Group items tagged

בשיחות שמקיים לאחרונה משרד האוצר עם רשות ההגבלים העסקיים נבחנות סנקציות לריסון המחיר שידרשו השותפויות הישראליות על הגז הטבעי, בעקבות משבר הגז המצרי. כן נבחנת האפשרות להגביל את משך חוזי הגז שלהן עם חברת החשמל לשלוש שנים. במקביל הצהיר שר התשתיות עוזי לנדאו כי בכוונתו להכריז על הגז כמוצר בר־פיקוח

השיבושים באספקת הגז המצרי יצרו ואקום במשק הגז הישראלי שאותו מילאו שותפויות הגז המקומיות תוך שהן גוזרות קופון שמן. בעקבות העיכובים בהגעת הגז המצרי חתמה שותפות הגז "ים תטיס" בשבועות האחרונים על עסקאות הנוקבות במחירים הגבוהים בכ־40%-45% ממחירי השוק. על רקע זה החלו גופי הרגולציה השונים המפקחים על שוק הגז - משרד האוצר, משרד התשתיות הלאומיות, משרד ראש הממשלה ורשות ההגבלים העסקיים - לבחון דרכים להגביל את כוחן של שותפויות הגז ב"תמר" וב"לוויתן" ולמנוע את הפיכתן למונופול.   אייל גבאי. פנה לרשות ההגבלים העסקיים צילום: צביקה טישלר במשרד האוצר בוחנים בין היתר לאסור את ייצוא הגז ממאגר "לוויתן" וכן להגביל את משך החוזים עם חברת החשמל לשלוש שנים בלבד. במידה וסנצקיות אלה יצאו לפועל מדובר יהיה במכה קשה עבור שותפויות הגז, שמסתמכות על צפי לתזרים מזומנים ממכירת הגז לחו"ל ומחתימת עסקאות מקומיות ארוכות טווח כמקור מימוני לפיתוח מאגרי גז.   כספים אלה צפויים לשמש את השותפויות למימון פיתוח מאגרי גז קיימים כ"תמר" ו"נעה" וכן מאגרים עתידיים כ"לוויתן".   במקביל, כפי שנחשף אתמול ב"כלכליסט" פנה מנכ"ל משרד ראש הממשלה אייל גבאי לראש הרשות להגבלים עסקיים דיויד גילה, וביקש ממנו לבחון האם יש בידי הרשות כלים לוודא שספקי הגז הישראלים ל

כבר ביום רביעי, כמה שעות לאחר מסיבת העיתונאים של משרד האוצר בעקבות ההסכם עם כיל, גילה TheMarker שהנתונים שהציג המשרד מקורם בטעות. מדד מרכזי לטיב ההבנות הוא נתח המדינה - החלק שמקבלת המדינה מהרווחים של כיל. החשיפה הראתה שזו אמורה להיות כמחצית מהתמורה שעליה הצביע האוצר - 25% במקום כ-55%. הסיבה: בחישובי האוצר נכלל מס בשיעור של 25% על דיווידינים, שלא נהוג לכלול בחישובי תמורה למדינה משימוש באוצרות טבע. לאחר כשנה של משא ומתן עם כיל ואולטימטום שפג ביום שלישי האחרון בחצות, הגיעו הצדדים להבנות אור ליום רביעי. אלה כללו את התשלומים של כיל תמורת השימוש במשאבי הטבע של המדינה והצלת בתי המלון שלחוף ים המלח מהצפה. סוגיה נוספת של מחלוקת על תמלוגי עבר של כיל לא נכללה בהבנות ונותרה בבוררות. ביום רביעי בצהריים זימן משרד האוצר מסיבת עיתונאים שבה פירט חלק מההבנות עם כיל. בתום מסיבת העיתונאים העביר TheMarker את המצגת שהופיעה במסיבת העיתונאים לידי עמותת אדם טבע ודין. עשר דקות לאחר מכן התקבלה התשובה: "זו האמא של כל השקשוקות, הונאה של הציבור". הסיבה: בחישוב התמורה למדינה נכלל המס על הדיווידנדים בשיעור 25%, ובנוסף לחישובים אחרים במחלוקת, מדובר בנתח מדינה של כ-25% בלבד. כשלוש שעות לאחר מסיבת העיתונאים ביום רביעי העביר TheMarker שאלה למשרד הא�

לראשונה נוגע משרד ממשלתי בקביעת סדר העדיפויות לניתוק צרכנים מחשמל - ומוכיח את רגישותה הכלכלית, הפוליטית והחברתית של ההכרעה. ל-TheMarker נודע כי מנהל החשמל שבמשרד האנרגיה והמים גיבש באחרונה עקרונות חדשים ל"השלת צרכנים מאולצת" מרשת החשמל, עקב אי-יכולת לספק את הביקושים לחשמל במשק. כלומר, לא עבור מקרה של תקלה פתאומית בתחנת כוח - אלא היערכות למציאות מתמשכת של מחסור בחשמל במשק. מהנוהל שהופץ להתייחסות משרדי הממשלה עולה כי ניתוקי החשמל ייארכו עד שעה. קבוצת הצרכנים שינותקו מחשמל מיידית בעת מחסור מתמשך תהיה הציבור הפרטי: כלומר, בתי מגורים, משרדים, בתי עסק ומסחר. הקבוצה השנייה במדרג, שתנותק מחשמל רק במקרה של מחסור כבד במשק, תהיה של מפעלי תעשייה קלה יחסית בעלי יכולת לייצור חשמל כגיבוי, וכן של תושבי עזה ויהודה ושומרון. זאת, בנימוק ש"אזורים אלה סובלים כל השנה מדקות אי אספקה רבות ביחס ליתר האזורים". טיוטת הנוהל תידון בשבועות הקרובים בממשלה ותופץ ככל הנראה גם לשימוע ציבורי. זאת, על רקע המצוקה המסתמנת בכושר ייצור החשמל במשק בעונת הקיץ הקרובה, ובקיץ 2013 (ראו מסגרת). לפני כחודשיים נחשף כי משרד האנרגיה הגיש לאישור הממשלה הצעת מחליטים ליישום תוכנית חירום למשק החשמל. במסגרת התוכנית ביקש להסמיך בהחלטת ממשלה את שר האנר

התחרות בתחום הדלקים נמנעה מאזרחי ישראל כיוון שמשרדי הממשלה השונים - תשתיות לאומיות, אוצר, תחבורה, הגנת הסביבה ופנים - לא השלימו את עבודתם בקידום תחרות ובצמצום חסמים. כך עולה מדו"ח מבקר המדינה שפורסם היום (ב'). מדובר בפיתוח תשתיות אחסון והולכת הדלקים באזור הצפון, מהלך שיאפשר לשחקנים חדשים להיכנס לתחום ההולכה או האספקה. בואו להתעדכן ולהגיב בפייסבוק של כלכליסט מבקר המדינה מתריע שבאוקטובר 2009 התבקשו משרדי התשתיות והאוצר להגיש נתונים שיפעלו לצמצום חסמים שיאפשרו תחרות במשק הדלק, אולם אלו לא הושלמו עד היום. אם לא די בכך, שרי האוצר והתשתיות הפרו החלטת ממשלה ממאי 2009 בעניין "קידום תחרות במשק הדלק" וכי עד מועד סיום הביקורת "לא הגישו שר האוצר ושר התשתיות הלאומיות לממשלה הצעת החלטה ליישום ההמלצות".   בנוסף, עד מועד סיום הביקורת משרד התחבורה לא הציג לממשלה החלטה לפיתוח תשתיות נמל חיפה. המשרד להגנת הסביבה לא קידם את נושא הקמת חוות מכלי דלק חדשה בצפון ומעל כולם עומד משרד האוצר שלא קיים "את חובתו על פי החלטת שרים מאפריל 2004 בדבר העקרונות והמימון להעתקת חוות המכלים במרחב חיפה אל אתר קרקעות הצפון". לפי המבקר, "משרד האוצר גם לא בדק את הכדאיות הכלכלית של מיזם זה. בדיקה זו אמורה לשמש בסיס להמלצתו על הפעולה המ�

המועצה הארצית לתכנון ולבניה, בראשות מנכ"ל משרד הפנים מר עמרם קלעג'י, אישרה היום 7.2.12 תוכנית מתאר להצבת מצוף ימי לקליטת גז נוזלי טבעי מול חופי חדרה תמ"א 37/ א/ 2/ 6 עתה תועבר התוכנית לאישור המשלה. המועצה הארצית אישרה תוכנית מתאר ארצית שתאפשר הצבת מצוף ימי לקליטת גז טבעי נוזלי שיגיע באוניות לחופי ישראל, לאחר ששמעה את ההתנגדויות הציבור, עיריית חדרה והערות הועדות המחוזיות. נוכח החשש מהמחסור הצפוי בהספקת הגז הטבעי, קידמו משרד הפנים והמועצה הארצית את תוכנית המתאר הארצית במהירות שיא של 6 חודשים, תוך שיתוף פעולה מלא עם הרשויות הרלוונטיות ובניהן עיריית חדרה, המשרד להגנת הסביבה, משרד האנרגיה והמים , משרד הביטחון ושיתוף הציבור. לצורך אישור התוכנית נערך סקר סיכונים, שהעלה כי המצוף המוצע לא צפוי לגרום למפגעים סביבתיים או סכנה לציבור. המועצה סברה שמרחקי ההפרדה בין מתקן הקליטה לציבור הינם סבירים. המועצה ציינה כי התוכנית מתייחסת למתן היתר להצבת מתקן הקליטה ולא לפעילות האונייה שתתחבר למתקן. אופן תפעול המתקן יתואם מול משרד הביטחון, שינחה לגבי הוראות הביטחון במרחב התוכנית. משרד האנרגיה והמים והיזם יכינו תוכנית הפעלה למתקן למניעת זיהום ימי, שתאושר על ידי משרד התחבורה והמשרד להגנת הסביבה . בחברה להגנת הטבע, ש

במשרד להגנת הסביבה הודו בדיון בכנסת כי אין ברשותם מספיק ידע לפיקוח על נזק סביבתי שעלול להיגרם, ומשרד התשתיות קפץ ודרש לקבל אחריות בלעדית על הנושא. ח"כ חנין: "החקיקה הנוכחית בנושא הנפט מפגרת ואנכרוניסטית" יעל דראל פורסם:  14.06.11, 10:54 שתף קידוחי הגז מול חופי ישראל צוברים תאוצה, אולם הסדרת הפיקוח הסביבתי עליהם מתנהלת בעצלתיים: רק אתמול (ב') אישר משרד התשתיות לחברת נובל אנרג'י האמריקנית להתחיל בפיתוח שדה הגז הטבעי "נועה צפון" שמול חופי עזה, אך מי יפקח על הנזק הסביבתי שעלול להיגרם כתוצאה מקידוחי הגז הטבעי? בדיון שהתקיים היום בוועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת, הודו נציגי המשרד להגנת הסביבה כי למרות שהאחריות המיניסטריאלית על הנושא נמצאת בידיהם, אין להם ידע מספיק או כוח אדם דרוש לנושא. נציגי משרד התשתיות, מצידם, דרשו כי הפיקוח הסביבתי על החברות יועבר להיות באחריותם.   כולם מדברים על תמלוגי הגז - שכחו את הטבע    כפי שנחשף לראשונה ב-ynet, חוות דעת משפטית שגובשה בחודשים האחרונים במשרד להגנת הסביבה התריעה כי למדינת ישראל אין כיום כל סמכות אכיפה סביבתית באזור הקידוחים, למרות שמדובר בפרויקטים בעלי השלכות סביבתיות רחבות על הסביבה הימית.    אזהרה "נזק מדליפת נפט יהיה גדול מבמפרץ מקסיקו" / יעל דראל האם ישראל חשופה ל�

מיתוג ירוק? משרד התשתיות הלאומיות הודיע היום (א') כי הוא משנה את שמו וייקרא מעתה משרד האנרגיה והמים.   הצעת החוק שתעביר את שאלטר החשמל לרבנות בסיוע המדינה: מחליפים מקרר מזהם - בחדש משרד התשתיות - הרבה אחריות, מעט השפעה   מהמשרד נמסר, כי מחקר שביצעה עבורו לשכת הפרסום הממשלתית גילה, שהמונח "תשתיות לאומיות" אינו ברור דיו וכי הציבור אינו מזהה עמו את האחריות על משקי האנרגיה והמים. "השינוי נועד על מנת לתת ביטוי הולם לתחום סמכויותיו של המשרד ולעיקר פעילותו - טיפול במשקי האנרגיה, המים, המשאבים הטבעיים והתשתיות", נמסר.   משרד התשתיות הלאומיות הוא משרד ממשלתי שבראשו עומד השר עוזי לנדאו. המשרד ממונה על כלל תחומי האנרגיה, המשאבים הטבעיים, התשתיות והמים בישראל. בין השאר הוא אחראי על בתי הזיקוק, חברת החשמל, חברת מקורות, המכון לחקר ימים ואגמים, נציבות המים, הקרן לשיקום מחצבות, המכון הגיאופיסי לישראל והמכון הגיאולוגי לישראל.     אין זו הפעם הראשונה שבה המשרד משנה את שמו: עד לשנת 1996 נקרא שמו משרד האנרגיה, אך עם כניסתו של אריאל שרון לתפקיד כשר, שונה שמו למשרד התשתיות הלאומיות והוא חלש גם על משק התחבורה ועל מינהל מקרקעי ישראל. בממשלה שהקים אז נתניהו לא נכלל תחילה שמו של שרון, אך בעקבות אולטימטום שהציב דוד לוי, "נתפר"

שימו לב: 20 רוכשים הם מעל גיל 100! מזכיר לי את הבדיחה של עידית כ- 71% מרוכשי המקררים, במבצע שקיים משרד האנרגיה והמים במהלך חודש דצמבר, הם בני 60-89, כך עולה מהנתונים שמפרסם המשרד לסיכום המבצע כ- 71% מרוכשי המקררים במבצע החלפת וגריטת המקררים למקבלי הבטחת הכנסה והשלמת הכנסה שקיים משרד האנרגיה והמים, הם בני 60-89, (15,012 רוכשים) כך עולה מהנתונים שמפרסם המשרד. עוד עולה מהנתונים כי 20 מהרוכשים הינם מעל גיל 100 וכי מרבית הרוכשים כ- 65% - הן בעצם רוכשות,  (כ- 13,705 רוכשות לעומת כ- 7,264 רוכשים ממין זכר).   באשדוד נמכר המספר הגדול ביותר של מקררים  - 1,444, במקום השני נמצאת באר שבע- 1,225 מקררים, ולאחריהן חיפה- 1,061 מקררים ונצרת עילית -814 מקררים.  במסגרת המבצע נמכרו בסך הכול כ- 20 אלף מקררים ב- 289 יישובים ברחבי הארץ.   במסגרת הפרויקט להחלפת ולגריטת מקררים ישנים לאוכלוסיות מקבלי השלמת הכנסה והבטחת הכנסה, סבסד משרד האנרגיה והמים עד 60% ממחיר מקרר חדש ועד 2,000 שקלים למקרר. כחלק מהמבצע, מובלים המקררים החדשים עד לבית  הרוכשים, והמקררים הישנים נלקחים  לגריטה. כל משפחה שהחליפה במסגרת המבצע מקרר ישן במקרר חדש וחסכוני, צפויה לחסוך  כ- 500-600 ש"ח בשנה. החיסכון הצפוי למשק בהחלפת 20 אלף המקררים מוערך בכ- 30 מיליון קוט"ש בשנה.   שר האנרגיה והמים, ד"ר עוזי לנדאו ה

האם השקעה של 114 מיליון שקל ירדה לטמיון? משרד הביטחון מתנגד להקמת מתקן לקליטת הגז הטבעי בפאתי עכו, כך נודע ל"כלכליסט". בואו להתעדכן ולהגיב בפייסבוק של כלכליסט קבוצת דלק רכשה את הקרקע בעכו בחודש יולי האחרון מתוך הערכה שיוקם במקום מתקן ליצוא גז מהמאגרים שבהם הקבוצה שותפה. עלות רכישת הקרקע המשוערת עמדה על כ־43 מיליון שקל, ובנוסף שילמה קבוצת דלק חובות על הקרקע לעיריית עכו בגובה של כ־71 מיליון שקל, כלומר שילמה על הקרקע 114 מיליון שקל.   מדובר בקרקע בהיקף של יותר מ־400 דונם שזוהתה כמזוהמת בחומרים כימיים. הקרקע עמדה במשך כמה שנים ללא דורש, לאחר שהמדינה סגרה ב־2003 מפעל שעמד עליה בטענה של זיהום הסביבה. בשלוש השנים האחרונות, עם גילוי מאגרי הגז בים התיכון, עלתה האפשרות להקים במקום מתקן צפוני לקליטת הקידוחים.   רכישת הקרקע על ידי קבוצת דלק בחודש יולי, שבוצעה באמצעות הנאמן עו"ד נחמה סנה, הוסתרה מעיני הציבור כדי לא לעורר חשד שמא דלק רוכשת קרקע מזוהמת ונטושה. הרכישה בוצעה על ידי דלק תוך ידיעה מוקדמת לכאורה שהמדינה שוקלת להקים במקום מתקן קליטה למאגרי הגז הטבעי.     לפני כשנה וחצי התקשרה קבוצת דלק עם קיבוץ מעין צבי שסמוך לחוף הכרמל במטרה להקים שם מתקן קליטה לגז שלה. אולם, מאבק של ארגונים ירוקים ותושבי הסביבה שכנע את

השנה שהיתה: מלחמות, קרבות אגו ופיצוצים פצצות מימן אספקת הגז המצרי ב-2011 "מה אתה עושה כדי שלמצרים לא ישתלם לסגור לנו את הברז?", נשאל לפני שלוש שנים יוסי מימן בראיון ל-TheMarker. "יש לנו הסכם שלום יציב בן עשרות שנים, ומעולם לא הופרו תנאיו. אבל הגלובליזציה היא התשובה לחששות. אתה הרי לא יכול להעניש לקוח אחד - ולצפות לאדישות מן העולם", השיב מימן. בינתיים, העולם דווקא מפרגן ל"אביב הערבי", ומפגין אדישות כלפי שמונת הפיצוצים שאירעו בצינור הגז שבחצי האי סיני מתחילת השנה. מימן איבד את פטרונו הפוליטי במצרים, איבד את שותפו המצרי לפרויקט EMG, איבד את התזרים שנועד להשיב את חובותיו ובאחרונה איבד גם את יד ימינו זה 21 שנה. "מי שעושה דברים גדולים, כשהוא טועה - הוא גם טועה בגדול", אמר אז מימן בראיון. מדינת ישראל, מצדה, איבדה ספק שאמור היה להזרים 45% מהגז שלה, ונותרה תלויה בחסדי מונופול מדולדל - בעוד שהיא סופרת את הדקות להחלפתו במונופול אחר. הענף הסולארי מציג: ההתפכחות האווירה הרומנטית שאפפה את הצטרפות ישראל אל חבר המדינות המתמרצות ייצור חשמל ירוק פינתה ב-2011 את מקומה להתרסקות קשה וכואבת על קרקע המציאות הפוליטית, הכלכלית והביורוקרטית. זה החל בהוראת משרד האוצר להקפיא את כלל המכסות הסולאריות, ובקרב מתוקשר מעל דפי העיתונות ובין מ�

הולכת הגז ליבשה מאגרי הגז של ישראל נמצאים מתחת לקרקעית הים במרחק עשרות קילומטרים מקו החוף. עד לפרוץ משבר הגז המצרי העדיפו משרדי הממשלה להשאיר את הקמת הצנרת ליבשה ליזמים, בעיקר משיקולי תקציב. פרויקט חיבור מאגר תמר לחוף צפוי לעלות כ-3 מיליארד דולר שימומנו במלואם ע"י היזמים של תמר. אלא שהצינור מתמר תוכנן בהתאם לשיקולים עסקיים ולא לאומיים. תוכנית הפיתוח אושרה ביולי 2010 לפני שפרץ משבר הגז המצרי והקיבולת של צנרת תמר אינה מסוגלת להזרים גם את מלוא כמות הגז שחסרה למשק בשל הפסקת הזרמת הגז המצרי. המגבלה הזו עשויה לגרום נזקים: חלק מיצרני החשמל הפרטיים עלולים להישאר ללא מספיק גז ותהליך ההסבה של מפעלי התעשייה הבינוניים והקטנים לייצור בגז טבעי עלול להיתקע לשנים רבות. המדינה לא הצליחה עד היום לחייב את היזמים להגדיל את הקיבולת. המונופול של תמר על צנרת הגז הימית עשוי גם להקשות בעתיד על ספקי גז חדשים, שיבקשו להתחבר לצנרת הקיימת מהמאגרים שלהם, כדי לחסוך עלויות. המציאות הזו הובילה את משרד האנרגיה למהפך חשיבתי. בוועדה למבנה משק הגז העתידי בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה והמים שאול צמח, מתגבשת תוכנית שלפיה המדינה "תקבל אחריות" ותקים בעצמה ועל חשבונה "מוביל ארצי ימי". מדובר במערכת שתתוכנן ותיבנה כדי לשרת את מאגרי הגז העת�

שר התשתיות הלאומית, ד"ר עוזי לנדאו, נזעק מביקורו בגולה הדוויה (ארה"ב) כדי להגיב לתקלה במאגר ים תטיס, שניתקה את ישראל שלשום מאספקת גז. השר הנכבד, המאמין בטקטיקה שלפיה ההגנה הכי טובה היא ההתקפה, הטיח שורה של דברי ביקורת בכל האשמים לדידו במצב שנוצר. "מי שמונע בניית תחנות כוח שיש ביכולתן לפעול באמצעות פחם, מקבל כיום תחנות שנאלצות לפעול באמצעות סולר ומזוט - דלקים מזהמים ויקרים פי כמה", תקף לנדאו. "מי שבהתנהלותו מעכב את פיתוח מאגרי הגז הטבעיים של ישראל, שלא יתפלא שהוא קם בוקר אחד למציאות שבה לישראל אין גז טבעי. מי שנלחם בנקודת נחיתה ותשתית הולכה לגז, עוד ימצא עצמו במציאות שבה תקרית ביטחונית או איתני טבע ימנעו מאתנו את האפשרות להבטיח את המשך האספקה הסדירה". אין צורך לנחש למי מכוון שר התשתיות את הביקורת - לראש הממשלה, שמעכב את אישור הקמת תחנת הכוח הפחמית; לאוצר, שמתעקש ליישם את המלצות ששינסקי; למשרד לאיכות הסביבה, שמתנגד להקמת תחנת הכוח הפחמית; וכמובן לתושבי אזור חדרה שהתנגדו להקמת תחנת נחיתה לגז באזור חוף דור. כולם אשמים. היחיד שלא אשם הוא, כמובן, שר התשתיות. הנטייה של לנדאו להאשים את כל העולם, רק לא את המשרד האחראי באופן ישיר על יציבות אספקת הגז - זה שבראשו הוא עומד - היא מטרידה, במיוחד בשל חוסר ההלימה שלה

"אני לא רואה שנחתמים הסכמי גז בין שותפות תמר לחברת החשמל והלקוחות האחרים. אני שומע שהמחירים שמנסות השותפות להשיג הם מחירים שאי אפשר לקבל. ברור שבתנאים כאלה השוק לא יכול להישאר משותק. לכן אמרנו שאנו מתכוונים לבחון את האפשרות להכריז על הגז כמוצר בר פיקוח" - כך אומר שר התשתיות, עוזי לנדאו, בראיון ערב פתיחת ועידת האנרגיה של הארץ-TheMarker בשיתוף משרד עורכי הדין מ. זליגמן ושות'. בהתייחסות ללחץ הכבד שמפעילות שותפות תמר על חברת החשמל כדי שתסכים לייקר את הגז שתרכוש ממאגר תמר בכ-40% מגלה לנדאו: "ועדת המחירים אמורה היתה להתכנס כבר השבוע אך הדיון נדחה בינתיים, ויתקיים בהמשך. אני לא בעד איומים ולא בעד מעורבות ממשלתית במשק - אך רק אם המשק יכול להתנהל ללא כשלים. המצב כיום הוא כזה שלצערי הרב, צריך להגן גם על התעשייה וגם על הצרכן - וגם לדאוג לכך שיזמי הגז עצמם יוכלו להתקיים ולהתפתח בכבוד". שר האוצר קבע דד-ליין של חודש ימים עד שיתערב בתמחור הגז. "זה לא טוב שממשלה תתערב, אבל אם לא יהיה מנוס אז או שנכריז על מונופול ונקבע תקרת מחיר לגז, או שנלך על מהלכים קיצוניים - כמו למשל לאסור על חתימת חוזים ארוכי טווח - או שנפצל את מכירת הגז בין השותפות במאגרים". מדוע לא לפצל את הבעלות במאגרים כבר כעת, ולהבטיח תחרות בשוק הגז מבלי להזדקק לג

"הבוקר אנחנו מוציאים לביצוע את פרויקט המקררים, במסגרתו נעודד החלפה של 25 אלף מקררים כאשר משרד התשתיות יסבסד כ-60% מהעלות, שמסתכמת ב-50 מיליון שקל. זהו צעד חברתי גרידא שמכוון למשפחות מעוטות הכנסה". כך אמר הבוקר (ד') שר התשתיות הלאומיות, עוזי לנדאו.   לנדאו דיבר במסגרת השקת פרויקט התייעלות אנרגטית שעליו מופקד המשרד, שמטרתו להביא לחיסכון בצריכת החשמל בבתי אב בישראל תוך החלפת מוצרי חשמל "בזבזניים" וישנים. לדברי לנדאו, התייעלות מאסיבית כלל ארצית תביא עד שנת 2020 לצמצום צריכת החשמל בהיקף ששקול להקמת שתי תחנות כוח חדשות.    בשנה האחרונה ניהל משרד התשתיות פיילוט להחלפת מקררים אצל 600 משפחות, ותוצאותיו שכנעו את המשרד להמשיך ולהרחיב את סבסוד רכישת מכשירי החשמל להיקפים נרחבים פי כמה.   לדברי לנדאו, בפברואר הקרוב יסבסד משרד התשתיות 40% מהחלפה של 10,000 מזגנים. החיסכון הכספי הצפוי מהפעלת המזגן החדש יותר נאמד בכ-800 שקל בשנה. במהלך 2012 יסבסד משרד התשתיות עלות רכישת נורות חסכוניות (PL) כאשר הכוונה היא להציע לציבור מארזים של שלוש נורות במחיר של 20 שקל למארז. עם זאת, בעוד מארז הנורות יוצע לכלל האזרחים, החלפת המקררים והמזגנים יוצעו תחילה למשפחות מעוטי יכולת ועל בסיס נתוני משרד העבודה והרווחה והביטוח הלאומי.

האם השקעה של 114 מיליון שקל ירדה לטמיון? משרד הביטחון מתנגד להקמת מתקן לקליטת הגז הטבעי בפאתי עכו, כך נודע ל"כלכליסט".   הפגנה: להקים את מפעלי הגז בים - לא ביבשה יצחק תשובה: ב-2013 יגיע הגז למדינת ישראל תמר תספק גז ב-5 מיליארד דולר לדליה אנרגיה   קבוצת דלק רכשה את הקרקע בעכו בחודש יולי האחרון מתוך הערכה שיוקם במקום מתקן ליצוא גז מהמאגרים שבהם הקבוצה שותפה. עלות רכישת הקרקע המשוערת עמדה על כ-43 מיליון שקל, ובנוסף שילמה קבוצת דלק חובות על הקרקע לעיריית עכו בגובה של כ-71 מיליון שקל, כלומר שילמה על הקרקע 114 מיליון שקל.   מדובר בקרקע בהיקף של יותר מ-400 דונם שזוהתה כמזוהמת בחומרים כימיים. הקרקע עמדה במשך כמה שנים ללא דורש, לאחר שהמדינה סגרה ב-2003 מפעל שעמד עליה בטענה של זיהום הסביבה. בשלוש השנים האחרונות, עם גילוי מאגרי הגז בים התיכון, עלתה האפשרות להקים במקום מתקן צפוני לקליטת הקידוחים.   רכישת הקרקע על ידי קבוצת דלק בחודש יולי, שבוצעה באמצעות הנאמן עו"ד נחמה סנה, הוסתרה מעיני הציבור כדי לא לעורר חשד שמא דלק רוכשת קרקע מזוהמת ונטושה. הרכישה בוצעה על ידי דלק תוך ידיעה מוקדמת לכאורה שהמדינה שוקלת להקים במקום מתקן קליטה למאגרי הגז הטבעי.   לפני כשנה וחצי התקשרה קבוצת דלק עם קיבוץ מעין צבי שסמוך לחוף הכרמל במטרה להק�

שר האנרגיה והמים, עוזי לנדאו, סבור שיש לאחד את משרד האנרגיה והמים והמשרד להגנת הסביבה. לנדאו אמר את הדברים בפאנל בוועידה הלאומית הראשונה לצמיחה ירוקה בנושא "כלכלה ירוקה כמנוע צמיחה לאומי". בפאנל, שהנחתה אלונה שפר קארו, מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, השתתפו גם השרים ישראל כץ ואריאל אטיאס.    "בחודשים האחרונים מובילים משרד להגנת הסביבה ומשרד התמ"ת מהלך כולל לצורך בניית תוכנית לאומית לצמיחה ירוקה", אמרה שפר קארו. לדבריה, "לממשלה תפקיד חשוב בהובלת הצמיחה הירוקה, כמבצעת ומפקחת. ללא תוכנית ממשלתית לא יתחוללו שינויים משמעותיים באופן בו אנחנו יוצרים וצורכים. צמיחה ירוקה איננה עניינו הבלעדי של המשרד להגנת הסביבה. כיום העולם כולו מבין שקבלת החלטות ללא שיקולים סביבתיים פוגעת בכולם. גז טבעי, תחבורה ציבורית, בנייה וחקלאות ירוקה הם רק חלק מהמנופים האפשריים. אולם, היכולת לייצר כלכלה ירוקה דורשת תיאום בין גופי הממשלה השונים".   שפר קארו לשר לנדאו: "הגז הטבעי יכול לחולל מהפכה ירוקה. ניתן לעשות שימוש בו כמעט לכל מטרה. מה לדעתך החסם המרכזי לחיבור תגליות הגז ומתי צפוי להסתיים המשבר?"   שר האנרגיה והמים עוזי לנדאו: "אין מדינה דומה לישראל בתחום הגז במונחים של התפתחות המשק. ב-2003 לא היה שימוש בגז בישראל. היום בייצור החשמ�

בסביבות ספטמבר 2010, שם פעמיו עמוס ירון, יו"ר חברת קצא"א (קו צינור אילת אשקלון), אל משרדו של מבקר המדינה, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, בירושלים. משרד המבקר עמד אז על סף סיומה של בדיקה מקיפה אודות כשלי הממשלה לכונן שוק חשמל פרטי, לצד ביקורת שניהל סביב פעילות קצא"א עצמה. בין היתר, הקיפו הבדיקות גם את הפרויקט שבו שותפה קצא"א להקמת תחנת הכוח הפרטית דוראד בשטחה, וכמה מהמהלכים התמוהים לכאורה שליוו את הפרויקט בשנים האחרונות. זאת, לאור העובדה שקצא"א היא בעלת המניות הגדולה במיזם, בעוד שירון מכהן כיו"ר משותף בדוראד. אלא שדוראד נמצאה אז בישורת האחרונה לקראת הסגירה הפיננסית של הפרויקט. מדובר היה בהסדר מימוני מורכב ומסועף להעמדת אשראי בנקאי ומוסדי בהיקף של כ-4 מיליארד שקל. לפיכך, חששו בקבוצה מפני השלכותיו של פרסום דו"ח מבקר חריף על גיבוש הסכם המימון הרגיש בין שלל הגופים המממנים, וירון פנה לפיכך אל המבקר בבקשה לדחות את הליך הביקורת בכמה חודשים. מהלך זה עורר מן הסתם תמיהה, וככל שנודע אז, לינדנשטראוס דחה את הפנייה על הסף. "הביקורת מתבצעת על פי תוכנית עבודה מוגדרת, בלוח זמנים קפדני", הבהיר אז משרד מבקר המדינה. "בהתאם לכך, נדחו בקשות לעכב ביצוע בדיקות הקשורות במטלת הביקורת הזאת", הוסיף. אלא שמאז חלפה כבר שנה וחצי, הסכ

חברת החשמל בעד תחרות, אבל תחרות נכונה" - כך ניסה אתמול מנכ"ל חברת החשמל, אלי גליקמן, להסביר את יחסה המורכב של החברה כלפי יזמי החשמל הפרטיים, שמתכננים להתחרות בה. לדבריו, "צריך לעודד יצרני חשמל פרטיים, אבל זה לא אומר שצריך לדרוס את חברת החשמל". הדברים נאמרו אף שחברת החשמל מחזיקה בנתח שוק מוערך של 95%-96% וצפויה לרדת לנתח מינימלי של 78% עד 2020, לפי תרחיש התחרות האופטימי ביותר של משרד התשתיות. בצעד ראוי לתשבחות, ערך אתמול משרד התשתיות "שולחן עגול" פומבי שבו נערך דיון באשר לתוכנית פיתוחו של משק החשמל לעשור הקרוב. לדיון, שאותו הנחה מנכ"ל משרד התשתיות שאול צמח, זומנו נציגי משרד האוצר, חברת החשמל, רשות החשמל והיזמים הפרטיים, וכן נציגי תקשורת. אלא שהדיון, שנועד לעסוק בתמהיל ייצור החשמל במשק עד 2020, זלג עד מהרה לוויכוח המתנהל בימים אלה סביב עתיד היזמות הפרטית בענף החשמל. הדיון נערך על רקע "תנועת מלקחיים" שהחלה נרקמת באחרונה נגד פתיחת הענף לתחרות: שורת צעדים רגולטוריים שתכליתם לצמצם, או לבחון מחדש, את ההטבות הניתנות ליזמות החשמל הפרטי לסוגיו, ובמקביל קמפיין שבו פתחה חברת החשמל לתיאור הסכנה שלפניה היא ניצבת עם פתיחת הענף לתחרות. מנכ"ל חברת חשמל אלי גליקמן "כיום נותנים לחברת החשמל הוראה לעבור משימוש בגז טבעי לסולר -

לאחר שמשרד התשתיות שינה את שמו למשרד האנרגיה והמים, משרד התחבורה אימץ את השם כדי להדגיש את תפקידו בפרויקטי תשתיות לאומיות כמו כבישים ומסילות משרד התחבורה עומד להכריז היום על שינוי שמו למשרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים. באחרונה, שינה משרד התשתיות בראשות עוזי לנדאו את שמו, למשרד האנרגיה והמים. בהמשך לכך, משרד התחבורה אימץ את השם כדי להדגיש את תפקידו בבניית תשתיות ופרויקטי תשתיות לאומיות כמו כבישים ומסילות.

"המטה לביטחון לאומי (המל"ל) צפוי להגיש עד אוקטובר להחלטת הממשלה הצעת מחליטים להקצאת 700 מיליון דולר עבור אבטחת מתקני הגז הימיים של ישראל.  ההצעה תועבר באמצעות המטה, שבראשו האלוף (מיל') יעקב עמידרור, או באמצעות משרד ראש הממשלה, שהמטה כפוף אליו. הדרישה לאבטחה מיוחדת, שאינה קשורה לפעילות האבטחה השוטפת של חיל הים, זכתה לברכת הדרך של שר הביטחון אהוד ברק. משרד הביטחון כבר דרש ביוני האחרון תוספת תקציב של כ־3 מיליארד שקל עבור הנושא, אולם האוצר מתנגד נחרצות להעברת הכסף, ולפיכך החליטו במשרד הביטחון לערב את המטה לביטחון לאומי. השימוש במטה כאסמכתא ביטחונית פוטר את משרד הביטחון מלהתעמת עם האוצר על השאלה אם יש צורך להגדיל את תקציב אבטחת המתקנים. אם תתקבל ההצעה, הכסף יועבר לידי חיל הים, וזה ישתמש בו למימון ארבע ספינות טילים (סטי"לים), מטוסים זעירים ללא טייס (מזל"טים), מכשירי התרעה מפני חדירה ימית והכשרת צוותים ייעודיים לטיפול במקרה של סכנה למתקנים. מערכת הביטחון החלה לדון בנושא עם בכירי האוצר, ולדברי גורמים במערכת הביטחון, הפתרון שמסתמן כרגע הוא פריסת הסכום על פני שש שנים, כך שהנטל התקציבי על קופת המדינה יסתכם בכ־116 מיליון דולר בשנה. עם זאת, מקורבים לעסקה אמרו ל"כלכליסט" כי בימים האחרונים עלתה האפשרות לפרוס את �