Group items tagged

חברת החשמל תתריע על הפסקות חשמל צפויות בקיץ באמצעות משלוח מסרונים והודעות באתר האינטרנט שלה - כך אמר אתמול מנהל מחוז ירושלים בחברת החשמל, איציק עבודי. "הפסקות יכולות להימשך כשעה או יותר. ללקוחות הגדולים אנו נודיע יום לפני כן באמצעות מסרונים שצפוי להיות למחרת מזג אוויר חריג, ושצפויות להיות הפסקות חשמל. כמובן שאם לא יהיה צורך, לא נפסיק את החשמל. במקרה הצורך, נודיע גם באתר האינטרנט וגם בתקשורת שצפויות הפסקות חשמל. באתר נודיע גם על האזורים וצפי השעות באזורים", הוסיף. בכנס התאחדות התעשיינים בנושא היערכות התעשייה למחסור בחשמל, אמר עוד עבודי כי החברה ממתינה להוראות משרד האנרגיה באשר לסדר עדיפויות בניתוק צרכנים מחשמל. "העברנו הצעה מסוימת למשרד האנרגיה, שבה כתוב למי מנתקים את החשמל במקרה הצורך. אנחנו ממתינים להחלטה. זה לא המקום שלנו לומר מי מופסק ומי לא. ברור שבתי חולים ורוב שירותי החירום לא יופסקו. תשתיות נפט וגז גם כן לא, ויתר הלקוחות יתועדפו על ידי המשרד. אנחנו מקווים שלא נגיע למצב הזה. זה מצב קשה לחברה מבחינת הייצור, מבחינת הקווים, ויש לנו כוונות לעשות הכל כדי שלא יהיו הפסקות". עבודי ציין כי במהלך יולי תופעל יחידה אחת בתחנת רדינג באמצעות מזוט, וכי החברה נערכת להמשך אספקת החשמל באמצעות דלקים חלופיי

ר של חברת הייעוץ לקסידל, המתמחה במשפט וברגולציה בינלאומיים, טוען כי במדינת ישראל לא נעשית בדיקה מקיפה של עלות לעומת תועלת למשק של חוקים סביבתיים. לטענת המחקר, שיופץ בין משרדי הממשלה הרלבנטיים בימים הקרובים, באמצעות בדיקת עלות־תועלת ניתן למנוע מראש קבלת החלטות סביבתיות שעלותן גבוהה מתועלתן.   המחקר הוזמן על ידי המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה השייך לחברות האנרגיה, הכימיה והתשתית הגדולות בישראל. הוא בוחן את מדיניותן של מדינות ה־OECD והאיחוד האירופי לגבי בחינת ההשלכות העתידיות של חוקים סביבתיים על המשק כולו. מהממצאים עולה כי במדינות המערביות, בניגוד לישראל, מבצעות הערכה מוקדמת הבוחנת את ההשפעה העתידית של רגולציה חדשה בטרם קבלתה. שיטה זו מאפשרת לקובעי המדיניות לקבל החלטות מושכלות יותר בענייני סביבה.   חקיקה בהסכמה או בכפייה   הרעיון לבחון את ההשלכות הרחבות של חקיקה סביבתית אינו חדש: כבר ב־1996 מינה השר להגנת הסביבה דאז יוסי שריד ועדת בראשות פרופ' אורי מינגלגרין, כדי שתגבש מודל שיביא בחשבון מגוון רחב של שיקולים לפני קביעת תקנה סביבתית. הוועדה המליצה כי כל חקיקה סביבתית תעבור דרך ועדת תקינה, שתשקלל את העלויות והתועלות של החקיקה המוצעת ותשאף להגיע לפשרה שתהיה מקובלת על כל הצדדים. ב־1998 החליטה הממש

שר האנרגיה והמים ד"ר עוזי לנדאו הביע היום לראשונה תמיכה בהסכמי הגז של חברת החשמל והיצרנים הפרטיים עם "תמר". לנדאו השמיע את עמדתו על-רקע התנגדותו הבולטת של נציג משרדו ברשות החשמל להסכם, בטענה שחברת החשמל התחייבה לשלם ל"תמר" מחיר מופרז. בדברו הבוקר בכנס "תעשיית העתיד של ישראל" של התאחדות התעשיינים ופורטל "תשתיות" אמר לנדאו כי המחיר שיידרשו הצרכנים לשלם הוא "סביר". לדבריו "שיהיה ברור - התקבלה החלטה ואני עומד מאחוריה. את תמיכתי זו הבעתי לאורך כל הדיונים וההתלבטויות בנושא. תחום משק הגז רואה רגולטורים רבים ואי וודאות במשך חודשים ארוכים. השיקולים המרכזיים שעמדו בפניי היו הענקת יציבות למשק ודאגה לכך שבמצב אליו נקלענו הציבור ישלם מחיר סביר". ח"כ שלי יחימוביץ' (עבודה) הודיעה אתמול על כוונתה להגיש הצעת חוק, המביאה להלאמה דה-פקטו של משאבי הגז. בהתייחסו להצעתה ולדברים שהמשיעו חברי כנסת אחרים אמר לנדאו כי "לא לקחתי חלק בוויכוח הקולני שהתפתח סביב הסכמי הגז. כמה עוד רגולטורים קולניים צריך המשק לראות ולהתבלבל ביניהם?". לנדאו הוסיף כי "כל החלטה הייתה זוכה לביקורת, כיוון שההסכם לא נחתם בתנאים של תחרות. לפני ששינסקי, כאשר היה עוד ספק מצרי, הייתה גם תחרות. אבל, אצלנו החליטו לחלק את עור הדוב עוד לפני שצדו אותו. עד עכשיו �

בכנס, שנערך על ידי התאחדות התעשיינים, השתתפה גם חן אלטשולר, מייסדת הקרן הירוקה בבית ההשקעות אלטשולר שחם. היא ציינה כי בעוד ששוק הדלקים החלופיים התפתח באירופה ובארה"ב, בזכות חקיקה ותמריצים שסיפקו הממשלות, הרי שבישראל, אין מדיניות שאפשר לסמוך עליה לאורך זמן. לדבריה, "הממשלה מגלה חוסר עקביות ביחסיה עם יזמים". "שוק הדלקים השתנה ובמקום מוצרי נפט ודיזל", אמרה, "בעוד כמה שנים יהיה מגוון רחב של מקורות לאספקת אנרגיה". היא הוסיפה כי המקורות הללו ישתנו ממקום למקום, בהתאם לתנאים השוררים בו - שמן דלקים באינדונזיה, גז טבעי לתחבורה בארה"ב, או רכבים חשמליים ביפן. אלטשולר הדגימה צעדים שבוצעו במקומות שונים, בהם השקעה גדולה של קליפורניה בעידוד טכנולוגיות לתחליפי דיזל, קנדה שהשיקה קו טיסה המבוסס על דלק חלופי ואינדונזיה שמחייבת שימוש בביודיזל. היא הוסיפה כי בזכות חקיקה משמעותית בתחום, עם דגש על התחבורה, יש מגוון פרויקטים הנמצאים בשלבים מתקדמים ביותר. באשר לפעילות הממשלה בתחום, עדי יפת ממחלקת ניו-טק במינהל סחר חוץ במשרד התמ"ת, סיפרה כי בימים אלו החל לפעול מוקד ליווי לחברות בתחום הקלינטק, במטרה לסייע לחברות לפתור את הביורוקרטיה המסורבלת ולתכלל את הפעילות מול כל הגופים הרלבנטיים. חומרי גלם ייעודיים לייצור

"הסורים יצליחו לפוצץ במלחמה הבאה את שדות הגז בלב ים. במלחמה הבאה, שתימשך לפחות כחודש, יירו מאות טילים מדי יום אל מרכז ישראל" - כך אמר אתמול (ד') השר להגנת העורף, מתן וילנאי, בכנס עם התאחדות התעשיינים ובהשתתפות נשיא התאחדות, שרגא ברוש. הכנס התקיים כחלק מההכנות לתרגיל העורף הגדול שיתקיים ביוני בשם "נקודת מפנה 5".

שנה וחצי חלפה מאז שהכריזה ממשלת ישראל מלחמה על התלות שלה ושל העולם המערבי בנפט. 1.5 מיליארד שקל הוקצבו אז למימון "תוכנית לאומית להפחתת התלות העולמית בנפט לתחבורה", שעל ביצועה הופקד משרד ראש הממשלה, באמצעות המועצה הלאומית לכלכלה. התוכנית נועדה לתמוך במחקר ובפיתוח של תחליפי נפט בתחבורה - כמו שימוש בדלקים ביולוגיים, תחליפי דלק מגז, רכב חשמלי והגברת הנצילות במנועים. זאת, משום שכ-60% מהנפט המופק בעולם משמש להנעת כלי רכב. שגיא דגן, סובחי בשיר, עמרי רוטמן, עודד דיסטל, רענן הרצוג, רוני זומר צילום: עופר וקנין ההחלטה על התוכנית התקבלה לאור הערכות כי מחירי הנפט ימשיכו להאמיר בשנים הבאות בעקבות הביקושים הגואים, בעיקר בהודו ובסין, ויביאו להגברת התלות האסטרטגית המסוכנת של מדינות המערב במדינות לא דמוקרטיות ואף עוינות לישראל, השולטות במאגרי הנפט המידלדלים. אלא שבתקופה שכבר חלפה מאז ההכרזה על התוכנית, מחיר חבית נפט דווקא ירד, והתוכנית לא צברה עדיין תאוצה. רק בחודש שעבר למשל מונה לה מנהל ראשון - וגם הוא ייתקל בקשיים הביורוקרטים שאותם התוכנית מבקשת לחסוך מהיזמים, מהמדענים והמשקיעים. ביום רביעי הקרוב תקיים התאחדות התעשיינים כנס בנושא האתגרים בפיתוח שוק של תחליפי דלקים בישראל, במסגרת תערוכת הקלינטק הבינלאומי

"הוותיקה מבין החברות המיוצגות בפאנל היא קיימא (Kaiima) ממושב שרונה שלמרגלות הר תבור, המעסיקה לא פחות מ-200 עובדים בהשבחת גידולי שדה (אגרו-ביוטכנולוגיה). זאת, לאחר שפיתחה טכנולוגיה שמאפשרת יבול גבוה ועמיד למחלות. מכאן, קצרה היתה הדרך של החברה לתחום הביו-דיזל, שם היא נחשבת למובילה עולמית בהפקתו מצמח הקיקיון. "יש לנו מעבדה של 500 דונם, שבה הצלחנו לפתח זנים חדשים של קיקיון נמוך, המתאים לקציר המכני. אנחנו מגיעים כיום לעלות הפקת ביו-דיזל במחיר של 85 דולר לחבית - והיעד הוא להגיע ל-65 דולר לחבית, באמצעות הגדלת היבול לדונם, הגדלת שיעור השמן בגרעין הקיקיון והורדת רעילותו", מספר סמנכ"ל הכספים של קיימא, עמרי רוטמן. קיימא כבר מוכרת ותומכת בפרויקטים בעולם (בפנמה, בהאיטי, במקסיקו, בקזחסטן ובארה"ב), ועד כה גייסה כ-30 מיליון דולר מקרן קליינר-פרקינס (אחת המובילות בעולם), קרן ההון סיכון DFJ, בית ההשקעות תמיר פישמן וחברת מיצוי היפנית. חברה מבטיחה נוספת, אשר החלה בתמיכת חממה טכנולוגית ממשלתית, היא טרנס ביו-דיזל, אשר הוקמה ב-2007 בשפרעם על ידי ד"ר סובחי בשיר, ומוחזקת כיום בבעלות משותפת לו, לבית ההשקעות אלטשולר שחם ולקרן אקווה-אגרו של קבוצת גאון. טרנס פיתחה אנזימים עמידים להפקת ביו-דיזל גם מחומרי גלם זולים ונחותים יותר, כמו שמן ומתנו

"שר האנרגיה והמים ד"ר עוזי לנדאו גילה כי הוא "מתפלל" שתתרחש בישראל הפסקת חשמל ארצית חמורה כדי שהציבור יבין סוף-סוף את משמעות בצורת החשמל שאליה נקלע המשק. בדברו ביום שישי בכנס המועצה ההנדסית של התאגדות מהנדסי החשמל והאלקטרוניקה אמר לנדאו "לפעמים אני מתפלל שתהיה תקלה קשה כדי שאנשים יבינו. היום אתה קם ואתה צריך תחנת כוח קטנה בבית, ובחוץ צריך חשמל בצמתים ולכל מערכות המיחשוב. כנראה שעד שלא נשלם מחיר לא נבין". לנדאו גילה כי התחזיות המטאורולוגיות צופות שהקיץ יהיה השנה חם מהרגיל וציין כי כל נפילה של תחנת כוח גדולה בשל תקלה תוביל למחסור בחשמל. יושב ראש התאגדות מהנדסי החשמל אמיל קויפמן סייג מעט את דרביו של לנדאו ואמר כי "לא יכול להיות שתהיה מערכת, ויגידו שלא יכול להיות שיהיו הפסקות חשמל. התפקיד שלנו זה להקטין אותן ולמצוא פתרונות לחזרה לתפקוד תקין אם יהיו הפסקות חשמל. אם רגולציה תהיה חכמה אז כנראה שיהיו פחות הפסקות חשמל ופחות בעיות בתחום רשת החשמל". יושב ראש חברת החשמל יפתח רון טל אמר בכנס כי כור גרעיני לייצור חשמל יוקם בסופו של דבר בישראל "יש צורך כזה (בפיתוח תחנת כוח גרעינית ע"ב) והוא אפשרי. יש צורך לשת"פ בין מדינות אבל אם אתם שואלים אותי אם זה יקרה, זה יקרה, ואנחנו נערכים לזה. אנחנו כתבנו תוכנית לאוניברסי

דיון מיוחד במשבר בענף הסולארי בעקבות סיום המכסה למערכות סולאריות עסקיות. הדיון יעסוק במשבר המכסות ובהליך מתן הרישיונות המותנים ברשות החשמל למערכות בינוניות. לתשתיות נודע כי הדיון עומד להיות סוער ואולם דיוני הועדה יהיה צפוף מאוד - מעל 100 משתתפים אמורים להשתתף בדיון. לדיון בנושא מכסות ורשיונות לייצור מתקנים לאנרגיה סולארית מוזמנים: משרד התשתיות הלאומיות, משרד האוצר, משרד הפנים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, המשרד לבטחון פנים, המועצה הלאומית לכלכלה, מינהל מקרקעי ישראל, המשרד להגנת הסביבה, חברת החשמל, הרשות לשירותים ציבוריים חשמל, חברות הפועלות בתחום מערכות סולאריות, התאחדות התעשיינים, תנועות ההתיישבות, מרכז השלטון המקומי, ארגונים להגנה על הסביבה, מרכז המועצות האזוריות, האיחוד הישראלי לאנרגיה נקיה, הפורום הישראלי לאנרגיה, איגוד חברות האנרגיה המתחדשת, ארגוני צרכנים, איגוד הבנקים.

בניגוד לדיון הקודם בועדת הכלכלה בעיצומו של המשבר הסולארי הקודם בקיץ שעבר, בו נתפסה רשות החשמל כגורם המעכב את שחרור המכסות והמשך ההסדרה, בדיון הנוכחי מדובר בפקידי האוצר אשר אימצו את הטענה כי החשמל הסולארי יקר מדי למשק וכי יש לקצץ בתמרוץ הענף. יצוין כי עמדת היזמות הסולארית צפויה לגישה אוהדת מצד יו"ר ועדת הכלכלה לח"כ כרמל שאמה אשר הגיש את הצעת החוק לאנרגיות מתחדשות עם ח"כ רוברט אילטוב וח"כ דוד רותם מסיעת ישראל ביתנו.