Group items tagged

בעוד כחצי שנה ייכנסו דחפורים אל מתחם רדינג שבצפון תל אביב, במסגרת אחד מפרויקטי התשתית הסבוכים ביותר שנעשו בישראל. זאת, במטרה להביא את בשורת תגליות הגז הטבעי גם אל הלקוחות התעשייתיים והמוסדיים הקטנים במטרופולין הצפוף. הפרויקט יכלול הנחת צנרת גז טבעי מתחת לטיילת בתל אביב, שתעבור דרך שדרת בתי המלון, תסטה אל לב העיר באזור כיכר אתרים ותמשיך אל בית החולים איכילוב. עוד קודם לכן, תחל הנחת צנרת דומה בערי הלווין של תל אביב, ובשנה הבאה תיפרש הצנרת גם באזור נתב"ג. הגז הטבעי יוזרם בצנרת זו בלחץ נמוך ויחליף את השימוש היקר והמזהם שעושים כיום בתי המלון, בתי החולים והמפעלים הקטנים בגז בישול או בסולר ובמזוט. זאת, במסגרת אשכול גיאוגרפי ראשון מבין שישה, שבו יבחרו זכיינים פרטיים להקמת הצנרת ולתפעולה, בתמורה לגביית דמי חיבור ותעריף חלוקה מצרכני הקצה. אייל חנקין צילום: נמרוד גליקמן במארס 2009 זכתה קבוצת סופר אן ג'י (NG) של סופרגז (מקבוצת גרנית הכרמל) ושל שפיר הנדסה במכרז לחלוקת הגז באזור המרכז, בהיקף השקעה של כ-250 מיליון שקל. זאת, לאחר שניגשו למעשה למכרז לבדן - בעוד שיתר המתחרות נרתעו מהמורכבות ההנדסית והביורוקרטית של הפרויקט. ואמנם, רק ביום ראשון הקרוב, בחלוף שלוש שנים, יחלו החברות את ביצוע הפרויקט באזור רמלה (מפעל נשר

מאגר מארי B לא יוכל לשמש לאחסון גז טבעי - כך חוששים במשרדי הממשלה. זאת בעקבות הנזק שנגרם לבארות המאגר כתוצאה מהשאיבה המוגברת ממנו בשנה האחרונה. כפי שפורסם באחרונה ב-TheMarker, קרסו שמונה מ-10 הבארות שקדחו שותפות ים תטיס במאגר שמול חופי אשקלון, ואלה התמלאו במים. משום כך הופחתה משמעותית אספקת הגז מהמאגר למשק, וכעת עולה החשש כי הנזק יביא גם לשלילת האפשרות לעשות במאגר שימוש כמאגר אסטרטגי לצרכי המשק. חברת הייעוץ ההנדסי הזרה SGS, ששכר משרד האנרגיה באוקטובר האחרון, בודקת בימים אלה את השלכות הקריסה במבני הסלע שבמאגר. עם הידלדלות המאגר הצפויה בסוף 2012, תוכנן מאגר ים תטיס לשמש לאחסון אסטרטגי. במסגרת הסכם העקרונות שעליו חתמו בעבר חברת החשמל ושותפות מאגר הגז תמר (שבהן גם דלק ונובל, המחזיקות בים תטיס), צוין בין היתר כי החברה תוכל להשתמש במאגר המתרוקן לאחסון, כדי לאפשר לה גמישות תפעולית הודות להזרמתו המבוקרת. עם זאת, החזקה במאגר ניתנה לשותפות ים תטיס לתקופה של 30 שנה, שתסתיים בעוד כ-18 שנה - ובתנאי שתשמש להפקה בלבד, ולא למטרה עסקית אחרת. יו"ר חברת החשמל, יפתח רון-טל, רמז לפני כחצי שנה כי בכוונת החברה לפעול להחזקה במאגר. השימוש במאגר ים תטיס לאחסון אף נכלל בתוכנית השנתית של משרד האנרגיה והמים ל-2012. בתוכנית שפורסמה השבו�

קבוצת החברה לישראל דחתה הצעה לעסקת "הצרחה" בין הגז הטבעי שרוכשות שתי החברות הבנות שלה: בזן (בית הזיקוק בחיפה) וכיל. ל-TheMarker נודע כי המשרד להגנת הסביבה הציע באחרונה לבז"ן לרכוש את הגז שמסופק למפעלי החברה אחות, כיל, בדרום הארץ. זאת, כדי שבית הזיקוק יעמוד בתקנות הגנת הסביבה שבהן הוא מחוייב, חרף המחסור המשקי בגז טבעי. מחסור זה גורר את בזן לעשות שימוש חלופי ומזהם במזוט. זאת, כשנגד בזן ומנהליה תלוי ועומד צו אישי בחתימת השר להגנת הסביבה, המחייב את החברה להפחית את פליטות המזהמים משטח המפעל - ללא קשר להשלמת תשתית הזרמת הגז הטבעי. תכלית ההצעה נועדה לפיכך למנוע את הפעלת הצו וכן למנוע את חזרת הזיהום לריכוז האוכלוסייה שבמפרץ חיפה - לטובת שריפת מזוט בעיקר באזור ים המלח. ואולם, בקבוצת החברה לישראל דחו את ההצעה. זאת, לאחר שפקע הסדר ביניים נוסף שהציע המשרד להגנת הסביבה לבזן. לפי הסדר מקל זה, חושב היקף השימוש במזוט בבית הזיקוק לפי מספר שעות ולא לפי ימי הפעלה. כיל רוכשת מאז 2009 גז טבעי משותפות ים תטיס בחוזה חמש-שנתי בהיקף כולל של 2 מיליארד מ"ק (BCM). לפני שנתיים החליטה החברה לישראל לפצל את רכש הגז הנוסף הדרוש לחברות הבנות שלה בין שני ספקי הגז למשק - EMG המצרית ושותפות תמר. בסוף 2010 חתמה בזן עם EMG על רכישת 55% מהגז הדרוש לה לצרכי�

שנה בדיוק לאחר חקיקת חוק רווחי מיסוי נפט החדש ‏(חוק ששינסקי‏) - מבקש קול ציבורי ראשון את התערבות בית המשפט בסדרת השינויים שבוצעו בסעיפיו, החל בפרסום דו"ח הביניים של ועדת ששינסקי בנובמבר 2010 וכלה בנוסח החוק הסופי. איתן ששינסקי צילום: עופר וקנין שמואל קניאל, פרופסור למתמטיקה מהאוניברסיטה העברית בירושלים ועותר ציבורי בעל שם, עתר השבוע לבג"ץ בבקשה שיורה לכנסת ולממשלה לנמק מדוע שינו את מסקנות דו"ח הביניים של ועדת ששינסקי - ומדוע אינן בוחנות מחדש את שיעור המס שבו יחוייבו חברות הקידוחים, ומתאימות אותו לממוצע בעולם. באמצעות עו"ד יפעת סולל, מבקש עוד קניאל לחייב את המדינה לנמק מדוע העניקה לשותפות במאגר הגז הטבעי תמר הקלות ייחודיות במיסוי ‏(במסגרת "הוראות מעבר"‏), שמשמעותן, לדבריו, הינה צמצום הכנסות המדינה בעשרות מיליארדי שקלים. לטענת קניאל, הפער בין העמדה שהציגה ועדת ששינסקי בדו"ח הביניים שפירסמה לבין נוסח החוק כפי שאושר, הביא להפחתה של 30-44 מיליארד שקל מהסכום שאמור היה להגיע לקופה הציבורית ‏(זאת באשר למאגרים הידועים כיום בלבד‏). "סכום זה נלקח מהציבור וניתן 'במתנה' לקבוצה מצומצמת של יזמים פרטיים. אותם יזמים פרטיים ייהנו מתשואה גדולה פי חמש מזו המקובלת בעולם, ומשיעור מס הנמוך בהרבה לא רק מהשיעור הממ

רשות החשמל תדון מחר במכסה נוספת לסבסוד מתקנים סולאריים קטנים על גגות בהיקף של 200 מגה ואט - כך נודע ל-TheMarker. זאת, למרות שהרשות הכריזה בפברואר כי לא תפרסם עוד מכסות סולאריות משום שהשלימה את יעדי הממשלה לקידום חשמל באנרגיה סולארית עד 2020. עם זאת, בשבוע שעבר אזלה מכסת המתקנים הסולאריים ל-2012 תוך ימים, לאחר שהיקף הביקוש לה היה גבוה פי שלושה מהמכסה. היקף זה הביא לגל לחצים על משרד האנרגיה לפעול לאישור מכסה נוספת - וזה פנה בנושא לרשות החשמל. מהלך שכזה צפוי לעורר התנגדות במשרד האוצר, משום פריצת היקף המכסות שעליה סוכם בממשלה לפני כחצי שנה והשלכותיה על תעריף החשמל לציבור. כך, ייקור החשמל אמש שיקלל 1%-2% נוספים למחיר החשמל בגין ההסדרות שאושרו עד כה לתמרוץ ייצור חשמל באנרגיית השמש; והמכסה החדשה עלולה לגרור ייקור בהיקף דומה. עד היום הותקנו כ-200 מגה-ואט במתקנים סולאריים קטנים (עד 50 קילו-ואט). בנוסף, פורסמו מכסות לעוד 110 מגה-ואט ל-2012-2014, מהם 50 מגה-ואט המיועדים להתקנות השנה. הרישום למכסה זו החל לפני כשבועיים, כאשר הביקוש למכסות גבוה עד פי שלושה מההיצע. במקביל, לא נרשמים ביקושים משמעותיים להתקנת מתקני ייצור חשמל באנרגיית הרוח. לפיכך, המכסות החדשות בהיקף 200 מגה-ואט נועדו, ככל הנראה, להבטיח הגעה ליעד מדיניות הממשלה - 5% ייצו

האם המדינה תממן את בניית צינורות הגז שיגיעו לחוף ממאגרי הגז שבים? ל-TheMarker נודע כי הוועדה הבין-משרדית לבחינת השימושים בגז טבעי שוקלת אפשרות להקמת תשתית הולכת הגז לחוף על ידי המדינה. זאת, במטרה לפתור את בעיית הקיבולת המוגבלת בצינורות הגז שמתקינות החברות המפיקות אותו. על פי חוק הנפט והמודל הכלכלי הקיים כיום, היזמים מקימים את כל תשתית הגז הטבעי, על חשבונם. ההצעה הנבחנת היא להקים במימון המדינה את האסדות לטיפול ראשוני בגז ואת צינורות ההולכה למתקני הקליטה והטיפול ביבשה. באופן זה, גם ספקים חדשים, שאינם בעלי תשתית הולכה לחוף, יוכלו להתחבר לתשתית הקיימת באמצעות מנגנון Open access, בתשלום. כך יתאפשר ויוזל פיתוח מאגרי הגז הקטנים יותר. מנגד, חוששים באוצר כי המדינה תצטרך להוציא מיליארדים על בניית התשתית, והפרויקטים עלולים להתעכב במשך זמן רב בהליכי המכרזים. ההצעה הנבחנת לא נכללה במסקנות הביניים של הוועדה, בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה והמים שאול צמח, שפורסמו לפני כחודשיים. הוועדה שמעה מאז את התגובות לדו"ח שהגיעו מחברות, ארגונים שונים, ואף אנשים פרטיים. הוועדה צפויה להגיש את הדו"ח הסופי בין אמצע לסוף יולי. בדו"ח הביניים המליצה הוועדה בין היתר לאפשר יצוא גז בשיעור של 50% ויותר מכל מאגר, ובלבד שמתקני הייצור יוקמו בשטח ש�

לראשונה נוגע משרד ממשלתי בקביעת סדר העדיפויות לניתוק צרכנים מחשמל - ומוכיח את רגישותה הכלכלית, הפוליטית והחברתית של ההכרעה. ל-TheMarker נודע כי מנהל החשמל שבמשרד האנרגיה והמים גיבש באחרונה עקרונות חדשים ל"השלת צרכנים מאולצת" מרשת החשמל, עקב אי-יכולת לספק את הביקושים לחשמל במשק. כלומר, לא עבור מקרה של תקלה פתאומית בתחנת כוח - אלא היערכות למציאות מתמשכת של מחסור בחשמל במשק. מהנוהל שהופץ להתייחסות משרדי הממשלה עולה כי ניתוקי החשמל ייארכו עד שעה. קבוצת הצרכנים שינותקו מחשמל מיידית בעת מחסור מתמשך תהיה הציבור הפרטי: כלומר, בתי מגורים, משרדים, בתי עסק ומסחר. הקבוצה השנייה במדרג, שתנותק מחשמל רק במקרה של מחסור כבד במשק, תהיה של מפעלי תעשייה קלה יחסית בעלי יכולת לייצור חשמל כגיבוי, וכן של תושבי עזה ויהודה ושומרון. זאת, בנימוק ש"אזורים אלה סובלים כל השנה מדקות אי אספקה רבות ביחס ליתר האזורים". טיוטת הנוהל תידון בשבועות הקרובים בממשלה ותופץ ככל הנראה גם לשימוע ציבורי. זאת, על רקע המצוקה המסתמנת בכושר ייצור החשמל במשק בעונת הקיץ הקרובה, ובקיץ 2013 (ראו מסגרת). לפני כחודשיים נחשף כי משרד האנרגיה הגיש לאישור הממשלה הצעת מחליטים ליישום תוכנית חירום למשק החשמל. במסגרת התוכנית ביקש להסמיך בהחלטת ממשלה את שר האנר

"המשרד להגנת הסביבה צפוי לפרסם חוות דעת מיעוט למסקנות ועדת צמח לבחינת מדיניות הגז, לאחר שבטיוטת הדו"ח שפורסמה אתמול, לא התקבלה דעת השר ובכירי משרדו בנושאים שאותם בחנה הוועדה. דעת המיעוט תעסוק בעיקר במדיניות יצוא הגז, שאותו דרש המשרד להגביל למינימום, וכן צפי צריכת הגז במשק בעשורים הקרובים, שאותו אמדה הוועדה בכ-450 מיליארד מ"ק (BCM) עד 2040, כאשר במשרד דרשו להגדיל כמות זו בכ-200 BCM לפחות. גם לאחר פרסום מסקנות הביניים של הוועדה באפריל, פירסם המשרד להגנת הסביבה חוות דעת מיעוט בנושא, בחתימתה של שפר, הקוראת להגביל את היצוא ולהגדיל את צפי הצריכה בישראל. השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, קרא השבוע בראיון ל-TheMarker לדחות את קבלת ההחלטות בשלוש שנים לפחות, עד שיתברר היקף משאבי הגז של ישראל, כמו גם יכולתו של המשק להטמיע את הגז בתעשייה ובתחבורה. ואולם, הוועדה ציינה כי דחיית הכרעתה תגרור פגיעה בפיתוח משק הגז, בשל האי-ודאות שתשרור בו, וכן תסב להכנסות המדינה נזק של מאות מיליוני דולרים בשנה. על פי טיוטת הדו"ח הסופי שנחשפה אתמול, יתאפשר יצוא של 500 BCM גז טבעי, כ-53% מהמשאבים. הוועדה קובעת כי יש להבטיח אספקה מקומית של גז טבעי ל-25 שנה, וכי הגבלת היצוא תגרור האטה ואף עצירה של פיתוח מאגרי הגז. כמו כן, נקבע כי צפי צריכת הגז בישראל עד 2040 הו

"ג'ון הופמייסטר, הנשיא לשעבר של שלוחת ענקית האנרגיה העולמית רויאל דאץ'-של בארה"ב, נפגש בשבוע שעבר בירושלים עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו. "אתם חדשים לגמרי במשחק הזה, והלקח בתעשייה הזו הוא שנדרש זמן וניסיון כדי לדעת באמת לדעת כמה גז יש לך", הוא אומר, לקראת הגשת הדו"ח הסופי של ועדת יצוא הגז (ועדת צמח). "כל מדינה ריבונית שיש לה הזדמנות לדאוג לעתיד האנרגיה שלה, צריכה לדעת מה היא נדרשת לעשות כדי להתקדם לקראת ביטחון אנרגטי". בראיון ל-TheMarker, הופמייסטר לא משאיר ספק באשר להמלצות המסתמנות של ועדת צמח, שלפיהן יותר ממחצית מכמות הגז שתגלה ישראל לחופיה תופנה ליצוא: "לפני שמכריעים בנושא היצוא, ישראל צריכה להבין כמה גז יש לה, ואת זה אתם עדיין לא יודעים, כי זה מוקדם מדי. הקידוחים עדיין בשלב ראשוני והאומדנים לא אמינים", הוא אומר. "לא כל מה שיש באדמה ניתן להפיק. כדי לוודא כמה גז יש לכם, צריך יותר קידוחים, יותר ניתוחים סטטיסטיים וגיאולוגיים, ויותר ניסיון ממה שיש בישראל. זה מוקדם מדי להתחייב לשוק של יצוא, כשעדיין מנסים לברר כמה גז יש בכלל". כיצד הגיב ראש הממשלה נתניהו לטיעוניך? "נתניהו גילה עניין רב. ראיתי שיש אצלו רצון לקבל החלטה שתהיה טובה לישראל, והרעיון של שימוש בגז טבעי כדי להשתחרר מהתלות בנפט סיקרן אותו מאוד. הנקודה העי�

חברת החשמל ממשיכה להתנסות בטכנולוגיית הסיבים לקראת הקמת מיזם התקשורת שלה. ל-TheMarker נודע על שני ניסויים חדשים נוספים בפרישת סיבים שהחלה החברה באחרונה בצפון. מלבד הניסוי שכבר מתקיים בקריית שמונה, החברה מבצעת ניסויים שונים בכרמיאל ובטירת הכרמל. מול זאת, החברות שמתמודדות על שותפות במיזם, מביעות חששות כבדים לסיכוי היציאה שלו לפועל בתנאים הנוכחיים. הניסוי הראשון מתקיים בכרמיאל והוא לפרישת סיבים אופטיים תת-קרקעיים בצמוד להנחת תקשורת חשמל לבתים חדשים. הניסוי נערך בשתי שכונות חדשות בשלבי הקמה. הניסוי השני של חברת החשמל, המתבצע בטירת הכרמל, מתמקד בשיטה אחרת של פרישה מזו שהשתמשה בה החברה בקריית שמונה. ספקיות האינטרנט הגדולות אינן שותפות לניסוי זה. החברות השותפות הפוטנציאליות במיזם מביעות ספקות גדולים בנוגע לניסוי, ודורשות שינויים מרחקי לכת. בכנס שותפים שהתקיים באחרונה בחיפה נכחו חמש קבוצות מתמודדות פוטנציאליות: קבוצת טמרס ועוד קבוצה בראשות רם בלינקוב; קבוצת רפק, ששותפה ל-BT בריטית, מד-נאוטילוס וקבוצה אלמונית. החברות ביקשו לוודא כי ועד עובדי חברת החשמל יבטיח שלא לפגוע במיזם. עוד הן ביקשו דרכים לוודא כי הלקוחות הפוטנציאליים במיזם, קבוצת פרטנר וקבוצת סלקום, אכן ירכשו קווים מהמיזם, והוצע לאפשר להן

חברה ממשלתית נוספת מתנתקת מחברת החשמל ותעבור לצרוך חשמל פרטי. ל-TheMarker נודע כי חברת שיכון ובינוי אנרגיה מתחדשת, מקבוצת אריסון, זכתה במכרז של נמל אשדוד לאספקת חשמל פרטי בהיקף משוער של 170 מיליון שקל. מדובר באספקת חשמל שנתית של כ-10 מגה-ואט לתקופה של 12 שנה, עם אופציה להארכת תקופת ההתקשרות. נמל אשדוד צורך מדי שנה 30-35 מגה-ואט (בהספקים משתנים), בהיקף כספי של כ-15 מיליון שקל בשנה. לפי הערכות, עשוי המכרז לחסוך לנמל 7%-10% מהוצאות החשמל השנתיות. שיכון ובינוי זכתה במכרז שפורסם לפני חצי שנה ותספק את החשמל מתחנת הכוח אתגל שבבעלותה. תחנת הכוח פועלת במתחם אשקוגן, הסמוך לנמל אשדוד ולכן עשויה לחסוך בעלויות הולכת החשמל. משום כך נמנעו מרבית יזמי החשמל הפרטי מלהתמודד במכרז. התחנה פועלת באמצעות מזוט ומייצרת 26 מגה-ואט חשמל בלבד. ואולם שיכון ובינוי מתעתדת להרחיב את ההספק בתחנה ל-140 מגה-ואט עד 2013, שיוסק בגז טבעי בהשקעה מוערכת של כ-150 מיליון דולר. לפני כחצי שנה הקצתה שיכון ובינוי 44.44% ממניות הפרויקט לחברת דלק תשתיות. שיכון ובינוי תחזיק בשיעור דומה מהפרויקט. ביתרת המניות (11.1%) תחזיק אתגל אחזקות של רן קרול. תנאי הסף במכרז אפשרו התמודדות לתחנות כוח בהספק 50 מגה-ואט לפחות. במסגרת המכרז התמודדו היצרנים על שיעור ההנחה שיובטח לנמל ממח�

>> העסקה הגדולה בתולדות המשק לא תהיה רכישה של חברת היי-טק בידי ענקית מחשוב זרה, וגם לא רכש של מאות קרונות בידי רכבת ישראל או סלילת כביש חדש בידי זכיין פרטי. העסקה הגדולה שתיחתם תהיה לרכישת גז טבעי ממאגר תמר בידי חברת החשמל הממשלתית - עסקה שתספק את צורכי החברה ל-15 השנים הבאות בהיקף כספי שעשוי להגיע ל-19 מיליארד דולר. אלא שחרף היקפו הבלתי נתפש של החוזה, למרות העובדה שמימונו יגיע מכיסם של ציבור צרכני החשמל ואף שסוכם בהליך פטור ממכרז - נוהל המשא ומתן לגיבושו תחת מעטה חשאיות כבד, ופרטי ההסכם המתגבש נותרים לפי שעה עלומים. חברת החשמל נמנעת עדיין מלדווח כל פרט לגבי רכישת הגז, ולכן המספרים שצוינו עד כה היו בגדר הערכות בלבד. זאת, אף שלתנאי הרכישה יהיו השלכות מהותיות לגבי מחיר הגז שיימכר במשק בעשורים הבאים, ומכאן - לגבי מחיר החשמל ומוצרי התעשייה לסוגיה. דירקטוריון חברת החשמל יתכנס היום ומחר כדי לאשר את החוזה, שיובא לאחר מכן לבחינת רשות החשמל והרשות להגבלים עסקיים. זאת, כשפרטי העסקה שהגיעו לידי TheMarker מצביעים על תהיות לא פשוטות באשר למחיר הגז הטבעי שאותו הסכימה לשלם לשותפות מאגר תמר - מחיר שיעלה ב-10%-15% מהמחיר שעליו סיכמו הצדדים בהסכם העקרונות שעליו חתמו בדצמבר 2009. ייקור שרירותי לכאורה, שמשמעותו תוספת של כ-2.1 מ�

חברה ממשלתית נוספת מתנתקת מחברת החשמל ותעבור לצרוך חשמל פרטי. ל-TheMarker נודע כי חברת שיכון ובינוי אנרגיה מתחדשת, מקבוצת אריסון, זכתה במכרז של נמל אשדוד לאספקת חשמל פרטי בהיקף משוער של 170 מיליון שקל. מדובר באספקת חשמל שנתית של כ-10 מגה-ואט לתקופה של 12 שנה, עם אופציה להארכת תקופת ההתקשרות. נמל אשדוד צורך מדי שנה 30-35 מגה-ואט (בהספקים משתנים), בהיקף כספי של כ-15 מיליון שקל בשנה. לפי הערכות, עשוי המכרז לחסוך לנמל 7%-10% מהוצאות החשמל השנתיות. שיכון ובינוי זכתה במכרז שפורסם לפני חצי שנה ותספק את החשמל מתחנת הכוח אתגל שבבעלותה. תחנת הכוח פועלת במתחם אשקוגן, הסמוך לנמל אשדוד ולכן עשויה לחסוך בעלויות הולכת החשמל. משום כך נמנעו מרבית יזמי החשמל הפרטי מלהתמודד במכרז. התחנה פועלת באמצעות מזוט ומייצרת 26 מגה-ואט חשמל בלבד. ואולם שיכון ובינוי מתעתדת להרחיב את ההספק בתחנה ל-140 מגה-ואט עד 2013, שיוסק בגז טבעי בהשקעה מוערכת של כ-150 מיליון דולר.

>> בשבוע שעבר הגישה האגודה לצדק חלוקתי עתירה לבג"ץ נגד רשות מקרקעי ישראל, בעקבות החלטת מינהל מקרקעי ישראל לאשר 57 פרויקטים סולאריים על אדמות מושבים וקיבוצים. כעת מתברר כי הגורם שהפנה את תשומת לבה של האגודה לנושא, וגם סייע לה בהכנת החומר המשפטי לעתירה, הוא משרד עורכי הדין המייצג את חברת SBY, המתקינה מערכות סולאריות על גגות, ומתחרה ביזמים הקרקעיים על מכסות ייצור החשמל הסולארי. ב-1 בינואר פירסם המינהל הודעה לעיתונות, שבה נמסר כי 57 פרויקטים סולאריים, המתוכננים על אדמות יישובים חקלאיים, ייהנו מהקלות באישור החכירה. זאת, לאור אישור תקנות מחמירות יותר על ידי מועצת מקרקעי ישראל, שעוררו סערה בענף. בין היתר, נקבע בתקנות החדשות כי יישובים לא יוכלו להחכיר קרקעות לשם הקמת מתקנים סולאריים עליהן, ועליהם להקים את המתקנים בעצמם. בנוסף, במקרה שבו כמה יישובים מתאגדים להקמת מתקן סולארי, בוטלה האפשרות ליישוב המוביל (שעל אדמותיו מוקם הפרויקט) להקצות 500 דונם לצורך המתקן, ומעתה הוא ייאלץ להסתפק ב-250 דונם. כמו כן בוטלה הנחת האזור בפריפריה, לאור הבנת המינהל כי פרויקטים סולאריים מקודמים בה בטעמי כדאיות, בשל קרינת השמש החזקה, ולפיכך אין צורך לתמרץ את הפריפריה בפרויקטים אלה. לאור ההתנגדות העזה לתקנות החדשות, החליט המינהל לק

השנה שהיתה: מלחמות, קרבות אגו ופיצוצים פצצות מימן אספקת הגז המצרי ב-2011 "מה אתה עושה כדי שלמצרים לא ישתלם לסגור לנו את הברז?", נשאל לפני שלוש שנים יוסי מימן בראיון ל-TheMarker. "יש לנו הסכם שלום יציב בן עשרות שנים, ומעולם לא הופרו תנאיו. אבל הגלובליזציה היא התשובה לחששות. אתה הרי לא יכול להעניש לקוח אחד - ולצפות לאדישות מן העולם", השיב מימן. בינתיים, העולם דווקא מפרגן ל"אביב הערבי", ומפגין אדישות כלפי שמונת הפיצוצים שאירעו בצינור הגז שבחצי האי סיני מתחילת השנה. מימן איבד את פטרונו הפוליטי במצרים, איבד את שותפו המצרי לפרויקט EMG, איבד את התזרים שנועד להשיב את חובותיו ובאחרונה איבד גם את יד ימינו זה 21 שנה. "מי שעושה דברים גדולים, כשהוא טועה - הוא גם טועה בגדול", אמר אז מימן בראיון. מדינת ישראל, מצדה, איבדה ספק שאמור היה להזרים 45% מהגז שלה, ונותרה תלויה בחסדי מונופול מדולדל - בעוד שהיא סופרת את הדקות להחלפתו במונופול אחר. הענף הסולארי מציג: ההתפכחות האווירה הרומנטית שאפפה את הצטרפות ישראל אל חבר המדינות המתמרצות ייצור חשמל ירוק פינתה ב-2011 את מקומה להתרסקות קשה וכואבת על קרקע המציאות הפוליטית, הכלכלית והביורוקרטית. זה החל בהוראת משרד האוצר להקפיא את כלל המכסות הסולאריות, ובקרב מתוקשר מעל דפי העיתונות ובין מ�

לאחר חודשים ארוכים של ציפייה, צפויה בקרוב תשובה לשאלה שעשויה לשנות את פניו של שוק החיפושים הישראלי - האם קיים נפט בשכבות הקרקע העמוקות של מבנה לוויתן התת-ימי. ל-TheMarker נודע כי אסדת הקידוח הומר פרינגטון צפויה להגיע כבר בשבוע הבא אל מקום הקידוח. אם לא יהיו שינויים, תתייצב ההומר מעל מקום הקידוח ביום רביעי הבא, ה-4.1. קידוחי לוויתן נמצאים בים התיכון העמוק מול חדרה והם מוחזקים על ידי נובל אנרג'י האמריקאית (40%), דלק קידוחים (22.5%), אבנר (22.5%) ורציו (15%). לפני שנה בדיוק, עת בוצע קידוח לוויתן 1 לשכבות הקרקע הרדודות יותר - הוכרזה לפני שנה בדיוק תגלית גז טבעי בגודל של 17 TCF (טריליון רגל מעוקבת, לפי הערכות מעודכנת). הקידוח אמור היה להימשך אל שתי השכבות העמוקות יותר מזו של שכבת הגז, בהן קיימות הסתברויות נמוכות, של 17% ו-8% להמצאות נפט. אך באמצע אפריל הופסק הקידוח בשל תקלה בצינור והאסדה עזבה את המקום - עד עכשיו. נובל אנרג'י דחתה מספר פעמים את הגעתה של אסדת הקידוח למקום, ולאחרונה הודיעה כי הקידוח יתחדש בתחילת 2012, אך לא נקבה בתאריך. כעת, צפוי הקידוח להמשך כמספר חודשים.

משרד האנרגיה והמים (התשתיות לשעבר) הציב תאריך יעד לשותפות במאגר הגז הטבעי אור שמול חופי אשדוד, לפיו אם לא יתחילו להפיק ממנו עד ל-12 בפברואר, הוא יחזור לידי המדינה. זאת לאחר שהשותפות בו החליטו שלא לפתח את המאגר, חרף הנחיית הממשלה, שהגיעה על רקע המחסור בגז טבעי והחשש לעתיד הגז הורם לישראל ממצרים. בעלי הזיכיון העיקריים במאגר אור הן שותפויות הנפט של קובי מימון וחיים צוף ישראמקו, חנ"ל ונפטא) המחזיקות בכ-76.6% מן הזכויות במאגר, לצד רציו חיפושי נפט (12.3%), ושותפי מיעוט אחרים דוגמת פטרוכימיים (5.5%), אלון גז ודור כימיקלים (2.8% כל אחת). כפי שנחשף ב-TheMarker בחודש שעבר, 12 שנה לאחר שהתגלה מאגר הגז הקטן יחסית, טענו השותפות בו כי אין הצדקה כלכלית לפיתוחו המסחרי - אלא אם המדינה תבטיח להן כיסוי לכל הפסד או נזק שיגרם להן במהלך הפיתוח

ועידת דהמרקר מלפני שבוע היתה שלהם...הם גם רוצים להכנס לאנרגיה רשות ההגבלים העסקיים בוחנת את היקף שליטתה של חברת ואוליה ישראל בשוק הפסולת בישראל - כך נודע ל-TheMarker. הרשות קיבלה באחרונה מידי המשרד להגנת הסביבה מסמכים שונים אודות היקף אחזקותיה של ואוליה בתחומי איסוף הפסולת, ההטמנה והמיחזור, לקראת המהפכה שצפוי ענף הפסולת לעבור בשנים הקרובות, עם הטלת חובת ההפרדה במקור ועידוד המיחזור במשק. ברשות ההגבלים אישרו אתמול את דבר הפנייה, וציינו כי זו נשקלת. בחברת ואוליה סירבו להגיב. ואוליה הצרפתית, תאגיד איכות הסביבה הגדול בעולם, פועלת בישראל כ-20 שנה בתחומי הסביבה, האנרגיה, התחבורה והמים. פעילות חטיבת שירותי איכות הסביבה של ואוליה אחראית לכ-30% מהמחזור השנתי של החברה בישראל (כ-450 מיליון שקל). באמצעות חברת י.ר.א.ב שבשליטתה, ואוליה מחזיקה בקבלן איסוף הפסולת הגדול בישראל, המפנה את הפסולת הביתית בעשרות רשויות מקומיות. בנוסף, לחברה מספר תחנות מעבר ומיון לפסולת, כולל מתקן מיון פסולת גדול בעפולה. כמו כן, מחזיקה ואוליה במספר אתרי הטמנה, כולל המטמנות הגדולות באתר דודאים ואתר אפעה. ואוליה פועלת גם בתחום המיחזור, ומפעילה מתקן מיחזור פלסטיק בבית שאן, מתקן קומפוסט (דשן אורגני) גדול באזור שער הנגב ושני מתקנים לייצור קיטו

בתום חודשים של התדיינויות, יוצאת פריסת ייקור החשמל לשימוע ציבורי - וזה צפוי להתחיל בתוך כחודש בעליית התעריף ב-6.6%. כפי שפורסם ב-TheMarker, יעלה תעריף החשמל בשלוש השנים הקרובות ב-13.4%. זאת, על רקע המחסור בגז, וההוצאות הגבוהות של חברת החשמל ברכש מזוט וסולר כתחליף. על פי המסמך שפורסם, שיעור הייקור אמור היה להיות כ- 31%, אך בסיוע הממשלה הושגה הפחתה בו. הדיונים על תעריף החשמל נמשכים מזה מספר שבועות, על רקע הזינוק בעלויות ייצור החשמל מחד, והרצון להימנע מייקור חד בתעריפים מאידך. עלויות השימוש בסולר ומזוט, במקום הגז הטבעי, מוערכות על ידי רשות החשמל בסכום של 5.7 מיליארד שקל בסה"כ: 1.6 מיליארד שקל בשנת 2011, ו-4.1 מיליארד שקל בשנת 2012. בשנת 2013 עתיד להתקבל גז טבעי באמצעות המצוף לקליטת גז נוזלי מיובא, ובהמשך גם ממאגר תמר. על מנת לרסן את ההתייקרות, צוותים משותפים לחברת החשמל, רשות החשמל, משרד האוצר ומשרד האנרגיה והמים קיימו דיונים בנושא הפחתת הייקור ופריסתו על פני כמה שנים. יו"ר רשות החשמל אורית פרקש-הכהן צילום: סיוון שחור, עבור משרד התשתיות הלאומיות הרשות פירסמה שורת תכתובות שניהלו יו"ר הרשות, אורית פרקש-הכהן עם מנכ"ל משרד האוצר, דורון כהן. בסיכומן, הוחלט כי בשנת 2012 יעלה תעריף החשמל ב- 6.6%, בשנת 2013 ב- 2.6% נוספים, וב- 2014 בעוד 3.7%. על פ�

חברת ההיי-טק מטריקס היתה אחת החברות הראשונות שהתחייבה להשתמש במכוניות חשמליות שמשווקת בטר פלייס, אך כעבור כמה חודשים מתברר שקשה לה לגייס עובדים שיסכימו להמיר את מכוניתם. הסיבה המרכזית היא חשש מטווח הנסיעה המוגבל, שמוערך בכ-100 ק"מ בתנאי שימוש רגילים. ל-TheMarker נודע כי מטריקס החלה להציע תמריץ לעובדים - תוספת של 500 שקל למשכורת ברוטו. במכתב שהופץ בשבוע שעבר בין העובדים מנסה החברה להפיג חשש נוסף וכותבת כי "מחיר הרנו פלואנס ZE החשמלית זהה למחיר המכוניות הנפוצות כיום בקטגוריה המשפחתית (123 אלף שקל), מכאן שעלות שווי השימוש לדגם זה תהיה זהה לשווי שימוש ברכב רגיל (מאזדה 3 וכו')". מטריקס ערכה ביום שישי אירוע למשפחות במרכז המבקרים של בטר פלייס, כדי לשכנע עובדים לעבור לרכב חשמלי. מטריקס מבטיחה לעובדים שיעברו למכונית חשמלית גם מקום חנייה קבוע ושמור, שלידו יותקן עמוד הטעינה. במטריקס טוענים כי הסבסוד מתאפשר בזכות חיסכון במחירי האנרגיה. מחירי הדלק העולים הופכים את המעבר למכונית חשמלית לכדאי יותר. פורום ארגוני התחבורה בישראל, הכוללים את ארגון מנהלי תחבורה, פורום נהגי היי-טק ואיגוד קציני הבטיחות, מתכנן לפנות בקרוב למשרד להגנת הסביבה ולרשות המסים בבקשה להוזיל את שווי השימוש למכוניות חשמליות, כפי שנעשה עם מכוניות הי