Group items tagged

"בדומה למאגר "מירה", שבו לא התגלה גז, גם מאגר שמשון נכלל בחישובי רזרבות הגז של הוועדה לבחינת המדיניות במשק הגז, בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה שאול צמח. המשאבים שהוערכו במאגר נכללו כחלק מ-150 BCM (מיליארדי מ"ק) העתידים להתגלות בסבירות של 90%. הוועדה הוסיפה 150 BCM אלה לרזרבות גז של כ-800 BCM, המורכבות בעיקר ממאגרי תמר ולוויתן. על בסיס אומדן משאבים של 950 BCM בסך הכל ביססה הוועדה את המלצתה לשמור 450 BCM גז לצריכה מקומית, וכן לאפשר יצוא של 50% ומעלה מכל מאגר המפיק גז תוך הטלת מגבלת יצוא של 500 BCM. עם זאת, כפי שפורסם אתמול, במאגר שמשון התגלתה רק כרבע מכמות הגז שהוערכה בו טרם הקידוח, כ-15.5 BCM בלבד לעומת 65 BCM. זאת לאחר שבתחילת חודש ספטמבר התגלה כי קידוח נוסף, "מירה", נמצא יבש, וכי גם הוא היה חלק מחישובי הוועדה. הוספת 150 BCM לרזרבות בוצעה בימים האחרונים שלפני פרסום הדו"ח, וזכתה לביקורת מצד המשרד להגנת הסביבה, שיוצג בוועדה על ידי מנכ"לית המשרד. במשרד טענו כי המתודולוגיה לפיה חושבה התוספת אינה מקובלת, וכן כי יש להמתין עם אישור יצוא הגז עד אשר יתקבל יותר מידע על רזרבות הגז של ישראל. בנוסף טוענים במשרד כי אומדני הצריכה המקומית עליהם התבססה הוועדה נמוכים, וכן כי אופק השימוש שנקבע, 25 שנה, אינו מספיק לביסוס תעשייה ותחבורה על הגז הטבעי."

השדה הריק פתוח לחלוטין. מולו, ממש מעבר לכביש תל אביב־באר שבע, ניצבים הבתים של מושב תימורים - שורה פסטורלית של גגות אדומים, רק 380 מטר מכאן. 620 מטר בכיוון ההפוך עומדים ראשוני הבתים של קריית מלאכי. כאן באמצע, בלב ריכוזי האוכלוסייה האלה, חברת IPM מתכננת להקים תחנת כוח לייצור חשמל מונעת בגז.   התחנה הזאת היא נושא המאבק שקיבל בשנה האחרונה תפנית מעניינת מאוד, כש־IPM עברה ידיים: שיכון ובינוי של שרי אריסון, שהיתה בעלת השליטה בחברה, החליטה שהמאבק הציבורי מול התנגדויות התושבים במקום הפך את IPM לגיבנת על תדמיתה של שיכון ובינוי, והחליטה להיפטר ממנה. הרוכשים החדשים, מסביר ראש מועצת באר טוביה דרור שור, מציבים אתגר קשה בפני התושבים. "שיכון ובינוי גילו סוג של רגישות ציבורית, ושיתפו אותנו בכל צעד ותכנון שעשו. הגוף האחר כנראה פחות רגיש לביקורת ציבורית ופחות משתף. יש לנו פחות הד תקשורתי־ציבורי להישען עליו".   "הגוף האחר" הזה הוא חברת טריפל M, שבראשה שילוש מרשים: משה טרי, לשעבר יו"ר רשות ניירות ערך וכיום מועמד שר האוצר לתפקיד יו"ר רשות המסים; מוטי פרידמן, יו"ר חברת החשמל לשעבר; והמיליארדר אברהם נניקשווילי, שותפו של ג'קי בן זקן במנופים פיננסים הבורסאית המחזיקה ברישיון הקידוח מד אשדוד. בעיני התושבים זו חלוקה ברורה: טרי נהנה מקש�

"אם נדמה היה שענף האנרגיה כבר שבר כל שיא של דרמות לשנה אחת, שוב הדהימה 2012 ברצף בלתי נתפש של תהפוכות, אתגרים, עימותים ותקדימים. המגזרים הציבורי והפרטי-עסקי מצאו את עצמם לא אחת מול מציאות לא מוכרת שאליה הם נדרשים להסתגל במהירות: החל בזינוק חסר תקדים במחיר הדלק, דרך שבירת שיא בביקושים לחשמל, דווקא כשאין די גז כדי לספק את הביקוש הזה, וכלה בהתמודדות הראשונה עם מונופול פרטי שאוחז במוצר חיוני למשק. 2013 צפויה לפתור כמה מסימני השאלה שצפו בשנה האחרונה ולהטמיע פרויקטים ושינויים רגולטוריים שהותוו ב-2012. ואולם הציבור הישראלי יידרש להמתין עוד זמן עד להבראת חברת החשמל, לפתרון מונופול הגז ולסבסוד החשמל הפרטי - ובינתיים לשלם יותר על החשמל וגם על המים. אלה האירועים הבולטים של ענף האנרגיה ב-2012, שהניחו את התשתית לתחזית האירועים לשנה שבפתח." ... כמה פנינים מהסקירה: סיבוב ראשון מול מונופול הגז החדש בסוף 2011 חתמו חברת החשמל והשותפות במאגר הגז תמר על חוזה הענק למכירת גז בהיקף 16 מיליארד דולר למשך 15 השנים הבאות. את החתימה ליוו דיונים קשים בצמרת החברה, התפטרות דירקטורים והתערבויות רגולטורים בעסקה. כך אמנם נעשה גם לאחר החתימה, לאחר שהתברר כי סעיפי החוזה עשויים לפגוע בתחרות במשק ואף מגלמים הטיה לכאורה שנובעת מניצול כוחה �

"השינוי הצפוי במכסת היצוא מגיע על רקע שורת אכזבות שנחלו יזמים בתחום הגז בחודשים האחרונים. מאגרים פוטנציאליים, התגלו או כעקרים (שרה, מירה), או כקטנים מאוד (שמשון) או כקטנים ביחס לתחזיות (ישי). לפיכך, כמות הגז שנותרה כיום במדינת ישראל ירדה לכ־900 מיליארד מ"ק, היקף שכולל בעיקר את שני המאגרים הגדולים תמר (275 מיליארד מ"ק) ולווייתן ומאגרי הלוויין שלו (כ־500 מיליארד מ"ק בסך הכל). ההמלצות: פחות יצוא והגדלת הרזרבה המקומית מסקנת בכירים במשרד האנרגיה היא שיש לצמצם את מכסת הגז ליצוא ל־350־400 מיליארד מ"ק, ולשמר את ההמלצה ממסקנות ועדת צמח שכל יצוא ייעשה ממאגר שהמכסה שבו הוכחה. המלצה נוספת של משרד האנרגיה היא שיש להגדיל את רזרבת הביטחון למשק הישראלי - כלומר, גז עבור צורכי ייצור חשמל, תעשייה ותחבורה - מ־25 שנה לפי המלצות ועדת צמח ל־30 שנה, וזאת לצורכי תחבורה עתידיים. מדוע נדרש להגדיל את צרכי התחבורה? באופן אירוני, כחודשיים לאחר פרסום מסקנות ועדת צמח פרסמה מינהלת הנפט של משרד אנרגיה דו"ח שקורא לשריין 100 מיליארד מ"ק גז טבעי לצרכי תחבורה, פי 2.5 ממה שהומלץ במסגרת מסקנות ועדת צמח עצמה. במינהלת טענו שישראל יכולה וצריכה להקים מתקן לייצור דלק סינטטי שיוצב באחד מבתי הזיקוק ולשם הפעלתו נדרשת כמות מאוד גדולה של גז. הדלקים הסינטטיים �

... יעקב גילה כי היטל רווחי הגז והנפט (היטל ששינסקי) המירבי שיוטל על מפיקי הגז יהיה 44.5% בלבד ולא 50% - זאת משום שהמדינה התחייבה שסכום ההיטל ומס החברות לא ישתנה. במקור נקבע היטל מירבי של 50% על-סמך ההנחה שמס החברות ירד ל-18% ואולם עצירת הפחתת מס החברות גרמה להפחתה בהתאם בגובה היטל ששינסקי המירבי. יעקב אישר כי הרשות מתכוונת להעלות את הבלו על הגז הטבעי והפחם למרות שהדבר יוביל להתייקרות נוספת בתעריף החשמל אך לדבריו גובה ההתייקרות "לא יעלה על 0.5%-1%". יעקב אישר גם כי ישנה כוונה להטיל אגרה שנתית בגובה 3,000 שקל על המשתמשים ברכב מונע גפ"מ משום שלדבריו המיסוי על הגפ"מ נמוך מדי. הוא אמר כי ברשות לא רוצים להעלות את הבלו על הגפ"מ משום שהדבר ישית עלויות גם על משקי הבית שצורכים גפ"מ כגז בישול וכי אין אפשרות טובה להפריד בין הגז הביתי והגפ"מ לתחבורה. להערכתו גם לאחר שתוטל האגרה על רכבי הגפ"מ עדיין עלות הנסיעה בהם תהיה נמוכה יותר מעלות הנסיעה בכלי רכב מונעי בנזין. יעקב הוסיף כי בכוונת רשות המיסים להעלות גם את הבלו על הגז הטבעי, העומד כיום על 16 שקל לטון, ועל הפחם, העומד על 43 שקל לטון משום שגובה המס הנוכחי אינו משקף את העלויות הסביבתיות של דלקים אלה. ראש מינהל הדלקים בחברת החשמל שמשון ברוקמן אמר בתגובה כי העלאת הבלו על הגז הטבעי

"האם אימוץ מלא של מסקנות ועדת צמח למשק הגז נמצא בסכנה? על רקע שרשרת אכזבות בקידוחי הגז בישראל לאחרונה, שוחח "גלובס" עם מספר אנליסטים וגורמים בשוק על מנת למצוא תשובה לשאלה סבוכה זו. נציין כי לאחר פרסום מסקנות הוועדה הסופיות, בסוף אוגוסט, פורסמו מספר ידיעות מאכזבות בשוק הגז הישראלי, החל מכישלון קידוח "מירה" של הכשרה אנרגיה ומודיעין ועד תוצאות חלשות בקידוח "שמשון" (0.55 TCF גז טבעי לעומת ציפיות מוקדמות לעד 2.3 TCF). לרצף הזה נוסיף כמובן את ההערכות כי הבחירות יוקדמו לתחילת 2013, עובדה שיכולה להכניס לקיפאון את הדיון והאימוץ של מסקנות הוועדה. אין להקל ראש בדחייה או אימוץ חלקי של מסקנות הוועדה, שכן על פי הערכות רווחות בשוק, תרחיש כזה עשויה לתקוע גלגלים בתהליך כניסת שותף אסטרטגי זר לתגלית "לוויתן", אשר פיתוחו "גדול" על יכולותיה של נובל אנרג'י ודלק לבדן. ברור כי אף שותף לא ייכנס ללא ודאות רגולטוריות בסוגיית יצוא הגז. ירון זר, אנליסט האנרגיה של כלל פיננסים, מציין מספר נקודות, אשר מובילות אותו להעריך כי יהיה זה פזיז ונמהר להסיק שמסקנות ועדת צמח יעברו בקלות את הממשלה, אם בכלל, בין היתר בשל הנתונים החדשים שנכנסו למערכת השיקולים. ראשית, זר מעריך כי "טעות קדמונית" הביאה להסתמכות יתרה על הערכות המכון הגיאולוגי האמריקני, ה-US

"במלחמות האחרונות בעזה ובלבנון חיל הים לא היה פעיל כמו שאר זרועות הצבא, ומישהו שם חושב שהגיע הזמן לרענן את תקציב ההצטיידות על חשבון הקופה הציבורית", אמר ל"כלכליסט" גורם באוצר. הגורם התייחס לדרישת משרד הביטחון לתוספת תקציב גבוהה של 3-4 מיליארד שקל עבור אבטחת מתקני הגז בים התיכון, שאותה מייחסים במשרד האוצר לדיונים המתקרבים על תקציב המדינה. באוצר טוענים כי עלות אבטחת מתקני הגז היא כ־30 מיליון דולר בשנה. בהתחשב בשינויים בשער הדולר, מספר זה דומה לעלויות האבטחה של 40-100 מיליון שקל, שבהן נקבו בכירי משק הגז בבדיקת "כלכליסט" בינואר 2011. חיל הים מבקש להצטייד בארבע ספינות סיור חדשות עם מערכת יירוט טילים ובכלי שיט לא מאוישים, כמו גם להציב כוחות כוננות עם יכולת השתלטות מיידית על איומים. לדעת אוהד מראני, מנכ"ל חברת הכשרה אנרגיה לחיפושי גז ונפט ולשעבר מנכ"ל משרד האוצר, "לאגפים מסוימים בצה"ל יש נוהג לנצל אירועים כדי לדרוש הגדלות תקציב, ויכול להיות שזה מה שהם רוצים בקשר לקידוחי הגז". חיל הים נדרש כיום לאבטח שלוש אסדות קידוח בלבד. אסדת ים תטיס, מאגר הגז הפעיל היחיד, מאובטחת אמנם על ידי יוצאי צבא שאת שכרם משלמים היזמים, אך במקביל, ספינות החיל מפטרלות בסמוך לה. בתעשיית הגז טוענים שצה"ל נמצא בכל מקרה באזור בשל קרבתו לגב

קבוצת דלק , נובל אנרג'י ושותפותיהן במאגר "תמר" הסכימו להורדה ניכרת במחיר הגז בעסקת הענק המתגבשת עם חברת החשמל. עסקת מכירת הגז מ"תמר" לחברת החשמל צפויה להיות עסקת האנרגיה הגדולה ביותר שנעשתה בישראל מעולם והיקפה הכספי עולה על 20 מיליארד דולר. לקראת החתימה על העסקה הפעילו גורמים בכירים בממשלה לחצים כבדים על תשובה ושותפיו בניסיון להוריד את מחיר הגז, שישולם בסופו של דבר על-ידי הצרכן הישראלי.כך מדווח היומון גלובס.  המשא ומתן לחתימת ההסכם הוקפא בסוף השבוע בגלל החלטת רשות החשמל, אך ל"גלובס" נודע כי ערב ההקפאה דנו הצדדים במחיר של כ-6 דולרים ליחידת חום, לעומת כ-7.5 דולר שדרשו תשובה ושותפיו עד לפני כחודש. מדובר במחיר גבוה מהמחיר המקורי שעליו סוכם לפני כשנה וחצי, נמוך מהמחיר הנוכחי שמשלמת חברת החשמל לתשובה ונובל לפי הסכם מ-2009 ודומה למחיר החדש שהסכימו הירדנים לשלם עבור הגז שהם רוכשים ממצרים . כמו כן סוכם כי, לראשונה בישראל וככל הנראה בעולם, יוצמד מחיר הגז למדד המחירים לצרכן ולא למחירי הנפט או סחורות אחרות. ההצמדה למחיר הנפט הביאה לכך שמחיר הגז שרוכשת חברת החשמל מים תטיס של תשובה ונובל התייקר בתוך שנתיים מ-5.5 דולר לכמעט 8.5 דולר ליחידת חום. הסיכומים בין חברת החשמל ל"תמר" הוצגו לאחרונה ליו"ר החברה, האלוף במיל' יפת

"ב-27 בדצמבר הגיעה בקשת האוצר להעלות את הבלו על הפחם לאישור ועדת הכספים של הכנסת, יחד עם העלאת הבלו על הבנזין והסולר. לישיבה הוזמנו נציגי המתנגדים להתייקרויות השונות, בעלי תחנות הדלק, מועצת המובילים, ארגון המוניות והתאחדות התעשיינים. כשהגיעו חברי הכנסת לבלו על הפחם הם פנו לנציג חברת החשמל, שמשון ברוקמן, שהסביר להם שמשמעות הבלו היא "קח מיליארד וחצי שקלים וחלק אותם למספר האנשים. זה בערך הסכום שכל אחד ישלם יותר". "בקיצור, אתם מתנגדים להעלאה הזו?", שאל יו"ר הוועדה משה גפני את ברוקמן בקוצר רוח. "אנחנו לא מתנגדים", השיב ברוקמן, "אנחנו רק מציינים שזה מס". חברי הוועדה רשמו לעצמם שאין התנגדות להעלאת הבלו על הפחם - ואישרו אותה. את מחיר רשלנותם נשלם כולנו, החל מעדכון תעריף החשמל השנתי בחודש הבא

הפיקוח על שוק הגז הטבעי עולה מדרגה: היום צפויה להתכנס ועדת המחירים שלה שותפים משרדי התשתיות הלאומיות והאוצר במטרה לבחון אם ניתן להטיל פיקוח מחירים על גז טבעי. שר התשתיות עוזי לנדאו, מיוזמי הוועדה, הודיע ביום חמישי ש"לאור הדינמיקה המתפתחת בשוק הגז הטבעי ומחיריו, כפי שמשתקפים בדיווחים השונים, תיאלץ הממשלה להתערב, כדי שלא תתקבע בשוק רמת מחירים בלתי סבירה, שתתבטא בסופו של דבר במחירי החשמל".

את התועלות הכלכליות בשימוש בגז טבעי אפשר להסביר על ידי הנתון הבא: לפי דו"חות חברת החשמל, כל ייצור קוט"ש (קילוואט/שעה) באמצעות גז טבעי עלה לה 13.4 אגורות ב־2010. עלות ייצור קוט"ש בודד במזוט עלתה לה 47.9 אגורות ואילו עלות ייצור קוט"ש בסולר הגיעה ל־1.43 שקלים, פי עשרה ויותר מעלות השימוש בגז. המסקנה: ככל שחברת החשמל תשתמש ביותר גז טבעי, עלויות הדלקים שלה יקטנו משמעותית, ותעריף החשמל של האזרחים יירד. התועלות המשניות, שעליהן שוקד משרד התשתיות לקראת סוף העשור, הן הטמעת השימוש בגז בתעשייה ובתחבורה כבדה, כך שכלל השימוש בדלקים מזהמים ויקרים ילך ויצטמצם.   למעשה, התגליות מול חופי ישראל מגלמות פוטנציאל רב בשימוש בגז. המאגרים הנוכחיים של גז טבעי (ים תטיס, אור, נעה צפון, תמר ודלית) מכילים יחדיו כ־275 BCM גז טבעי, כמות שגדולה פי 43 מהביקוש הצפוי ב־2011. אם מוסיפים את המאגרים שבפיתוח (שרה, מירה, שמשון, לוויתן) מגיעים לכמות פוטנציאלית של כ־730 BCM (מיליארד מ"ק) נוספים, זאת מבלי להביא בחשבון את חוזה הגז מול המצרים (140 BCM). משרד התשתיות מעריך שהביקוש השנתי יגיע ל־11.1 BCM ב־2020 ול־16.8 BCM ב־2030, כך התועלת למשק משימוש מקומי וממכירת המאגרים לחו"ל תוך ניצול הביקוש הקשיח למוצר, ברורה מאליו.   ...   הזוכה במכרז היתה ספקית הגז המצרית EMG, במחיר של 2.75 דולרים �