Israel Energy Forum

"לפני כשלוש שנים נחשף כי השותפות של דלק, נובל ורציו, לא ביקשה לפני הקידוח בלווייתן פטור מהכרזה על הסדר כובל, שהיה מאפשר להן לשתף פעולה בפיתוח המאגר ובשיווק הגז שנמצא בו"

"בחודשים האחרונים משלים משרד האנרגיה והמים, בהובלת המדען הראשי במשרד, הד"ר שלמה ולד, את הקמת המנהלה לערים חכמות. בשיתוף עם משרדי ממשלה נוספים ועם גופים אקדמיים ובהם המכון הלאומי לחקר הבנייה בטכניון, תסייע המנהלה לרשויות מקומיות לשלב במערכות הניהול שלהן טכנולוגיות מידע מתקדמות, כדי לייעל את התשתיות בתחומן. גם האיחוד האירופי מקדם יוזמה לפיתוח ערים חכמות והמגמה מתרחבת ליבשות נוספות. חלק מהטכנולוגיות העומדות לרשות ערים חכמות יוצגו בתערוכת ווטק לטכנולוגיות שימוש במים, שתיערך בתל אביב בחודש הבא. הצורך ביצירת ערים חכמות נובע ממחסור עולמי במשאבי אנרגיה, מים וקרקע. בערים רבות בעולם התשתיות הקיימות עדיין לא מנצלות את הטכנולוגיות המתקדמות בתחומי הסביבה והמידע. לכן נמשכות בהן תופעות כמו דליפת מים וצריכת חשמל בזבזנית בהיקף רחב."

"...אולם, מאז חיבור מאגר הגז "תמר" לחוף הישראלי בסוף מרץ השנה, נרשם גידול תלול בהיקף צריכת הגז הטבעי. בימים מסויימים כבר הגיע הצינור מ"תמר" למלוא הקיבולת שלו, מוקדם בהרבה מהתחזיות. צריכת הגז של המשק הישראלי צפויה לגדול משמעותית בשנים הקרובות, כך שבהיעדר מקורות אספקה נוספים על "תמר" צפוי מחסור בגז במשק כבר בשנה הבאה." אבל היזמים ממשיכים להתבכיין על כך שאין שוק לגז ולכן חייבים ליצא...

והנה גם הסכם השלום הישראלי-פלסטיני פתאום נקשר באינטרסי הגז של ארה"ב במזה"ת

די מדהים. ניראה שסגן נשיא ארה"ב דוחף את טורקיה וקפריסין למיטה, רק כדי שנובל אנרג'י תוכל לעשות קופה ממאגרי הגז שגילתה במים הכלכליים של ישראל וקפריסין...

"בעת חשש לעלטה במשק, מאפשר מתקן  האגירה השאובה אספקת חשמל למשק בתוך 70 שניות! לעומת כחצי שעה להפעלת טורבינת גז ובין 1-3 שעות לתחנות במחזור משולב (להלן- מחז''מ) ובכך היא מונעת מיידית הפסקות חשמל במשק. קצב העלייה של האגירה השאובה 5 מגוואט בשניה! לעומת 7 מגוואט ב 60- שניות בלבד בטורבינת גז ו 3.3 מגוואט ב 60- שניות במחז"ם. כלומר, כתוצאה מזמני התגובה הקצרים של אגירה שאובה, נוצר חסכון משמעותי בדלקים במערכת כתוצאה מהעדר צורך להפעיל יחידות יצור בזמן עליה וירידה של העומס באופן חד. שימוש ביחידות מסוג אגירה שאובה מאזן בעיות חוסר יציבות במערכת בשל ריבוי יחידות שאינן נשלטות והן עוזרות לתכנון המערכת לטווח ארוך."

אפשר לקרוא להן מכונות להדפסת כסף. תחנת הכוח OPC של החברה לישראל החלה לייצר חשמל לפני כחודשיים. החודש הצטרפה אליה תחנת הכוח דוראד שבבעלות משקיעים ישראלים וטורקים. שתיהן ביחד אחראיות לייצור של כ-10% מהחשמל במדינה בממוצע. יצרני החשמל הפרטיים מוזילים את עלות החשמל ללקוחותיהם ולמשק, מצמצמים את מונופול הייצור של חברת החשמל ובדרך גורפים לכיסיהם רווחי-עתק. המודל העסקי שלהם פשוט, לייצר חשמל בזול וביעילות ולמכור אותו בתעריף גבוה בעשרות אחוזים, אך עדיין נמוך בכ-7% מתעריפי חברת החשמל. שיעורי הרווחיות שלהם אינם ידועים, בהיותם גופים פרטיים, אך בשוק מעריכים כי תחנת כוח דוגמת דוראד יכולה להגיע בקלות לתשואה של 30% לשנה על ההון ויותר מכך. ... כדי לתקן את המצב המעוות הזה מכינה רשות החשמל רכיב תעריפי חדש שייקרא עלויות מערכתיות. אל תוך הרכיב החדש ייכנסו כל העלויות הנוספות שמוטלות כיום על חברת החשמל ומגולמות ברכיבי הייצור והחלוקה. כך למשל תועבר לרכיב החדש העלות העודפת שכרוכה בהקמת תחנת כוח פחמית על פני תחנת גז במחזור משולב (מחז"ם). גם התעריף החברתי, עלויות עודפות של רכישת חשמל מאנרגיות מתחדשות וכן עלויות זמינות וגיבוי וניהול מערכת יועברו אל הרכיב המערכתי. יצירת הרכיב החדש תביא בוודאות להפחתה בתעריף החשמל למקטע הייצ

"ההרגשה שלי היא שהתמחור הסיני פשוט לא ריאלי. אנחנו הרי עובדים בסין, ומכירים את תהליכי הייצור שם. עלות ייצור פאנל בתהליך שמתבצע כיום בסין היא 85 סנט לוואט - אבל הם מוכרים אותו ב-50 סנט. זו הסיבה שאחת מזרועות סאנטק פשטה רגל. הם מפסידים כסף". .... "דבריו של קאוזק מעניינים לנוכח המכרז הגדול שבו התמודדה EDF בישראל - המכרז הממשלתי להקמת תחנת כוח P.V באתר אשלים שבנגב, בהספק של כ-30 מגה־ואט ובהשקעה כוללת של כ-100 מיליון דולר. לפני כשנה הדהימה קבוצת אשלים־סאן של סאן אדיסון האמריקאית, כשהציעה למכור את החשמל במחיר חסר תקדים של 53.65 אגורות לקוט"ש ‏(50.7 אגורות בשקלול הצמדות‏) - מחיר נמוך מתעריף החשמל לציבור בישראל. זאת, תוך שהיא עוקפת בפער ניכר הצעות שהגישו קבוצות מוכרות, כמו שיכון ובינוי ‏(66 אגורות‏), גרנית הכרמל ‏(60 אגורות‏) וגם EDF, שנותרה הרחק מאחור עם הצעה של 81.8 אגורות לקוט"ש. "אנחנו מעריכים שהרבה מהמכרזים לא יגיעו לכדי בניית מתקנים, כי מחירי הפאנלים לא יגיעו לרמות שהזוכים ציפו שהם יגיעו", אומר קאוזק, מבלי להתייחס ספציפית למכרז הישראלי, אך ביותר מרמז למתרחש."

"החל משנת 2014 תחויב בנייה ירוקה ב-18 ערים בישראל, כך עולה מהחלטה של פורום ה-15 הכולל בתוכו את הערים תל אביב, רעננה, רמת גן, רחובות, ראשון לציון, פתח תקווה, נתניה, כפר סבא, חיפה, חולון, חדרה, הרצליה, גבעתיים, באר שבע, אשדוד וכן את ירושלים, אשקלון ובת ים (אשר לא חברות בפורום, אך הצטרפו למהלך).   לפי ההחלטה, בכל הערים הללו תחויב בנייה ירוקה ברמת כוכב אחד (התקן בנוי מכוכב אחד ועוד חמישה כוכבים שהינו הניקוד המקסימלי) בבנייני משרדים מעל 5,000 מ"ר, מבני מגורים מעל 15 קומות ומוסדות ציבור והחל משנת 2015 יחוייבו כלל הפרוייקטים בבניינים בני 4 קומות ומעלה בתקן בנייה ירוקה ברמת שני כוכבים. "

"ש לתת עדיפות להקמת מתקנים יבשתיים לטיפול בגז הטבעי, על מנת למנוע סיכונים כמו דליפה ממתקן ימי שתזהם את חופי ישראל - כך קובע מסמך מקיף שהוכן עבור משרד הפנים ונועד לבחון את ההשפעות הסביבתיות של הקמת מתקני הטיפול בגז. עמדה זו סותרת את עמדת תושבים באזור רמת מנשה ועמק חפר המתנגדים להקמת מתקנים יבשתיים וטוענים שניתן לרכז את כל הטיפול בים באופן בטוח. החודש הוגש למשרד האנרגיה והמים ולמנהל התכנון במשרד הפנים, על ידי משרד לרמן אדריכלים וחברת התכנון הסביבתי "אתוס", תסקיר השפעה על הסביבה של מתקני טיפול גז בים. התסקיר ניתח את ההשפעות שיהיו להקמת אסדות לטיפול בגז הטבעי בשני מתחמים הנמצאים במרחק 7.5 קילומטרים מהחוף. אחד מהם מול חופי דור (חוף הכרמל) והוא ישתרע על שטח כולל של 43 קילומטרים רבועים. השני יהיה במתחם ימי מול חופי בית ינאי ונתניה וישתרע על שטח כולל של 55 קילומטרים רבועים. במתחמים הללו יתבצעו טיפולים שונים בגז לאחר הפקתו מהמאגרים הטבעיים ותאוחסן בו כמות גדולה של גז"

"מאגר הגז הטבעי מארי-B, שהתגלה ב-1999 מול חופי אשקלון ויתרוקן בקרוב, לא יוחזר לידי המדינה ויימסר לידי שותפות ים־תטיס שמחזיקה בו כיום, קבוצת דלק של יצחק תשובה ‏(53%‏) ונובל אנרג'י האמריקאית ‏(47%‏) - כדי שישמש אותן לאחסון גז שיוזרם ממאגר תמר, שגם בו מחזיקות דלק ונובל ‏(67%‏). המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט, (בתמונה) ,אישר את מסירת רישיון האחסון לידי החברות ללא מכרז. זאת, בהסתמך על טענת משרד האנרגיה, שלפיה "הענקת הרישיון נחוצה מטעמי אמינות מערכת האספקה והגדלתה", ואין כיום היתכנות למציאת גורם אחר שיוכל להפעיל את המאגר כמקום אחסון."

כתבה מענינת המאירה את נושא קרן רווחי הגז. הטענה היא שהכנסות הגז לא יגרמו ל"מחלה הולנדית" בישראל ולכן עדיף להשקיע ההכנסות בתשתיות חברתיות בישראל "המכון לרפורמות מבניות: "הדחיפה של סטנלי פישר להשקיע את רווחי הגז בקרן ספקולטיבית בחו"ל - מסכנת את ישראל. יש להקים בארץ קרן חברתית מהכנסות הגז בהיקף של 500 מיליארד ₪" עו"ד שרגא בירן: "הדחיפה ההיסטרית של הצעת החוק ללא דיון ציבורי היא שערורייה ומנוגדת למסקנות דו"ח קרן המטבע הבינ"ל" חוקרי המכון לרפורמות מבניות: "אסור שבנק ישראל ינהל את הקרן. הבנק נעדר כל מומחיות בניהול קרנות עושר והפסיד משנת 2012 26.3 מיליארד שקל במסגרת קרן המט"ח שהוא מנהל""

הנה זה מתחיל: העלייה במחיר הגז נזקפת לכוונת משרד האנרגיה האמריקני לפתוח מסוף יצוא נוסף שיעלה את אחוז הגז המיוצא. הגברת היצוא עשויה להגדיל אף יותר את קידוחי הגז שתפסו תאוצה מאז 2005 ומה יקרה בישראל כשנתחיל ליצא?

רוב כורי הגרעין בארה"ב מגיעים לסוף ימי חייהם, כך שההפקה מגרעין בשנים הקרובות תרד

"כשמחירי החשמל והדלק מאמירים קמות חברות תשתית שמבטיחות חיסכון של עשרות אחוזים בהוצאות, והממשלה מעמידה קרן סיוע בסך 50 מיליון שקל - בניסיון לפתח שוק חדש של 2 מיליארד שקל"

"לטענת צרפתי בעלי התחנות הפרטיות הקימו אותן בעלות נמוכה יחסית, ואם מוסיפים לכך את עלויות התפעול הנמוכות שלהם מגיעים למסקנה לכאורה שהעלאת התעריף תשפר בעיקר את מאזניהם הכספיים של המתחרים על חשבונה של חברת החשמל.   צרפתי מסכים שהעלאת התעריף אמורה לשפר את מצבה הכללי גם של חברת החשמל, אולם בשל נטל חובות שהיא צוברת, שהיקפן כבר מגיע ל-75 מיליארד שקל, על המדינה לתת פתרון בדמות רפורמה כללית שתשפר פיננסית את חברת החשמל. "זו שאלה של התנהלות מדינה. הפתרון צריך להיות הסדר בין החברה למדינה לעובדים. בצורה זו של העלאות תעריף כל שנה הכל יתמוטט", הוא אומר."

"ד"ר עמית מור, מנכ"ל משותף בחברת אקו אנרג'י לייעוץ כלכלי אסטרטגי ומומחה בינ"ל לגז טבעי, השתתף במושב שעסק בפרויקטים להולכת גז בדרום מזרח אירופה ומזרח הים התיכון. ד"ר מור סקר את הדילמות הניצבות בפני מקבלי ההחלטות בישראל בנושא יצוא הגז ואת אופציות הייצוא השונות העומדות בפני היזמים, ובראשן הקמת מתקני LNG יבשתיים, FLNG, ויצוא גז בצינור לטורקיה או דרך קפריסין. להערכת אקו אנרג'י אופציית יצוא הגז מהשדות ליוויתן ואפרודיטה בצינור דרך קפריסין ליוון איננה ריאלית בעתיד הנראה לעין מסיבות טכנו-כלכליות."

""מסקנות ועדת צמח הן ניסיון להגדיל את תקבולי המס לממשלה בטווח הקצר לשימושים לא יעילים" אמר יוסי הולנדר, יו"ר המכון הישראלי לתכנון כלכלי, במושב בנושא הגז הטבעי, שנערך היום (ג') בכנס הרצליה. "אפשר לייצא את כל הגז לסין, אבל אפשר גם להשתמש בגז בתעשייה, להוריד את יוקר המחיה בכ-10 מיליארד דולר בשנה, ולפתח מקומות עבודה חדשים". יוסי הולנדר צילום: עופר וקנין על פי חישובי המכון, עדיף למשק להשתמש בגז הטבעי כחומר גלם בתעשייה, וכן להגדיל את השימושים הצפויים בו בתחבורה. "ישראל יכולה לחסוך עד 295 מיליארד דולר עד 2040 בשימוש בגז. ואין סיבה לעצור ב-2040. על פי החישובים שלנו, כל עתודות הגז הצפויות בישראל יסתיימו תוך 35 שנה. לכן אסור לייצא אפילו גרם אחד של גז טבעי. היצוא של הגז הוא גניבה של כ-250 מיליארד דולר מהציבור" הדוברים במושב הציגו תוכניות שונות לשימוש בגז בתעשייה ובתחבורה, ושללו יצוא של עתודות הגז שיתגלו בישראל, שעליו המליצה ועדת צמח כאמצעי למימון פיתוח מאגרי גז. הוועדה המליצה לשריין גז לשימוש מקומי עד 2040. הולנדר הוסיף כי איסור על יצוא גז טבעי יוזיל את מחירו, וכי מדיניות יצוא גז שנקטה אוסטרליה הביאה למחסור בגז ולייקורו. "באוסטרליה עשו יותר מדי LNG, ולכן אין מספיק גז לתעשייה המקומית. אי אפשר להשיג גז, או שמשיגים אותו במחירי�

"חברת החשמל תדרש לעוד כ-7 חודשים על מנת לפתוח את ההרשמה להסדר "מונה נטו", בו מקוזז ייצור חשמל סולארי מחשבון החשמל. זאת, בשל הטענה כי נדרש עוד זמן לפיתוח מערכות המנייה והגבייה לפי ההסדר שפירסמה רשות החשמל לפני חודשיים. החברה הודיעה על כך לחברות הסולאריות בהודעה לקונית בעמוד האינטרנט, בה נמסר כי ההרשמה מתעכבת עד להודעה חדשה."