"השינוי הצפוי במכסת היצוא מגיע על רקע שורת אכזבות שנחלו יזמים בתחום הגז בחודשים האחרונים. מאגרים פוטנציאליים, התגלו או כעקרים (שרה, מירה), או כקטנים מאוד (שמשון) או כקטנים ביחס לתחזיות (ישי). לפיכך, כמות הגז שנותרה כיום במדינת ישראל ירדה לכ־900 מיליארד מ"ק, היקף שכולל בעיקר את שני המאגרים הגדולים תמר (275 מיליארד מ"ק) ולווייתן ומאגרי הלוויין שלו (כ־500 מיליארד מ"ק בסך הכל). ההמלצות: פחות יצוא והגדלת הרזרבה המקומית מסקנת בכירים במשרד האנרגיה היא שיש לצמצם את מכסת הגז ליצוא ל־350־400 מיליארד מ"ק, ולשמר את ההמלצה ממסקנות ועדת צמח שכל יצוא ייעשה ממאגר שהמכסה שבו הוכחה. המלצה נוספת של משרד האנרגיה היא שיש להגדיל את רזרבת הביטחון למשק הישראלי - כלומר, גז עבור צורכי ייצור חשמל, תעשייה ותחבורה - מ־25 שנה לפי המלצות ועדת צמח ל־30 שנה, וזאת לצורכי תחבורה עתידיים. מדוע נדרש להגדיל את צרכי התחבורה? באופן אירוני, כחודשיים לאחר פרסום מסקנות ועדת צמח פרסמה מינהלת הנפט של משרד אנרגיה דו"ח שקורא לשריין 100 מיליארד מ"ק גז טבעי לצרכי תחבורה, פי 2.5 ממה שהומלץ במסגרת מסקנות ועדת צמח עצמה. במינהלת טענו שישראל יכולה וצריכה להקים מתקן לייצור דלק סינטטי שיוצב באחד מבתי הזיקוק ולשם הפעלתו נדרשת כמות מאוד גדולה של גז. הדלקים הסינטטיים �

כתבה מעניינת על מס-פחמן באירלנד. ממצב בו פליטת הפחמן באירלנד היתה הגבוהה באירופה ובמגמת עלייה לקראת ערכים 'אמריקאיים', החלה ירידה מרשימה לאחר החלת מס הפחמן. למשל, ב-2011, למרות עלייה בתוצר הכלכלי, היתה ירידה של 6.7% בפליטות הפחמן. עם יישום המס, הכלכלה עברה שינוי מהיר וכעת ההכנסות ממס הפחמן מכסות חלק מהגרעון הענק של המדינה. אפילו קרן המטבע הבינ"ל שיבחה את הצעד.

"מקצה השינויים של חברת "בטר פלייס" עומד לצאת לדרך. לאחר שלל הספקולציות, הדחת המנהלים ופיטוריו של שי אגסי, מבקשים בחברה לנקוט בצעדים קונקרטיים שיעזרו לרכבים החשמליים להפוך נגישים יותר עבור חברות הליסינג. מדיווח של "כלכליסט" עולה כי בחברה עומדים לשנות את מתווה המכירה לחברות הליסינג ולהוזיל בפועל את התשלום עבור הרכישה הראשונית של הרכב.  במודל הקודם שהציעה "בטר פלייס" רכשו חברות הליסינג את הרכב במחיר מלא והיו אמורות לקבל את ההחזר הכספי בתום השימוש. במודל החדש מציעה החברה כי בעלי חברות הליסינג ישלמו על מחיר רכב חדש מחיר רכב משומש  כאשר בסופו של תהליך תקבל בטר פלייס את המכונית חזרה ללא כל תשלום מצידה.  מתווה זה אמור לעזור לבעלי חברות הליסינג לעבור לצי חשמלי בשל העובדה שעלות ההוצאות הראשונית תקטן באופן משמעותי. למעשה, מחיר הרכב עצמו לא ישתנה אך המתווה הנוכחי מעניק ביטחון לבעלי חברות הליסינג שלא צריכים לחכות לגמר השימוש במכונית בכדי לקבל את ההחזר הכספי. מגמה זו עשויה להאיץ את התעניינותם של חברות הליסינג, שעד כה לא הביעו נהירה של ממש לקראת המיזם החשמלי.  על פי הערכות החברה, במהלך שנת 2013 צפויות להימכר כ-1,500 יחידות של הרכבים החשמליים. מדובר במספר לא מבוטל שכן לשם השוואה, בבריטניה צפויים להכנס בשנה הק

"חברת סולארפאוור הפועלת מזה 10 שנים בתחום האנרגיה הסולארית חתמה על הסכם שיתוף פעולה לשיווק פתרונותיה של החברה הישראלית פאוורסיינס (PowerSines) מקבוצת שיכון ובינוי, המפתחת ומייצרת פתרונות לחיסכון באנרגיה. המוצרים בהם תתמקד סולארפאוור הינם בקרים מסוג LEC ו-ComEC המאפשרים שליטה ובקרה במתח החשמל של המבנה בו הם מותקנים, תוך שמירה על מתח יציב, אשר לרוב הוא נמוך ממתח הרשת.  באופן זה, צרכני המבנה אמורים להנות מיעילות אנרגטית תוך חיסכון של עד 25% בעלויות החשמל. ה-LEC הינו בקר שמותאם למערכות תאורת פנים וחוץ, ואילו ה- ComEC הינו בקר תלת-פאזי שמפחית ומייצב את המתח בכל המתקן, ומתאים במיוחד לאתרים בהם תמהיל העומסים מגוון (תאורה, מיזוג, קירור, הקפאה ועוד). מכשירי ComEC מגיעים בגדלים שונים החל ב-80 אמפר ועד 800 אמפר תלת פאזי, ומותאמים לגודלם של חיבורי החשמל המקובלים בישראל. "

"אספקת הגז מתמר למשק עלולה להיות בסכנה אם לא ייערכו קידוחי הפקה נוספים במאגר בתוך שנתיים, כך עולה מחוות דעת מקצועית שהוגשה לאחרונה למשרד האנרגיה והמים. את חוות הדעת הכינה חברת SGS ההולנדית, המספקת למשרד ייעוץ מקצועי בכל הקשור לפיתוח המאגרים. על פי תוכנית הפיתוח הנוכחית של תמר, הגז מופק באמצעות חמש בארות הפקה בלבד ובתוך 7 שנים מתוכננת הוספת בארות נוספות. בנוסף נעשה בפיתוח המאגר שימוש בשיטת הפקה המכונה Tieback למרחק הגדול ביותר המוכר כיום בעולם. הגז אמור להישאב מהבארות שבעומק 1,450 מטר מתחת לפני הים אל פלטפורמה המרוחקת מהמאגר מרחק של כ-180 קילומטר. הבדיקה שערכה SGS העלתה כי קיימת סבירות קלושה לכך שלחץ הגז מהמאגר יהיה גבוה מספיק כדי שלא יהיה צורך בבארות הנוספות כבר בשנים הקרובות. המשמעות של הממצאים היא הקדמת עלויות פיתוח של המאגר בהיקף עשרות מיליוני דולרים. כמו כן ביצוע הקידוחים הנוספים מגביר את הסכנה לחדירת מים למאגר הגז. בנובל אנרג'י לעומת זאת דחו את ממצאי הדוח של SGS. בישיבה שנערכה בשבוע שעבר במשרד האנרגיה טענו אנשי נובל כי העבודה של SGS אינה מעודכנת משום שאינה מביאה בחשבון נתונים שהתקבלו במהלך פיתוח המאגר. בסיכום הפגישה הוחלט לערוך בדיקה נוספת."

"יהודית ויהודה ברוניצקי, בעלי חברת האנרגיה אורמת, הם הזוכים במדד הטובים למשק של "כלכליסט". המדד מדרג בפעם הראשונה את הטייקונים של המשק הישראלי לפי ההשפעה החיובית או השלילית שלהם על החברה בישראל, עובדיהם, הלקוחות והספקים. .. מדד הטובים למשק נהגה על ידי פרופ' אייל וינטר, כלכלן וראש המרכז לרציונאליות באוניברסיטה העברית. במשך למעלה משנה עבדו צוותים ב"כלכליסט" על בניית הדירוג, המכיל 60 חברות מהגדולות במשק הנמצאות בבעלות של 26 טייקונים. המדד בנוי על מספר רב של פרמטרים הבוחנים זוויות שונות שנועדו לענות על שתי שאלות בסיסיות - איך הטייקון הרוויח את כספו, ומה הוא עושה איתו לאחר שהרוויח אותו."

"אם נדמה היה שענף האנרגיה כבר שבר כל שיא של דרמות לשנה אחת, שוב הדהימה 2012 ברצף בלתי נתפש של תהפוכות, אתגרים, עימותים ותקדימים. המגזרים הציבורי והפרטי-עסקי מצאו את עצמם לא אחת מול מציאות לא מוכרת שאליה הם נדרשים להסתגל במהירות: החל בזינוק חסר תקדים במחיר הדלק, דרך שבירת שיא בביקושים לחשמל, דווקא כשאין די גז כדי לספק את הביקוש הזה, וכלה בהתמודדות הראשונה עם מונופול פרטי שאוחז במוצר חיוני למשק. 2013 צפויה לפתור כמה מסימני השאלה שצפו בשנה האחרונה ולהטמיע פרויקטים ושינויים רגולטוריים שהותוו ב-2012. ואולם הציבור הישראלי יידרש להמתין עוד זמן עד להבראת חברת החשמל, לפתרון מונופול הגז ולסבסוד החשמל הפרטי - ובינתיים לשלם יותר על החשמל וגם על המים. אלה האירועים הבולטים של ענף האנרגיה ב-2012, שהניחו את התשתית לתחזית האירועים לשנה שבפתח." ... כמה פנינים מהסקירה: סיבוב ראשון מול מונופול הגז החדש בסוף 2011 חתמו חברת החשמל והשותפות במאגר הגז תמר על חוזה הענק למכירת גז בהיקף 16 מיליארד דולר למשך 15 השנים הבאות. את החתימה ליוו דיונים קשים בצמרת החברה, התפטרות דירקטורים והתערבויות רגולטורים בעסקה. כך אמנם נעשה גם לאחר החתימה, לאחר שהתברר כי סעיפי החוזה עשויים לפגוע בתחרות במשק ואף מגלמים הטיה לכאורה שנובעת מניצול כוחה �

"מדינת ישראל תישא בעלויות של הגנת שדות הגז ויזמי הגז ישלמו על אבטחת האסדות. הצעה ברוח זו תועבר על ידי המועצה לביטחון לאומי לאישור משרדי ראש הממשלה, האוצר והאנרגיה מיד לאחר הבחירות. ל"כלכליסט" נודע כי את מימון תוכנית ההגנה צפוי משרד הביטחון להלוות מכספי הקרן לקליטת רווחי הגז, שהיתה אמורה לקום בנובמבר 2011 בעקבות אישור המלצות ועדת ששינסקי להעלות את רף המיסוי על היזמים. עלות התוכנית, שבמסגרתה תישא המדינה בעלויות ההגנה במרחב הימי שבין החוף עד ל־180 ק"מ בלב ים, מוערכת בכ־700 מיליון דולר. כחלק מתוכנית ההגנה מתכוונת הממשלה לרכוש ארבע ספינות טילים חדשות, ולהיעזר במזל"טים ובמכשירי התראה ארוכי טווח בים וביבשה.  מאחר שתקציב המדינה צפוי לעבור קיצוץ תקציבי חריף בשנה הקרובה, ההערכות הן שמשרד הביטחון יבקש אשראי ספקים מהגוף שיזכה במכרז לבניית הספינות.  על פי החלטת הממשלה בעניין הקרן לקליטת רווחי גז, היא תחל לפעול רק לאחר שיצטברו בה 2 מיליארד שקל. להערכת משרד האוצר, סכום זה יתקבל מרווחי הגז בעוד כחמש שנים. עד אז יצטרכו האוצר ומשרד הביטחון לחלוק בעלויות האבטחה. ככל הנראה 65% מעלות הגנה זו תהיה של משרד האוצר. במקביל, חברות הגז ישלמו על אבטחת המתקנים עצמם. את אסדות הקידוח צפויים לאייש יוצאי צבא, שיועסקו על ידי חברות

"חברת החשמל החלה בהקמת שני מאגרי גז עצמאיים בתחנות הכוח "גזר" שליד העיר רמלה ובתחנת הכוח שבאלון תבור - כך נודע ל"כלכליסט". מדובר בפיילוט שכולל הצבת מכלי אחסון לגז בנפח שיספיק עד למחצית יממת עבודה בגז טבעי. המאגרים יכילו 100 מיליון מ"ק גז טבעי, ששקולים לצריכה של כשמונה ימי עבודה ברמה הארצית (לפי נתוני 2011).  השקעת החברה במהלך מוערכת ב־330 מיליון שקל, לא כולל עלות הגז שתישמר במכלים. הקמת מאגרים כאלה בכל תחנות הכוח של החברה דורשת השקעה של 2.5-3 מיליארד שקל, שתיפרס על פני כמה שנים בשל מצבה הפיננסי הרעוע של חברת החשמל.  הסיבה הראשונה למהלך היא פיננסית - חברת החשמל משלמת על צריכת הגז בפועל, ובמקרים של עלייה חריגה בביקוש לחשמל היא "מושכת" יותר גז כדי לספק את הביקוש. בדיקה כלכלית ראשונית שנערכה בחברה הראתה שכשהביקוש נמוך במיוחד, החברה תוכל להשתמש במאגרי הגז שבתחנות, במקום להוביל גז ממאגר "תמר" שבלב ים - פעולה שתחסוך לה כסף.הסיבה השנייה למהלך היא תפעולית - משק הגז כולו נשען על צנרת יחידה שמוקמת בימים אלו על ידי נובל אנרג'י האמריקאית. אם יש פגיעה בצנרת, חברת החשמל נותרת ללא גז זמין ונאלצת להפעיל את תחנות הכוח שלה באמצעות סולר או מזוט יקרים. שימוש במאגר מקומי יאפשר לחברה להמשיך ולהזרים גז במקרים שבהם תיקון התקלה יי�

"פרויקט יבוא הגז הטבעי הנוזלי (LNG) דרך המצוף הימי מול חופי חדרה שוב מתעכב בעקבות דחייה נוספת בעבודות שמבצעת נתיבי גז הממשלתית (נתג"ז) להקמת המצוף ולהכשרת סביבתו לכניסת מכליות. לפי התוכנית המקורית, אוניית גיזוז של חברת אקסלרייט היתה אמורה להגיע ב-15 בנובמבר לישראל עם משלוח ראשון של LNG ולהתחבר אל המקשר הימי שמוקם בידי נתג"ז 10 ק"מ מערבית לתחנת הכוח בחדרה. ואולם אף שהאונייה כבר הגיעה, עדיין לא הסתיימו ההכנות לקליטתה. תחילה נדחו העבודות לראשית דצמבר, בהמשך לאמצע החודש ולבסוף לסופו. ואולם בעקבות מזג האוויר הסוער בסוף השבוע, שוב הופסקו העבודות שמבצעת מיקופרי האיטלקית בעבור נתג"ז, וכעת העבודות צפויות להסתיים לא לפני 11 בינואר. העיכוב יסב לחברת החשמל נזק בשל העלויות העודפות של שימוש בסולר, אבל החשש הכבד יותר הוא מעלויות ביטול מטעני ה-LNG הבאים, שבגינו עלולה החברה להיקנס ב-125 מיליון דולר. חברת החשמל אמורה לרכוש במשך חמישה חודשים LNG שתייבא BP באמצעות 10 מכליות שיעגנו פעמיים בחודש בקפריסין. מדובר בהזרמה בטכנולוגיה בוסרית יחסית - לכן בחרה חברת החשמל בהתקשרות קצרה."

כתבה ארוכה ומפורטת על ההשלכות של ההערכות ב-world energy outlook 2012: "בר בשנת 2015 תעקוף ארצות הברית את רוסיה כיצרנית הגז הגדולה ביותר בעולם בזכות הטכנולוגיה של הפקת גז מפצלים ‏(פראקינג‏); ב־2017 היא תעקוף גם את ערב הסעודית כיצרנית הנפט המובילה בעולם, וכך תהפוך, עד ל־2020, ליצרנית האנרגיה הגדולה בעולם. בשנת 2030 כבר תהיה ארצות הברית עצמאית לחלוטין מבחינה אנרגטית, נעדרת כל תלות בייבוא אנרגיה ממקורות חיצוניים. בשלב זה ארצות הברית תייצר כל כך הרבה אנרגיה, שיהיו לה עודפים רבים לייצא למדינות אחרות" בכתבה נשאלות השאלות: 1. האם התחזית נכונה? מועלות הסתייגויות אך באופן כללי התחזית מקובלת על המומחים 2. מה תהיינה ההשלכות שלה על יחסי ישראל-ארה"ב? הטענה הכללית היא שמרכז הכובד של מדיניות החוץ האמריקאית יעבור מהמזה"ת למזרח. אך יחסי ישראל ארה"ב מבוססים על יותר מאשר אינטרסים של נפט, ולכן אם נפעל נכון, ארה"ב תמשיך לגבות אותנו 3. מה ההשלכות על רעיון יצוא הגז מישראל? על כך הדעות חלוקות, אם צריך לייצא או לשמור את הגז לעתיד היות והתחזית האופטימית אינה מובטחת 4. מה ההשלכות על הפקת פצלי שמן בישראל? גם על כך הדעות חלוקות - מחד יבטיחו אספקת דלקים, מאידך זהו מקור מזהם ויש טכנולוגיות נקיות יותר

פוסט מעניין על אנרגיות מתחדשות: * פרוט העלויות של מע' PV וההבדלים בין ארה"ב לגרמניה - למה אותה מערכת בגרמניה עולה בערך שליש מבארה"ב, כאשר עלויות הבסיס והרווח זהים? * פרוט של הסובסידיות בדלקים פוסיליים וגרעין, אל מול הסובסידיות (המזעריות) באנרגיות מתחדשות * ממצאים מגרמניה, אוסטרליה וטקסס - השימוש באנרגיות מתחדשות מוריד את עלויות החשמל, לא מעלה * תרשים של פוטנציאל האנרגיה - מתחדשת, מול מתכלה, מול הצריכה האנושית

"בעלי רישיונות לחיפושי גז טבעי ונפט ובעלי חזקות, יחויבו להגיש ערבויות למניעת נזקים, העלולים להיגרם עקב פעילותו של בעל הזכות במהלך ביצוע תוכנית העבודה ובכלל זה כל נזק אשר עלול להיגרם מאי ביצוע של נטישת קידוח כראוי בעת סיומו. המשרד יפעל להקמת קרן ייעודית, אשר תצבור את כספי הערבויות שיחולטו לצורך תיקון הנזקים ולצורך ביצוע פעולות לתיקון ובחינת מאגרי נפט. לפני מתן אישור הקידוח על ידי הממונה על ענייני הנפט במשרד האנרגיה והמים, וכתנאי למתן האישור יידרש בעל זכות החיפוש להפקיד ערבות בנקאית אוטונומית באגף הנפט במינהל אוצרות טבע במשרד האנרגיה והמים ההחלטה, אשר התקבלה במשרד האנרגיה והמים ועלתה לדיון במועצת הנפט האחרונה, התקבלה על  מנת להגביר ולהדק את הפיקוח והאכיפה בתחום ולאור חשיבותו העצומה של ענף חיפושי הנפט והגז הטבעי למשק הישראלי. ההחלטה התקבלה במסגרת הסמכויות הקיימות לממונה על ענייני הנפט ובהתאם לחוק הנפט,התשי"ב- 1952. ערבויות הנזקים לקידוחים בים, ללא הבדל בעומק המים עד לקרקעית הים וללא הבדל בעומק המתוכנן של הקידוח, יעמדו על לפחות 10 מיליון דולר. ערבות הנזקים לחזקות ביבשה ובים, ייקבעו באופן פרטני על ידי הממונה לענייני הנפט בהתאם לתוכנית הפיתוח וההפקה. ערבויות הנזקים לקידוחים ביבשה יעמדו על ל�

"בעקבות לחצים שהפעיל המשרד להגנת הסביבה, נחתם אמש הסכם עם האוצר לפיו יוקצו 22 מיליון שקלים להיערכות מדינת ישראל לטיפול בזיהום מהקידוחים בים. ההסכם הושג לאחר שהמשרד להגנת הסביבה איים כי לא יתמוך בוועדות התכנון בהקמת קידוחי נפט לחופי ישראל. התקציב שיועבר למשרד ישמש להקמת שתי תחנות למניעת זיהום ים בחיפה ובאשקלון שיפעלו 24 שעות, 7 ימים בשבוע. בנוסף, התקציב מתוכנן לשמש לרכישת שתי ספינות ייעודיות ללחימה בזיהום ים. ספינות אלה הן בעלות אמצעים לשאיבת דלק מהים ויכולת גרירה ושהייה ארוכת טווח בים הפתוח. מלבד זאת, יירכש גם ציוד נוסף לטיפול בזיהומי ים משמן. על פי ההסכם, המשרד יאייש בשלב זה תשעה תקני כוח אדם מקצועיים שישמשו להפעלת הספינות והתחנות החדשות. יודגש כי בעבר ביקש המשרד להגנת הסביבה להעביר הצעת מחליטים בממשלה בעניין זה, אך היא נתקלה בהתנגדות משרד האנרגיה והמים. "

"רעידת אדמה במשק האנרגיה הישראלי - מנכ"ל חברת החשמל אלי גליקמן הקים בימים האחרונים צוות בדיקה לבחינת החלטת משרד האנרגיה מיום ראשון, במסגרתה מחויבת חברת החשמל לוותר על צריכת הגז העתידית שלה לטובת תעשיינים.  ממידע שהגיע לידי "כלכליסט" עולה שגליקמן שוקל להמליץ לדירקטוריון החברה לבטל את הסכם הגז שנחתם ביולי האחרון בין הצדדים ושאמור להיכנס לתוקף באפריל הקרוב. מדובר בהסכם האנרגיה הגדול ביותר במשק הישראלי במסגרתו התחייבה חברת החשמל לרכוש 42.5 מיליארד מ"ק (BCM) גז טבעי לתקופה של 15 שנה, עם אפשרות עתידית לרכישת מכסת גז נוספת ועד לתקרה של עד 99 מיליארד מ"ק, בשווי מצטבר של 16-10 מיליארד דולר. הבדיקה של גליקמן נולדה לאחר שרשות הגז שבמשרד האנרגיה והמים הוציאה שלשום החלטה רגולטורית חדשה שמשמעה הסדרת צריכת הגז בשעות מחסור. הסיבה להסדרה היא בעיית קיבולת במערכת הולכת הגז הטבעי ממאגרי הים לשטח ישראל, מציאות שגורמת לכלל אספקת הגז להישען על צנרת בודדת אותה מקימה בימים אלו חברת נובל אנרג'י האמריקאית שמחזיקה ב-36% במאגר תמר.  מה כוללת ההסדרה החדשה? לפי רשות הגז, בימים שהן הביקוש גדול על ההיצע יחויבו כלל צרכני הגז להתחלק במכסת הזרמת הגז (PRO RATA), כאשר המגזר התעשייתי קיבל "חסינות" מפני הפחתת כמות הצריכה. מי שכן יצטרך להפחית א

"שותף חדש לנובל אנרג'י ויצחק תשובה במאגר הגז לווייתן. חברת וודסייד האוסטרלית הנחשבת לחברה המובילה בעולם בתחום הגז הטבעי הנוזלי, חתמה הלילה על רכישת 30% מהמאגר בעבור 2.5 מיליארד דולר לפי שווי למאגר של 8.3 מיליארד דולר. וודסייד תצטרף לשותפים הנוכחים שהם נובל אנרג'י, דלק אנרגיה, אבנר ורציו."

"שוויה הכלכלי של האנרגיה הסולארית למשק נע בין 48.5 ל-66 אגורות לקוט"ש, כך קובעת הוועדה לבחינת המחיר הכלכלי של אנרגיה מתחדשת בראשות פרופ' יוג'ין קנדל, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה. מסקנות הדוח הוצגו היום בכנס אילת-אילות לאנרגיות מתחדשות. מדובר בטווח מחירים שאותו כדאי למדינה לשלם ליצרני חשמל סולארי תמורת החשמל שייצרו. הטווח נובע מהבדלים בכדאיות של המתקנים שנובעים מהמרחק שלהם ממרכז הארץ (ככל שהמרחק גדול יותר השווי הכלכלי קטן), מתרומתם לביטחון האנרגטי של משק החשמל ולחיסכון בהון הדרוש לבניית תחנות כוח. שקלול נתונים אלה מבייצא שווי כלכלי של 53 אגורות לקוט"ש בממוצע למתקנים הסולאריים. מדובר במחיר דומה לזה שהושג לאחרונה במכרז שפרסמה המדינה להקמת תחנת כוח פוטו-וולטאית גדולה באשלים - אלא שבאותו מכרז זכו היזמים להטבות רבות ובהן קרקע חינם. את הושווי הכלכלי הגבוה ביותר של 66 אגורות מעניקה וועדת קנדל למערכות סולאריות שיהיו מצויידות גם ביכולת אגירת חשמל שתאפשר להם לספק חשמל בשעות שיא הביקוש שבהן תעריף החשמל הוא הגבוה ביותר. הבעיה שכיום יש מעט מאד מתקנים כאלה ועלותם גבוהה יחסית."

"בקשה לקיים דיון עקרוני במדיניות הוועדה לשמירת הסביבה החופית (הוולחו"ף) ביחס לקידוחי גז ונפט בים טרם דיון פרטני בקידוח מסוים, כך עולה ממכתב ששלחו 7 מתוך 17 חברי הוועדה לרונית מזר, יו"ר הוועדה לשמירת הסביבה החופית. החתומים כוללים את נציגי המשרד להגנת הסביבה, נציג משרד החקלאות ונציג הארגונים הציבוריים שעניינם איכות הסביבה. מיו"ר הוועדה טרם התקבלה תשובה ומחר בישיבה מתוכנן לעלות לדיון קידוח גבריאלה לחיפוש נפט. קידוח גבריאלה של חברת אדירה ימוקם 19 ק"מ מערבית לחופי הרצליה בעומק מים של 180 מטרים.  לפי חוות דעת שהוכנה על ידי היועץ המדעי סביבתי של מינהל התכנון במשרד הפנים, ד"ר דרור צוראל, עיקר הבעייתיות של הקידוח שהופקד לפני למעלה מחודש, נובעת מכך שהוא נמצא בלב שמורה ימית מוצעת של רשות שמורות הטבע והגנים. בשמורה שונית עמוקה של ספוגים, מינים נדירים על סף הכחדה. צוראל גם מדגיש כי נראה שהניטור הימי מתוכנן להתבצע רק לאחר שנה של עבודות באזור, שזהו גם הזמן המותר לקידוח זה. ניטור אמור להתבצע תוך כדי העבודה במטרה למנוע נזק בזמן שהנזק מתחיל לקרות, מדגיש צוראל בחוות דעתו, ולכן מציע כי הניטור יעשה פעם בשלושה חודשים. בחברה להגנת הטבע המייצגת את הארגונים הציבוריים יחד עם אדם טבע ודין מסבירים כי אין בקשה לדחות את הדיו�

"המועצה הארצית לתכנון ובנייה, בראשות מנכ"ל משרד הפנים מר עמרם קלעג'י, בחרה שתי חלופות יבשתיות לטיפול בגז טבעי מתגליות ימיות בנוסף לטיפול בגז במתקן ימי. החלופות היבשתיות שנבחרו הן אתר חגית ומט"ש מרץ בעמק חפר, שבהן קיימת קרבה לחיבור למערכת הולכת גז ארצית, החלופות אינן פוגעת בייעוד קרקע במקום, החלופות מרוחקות מיישובים  ומימושן מצמצם פגיעה בסביבה. וזאת בהתאם להחלטת המועצה לטיפול משולב ימי ויבשתי בגז טבעי, אשר  בסופו יבחרו 2 אתרים ימיים ושני אתרים יבשתיים לטיפול בגז טבעי, כך שתהייה אמינות באספקה לצרכנים , במטרה לאפשר ייצור חשמל בישראל באמצעות  גז טבעי, שיצמצם את זיהום הסביבה בישראל."

""הממשלה צריכה לאשר את ההמלצות. זה מרכיב חיוני", אמר היום מנכ"ל נובל אנרג'י, צ'אק דיוידסון, לכתבים בלונדון. "לא נוכל לקבל החלטות כלשהן לגבי איך נפעל בהמשך ביחס לאף אחד מהפרויקטים הללו עד שנדע מה רמת היקף היצוא שתותר לנו". נובל ושותפיה גילו עד כה כ-970 BCM גז טבעי במזרח הים התיכון, הוסיף דיוידסון."