Group items tagged

""תעשיית החיפושים והקידוחים היא אולי בקילומטר העשירי בדרך של 100 קילומטר, אבל הכול יישאר בגדר תיאוריה אם לא יהיה יצוא", כך טוען דיוויד ארון, מייסד ומנכ"ל חברת הייעוץ הבריטית PDC, שפעילה בישראל מאז 2004, בעיקר בייעוץ לרשות הגז במשרד האנרגיה. השנה ייעץ ארון גם לחברת החשמל במסגרת ההסכם בינה לבין שותפויות תמר. לאחרונה אף הוצע לו לשמש הממונה על ענייני הנפט במשרד האנרגיה, אך לאחר התלבטויות ממושכות החליט לסרב להצעה בשל הרצון להמשיך בעיסוקיו הפרטיים. באופן כמעט טבעי נבחרה PDC לייעץ לוועדה הממשלתית לבחינת מבנה משק הגז בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה שאול צמח. הוועדה המליצה לממשלת ישראל לשמור בידיה עתודת גז שתספיק לצורכי המשק ל-25 שנה, תוך שהיא מתירה לכל מאגר לייצא 50% לפחות מתכולתו. המלצות ועדת צמח ממתינות כעת לאישור הממשלה, אך השר להגנת הסביבה גלעד ארדן כבר הודיע על התנגדותו להמלצה להתיר לישראל לייצא גז. ארון מאמין בגישה ההפוכה והמליץ להתיר יצוא גז כמעט ללא מגבלות, למעט חובה לחבר את המאגרים לשטח ישראל. "בסך הכול הוועדה הגיעה למסקנות סבירות", אומר ארון, "רק חבל שבדרך היא נאלצה לעשות לא מעט טוויסטים. הסבירו לי שהיה לא קל לאסוף את הוועדה הזו ביחד כדי לגבש מדיניות מוסכמת, ואני יכול להבין את המורכבויות. באופן כללי אפשר לומ

"לפי דעתנו יש להמליץ על הגברת השימוש בגז טבעי במשק הישראלי עד 2020 ונגד יצוא גז מישראל", נכתב בדו"ח, שהגיע לידי TheMarker. "הערכת רשות הגז לוקה בחסר", נכתב. "קיים פער חסר מצטבר של 100-150 BCM בין תחזיות הביקוש לגז טבעי שהוצגו בפני הוועדה לבין הערכות מעודכנות שבוצעו באחרונה. משך הזמן הצפוי לניצול כל המאגרים שהתגלו קצר אפילו מ-40 שנה!", (סימן הקריאה הופיע במקור, א"ט). ואמנם, בשבוע שעבר הודיע מנהל רשות הגז, שוקי שטרן, מעל בימת השימוע הפומבי שערכה ועדת צמח בכפר המכבייה ברמת גן, כי הסתבר שנפלה טעות בחישובי הרשות לגבי תחזיות הביקושים הריאלית לגז במשק, וכי האומדן שאותו קבעה ועדת צמח לשריון עבור צורכי המשק, 417 BCM, צריך בעצם להיות 501 BCM. "למדינה יש אינטרס ברכישת מלאי" המלצות ועדת צמח ליצוא הגז, כפי שהופיעו במסקנות הביניים, התבססו על כלל מפתח שלפיו על המדינה לדאוג לשמירת גז לצורכי המשק למשך 25 השנים הבאות. משכך, הונחו בפני הוועדה שתי עמדות באשר לכמות הגז שיצרוך המשק במהלך תקופה זו. האחת טענה לצריכה מצטברת של 364 BCM, ואילו העמדה השמרנית טענה כי יש לשמור עבור המשק 543 BCM. לטענת המדענים הראשיים, לפי הערכות מעודכנות שבידי המשרדים, עד 2040 ישתמש המשק בכ-650 BCM גז, כשהצריכה מעבר לשנה זו תהיה בסדר גודל של כ-40 BCM בשנה. משמעות הערכה זו היא שגם אם י�

מדי שנה מגיע אנליסט האנרגיה הראשי של אופנהיימר, פאדל גייט, לביקור קצר בישראל, כדי להרצות בכנס השנתי של הסניף המקומי של בנק ההשקעות האמריקאי. גייט, אחד מהאנליסטים המצוטטים ביותר בעולם בתחום האנרגיה, נשאל מדי שנה על מחירי הנפט (הוא טוען כבר שנים ארוכות שמדובר בבועה), על חברות האנרגיה העולמיות וגם קצת גם על תעשיית הגז הטבעי החדשה בישראל. השנה היה לגייט, יליד מצרים, נושא נוסף לדבר עליו, והפעם לא מדובר רק ב"ביזנס" - משבר הגז בין ישראל למצרים, שהגיע באחרונה לשיאו, עם הודעתה של חברת הגז המצרית על ביטול הסכם מכירת הגז לישראל, לפחות במחיר הנוכחי שנקבע בתקופת הנשיא מובארק. לטענת גורמים במצרים היה לכאורה ההסכם נגוע בשחיתות, אבל בסוף השבוע האחרון זיכה בית המשפט המצרי את מובארק ובניו מאשמה זו. פאדל גייט צילום: ישראל מלובני "אני חושב שחוזה הגז עם מצרים היה שערורייתי" אומר גייט בראיון בלעדי ל-TheMarker. "אם מישהו היה נותן לי לקרוא אותו, בלי שהייתי רואה את שמות המדינות המעורבות, הייתי שואל אם הוא השתגע. זה כמו שאתה גר בבניין, כל הדירות מסביבך מושכרות ב-1,000 שקל לחודש, ואתה משלם 100 שקל. למה? איך השגת את זה? זה חוקי?". "אני לא יודע למה חוזה הגז חתום בין ממשלות ולא בין חברות. לחוזים עסקיים לא צריכה להיות נגיעה לפוליטיקה. אם לשב�

הולכת הגז ליבשה מאגרי הגז של ישראל נמצאים מתחת לקרקעית הים במרחק עשרות קילומטרים מקו החוף. עד לפרוץ משבר הגז המצרי העדיפו משרדי הממשלה להשאיר את הקמת הצנרת ליבשה ליזמים, בעיקר משיקולי תקציב. פרויקט חיבור מאגר תמר לחוף צפוי לעלות כ-3 מיליארד דולר שימומנו במלואם ע"י היזמים של תמר. אלא שהצינור מתמר תוכנן בהתאם לשיקולים עסקיים ולא לאומיים. תוכנית הפיתוח אושרה ביולי 2010 לפני שפרץ משבר הגז המצרי והקיבולת של צנרת תמר אינה מסוגלת להזרים גם את מלוא כמות הגז שחסרה למשק בשל הפסקת הזרמת הגז המצרי. המגבלה הזו עשויה לגרום נזקים: חלק מיצרני החשמל הפרטיים עלולים להישאר ללא מספיק גז ותהליך ההסבה של מפעלי התעשייה הבינוניים והקטנים לייצור בגז טבעי עלול להיתקע לשנים רבות. המדינה לא הצליחה עד היום לחייב את היזמים להגדיל את הקיבולת. המונופול של תמר על צנרת הגז הימית עשוי גם להקשות בעתיד על ספקי גז חדשים, שיבקשו להתחבר לצנרת הקיימת מהמאגרים שלהם, כדי לחסוך עלויות. המציאות הזו הובילה את משרד האנרגיה למהפך חשיבתי. בוועדה למבנה משק הגז העתידי בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה והמים שאול צמח, מתגבשת תוכנית שלפיה המדינה "תקבל אחריות" ותקים בעצמה ועל חשבונה "מוביל ארצי ימי". מדובר במערכת שתתוכנן ותיבנה כדי לשרת את מאגרי הגז העת�

>> העסקה הגדולה בתולדות המשק לא תהיה רכישה של חברת היי-טק בידי ענקית מחשוב זרה, וגם לא רכש של מאות קרונות בידי רכבת ישראל או סלילת כביש חדש בידי זכיין פרטי. העסקה הגדולה שתיחתם תהיה לרכישת גז טבעי ממאגר תמר בידי חברת החשמל הממשלתית - עסקה שתספק את צורכי החברה ל-15 השנים הבאות בהיקף כספי שעשוי להגיע ל-19 מיליארד דולר. אלא שחרף היקפו הבלתי נתפש של החוזה, למרות העובדה שמימונו יגיע מכיסם של ציבור צרכני החשמל ואף שסוכם בהליך פטור ממכרז - נוהל המשא ומתן לגיבושו תחת מעטה חשאיות כבד, ופרטי ההסכם המתגבש נותרים לפי שעה עלומים. חברת החשמל נמנעת עדיין מלדווח כל פרט לגבי רכישת הגז, ולכן המספרים שצוינו עד כה היו בגדר הערכות בלבד. זאת, אף שלתנאי הרכישה יהיו השלכות מהותיות לגבי מחיר הגז שיימכר במשק בעשורים הבאים, ומכאן - לגבי מחיר החשמל ומוצרי התעשייה לסוגיה. דירקטוריון חברת החשמל יתכנס היום ומחר כדי לאשר את החוזה, שיובא לאחר מכן לבחינת רשות החשמל והרשות להגבלים עסקיים. זאת, כשפרטי העסקה שהגיעו לידי TheMarker מצביעים על תהיות לא פשוטות באשר למחיר הגז הטבעי שאותו הסכימה לשלם לשותפות מאגר תמר - מחיר שיעלה ב-10%-15% מהמחיר שעליו סיכמו הצדדים בהסכם העקרונות שעליו חתמו בדצמבר 2009. ייקור שרירותי לכאורה, שמשמעותו תוספת של כ-2.1 מ�

"אני לא רואה שנחתמים הסכמי גז בין שותפות תמר לחברת החשמל והלקוחות האחרים. אני שומע שהמחירים שמנסות השותפות להשיג הם מחירים שאי אפשר לקבל. ברור שבתנאים כאלה השוק לא יכול להישאר משותק. לכן אמרנו שאנו מתכוונים לבחון את האפשרות להכריז על הגז כמוצר בר פיקוח" - כך אומר שר התשתיות, עוזי לנדאו, בראיון ערב פתיחת ועידת האנרגיה של הארץ-TheMarker בשיתוף משרד עורכי הדין מ. זליגמן ושות'. בהתייחסות ללחץ הכבד שמפעילות שותפות תמר על חברת החשמל כדי שתסכים לייקר את הגז שתרכוש ממאגר תמר בכ-40% מגלה לנדאו: "ועדת המחירים אמורה היתה להתכנס כבר השבוע אך הדיון נדחה בינתיים, ויתקיים בהמשך. אני לא בעד איומים ולא בעד מעורבות ממשלתית במשק - אך רק אם המשק יכול להתנהל ללא כשלים. המצב כיום הוא כזה שלצערי הרב, צריך להגן גם על התעשייה וגם על הצרכן - וגם לדאוג לכך שיזמי הגז עצמם יוכלו להתקיים ולהתפתח בכבוד". שר האוצר קבע דד-ליין של חודש ימים עד שיתערב בתמחור הגז. "זה לא טוב שממשלה תתערב, אבל אם לא יהיה מנוס אז או שנכריז על מונופול ונקבע תקרת מחיר לגז, או שנלך על מהלכים קיצוניים - כמו למשל לאסור על חתימת חוזים ארוכי טווח - או שנפצל את מכירת הגז בין השותפות במאגרים". מדוע לא לפצל את הבעלות במאגרים כבר כעת, ולהבטיח תחרות בשוק הגז מבלי להזדקק לג

החרפת משבר הגז מעמידה איום מיידי על יציבותה הפיננסית של חברת החשמל: ל-TheMarker נודע כי החברה הודיעה שלשום לממשלה שהיא צופה גירעון תזרימי נוסף של 2.8-3.8 מיליארד שקל בחודשיים הקרובים בלבד. זאת, בעקבות הפחתה נוספת באספקת הגז למשק ממאגר ים תטיס שמול חופי אשקלון. לטענת החברה, מפעילת קידוח ים תטיס, נובל אנרג'י האמריקנית, הודיעה לה כי החל מהיום תצמצם את אספקת הגז למשק עד כדי שליש בלבד מהכמות החוזית שעליה חתמו הצדדים. עקב כך תידרש החברה לרכוש באופן מיידי כמויות נוספות של סולר מוקדם מכפי שחזתה. בחברה טוענים כי הפחתה זו של הגז לא שוקללה בחישוב שביצעו בחודשים האחרונים משרדי הממשלה ורשות החשמל, ושלפיו גובשה עבור החברה תוכנית גיוסי הון בסך כולל של כ-5 מיליארד שקל החל ביוני. מנכ"ל חברת החשמל אלי גליקמן פנה שלשום למשרדי הממשלה בבקשה שיסייעו במציאת פתרונות תזרימיים דחופים עבור רכש הסולר הנוסף. זאת, בין היתר, באמצעות העמדת ערבויות מדינה נוספות להנפקת חירום של איגרות חוב שמתכננת החברה באפריל. האוצר הסכים לפני כחודש להעמיד ערבויות מדינה לגיוסי החברה הקרובים. זאת, לצד ייקור החשמל ב-13.4% בשלוש השנים הקרובות - שיחל כבר החודש בהעלאה של 6.6% לפחות בתעריף. הסכמות אלה פורסמו בסוף ינואר לשימוע ציבורי שהסתיים בימים האחרונים. �

ור הפדרל ריזרב בן ברננקי אמר כי למרות המאמצים שנעשו בשנתיים האחרונות להמריץ את הכלכלה האמריקנית התוצאות מאכזבות, וכלכלת ארה"ב אינה מצליחה לחזור ולהתרומם לשיעורי צמיחה נאותים. למרות שיעורי הריבית הנמוכים, ללא תקדים בארה"ב ובאירופה, ועל אף הגירעונות הפיסקאליים הענקיים, גם הם ללא תקדים, כלכלות המערב אינן מצליחות לצמוח. על אף זאת, ולצד זאת, אנו חווים עליות מחירים שמייצרות לחץ כלכלי נוסף על כלכלת המערב, מאחר שהן שוחקות את ההכנסה הריאלית של אוכלוסיות רחבות באירופה ובארה"ב. נגיד בנק ישראל סטנלי פישר אמר באחרונה, שהמודלים הכלכליים שנמצאים בשימוש אינם עוזרים להבין את התהליכים הכלכליים המתרחשים. האם חוקי הכלכלה השתנו? חוקי הכלכלה הבסיסיים לא השתנו, אבל נראה שאת ההסבר למתרחש בכלכלת העולם צריך לחפש במקום אחר. בהיסטוריה הכלכלית המודרנית שלאחר מלחמת העולם השנייה, שני אירועים מרכזיים מוגדרים כ"משברי נפט". הראשון, ב-1973, בעקבות אמברגו הנפט שהטילו על המערב מפיקות הנפט הערביות בעקבות מלחמת יום הכיפורים. השני, ב-1979, בעקבות מהפכת חומיני באיראן, כאשר הופסק יצוא הנפט של איראן למערב. בשני משברי הנפט האלה חווה העולם המתועש מחסור בנפט, שגרר עלייה חדה במחירי הנפט, שבעקבותיה כלכלת העולם הידרדרה למיתון חריף, במקביל ל�

השר להגנת הסביבה גלעד ארדן תוקף בחריפות את שר האנרגיה לנדאו, וטוען שהוא אינו עשה די כדי לפתח את משק הגז בישראל. במכתב ששלח ארדן ללנדאו ביום חמישי האחרון מאשים השר להגנת הסביבה ש"ברור לכולם שהתנהלות שונה של משרדך בשנים שעברו הייתה מאפשר אספקת גז טבעי כבר היום", טוען השר במכתב ששלח ללנדאו, זאת על רקע כוונת רה"מ להעביר הצעת חוק לזירוז הקמת מתקני קליטת גז בחופי ישראל. ארדן טוען שלנדאו "הפקיד את התכנון של התשתית הלאומית בידי חברה פרטית (נובל אנרג'י האמריקאית - ל"ג)", לה "אינטרסים כלכליים צרים". ארדן מזכיר שזאת הייתה אחת הסיבות לביטול התכנית, במאבק שכונה בזמנו "מאבק חוף דור". לטענת ארדן, לא רק שמשק הגז ניזוק ותעריף החשמל זינק בכ-25% מאז אוגוסט, אלא גם "ברור לכולנו שאם משרדך היה מקדם בעבר, בהתאם לאחריות תחום ההתיעלות האנרגטית, את קידומן של תחנות כוח סולאריות היו לרשות המשק עוד מאות מגה וואטים", טוען ארדן. ים תטיס מתרוקן? חבל שלא הודיעו סוגיה נוספת אליה מתייחס ארדן היא ההאשמות כאילו הוא הורה לחברת החשמל לנצל כמה שיותר גז בהפעלת תחנות הכוח שלה, זאת במטרה לשמור על איכות הסביבה (גז נקי לשימוש מסולר - ל"ג). התוצאה: מאגר ים תטיס התרוקן והפך לדליל, והעלמותו של הגז המצרי החריף את משבר האנרגיה. "אם נגרמה הפרעה תפעולי�

בשיחות שמקיים לאחרונה משרד האוצר עם רשות ההגבלים העסקיים נבחנות סנקציות לריסון המחיר שידרשו השותפויות הישראליות על הגז הטבעי, בעקבות משבר הגז המצרי. כן נבחנת האפשרות להגביל את משך חוזי הגז שלהן עם חברת החשמל לשלוש שנים. במקביל הצהיר שר התשתיות עוזי לנדאו כי בכוונתו להכריז על הגז כמוצר בר־פיקוח

השיבושים באספקת הגז המצרי יצרו ואקום במשק הגז הישראלי שאותו מילאו שותפויות הגז המקומיות תוך שהן גוזרות קופון שמן. בעקבות העיכובים בהגעת הגז המצרי חתמה שותפות הגז "ים תטיס" בשבועות האחרונים על עסקאות הנוקבות במחירים הגבוהים בכ־40%-45% ממחירי השוק. על רקע זה החלו גופי הרגולציה השונים המפקחים על שוק הגז - משרד האוצר, משרד התשתיות הלאומיות, משרד ראש הממשלה ורשות ההגבלים העסקיים - לבחון דרכים להגביל את כוחן של שותפויות הגז ב"תמר" וב"לוויתן" ולמנוע את הפיכתן למונופול.   אייל גבאי. פנה לרשות ההגבלים העסקיים צילום: צביקה טישלר במשרד האוצר בוחנים בין היתר לאסור את ייצוא הגז ממאגר "לוויתן" וכן להגביל את משך החוזים עם חברת החשמל לשלוש שנים בלבד. במידה וסנצקיות אלה יצאו לפועל מדובר יהיה במכה קשה עבור שותפויות הגז, שמסתמכות על צפי לתזרים מזומנים ממכירת הגז לחו"ל ומחתימת עסקאות מקומיות ארוכות טווח כמקור מימוני לפיתוח מאגרי גז.   כספים אלה צפויים לשמש את השותפויות למימון פיתוח מאגרי גז קיימים כ"תמר" ו"נעה" וכן מאגרים עתידיים כ"לוויתן".   במקביל, כפי שנחשף אתמול ב"כלכליסט" פנה מנכ"ל משרד ראש הממשלה אייל גבאי לראש הרשות להגבלים עסקיים דיויד גילה, וביקש ממנו לבחון האם יש בידי הרשות כלים לוודא שספקי הגז הישראלים ל

תשובה צריך 10 מיליארד דולר למימוש התוכנית השאפתנית שלו לייצוא גז ■ הביקור של הנשיא פרס בקפריסין נתן לו רוח גבית ■ ובינתיים, נפערים סדקים בין תשובה לשכיר העשיר במשק, גדעון תדמור 14/11/2011, 08:38עמירם ברקת   +א -א   נושאים:גדעון תדמוריצחק תשובהנובל אנרג'יקבוצת דלקקידוח לוויתן   10 מיליארד דולר - זה הסכום שיידרשו יצחק תשובה ושותפיו לגייס בשנים הקרובות כדי לממש את תוכניות ייצוא הגז השאפתניות שלהם מלוויתן. לצורך גיוס הסכום מקימה הקבוצה חברה חדשה ומנהלת מגעים עם שחקנים בליגה העולמית של שוק הנפט והגז ממדינות כמו סין ורוסיה. "הפרויקט הזה פשוט גדול עלינו ועל נובל אנרג'י", מודים בקבוצה. מעבר לעלות הכספית האדירה, הפרויקט כרוך בהתמודדות מול יריבים עסקיים בעלי עוצמה פיננסית ופוליטית רבה. בהתמודדות הזאת נעזרה קבוצת דלק ב"אס" של הדיפלומטיה הישראלית - נשיא המדינה שמעון פרס. במוקד ההתעניינות עומד מאגר לוויתן, הנחשב תגלית הגז הימית הגדולה ביותר בעולם בעשור האחרון, ואולם התוכניות של קבוצת דלק ושותפתה נובל אנרג'י מרחיקות הרבה מעבר לגבולות מאגר הגז והמדינה. במרכזן עומדת הקמת מתקן להנזלת גז טבעי (LNG) שיוקם ככל הנראה בדרום האי קפריסין. המתקן יקלוט גז ממאגר לוויתן וככל הנראה גם ממאגר אפרודיטה שצפוי להתגלות בקר�

... ""העובדה שמשרד התחבורה ומשרד התמ"ת לא היו חברים בוועדה - זה חוסר היגיון שזועק לשמיים. איך זה ששני הצרכנים המרכזיים של גז טבעי, מלבד מגזר האנרגיה, לא חברים בוועדה?", קובל ארדן. לדבריו, המשמעות של התרוקנות מאגרי הגז בעוד 25 שנה היא חזרה לשימוש בנפט, שצפוי להיות יקר בהרבה: "קרן המטבע העולמית טוענת שעד 2020 צפויה עלייה דרמטית במחירי הנפט, בשל הצמיחה של הודו וסין. מישהו יודע לתמחר כמה תעלה לצרכן בישראל חבית נפט ב-200 דולר? מי זו בכלל ישראל בשוק הנפט? צרכנית קטנה, בעייתית ורחוקה מהשווקים המרכזיים". לדברי ארדן, המצב הגיאו-פוליטי של ישראל מחייב כיום נקיטה במדיניות שמרנית יותר בנושא הגז. "אני לא מכיר כלכלן שיודע לכמת ביטחון אנרגטי, לא במצב רגיל ולא במצב שלנו. כשאתה רואה שנשיא מצרים, מוחמד מורסי, רוצה לבקר באיראן ולחדש עמה את הקשר שנותק לפני שנים, אתה שואל על מה הוועדה מסתמכת במסקנות שלה. איך היא מכמתת כלכלית את הביטחון האנרגטי כשאלה השכנים שלך? הרי אם יפרוץ משבר אנרגיה, ישראל תהיה בסוף התור של ספקיות הנפט". את עיקר האשם במסקנות המגבשות תולה ארדן במשרד האוצר, שנציגיו בוועדה דחפו לאפשר יצוא מהיר של הגז, תוך שמירת עתודות של 15 שנה בלבד - כדי להזרים לקופת המדינה מהר ככל הניתן את התקבולים ממיסוי הגז. "האוצר מסתכל על הטו

ברקע משבר הגז הטבעי המחריף במשק הגיעו חברת החשמל וחברת אקסלרייט (Accelerate) האמריקאית לישורת האחרונה במשא ומתן שניהלו (בפטור ממכרז) להקמת תשתית יבוא גז נוזלי (LNG) לחופי ישראל. ... אוניית הגיזוז תחובר באמצעות מצוף אל מקשר ימי באורך 10 ק"מ. על פרויקט זה אחראית חברת נתיבי גז (נתג"ז), והוא מבוצע על ידי מיקופרי האיטלקית ו-APL הנורווגית. אוניית הגיזוז שתחובר למצוף לא תוזן בידי אוניות הזנה במודל ship to ship, אלא תידרש לשוט אחת לשבועיים לנמל קפריסאי על מנת לטעון LNG. זאת, ככל הנראה, בגלל סירוב חברות הביטוח הבינלאומיות לבטח פריקת LNG בחופי ישראל. פריקת הגז לחוף תימשך עשרה ימים, וההפלגה לקפריסין ובחזרה תארך שלושה ימים. בהליך המשא ומתן יוצגה חברת החשמל בידי A. Overy, אקסלרייט מיוצגת בידי Petco International ונתג"ז מיוצגת בידי MCS Kenny. עם הגשת החוזה לאישור דירקטוריון חברת החשמל ורשות החשמל במאי, תידרש חברת החשמל לפרסם במהירות את המכרז הבינלאומי לרכישת הגז בהיקף משוער של כ-2.2 BCM גז בשנה (עם אופציה להארכה בשנה נוספת). במקביל, תידרש רשות הגז להתוות את מודל רכישת ה-LNG והשימוש במתקן הקבלה, לאחר שפירסמה באחרונה לשימוע מתווה מורכב שנתקל בתהיות.

"שר האנרגיה והמים ד"ר עוזי לנדאו גילה כי הוא "מתפלל" שתתרחש בישראל הפסקת חשמל ארצית חמורה כדי שהציבור יבין סוף-סוף את משמעות בצורת החשמל שאליה נקלע המשק. בדברו ביום שישי בכנס המועצה ההנדסית של התאגדות מהנדסי החשמל והאלקטרוניקה אמר לנדאו "לפעמים אני מתפלל שתהיה תקלה קשה כדי שאנשים יבינו. היום אתה קם ואתה צריך תחנת כוח קטנה בבית, ובחוץ צריך חשמל בצמתים ולכל מערכות המיחשוב. כנראה שעד שלא נשלם מחיר לא נבין". לנדאו גילה כי התחזיות המטאורולוגיות צופות שהקיץ יהיה השנה חם מהרגיל וציין כי כל נפילה של תחנת כוח גדולה בשל תקלה תוביל למחסור בחשמל. יושב ראש התאגדות מהנדסי החשמל אמיל קויפמן סייג מעט את דרביו של לנדאו ואמר כי "לא יכול להיות שתהיה מערכת, ויגידו שלא יכול להיות שיהיו הפסקות חשמל. התפקיד שלנו זה להקטין אותן ולמצוא פתרונות לחזרה לתפקוד תקין אם יהיו הפסקות חשמל. אם רגולציה תהיה חכמה אז כנראה שיהיו פחות הפסקות חשמל ופחות בעיות בתחום רשת החשמל". יושב ראש חברת החשמל יפתח רון טל אמר בכנס כי כור גרעיני לייצור חשמל יוקם בסופו של דבר בישראל "יש צורך כזה (בפיתוח תחנת כוח גרעינית ע"ב) והוא אפשרי. יש צורך לשת"פ בין מדינות אבל אם אתם שואלים אותי אם זה יקרה, זה יקרה, ואנחנו נערכים לזה. אנחנו כתבנו תוכנית לאוניברסי

אלונה שפר-קארו, מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, הופתעה השבוע לגלות את שמה מוזכר ב-ynet ברשימת חברי המפלגה העתידית של העיתונאי יאיר לפיד. בשיחות פרטיות הבהירה כי אין לה שום כוונות להצטרף לפוליטיקה וכי הקשר היחידי שיש לה עם לפיד הוא חברות אישית קרובה עם אחותו. "אני רואה את עתידי בשירות הציבורי", היא אומרת ל"גלובס", "יש לי זכות גדולה לעבוד אצל השר ארדן, ואם הספקנו כאן בשנתיים מה שלא נעשה ב-20 שנה - זה בעיקר בזכותו". שפר-קארו הכירה לראשונה את ארדן כששימשה מנכ"לית "חיים וסביבה", ארגון הגג של ארגוני הסביבה. ב-2009 היא הציגה את המלצות הארגונים להפחתת פליטות גזי חממה לצוות מאה הימים שהקים בנימין נתניהו לקראת הקמת ממשלתו החדשה. ארדן, שהיה חבר בצוות, השתכנע ושכנע את שפר-קארו להפוך לראש המטה שלו. אחרי שנה וחצי בתפקיד התמנתה שפר-קארו בפברואר 2011 למנכ"לית המשרד להגנת הסביבה. אתמול קרא ארדן לנתניהו להקים ועדה ציבורית לבחינת השימוש בכל משאבי הטבע בישראל, ובהם מים מינרליים, חול ים, פוספטים ומלח המופק מים סוף. היוזמה באה על-רקע הביקורת הקשה שמתח ארדן על הסדר התמלוגים החדש בין המדינה לכי"ל. - יש היום תחושה שאווירת אנטי-ביזנס השתלטה על השירות הציבורי. "אני חושבת על הטענה הזו לא מעט. אנחנו רואים חשיבות בתעשייה חזקה כי רק תעשייה חזקה

השנה שהיתה: מלחמות, קרבות אגו ופיצוצים פצצות מימן אספקת הגז המצרי ב-2011 "מה אתה עושה כדי שלמצרים לא ישתלם לסגור לנו את הברז?", נשאל לפני שלוש שנים יוסי מימן בראיון ל-TheMarker. "יש לנו הסכם שלום יציב בן עשרות שנים, ומעולם לא הופרו תנאיו. אבל הגלובליזציה היא התשובה לחששות. אתה הרי לא יכול להעניש לקוח אחד - ולצפות לאדישות מן העולם", השיב מימן. בינתיים, העולם דווקא מפרגן ל"אביב הערבי", ומפגין אדישות כלפי שמונת הפיצוצים שאירעו בצינור הגז שבחצי האי סיני מתחילת השנה. מימן איבד את פטרונו הפוליטי במצרים, איבד את שותפו המצרי לפרויקט EMG, איבד את התזרים שנועד להשיב את חובותיו ובאחרונה איבד גם את יד ימינו זה 21 שנה. "מי שעושה דברים גדולים, כשהוא טועה - הוא גם טועה בגדול", אמר אז מימן בראיון. מדינת ישראל, מצדה, איבדה ספק שאמור היה להזרים 45% מהגז שלה, ונותרה תלויה בחסדי מונופול מדולדל - בעוד שהיא סופרת את הדקות להחלפתו במונופול אחר. הענף הסולארי מציג: ההתפכחות האווירה הרומנטית שאפפה את הצטרפות ישראל אל חבר המדינות המתמרצות ייצור חשמל ירוק פינתה ב-2011 את מקומה להתרסקות קשה וכואבת על קרקע המציאות הפוליטית, הכלכלית והביורוקרטית. זה החל בהוראת משרד האוצר להקפיא את כלל המכסות הסולאריות, ובקרב מתוקשר מעל דפי העיתונות ובין מ�

משבר הגז הטבעי מחריף: ספקית הגז ים תטיס הודיעה אתמול ללקוחותיה בישראל כי תפחית את אספקת הגז למשק ב-30%. ים תטיס, שבבעלות קבוצת דלק (53%) ונובל אנרג'י האמריקאית (47%) לא נימקה את ההודעה. לפי הערכות, נובעת ההפחתה מהידלדלות מואצת של מאגר מארי B מול חופי אשקלון - ורצון השותפות בו להימנע ממיצויו המהיר. הנפגעת העיקרית מהמהלך היא חברת החשמל, שצורכת כיום 2.5 מיליארד מ"ק (BCM) גז בשנה מהמאגר. זאת, לאחר שכבר הפחיתה את הצריכה ב-40% בעקבות הוראת משרד האנרגיה והמים לצמצם את השימוש בגז האוזל. היות ואספקת הגז ממצרים לא חודשה מאז שפוצץ הצינור בין המדינות בתחילת נובמבר - תידרש חברת החשמל לעשות שימוש מוגבר בסולר ובמזוט. שימוש חלופי זה עשוי לייקר עוד יותר את החשמל - ולדרוש מהממשלה פתרונות מהירים יותר למצוקה התזרימית של חברת החשמל, כדי שתוכל לרכוש דלקים חלופיים. רשות החשמל צפתה כי העדר אספקת גז טבעי ממצרים לאורך 2012 כולה ידרוש את ייקור החשמל בכ-30%. הקלות במסים שאותן בוחן משרד האוצר, וכן מנגנון פרישה שבכוונתו ליישם בשיתוף רשות החשמל ¬ יפחיתו לפי שעה את הייקור לכ-7%-8% לחמש שנים. לקוחות נוספים שייפגעו מהמהלך הם בית הזיקוק בחיפה (בזן), כיל, פז אשדוד ונייר חדרה. ים תטיס כבר הפחיתה ללקוחות אלה לפני חודשיים את אספקת הגז לכ-85% מהכמות החוזי�

יפתח רון טל, יו"ר דירקטוריון חברת החשמל, אמר בכנס - "אני רוצה שמי שעוסק באנרגיה בארץ יתחיל לשנן את המספרים 80:20. בשנת 2020 אנחנו נייצר חשמל כאשר 80% מייצור החשמל יהיה בגז. 10% ייוצרו בפחם ו-10% ייוצרו באנרגיות מתחדשות וייתכן בלית ברירה אחוזים קטנים יהיו בסולר. ב-2011 כחלק של יציאה לדרך בתחום הגז, הגז מהווה 40% מהדלקים שלנו, 45% בפחם ופחות מ-10% בסולר. היום, קיץ 2012 אנחנו עם 8% ייצור גז, 40% בפחם וכ-45% בסולר ומזוט, זה לב ליבו של משבר החשמל ולזה מצטרף תוכניות פיתוח שלא מומשו, לכן יש משבר חשמל, היה לנו פחות מ-1% רזרבה בכמה שעות ביממה בשבוע שעבר."

לפחות 221 אנשים מתו במהלך גל קור באירופה שבו צנחו הטמפרטורות מתחת למינוס 30 באירופה המזרחית, בעיקר באוקראינה. חשש נוסף הוא שגל הקור, הקשה ביותר במזרח אירופה זה עשרות שנים, יגרום למשבר אנרגיה, בשל הידלדלות באספקת גז להסקה מרוסיה. לפי הערכות, פולין, סלובקיה, אוסטריה, הונגריה, בולגריה, רומניה, יוון ואיטליה סובלות מנפילה של עד 30% באספקת הגז אליהן. מחיר הנפט להסקה עלה ב-2% ביום שישי ל-311.44 דולר לגאלון. מחיר הנפט הגולמי עלה ב-1.5% ל-97.84 דולר לחבית ביום שישי. ... ביום חמישי אמר מונופול הגז הרוסי, גזפרום, כי הוא אינו אחראי לצמצום האספקה, וכי נראה כי אוקראינה, שהצינורות עוברים בשטחה, לוקחת יותר גז ממה שהיא מצהירה. ממשלת אוקראינה הכחישה את ההאשמות. הנציבות האירופית העבירה לכוננות את ועדת תיאום הגז שלה, אולם אמרה כי לא הכריזה מצב חירום. ... למרות שהם רגילים לתנאי מזג אוויר קשים, ברוסיה נרשמו טמפרטורות הנמוכות ב-7 עד 12 מעלות מהרגיל. שימוש מוגבר בתנורי חימום במקום בהסקה מרכזית גרם לעלייה של 30% במספר השריפות הביתיות מאז החודש שעבר. ... ממערב לשם, ירד ביום שישי שלג נדיר ברומא, והוביל לסגירת אתרים כמו הקולוסיאום והפורום הרומי, כדי למנוע החלקה של תיירים. בצפון איטליה שובשה תנועת הרכבות בשל קרח ושלג, והטמפרטורות באלפים נפל�

איראן גילתה נפט במימי הים הכספי, לראשונה זה יותר מ-100 שנה - כך דיווחה סוכנות הידיעות "פארס" היום. מאגר הנפט התגלה בעומק 2.5 ק"מ בעת קידוח בשדה גז טבעי, ועשוי להכיל 10 מיליארד חביות נפט גולמי, לפי סוכנות הידיעות, שקיבלה את המידע מפי חברת הנפט הממשלתית של איראן. היקף כזה שווה ערך ל-7% מעתודות הנפט המוכחות של איראן. איראן טרם מפיקה נפט גולמי בים הכספי, בו ישנם סכסוכים טריטוריאליים מרובים, אך בקזחסטאן ובאזרבייג'ן ישנם פרויקטים שהחלו להפיק נפט או צפויים להתחיל בהפקה בשנה הבאה. "איראן מעולם לא מצאה משהו בשטחה הטריטוריאלי בים הכספי כיוון שמדובר בקידוח עמוק. בארות אלו עשויות להיות הראשונות שלה באזור", אמרה רובין מילס, ראש מחלקת הייעוץ בחברת מנאר אנרג'י קונסולטינג אנד פרוג'קט מנג'מנט בדובאי, לסוכנות הידיעות בלומברג. לאיראן עתודות נפט מוכחות בהיקף 151 מיליארד חביות, לפי נתוני אופ"ק מ-2010. לפי אתר משרד הנפט האיראני, אגן הים הכספי עשוי להכיל 17-33 מיליארד חביות נפט, לעומת עתודות בהיקף 17 מיליארד חביות נפט בים הצפוני. משרד הנפט מעריך כי בים הכספי עשויים להימצא עד 8,000 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי. אחמדינג'אד צילום: רויטרס עם זאת, הגידול בעתודות הנפט של איראן אינו צפוי לסייע לה בהתמודדות עם הסנקציות של אירופה ושל ארה"