"Atwood Advantage - זהו שמה של אסדת הקידוח הענקית שתחכור נובל אנרג'י מחברת Atwood Oceanics (סימול בוול סטריט: ATW), כאשר התחנה הראשונה של האסדה תהיה ככל הנראה "לוויתן". מה הלו"ז? הרבעון הרביעי של 2013, כלומר בעוד כשנה. נובל אנרג'י פרסמה היום (ה') באתר האינטרנט שלה פרטים על האסדה שתחליף את ה"הומר פרינגטון" שנקלעה לקשיים בעת קידוח הנפט במים העמוקים. האסדה החדשה נבנתה ע"י חברת המספנות הקוריאנית Daewoo Shipbuilding & Marine Engineering. נובל תשלם 584 אלף דולר על כל יום שהאסדה תפעל. האסדה תעניק לנובל יותר גמישות ותשפר את יכולת הניידות במעבר בין קידוחי החברה ברחבי העולם. "יכולות האסדה מספיקות כדי לבצע את קידוח מטרת הנפט במים העמוקים באגן המזרחי של הים התיכון", כתבה נובל אנרג'י באתר שלה, ורמזה בכך כמובן לקידוח הנפט ב"לוויתן". "זה יהיה הקידוח הראשון של האסדה". כאמור, נובל ציינה כי תקבל לידיה את האסדה במהלך הרבעון הרביעי של 2013."

"האם אימוץ מלא של מסקנות ועדת צמח למשק הגז נמצא בסכנה? על רקע שרשרת אכזבות בקידוחי הגז בישראל לאחרונה, שוחח "גלובס" עם מספר אנליסטים וגורמים בשוק על מנת למצוא תשובה לשאלה סבוכה זו. נציין כי לאחר פרסום מסקנות הוועדה הסופיות, בסוף אוגוסט, פורסמו מספר ידיעות מאכזבות בשוק הגז הישראלי, החל מכישלון קידוח "מירה" של הכשרה אנרגיה ומודיעין ועד תוצאות חלשות בקידוח "שמשון" (0.55 TCF גז טבעי לעומת ציפיות מוקדמות לעד 2.3 TCF). לרצף הזה נוסיף כמובן את ההערכות כי הבחירות יוקדמו לתחילת 2013, עובדה שיכולה להכניס לקיפאון את הדיון והאימוץ של מסקנות הוועדה. אין להקל ראש בדחייה או אימוץ חלקי של מסקנות הוועדה, שכן על פי הערכות רווחות בשוק, תרחיש כזה עשויה לתקוע גלגלים בתהליך כניסת שותף אסטרטגי זר לתגלית "לוויתן", אשר פיתוחו "גדול" על יכולותיה של נובל אנרג'י ודלק לבדן. ברור כי אף שותף לא ייכנס ללא ודאות רגולטוריות בסוגיית יצוא הגז. ירון זר, אנליסט האנרגיה של כלל פיננסים, מציין מספר נקודות, אשר מובילות אותו להעריך כי יהיה זה פזיז ונמהר להסיק שמסקנות ועדת צמח יעברו בקלות את הממשלה, אם בכלל, בין היתר בשל הנתונים החדשים שנכנסו למערכת השיקולים. ראשית, זר מעריך כי "טעות קדמונית" הביאה להסתמכות יתרה על הערכות המכון הגיאולוגי האמריקני, ה-US

"רשות החשמל פירסמה לשימוע תעריפים חדשים לחשמל סולארי המיוצר במתקנים שהוקמו במסגרת מכרזי קרקע של מינהל מקרקעי ישראל. על פי השימוע, יוחלף התעריף הקיים בגובה 102.5 אגורות לקוט"ש, בתעריף של 52 אגורות לקוט"ש. באם יתאפשר להאריך את הרישיונות מ- 20 ל- 25 שנה, יופחת התעריף ל- 47 אגורות לקוט"ש. התעריף לא יחול על פרויקטים שיקומו במכרזים שכבר הושלמו, ולפיכך תקף רק עבור מכסה של כ- 34 מגה וואט. תעריפים אלו מתייחסים למתקנים שיוקמו במסגרת מכסה מיוחדת של 60 מגה וואט, שיוחדה למתקנים המוקמים במסגרת מכרזי קרקע של מינהל מקרקעי ישראל. עד כה זכו הושלמו שלושה מכרזים מעין אלה, שניים במצפה רמון ואחד בעברונה, בהספק כולל מקסימאלי של כ- 16 מגה וואט. השטח הכולל שהוצא בשלושת המכרזים היה כ- 305 דונם, עבורו התחייבו הזוכות, סופר-סולאר (של סופרגז מקבוצת גרנית הכרמל) וחברת EDF, לשלם למינהל סכום כולל של 63 מיליון שקל."

"כששואלים אותי 'מה, אתם הולכים לשנות את העולם?' אני עונה: 'כן'", אומר היו"ר הטרי של המינהלת, אייל רוזנר. "גם אם זה נשמע מצחיק, צריך למצוא את הדרך להיות זרז להפחתת התלות העולמית בנפט, באמצעות הפיכת ישראל למוקד של תעשייה וידע בתחום תחליפי הנפט לתחבורה", הוא מדקלם באמונה. "אנחנו מסתכלים על ישראל כשדה ניסוי", אומר רוזנר, "כמנוף למה שיקרה בעולם. האסטרטגיה היא להטמיע תחליפים קיימים, לקדם טכנולוגיות שקרובות לבשלות ולתמוך במחקר ופיתוח (מו"פ) לטכנולוגיות עתידיות. העיקרון הוא שחייבים פתרונות כלכליים. סובסידיות לא יעבדו לאורך זמן. עוד עיקרון הוא שאין קסם אחד, אלא מגוון פתרונות שמתאימים לצרכים ולמקומות שונים בעולם"." ... "אין ביטחון שבשנים הקרובות תימשך אספקת הנפט לישראל", אמר באחרונה ל-TheMarker הנשיא לשעבר של ענקית הנפט Shell בארה"ב, ג'ון הופמייסטר. "אתם צרכן קטן, ואתם יכולים למצוא את עצמכם במחסור בנפט בכל מחיר שתהיו מוכנים לשלם בעבורו. למדינה כמו ישראל, זה עניין רציני מאוד. גם מבחינה כלכלית וגם מבחינה ביטחונית, מחסור בנפט יכול להיות בעיה לאומית גדולה". ... כדי לתמרץ מו"פ בתחליפי נפט, תומכת המינהלת בשלוש קבוצות מחקר בין-אוניברסיטאיות, שבהן משתפים פעולה כמה צוותים במו"פ בתחום הסוללות המתקדמות לכלי רכב חשמליים ודלק ממקור

"מזכר חדש שייצא לאור באוקטובר הקרוב אמור לדחוק באופן משמעותי את מקומו של הדלק הביולוגי בעולם תחליפי הדלקים לתחבורה. על פי סוכנויות הידיעות, מסמך חדש עליו עמלים באיחוד כעת יקבע כי יש להפחית באופן דרמטי את כמות השימוש בדלקים ביולוגיים (biofuels) באירופה ולמעשה לוותר על יעדי ה-20/20 שביקשו לקבוע כי עד שנת 2020 יעשה שימוש של 20% באנרגיות ירוקות- מתחדשות.  על פי דיווח של APF עולה כי המזכר החדש שהפיק האיחוד מראה כי בניגוד למצופה, הרי שהדלקים הביולוגיים (בעיקר מדור 1, דוגמת אתנול) לא הצליחו להפחית את כמות גזי החממה מכיוון שגידולים חקלאיים אלו דרשו הוצאה של אנרגיה רבה ומזהמת למדי. כמו כן, נודע כי בניגוד לציפיות המוקדמות שביקשו לשפר את תחום התחבורה על ידי הדלקים הביולוגיים שכעת עומדת המכסה העתידית של 2020 על 5% בלבד בעוד שכבר היום מכסות הדלק לתחבורה המונע על ידי ביודיזל עומד על 4.5%.  מומחים בתחומי הסביבה החמיאו לכותבי המזכר והבהירו כי המצב הנוכחי שבו מגדלים גידולים חקלאיים לטובת יצירת דלקים הנה בעייתית ביותר. "אלו חדשות מצוינות. טוב לדעת שהועדה באיחוד האירופאי הפנימה את העובדה שגידולי האתנול גורמים לבעיות ענקיות" אמר מארק אוליבייר הרמן מארגון "אוקספם" הנחשב מומחה לתחום הביודיזל "בעקבות הגדלת הביקוש לדלקים ה�

""עד 2018-2019 גז מהים התיכון יזרום דרך יוון לאירופה, ויספק גיוון במקורות הגז בצורה בטוחה", כך התראיין היום (ג') מנהל הפעילות הבינלאומית של פרויקט צינור הגז ITGI, דימיטריס מנוליס בכנס אנרגיה בווינה, אוסטריה. מנוליס ציין כי תגליות הגז "תמר", "לוויתן" ו"בלוק 12" בקפריסין הן מתגליות הגז הגדולות בעולם בעשור האחרון, וכי הצרכנים במערב אירופה מחפשים חלופות אשר יורידו את התלות בספקי הגז מרוסיה. נציין כי ITGI הפסידה במכרז להובלת גז מהים הכספי לקונסורציום בראשות BP. לאחר ההפסד, מחפש ITGI חלופות לאספקת גז למערב אירופה. על פי מנוליס, נובל אנרג'י האמריקנית, קבוצת דלק הישראלית והממשל בקפריסין כבר בדקו האם בניית צינור למערב אירופה אפשרית. על פי ITGI, בניית אופרציה כזו אפשרית עד 2015 ותעלה באזור ה-1.25 מיליארד אירו (1.6 מיליארד דולר). מנוליס לא מתעלם מבעיות טכניות ופוליטיות בהנחת צינור בין ישראל, קפריסין ויוון, אך מעריכים כי "למרות הקשיים, בנייה ותפעול של צינור כזה אפשריים", והזכיר פרויקטים בעלי מאפיינים דומים בין אלג'יריה לספרד ובין תוניסיה לאיטליה."

""התחלנו את השנה עם תקציב דלקים של 11 מיליארד שקל ובגלל הגז המצרי הוא קפץ ל-23.3 מיליארד שקל. בלעדי האוצר, הגנת הסביבה ותש"ן (תשתיות נפט, שאחראית על הולכת דלקים - ל"ג) לא היינו שורדים את הקיץ. כך אמר יו"ר חברת החשמל יפתח רון טל במושב האנרגיה של הוועידה הכלכלית המרכזית של "כלכליסט" ובשיתוף מכון האנרגיה והסביבה שנערכת היום (ג') בתל אביב. לדברי יו"ר חברת החשמל, מאז 1996 הפרידה המדינה בין תעריף החשמל לעלויות הייצור החברה במשבר פיננסי. "החברה היא ממשלתית והיא תמשיך לספק חשמל גם כשזה לא כלכלי. כדי לפתח את המשק אתה חייב לגייס כסף והגענו להתחייבויות של 69 מיליארד שקל. אם היינו חברה פרטית לא בטוח שהיינו מספקים את כל החשמל. גם ב-2011 וב-2012 התעריף עלה ב-25% אבל הצורך האמיתי, זה שהיה מכסה את הדלקים, הוא להעלות את התעריף ב-46%", גילה לכולם. לטענתו, כשיגיע הגז מקידוח תמר באפריל 2013 הבעיה התזרימית תעלם, אולם החברה עדיין תצטרך לעבור שינוי ארגוני". רון טל סיכם את דבריו ואמר: "יש לי הצעת יעול לממשלה - שבפעם הבאה יהיה רק שר אחד לאנרגיה ולסביבה. זה יחסוך לכולנו"."

"השותפות ב'לוויתן' משוועות לשותף בקנה מידה עולמי, ויש לכך סיבה טובה. המסקנות הסופיות של ועדת 'צמח' לעניין ייצוא הגז הטבעי מ'לוויתן' ו'תמר' פורסמו בסוף אוגוסט האחרו, ושלחו את מניות הסקטור לעליות שערים חדות. בדיוק באותו השבוע פורסמו בתקשורת בחו"ל דיווחים על כוונת טנזניה להקים בתחומה מתקן ייצוא גז נוזלי (LNG). השורה המטרידה באותם דיווחים מגיעה מכיוון העלויות. חלק משמעותי מתימחור מניות הגז מוטות הייצוא (בעיקר מניות 'לוויתן') קשור כמובן לעלויות הכרוכות בהקמה של תשתית הייצוא. אנליסטים בארץ מעריכים במודלים שלהם, כי עלות ההקמה ... כ-10 מיליארד דולר.  כעת נחזור לדיווחים על רצונה של טנזניה להפוך לשחקנית בתחום הגז הבינלאומי. ... עלות ההקמה של מתקן ההנזלה תעמוד על כ-1.5 מיליארד דולר לטון. במילים אחרות, אם נמשוך את הנתון הזה לישראל - "מספר הקסם" עולה ל-15 מיליארד דולר. מאגר לוויתן מוערך כעת באופן סחיר ב-3.6 מיליארד דולר (לפי שהינה שחקנית טהורה). ההערכה היא שכל תזוזה של מיליארד דולר כלפי מעלה בעלות הקמת מתקן ההנזלה במודלים של האנליסטים אמורה למחוק כחצי מיליארד דולר משווי ה'לוויתן'. לסיום נאמר גם, כי תהליך של הקמת מתקן שכזה עשוי לתרום לעליית שווי בגלל עניין של ירידה בסיכון."

שלוש משפחות בפרויקט הארגמן בנס ציונה, שמחזיק בתו התקן לבנייה ירוקה, גילו שההוצאות על חשמל ומים הרבה יותר נמוכות מכפי שהיו במקום מגוריהן הקודם. מבדיקה מדגמית שערכה יזמית הפרויקט, קבוצת חנן מור, התברר שהן הצליחו לחסוך כ-40% בהוצאות החשמל והמים ביחס לדירה רגילה.   המשפחות, שעברו להתגורר במקום בדצמבר 2011, רכשו דירות בעלות גבוהה יחסית של 2 מיליון שקל לדירת 5 חדרים. בחנן מור מסבירים, כי דירה ירוקה יקרה אמנם בכ-2% יותר לעומת דירה רגילה. אך טוענים שזו השקעה משלמת, בשל החיסכון בהוצאות השוטפות. ... איך מושג החיסכון? בקבוצה מסבירים כי ההוצאות של הדיירים על מיזוג נמוכות יותר בזכות קירות תרמיים, שמבטיחים בידוד של 120-100 שעות מחום וקור, לעומת קירות רגילים שמספקים עד כ-12 שעות בידוד. גם תכנון העמדת המבנים, שהתחשב בכיווני השמש ובמשטר הרוחות, מאפשר לצמצם במיזוג ובתאורה. בנוסף, המזגנים חוברו לדודי השמש והחום שהם פולטים משמש לחימום המים.     לצד זאת, נדרשו התקנות מערכות חיסכון מיוחדות בעלות גבוהה, שהסתכמו על פי החברה בכ-115 אלף שקל. כך למשל הותקנה בבניין מערכת להסרת אבנית מהמים שמאפשרת לגופי המים לעבוד באופן יעיל יותר. בחברה מציינים כי עלות התקנתה עמדה על 12 אלף שקל, כאשר החיסכון לדייר בצריכת החשמל מתבטא בעשרות שקלים בחודש.

הנה דוגמה נהדרת לתקנות חוק שהביאו לשינוי צרכני: גידול במכירת נורות לד חסכוניות, מאז איסור מכירת נורות המבזבזות אנרגיה. ... שמונה חודשים אחרי נחמד לראות כי התקנות באות לידי ביטוי גם בשוק. חברת "...", שמייצרת תאורת לד חסכונית בארץ, לפי טכנולוגיה מקומית, מדווחת על גידול של 349% במכירות מתחילת 2012. בחברה מספרים כי בחודשים האחרונים, גוברת מגמת החלפת התאורה הקיימת - לתאורה חסכונית, על ידי גופים עסקיים ומוסדיים גדולים, בהם: רשתות שיווק ומזון, קניונים, חברות ביטחוניות, מסעדות ובתי קפה, עסקים קטנים, מפעלי תעשייה, גופי אקדמיה ועוד.

"סאן טים, חברת האנרגיה הסולארית של עמוס לסקר (מנכ"ל חברת החשמל לשעבר) ורם בלינקוב (ראש אגף התקציבים באוצר לשעבר) קיבלה אתמול (ג') אישור סופי להקמת מתקן סולארי פוטו-וולטאי בהשקעה כוללת של 100 מיליון שקל. המתקן הקרקעי בהספק של 9 מגה וואט ישתרע על פני שטח של 150 דונם בישוב תלמי יוסף שבחבל שלום. גודל המתקן והספקו ממקמים אותו ברשימת חמשת האתרים הגדולים בישראל. המתקן צפוי להתחבר לרשת החשמל ברבעון השני של 2013 והוא עתיד לייצר הכנסות של 15 מיליון שקל בשנה."

"פרויקט הענק להקמת קו הולכת הגז המזרחי בישראל, במקביל לכביש 6, אושר שלשום (ב') להפקדה בוועדת התשתיות הלאומית (ות"ל). הצינור, שאורכו 84 ק"מ, ישתרע מרמלה ועד אליקים ויספק גז לאזור הצפון, תוך השלמת הטבעת עם צנרת הולכת הגז הצפונית מדור לאלון תבור. את תסקיר ההשפעה על הסביבה ביצעה חברת גיאוטבע, בניהולו של דוד מנינגר. ועדת השרים לענייני פנים החליטה בשבוע שעבר כי על מנת לפשט את ביצוע העבודות, ניתן יהיה לשנות את תוואי הצינור מבלי לאשר תכנית מתאר ארצית חדשה. יוזמת הפרויקט, חברת נתיבי גז, צפויה לצאת בגיוס של מאות מיליוני שקלים כדי לממן את הפרויקט, שיכוסה בידי תעריף הולכה שישלמו לקוחות הגז."

"חברת SAP ישראל מדווחת, כי חתמה היום (רביעי) על הסכם אסטרטגי ארוך טווח עם חברת החשמל לישראל. ההסכם נחתם לאחר מחקר משותף, במהלכו ניתחו בכירי החברות את האסטרטגיה של חברת החשמל לעשר השנים הבאות והתאימו עבורה תכנית עבודה והצטיידות נדרשת בתחום מערכות המידע. במסגרת ההסכם תספק SAP לחברת החשמל בשנים הקרובות את פתרונות התוכנה המתקדמים ביותר שפיתחה עבור מגזר התשתיות בכלל והאנרגיה בפרט, בהיקף של עשרות מיליוני שקלים. פתרונות אלה יאפשרו לחברת החשמל לעמוד ביעדיה האסטרטגיים, לרבות יעדי התכנית הממשלתית בתחום הרשת החכמה ופריסת מונים חכמים (smart metering) בישראל עד שנת 2016. על פי תכנית הממשלה, עד שנת 2016 יוחלפו מוני החשמל של 2.5 מיליון הצרכנים במדינה ב"מונים חכמים" שיספקו מידע שוטף על צריכת החשמל בבית. המונים החכמים יאפשרו לצרכנים לצפות בזמן אמת בנתוני צריכת החשמל על גבי צג ממוחשב שיותקן בביתם ואפילו על גבי הסמארטפון. בנוסף, יוכלו תושבי ישראל לנהל ולתקצב בצורה נבונה יותר את צריכת החשמל שלהם ובכך יאפשרו למשק החשמל הלאומי להתייעל. הפתרונות שתספק SAP לחברת החשמל נחלקים לארבע קבוצות: 1. Utility Industry Solution: מערך של פתרונות תוכנה ייעודיים, שפותחו והותאמו לצרכיהן של חברות תשתיות ואנרגיה גדולות בעולם. הפתרונות מתוצרת SAP יחליפו א�

"הנציבות האירופית פתחה ביום שלישי בחקירה נגד גזפרום, בחשד שהפרה את חוקי ההגבלים עסקיים. גזפרום חשודה שעיכבה במתכוון את הזרימה החופשית של גז במדינות האיחוד האירופי, מנעה ממדינות לגוון את אספקת הגז שלהם ממקורות שונים והטילה תעריפים לא הוגנים תוך התעקשות שמחיר הגז יהיה תלוי במחיר הנפט. "תמיד העדפנו פתרונות מוסכמים משום שאיש אינו מעוניין במלחמת גז", אמר השגריר הרוסי, ולדימיר צ'יזחוב, בראיון ל"וול סטריט ג'ורנל". "אם גזפרום תפעל בהתאם למסגרת החוקים ותגיע להסכם - עם הנציבות האירופית, עם המדינות החברות או עם חברות הגז האירופיות - אקדם זאת בברכה". דבריו של השגריר נאמרו בסמוך לדיווח של גזפרום השבוע על ירידה של 23.5% ברווחיה ברבעון הכספים הראשון של 2012, בעקבות ירידה בייצוא ותשלומים רטרואקטיביים ללקוחות באירופה. גזפרום הרוויחה 11.06 מיליארד דולר בשלושת החודשים הראשונים של השנה, כשהכנסות החברה ירדו ב-7%."

"הניסיון לאטום את הדליפה בלוויתן יוצא לדרך. חברת נובל אנרג'י תתחיל בימים הקרובים בביצוע קידוח האטימה של "לוויתן 2", הקידוח שננטש לפני שנה ושלושה חודשים כתוצאה מדליפת מים חמורה. השותפויות ינסו לעצור את הדליפה בעלות של 60 מיליון דולר, פתרון זול בהרבה מהאומדן של משרד האנרגיה והמים, שבו העריכו כי עלות האטימה עשויה להגיע ל-200-300 מיליון דולר. זאת, כשתקרת הכיסוי הביטוחי של הקידוח מוגבלת ל-200 מיליון דולר. קידוח האטימה צפוי להימשך שישה שבועות. גורמים במשרד אף השוו את התקלה בקידוח לתקלה שגרמה לאסון האקולוגי במפרץ מקסיקו, ב-2010. אם ניסיון האטימה הנוכחי ייכשל צפויות השותפות בלוויתן להיקלע לעימות משפטי עם המדינה. הזכויות בלוויתן מוחזקות על ידי נובל אנרג'י (39.66%), דלק קידוחים ואבנר (22.67% כל אחת) ורציו (15%). את ניסיון האטימה של הדליפה תבצע אסדת הקידוח Ensco 5006 של חברת פרייד. מדובר באותה אסדה שביצעה את התקלה שהביאה לדליפה בקידוח בשנה שעברה, אלא שבעקבות אותו אירוע שינתה האסדה את שמה המקורי, נורת' אמריקה. נובל האריכה לאחרונה את הסכם החכירה עם האסדה עד לדצמבר 2013 למרות שעלות החכירה עלתה ל-450 אלף דולר ליום. קידוח "לוויתן 2" החל ב-15 במארס 2011 כקידוח אימות שנועד לאפשר לאמוד במדויק את גודלו של מאגר הגז "לוויתן", שהתגלה ארבעה חודשי�

"ג'ון הופמייסטר, הנשיא לשעבר של שלוחת ענקית האנרגיה העולמית רויאל דאץ'-של בארה"ב, נפגש בשבוע שעבר בירושלים עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו. "אתם חדשים לגמרי במשחק הזה, והלקח בתעשייה הזו הוא שנדרש זמן וניסיון כדי לדעת באמת לדעת כמה גז יש לך", הוא אומר, לקראת הגשת הדו"ח הסופי של ועדת יצוא הגז (ועדת צמח). "כל מדינה ריבונית שיש לה הזדמנות לדאוג לעתיד האנרגיה שלה, צריכה לדעת מה היא נדרשת לעשות כדי להתקדם לקראת ביטחון אנרגטי". בראיון ל-TheMarker, הופמייסטר לא משאיר ספק באשר להמלצות המסתמנות של ועדת צמח, שלפיהן יותר ממחצית מכמות הגז שתגלה ישראל לחופיה תופנה ליצוא: "לפני שמכריעים בנושא היצוא, ישראל צריכה להבין כמה גז יש לה, ואת זה אתם עדיין לא יודעים, כי זה מוקדם מדי. הקידוחים עדיין בשלב ראשוני והאומדנים לא אמינים", הוא אומר. "לא כל מה שיש באדמה ניתן להפיק. כדי לוודא כמה גז יש לכם, צריך יותר קידוחים, יותר ניתוחים סטטיסטיים וגיאולוגיים, ויותר ניסיון ממה שיש בישראל. זה מוקדם מדי להתחייב לשוק של יצוא, כשעדיין מנסים לברר כמה גז יש בכלל". כיצד הגיב ראש הממשלה נתניהו לטיעוניך? "נתניהו גילה עניין רב. ראיתי שיש אצלו רצון לקבל החלטה שתהיה טובה לישראל, והרעיון של שימוש בגז טבעי כדי להשתחרר מהתלות בנפט סיקרן אותו מאוד. הנקודה העי�

..."לנדאו נשאל מה ראוי והשיב, כמו פודל של טייקון, שיצוא עדיף כי בלעדיו הטייקונים לא יפתחו את שדות הגז. ואז לא רק שלא יהיה יצוא, אלא גם לא יהיה גז לשימוש מקומי. לנדאו, ולא בפעם הראשונה, מטעה את הציבור. אין כל קשר בין היצוא ובין ההפקה לשימוש מקומי. יכול היה הלנדאו, באמצעות הצמח, להודיע כי לא יהיה יצוא גז טבעי, וכי בעל זיכיון שלא יפיק גז טבעי בתוך שנה ייאבד את הזיכיון שלו. וכדי למנוע לזות שפתיים של אנשי ימין וחסידי "הקניין הפרטי" כל שקל שהזכיינים הוציאו עד לאותו מועד יושב להם בתוספת ריבית שמשלם החשב הכללי על חובות המדינה. אז מה עושים? במצב כזה יש לזכיינים שתי אפשרויות: לא להפיק גז, לקבל את כספם בחזרה וללכת הביתה. או כן להפיק גז ולהפיק רווחים מישראל על פני 50 השנה הבאות. או אז הם גם קושרים את גורלם בגורל ילדינו. אבל לנדאו מעדיף להטעות את הציבור ולהלך אימים שלא יהיה גז. הרי,  בתוך שנה לכל היותר,  תמצא הממשלה מישהו אחר שיפיק את הגז מהים, ובא לציון ולילדיו הגואל. רבים בעולם יקפצו על המציאה.הרוסים - לדוגמא - ממש מתחננים להיות שותפים ויש עוד.. אבל אל דאגה, הטייקונים הקיימים היו מתבכיינים ועושים את העבודה בעצמם. כי רווח ולו של אגורה עדיף על אפס רווח. וזה הרי מה שטוב בקפיטליזם. ומה יהיה על המס? תקבולי המס ייפרשו על פני 5

[יש גם כאלו שחושבים שועדת צמח לא תמכה מספיק ביצוא הגז:] "ועדת צמח הפתיעה ופירסמה הערכתה כי בהסתברות גבוהה מאוד יימצאו כמויות גז הנוספות של כ-150 BCM, בנוסף ל-800 BCM שכבר מצאו. במקביל, קבע הרגולטור כי המשק זקוק ל-450 BCM. מספרים אלו עודדו היום את משקיעי אנרגיה. יחד עם זאת, בכלל פיננסים סבורים כי נתונים אלו אומנם מעודדים אבל הוועדה לא התקדמה בסוגיה חשובה לא פחות - איך לייצא גז, אלא העבירה שאלה זו לידי ועדה חדשה - ועדה להסרת החסמים. "במשך הזמן אנו עלולים לגלות כי מגבלות יצוא הגז הישראלי הן אינן כמותיות אלא פיזיות. ועדת צמח התעסקה בסוגיית מכסות היצוא ונמנעה מלהתעסק בסוגיות חשובות באמת כמו מידת המעורבות הממשלתית בתחום וקביעת מועד לאישור הקרקע שעליה נדרשת הקמת מתקן הנזלת הגז (LNG) לצורכי יצוא", "

[האם מדובר במידע אמין, או בעוד ספין שאמור לשכנע את הציבור לוותר על עתידו לטובת רווחי הטייקונים? ייצוא הגז השנתי של רוסייה עומד על מעל 200BCM. גם לפי ועדת צמח, ישראל תייצא סה"כ 500BCM - האם באמת רוסייה תוותר על הברית עם איראן כדי למנוע מהגז הישראלי להיכנס לאירופה??] "רוסיה של ולדימיר פוטין כבר החליטה למכור בזול את הברית האסטרטגית שלה עם איראן לטובת גישה למאגרי הגז החדשים של ישראל וקפריסין בים התיכון - כך טוען מומחה אנרגיה בריטי ואמריקני במאמר מנומק שפורסם באתר חדשות ופרשנות בשם Commentator. הכותבים הם פיטר גלובר, עיתונאי בריטי ועורך משנה במגזין "Energy Tribune", ומייקל אקונומידס, פרופסור להנדסה כימית באוניברסיטת יוסטון והעורך הראשי של המגזין. השניים פותחים את המאמר בקביעה שרוסיה, התומכת לכאורה באיראן במתיחות הנוכחית מול ישראל והעולם המערבי, משחקת כעת משחק חדש וחשוב עבורה הרבה יותר במזרח התיכון: התעניינות באנרגיה הישראלית."

"במחקר חדש שערך מכון מילקן-המרכז לישראל בחנה עמיתת תוכנית עמיתי קורת-מילקן, תמר ישראלי, את התועלת הכלכלית שתצמח לישראל כמדינה, אם כל הבנייה החדשה למגורים בשנים 2011 עד 2020 תהיה לפי התקן החדש. התוצאות מפתיעות ומראות כי אימוץ התקן בעשור הקרוב יוביל לחיסכון מיליארדי שקל בהוצאות על חשמל, מים ופסולת בנייה בלבד. מחקרי עמיתי קורן-מכון מילקן זמינים באתר התוכנית www.kmifellows.org החיסכון למשפחה ברמת משק הבית, משפחה שתגור בדירת 120 מ"ר שתיבנה על פי התקן החדש, תחסוך בין 1,331 שקל (לפי הערך היום) בהוצאות החשמל ועד 1,525 שקל בשנה, בהנחה שתהיה עלייה של 30% במחיר החשמל עד שנת 2020. נוסף לכך תחסוך משפחה שכזו עוד 337 שקל בשנה בהוצאות המים (בהנחה של תעריף מים קבוע), ועד 352 שקל בשנה בהנחה שתהיה עלייה בשיעור 20% במחירי המים עד 2020. משפחה שמתגוררת בדירת 140 מ"ר חדשה, תחסוך 1,553 שקל בשנה בהוצאות החשמל, בהנחה שתעריפי החשמל לא ישתנו, ו-1,779 שקל בשנה בהנחה שתהיה עלייה בשיעור 30% עד 2020 בתעריפים. אותה משפחה תחסוך 375 שקל בשנה על הוצאות המים, בהנחה שתעריף המים לא ישתנה, ו-411 שקל לשנה בהנחה שתהיה עלייה בשיעור 20% עד 2020 במחירי המים. אימוץ התקן יביא לירידה בשיעור 15% עד 30% בצריכת האנרגיה, במקרה שהיקף השימוש בחשמל לא ישתנה. המשמעות היא חיסכון בהוצאות משקי בית בהיקף שבי