Group items tagged

"הטכנולוגיה להפקת אנרגיה תרמו-סולארית קיימת כבר מזמן, וצריך לממש אותה בשטח. הבעיה שדברים זזים לאט מדי", אומר לוי, "במקרה של אשלים ההסדרה היא אחרת, אבל בשאר התוכניות להקמת תחנות כוח תרמו-סולאריות העניינים תקועים. אין הסדרה מתאימה שתאפשר את היציאה של תעשייה שלמה לדרך בתחום הזה". בשיכון ובינוי מתריעים מזה זמן על היעדר הסדרות נפרדות לטכנולוגיות שמציע השוק לייצור של חשמל סולארי. ההסדרה הקיימת כורכת את הטכנולוגיה הפוטו-וולטאית עם זו התרמו-סולארית, חרף היותן שונות מהותית, עם הספקי חשמל, יעילות וניצולת שונים ועם סיכונים ועלויות אחרים. אנרגיה פוטו-וולטאית משמעותה המרה של אנרגיית השמש לחשמל דרך תאי שמש העשויים סיליקון; באנרגיה תרמו-סולארית מתחמם נוזל ומנוע שמופעל באמצעותו מייצר חשמל. בתחום האנרגיה הפוטו-וולטאית, טוען לוי, אין לישראל ערך מוסף ניכר. זאת, בשל ייצור מוגבר של פאנלים סולאריים וממירים מתאימים בסין המיובאים לישראל ומותקנים בידי ספקים מקומיים, בעיקר על גגות. "במקרה של תחנות תרמו-סולאריות, יש אופרציה שלמה שמאפשרת רצף של ייצור חשמל שאינו תלוי מזג האוויר, באמצעות מערכת גיבוי של ייצור באמצעות גז טבעי. אלו תחנות כוח לכל דבר, שמבטיחות מקומות עבודה רבים בפריפריה וגם ערך מוסף לישראל, כמרכז חדשנות �

"אנחנו עומדים לפספס את הרכבת, אנחנו כבר מאחרים לתחנה. זו תהיה בכייה לדורות, אנחנו מאבדים ענף תעשייה שלם. אם נמשיך להתברבר, נמצא את עצמנו בעוד שנתיים או שלוש בשלב השאלות: איפה טעינו ומה לא עשינו" - כך מזהיר בראיון ל"גלובס" מנכ"ל החטיבה לאנרגיה מתחדשת של קבוצת שיכון ובינוי, אמיר לוי, על הצפוי להערכתו בתחום האנרגיה הסולארית. דבריו של לוי, שכיהן עד לפני כחמש שנים בשורה של תפקידים במשרד האוצר - האחרון שבהם היה סגן הממונה על התקציבים - אמורים להוות אור אדום עבור מי שמתקשים להכריע על מדיניות סדורה, מוחלטת וקבועה בתחום האנרגיה הסולארית. היעדר מדיניות סדורה כזו חושף את הענף כולו לוויכוח מבולבל, מייגע, מתיש ולא ממוקד. היעדר המדיניות מוביל את היזמים לחשוב פעמיים אם יש טעם להשקיע הון בישראל. תגובת משרד התשתיות לא התקבלה עד לסגירת הגיליון. "צריך הסדרה נפרדת" לוי מדבר מתוך ניסיונו ויש לזכור שעל ראשו הוא חובש כובע של מי שמעוניין בין היתר, בהצלחתה העסקית של חברה מסחרית. שיכון ובינוי, בשיתוף עם סולל-סימנס, מתמודדת על מכרז BOT (הקם, תפעל, מסור) של המדינה להקמת תחנת כוח תרמו-סולארית באשלים שבנגב, שתשתרע על שטח של 3,000 דונם ותייצר 110 מגוואט של חשמל. במקביל, היא מובילה תוכנית לבנייה עצמאית של תחנה תרמו-סולארית נוספת, שתייצר ח

לראשונה נוגע משרד ממשלתי בקביעת סדר העדיפויות לניתוק צרכנים מחשמל - ומוכיח את רגישותה הכלכלית, הפוליטית והחברתית של ההכרעה. ל-TheMarker נודע כי מנהל החשמל שבמשרד האנרגיה והמים גיבש באחרונה עקרונות חדשים ל"השלת צרכנים מאולצת" מרשת החשמל, עקב אי-יכולת לספק את הביקושים לחשמל במשק. כלומר, לא עבור מקרה של תקלה פתאומית בתחנת כוח - אלא היערכות למציאות מתמשכת של מחסור בחשמל במשק. מהנוהל שהופץ להתייחסות משרדי הממשלה עולה כי ניתוקי החשמל ייארכו עד שעה. קבוצת הצרכנים שינותקו מחשמל מיידית בעת מחסור מתמשך תהיה הציבור הפרטי: כלומר, בתי מגורים, משרדים, בתי עסק ומסחר. הקבוצה השנייה במדרג, שתנותק מחשמל רק במקרה של מחסור כבד במשק, תהיה של מפעלי תעשייה קלה יחסית בעלי יכולת לייצור חשמל כגיבוי, וכן של תושבי עזה ויהודה ושומרון. זאת, בנימוק ש"אזורים אלה סובלים כל השנה מדקות אי אספקה רבות ביחס ליתר האזורים". טיוטת הנוהל תידון בשבועות הקרובים בממשלה ותופץ ככל הנראה גם לשימוע ציבורי. זאת, על רקע המצוקה המסתמנת בכושר ייצור החשמל במשק בעונת הקיץ הקרובה, ובקיץ 2013 (ראו מסגרת). לפני כחודשיים נחשף כי משרד האנרגיה הגיש לאישור הממשלה הצעת מחליטים ליישום תוכנית חירום למשק החשמל. במסגרת התוכנית ביקש להסמיך בהחלטת ממשלה את שר האנר

משק האנרגיה הישראלי לא תלה מלכתחילה תקוות גדולות באנרגיית הרוח. בניגוד למדינות אירופיות דוגמת דנמרק, שם אנרגיית הרוח תופסת 24% ממשק החשמל, בישראל היעד שהוצב לטורבינות בשנת 2020 עומד על 3% לכל היותר, כלומר 800 מגה-ואט. כיום סך הייצור הוא פחות מ-10 מגה-ואט, ועד היום אישרה רשות החשמל 3 פרויקטים בלבד. ◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק טורבינת רוח. "אין למדינה תשתית הולכה" צילום: איי-אף-פי למרות זאת אנרגיית הרוח מנסה להרים את הראש. קיבוצים ומושבים חתמו על חוזים ראשוניים עם יזמים וחברות להקמת פרויקטים, מדידות רוח פרטיות מבוצעות בעשרות מוקדים וחברות אנרגיה ירוקות שעד עתה התמקדו בתחום הסולארי, ובהן אנלייט וסולארית דוראל, מפנות משאבים לייצור חשמל מרוח. הסיבה המרכזית להתעוררות נעוצה בכך שבנובמבר 2011 הוסדרו לראשונה התעריפים לטורבינות הרוח הבינוניות והגדולות. אחרי המתנה ארוכה פרסמה רשות החשמל הסדרה ראשונה, שבה נקבע כי טורבינות בהספק של יותר מ-50 קילו-ואט יזכו במכסה הראשונה (עד 440 מגה-ואט) לתעריף של 53 אגורות לקוט"ש וכי הטורבינות שיוסדרו במכסה השנייה (800-440 מגהואט) יקבלו 49 אגורות לקוט"ש. סיבה נוספת להתעוררות נעוצה בהאטה בתחום האנרגיה הסולארית, שכן יזמי אנרגיית השמש מקבלים כעת פחות כסף עבור כל קוט"ש שהם מי

משק האנרגיה הישראלי לא תלה מלכתחילה תקוות גדולות באנרגיית הרוח. בניגוד למדינות אירופיות דוגמת דנמרק, שם אנרגיית הרוח תופסת 24% ממשק החשמל, בישראל היעד שהוצב לטורבינות בשנת 2020 עומד על 3% לכל היותר, כלומר 800 מגה-ואט. כיום סך הייצור הוא פחות מ-10 מגה-ואט, ועד היום אישרה רשות החשמל 3 פרויקטים בלבד. ◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק טורבינת רוח. "אין למדינה תשתית הולכה" צילום: איי-אף-פי למרות זאת אנרגיית הרוח מנסה להרים את הראש. קיבוצים ומושבים חתמו על חוזים ראשוניים עם יזמים וחברות להקמת פרויקטים, מדידות רוח פרטיות מבוצעות בעשרות מוקדים וחברות אנרגיה ירוקות שעד עתה התמקדו בתחום הסולארי, ובהן אנלייט וסולארית דוראל, מפנות משאבים לייצור חשמל מרוח. הסיבה המרכזית להתעוררות נעוצה בכך שבנובמבר 2011 הוסדרו לראשונה התעריפים לטורבינות הרוח הבינוניות והגדולות. אחרי המתנה ארוכה פרסמה רשות החשמל הסדרה ראשונה, שבה נקבע כי טורבינות בהספק של יותר מ-50 קילו-ואט יזכו במכסה הראשונה (עד 440 מגה-ואט) לתעריף של 53 אגורות לקוט"ש וכי הטורבינות שיוסדרו במכסה השנייה (800-440 מגהואט) יקבלו 49 אגורות לקוט"ש. סיבה נוספת להתעוררות נעוצה בהאטה בתחום האנרגיה הסולארית, שכן יזמי אנרגיית השמש מקבלים כעת פחות כסף עבור כל קוט"ש שהם מי

ועדת השרים לענייני חקיקה דחתה היום (א') את הצעת החוק לתיקון חוק הנפט של חברי הכנסת דב חנין, כרמל שאמה ויריב לוין, שמטרתה להחיל היבטים סביבתיים בחיפושי וקידוחי גז ונפט. על רקע הדחייה נמסר מהחברה להגנת הטבע: "מדינת ישראל עוצמת עיניים מול הסכנות וההשלכות השליליות של הקידוחים על הסביבה". על פי התיקון לחוק, "חוק הנפט, שנחקק ב - 1952, לא כולל בתוכו מנגנוני הסדרה ובקרה סביבתיים... כיום ברור לכל כי מנגנוני הסדרה ובקרה סביבתיים חיוניים בכל הנוגע לחיפושי נפט וגז ולהפקתם... החוק מעגן ייצוג של גורמי סביבה, ובראשם המשרד להגנת הסביבה, כגופים הקבועים בחוק ומעגן התחשבות בשיקולים סביבתיים במערך החלטות המתקבלות על פי החוק." מהחברה להגנת הטבע נמסר: "לצערנו, בניגוד למדינות רבות בעולם, שהבינו את ההשלכות מרחיקות הלכת של קידוחי גז ונפט על הסביבה וקבעו נהלים ברורים לפיקוח ובקרה סביבתיים על הקידוחים, מדינת ישראל מעדיפה לעצום עיניים ולהתעלם מהסכנות ומההשפעות השליליות הפוטנציאליות השונות של תעשיית הנפט על הסביבה, העלולות להיגרם הן כתוצאה מעבודה שגרתית והן כתוצאה מתקלות ותאונות. החברה להגנת הטבע תמשיך לנסות ולקדם את השינויים הנדרשים בחוק מול המשרד להגנת הסביבה ומשרד התשתיות".

חודש לאחר פתיחת החוזים של השותפות במאגר הגז תמר עם לקוחותיהן, מתכוון רגולטור נוסף לשנות את מתווי אספקת הגז במשק. חברת החשמל דיווחה אתמול במפתיע כי קיבלה ממשרד האנרגיה מסמך לשימוע שנועד להסדיר את אספקת הגז בצינור היחיד אל החוף. לפי המסמך, היות שקיבולת הצינור מוגבלת, ועשויה שלא להספיק לצורכי כלל צרכני הגז במשק - תחולק ההזרמה בו בין כלל לקוחות הגז לפי חלקם הפרופורציונלי בחוזים (פרו ראטה). משמעות ההוראה תהיה גריעה מסוימת של הגז שאותו יקבלו חברת החשמל ויתר לקוחות תמר שכבר חתמו על חוזים. במסמך נכתב כי חברת החשמל תרכוש את הגז שייגרע מהחוזה ממנה דרך מצוף הגז הנוזלי המיובא (LNG), שמוקם בימים אלה מול חוף חדרה. את הגז הזה תעביר גם לשימוש מפעלי תעשייה שנותרו עד כה מחוץ למפת החוזים הנחתמים במשק, בשל גודלם הקטן יחסית. משום שעלות ה-LNG יקרה פי ארבעה מעלות הגז מתמר (כ-20 דולר למיליון BTU לעומת 5-6 דולר למיליון BTU), תוטל העלות העודפת של הגז היקר על כלל צרכני החשמל הגדולים, באמצעות ייקור דמי הולכת הגז שגובה חברת נתיבי הגז הממשלתית (נתג"ז). קביעה זו עוררה אתמול תרעומת רבה בקרב יצרני החשמל הפרטי, שזועמים על הכוונה להטיל עליהם את סבסוד התעשיינים. בדיווח שהוציאה לבורסה, והפתיע את כלל הגורמים בממשלה, טענה חברת החשמל כי אישור ה

הושלם תהליך אימוץ ההסדרה למתקנים הפוטו-וולטאיים הבינוניים ע"י המנהל האזרחי, דבר שיאפשר בקרוב ליזמים ישראלים ופלסטינים מתגוררים ביהודה ושומרון להקים מתקנים לייצור חשמל מאנרגיית השמש. זאת, בכפוף לעמידתם בתנאים ובמועדים שנקבעו באבני הדרך ברישיון המותנה. המכסה תהיה בשיעור של 10% מהמכסה שהוקצתה למתקני PV בינוניים לייצור חשמל, כלומר כ-30 מגוואט מתוך מכסה של 300 מגוואט. שר התשתיות הלאומיות ד"ר עוזי לנדאו דרש את המכסה לתושבי יהודה ושומרון כתנאי לקבלת החלטת הממשלה על המשך מדיניות אנרגיות מתחדשות ביולי 2011. הדבר לא התאפשר עד כה, בשל היות תושבי האזור כפופים למנהל האזרחי, ודרש תהליך הסדרה מורכב וייחודי - ולכן ממושך יותר. כדי לפצות את התושבים, שנמנע מהם ליהנות מן ההסדרה, הקצתה הממשלה, בלחצו של שר התשתיות, מכסה ייעודית למטרה. לפני כשנה אושרה לתושבי יהודה ושומרון ההסדרה המאפשרת הקמת מתקנים קטנים, אך הסדרת המתקנים הבינוניים התעכבה עד כה במינהל האזרחי. בעוד האזרחים המתגוררים בתחומי הקו הירוק יכולים ליהנות מן המכסות שהוקצו לאנרגיות מתחדשות, על ידי פניה לרשות החשמל, שבודקת את הפניות, בדרכם לקבל את הרישיון בסופו של תהליך מידי שר התשתיות הלאומיות, הרי שתושבי איו"ש נזקקו לאישור המינהל האזרחי. תושבי יהודה ושומרון ה�

ניתוח החוב של חברת החשמל למחזיקי איגרות החוב שהנפיקה עלול להטעות. בבורסה בתל אביב נסחרת סדרת אג"ח אחת בלבד של החברה (אג"ח 22), אולם זהו רק קצה הקרחון. בפועל ישנן עוד 11 סדרות של אג"ח לא סחירות הנושאות חוב של כ־13.9 מיליארד שקל.   2012 מציבה בפני חברת החשמל אתגרים מימוניים בשל עומס הפירעונות הצפוי. קרן אג"ח 22, הסדרה הגדולה ביותר מבין האג"ח הקונצרניות בשוק, שהיקפה עומד על 6 מיליארד שקל ע"נ תיפרע החל ממאי 2012 בתשלומים רבעוניים. סך ההתחייבויות בגין סדרה זאת בלבד עומד על 2.3 ו־2.7 מיליארד שקל בשנים 2012 ו־2013 בהתאמה. בנוסף לכך, על חברת החשמל לפרוע בספטמבר 2012 את אג"ח 2012, סדרה לא סחירה בהיקף כולל של כמיליארד שקל.   סך התשלומים הצפויים למחזיקי האג"ח של חברת החשמל ב־2012 נאמד ב־4.2 מיליארד שקל לעומת 2.6 מיליארד שקל בתשעת החודשים הראשונים של 2011 ו־300 מיליון שקל בלבד בכל שנת 2010.   אג"ח 22 של חברת החשמל, הצמודה למדד המחירים לצרכן, נהנית מדירוג גבוה של -AA על ידי מעלות ו־AA3 על ידי מידרוג. האג"ח, בעלת מח"מ קצר של 1.7 שנים, נסחרת בתשואה של 3.64%. למרות הדירוג הגבוה של האג"ח והבעלות הממשלתית, בשנה האחרונה עלתה פרמיית הסיכון של חברת החשמל.   הפער בין תשואת אג"ח 22 לתשואת אג"ח ממשלתית צמודה במח"מ דומה עלה ל־2.9% לעומת 1.4% בלבד בתחילת השנה. העלייה שנרשמה בת�

פרויקטים סולריים לצריכה עצמית, שהיו סגורים עד כה בפני רוב הקיבוצים, נפתחו בפני רבים מהם, בעקבות החלטת רשות החשמל בחודש שעבר, שהעמידה להם מכסת יצור סולרית בהטבה משמעותית. החלטת הרשות, שהתקבלה ב-6 בפברואר, קובעת כי תעריף החשמל לצריכה עצמית ליצרני חשמל סולרי בפרויקטים בהספק של עד 15 קילוואט יהיה 1.22 שקלים לקוט"ש (במשך עשרים שנה), תעריף המגלם הטבה של 0.75 שקלים לקוט"ש, לעומת תעריף חברת החשמל. כלומר, אילו רכשו הקיבוצים את החשמל מחברת החשמל, במקום לייצר אותו במערכות הסולריות, היה עליהם לשלם 0.75 שקלים נוספים לכל קוט"ש נצרך. מכסת היצור הסולרי ל-2012 לפי המתווה הזה נקבעה ל-15 מגהוואט ולאחר מכן בשנים 2015-2013 תוספת שנתית של 5 מגהוואט בתעריף שעדיין לא נקבע אך ככל הנראה יגלם סבסוד נמוך יותר. אנרגיה סולארית צילום: תומר אפלבאום רשות החשמל התנתה את הצטרפות הקיבוצים למסלול הסולרי הזה לאלה מהם שביצעו "הסדרה חוקית של מחלקי חשמל היסטוריים" ובמלים אחרות; רק לקיבוץ שחדל להיות צרכן חשמל בעל מונה יחיד, אלא התקין מונים נפרדים לכל צרכן וצרכן וחייב אותו בחשבון חשמל נפרד לפי צריכתו בפועל. "ההסדרה החוקית" גם כוללת חידוש תשתיות הולכת החשמל בקיבוץ והעברת האחריות ולאחזקת התשתית מאחריות הקיבוץ לאחריות חברת החשמל, או למי שהוסמך מטעמה לש

צפי לגל של תביעות בעקבות הפסדים שייגרמו ליזמים בתחום הסולארי, עקב שינויי המדיניות של רשות החשמל - כך מעריך היום (ב') עו"ד אמנון אפשטיין ממשרד אי.אר.אם, במסגרת מושב מיוחד שדן במצב הענף הסולארי בישראל בוועידת הנדל"ן של העיתון "גלובס". ממלאת מקום רשות החשמל, עו"ד אורית פרקש-הכהן, שתחילה אישרה את השתתפותה בדיון - בחרה להודיע ברגע האחרון על היעדרות ממנו ונימקה זאת ב"אילוצים של לוחות זמנים". לדברי עו"ד אופשטיין, הסדרה החדשה של מכסות בתחום האנרגיה הסולארית, עשויה להשאיר שחקנים רבים מחוץ למשחק ולכן סביר שלפחות חלק מהם ינסו את מזלם בבית המשפט - "כי אין להם מה להפסיד", כדבריו. סגנית ראש אגף השיווק בחברת החשמל, אורנה גולן אמרה בהתייחס להסדרה החדשה לחלוקת מכסות לאנרגיה סולארית, כי טרם הוחלט אם היא תיכנס לתוקף במהלך השבוע הקרוב או במועד אחר - במהלך החודש. על-פי ההסדרה החדשה, יחולקו היתרים ליצרנים עסקיים ופרטיים להפקת חשמל סולארי ומכירתו לחברת החשמל. לדבריה, המתעניינים שמבקשים להיכלל בה - רבים: "מדובר בהיקפים אדירים וחברת החשמל עמדה בשצף של בקשות וקיימת בעניין זה מאסה. אנחנו נערכים לקראת האסדרה הזאת וניגש אליה כשאנחנו מוכנים", אמרה גולן. לדברי מנכ"ל אי.טי סולאר, רפי קירשנבאום, "אין לי ספק שהמכסה תמוצה לגמרי והשאלה

ההסדרות הבינלאומיות החדשות במדינות מערביות כמו אוסטרליה ואנגליה נותנות עדיפות למערכות על גגות, החוק החדש באיטליה לאנרגיה מתחדשת הוכיח חד משמעית שתפיסת העולם של הממשלה הינה לתת עדיפות מלאה על גגות ולא על קרקעות. החל מספטמבר השנה רוב התמריצים יילכו להקמה על מערכות על גגות ולא על קרקעות. פרשנים איטלקים טוענים כי הסיבה היא הרצון לנצל נכון יותר את התמריצים וליצור מקורות אנרגיה לרשת החלוקה המקומית לשימוש ישיר ומיידי. גם אנגליה אישרה הסדרה המתייחסת למאות אלפי גגות ולא לקרקעות. העובדות מדברות בעד עצמם, העדפה חותכת לגגות מול קרקעות וקיצוץ דרסטי של המכסות לקרקעות. המגמה הבינלאומית בחקיקה המחודשת מבינה את הצורך בקיימות ובשימוש נבון של שטח. האם המלחמה הפנימית בארץ תוביל אותנו לתוצאה חיובית? האם תיתכן החלטה כזו של לחתוך את עוגתם של הגדולים למען הקטנים והבינוניים לאחר פרסום ההסדרה שהתקבלה במליאת רשות החשמל? מצד שני הרי ברור שאם תיפסק המכסה למערכות סולאריות על גגות קטנים אלפי עובדים ילכו הביתה, חברות יעצרו את מערכי השיווק שלהם, השוק ייכנס לקיפאון מוחלט עד להודעה החדשה. מבחינת האינטגרטורים זוהי מלחמה על הלחם והחמאה.

מינהל התכנון שוקד כבר תקופה ארוכה על גיבוש מדיניות כוללת בנושא טורבינות רוח, אך הצעת חוק חדשה שתובא בפני השרים מבקשת להקים טורבינות ללא הליך תכנוני - בכל חלקה חקלאית או תעשייתית.   ההצעה, שגובשה על ידי חברי הכנסת כרמל שאמה, רוברט אילטוב ושי חרמש, מבקשת לעקוף, בין השאר, את חוקי השמירה על הסביבה החופית - אך זוכה להתנגדות חריפה מצד החברה להגנת הטבע, מחשש שההצעה דווקא תפגע בסביבה.     מטרת החוק המוצהרת היא לקדם את נושא האנרגיות המתחדשות, ולסייע בעמידה ביעדי האנרגיה המתחדשת שהוצבו על ידי הממשלה לפני למעלה משנתיים. בינואר 2009 החליטה ממשלת ישראל כי עד שנת 2020 יהוו האנרגיות המתחדשות 10% מכלל משק האנרגיה. עוד הוחלט על יעד ביניים של 5% לייצור חשמל "ירוק" עד שנת 2014.    "כדי להגיע ליעדים אלו יש לקבוע כללים אשר יאיצו התקנות של מערכות לייצור חשמל ממקורות מתחדשים", נכתב בהצעה. "טורבינות רוח לייצור חשמל יכולות להשתלב עם גידולים חקלאיים ועם שימושים תעשייתיים הואיל ואלו מותקנות על גבי תרנים, עושות שימוש מזערי בקרקע וניתן להתקינן באופן שישתלב עם השימושים הקיימים".    אולם, כאמור, בחברה להגנת הטבע טוענים כי למרות מטרותיו הסביבתיות של החוק, הרי שעקיפת החוק עלולה דווקא לסכן את הסביבה ולגרום לנזקים. רותי שורץ, רכזת האנרגי

רשות החשמל הסדירה עד כה אפשרות לשילוב של 1000 מגוואט מתקנים סולאריים ברחבי מדינת ישראל. מליאת רשות החשמל אישרה אמש התעריף לייצור חשמל ממתקנים פוטו-וולטאים גדולים. תעריף זה משלים את שלל ההסדרות שפרסמה הרשות לאחרונה ומאפשר ליזמות לפעול בתחום האנרגיה הסולארית הירוקה במגוון טכנולוגיות ובגדלים שונים. הסדרה זו תאפשר שילוב של 200 מגוואט בטכנולוגיה פוטוולטאית בתעריף של 98 אגורות לקוט"ש. כמו כן, קבעה הרשות כי תעריף זה יופחת בשיעור של 10% בתחילת שנת 2013, בשל הצפי להמשך ירידת מחירים בטכנולוגיה זו, לאור גידול ההיצע וההתקדמות הטכנולוגית.

רשות החשמל צפויה להפחית את התעריף המעודד ייצור חשמל סולארי בשדות פוטו-וולטאיים בשיעור של כ-10%. מדובר במכסה של 200 מגה-ואט להקמת מערכות .P.V גדולות (מעל 12 מגה-ואט), שליזמיה אושרה בתחילת השנה סובסידיה של 99-106 אגורות לכל קוט"ש חשמל שייצרו. מכסה זו הוקפאה אז מיידית בהוראת משרד האוצר, ורק בתום חודשים של מאבקים פנים-ממשלתיים הופשרה בשבוע שעבר, במסגרת החלטת הממשלה על מדיניותה בתחום האנרגיות המתחדשות. בינתיים, הוזלו מחירי מערכות ה-P.V בעולם. לפיכך, דרשו באוצר לעדכן את מחיר הסובסידיה שהובטח ליזמים במסגרת המכסה. לפי הערכות, תפרסם רשות החשמל בשבוע הבא לשימוע ציבורי תעריף מתמרץ מעודכן שינוע בטווח 90-100 אגורות בלבד. זאת, תחת מנגנון הוזלה מדורג, שיביא להפחתת התעריף בשיעור קבוע נוסף בכל שנה. בתוך כך, אישררה שלשום מליאת רשות החשמל את הסובסידיה הזהה שהובטחה ליזמי השדות התרמו-סולאריים, במכסה של 200 מגה-ואט לפחות. "מדובר בצעד ראשון וחשוב שישחרר חלק מענף האנרגיות המתחדשות מהשיתוק שממנו סבל בחודשים האחרונים", אמר אתמול שר התשתיות עוזי לנדאו.

"יחד עם זאת, יש לממש את החלטת הממשלה ומדיניותה ככתבה וכלשונה, ולהשלים לאלתר את ההסדרות שנותרו, כמו השדות הסולאריים והרוח", הוסיף השר. מנתוני הרשות עולה כי עד היום הוגשו 13 בקשות לרישוי שדות סולאריים בהיקף כולל של 670 מגה-ואט. במקביל, אישרה הרשות תשעה רישיונות נוספים להקמת מערכות P.V בינוניות בהספק כולל של כ-45 מגה-ואט. עד כה אישרה רשות החשמל 153 רישיונות למתקנים בינוניים בהספק כולל של 264 מגה-ואט. זאת, מתוך 730 בקשות שהוגשו לרשות בהיקף כולל של 1,300 מגה-ואט - כשהמכסה היא 300 מגה-ואט בלבד. בנוסף, אושרה שלשום לראשונה הסדרה מתמרצת לייצור חשמל בביו-גז, שתזכה את יזמיה בתעריף רכישת חשמל של 64 אגורות לקווט"ש. מדובר בהפקת חשמל באמצעות ניצול הגז הנפלט מפסולת אורגנית. היקף המכסה ליזמים הוא 160 מגה-ואט - כשעד היום הוקמו מתקנים בהיקף כ-10 מגה-ואט, בעיקר סמוך למטמנות אשפה.

רשות החשמל החליטה בישיבתה האחרונה על מתן רישיונות קבועים ל-2 מתקני ייצור חשמל בטכנולוגיית ביו-גז. הרישיונות ניתנו לשותפות טמבור חפר ושות' - אקולוגיה עבור המתקן באתר עמק-חפר, שגודלו 1.96 מגה-וואט, ולחברת אקו אנרגיה גולן בע"מ עבור המתקן הנמצא בסמוך לקיבוץ מיצר (רמת הגולן), שגודלו 2 מגה-וואט. לאחרונה השלימה מליאת הרשות את ההסדרות עבור כניסת מתקני ביו-גז, העושים שימוש בטכנולוגיה אנאירובית, לשוק האנרגיה בהיקף של 160 מגה-וואט. ההסדרה למתקנים לטיפול בפסולת אורגנית תאפשר צמצום של הטמנת פסולת באתרי פסולת ובכך לצמצם את הפגיעה בזיהום הקרקע. הסדרה זו תאפשר, בשילוב התמיכות של המשרד להגנת הסביבה, להקים מפעלים שיטפלו בפסולת האורגנית, כך שהתוצרים הנלווים יהיו "חשמל ירוק" וקומפוסט לשימוש חקלאי.

ההצעה שאושרה קובעת שהמדינה תגדיל את מכסת ייצור החשמל ממתקנים סולאריים ב-460 מגה וואט, מתוכם 200 מגה וואט תרמו סולארי (קיטור) והשאר סולארי (שמש). בנוסף, המדינה תקבע הסדרה ל-110 מגה וואט של אנרגיה סולארית לצריכה עצמית (מתקנים קטנים שמיועדים לגגות) בפריסה למספר שנים: 20 מגה וואט לשנת 2011; 30 לשנת 2012; 30 לשנת 2013; 30 לשנת 2014. כמו כן המדינה תקצה מכסה של 800 מגה וואט לייצור חשמל ממתקני רוח. במקביל, הממשלה תנחה את רשות החשמל לבחון טכנולוגיות לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות שעלותן המשקית גבוהה, כאשר הבחינה הוטלה על צוות בין-משרדי. מחקר ופיתוח בתחום יזכה להקצאה מיוחדת של 50 מגה וואט חשמל ולתקצוב מיוחד של 10 מיליון שקל. ייצור חשמל מביומאסה וביו גז יזכו להקצאה מיוחדת של 210 מגה וואט. בפברואר האחרון הקפיא משרד האוצר את הקצאת המכסות לייצור חשמל ממתקנים סולאריים. בטענה שייצור חשמל ממתקנים סולאריים מטיל על כתפי הציבור סבסוד יקר של טכנולוגיה חדשה.

לפי מתווה הפשרה שיוצג ביום ראשון הקרוב, המדינה תגדיל את מכסת ייצור החשמל ממתקנים סולאריים ב-460 מגוואט, מתוכם 200 מגה וואט תרמו סולארי (קיטור) והשאר סולארי (שמש). בנוסף, המדינה תקבע הסדרה ל-110 מגוואט של אנרגיה סולארית לצריכה עצמית (רשת החלוקה) בפריסה לכמה שנים: 20 מגה וואט לשנת 2011; 30 לשנת 2012; 30 לשנת 1320; 30 לשנת 2014. כמו כן המדינה תקצה מכסה של 800 מגה וואט לייצור חשמל ממתקני רוח. במקביל, הממשלה תנחה את רשות החשמל לבחון טכנולוגיות לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות שעלותן המשקית גבוהה, כאשר הבחינה הוטלה על צוות בין-משרדי. מחקר ופיתוח בתחום יזכה להקצאה מיוחדת של 50 מגה וואט חשמל ולתקצוב מיוחד של 10 מיליון שקל. ייצור חשמל מביומאסה (פסולת בעלת ערך קלורי גבוה) וביו גז יזכו להקצאה מיוחדת של 210 מגה וואט.

העקרונות אשר סוכמו בימים האחרונים: 1. ההסדרה של 460 מגאווט לשדות גדולים (תרמו סולארי ופוטו-וולטאי) לא תשתנה, ניתן יהיה להוציא אותה לפועל בתוך ימים ספורים. 2. תקבע הסדרה ל-110 מגאווט של אנרגיה סולארית לצריכה עצמית (רשת החלוקה) באופן הבא: 20 לשנת 2011; 30 לשנת 2012; 30 לשנת 2013; 30 לשנת 2014. ( השרים יציעו כי כל יזם יכול להתקין מתקנים סולאריים בלא הגבלה במחיר עלות + פרמיה). 3. הממשלה תנחה את רשות החשמל לבחון טכנולוגיות לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות אשר תועלתן המשקית גבוהה מעלותן ואת הסדרתן מעבר למכסות הנגזרות בהחלטה, ככל שתימצאנה כאלה. משימת הבחינה תוטל על צוות בינמשרדי. 4. קידום מחקר ופיתוח של טכנולוגיות חדשות - הקצאת 50 מגאווט למתקני חלוץ + תקציב של 10 מיליון ש"ח ייעודי לבחינת טכנולוגיות חדשות בתחום למשרד התשתיות. 5. הקצאת פיצוי מיוחדת של 10% מכל מכסה לאזורי יו"ש שלא נהנו עד כה מן ההסדרה בשל נסיבות ביורוקרטיות. 6. יוטל על משרד הפנים להסיר חסמים סטאטוטוריים המעכבים קידום פרויקטים של אנרגיות מתחדשות מכל סוג, בין אם סולארי או רוח. 7. יוקצו לא פחות מ - 210 מגאווט לביומאסה, וביוגז.

ברקע המאבק הפנים-ממשלתי בעניין ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות ייתן היום את הטון המאבק הפנים-ענפי בין יזמי המערכות הסולאריות ב-P.V על גגות לבין יזמי השדות התרמו-סולאריים. בעוד יזמי הגגות פצחו לפני כמה שבועות בקמפיין ציבורי בעיתונות שומרות חברות ייזום התרמו-סולאר על פרופיל תקשורתי נמוך, והן מסתפקות בשיגור חוות דעת מקצועיות למשרדי הממשלה. כך, גייסה קבוצת שיכון ובינוי את חברת הייעוץ העסקי TASC לשם פירוט התועלות המשקיות הטמונות בעידוד התעשייה התרמו-סולארית. בחברה טוענים כי השדות הסולאריים הפועלים בטכנולוגייה תרמו-סולארית הם למעשה תחנת כוח לכל דבר - בשל יכולתם לספק חשמל גם בתנאי קרינה נמוכה, ומשום כך הם נושאים ביתרון משמעותי על פני כל טכנולוגיה אחרת בענף האנרגיות המתחדשות. זאת, לצד היכולת של השדות התרמו-סולאריים לפתח תעשייה מקומית של ממש המבוססת על טכנולוגיה ישראלית - ולא על ייבוא פאנלים מחו"ל. ב-TASC קוראים לממשלה לקבוע הסדרה מתמרצת נפרדת ליזמים התרמו-סולאריים שתשקלל את יכולת הגיבוי של התחנות, תאפשר גמישות במימון הפרויקטים ותקבע מכרזי קרקע ייעודיים לשדות אלה.

משרד הפנים קיים היום, דיון ציבורי ראשון בנוגע להסדרה תכנונית של טורבינות רוח בישראל. הדיון הציבורי בראשות אדריכל רפי רייש , מנהל אגף בכיר לבניה, ומר אפרים שלאין, מנהל אגף בכיר לתכנון תשתיות, בהשתתפות נציגי מוסדות תכנון, משרדי ממשלה, גופים ציבוריים ונציגות רחבה של ציבור יזמים, יצרנים ומפתחים של טורבינות רוח