבניין משופץ). לאחר פתירת חסמי השוק ואישור הרגולציה המתאימה, הכוונה היא להפוך את דרגת הכוכב הראשון למחייבת עבור בניינים חדשים. יש לציין כי ישנן עיריות, כמו לדוגמה עיריית רעננה ועיריית אשדוד, שכבר אימצו את דרגת הכוכב הראשון כדרגה מחייבת בוועדת התכנון המקומית. בנייה ירוקה היא בנייה המאפשרת חיסכון באנרגיה, מים ומשאבים נוספים, באמצעים כמו תכנון משופר המאפשר תאורה ואוורור טבעיים, בידוד משופר המוריד את צריכת האנרגיה בחימום ובקירור, ותכנון מקדים להפרדת פסולת. בניין ירוק עשוי לחסוך כ-30%

החברות הסולאריות אנרג'יקס של נתן חץ וסאנפלאואר של רוני בירם וגיל דויטש עתרו השבוע לבג"ץ בדרישה לבטל את האפליה שנוקטת לטענתם רשות החשמל נגד יזמי התקנת המערכות הסולאריות על גגות. לפי העתירה, שהוגשה בידי משרד עוה"ד גדעון פישר ושות', רשות החשמל החליטה בסוף דצמבר לאפשר ליזמי תחנות כוח סולאריות קרקעיות להיכנס למכסת הייצור הסולארי המסובסדת בלי שנדרשו להציג היתר בנייה - בניגוד ליזמי הגגות שחויבו בהצגת היתר שכזה. בעתירה נכתב כי הרשות החליטה, ללא עריכת שימוע ציבורי, כי יזמי התחנות הקרקעיות יוכלו להסתפק בהגשת אישור על הפקדת תוכנית בינוי ערים (תב"ע) לבחינה בוועדת התכנון - מבלי שזו אושרה ולוותה בהיתר בנייה. מתקני הגגות אמנם אינם נדרשים באישור תב"ע, אך בעצם שינוי התנאי בדיעבד, נטען בעתירה, נקטה הרשות אפליה פסולה. את העותרים מלווה השופט בדימוס, ד"ר אליהו וינוגרד, שמועסק כיום במשרד גדעון פישר, ואמר אתמול כי "יש כאן אפליה ברורה בין היזמים, שנעשתה במחשכים". לדבריו, לכאורה מדובר בשינוי של מה בכך - אך בתחרות שמתקיימת בין היזמים השונים כדי להיכנס למכסה המוגבלת, מדובר בשינוי משמעותי. "בתחרות, כולם צריכים להיות שווים. אי אפשר לשנות תנאי שהוא בבירור לטובתו של מישהו אחר, כך שיקדים את התור בצורה משמעותית - ולאחרים לא ייש

רשות החשמל הקפיאה בשבוע שעבר את הטיפול בכל הבקשות לרישוי שדות סולאריים ולרישוי מערכות סולאריות בינוניות (בהיקף 50 קילו-ואט ומעלה). על ההקפאה הוחלט בעקבות עתירת החברות הסולאריות אנרג'יקס וסאנפלאואר לבג"ץ, בטענה כי הרשות הפלתה את יזמי התקנת המערכות הסולאריות על גגות בכך שאיפשרה ליזמי תחנות כוח קרקעיות לתפוס חלק במכסות המוגבלות ליצור חשמל מאנרגיית השמש - מבלי שיידרשו להציג היתרי בנייה. אף שבג"ץ לא נענה לבקשת העותרים להוציא צו ארעי להוראת הרשות, הודיעה הרשות כי תקפיא וולנטרית את הטיפול בכל הבקשות - עד לדיון בצו הביניים המבוקש.

בעוד כחצי שנה ייכנסו דחפורים אל מתחם רדינג שבצפון תל אביב, במסגרת אחד מפרויקטי התשתית הסבוכים ביותר שנעשו בישראל. זאת, במטרה להביא את בשורת תגליות הגז הטבעי גם אל הלקוחות התעשייתיים והמוסדיים הקטנים במטרופולין הצפוף. הפרויקט יכלול הנחת צנרת גז טבעי מתחת לטיילת בתל אביב, שתעבור דרך שדרת בתי המלון, תסטה אל לב העיר באזור כיכר אתרים ותמשיך אל בית החולים איכילוב. עוד קודם לכן, תחל הנחת צנרת דומה בערי הלווין של תל אביב, ובשנה הבאה תיפרש הצנרת גם באזור נתב"ג. הגז הטבעי יוזרם בצנרת זו בלחץ נמוך ויחליף את השימוש היקר והמזהם שעושים כיום בתי המלון, בתי החולים והמפעלים הקטנים בגז בישול או בסולר ובמזוט. זאת, במסגרת אשכול גיאוגרפי ראשון מבין שישה, שבו יבחרו זכיינים פרטיים להקמת הצנרת ולתפעולה, בתמורה לגביית דמי חיבור ותעריף חלוקה מצרכני הקצה. אייל חנקין צילום: נמרוד גליקמן במארס 2009 זכתה קבוצת סופר אן ג'י (NG) של סופרגז (מקבוצת גרנית הכרמל) ושל שפיר הנדסה במכרז לחלוקת הגז באזור המרכז, בהיקף השקעה של כ-250 מיליון שקל. זאת, לאחר שניגשו למעשה למכרז לבדן - בעוד שיתר המתחרות נרתעו מהמורכבות ההנדסית והביורוקרטית של הפרויקט. ואמנם, רק ביום ראשון הקרוב, בחלוף שלוש שנים, יחלו החברות את ביצוע הפרויקט באזור רמלה (מפעל נשר

"אור השמש המשמש לייצור חשמל יחשוף גם את האפליה של יזמי החשמל הסולארי" - כך אמר היום (ג') השופט בדימוס אליהו וינוגרד, בעקבות העתירה לבג"ץ שהגישו החברות הסולאריות אנרג'יקס וסאנפלאוור נגד רשות החשמל. השופט צבי זילברטל הורה למדינה להגיש את תגובתה לעתירה עד ל-25 למארס. שתי החברות טוענות בעתירתן כי רשות החשמל שינתה בחשאי את אחד התנאים המהותיים ביותר הנדרשים לצורך קבלת רישיון לייצור חשמל. כתוצאה מהשינוי נוצרה, לטענת העותרות, עדיפות מובהקת ליזמי מערכות חשמל קרקעיות על-פני מערכות חשמל על גגות. לטענתן, העדיפות התבטאה בכך שהחברות ה"קרקעיות" זכו בכ-65% ממכסת הייצור שהוקצתה למערכות בינוניות, בעוד שחברות ה"גגות" נאלצו להסתפק ב-35%. וינוגרד, כיום שותף בכיר במשרד גדעון פישר, אמר היום כי השינוי בתנאים נעשה "במחשכים, מבלי ליידע את הנוגעים בדבר", ויצר "אפליה ברורה בין היזמים". לדבריו, מדובר ב"חוסר שוויון הזועק לשמיים". עו"ד גדעון פישר, המייצג את סאנפלאוור ואנרג'יקס, אמר כי "היה כאן ניסיון לעשות מקצה שיפורים לטובת חלק מהמשתתפים. אף אחד לא העלה על דעתו שבתוככי הסעיפים יש משהו שונה מהתנאים שהוצגו. אין לנו האשמות נגד אדם מסוים אלא נגד ההתנהלות המערכתית. לא ייתכן שבאמצע הדרך ישנו את התנאים שינוי שיוצר אפליה מבלי להודיע על-כך.

חברת האוטובוסים קווים תקבל מענק של 3.8 מיליון שקל לרכישת 12 אוטובוסים היברידים בסכום כולל של 20 מיליון שקל, כך נמסר היום (רביעי) ממשרד התמ"ת ומהמשרד להגנת הסביבה. זו הפעם הראשונה שחברת אוטובוסים מסחרית תכניס לשימוש אוטובוסים מסוג זה אשר להם חשיבות סביבתית גבוהה עקב הפחתה משמעותית של עד 30% מפליטת מזהמים בריכוזי אוכלוסייה. ההשקעה באוטובוסים ההיברידים היא חלק מהשקעות שאושרו על ידי מרכז השקעות במשרד התמ"ת והמשרד להגנת הסביבה לצורך הקטנת פליטת גזי החממה בישראל. צילום: אלברטו דנקברג במסגרת התכנית הלאומית אותה אימצה הממשלה בנובמבר 2010 הוקם מנגנון לתמיכות בהשקעות, שמטרתן להפחית פליטות גזי חממה. המנגנון, המנוהל באחריות משותפת של המשרד להגנת הסביבה ומשרד התמ"ת, יעניק 151 מיליון שקל בשנים 2011-12 לפרויקטים והשקעות, שיעמדו בקריטריונים שנקבעו להפחתת פליטות גזי חממה. מטרת התכנית הלאומית היא לעמוד ביעד הפחתה של 20% פליטות גזי חממה ביחס לתרחיש 'עסקים כרגיל' בשנת -2020. לצורך יישום התכנית נקבע בהחלטת ממשלה כי יוקצו 2.2 מיליארד שקל למימון פעולות להפחתת פליטות בעשור הנוכחי בתחומי ההתייעלות האנרגטית, בנייה ירוקה, תחבורה וכן חינוך והסברה. המענקים בהקצאה הראשונה, בסך 41 מיליון שקל, חולקו ל-76 פרויקטים במגזרים שונים. במגז�

"במחקר חדש שערך מכון מילקן-המרכז לישראל בחנה עמיתת תוכנית עמיתי קורת-מילקן, תמר ישראלי, את התועלת הכלכלית שתצמח לישראל כמדינה, אם כל הבנייה החדשה למגורים בשנים 2011 עד 2020 תהיה לפי התקן החדש. התוצאות מפתיעות ומראות כי אימוץ התקן בעשור הקרוב יוביל לחיסכון מיליארדי שקל בהוצאות על חשמל, מים ופסולת בנייה בלבד. מחקרי עמיתי קורן-מכון מילקן זמינים באתר התוכנית www.kmifellows.org החיסכון למשפחה ברמת משק הבית, משפחה שתגור בדירת 120 מ"ר שתיבנה על פי התקן החדש, תחסוך בין 1,331 שקל (לפי הערך היום) בהוצאות החשמל ועד 1,525 שקל בשנה, בהנחה שתהיה עלייה של 30% במחיר החשמל עד שנת 2020. נוסף לכך תחסוך משפחה שכזו עוד 337 שקל בשנה בהוצאות המים (בהנחה של תעריף מים קבוע), ועד 352 שקל בשנה בהנחה שתהיה עלייה בשיעור 20% במחירי המים עד 2020. משפחה שמתגוררת בדירת 140 מ"ר חדשה, תחסוך 1,553 שקל בשנה בהוצאות החשמל, בהנחה שתעריפי החשמל לא ישתנו, ו-1,779 שקל בשנה בהנחה שתהיה עלייה בשיעור 30% עד 2020 בתעריפים. אותה משפחה תחסוך 375 שקל בשנה על הוצאות המים, בהנחה שתעריף המים לא ישתנה, ו-411 שקל לשנה בהנחה שתהיה עלייה בשיעור 20% עד 2020 במחירי המים. אימוץ התקן יביא לירידה בשיעור 15% עד 30% בצריכת האנרגיה, במקרה שהיקף השימוש בחשמל לא ישתנה. המשמעות היא חיסכון בהוצאות משקי בית בהיקף שבי

""עד 2018-2019 גז מהים התיכון יזרום דרך יוון לאירופה, ויספק גיוון במקורות הגז בצורה בטוחה", כך התראיין היום (ג') מנהל הפעילות הבינלאומית של פרויקט צינור הגז ITGI, דימיטריס מנוליס בכנס אנרגיה בווינה, אוסטריה. מנוליס ציין כי תגליות הגז "תמר", "לוויתן" ו"בלוק 12" בקפריסין הן מתגליות הגז הגדולות בעולם בעשור האחרון, וכי הצרכנים במערב אירופה מחפשים חלופות אשר יורידו את התלות בספקי הגז מרוסיה. נציין כי ITGI הפסידה במכרז להובלת גז מהים הכספי לקונסורציום בראשות BP. לאחר ההפסד, מחפש ITGI חלופות לאספקת גז למערב אירופה. על פי מנוליס, נובל אנרג'י האמריקנית, קבוצת דלק הישראלית והממשל בקפריסין כבר בדקו האם בניית צינור למערב אירופה אפשרית. על פי ITGI, בניית אופרציה כזו אפשרית עד 2015 ותעלה באזור ה-1.25 מיליארד אירו (1.6 מיליארד דולר). מנוליס לא מתעלם מבעיות טכניות ופוליטיות בהנחת צינור בין ישראל, קפריסין ויוון, אך מעריכים כי "למרות הקשיים, בנייה ותפעול של צינור כזה אפשריים", והזכיר פרויקטים בעלי מאפיינים דומים בין אלג'יריה לספרד ובין תוניסיה לאיטליה."

חברת אחזקות האנרגיה של וורן באפט הודיעה היום שהיא קונה את "פרויקט טופז" בקליפורניה תמורת 2 מיליארד דולר, ובכך מרחיבה החברה את תחום האחזקות של החברה לתחום הסולארי. "פרויקט טופז" הנמצאת בסנט לואיס ונמצאת בשלבי בנייה, הינה חווה סולארית להפקת חשמל. עם השלמת הבניה, שמבוצעת על-ידי חברת First Solar Inc שהיא גם זו שמכרה את הפרויקט, יהפוך האתר לאחד מתחנות הכוח הגדולות בעולם, כך לפי הודעה משותפת של שתי החברות. החברה של באפט, השלימה את העיסקה לאחר שחברת First Solar לא הצליחה להשיג הלוואה מהממשלה האמריקנית. המניות של החברה קרסו ב-65% מתחילת השנה

השדה הריק פתוח לחלוטין. מולו, ממש מעבר לכביש תל אביב־באר שבע, ניצבים הבתים של מושב תימורים - שורה פסטורלית של גגות אדומים, רק 380 מטר מכאן. 620 מטר בכיוון ההפוך עומדים ראשוני הבתים של קריית מלאכי. כאן באמצע, בלב ריכוזי האוכלוסייה האלה, חברת IPM מתכננת להקים תחנת כוח לייצור חשמל מונעת בגז.   התחנה הזאת היא נושא המאבק שקיבל בשנה האחרונה תפנית מעניינת מאוד, כש־IPM עברה ידיים: שיכון ובינוי של שרי אריסון, שהיתה בעלת השליטה בחברה, החליטה שהמאבק הציבורי מול התנגדויות התושבים במקום הפך את IPM לגיבנת על תדמיתה של שיכון ובינוי, והחליטה להיפטר ממנה. הרוכשים החדשים, מסביר ראש מועצת באר טוביה דרור שור, מציבים אתגר קשה בפני התושבים. "שיכון ובינוי גילו סוג של רגישות ציבורית, ושיתפו אותנו בכל צעד ותכנון שעשו. הגוף האחר כנראה פחות רגיש לביקורת ציבורית ופחות משתף. יש לנו פחות הד תקשורתי־ציבורי להישען עליו".   "הגוף האחר" הזה הוא חברת טריפל M, שבראשה שילוש מרשים: משה טרי, לשעבר יו"ר רשות ניירות ערך וכיום מועמד שר האוצר לתפקיד יו"ר רשות המסים; מוטי פרידמן, יו"ר חברת החשמל לשעבר; והמיליארדר אברהם נניקשווילי, שותפו של ג'קי בן זקן במנופים פיננסים הבורסאית המחזיקה ברישיון הקידוח מד אשדוד. בעיני התושבים זו חלוקה ברורה: טרי נהנה מקש�

התפתחות חדשה בענף הננו-טכנולוגיה, עשויה להביא למהפך בענף הבנייה: מהנדסים גילו לאחרונה, כיצד ניתן להשתמש באטומי פחמן כדי ללכוד את אנרגיית השמש בחלון לפני שהיא חודרת דרך הזכוכית אל החלל. כתוצאה, ייתכן שבעתיד ניתן יהיה להמיר את האנרגיה הזו לחשמל ולהשתמש בו, כך שבניינים עצם יוכלו להפוך למעיין תחנות כוח מקומיות.   מה כבר אפשר לעשות כדי להקטין את צריכת אנרגיה?  גם בישראל, בחמסין - כשהבית ירוק לא צריך מזגן בנייה ירוקה: כיצד נתכנן לנו בית בריא? שעוני צריכה וקירות זכוכית: חידושים בבנייה ירוקה   כיום, מעצבים וקבלנים מתקשים לאזן בין רצון הלקוחות בנוף שישתקף מהחלונות, לבין הצורך לשלוט על כמות אור השמש שנכנסת לחלל. כתוצאה, חום השמש יכול בדרך כלל לחדור דרך החלונות, להיכנס למרחב ולחמם אותו. על מנת לפתור את הבעיה, מתכננים מערכות יקרות ובזבזניות של מיזוג אוויר, המסלקות את החום הבלתי רצוי.   אולם בעקבות פריצת דרך של חברת NanoHoldings מקונטיקט, התברר שהפתרון לבעיה יכול להיות באמצעות שימור אנרגיית השמש. החברה, שעוסקת במחקר בענף הננו טכנולוגיה כדי למצוא פתרונות לצריכת האנרגיה הגדלה בעולם, גילתה שניתן לקלוט את האנרגיה הזו, באמצעות שימוש באטומי פחמן.     החוקרים גילו, כי אם שמים שכבה מיוחדת של צינוריות ננומטריות עשוית מ�

אם מומחה בינלאומי לענייני סביבה היה נקלע לפני שבועיים לדיון באגף הבינוי של משרד הביטחון, הוא היה מתמלא התפעלות. יושבים להם בכירי משרד השקוע עד צוואר בצרות כמו איראן, עזה ושירת נשים, ודנים לעומק עם בכירי המשרד להגנת הסביבה בקידום תקני בנייה ירוקה בצה"ל. הוא היה מתמוגג לשמוע, שמדובר במהלך המשתלב באסטרגיה ממשלתית של צמיחה ירוקה, שלה מטיפים באחרונה ברחבי העולם ארגונים כמו ה-OECD והאו"ם. אם אותו מומחה היה נשאר לאחר הדיון, היה מתחוור לו במהרה, שיש לו עסק עם ממשלה הסובלת מפיצול אישיות חמור. בעודה טופחת על שכמו של המשרד להגנת הסביבה ומעודדת אותו לעצב עתיד סביבתי, היא ממשיכה במתכונת עסקים (לא ירוקים) כרגיל. לפני חודש וחצי אישרה הממשלה הכנת תוכנית לצמיחה ירוקה בהובלת המשרד להגנת הסביבה. התוכנית תתבסס על תכנון ושימוש יעיל במשאבי טבע, ועידוד תעסוקה באמצעות תעשיות המפתחות טכנולוגיות סביבתיות בתחומים כמו חיסכון במים, מים ואנרגיה וטיפול בפסולת. יינתן עידוד לצריכת מוצרים ידידותיים לסביבה ויבוטלו סובסידיות לפעילות המסכנת את הסביבה, כמו אלו הניתנות לדלקים מזהמים. המטרה היא לנתק את הקשר בין צמיחה כלכלית לפגיעה בסביבה, כך שגידול בתפוקה וכושר ייצור לא יביא לגידול בזיהום ובהרס משאבי טבע. אסטרטגיית הצמיחה הירו�

אפשר להרטיב מגבת ולשים אותה על הרצפה, אפשר לשבת בתוך אמבטיית קרח, ואפשר לשרוץ יום שלם בקניון הסמוך לבית או בתוך מי הים, עם המדוזות. אך היום כבר לא חייבים רק את השיטות של סבתא - מסתבר שהשוק מציע פתרונות טכנולוגיים חדישים ומידיים להצללת הבית - שיכולים להותיר את החום בחוץ.   דוגמה לכך הם וילונות עם התזת אלומיניום על חלקם החיצוני. רפי קאופמן, מנכ"ל ובעלים של בית נוסבאום המתמחה בתחום הטקסטיל, מסביר כי בשונה מווילונות רגילים, וילונות אלו לא רק מעמעמים את האור הבוהק, אלא מונעים גם חדירת קרני UV ומצמצמים את חדירת החום.     "המתמטיקה פשוטה" אומר קאופמן, "המזגן הוא "שואב" החשמל והכסף העיקרי בימי הקיץ החמים. ככל שהווילון יסנן באופן טוב יותר את קרני השמש, כך תימנע התחממות החלל והמזגן "יתאמץ" פחות". כתוצאה, ניתן להשיג לדבריו חיסכון של 10% בחשבון החשמל, אך הדבר תלוי בגורמים שונים, בהם מיקום התקנת הוילון, המרחק שלו מהזכוכית, סוג הבד, צפיפות החומר הנבחר, כיוון החלון ועוד.   הווילונות המותזים יכולים להגיע בגלילה, הכוללת שימוש בבד פרוס ומאפשרת הצללה בלבד או האפלה מלאה, בה האור אינו חודר כלל. לחילופין, אפשר להשיג אותם בבדים אווריריים, שישמשו כווילונות הסטה. למרות שאפשרות זו מעניקה מראה "עשיר" יותר - קאופמן מסביר כי שיטת הגל�

"בעולם מתחילים להבין שהצמיחה כמספר בפני עצמו הפכה לסוג של עגל זהב בעידן המודרני. כולם התכוננו לגידול בתמ"ג ובצמיחה, אבל מי שהמציא את המדד הזה בכלל לא התכוון שהוא יהיה מדד בלעדי, אלא עוד מדד במסגרת הנתונים. אנחנו השתעבדנו למדד הזה, ואנחנו מפספסים את התמונה המלאה". בואו להתעדכן ולהגיב בפייסבוק של כלכליסט כדי לשנות את המצב שמתאר השר להגנת הסביבה גלעד ארדן, הוא ומשרדו פועלים בחודשים האחרונים, יחד עם הלמ"ס ובנק ישראל, להכנסת סדרה חדשה של מדדים לשיח הציבורי, שישקפו את המציאות הסביבתית־חברתית־כלכלית בישראל, וישפכו אור באשר לקשרים ויחסי הגומלין בין התחומים השונים. מדובר במדדים שיתווספו לנתוני התמ"ג והתל"ג כנתונים ממשלתיים שישפיעו גם על עתיד התקציב הממשלתי.   השר ארדן ישתתף היום (ג') בוועידה הלאומית לצמיחה ירוקה של "כלכליסט", ויציג שם את המדדים החדשים.   אז אפשר להניח שאתה לא מרוצה מהצמיחה הירוקה בישראל? "אני ממש לא מרוצה. הצמיחה בעשור האחרון היתה ללא הבחנה בין טוב לרע, והרבה ממנה הוא צמיחה שחורה - לא ירוקה. אני חושב שהמחאה החברתית המחישה את זה".   בשורה התחתונה, מסביר ארדן, השיטה הקפיטליסטית של המירוץ אחר הצמיחה או התמ"ג כמדד לרווחה עומדת לפוג מהעולם. אף שהוא לא מגדיר עצמו "חברתי", הוא מדבר בלהט במונחים ש

עבור רובנו משמעות המילה עיר היא פיח ורעש. אך בעולם יש כמה רבבות בניי מזל אשר בזכות רשתות חשמל חכמות, ניהול פסולת ותקני בנייה ירוקה - גילו שהמציאות יכולה להיות נעימה יותר

כל מי שביקר בשנים האחרונות באירופה לא היה יכול שלא להבחין בהן. טורבינות רוח בצבעי אדום-לבן חגיגיים המתנוססות על גבי עמודי ענק. טורבינות הרוח כבר מספקות אחוזים ניכרים מתצרוכת החשמל של מדינות כמו דנמרק, גרמניה ובריטניה. בעולם האנרגיות המתחדשות יש לרוח מעמד בכורה: ההספק של טורבינות הרוח בעולם גדול פי שלושה מההספק של המערכות הסולאריות לייצור חשמל ומגיע ל-240 גי'גה-ואט, פי 20 מיכולת ייצור החשמל של מדינת ישראל. הרוח נחשבת למקור האנרגיה הזול ביותר, הירוק ביותר והידידותי ביותר לקרקע. טורבינת רוח, גבוהה ככל שתהיה, אינה מונעת את המשך השימוש בקרקע למטרות חקלאיות או אחרות. אבל המהפכה ששינתה לנצח את הנוף באירופה פסחה לחלוטין על ישראל. למה? "המדינה נרדמה" התשובה לשאלה הזו כמעט מביכה. "המדינה פשוט נרדמה", אומר מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה מתחדשת, איתן פרנס, "שלוש שנים חלפו מאז פרסום ההסדרה לטורבינות רוח קטנות וגם כיום אין דרך לקבל היתר בנייה להקמת תורן מדידה, שהוא תנאי מקדמי לקבלת מימון להקמת טורבינות רוח". האיגוד יציין החודש לראשונה את יום הרוח העולמי (במסגרת שיתוף הפעולה עם הארגונים הבינלאומיים GWEC ו-EWEA) - אך קשה למצוא סיבה לחגיגה. כמעט אף טורבינת רוח לא הוקמה כאן ב-150 השנים האחרונות והמציאות העגומה הזו לא תשתנה בשנ�

"המדינה פשוט נרדמה", אומר מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה מתחדשת, איתן פרנס, "שלוש שנים חלפו מאז פרסום ההסדרה לטורבינות רוח קטנות וגם כיום אין דרך לקבל היתר בנייה להקמת תורן מדידה, שהוא תנאי מקדמי לקבלת מימון להקמת טורבינות רוח".  ... "החוק הישראלי לא מכיר היום חיה ששמה 'תורן למדידת רוח' ומשום כך לא ניתן להוציא היתר להצבתם", מסביר גורם תכנוני, "אפשר להקים תורן לאנטנה סולארית אבל לא תורן למדידת רוח - למרות שהתורן עצמו נראה בדיוק אותו דבר. ליזמי הרוח פשוט אין השפעה פוליטית כמו לחברות הסלולריות". ... בתחילת שנות ה-90 הצליחה חברת אנרגיית רוח ירוקה (אר"י) להקים את חוות טורבינות הרוח היחידה שהוקמה כאן מאז ומעולם. 6 טורבינות בינוניות בסך הכול, שמייצרות יחדיו פחות מ-6 מגה-ואט. אתמול דיווח "גלובס" כי בנק סיני הביע נכונות לממן את הרחבת החווה בהיקף של כ-100 מיליון שקל. אר"י מקדמת פרויקט נוסף להקמת חוות טורבינות רוח גדולה של 155 מגה-ואט סמוך ליישובים הדרוזיים שבצפון רמת הגולן. הגולן משך אליו גם את חברת אנלייט, פעילה מרכזית בענף הסולארי המשגשג. אנלייט בשליטת שאול אלוביץ' ומשפחת וייל הקימה חברה משותפת עם אוירם של משפחת רובינשטיין וחתמה ב-2011 על הסכמי חכירת קרקע עם 7 יישובים ברמה. להערכת החברה, בשטחים שיוחכרו ניתן יהיה להקים חוות ר�