Group items tagged

ועדת זליכה נמנעה מלעסוק ארוכות במיסוי רכב - להוציא תחום אחד וחדש. ל-TheMarker נודע כי הוועדה תציע נוסחה מיוחדת למיסוי המוטל על מכוניות היברידיות נטענות. מכוניות אלה, היכולות לנוע בעזרת המנוע החשמלי בלבד למשך עשרות ק"מ לפני שמנוע הבנזין נכנס לפעולה, ימוסו כאילו מדובר במכוניות היברידיות רגילות, שלא יכולות לנסוע על מנוע חשמלי בלבד. שיעור מס זה (30%) עשוי לייקר אותן מאוד ולהפוך אותן ללא כדאיות. היבואנים ביקשו שיוטל עליהן מס של 10% בלבד, כמו על מכוניות חשמליות. ועדת זליכה מציעה כי במשרד התחבורה יבדקו בכמה את זמן הנסיעה הממוצע משתמשים של מנוע הבנזין המזהם, ויכניסו את הנתון לנוסחה מורכבת, שמבוססת על המיסוי של רכב חשמלי, ועל הפער במיסוי בין רכב חשמלי להיברידי. התוצאה הסופית תהיה בטווח שבין המיסוי על רכב חשמלי טהור למיסוי על מכונית היברידית. כלומר 10-30%, לפי ערכי המיסוי כיום. עם זאת, במשרד האנרגיה לא מחכים לוועדת זליכה, שאותה הקים משרד התחבורה, ופירסמו אתמול את הנחיות מינהל החשמל לטעינת רכבת חשמלי. בהנחיות אלה נקבע סופית כי רכב חשמלי יכול להיטען רק בעמדת טעינה קבועה, ולא בשקע חשמל ביתי, וכי הוא יתוחזק בידי חשמלאי מוסמך. עמדת הטעינה תאפשר גם טעינה מנוהלת (בקרת עומסים), כלומר תאפשר תקשורת למוקד, שישלוט על הטעינה ב

שמונה שנים לאחר שהחל להזרים גז טבעי למשק הישראלי, הגיע מאגר הגז הטבעי מארי-B, שמול חופי אשקלון לסוף דרכו. ל-TheMarker נודע כי בשבועות האחרונים הפסיקה מפעילת הקידוח, חברת נובל אנרג'י האמריקאית, את שאיבת הגז בשמונה מבין 10 בארות שנקדחו במאגר. הגז שנותר בשתי הבארות הנותרות יאזל בקצב השאיבה הנוכחי תוך שבועות ספורים. בשל כך, הורה משרד האנרגיה והמים לנובל להפחית פעם נוספת את קצב שאיבת הגז מהמאגר - זו הפעם הרביעית מתחילת השנה. תכלית ההוראה היא לפרוש ככל הניתן את הזרמת הגז מהמאגר למשק, כך שניתן יהיה להגביר חזרה את השאיבה בחודשי הקיץ, אז צריכת החשמל במשק מגיעה לשיאה. לפיכך, לאחר שאספקת הגז מהמאגר כבר הופחתה בחצי השנה האחרונה מ-660 אלף קוב לשעה ל-300 אלף קוב לשעה בלבד, תופחת השאיבה בימים הקרובים ל-150 אלף קוב לשעה בלבד - ותשלים ירידה של כ-78% באספקה. ביולי תוגבר השאיבה חזרה ל-350 אלף קוב לשעה ובאוגוסט-ספטמבר היא תועלה ל-450 אלף קוב לשעה. לאחר הקיץ, תופחת חזרה אספקת הגז לכמות מינימלית, עד לדעיכה הסופית של הגז במאגר. ההערכות המוקדמות בממשלה סברו כי הגז שבמאגר מארי-B ידלדל רק באמצע 2013, ולאחר שאלה עודכנו פחתה ההערכה לתחילת השנה הבאה. ואולם קריסת בארות בעקבות מילויין במים הביאה לצמצום מואץ יותר של האספקה, ולהקדמת מועד השאיבה הא

"לפי דעתנו יש להמליץ על הגברת השימוש בגז טבעי במשק הישראלי עד 2020 ונגד יצוא גז מישראל", נכתב בדו"ח, שהגיע לידי TheMarker. "הערכת רשות הגז לוקה בחסר", נכתב. "קיים פער חסר מצטבר של 100-150 BCM בין תחזיות הביקוש לגז טבעי שהוצגו בפני הוועדה לבין הערכות מעודכנות שבוצעו באחרונה. משך הזמן הצפוי לניצול כל המאגרים שהתגלו קצר אפילו מ-40 שנה!", (סימן הקריאה הופיע במקור, א"ט). ואמנם, בשבוע שעבר הודיע מנהל רשות הגז, שוקי שטרן, מעל בימת השימוע הפומבי שערכה ועדת צמח בכפר המכבייה ברמת גן, כי הסתבר שנפלה טעות בחישובי הרשות לגבי תחזיות הביקושים הריאלית לגז במשק, וכי האומדן שאותו קבעה ועדת צמח לשריון עבור צורכי המשק, 417 BCM, צריך בעצם להיות 501 BCM. "למדינה יש אינטרס ברכישת מלאי" המלצות ועדת צמח ליצוא הגז, כפי שהופיעו במסקנות הביניים, התבססו על כלל מפתח שלפיו על המדינה לדאוג לשמירת גז לצורכי המשק למשך 25 השנים הבאות. משכך, הונחו בפני הוועדה שתי עמדות באשר לכמות הגז שיצרוך המשק במהלך תקופה זו. האחת טענה לצריכה מצטברת של 364 BCM, ואילו העמדה השמרנית טענה כי יש לשמור עבור המשק 543 BCM. לטענת המדענים הראשיים, לפי הערכות מעודכנות שבידי המשרדים, עד 2040 ישתמש המשק בכ-650 BCM גז, כשהצריכה מעבר לשנה זו תהיה בסדר גודל של כ-40 BCM בשנה. משמעות הערכה זו היא שגם אם י�

>> "אסור לעבור לסדר היום על ניסיונות ממשלתיים לקדם הליכים לאישור קידוחי נפט ללא ביצוע תסקירי השפעה על הסביבה" - כך אמר שלשום ח"כ דב חנין (חד"ש) בוועדה המשותפת (פנים-עבודה) לנושא סביבה ובריאות. חנין אמר את הדברים זאת, בעקבות הפרסום ב-TheMarker בדבר התוכנית המקלה שמקדם משרד האנרגיה והמים לרישוי קידוחי נפט וגז טבעי ביבשה, בהליך מזורז שאינו כולל תסקירי השפעה על הסביבה, התנגדויות ציבור, עררים ודיונים ברמת התכנון המקומית. "קידוחי נפט אינם ראויים למסלול מהיר. מדובר במסלולים מהירים ללא התחשבות בחוקי התכנון והבניה וללא הצבעה על צורך אמיתי בהגשת תסקירי השפעה על הסביבה. נעשה הכל כדי שתקנות אלו לא יעברו את הכנסת", הוסיף חנין. דב חנין צילום: מיכל חלבין הועדה דנה גם בתוכנית להקמת מתקן התפלה נוסף ליד הישוב שבי ציון וכן באפשרות הנבחנת להקמת מתקן לקליטת גז טבעי בחוף עכו. בעקבות התערבותם של חברי הכנסת רחל אדטו (קדימה) ודוד אזולאי (ש"ס9, ביקש חנין לבחון את כל החלופות האפשריות למיקום מתקן ההתפלה ודרש כי תיבחן החלופה הימית לטיפול בגז: "זו החלופה הסביבתית ביותר, הבטוחה ביותר ובסופו של דבר - גם המהירה ביותר, כשלוקחים בחשבון את ההתנגדויות העזות למתקן יבשתי בכל האזורים"

מחיר גז הבישול (גפ"מ) צפוי לזנק בשיעור של 10% - כך נודע ל-TheMarker. לפי הערכות, יעלה באפריל מחיר יבוא הגפ"מ לכ-4,560 שקל לטונה. זאת, בעקבות האמרת מחיר הנפט בעולם ועקב הביקושים הגבוהים לגפ"מ באירופה בחורף. מחיר היבוא של גז בישול הגפ"מ שמשווק בישראל מופק ברובו (70%) בבתי הזיקוק בחיפה ובאשדוד, אך כמות זו אינה מספיקה לצרכי המשק. גם בישראל נרשם החורף ביקוש גבוה מהרגיל לגפ"מ עקב הקור (גידול של כ-16% לעומת החורף אשתקד). בנוסף, המחסור בגז טבעי במשק גרר מפעלים, ובהם גם בית הזיקוק בחיפה, להסב מתקני קיטור לשימוש חלופי בגפ"מ. במקרים מסוימים דווח כי לקוחות ביתיים נדרשו להמתין כמה ימים עד לחידוש האספקה למיכליהם שהתרוקנו. כשליש מהגפ"מ בישראל מיובא מאירופה, כאשר מחירו הסיטוני שמפוקח בידי הממשלה נקבע לפי מחיר היבוא. בסך הכל נמכרים בישראל כ-550 אלף טונות גפ"מ בשנה, במחזור של 2.5-3 מיליארד שקל בשנה. מחיר היבוא של הגפ"מ עלה מתחילת 2012 בכ-18% - מ-3,500 שקל לטונה ל-4,114 שקל. עם זאת, ההוצאה החודשית על גז במשקי הבית מגיעה לרוב לכמה עשרות שקלים בחודש. העלייה הנומינלית במחיר הגפ"מ למשקי הבית אינה צפויה לפיכך להיות משמעותית יחסית לבתי עסק ולמפעלים הנשענים על שימוש בגפ"מ לצרכים תפעוליים שוטפים וצפויים להיפגע מהותית. "התעשייה בישראל צורכת כ-150 אלף טו�

"חישובים שגויים, לא מעודכנים ואופטימיים במידה חסרת סבירות" - כך מכנה החשב הכללי לשעבר, פרופ' ירון זליכה, את הערכת אגף התקציבים במשרד האוצר לאומדן הנזקים הסביבתיים שנגרמים בייצור החשמל על ידי חברת החשמל. בדו"ח שהכין זליכה לצורך אומדן המחיר המשקי של מערכות סולאריות פוטו-וולטאיות (.P.V) על גגות, הוא טוען כי העלות האמיתית של ייצור החשמל במשק כיום היא 108.47 אגורות לקווט"ש - לעומת תעריף כללי של 49.63 אגורות לקווט"ש בלבד. בדו"ח שהוכן בהזמנת חברת ההתקנות הסולאריות SBY והגיע לידי TheMarker, טוען עוד זליכה כי התועלת עבור שימוש בגגות לייצור חשמל מוסיפה לתחשיב זה 7.06 אגורות נוספות לקווט"ש. לפיכך, כל תעריף חשמל אשר יובטח ליזמי המערכות הסולאריות על גגות ויפחת מ-115.53 אגורות לקווט"ש - יגלם תועלת כלכלית למשק. זאת, כאשר תעריף החשמל שאותו מבטיחה כיום רשות החשמל ליזמי ההתקנות על גגות נע בין 90-122 אגורות לקווט"ש. זליכה טוען כי ישראל כבר הגיעה לעידן הגריד פאריטי, שבו עלויות ייצור החשמל באנרגיות מתחדשות השתוו לעלויות ייצור החשמל הרגיל, ולכן אין כל סבסוד בתעריף המתמרץ ייצור חשמל סולארי. זליכה ממליץ לפיכך לבטל את המכסות המגבילות כיום ייצור חשמל סולארי על גגות, ולקבוע תעריף שיתעדכן תקופתית. תעריף זה יתבסס על תוכניות עסקיות של מתקנים ל�

ראשי חברת החשמל קוראים בחודשים האחרונים להתגייסות המדינה לעזרת החברה הקורסת. הציבור נרתם לחילוץ באמצעות נשיאה בנטל התייקרות החשמל ב-25%; משרד האוצר העמיד עבור החברה ערבויות ב-4.5 מיליארד שקל; והחברה התחייבה אף היא להתייעל. אלא ששמו של מגזר אחד נעדר מרשימת הנרתמים להצלת החברה - העובדים. עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם ל-TheMarker נודע כי במאי-יוני יצאו וייצאו לא פחות מ-1,000 עובדי חברת החשמל ובני משפחותיהם לנופש בכמה יעדים ברחבי העולם. כך למשל יצאו בחודש האחרון, בשלושה מחזורים, עשרות מהטכנאים וההנדסאים בחברה, שאליהם נלוו גם בנות זוגם, לנופש של כשבוע ימים בסין. כל עובד שילם בעבור הנסיעה סכום של 1,150 דולר. היקף הסבסוד מוערך ב-1,000 דולר לנוסע, ובסך הכל יצאו לסין 150 נוסעים. ובעוד המחזור השלישי והאחרון של הטכנאים עושה דרכו חזרה לישראל - החלו בחברה להיערך להוצאת ארבעה מחזורי עובדים נוספים למוסקווה. כאן מדובר בנופש המיועד לעובדי מגזר הייצור בחברה, אך לא לבנות זוגם של העובדים. בסך הכל תיפרד החברה למשך כשבוע מ-400 עובדים, אשר ינפשו באותה עת ברוסיה. בשבוע שעבר אף הקדימו לצאת למוסקווה כמה מראשי הוועד הצפוני של עובדי החברה - כדי "להכין את השטח". אם לא די בכך, הרי שבאיחור של כמה חודשים, מתכוו�

מדי שנה מגיע אנליסט האנרגיה הראשי של אופנהיימר, פאדל גייט, לביקור קצר בישראל, כדי להרצות בכנס השנתי של הסניף המקומי של בנק ההשקעות האמריקאי. גייט, אחד מהאנליסטים המצוטטים ביותר בעולם בתחום האנרגיה, נשאל מדי שנה על מחירי הנפט (הוא טוען כבר שנים ארוכות שמדובר בבועה), על חברות האנרגיה העולמיות וגם קצת גם על תעשיית הגז הטבעי החדשה בישראל. השנה היה לגייט, יליד מצרים, נושא נוסף לדבר עליו, והפעם לא מדובר רק ב"ביזנס" - משבר הגז בין ישראל למצרים, שהגיע באחרונה לשיאו, עם הודעתה של חברת הגז המצרית על ביטול הסכם מכירת הגז לישראל, לפחות במחיר הנוכחי שנקבע בתקופת הנשיא מובארק. לטענת גורמים במצרים היה לכאורה ההסכם נגוע בשחיתות, אבל בסוף השבוע האחרון זיכה בית המשפט המצרי את מובארק ובניו מאשמה זו. פאדל גייט צילום: ישראל מלובני "אני חושב שחוזה הגז עם מצרים היה שערורייתי" אומר גייט בראיון בלעדי ל-TheMarker. "אם מישהו היה נותן לי לקרוא אותו, בלי שהייתי רואה את שמות המדינות המעורבות, הייתי שואל אם הוא השתגע. זה כמו שאתה גר בבניין, כל הדירות מסביבך מושכרות ב-1,000 שקל לחודש, ואתה משלם 100 שקל. למה? איך השגת את זה? זה חוקי?". "אני לא יודע למה חוזה הגז חתום בין ממשלות ולא בין חברות. לחוזים עסקיים לא צריכה להיות נגיעה לפוליטיקה. אם לשב�

האם הלחץ שליווה את דירקטוריון חברת חשמל באישור הסכם הגז עם שותפות תמר נבע מהתראה כי לא יוקצה גז לרשות החברה? ל-TheMarker נודע כי השותפות במאגר תמר הודיעו לחברת החשמל במהלך המשא ומתן כי אם לא תחתום על חוזה הגז מולן, לא יישאר לה די מקום בצינור הגז המוליך את הגז ליבשה, והשותפות לא תוכל למכור לה את הגז הדרוש לה בשנים הקרובות. הכוונה היא כי לקוחות אחרים יתפסו חלקים משמעותיים בקיבולת הצינור, והיקף הגז שתוכל החברה לרכוש יקטן מאוד. החשש מפני ההשלכות של מגבלות התשתית על שוק הגז צף כבר בינואר, אז התריעו ברשות ההגבלים העסקיים מפני ההשלכות של צינור הגז המוגבל על כוח המיקוח של הספק. זאת, בשל יכולתו של הספק ללחוץ את הלקוחות הפוטנציאליים, שעלולים להישאר ללא אפשרות לרכוש גז בשל אי היכולת הפיסית לספק אותו. הסיבה למצוקה זו נעוצה בעובדה כי צינור הגז מים תטיס לאשדוד - שדרכו יוזרם הגז מתמר - מוגבל לאספקה שנתית של כ-7 מיליארד מ"ק (BCM). זאת, כאשר צורכי המשק דורשים אספקה של 10 BCM לפחות בשנים הקרובות. בעקבות החשש למיצוי הקיבולת אף חויבה חברת החשמל בידי רשות ההגבלים העסקיים להפחית את רכישת הגז מתמר בשנים הראשונות להסכם. ההסכם הסופי בין החברה לתמר נחתם לאחר שנדון זמן רב בדירקטוריון החברה. במהלך הדיונים התפטרו שני דירקטורים, וההס

משק האנרגיה בירדן נשען על גז בשיעור של 88%, וספג בשנים האחרונות הפסד של 5.6 מיליארד דולר בגין השיבושים באספקת הגז ממצרים "הנחת צינור הגז הטבעי בין ישראל לירדן תתחיל ב-2015 ותושלם ב-2016 - כך דווח השבוע בסוכנות בלומברג, מפי גורמים בכירים באזור. זאת, במסגרת המגעים המתנהלים זה כשנה בין שותפות דלק ונובל אנרג'י לבין גורמי ממשל בירדן, באשר לאפשרות לייצא גז למפעלי ים המלח הירדניים, שאותם מפעילה חברת פוטאש הקנדית. לפי הערכות, הירדנים זקוקים לגז בנפח של 2-3 מיליארד מ"ק בשנה - נוסף על זה שמסופק להם באופן לא סדיר ממצרים, אבל תשתית הולכת הגז במדינה מוגבלת. הצריכה המיידית של הירדנים נאמדת כיום בכחצי BCM לשנה - בעיקר בעבור מפעלי ים המלח. TheMarker חשף לפני חצי שנה כי שותפות תמר כבר מנהלות מגעים מתקדמים עם הירדנים לאספקת גז למפעלים, שתידרש בחיבור קצר יחסית מצנרת ההולכה הישראלית שמגיעה כבר עד לסדום. אסדת קידוח גז במאגר תמר צילום: רויטרס משק האנרגיה בירדן נשען על גז בשיעור של 88%, וספג בשנים האחרונות הפסד של 5.6 מיליארד דולר בגין השיבושים באספקת הגז ממצרים."

הממונה על ההגבלים אישר אתמול כי ייסוג מהכרזת הסדר כובל במאגר לווייתן - אם דלק ונובל ימכרו את אחזקותיהן במאגרי הגז הקטנים לשחקן חדש מכסת היצוא של כריש ותנין תועבר ללווייתן "הממונה על ההגבלים, פרופ' דיויד גילה, אישר אתמול את מתווה הפשרה שעליו סיכמה רשות ההגבלים עקרונית מול השותפות הבכירות במאגרי הגז הטבעי תמר ולווייתן - קבוצת דלק ונובל אנרג'י האמריקאית. זאת, שנתיים לאחר שהכריז עליהן כפועלות תחת הסדר כובל שיש בו כדי לפגוע בתחרות בשוק הגז הטבעי. לפי הסדר הפשרה, שנחשף לפני שנה ב-TheMarker, דלק ונובל יוותרו על אחזקותיהן בתגליות הגז הקטנות יחסית לחופי ישראל - כריש ותנין - בתמורה להמשך אחזקתן במאגר לווייתן וויתור על הכרזת ההסדר הכובל. זאת, במעין עסקת החלף (SWAP) שתכליתה להכניס בנעליהן שחקן חדש בשוק הגז הטבעי המקומי, שיתחרה במאגרי תמר ולווייתן. לפי מתווה הפשרה, דלק ונובל אנרג'י ימכרו לצד ג' את זכויותיהן בגז הטבעי שאצור במאגרי כריש (המכיל כ-50 מיליארד מ"ק גז) ותנין (כ-20 מיליארד מ"ק). עתודות הגז המוכחות במאגרים אלה מסתכמות ב-70 מיליארד מ"ק, לצד פוטנציאל לגילוי 26.6 מיליארד מ"ק (BCM) נוספים.

שר האוצר, יובל שטייניץ, יחליט רק בספטמבר-אוקטובר2011 אם להקפיא ב-1% את הורדת מס החברות ואת אי העלאת הבלו על הדלק ב-40 אגורות לליטר החל מינואר 2012 כפי שהציעה השבוע ועדת הכספים של הכנסת. בתשובה לשאלת TheMarker אמר היום שטייניץ כי "אנו נשאר עקביים לגמרי עם הדברים שאמרנו רה"מ ואנוכי כאשר הפחתנו את המס על הדלק. לפני מספר חודשים הודענו שלאור השינויים שעשינו, הורדת הבלו על הדלק וסבסוד התחבורה הציבורית, נשקול לקראת סוף השנה צעדים מאזנים שיופעלו ב-2012".

ל-TheMarker נודע כי במהלך דיון שנערך ביום ראשון בלשכת שר התשתיות, עוזי לנדאו, בהשתתפות כלל המעורבים במשבר הדלק, טענה אחת ממנהלות המעבדות הכימיות שבודקות את החומר הלא מזוהה - כי נתגלו בו שרידי ביו-דיזל. מדובר בתרכובת המיובאת בידי בתי הזיקוק, בין היתר, כדי למהול אותה בבנזין המיוצא לאירופה. חומר זה אסור במגע עם הדלק הסילוני (דס"ל).

מליאת רשות החשמל תכונס היום לדיון ראשון בהשלכות משבר הגז הטבעי המחריף במשק. זאת, לאור צמצום אספקת הגז הישראלי בידי ים תטיס בשיעור של 25%-30% בעקבות הידלדלות מאגר מארי B מול חופי אשקלון, וכן נוכח הפיצוץ החמישי בצנרת הולכת הגז ממצרים לישראל לפני כשבועיים. כפי שפורסם אתמול ב-TheMarker, התפתחויות אלה יביאו לצריכה עודפת של סולר יקר בידי חברת החשמל, ומכאן - לייקור נוסף של החשמל בשיעור של 4%-5%. זאת, חודשיים לאחר העלאת תעריף החשמל המשוקלל במשק ב-9.9%. במקביל, תידרש חברת החשמל למקורות הון זמין נוספים, או להליכי התייעלות וקיצוצים, כדי לגשר על פער הזמנים שבין רכישת הסולר הנוסף למועד גביית הכספים העודפים מן הציבור. רשות החשמל הודיעה כי המליאה תדון היום בדחיפות באירועים אלה - וכן בדרישות חברת החשמל. דרישות אלה כוללות בין היתר קריאה להזרמת הון ממשלתי או להעמדת הלוואת בעלים. כמו כן, מבקשת החברה לאשר לה העברת 350 מיליון שקל מתקציב הפיתוח לרכש סולר; להאריך את ההסדר המאפשר לה ניכוי 70% מהבלו על הסולר גם ל-2012; וכן להגדיל את מסגרת האשראי ברכש הפחם.

ענף חיפושי הגז כבר השתלט על חצי מהמסחר בבורסה ועדיין - המשקיעים מתקשים להבין את התחום; מדריך מקוצר ומפת החיפושים המלאה

אינספור מלים נכתבו בשנתיים האחרונות על שוק חיפושי הגז והנפט הישראלי המתפתח, ועדיין נראה כי הענף אינו נהיר למשקיעים. מדובר בתחום מקצועי, סבוך ורווי ביטויים טכניים, כשההתפתחיות התכופות בו מקשות לעקוב אחר מהלך העניינים. מפת חיפושי הגז הימיים בישראל צילום: כלל פיננסים כמה מאגרי גז טבעי התגלו בישראל; האם יפותח מאגר דלית; באילו רישיונות שוכן מבנה לוויתן, ולאילו התרחשויות במגזר הגז עלינו לצפות בקרוב? בשנתיים האחרונות הסתבר כי בים התיכון הישראלי קיים גז טבעי בכמויות גדולות, כשעתה המשקיעים גם חולמים על נפט. האם יש לנו סיכוי? האנליסט ירון זר מכלל פיננסים ריכז עבור קוראי TheMarker את כל רישיונות חיפושי הגז הימיים, מי מחזיק בהם ולמה מצפים המשקיעים. תגלית או אכזבה דרכו של קידוח ימי, פרויקט הנמשך שנים רבות, מתחילה במשרד התשתיות. על שותפויות המעוניינות לחפש משאבים באזור מסוים להגיש בקשה מסודרת, הכוללת תוכנית עבודה מדויקת ומקורות מימון, לממונה על הנפט ד"ר יעקב מימרן. מועצת הנפט, המתכנסת אחת לכמה חודשים, קובעת מי יזכה ברישיון החיפוש. בשלב ראשון מוגדר שטח גדול המכונה היתר, שבו מתבצעים מבחנים ססמיים ראשונים הקובעים אם קיימים מבנים תת-קרקעיים שעשויים להכיל גז או נפט. אם התוצאות מורות על אינדיקציות חיוביות להי

"על פי מה שדווח עד כה, קידוח לוויתן 1 הגיע למטרת הנפט הראשונה בעומק של כ-5,800 מטרים ויותר, אך נובל טרם עידכנה לגבי ממצאי הבדיקות שנערכו להימצאות נפט בשכבה. חידוש החיפוש אחר נפט בשכבות העמוקות בלוויתן 1 יחל לכל המוקדם במהלך הרבעון השלישי של 2011. לשלושת חודשי העבודה הצפויים בקידוח האימות לוויתן 2 יש להוסיף כחודש נוסף של מבחני הפקה אופציונליים", כתב יואב בורגן, מנהל מחלקת המחקר של פועלים סהר, ללקוחותיו, בסקירה שהגיעה לידי TheMarker. הנקודה המעניינת השנייה נוגעת למאגר ים תטיס, המספק כבר היום גז לחברת החשמל. בשל ההפיכה במצרים והפיגוע הסמוך לצינור המוביל גז ממצרים לישראל, הופסקה לחלוטין אספקת הגז המצרי למשך 5 שבועות ברבעון הראשון. מכירות הגז הטבעי ממאגר ים תטיס עמדו במהלך הרבעון הראשון של 2011 על ממוצע יומי של 140 מיליון רגל מעוקב, גידול של 60% לעומת הרבעון המקביל או קצב מכירות שנתי של קצת פחות מ-1.5 BCM. בנוסף לעלייה בכמות, מדווחת נובל כי בזכות חוזקת שוקי הגז הטבעי הנוזלי בעולם, התחזק מחיר המכירה הממוצע של גז טבעי מים תטיס, ועמד על 4.19 דולר למיליון BTU.

ראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' יוג'ין קנדל, מונה ל"בורר" במחלוקת שבין משרדי האוצר והתשתיות בנוגע להמשך הסבסוד של ייצור החשמל הסולארי - כך נודע ל-TheMarker. לפני כחודש הגיש שר האוצר יובל שטייניץ לממשלה ערר על החלטת ועדת השרים לאנרגיות מתחדשות, שקבעה כי יש להמשיך בפרסום המכסות לייצור חשמל סולארי מסובסד. לפי הערכות, ביקש ראש הממשלה בנימין נתניהו מקנדל לנסות לגבש מתווה של פשרה בין השרים עוד בטרם תובא הסוגיה להצבעה בממשלה. קנדל כבר קיים דיון ראשון בין נציגי המשרדים - שעדיין לא הניב פרי.

"כשמחירי החשמל והדלק מאמירים קמות חברות תשתית שמבטיחות חיסכון של עשרות אחוזים בהוצאות, והממשלה מעמידה קרן סיוע בסך 50 מיליון שקל - בניסיון לפתח שוק חדש של 2 מיליארד שקל"

"בדומה למאגר "מירה", שבו לא התגלה גז, גם מאגר שמשון נכלל בחישובי רזרבות הגז של הוועדה לבחינת המדיניות במשק הגז, בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה שאול צמח. המשאבים שהוערכו במאגר נכללו כחלק מ-150 BCM (מיליארדי מ"ק) העתידים להתגלות בסבירות של 90%. הוועדה הוסיפה 150 BCM אלה לרזרבות גז של כ-800 BCM, המורכבות בעיקר ממאגרי תמר ולוויתן. על בסיס אומדן משאבים של 950 BCM בסך הכל ביססה הוועדה את המלצתה לשמור 450 BCM גז לצריכה מקומית, וכן לאפשר יצוא של 50% ומעלה מכל מאגר המפיק גז תוך הטלת מגבלת יצוא של 500 BCM. עם זאת, כפי שפורסם אתמול, במאגר שמשון התגלתה רק כרבע מכמות הגז שהוערכה בו טרם הקידוח, כ-15.5 BCM בלבד לעומת 65 BCM. זאת לאחר שבתחילת חודש ספטמבר התגלה כי קידוח נוסף, "מירה", נמצא יבש, וכי גם הוא היה חלק מחישובי הוועדה. הוספת 150 BCM לרזרבות בוצעה בימים האחרונים שלפני פרסום הדו"ח, וזכתה לביקורת מצד המשרד להגנת הסביבה, שיוצג בוועדה על ידי מנכ"לית המשרד. במשרד טענו כי המתודולוגיה לפיה חושבה התוספת אינה מקובלת, וכן כי יש להמתין עם אישור יצוא הגז עד אשר יתקבל יותר מידע על רזרבות הגז של ישראל. בנוסף טוענים במשרד כי אומדני הצריכה המקומית עליהם התבססה הוועדה נמוכים, וכן כי אופק השימוש שנקבע, 25 שנה, אינו מספיק לביסוס תעשייה ותחבורה על הגז הטבעי."

"השופטים קבעו כי העתירה מוקדמת מדי, שכן לא מוצו עדיין הליכי התכנון וההתנגדויות. בנוסף קבעו השופטים כי בניגוד לטענת העותרות, אפשרות הטיפול המקסימלי בגז על גבי אסדות שיוקמו בים לא ירדה מן הפרק. העותרות ישלמו הוצאות משפט של 10.000 שקל. המועצה הארצית לתכנון ובנייה מקיימת הליך תכנון להקמת מתקני קליטה וטיפול בגז טבעי בצפון הארץ. הגז יגיע מהמאגרים שבים, אך צריך לעבור הפחתת לחץ וטיפולים שונים על מנת להזרימו למערכת הולכת הגז הארצית. לפיכך יש להקים נקודות כניסה וטיפול בגז. ואולם, מועצות ועיריות חוששות כי המתקנים מסוכנים, ומבקשות להקטין אותם ולהרחיקם מהתושבים. בשנת 2010, בלחץ תושבי האזור, בוטל תכנון כניסת גז ממאגר תמר לאזור חוף דור, שקודם על ידי מפעילת המאגר נובל אנרג'י. המועצה פנתה לתכנון כניסות הגז על ידי משרד תכנון שנשכר עבור כך, והחלה לבחון חלופות שונות בנושא. כל חלופה כוללת אסדה שתוקם בים לצורך הפחתת לחץ וטיפול בגז עד רמה מסוימת, ומתקן יבשתי שישלים את הטיפול לפי הצורך ויתחבר למערכת הולכת הגז הארצית. העיריות והמועצות, כמו גם קבוצות של תושבים באזור, לוחצות להסיט את כל הטיפול בגז בים ("חלופה 8"). חלופה זו, אותה הם מגדירים כבטוחה יותר עבור התושבים, דורשת שטח יבשתי קטן יותר למתקן הקליטה. ואולם, טיפול מלא בגז ע�