Group items tagged

מניית גלוב אקספלוריישן, המחפשת נפט ליד העיר לוד, קורסת ב-36% על רקע המשך התקלות הסדרתיות בקידוח הנפט. הפעם, מדווחת החברה על הפסקת פעולות הקידוח ב"אופק 2" לעומק 5,420-5,920 מטר שבשטח רישיון 381/אופק. "לאחר חידוש פעולות הקידוח, נתגלו מגבלות מכאניות טכניות בעומק של כ-5,400 מטר", מסבירים בחברה. בימים הקרובים, תבחן החברה האם קיימת אפשרות להתגבר על המגבלות האמורות באופן שיאפשר להמשיך קדיחה. נראה כי תקלות בקדיחה מהוות עניין סדרתי בחברת גלוב, זאת לאחר שבדצמבר האחרון דיווחה למשקיעים על כשל מכאני בחלקו העליון של צינור הקידוח בשטח רישיון אופק 1 לעומק של 2,500 מטר. כמו כן, באותו השבוע הודיעה החברה על קשיים בהורדת ציוד הבדיקות לשכבת המטרה. קידוח נפט צילום: בלומברג קבלן הקידוחים של גלוב הוא החברה הטורקית אלאדין, שהגיעה לישראל רק ב-2011, לאחר שבמשך עשרות שנים ביצעה חברת לפידות את כל הקידוחים היבשתיים בארץ. בחברה הטורקית תלו תקוות רבות, שכן היא הביאה מגדלי קידוח חדישים, בניגוד לציוד בן עשרות השנים של לפידות.

"בדומה למאגר "מירה", שבו לא התגלה גז, גם מאגר שמשון נכלל בחישובי רזרבות הגז של הוועדה לבחינת המדיניות במשק הגז, בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה שאול צמח. המשאבים שהוערכו במאגר נכללו כחלק מ-150 BCM (מיליארדי מ"ק) העתידים להתגלות בסבירות של 90%. הוועדה הוסיפה 150 BCM אלה לרזרבות גז של כ-800 BCM, המורכבות בעיקר ממאגרי תמר ולוויתן. על בסיס אומדן משאבים של 950 BCM בסך הכל ביססה הוועדה את המלצתה לשמור 450 BCM גז לצריכה מקומית, וכן לאפשר יצוא של 50% ומעלה מכל מאגר המפיק גז תוך הטלת מגבלת יצוא של 500 BCM. עם זאת, כפי שפורסם אתמול, במאגר שמשון התגלתה רק כרבע מכמות הגז שהוערכה בו טרם הקידוח, כ-15.5 BCM בלבד לעומת 65 BCM. זאת לאחר שבתחילת חודש ספטמבר התגלה כי קידוח נוסף, "מירה", נמצא יבש, וכי גם הוא היה חלק מחישובי הוועדה. הוספת 150 BCM לרזרבות בוצעה בימים האחרונים שלפני פרסום הדו"ח, וזכתה לביקורת מצד המשרד להגנת הסביבה, שיוצג בוועדה על ידי מנכ"לית המשרד. במשרד טענו כי המתודולוגיה לפיה חושבה התוספת אינה מקובלת, וכן כי יש להמתין עם אישור יצוא הגז עד אשר יתקבל יותר מידע על רזרבות הגז של ישראל. בנוסף טוענים במשרד כי אומדני הצריכה המקומית עליהם התבססה הוועדה נמוכים, וכן כי אופק השימוש שנקבע, 25 שנה, אינו מספיק לביסוס תעשייה ותחבורה על הגז הטבעי."

"תגובות קשות מצד נאמני איכות הסביבה למסקנות הוועדה לבחינת משק הגז, שממליצה לשמור למשק עתודות ל-25 שנה ולאפשר לייצא לחו"ל כחצי מהכמות שהתגלתה. "סומנה מטרה מראש והיא הסיוע ליזמים למקסם את רווחיהם, מונעים מהציבור אנרגיה זולה", אמרו במשרד להגנת הסביבה אביטל להב פורסם:  29.08.12, 18:07 מסקנות הוועדה לבחינת משק הגז בישראל , שהוגשו היום (ד') לראש הממשלה, מעוררות זעם בקרב נאמני איכות הסביבה. פעילי הסביבה קוראים להגדיל את כמות הגז שחברות הקידוח יחויבו למכור למשק הישראלי, על מנת לצמצם את התלות של רכבים ומפעלים בדלקים מזהמים.   כפי שפורסם הבוקר, הוועדה, בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה שאול צמח, ממליצה לראש הממשלה לחייב את חברות הקידוח למכור למשק הישראלי כמות של 450 מיליארד מטר מעוקב. כמות זו אמורה לספק את צורכי האנרגיה של המשק למשך 25 שנה, בהם כל החשמל בתחנות הכוח הפרטיות ו-70% מהחשמל שמייצרת חברת החשמל יופקו מגז טבעי.   בנימין נתניהו מקבל את הדו"ח משאול צמח (צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)     מדובר בכמחצית מתוך 800 מיליארד מטר מעוקב גז שנתגלו עד כה בים התיכון (כ-300 במאגר תמר ו-500 במאגר לוויתן)את המחצית השניה של כמות הגז במאגרים יוכלו החברות לייצא לחו"ל.   הוועדה מעריכה, כי חלק קטן ממשקי הבית בישראל יחוברו למערכת הולכת הגז הטבעי כמו ג

יובל בן-דרור סבל מחום כבד, הוא החליט למצוא דרך לקרר את גג הרעפים. האבטיפוס נבנה במתנ"ס השכונתי. בקיץ הבא גם אתם תוכלו לקנות את הרעף המאוורר שלו nrg מעריב | 24/11/2011 10:25 תגיות: חיים בירוק, יזמות, קירור, עסק ירוק מה אתם הייתם עושים אם גג הרעפים של ביתכם היה פולט חום ברמות בלתי סבירות? רובכם בטח תמצאו עצמכם מיד בחנות המזגנים הקרובה, אבל לא כך יובל בן-דרור, גמלאי בן 67. הוא החליט, אחרי שנים שסבל ממה שהוא מתאר "מלכודת חום", למצוא לפתרון. הפתרון שלו, רעף יעודי ויחודי, יעזור בקרוב לאנשים נוספים הסובלים מחום. ◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק ◄יזמים בנשמתכם? כנסו גם לדף הפייסבוק של ערוץ היזמות קרירעף. גג? מאורר! צילום באדיבות יובל בן-דרור "חלל האוויר תחת גג הרעפים של ביתי מתחמם בקיץ, יותר ויותר משנה לשנה, והופך ל'מלכודת חום' עם טמפרטורה כפולה מהטמפרטורה בחוץ", מסביר בן-דרור. לדבריו, חום זה חודר דרך תקרת החדרים על אף שכבת הבידוד הקיימת, ומחייב הפעלת מזגן באופן גדל והולך המתבטאת בחשבון הוצאות החשמל התופח. במטרה לנסות ולמצוא פתרון הוא רכש והתקין בעבר גג רעפים עם מפוחים מכניים מסתובבים ממתכת הפולטים אוויר חם מחלל הגג באנרגית הרוח. אך הפתרון לא עמד בציפיות, בעיקר בגלל שהמפוח חורק ומתקלקל אחרי שנים מועטות. "גם �

"לפי דעתנו יש להמליץ על הגברת השימוש בגז טבעי במשק הישראלי עד 2020 ונגד יצוא גז מישראל", נכתב בדו"ח, שהגיע לידי TheMarker. "הערכת רשות הגז לוקה בחסר", נכתב. "קיים פער חסר מצטבר של 100-150 BCM בין תחזיות הביקוש לגז טבעי שהוצגו בפני הוועדה לבין הערכות מעודכנות שבוצעו באחרונה. משך הזמן הצפוי לניצול כל המאגרים שהתגלו קצר אפילו מ-40 שנה!", (סימן הקריאה הופיע במקור, א"ט). ואמנם, בשבוע שעבר הודיע מנהל רשות הגז, שוקי שטרן, מעל בימת השימוע הפומבי שערכה ועדת צמח בכפר המכבייה ברמת גן, כי הסתבר שנפלה טעות בחישובי הרשות לגבי תחזיות הביקושים הריאלית לגז במשק, וכי האומדן שאותו קבעה ועדת צמח לשריון עבור צורכי המשק, 417 BCM, צריך בעצם להיות 501 BCM. "למדינה יש אינטרס ברכישת מלאי" המלצות ועדת צמח ליצוא הגז, כפי שהופיעו במסקנות הביניים, התבססו על כלל מפתח שלפיו על המדינה לדאוג לשמירת גז לצורכי המשק למשך 25 השנים הבאות. משכך, הונחו בפני הוועדה שתי עמדות באשר לכמות הגז שיצרוך המשק במהלך תקופה זו. האחת טענה לצריכה מצטברת של 364 BCM, ואילו העמדה השמרנית טענה כי יש לשמור עבור המשק 543 BCM. לטענת המדענים הראשיים, לפי הערכות מעודכנות שבידי המשרדים, עד 2040 ישתמש המשק בכ-650 BCM גז, כשהצריכה מעבר לשנה זו תהיה בסדר גודל של כ-40 BCM בשנה. משמעות הערכה זו היא שגם אם י�

"חישובים שגויים, לא מעודכנים ואופטימיים במידה חסרת סבירות" - כך מכנה החשב הכללי לשעבר, פרופ' ירון זליכה, את הערכת אגף התקציבים במשרד האוצר לאומדן הנזקים הסביבתיים שנגרמים בייצור החשמל על ידי חברת החשמל. בדו"ח שהכין זליכה לצורך אומדן המחיר המשקי של מערכות סולאריות פוטו-וולטאיות (.P.V) על גגות, הוא טוען כי העלות האמיתית של ייצור החשמל במשק כיום היא 108.47 אגורות לקווט"ש - לעומת תעריף כללי של 49.63 אגורות לקווט"ש בלבד. בדו"ח שהוכן בהזמנת חברת ההתקנות הסולאריות SBY והגיע לידי TheMarker, טוען עוד זליכה כי התועלת עבור שימוש בגגות לייצור חשמל מוסיפה לתחשיב זה 7.06 אגורות נוספות לקווט"ש. לפיכך, כל תעריף חשמל אשר יובטח ליזמי המערכות הסולאריות על גגות ויפחת מ-115.53 אגורות לקווט"ש - יגלם תועלת כלכלית למשק. זאת, כאשר תעריף החשמל שאותו מבטיחה כיום רשות החשמל ליזמי ההתקנות על גגות נע בין 90-122 אגורות לקווט"ש. זליכה טוען כי ישראל כבר הגיעה לעידן הגריד פאריטי, שבו עלויות ייצור החשמל באנרגיות מתחדשות השתוו לעלויות ייצור החשמל הרגיל, ולכן אין כל סבסוד בתעריף המתמרץ ייצור חשמל סולארי. זליכה ממליץ לפיכך לבטל את המכסות המגבילות כיום ייצור חשמל סולארי על גגות, ולקבוע תעריף שיתעדכן תקופתית. תעריף זה יתבסס על תוכניות עסקיות של מתקנים ל�

"השקר הגדול ביותר של חברות הגז הוא האיום שאם לא יאפשרו להן לייצא את הגז שגילו, הן לא יוכלו לממן את פיתוח המאגרים. הן שומרות על פני פוקר ועובדות על כולם. בתור איש עסקים אני אומר לך שאם החברות רוצות לוותר על הרישיון שלהן, אני מוכן להחליף אותן בתוך חמש דקות, לפתח את המאגרים בעצמי ולהבטיח שכל הגז יילך רק לשוק המקומי". כמה גז צריכה ישראל במלים אלה פותח יוסי הולנדר, יו"ר המכון הישראלי לתכנון כלכלי, את דבריו, כשהוא מתבקש להגיב על הלחצים שמפעילים יזמי הגז הטבעי בישראל על הממשלה, כדי שזו תאפשר להם לייצא את מרבית הגז שבתגליות הקיימות והעתידיות. וכן בתגובה למסקנות ועדת צמח - הוועדה לבחינת מדיניות ישראל בשוק הגז - המסיימת בימים אלה את שלב השימועים לדו"ח הביניים שפירסמה. הולנדר לא חוסך שבטו מחברות הגז, אך גם כלפי חברי ועדת צמח הוא נושא בטן מלאה, כשהמלצות הוועדה להתיר לחברות לייצא 50% לפחות מהגז שבתגליות, מציבות לטענתו את ישראל בשורה אחת עם מדינות העולם השלישי. "בוא נסתכל על ניגריה ונורווגיה", אומר הולנדר. "ניגריה נתנה לחברות הנפט להשתלט על נכסיה. כל הנפט שלה מיוצא, ואין לה אפילו בית זיקוק אחד, כשבעצם ברוב אזורי המדינה יש כיום מחסור בדלק. הם פשוט מכרו את ההון הטבעי שלהם החוצה. יוסי הולנדר צילום: עופר וקנין "גם הנ�

"אני לא רואה שנחתמים הסכמי גז בין שותפות תמר לחברת החשמל והלקוחות האחרים. אני שומע שהמחירים שמנסות השותפות להשיג הם מחירים שאי אפשר לקבל. ברור שבתנאים כאלה השוק לא יכול להישאר משותק. לכן אמרנו שאנו מתכוונים לבחון את האפשרות להכריז על הגז כמוצר בר פיקוח" - כך אומר שר התשתיות, עוזי לנדאו, בראיון ערב פתיחת ועידת האנרגיה של הארץ-TheMarker בשיתוף משרד עורכי הדין מ. זליגמן ושות'. בהתייחסות ללחץ הכבד שמפעילות שותפות תמר על חברת החשמל כדי שתסכים לייקר את הגז שתרכוש ממאגר תמר בכ-40% מגלה לנדאו: "ועדת המחירים אמורה היתה להתכנס כבר השבוע אך הדיון נדחה בינתיים, ויתקיים בהמשך. אני לא בעד איומים ולא בעד מעורבות ממשלתית במשק - אך רק אם המשק יכול להתנהל ללא כשלים. המצב כיום הוא כזה שלצערי הרב, צריך להגן גם על התעשייה וגם על הצרכן - וגם לדאוג לכך שיזמי הגז עצמם יוכלו להתקיים ולהתפתח בכבוד". שר האוצר קבע דד-ליין של חודש ימים עד שיתערב בתמחור הגז. "זה לא טוב שממשלה תתערב, אבל אם לא יהיה מנוס אז או שנכריז על מונופול ונקבע תקרת מחיר לגז, או שנלך על מהלכים קיצוניים - כמו למשל לאסור על חתימת חוזים ארוכי טווח - או שנפצל את מכירת הגז בין השותפות במאגרים". מדוע לא לפצל את הבעלות במאגרים כבר כעת, ולהבטיח תחרות בשוק הגז מבלי להזדקק לג

רשות החשמל אישרה ההסדרה לשילוב והקמת חוות רוח לייצור חשמל ברחבי הארץ. ההסדרה צפויה לשלב 800 מגוואט חשמל ירוק במערכת ייצור החשמל החלטה זו היא אבן דרך נוספת בעבודת הרשות לקידום ועידוד השימוש באנרגיות מתחדשות במסגרת השגת יעדי הממשלה. הצפי הינו כי הספק של 800 מגוואט יושג עד שנת 2020 וייצר אנרגיה בהיקפים שנתיים של 2 מיליארד קוט"ש השנה. שר התשתיות הלאומיות, ד"ר עוזי לנדאו: " ההסדרה שאושרה היא צעד חשוב במימוש מדיניות משרד התשתיות הלאומיות לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות. היא משדרת אופק, וודאות ויציבות לשוק שעבר טלטלות לא מעטות. התעריף שנקבע מאוזן והוא מדגיש יתרון בולט בייצור חשמל מאנרגיית רוח - מחירו הנמוך והמשתלם. בכך, הוא מתמרץ את היזמים להיכנס לעבודה מחד - ומיטיב עם הצרכנים מאידך. אני שמח על שיתוף הפעולה ומברך על העבודה שנעשתה ברשות החשמל, אשר אפשרה את הוצאת המדיניות אל הפועל". עוד הודיע השר כי הנחה את אנשי משרדו לבצע סקר רוחות מקיף, במטרה למפות את האזורים בהם מתקיימים התנאים הטובים ביותר לייצור חשמל מאנרגית רוח. "ביצוע הסקר ייצור מאגר נתונים אשר ישרת את המדינה ואת היזמים כאחד", ציין לנדאו.

מחירי הנפט עולים שוב בחדות לאחר שאיראן ממשיכה באיום סגירת מיצר הורמוז והפעם התווסף לכך ניסוי הטילים ארוכי הטווח שבוצע אתמול. בבדיקה האחרונה החוזים בנפט עולים מעל ל-4% בבורסת הסחורות בשיקאגו ונסחרים במחיר 102.45 דולר לחבית.ע"פ האנליסטים של 'סיטי אויל', מחיר החבית ישאר מעל 100 דולר במהלך 2012, למרות שברקע אנחנו שומעים איומים על מיתון עולמי. עיקר הפגיעה תהיה בסקטור הרכבים ושאר צרכני הנפט. לדבריהם, היצע מוגבל יחד עם העלייה המתמשכת בביקושים מכיוונם של הכלכלות המתפתחות כגון ברזיל וסין ובנוסף האיום האירני, ידחפו את מחירי הנפט כלפי מעלה בשנה הקרובה.מארקו דוננד, מנכ"ל Mercuria Energy Trading ,"אנחנו לוקחים את מחיר ה-100 דולר לחבית כמחיר ריצפה עבורנו לשנה הקרובה. אלא אם כן אופ"ק תשנה את המדיניות שלה ותעלה את הספקת החביות בשוק".דוננד ממשיך ומוסיף "אנחנו מצפים שהמצב ישאר לחוץ בזמן הקרוב. ארוע גיאו-פוליטי בסדר גודל של מלחמה בין איראן לארה"ב יחד עם בריטניה או ישראל יוביל לסגירת מיצר הורמוז", והסביר כי הדבר יקפיץ את מחיר הנפט בצורה חדה מאוד, "המצב במזרח התיכון עדין והשוק כבר מתחיל לגלם במחירו מצב של חוסר שקט באזור, אבל ברור שהמחיר יטפס עוד הרבה אם האי שקט יהפוך לארוע רציני יותר"."במצב שבו תהיה מלחמה באזור ואיראן תסגור את המיצר, לא

על פי נתוני אתר חברת החשמל המציג את מצב המכסה שאושרה להתקנת מערכות סולאריות עסקיות (בין 15 קילווואט עד 50 קילווואט) הסתיימה רשמית המכסה המאושרת בהיקף של 120 מגהוואט לתחום זה. מדובר בתחום העיסוק המרכזי של רוב החברות הסולאריות בשל נוחות הפעילות במתווה זה והרווחיות הגבוהה יחסית לתחום המערכות הביתיות. בין משרד האוצר ומשרד התשתיות מתנהל לאחרונה דיון מתמשך לגיבוש הצעת פשרה להמשך פעילות התחום בתיווכו של ראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' יוג'ין קנדל. על פי ההצעה המתגבשת תוקצה מכסה נוספת של 100 מגהוואט בלבד עד לשנת 2014. מכסת המערכות העסקיות שהסתיימה כעת פורסמה בספטמבר האחרון ולחברת החשמל הוגשו בקשות חיבור בהיקף של 154 מגהוואט כך שמכסה בהיקף 100 מגהוואט תיעלם במהירות ולא תספק אופק כלכלי לשוק הסולארי.

ארגון אופ"ק - החברות בו 8 המדינות האחראיות ל-40% מתפוקות ייצור הנפט בעולם - לא הצליח לייצר החלטה סופית בנוגע לתפוקות ייצור הנפט בעולם, בועידה שקיימו נציגי הארגון היום (ד') בוינה. ההחלטה של אופ"ק על תפוקות ייצור הנפט - שעל פי מרבית הדיווחים צפוי היה להודיע על העלאת התפוקות כדי לצנן את מחירי הסחורות והזהב השחור בעולם - נדחתה לדיון נוסף של חברות אופ"ק, אשר יתקיים בדצמבר. על פי CNBC ומרקטווץ', לא הצליחו חברות אופ"ק להגיע לקונצנזוס סביב ההחלטה המדוברת - כאשר המתנגדות המרכזיות להעלאת תפוקות הייצור היו איראן (נשיאת אופ"ק), אלג'יריה ו-ונצאולה. סעודיה, יצרנית הנפט הגדולה בעולם, הייתה מבין התומכות הבולטות בהעלאת התפוקות (על כך בהמשך). המזכיר הכללי של אופ"ק, עבדללה אלבדרי, הצהיר כי ההחלטה הנוכחית לא השתנתה ואין כל שינוי במדיניות, כאשר נציגי הארגון ייפגשו שוב בעוד כשלושה חודשים. "לצערנו לא הצלחנו להגיע לקונצנזוס על הורדת או העלאת הייצור", אמר אלבדרי ל-CNBC. "מדובר מאחת הפגישות הגרועות ביותר בהיסטוריה של אופ"ק", אמר גורם אשר השתתף בפגישה וסירב להזדהות.

עדת הכלכלה בראשותו של חה"כ כרמל שאמה הכהן תקיים בשבוע הבא דיון מיוחד במשבר בענף הסולארי. הדיון יתקיים ביום ג' ויעסוק במשבר המכסות וכן בכשל בהליך מתן הרישיונות המותנים ברשות החשמל. בעקבות הצעת חוק האנרגיות המתחדשות שהועלה לדיון במאי, ביקשו נציגי משרד האוצר ארכה של 60 ימים במטרה להיכנס למשא ומתן והידברות. הצעת החוק הוגשה לוועדת השרים לענייני חקיקה על ידי סיעת ישראל ביתנו. את החוק ניסחו ח"כ כרמל שאמה הכהן, ח"כ רוברט אילטוב וח"כ דוד רותם. מטרת החוק היא הפיכת החשמל הירוק למרכיב קבוע במשק הישראלי, להסדיר את התחום ולהעניק אופק לתעשיית האנרגיה המתחדשת.

לחברת סולארפאוור, הנחשבת כחלוצת התחום הסולארי בארץ, נמאס לחכות עד שהפקידות הישראלית תחליט איך היא רוצה לקדם את תחום האנרגיה החלופית, ולכן היא החליטה לייצא את הטכנולוגיה שלה לחו"ל, היכן שהבירוקרטיה איננה מכשול. מנכ"לי החברה, אלון תמרי ואבינועם לוי, בחרו לתקוע יתד באנגליה, ולשם כך הקימו את חברת סולארפאוור INTL, שתנוהל באמצעות ירון ראובני, ישראלי שחי באנגליה זה כמה שנים. השלוחה האנגלית כבר החלה לבצע כמה התקנות ביתיות, וקצב ההתקנות הצפוי הוא כ־3-5 מערכות קטנות (המייצרות עד 50 קילו־ואט בשעה) בשבוע עבודה - כרבע מקצב העבודה של החברה בישראל.

גז זה דבר נהדר, אבל לא מבינים את המשמעות שלו. הגז הוא כוח פוליטי, ואם הוא יעלים את השימוש בדלקים מזהמים ויקרים, זה יהיה נהדר. עם זאת, ישראל התברכה בשמש ואסור להסתמך על ייצור חשמל ממקור אנרגטי בודד וצריך לבזר את מתקני הייצור, כך שהם לא יהפכו למטרה אסטרטגית כמו מתקני הגז", אומר תמרי.

פרט לפעילות החדשה באנגליה, שני המנכ"לים מסכימים שצעד הכרחי הוא שישראל תעניק אופק ברור ויציב ליזמים. "לא צריך החלטת מציעים ממשלתית כל שני וחמישי, כי הפרויקטים מתוכננים שנים קדימה", אומר תמרי. לוי סבור שעיקר הפוטנציאל טמון באפריקה: "יש שם כבוד גדול לישראלים, ובל נשכח שסולל בונה פועלת שם משנות השישים. לדעתי, אפריקה היא סין הבאה - יבשת עם פוטנציאל ענק, כי נקודת ההתחלה שלהם מאוד נמוכה. יש שם מחצבים ועתודות שלא הגיעו אליהם: קרקעות, שמש ומים".

במהלך תערוכת קלינטק נערך מפגן ייחודי, שארגנו החברות הסולאריות במחאה על מצב התעשיה הסולארית בישראל והסחבת שנוקטת ממשלת ישראל בהקצאת המכסות למערכות הסולאריות. במסגרת מפגן המחאה נותצו פאנלים סולאריים בכניסה לאולם בו התקיימה התערוכה. איגוד חברות אנרגיה מתחדשת בישראל פנה לשר האוצר ד"ר יובל שטייניץ, לראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ולשרי הממשלה לאמץ מדיניות ארוכת טווח ומושכלת של החדרת מקורות אנרגיה מתחדשת למשק החשמל של ישראל, כזאת אשר תקבע מכסות שיותאמו למחירים בהם ניתן יהיה לייצר את החשמל החדש, בתקציבים מוגדרים מראש, דבר שיאפשר אופק לתעשייה וליזמות בתחום לפרוח. הסולארי יכול להחליף את הסולר, את המזוט ובעתיד יחליף את הפחם ואת הגז. יאיר מטלון מחברת מטלון מקורות אנרגיה, שהשתתף במפגן המחאה: "כדי שאנחנו נוכל ליצור מקומות עבודה, צריך לייצר את הפאנלים הסולאריים הללו פה בארץ. וכדי לייצר אותם פה בארץ אנחנו זקוקים למכסות ותמריצים. במדינות אחרות עושים זאת באמצעות הגנה על התעשיה המקומית, אצלנו אין וודאות, לא מתווים מדיניות. הממשלה מפרה בצורה בוטה הבטחות, ועכשיו 3,500 עובדים עומדים ללכת הביתה. אני קורא לרוה"מ נתניהו, ולעוזי לנדאו וגלעד ארדן להלחם בשטייניץ, שפוגע באינטרס של מדינת ישראל ובמשק האנרגיה".

"ישראל של אנרגיה שחורה - זהו הקו שמוביל כעת משרדך, והמחירים הכלכליים והסביבתיים שיהיו לצדו כלל לא נבחנו על ידכם" - כך תקף אתמול יו"ר איגוד חברות אנרגיה מתחדשת, איתן פרנס, את שר האוצר יובל שטייניץ. במכתב ששיגר בעקבות התנגדות משרד האוצר להקצאת מכסות סולאריות נוספות לשוק החשמל, האשים פרנס את שטייניץ כי זנח את ביטחון האנרגיה של ישראל: "במקום לעסוק ביכולתה של האנרגיה המתחדשת לשחרר את ישראל מהתלות בדלקים פוסיליים, בייחוד בימים אלה שבהם משרדך מקדם תוכנית רכישת סולר בהיקפים חסרי תקדים, אין במשרדך אדם שעוסק בקידום הפתרון הזמין של האנרגיה המתחדשת". מנכ"ל חברת היזמות הסולארית ערבה פאוור, ג'ון כהן אמר: "יש ערך כלכלי עליון לביטחון אנרגטי, לעצמאות אנרגטית ולתמהיל נכון של מקורות האנרגיה. כל הנדרש ממקבלי החלטות, ובראשם בנימין נתניהו, הוא לקבוע הסדרת המשך בדרך שתבטיח אופק והבטחת מיצוי הפוטנציאל הקיים בתעשייה הסולארית. בטווח של שנתיים מהיום ניתן לספק 1,000 מגה-ואטים נוספים של חשמל סולארי לרשת החשמל הארצית, שיבטיחו תועלת למשק - ולא עלות".