אתר הבורסה האמריקאי seeking alpha מפרסם כי גזפרום וטוטאל שוקלות השקעה בשדה לויתן, ומציין כי הפרוייקט זקוק למשקיע אסטרטגי לפיתוח השדה, וכי השותפות מחפשת משקיע בעל ניסיון בגז נוזלי.

"חברת תחנות הכוח הממשלתית החדשה איתרה כמה אתרים פוטנציאליים שמתוכם תבחר את האתר המועדף להקמת תחנת כוח ראשונה. לפי גורמי תכנון במשרד הפנים ובמינהל מקרקעי ישראל, מדובר בשלושה אתרים עיקריים שנבחנים בתיאום עם גורמי התכנון הממשלתיים - באזורי מטה יהודה, עמק חפר ורמת הנגב - ומבניהם ייבחר בשלב הראשון אתר אחד לתחנת כוח. בשלב זה מדובר על קידום תכנון ראשוני באתר ועל בדיקות היתכנות שבסיומן יוחלט אם להתחיל בהליכי אישורים סטטוטוריים. בדיון שנערך לאחרונה במינהל התכנון במשרד הפנים סוכם כי החברה תשלים בתוך חמש שנים את הליכי התכנון המפורט של שלוש תחנות כוח בהיקף כולל של 2,000 מגה-ואט. לאחר שיושלמו הליכי התכנון והאישורים יוחלט אם תחנות הכוח יופרטו יישארו בבעלות המדינה. מדובר בהתקדמות משמעותית ראשונה של חברת תחנות ייצור החשמל שסבלה בשנתיים הראשונות לפעילותה מהיעדר תקציבים ומחבלי לידה ביורוקרטיים לא קלים. "

"חודש לפני המועד שנקבע: חברת החשמל מודיעה על סנכרון יחידת ייצור חדשה (יחידה 4 ) באתר תחנת הכוח 'צפית'- בהספק של כ- 125 מגה ואט * עלות הפרויקט נאמדת בכ- מיליארד שקלים לאור המחסור החמור בעתודות חשמל, רושמת חברת החשמל הישג חשוב עם תחילת תהליך סנכרון וחיבור היחידה הקיטורית באתר תחנת הכוח " צפית", הסמוך לכפר מנחם - לרשת החשמל הארצית. היחידה הקיטורית, בהספק של כ- 125 מגה ואט, היא חלק מיחידת ייצור מסוג מחזור משולב הכוללת טורבינת-גז בהספק של כ-250 מגה ואט . עלות הפרויקט נאמדת בכ- מיליארד שקלים. טורבינת הגז ביחידת המחזור המשולב, הנחשבת לחדישה ביותר בעולם, הוכנסה לפעולה בשנת 2006. יכולת הייצור של היחידה כולה - מסוג מחזור משולב, עומדת על כ- 375 מגה ואט. יצוין, כי בתחנת הכוח 'צפית' ישנן שתי יחידות ייצור נוספות בהספק של 120 מגוואט כל אחת, כך שסך הייצור בתחנת הכוח בצפית מסתכם בכ- 615 מגה ואט. "

"השופטים קבעו כי העתירה מוקדמת מדי, שכן לא מוצו עדיין הליכי התכנון וההתנגדויות. בנוסף קבעו השופטים כי בניגוד לטענת העותרות, אפשרות הטיפול המקסימלי בגז על גבי אסדות שיוקמו בים לא ירדה מן הפרק. העותרות ישלמו הוצאות משפט של 10.000 שקל. המועצה הארצית לתכנון ובנייה מקיימת הליך תכנון להקמת מתקני קליטה וטיפול בגז טבעי בצפון הארץ. הגז יגיע מהמאגרים שבים, אך צריך לעבור הפחתת לחץ וטיפולים שונים על מנת להזרימו למערכת הולכת הגז הארצית. לפיכך יש להקים נקודות כניסה וטיפול בגז. ואולם, מועצות ועיריות חוששות כי המתקנים מסוכנים, ומבקשות להקטין אותם ולהרחיקם מהתושבים. בשנת 2010, בלחץ תושבי האזור, בוטל תכנון כניסת גז ממאגר תמר לאזור חוף דור, שקודם על ידי מפעילת המאגר נובל אנרג'י. המועצה פנתה לתכנון כניסות הגז על ידי משרד תכנון שנשכר עבור כך, והחלה לבחון חלופות שונות בנושא. כל חלופה כוללת אסדה שתוקם בים לצורך הפחתת לחץ וטיפול בגז עד רמה מסוימת, ומתקן יבשתי שישלים את הטיפול לפי הצורך ויתחבר למערכת הולכת הגז הארצית. העיריות והמועצות, כמו גם קבוצות של תושבים באזור, לוחצות להסיט את כל הטיפול בגז בים ("חלופה 8"). חלופה זו, אותה הם מגדירים כבטוחה יותר עבור התושבים, דורשת שטח יבשתי קטן יותר למתקן הקליטה. ואולם, טיפול מלא בגז ע�

"מדובר בשתי חוות סולאריות בהיקף של 10.8 מגה-ואט כל אחת, שתוכננו לקום בשדות הקיבוצים מפלסים וסמר בהיקף השקעה כולל של כ-300 מיליון שקל. ואולם, בבדיקת מסמכי הסגירה הפיננסית שהוגשו לאישור הרשות עלו ליקויים לכאורה בכמה מבין חמשת הפרויקטים של EDF. כך למשל, התחנה המתוכננת בסמר, כ-35 ק"מ צפונית מאילת, ממוקמת בשטח המשיק לפי תוכניות מתאר מוקדמות למסילת הרכבת העתידית לאילת. יוזמת התחנה הסולארית טענה כי יש בידה מסמכים המאשרים כי תוואי הרכבת לא יעבור במקום, אך לא היה בכך די כדי לאשר את הפרויקט. כך גם חפפה התוכנית במפלסים לתוכנית מוקדמת יותר שבמסגרתה תוכנן במקום כביש. מנגד, בתחנה שמקדמת EDF בקיבוץ להב, בהספק של 3.2 מגה-ואט, צימצמה היזמית את שטח פרישת המערכות הסולאריות מבלי לשנות את היקף הייצור. לטענת גורמים בענף, יש בשינוי זה כדי לדרוש הגשה מחודשת של בקשה לרישיון. ואולם, הסגירה הפיננסית לתחנה זו אושרה. בחברה מאמינים כי עמדתם המפורטת, אשר תוצג לרשות בימים הקרובים תבהיר את הסוגיה, ושלאחר דיון מחודש הפרויקטים יאושרו. המנכ"ל אילון וניש מסר כי החברה לומדת את החלטת רשות החשמל בעניין הפרויקטים בסמר ומפלסים, ושבכוונתה להציג את עמדתה בתוך 14 יום כמתחייב על פי הנחיית הרשות. בתוך כך, רשות החשמל פסלה בשבוע שעבר פרויקט אחר של חבר�

... ""העובדה שמשרד התחבורה ומשרד התמ"ת לא היו חברים בוועדה - זה חוסר היגיון שזועק לשמיים. איך זה ששני הצרכנים המרכזיים של גז טבעי, מלבד מגזר האנרגיה, לא חברים בוועדה?", קובל ארדן. לדבריו, המשמעות של התרוקנות מאגרי הגז בעוד 25 שנה היא חזרה לשימוש בנפט, שצפוי להיות יקר בהרבה: "קרן המטבע העולמית טוענת שעד 2020 צפויה עלייה דרמטית במחירי הנפט, בשל הצמיחה של הודו וסין. מישהו יודע לתמחר כמה תעלה לצרכן בישראל חבית נפט ב-200 דולר? מי זו בכלל ישראל בשוק הנפט? צרכנית קטנה, בעייתית ורחוקה מהשווקים המרכזיים". לדברי ארדן, המצב הגיאו-פוליטי של ישראל מחייב כיום נקיטה במדיניות שמרנית יותר בנושא הגז. "אני לא מכיר כלכלן שיודע לכמת ביטחון אנרגטי, לא במצב רגיל ולא במצב שלנו. כשאתה רואה שנשיא מצרים, מוחמד מורסי, רוצה לבקר באיראן ולחדש עמה את הקשר שנותק לפני שנים, אתה שואל על מה הוועדה מסתמכת במסקנות שלה. איך היא מכמתת כלכלית את הביטחון האנרגטי כשאלה השכנים שלך? הרי אם יפרוץ משבר אנרגיה, ישראל תהיה בסוף התור של ספקיות הנפט". את עיקר האשם במסקנות המגבשות תולה ארדן במשרד האוצר, שנציגיו בוועדה דחפו לאפשר יצוא מהיר של הגז, תוך שמירת עתודות של 15 שנה בלבד - כדי להזרים לקופת המדינה מהר ככל הניתן את התקבולים ממיסוי הגז. "האוצר מסתכל על הטו

... "המלצה קריטית שמנפקת ועדת צמח היא זו שמכפיפה את יצוא הגז לקבלת רישיון יצוא - כלומר, קבלת אישור ממשלתי מראש לחוזי מכר, כדי להבטיח שאלה לא יסתרו את האינטרסים הלאומיים של ישראל ולא יפגעו בביטחון האנרגטי שלה. את רישיון היצוא ינפיק שר האנרגיה והמים, לאחר חוות דעת שיקבל ממשרדי האוצר והחוץ ומהמטה לביטחון לאומי. רישיון כזה יינתן ל-25 שנה, עם אופציה להארכתו ב-10 שנים נוספות. היצוא, אגב, ייקבע בהתאם להיקפי הפקה יומיים, כך שהיתר היצוא ייבחן על בסיס שוטף, לאור הצרכים השעתיים של המשק. הוועדה ממליצה כי הממונה על ענייני הנפט יקבע את היקף הגז והזמינות שיעמיד כל מאגר למשק. עוד נקבע כי לצרכנים במשק תינתן עדיפות לרכישת חוזה לאספקת גז מהמאגרים. כלומר, הצעת צרכן ישראלי לרכישת גז מספק ישראלי תגבר על חוזה דומה שיחזיק עבור צרכן זר. כוונת סעיף זה אינה ברורה עדיין, משום שחוזה מול צרכן זר לעולם יהיה משתלם יותר לספק הישראלי מאשר חוזה מול צרכן מקומי. באשר ליעדי היצוא, מציינת הוועדה כי היא רואה חשיבות בקידום יצוא גז למדינות שכנות לישראל. באופן מפתיע, הוועדה טרחה לציין כבר בקדמת הדו"ח, כי "אחת התובנות שהתגבשו בקרב חברי הוועדה בעקבות השימועים היא החשיבות הרבה של מעורבות מפעיל ומשקיע בינלאומי מוביל בתחום הפקת גז והנפט (Major)". מש

"המשרד להגנת הסביבה צפוי לפרסם חוות דעת מיעוט למסקנות ועדת צמח לבחינת מדיניות הגז, לאחר שבטיוטת הדו"ח שפורסמה אתמול, לא התקבלה דעת השר ובכירי משרדו בנושאים שאותם בחנה הוועדה. דעת המיעוט תעסוק בעיקר במדיניות יצוא הגז, שאותו דרש המשרד להגביל למינימום, וכן צפי צריכת הגז במשק בעשורים הקרובים, שאותו אמדה הוועדה בכ-450 מיליארד מ"ק (BCM) עד 2040, כאשר במשרד דרשו להגדיל כמות זו בכ-200 BCM לפחות. גם לאחר פרסום מסקנות הביניים של הוועדה באפריל, פירסם המשרד להגנת הסביבה חוות דעת מיעוט בנושא, בחתימתה של שפר, הקוראת להגביל את היצוא ולהגדיל את צפי הצריכה בישראל. השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, קרא השבוע בראיון ל-TheMarker לדחות את קבלת ההחלטות בשלוש שנים לפחות, עד שיתברר היקף משאבי הגז של ישראל, כמו גם יכולתו של המשק להטמיע את הגז בתעשייה ובתחבורה. ואולם, הוועדה ציינה כי דחיית הכרעתה תגרור פגיעה בפיתוח משק הגז, בשל האי-ודאות שתשרור בו, וכן תסב להכנסות המדינה נזק של מאות מיליוני דולרים בשנה. על פי טיוטת הדו"ח הסופי שנחשפה אתמול, יתאפשר יצוא של 500 BCM גז טבעי, כ-53% מהמשאבים. הוועדה קובעת כי יש להבטיח אספקה מקומית של גז טבעי ל-25 שנה, וכי הגבלת היצוא תגרור האטה ואף עצירה של פיתוח מאגרי הגז. כמו כן, נקבע כי צפי צריכת הגז בישראל עד 2040 הו

"בכירי חברת הדירוג הבינלאומית מעלות S&P, שדנו עם אנשי האוצר במצבה הפיננסי של חברת החשמל, הודיעו בשיחותיהם כי בכוונתם לחתוך בשלוש דרגות את דירוג החוב של החברה, מ-AA מינוס - ל-A מינוס. זאת, אם הממשלה לא תאשר לחברה מיידית סיוע תזרימי. בעקבות האזהרה, אישר משרד האוצר בסוף השבוע שעבר לחברת החשמל חבילת סיוע חירום נוספת נוכח מצוקתה התזרימית, בהיקף של 3 מיליארד שקל. השלכותיה האפשריות של הורדת הדירוג על החוב העצום של החברה, בסך 64 מיליארד שקל, ועל מצבם של הגופים המוסדיים המלווים לחברה, הביאה את שר האוצר, יובל שטייניץ, לאשר לחברה את הסיוע מיידית - ולוותר על כוונת משרדו להתנות כל סיוע בביצוע התייעלות פנימית בחברה ובריקון קרן ההטבות של העובדים (שמאפשר לעובדים חשבון חשמל חינם בפנסיה). בנוסף, שטייניץ הסכים להגדיל את סכום הערבויות שתעמיד המדינה לטובת גיוסי החוב של החברה מ-1.5 מיליארד שקל ל-2 מיליארד שקל. "

"המשרד להגנת הסביבה טוען הערב כי נדרש מרחק ביטחון של מספר קילומטרים בין מתקני הנזלת גז לייצוא לבין בתי מגורים, וכי אתר קצא"א באשקלון מרוחק מאזורי מגורים כ-600 מטר בלבד. זאת, על רקע הודעה על מינויו של עמוס ירון לפרויקטור להקמת מתקן ייצוא גז, לאחר פרישתו הצפויה מתפקידו כיו"ר קצא"א בסוף חודש ספטמבר. קצא"א הציעה בעבר להקים את מתקן יצוא הגז באילת, ולהוליך אליו את הגז שיופק בים התיכון בתוואי צינור הנפט שלה, המחבר בין אשקלון לאילת. "המשרד בחן מתקנים דומים בעולם ובהם בלגיה, אוסטרליה, אינדונזיה ואיטליה, שם מתקנים דומים לייצוא גז מכילים כמויות אדירות של גז טבעי שהינו גז דליק, נכתב בהודעת המשרד להגנת הסביבה. הקמת מתקן ייצוא גז על החוף מחייבת שטח של כ-1,000 דונם והפרדה של מספר קילומטרים מכל שימוש אזרחי אחר. מתחם קצא"א באילת, אשר הועלה על ידי החברה כאתר אפשרי להקמת המתקן, מרוחק כ-600 מטרים בלבד מבתי התושבים". המשרד קורא לבחון גם את השלכות הקמת מתקן ההנזלה, המחייב תפיסת שטחים בסמוך לחוף על היקף החופים הפנויים לציבור, על הפיתוח העירוני ועל התיירות באזור בו יוקם המתקן. במשרד מציינים כי "נגישות הציבור לחופים הולכת ומצטמצמת ולרשות כל אזרח עומדים רק 2 ס"מ בלבד של חוף"."

"המתקן יוקם בעלות של מאות מיליוני שקלים בידי זכיין פרטי שיתפעל אותו לתקופה ממושכת, תמורת מענק ממשלתי (BOT). המתקן יטפל בכ-1,000 טונות של פסולת אורגנית מדי יום - כ-30% מסך הפסולת שמיוצרת בגוש דן. ואולם הערך המוסף של המכרז שיפורסם, יהיה באפשרות שתינתן לזכיין לעשות שימוש בפסולת גם להפקת חשמל. לא מדובר בפתרון למשבר החשמל במשק, שכן תרומת המתקן תסתכם לפי הערכות בכ-10 מגה-ואט בלבד. ואולם החשיבות שבניצול הפסולת לייצור חשמל היא בהכנסה נוספת ליזם, שעשויה להוזיל את העלות המוכרת של טיפול בפסולת, ולהפוך את הפעילות בתחום מתקני הטיפול לכדאית כלכלית. לא בכדי, לפיכך, פירסם בשבוע שעבר המשרד להגנת הסביבה קול קורא לתמיכה במתקני טיפול בפסולת, שמשלבים גם ייצור חשמל. באמצעות תקציב של 70 מיליון שקל, המשרד מציע ליזמים לכסות עד 40% מעלות ההקמה או הרחבת מתקני טיפול קיימים. המתקן שייבנה במסגרת המכרז יופעל בטכנולוגיית עיכול אנ-אירובי. "עיכול" - שכן מדובר בתהליך דומה לזה שעובר המזון בקיבה שלנו: הפסולת מבודדת מאוויר ונשמרת בתנאי חוסר חמצן; בתנאים אלה משגשגים בה חיידקים המעכלים את שאריות המזון ופולטים כמות גדולה של גז מתאן דליק. המתאן דומה לגז הטבעי שמופק כיום במאגרים בים התיכון. גם שם, בשכבות המכילות גז בלבד (ללא נפט), נצבר גז ביוגני �

"הוותיקה מבין החברות המיוצגות בפאנל היא קיימא (Kaiima) ממושב שרונה שלמרגלות הר תבור, המעסיקה לא פחות מ-200 עובדים בהשבחת גידולי שדה (אגרו-ביוטכנולוגיה). זאת, לאחר שפיתחה טכנולוגיה שמאפשרת יבול גבוה ועמיד למחלות. מכאן, קצרה היתה הדרך של החברה לתחום הביו-דיזל, שם היא נחשבת למובילה עולמית בהפקתו מצמח הקיקיון. "יש לנו מעבדה של 500 דונם, שבה הצלחנו לפתח זנים חדשים של קיקיון נמוך, המתאים לקציר המכני. אנחנו מגיעים כיום לעלות הפקת ביו-דיזל במחיר של 85 דולר לחבית - והיעד הוא להגיע ל-65 דולר לחבית, באמצעות הגדלת היבול לדונם, הגדלת שיעור השמן בגרעין הקיקיון והורדת רעילותו", מספר סמנכ"ל הכספים של קיימא, עמרי רוטמן. קיימא כבר מוכרת ותומכת בפרויקטים בעולם (בפנמה, בהאיטי, במקסיקו, בקזחסטן ובארה"ב), ועד כה גייסה כ-30 מיליון דולר מקרן קליינר-פרקינס (אחת המובילות בעולם), קרן ההון סיכון DFJ, בית ההשקעות תמיר פישמן וחברת מיצוי היפנית. חברה מבטיחה נוספת, אשר החלה בתמיכת חממה טכנולוגית ממשלתית, היא טרנס ביו-דיזל, אשר הוקמה ב-2007 בשפרעם על ידי ד"ר סובחי בשיר, ומוחזקת כיום בבעלות משותפת לו, לבית ההשקעות אלטשולר שחם ולקרן אקווה-אגרו של קבוצת גאון. טרנס פיתחה אנזימים עמידים להפקת ביו-דיזל גם מחומרי גלם זולים ונחותים יותר, כמו שמן ומתנו

"הגידול בשטחים החקלאיים לייצור אנרגיה (דלק ביולוגי מסוג אתנול, מתנול וביו דיזל) בא בעשור האחרון, במרבית המקרים, על חשבון שטחי הגידול של התירס, השעורה והחיטה לייצור מזון לבעלי חיים ולאדם. לפי הדו"חות האחרונים של מדינות ה-OECD ורשות המזון והתרופות של ארה"ב (ה-FDA), המגמה תימשך באופן משמעותי גם בעשור הבא.  התחזית לייצור אתנול צופה שבשנים2012-2021 יגדל הייצור מ-98.2 אלף ליטר השנה ל-180.4 אלף ליטר בסוף העשור הבא - גידול של 85%. באותו זמן, ייצור החיטה העולמי יגדל מ-113 מיליון טון השנה ל-136 מיליון טון בסוף העשור - גידול של פחות מ-10%. החטיבה למחקר, כלכלה ואסטרטגיה במשרד החקלאות בראשות הכלכלן אורי צוק-בר, שפירסמה את התחזית, מציינת כי עורכי התחזית לא חזו את הגידול המהיר במחירי הסחורות החקלאיות השנה ועל כן ייתכן מאוד שיאלצו לתקן אותה. מצד שני, גם מחירי הדלקים הפוסיליים (נפט גולמי, מזוט, סולר, בנזין, גז טבעי), שאותם באים להחליף הדלקים הביולוגיים, מתייקרים במהירות, אף שלא בקצב כה מהיר כהתייקרות סחורות הרכות (גרעינים לסוגיהם). מאידך התייקרות הגרעינים מותנית בעיקר באקלים ובכמויות הגשם באזורי הגידול. באזורי גידול רבים שררה השנה בצורת, אך מצב זה עשוי להשתנות כבר בעונת הגשמים הבאה, בעוד שמחירי הדלקים הפוסיליים, אף שגם הם תנודתיים, ה�

"חברת של במצריים יחד עם חברת Badr Petroleum Company פיתחו קצף כימי מיוחד עבור הפקת גז הפצלים ותתחיל בהפקת גז פצלים בזיכיון שיש לה במצריים באפולוניה במדבר המערבי. גז פצלים מופק מקידוח לעומק של מעל 5 ק"מ לשכבות פצלים שמנוניות המכילות גז ספוג באבן. בקידוח מזרימים מיים בלחץ רב הכוללים את הקצף הכימי וכך מפצחים את פצלי האזן ומשחררים את בועות הגז הכלואות. זו הפעם הראשונה שיפיקו גז פצלים באפריקה. של כבר הכינה 5 בארות בהן תתחיל בהפקה. "

"סוכנות רוייטרס דיווחה היום (רביעי) שחברת בריטיש פטרוליום (BP) חתמה חוזה עם חח"י לאספקת גז טבעי נוזלי, אך סירבה להגיב לנושא. על פי סוכנות הידיעות, מקור בכיר המעורב בסיפור סיפר שהחברה תספק שני מטענים בחודש החל מחודש דצמבר ועד חודש מאי 2013 (עת מתוכננת תחילת הזרמת גז נוזלי ממאגר "תמר") - לאחר הקמת מתקן קליטת הLNG שהקמתו אמורה להסתיים בנובמבר השנה. החוזה נחתם בעקבות קריסת ההסכם בין ישראל ו-EMG. לדברי BP, החברה ניצחה במכרז תחרות קשה מצד הענק הרוסי גזפרום על מנת להבטיח את העסקה, הקריטית למשק האנרגיה הישראלי בעל אספקת הגז המדלדלת והמייקרת את ייצור האנרגיה בארץ במאות אחוזים. לדברי המקור מטעני הגז המדוברים יגוזזו על גבי ספינה מגזזת הנמצאת בבעלות אקסלרייט אנרג'י (Excelerate Energy) ויוזרקו חזרה אל תוך צינורות תת ימיים שהינם חלק מתשתית הולכת הגז של המדינה. חברת נתג"ז צפויה לסיים את הקמת הטרמינל בנובמבר אחרי שחתמה על הסכם הקמה בחודש אוקטובר 2011 עם חברת מיקופרי (Micoperi) האיטלקית."

"שותפות גבעות יהש(3.6 0%) שמפיקה נפט מבאר 'מגד 5' שליד ראש העין מדווחת הבוקר על תוצאותיה הכספיות לרבעון השני של 2012. בשורה התחתונה, השותפות הרוויחה 2.034 מיליון דולר ברבעון וזאת על הכנסות של 4.04 מיליון דולר. בקופה של גבעות יש כעת סכום של 17.8 מיליון דולר. מבחינת מספר החביות, במהלך שלושת החודשים של הרבעון השני הופקו 51 אלף חביות נפט מבאר 'מגד 5', זאת מול 55 אלף חביות ברבעון הראשון (מספר הימים זהה). ברמה יומית זה אומר הפקה של 560 חביות נפט ב-Q2. ברבעון הראשון קצב ההפקה היומי עמד על 604 חביות ליום. לאחר תקופת הדו"ח לרבעון השני קצב ההפקה רק הולך ופוחת, מה-1 ביולי ועד ה-7 באוגוסט הופקו עוד 20 אלף חביות, כלומר הפקה יומית של 526 חביות בלבד ונציין כי בתחילת הדרך הופקו כ-800 חביות ליום מבאר 'מגד5'. נציין כי הערכה בשוק היא כי ניתן להגביר את קצב ההפקה של הנפט אך בשותפות מעדיפים לתת לנוזל השחור לזרום ולהכניס כסף לקופה לטובת קידוחים עתידיים מבלי לבצע כל פעולה שתסתכן את קצב ההפקה הקיים. "

"חברות חשמל יפניות גדולות חתמו הסכמים לרכישת גז נוזלי מחברת FreeportTexas, לשני העשורים הבאים. כך מדווחת סוכנות הידיעות אוילפיקס מיוסטון. החברות היפניות הן Osaka Gas Co., and Chuba Electric Power Co.,והן תרכושנה 4.4 מיליון טון גז נוזלי בשנה.מחיר הגז גבוה בגלל המחסור הגדול ביפאן לאנרגיה לאחר השבתת הכורים הגרעיניים.הוא מאפשר לראשונה לחברה אמריקאית גדולה להיכנס לאסיה. חברות יפניות רבות נאבקות להבטיח לעצמן מקורות גז נוזלי ולהוריד את מחירו על ידי הסכמים לזמן ארוך. בתחילת השנה הוידו החברות היפניות Mitsubishi and Mitsui שחתמו הסכם עם Sempra Energy לפיו הן תמממנה הקמת מיתקן גז נוזלי בסמפרה תמורת אבטחת חלק מהתפוקה. גם חברת פריפוינט ממתינה לאישור פדראלי לשיפור והרחבת מיתקן הגז הנוזלי שלה. ההשקעה בהרחבה תהיה 7$ מיליארד."

"בהליך שקט, נטול סיקור תקשורתי, סימנה באחרונה ישראל עבור קהילת המחקר האקדמי יעד לאומי אסטרטגי חדש: פיתוח סוללה. לא סתם סוללה, אלא כזו שתוכל להניע רכב חשמלי למרחק של 500 קילומטר בלי טעינה, או לאגור חשמל שיוצר באנרגיית השמש לפני חודש כונן בישראל המרכז הלאומי להנעה אלקטרוכימית, שיושק פומבית בסוף החודש. המרכז יתוקצב בארבע השנים הקרובות ב-45 מיליון שקל. הוא יאגד 12 קבוצות מחקר, שבהן כ-100 חוקרים מארבעה מוסדות אקדמיים - אוניברסיטת תל אביב, הטכניון, אוניברסיטת בר אילן והמרכז האוניברסיטאי אריאל שבשומרון. מטרת המרכז היא לתקצב מחקרים ופיתוח של טכנולוגיות חדישות לאגירת חשמל. "לנפט אין עתיד, הן מבחינה פוליטית והן בגלל המחסור שיהיה בו", אומר יו"ר המרכז, פרופ' דורון אורבך, מהמחלקה לכימיה באוניברסיטת בר אילן. "יש מהפכה מחשבתית שמתחילה אצל הפוליטיקאים, מחלחלת לחברות הרכב ויורדת לחברות הסוללות - הולכים על רכב חשמלי. למעשה, כבר עכשיו ניתן להשתמש בו כי טווח נסיעה של 150 ק"מ מתאים למשל לישראלי הממוצע - ובכל זאת אנחנו רוצים להגדיל אותו"." ... כינון תוכנית פיתוח הסוללה הוא אחד הצעדים במסגרת התוכנית הלאומית להפחתת התלות העולמית בנפט לתחבורה, שאושרה בינואר אשתקד בממשלה ותוקצבה ב-1.5 מיליארד שקל עד 2020. התוכנית, שמנהל משרד ראש ה�

... את הדוגמה הראשונה נביא דוווקא מבריטניה. הכלכלן ריצ'רד ת'אלר כתב לאחרונה על ניסוי שהתקיים בממלכה במסגרתו בדקו מה הדרך הכי טובה לעודד אנשים להתקין בידוד בעליות הגג שלהם. זו סוגיה חשובה בהקשר של צריכת חשמל - בחורף נרשם אובדן של עד 45 אחוזים מהחימום בבתים כתוצאה מבידוד לקוי ובבריטניה יש 9 מיליון בתים שבהם עליית הגג אינה מבודדת כראוי. הניסוי הבריטי, שנעשה על ידי צוות שהוקם על ידי הממשלה במטרה לבדוק נושאים של שינוי התנהגות צרכנים, כלל שתי הצעות שהונחו בפני הצרכנים הרלוונטיים: הראשונה, התקנת בידוד בהנחה קבוצתית בסגנון גרופון והשנייה, התקנת בידוד עם תוספת מחיר קטנה, כאשר בתמורה אתה לא צריך לעשות כלום ויש צוות מיוחד שמגיע, דואג להתקנת הבידוד, לסלק מעליית הגג כל מה שאתה רוצה להעיף מהבית ולסדר לך אותה מחדש בתום העבודה. שלא במפתיע ההצעה השנייה זכתה לפופולריות הרבה יותר גבוהה - פי שלושה מההצעה הראשונה. העיקרון כאן הוא פשוט - צרכנים מעדיפים שינויים קלים עם מינימום אי נוחות, גם אם נדרש מהם לשלם מעט יותר עבורם. דוגמה נוספת אפשר למצוא בפופולריות הגוברת של שימוש באפליקציות. כך למשל, חברת Edison Con שמספקת חשמל בניו יורק יצרה בשיתוף פעולה עם ThinkEco אפליקציה שמאפשר לצרכן לפקח על המזגן שלו באמצעות הסמארטפון שלו

"המטה לביטחון לאומי (המל"ל) צפוי להגיש עד אוקטובר להחלטת הממשלה הצעת מחליטים להקצאת 700 מיליון דולר עבור אבטחת מתקני הגז הימיים של ישראל.  ההצעה תועבר באמצעות המטה, שבראשו האלוף (מיל') יעקב עמידרור, או באמצעות משרד ראש הממשלה, שהמטה כפוף אליו. הדרישה לאבטחה מיוחדת, שאינה קשורה לפעילות האבטחה השוטפת של חיל הים, זכתה לברכת הדרך של שר הביטחון אהוד ברק. משרד הביטחון כבר דרש ביוני האחרון תוספת תקציב של כ־3 מיליארד שקל עבור הנושא, אולם האוצר מתנגד נחרצות להעברת הכסף, ולפיכך החליטו במשרד הביטחון לערב את המטה לביטחון לאומי. השימוש במטה כאסמכתא ביטחונית פוטר את משרד הביטחון מלהתעמת עם האוצר על השאלה אם יש צורך להגדיל את תקציב אבטחת המתקנים. אם תתקבל ההצעה, הכסף יועבר לידי חיל הים, וזה ישתמש בו למימון ארבע ספינות טילים (סטי"לים), מטוסים זעירים ללא טייס (מזל"טים), מכשירי התרעה מפני חדירה ימית והכשרת צוותים ייעודיים לטיפול במקרה של סכנה למתקנים. מערכת הביטחון החלה לדון בנושא עם בכירי האוצר, ולדברי גורמים במערכת הביטחון, הפתרון שמסתמן כרגע הוא פריסת הסכום על פני שש שנים, כך שהנטל התקציבי על קופת המדינה יסתכם בכ־116 מיליון דולר בשנה. עם זאת, מקורבים לעסקה אמרו ל"כלכליסט" כי בימים האחרונים עלתה האפשרות לפרוס את �