"ד"ר עמית מור, מנכ"ל משותף בחברת אקו אנרג'י לייעוץ כלכלי אסטרטגי ומומחה בינ"ל לגז טבעי, השתתף במושב שעסק בפרויקטים להולכת גז בדרום מזרח אירופה ומזרח הים התיכון. ד"ר מור סקר את הדילמות הניצבות בפני מקבלי ההחלטות בישראל בנושא יצוא הגז ואת אופציות הייצוא השונות העומדות בפני היזמים, ובראשן הקמת מתקני LNG יבשתיים, FLNG, ויצוא גז בצינור לטורקיה או דרך קפריסין. להערכת אקו אנרג'י אופציית יצוא הגז מהשדות ליוויתן ואפרודיטה בצינור דרך קפריסין ליוון איננה ריאלית בעתיד הנראה לעין מסיבות טכנו-כלכליות."

""מסקנות ועדת צמח הן ניסיון להגדיל את תקבולי המס לממשלה בטווח הקצר לשימושים לא יעילים" אמר יוסי הולנדר, יו"ר המכון הישראלי לתכנון כלכלי, במושב בנושא הגז הטבעי, שנערך היום (ג') בכנס הרצליה. "אפשר לייצא את כל הגז לסין, אבל אפשר גם להשתמש בגז בתעשייה, להוריד את יוקר המחיה בכ-10 מיליארד דולר בשנה, ולפתח מקומות עבודה חדשים". יוסי הולנדר צילום: עופר וקנין על פי חישובי המכון, עדיף למשק להשתמש בגז הטבעי כחומר גלם בתעשייה, וכן להגדיל את השימושים הצפויים בו בתחבורה. "ישראל יכולה לחסוך עד 295 מיליארד דולר עד 2040 בשימוש בגז. ואין סיבה לעצור ב-2040. על פי החישובים שלנו, כל עתודות הגז הצפויות בישראל יסתיימו תוך 35 שנה. לכן אסור לייצא אפילו גרם אחד של גז טבעי. היצוא של הגז הוא גניבה של כ-250 מיליארד דולר מהציבור" הדוברים במושב הציגו תוכניות שונות לשימוש בגז בתעשייה ובתחבורה, ושללו יצוא של עתודות הגז שיתגלו בישראל, שעליו המליצה ועדת צמח כאמצעי למימון פיתוח מאגרי גז. הוועדה המליצה לשריין גז לשימוש מקומי עד 2040. הולנדר הוסיף כי איסור על יצוא גז טבעי יוזיל את מחירו, וכי מדיניות יצוא גז שנקטה אוסטרליה הביאה למחסור בגז ולייקורו. "באוסטרליה עשו יותר מדי LNG, ולכן אין מספיק גז לתעשייה המקומית. אי אפשר להשיג גז, או שמשיגים אותו במחירי�

"חברת החשמל תדרש לעוד כ-7 חודשים על מנת לפתוח את ההרשמה להסדר "מונה נטו", בו מקוזז ייצור חשמל סולארי מחשבון החשמל. זאת, בשל הטענה כי נדרש עוד זמן לפיתוח מערכות המנייה והגבייה לפי ההסדר שפירסמה רשות החשמל לפני חודשיים. החברה הודיעה על כך לחברות הסולאריות בהודעה לקונית בעמוד האינטרנט, בה נמסר כי ההרשמה מתעכבת עד להודעה חדשה."

"מליאת רשות החשמל החליטה היום (שלישי) להפחית את התעריפים המובטחים ליזמים בהקמת מתקני PV בינוניים, לגובה של 57.2 אג' לקוט"ש, לעומת תעריף נוכחי של כמעט פי שניים (96.3 אגורות).  עדכון זה יביא לחסכון עלויות של למעלה מחצי מיליארד ש"ח בתעריף לצרכני החשמל, זאת תוך שמירה על תשואה ראויה ליזמים בתחום. הפחתה זו, המצטרפת לשלושת הפחתות התעריף הנוספות שביצעה הרשות בתקופה האחרונה,  נדרשת לאור ירידות משמעותיות בעלויות ההקמה של מערכות פוטו-וולטאיות ותחזית מעודכנת להמשך ירידה בעלויות. בהחלטה זו סיימה מליאת הרשות את המהלך הרוחבי בו החלה לפני מעל לשנה של הצמדת כל התעריפים המשולמים ליזמות לייצור חשמל בפאנלים סולריים (PV) למדד בינלאומי (בלומברג) אשר המשקף את מחירי הפאנלים והממירים בעולם, אשר מצויים במגמת הוזלה. הצמדת תעריפים אלה למדד מחירי ציוד המבטא מחירי שוק, גרמה עד כה להפחתת עלויות של כ-40% ליזמות בתחום ולחסכון מצטבר בעלויות שיושתו על צרכני החשמל בעשרים השנים הקרובות בגין אנרגיה ירוקה בלא פחות מ-6 מיליארד ש"ח. לדברי הרשות, החלטה זו נובעת מתוך רצונה לאזן בין חובתה של הרשות לפעול למזעור העלויות המוטלות על צרכני החשמל אל מול הצורך בהמשך העמידה ביעדי הממשלה ביחס לשילוב אנרגיות מתחדשות. "

דוח שהוכן באוסטרליה מראה שכבר כיום יותר זול שם לייצר חשמל מרוח מאשר מפחם או גז. יש לזכור שבאוסטרליה יש מס על פליטות פחמן שעוזר לכלכליות של המתחדשות. התחזית היא שעם העלאת מס הפחמן וירידת מחירי ה-PV, גם ייצור סולארי יהיה זול יותר מפוסילי הערה מעניינת בנושא הגז - נכתב כי יצור חשמל מגז הופך לא כדאי כי מחירי הגז באוסטרליה עלו לאחרונה עקב הגדלה משמעותית של יצוא גז ב-LNG. 

"חתימת הסכם לייצוא גז לטורקיה צפוי להניב לשותפים בקידוח לוויתן הכנסות שנתיות בהיקף של 3-4 מיליארד דולר. כך עולה מניתוח מחירי השוק והכמויות שעליהן מדובר במגעים בין הצדדים." ... האנליסטים בשוק ספקניים בשלב זה לגבי העסקה ומסבירים כי אין מה לתמחר בה, כאשר פרשת הגז המצרי מדגימה את הסיכון הגיאו-פוליטי לעסקאות גז חתומות. "אם אחרי שנתיים ההזרמה תופסק - מה זה יעשה להחזר ההשקעה והתשואות? הרי אף אחד לא ייתן ערבות למכירת כל כמות הגז", צוטט גורם בשוק.

"השותפים בקידוח לוויתן קיבלו בשבועות האחרונים פניות ממספר קבוצות עסקיות גדולות הפועלות בטורקיה ומעוניינות ברכישת גז ישראלי מהמאגר. חלק מהקבוצות הן טורקיות וחלקן תאגידי ענק מערביים הפעילים בטורקיה. ל"גלובס" נודע, כי בדיונים פנימיים דובר על מכירת גז בהיקף שנתי של 10 BMC ובמחירים שבסביבות 10-11 דולר ליחידת חום. להערכת גורמים במשק האנרגיה, ניתן יהיה להתחיל בהזרמת הגז לטורקיה כבר ב-2016. אולם, בישראל מודים כי חוסר הוודאות סביב היחסים בין ישראל לטורקיה הוא סימן השאלה העיקרי סביב הפרויקט. "כעיקרון אפשר היה לחתום כבר מחר על מכתבי כוונות למכירת גז לטורקיה", אמר ל"גלובס" גורם ישראלי. בשלב זה, לא מתנהל משא ומתן רשמי בין הצדדים, בין היתר, כיוון שהשותפים בלוויתן ממתינים להחלטתו של הממונה על ההגבלים העסקיים על אחזקותיהם במאגר. עם זאת, בסוד המגעים הלא-רשמיים שמתנהלים בינתיים מעורבים השותפים בלוויתן, קבוצת דלק, נובל אנרג'י ורציו, וכן משרד ראש הממשלה, משרד החוץ ומשרד האנרגיה והמים. האיתותים מטורקיה, שנחשפו לראשונה ב"גלובס", מגיעים גם מדרגי ממשל בכירים, אך נשיא טורקיה, רג'יפ טייפ ארדואן, עדיין לא התבטא בנושא. הטורקים מעוניינים ברכישת גז ישראלי, אך מסרבים לרכוש גז קפריסאי. עם זאת, צינור הגז המתוכנן צפוי לעבור במים כלכל�

"אפשרות הקמתו של צינור גז בין ישראל לטורקיה מצויה בשלבים מתקדמים הרבה יותר ממה שנדמה. ל"כלכליסט" נודע כי בשבועות האחרונים מתקיימים מגעים חשאיים בין גורמים ממשלתיים ועסקיים משני הצדדים לרכישת גז ממאגר לווייתן שליד חיפה ולהקמת צינור גז מהמאגר לטורקיה ומשם לאירופה. ל"כלכליסט" נודע כי המגעים מתנהלים בשיתוף ממשלת ישראל שמעודדת באגרסיביות את התהליך וממשלת טורקיה, שמעוניינת מאוד בקידומו." ... ככל הידוע מוכנים הטורקים לממן חלק מהותי מעלות צינור הגז, שעלותו הכוללת מוערכת ב־2 מיליארד דולר, בתמורה להעברת הגז. ממשלת ישראל והגופים העסקיים השותפים במאגר יממנו את החלק הנוסף. על פי השיחות במידה ויושג הסכם, הרי שחלק מהותי מהגז במאגר העצום של לווייתן, יוזרם באמצעות הצינור לטורקיה ומשם לאירופה.   מבחינת הטורקים מדובר באינטרס כלכלי, שכן הצינור התת־ימי שיחבר בין לווייתן לטורקיה גם יענה על הגידול הצפוי בצריכת הגז במדינה. לטורקיה תלות גדולה בגז הרוסי והיא מעוניינת להקטינו, ובאמצעות התחרות מהגז הישראלי, היא צפויה להקטין תלות זו ואולי אף לקבל מחירים טובים יותר מהרוסים.   כיום טורקיה נאלצת לייבא את כל כמות הגז שצורך המשק הטורקי, כמעט 40 מיליארד מ"ק (BCM) גז בשנה. צריכת הגז צפויה לגדול ב־50% בשנים הקרובות. מקורות האספק�

"8.5%. זהו מרכיב השכר בהוצאות התפעוליות של חברת החשמל - ההוצאות שאנחנו הצרכנים משלמים עליהן במסגרת חשבון החשמל. את הנתון הזה גילינו במקרה בתוך מצגת שהציג השבוע רכז האנרגיה באגף התקציבים באוצר בכנס שנערך במכון לאנרגיה וסביבה. אל תתבלבלו. 8.5% האלה הם לא מרכיב העלות העודפת של הבונוסים המנופחים, הפנסיה וחריגות השכר של עובדי חברת החשמל. זוהי עלות משכורותיהם של 12,500 עובדי החברה, מהשקל הראשון ועד לאחרון. במלים אחרות, גם אם יקחו מהעובדים את כל ההטבות, יוזל תעריף החשמל באחוזים בודדים. ... לפי הגרסה הרשמית באוצר, מדובר ב-4 מיליארד שקל לשנה, שהם קצת פחות מ-20% מתקציב החברה. ... ומה לגבי הרפורמה? האם ההפרטה החלקית של משק החשמל תביא לנו את בשורת ההוזלה? ממש לא. כשנשאל השבוע בכנס שאלה ישירה - האם הרפורמה תביא להוזלת מחירי החשמל - השיב רכז האנרגיה, אורן משה, בהתחמקות אלגנטית. זו לא המטרה שלשמה נועדה הרפורמה, אמר והסביר שבעיית הבעיות של משק החשמל היא תהליך שחיקת ההון העצמי של חברת החשמל, תהליך שייאלץ את המדינה בסופו של דבר לסבסד את החברה. זה לא רק חוסר היעילות במלים אחרות, זה לא רק חוסר היעילות, אלא גם תעריף החשמל, שאחראיים לתחלואי משק החשמל. ואם כבר הזכרנו את התעריף, משה סבור שתעריף החשמל אינו מכסה את הוצאותיה של חברת החשמ�

""מחיר החשמל בישראל נמוך באופן יחסי למדינות אחרות", כך אמר היום אורן משה, רכז אנרגיה באגף התקציבים באוצר. משה דיבר בכנס המכון לאנרגיה וסביבה. לדבריו "המחירים הם ברמה שלא מצליחה לענות על הצרכים של מי שמקים את רשת החשמל. נוצרת שחיקה בהון העצמי של חברת החשמל וקושי לגייס הון ואתה משלם את זה דרך המס, כי כשממשלת ישראל מאפשרת לחברת החשמל לגייס חוב בערבות מדינה אז אתה משלם על זה כסיכון". הוא הוסיף כי "הפגיעה ביכולת חברת חשמל למלא את תפקידה כספק שירות חיוני היא המוטיבאציה שלנו לצאת לרפורמה בחברה". משה סירב להתייחס לשאלה האם הרפורמה תוזיל את מחירי החשמל ואמר כי "הליכה למשק יצרני חשמל פרטיים מוצדקת כדי להקטין את טווח הרגולציה על המחיר. בסוף יושבים שניים-שלושה או עשרה פקידים מוכשרים ככל שיהיו והיכולת שלהם לבנות תעריף שיכסה את העלויות מאד מוגבלת. בחלק מהמקרים מישהו ירוויח הרבה כסף ובחלק מהמקרים מישהו ישחק את ההון העצמי שלו"." ... ד"ר שלומי פריזאט, הכלכלן הראשי הפורש של הרשות להגבלים עסקיים, אמר כי "יש משקיעים מסוג מסויים שבכל מקום שהם שמים מקדח יוצא גז ויש משקיעים מסוג אחר שלא בכל מקום מצליחים להוציא גז. היו אצלנו דיונים על הרישיונות של דלק ונובל אנרג'י. נושא ההולכה הוא סוגיה קריטית כי אין לנו היום מי שיקבע מה

... יעקב גילה כי היטל רווחי הגז והנפט (היטל ששינסקי) המירבי שיוטל על מפיקי הגז יהיה 44.5% בלבד ולא 50% - זאת משום שהמדינה התחייבה שסכום ההיטל ומס החברות לא ישתנה. במקור נקבע היטל מירבי של 50% על-סמך ההנחה שמס החברות ירד ל-18% ואולם עצירת הפחתת מס החברות גרמה להפחתה בהתאם בגובה היטל ששינסקי המירבי. יעקב אישר כי הרשות מתכוונת להעלות את הבלו על הגז הטבעי והפחם למרות שהדבר יוביל להתייקרות נוספת בתעריף החשמל אך לדבריו גובה ההתייקרות "לא יעלה על 0.5%-1%". יעקב אישר גם כי ישנה כוונה להטיל אגרה שנתית בגובה 3,000 שקל על המשתמשים ברכב מונע גפ"מ משום שלדבריו המיסוי על הגפ"מ נמוך מדי. הוא אמר כי ברשות לא רוצים להעלות את הבלו על הגפ"מ משום שהדבר ישית עלויות גם על משקי הבית שצורכים גפ"מ כגז בישול וכי אין אפשרות טובה להפריד בין הגז הביתי והגפ"מ לתחבורה. להערכתו גם לאחר שתוטל האגרה על רכבי הגפ"מ עדיין עלות הנסיעה בהם תהיה נמוכה יותר מעלות הנסיעה בכלי רכב מונעי בנזין. יעקב הוסיף כי בכוונת רשות המיסים להעלות גם את הבלו על הגז הטבעי, העומד כיום על 16 שקל לטון, ועל הפחם, העומד על 43 שקל לטון משום שגובה המס הנוכחי אינו משקף את העלויות הסביבתיות של דלקים אלה. ראש מינהל הדלקים בחברת החשמל שמשון ברוקמן אמר בתגובה כי העלאת הבלו על הגז הטבעי

החל מה-1/7/13 כל בניני המשרדים והמסחר יחויבו לכבות את תאורת הפנים שעה לאחר צאת העובד האחרון. תאורת החוץ תכובה לא יאוחר מ-1 אחר חצות. 

"רשות החשמל הודיעה היום (ד') כי החליטה להפחית את התעריף שמשלמת חברת החשמל לתחנות הקוגנרציה ל-24-26 אגורות לקוט"ש. ההפחתה היא בשיעור של כ-30% מהתעריף הקודם שעמד על כ-36 אגורות לקוט"ש, ותחסוך לצרכני החשמל כמיליארד שקל בסך הכול. ואולם, ההפחתה גררה התנגדויות מצד יצרני החשמל כשהועלתה לראשונה בחודש יוני, ואף נמצאת בהתדיינות בבג"ץ." ... בהודעת הרשות נטען כי למפעלים יש תועלת גדולה מהפעלת מתקני הקוגנרציה, מהן לא נהנים צרכני החשמל. כך, המפעלים לא נדרשים לשלם על הולכת החשמל מתחנות הכוח של חברת החשמל, וכן יכולים להשתמש או למכור את הקיטור המיוצר. לפיכך, נקבע התעריף על פי עלויות החשמל העודף שמיוצר לרשת. בהפחתת התעריף יחסכו לצרכני החשמל כמיליארד שקלים, טוענים ברשות. עם זאת, בשוק מעוררת ההפחתה התנגדות עזה. "בעצם הצמידו את תחנות הקוגנרציה למחיר תחנות כוח גדולות" אמר ל-TheMarkerבכיר בענף הקוגנרציה. "תחנות קוגנרציה גדולות יעמדו בזה אולי, אבל לתחנות קטנות יחסית של 50-100 מגה וואט יהיה כמעט בלתי אפשרי. בנוסף, מבחינה משקית זה אבסורד. תחנות קוגנרציה פועלות בניצולת מאוד גבוהה של 70% בממוצע. דווקא בתחנות הכי יעילות פוגעים. ולתחנות האלה לא צריך להקצות קרקעות מיוחדות, כי הן נמצאות בשטח המפעל, ולא צריך לבנות להן קווי מתח גבוה במיוחד".

"חברת זוקו שילובים נכנסת לשוק החשמל הפרטי כיזמית: ל-TheMarker נודע כי זוקו מנהלת מגעים להיכנס כשותפה במיזמי תחנות הכוח של גלובל פאוור (65%) וקרן הפרייווט אקוויטי (KCPS (35% במגזר הקיבוצי ובמפעלי התעשייה בפריפריה. לפי מתווה העסקה, זוקו תחזיק ב-20% מחבילת פרויקטים שתקיף 12 תחנות כוח בהיקף מצומצם יחסית (8-12 מגה-ואט), וחמש תחנות כוח עתידיות. גלובל תדולל ל-52% מהאחזקות ו-KCPS ל-28%. סכום הרכישה, 20 מיליון שקל (בשתי פעימות), משקף לפרויקטים שווי של כ-100 מיליון שקל. בנוסף, תעמיד זוקו הון עצמי לפי חלקה היחסי." ... פרויקט הדגל של גלובל הוא הקמת תחנת הכוח עבור מפעל תעשיות סיליקט בדימונה. התחנה תספק 115 מגה-וואט ו-90 טונה קיטור לצורכי המפעל, ותוקם בעלות של 150 מיליון דולר.

"האם חברת החשמל בדרך לשכור אניית גיזוז נוספת לייבוא גז טבעי לישראל? שר האנרגיה והמים ד"ר עוזי לנדאו אמר היום לראשי חברת אקסלרייט כי "נהייה מעוניינים לשמוע על אפשרות חכירתה של אונייה מגזזת נוספת, כבר בזמן הקרוב, על מנת לתת מענה לצרכיה של מדינת ישראל עד להגעת הגז מ'תמר'". הפגישה בין לנדאו לראשי החברה המספקת את אניית הגיזוז המיוחדת שמאפשרת לישראל לייבא גז טבעי נוזלי מהשוק העולמי התקיימה יום לאחר שהחלה הזרמת הגז, באמצעות המצוף הימי שהקימה חברת נתיבי הגז הממשלתית (נתג"ז) בלב ים במרחק של 12 קילומטרים מערבית למזח פריקת הפחם של נמל חדרה. חברת החשמל הודיעה כי עם תחילת ההזרמה של הגז הטבעי הנוזלי, המכונה LNG, חל מהפך בתמהיל הדלקים שמשמשים את החברה לייצור חשמל. בחברה אומרים כי ייבוא הגז אפשר להפסיק לחלוטין את השימוש בסולר ובמזוט לייצור חשמל - עובדה שעשויה לחסוך מאות מיליוני שקלים לצרכני החשמל ולשפר במידה ניכרת את איכות האוויר שבקרבת תחנות הכוח המייצרות חשמל בסולר ובמזוט."

"לראשונה בתחום חיפושי הגז והנפט קבוצת משקיעים ישראלית תרכוש מפעיל (Operator) לקידוח במים עמוקים. הקבוצה, בהובלת אנשי העסקים סמי קצב, שלמה שמלצר, שלומי פוגל וקן סטנלי, תרכוש מחברת GGR כ-90% מחברת הבת ISRAEL GGR, בתמורה לכ-3 מיליון שקל (775,000 דולר). לאחר הרכישה תמשיך חברת GGR להחזיק ב-10% מחברת ISRAEL GGR. אבי בלין ימונה למנכ"ל החברה. חברת GEOGLOBAL RESOURCES הקנדית, הנסחרת בבורסת ה-AMEX בוול סטרייט, הוקמה באוגוסט 2002 על-ידי ז'אן פול רוי, (מחזיק כיום כ- 13% בחברה). פעילות החברה מתפרשת כיום על-פני ארבע מדינות: מטה החברה נמצא בקנדה ופעילות החיפוש וההפקה המתבצעות בהודו, ישראל וקולומביה. בהודו מחזיקה החברה בעשרה רישיונות חיפוש (תשעה יבשתיים ואחד ימי), בארבעה אזורים שונים במדינה, הנמצאים בשלבי חיפוש והפקה שונים. בקולומביה מחזיקה החברה ב-10% בשני רישיונות חיפוש יבשתיים ובישראל מחזיקה החברה, תחת חברת India GGR, כ-5% מרישיונות החיפוש הימיים "מירה" ו"שרה" וכ-35% מהזכויות ברישיון "שמואל", תוך שהיא משמשת כמפעיל ברישיונות "מירה" ו"שרה" ומפעיל משותף ברשיון "שמואל"."

"פעילי ארגון "מגמה ירוקה" הפגינו בתל אביב נגד יצוא הגז, נושא בו תידרש לדון הממשלה שתוקם, בטענה כי היצוא ימנע הורדת מחירי החשמל ומוצרים אחרים במשק, וכן ימנע הפחתה בזיהום האוויר; יעל גרמן, מספר שלוש ברשימתו של לפיד: "אנו מתנגדים ליצוא הגז""

"הממשלה תתבקש לאשר היום (א') תוכנית שאפתנית של הוועדה לתחליפי נפט שבמסגרתה עד שנת 2025, 60% מהשימוש בבנזין וסולר באמצעי התחבורה יומר לתחליפי דלק שמבוססים על גז טבעי. אישור התוכנית יגרור שריון של 100 מיליארד מ"ק גז טבעי לתחבורה בארץ עד 2040, אלא שמסקנה זו של הוועדה לתחליפי נפט סותרת את המלצות ועדת צמח ליצוא גז, שם נקבע שמשק התחבורה הישראלי זקוק רק ל־40 מיליארד מ"ק גז טבעי עד שנת 2040. לשתי ההמלצות השונות היו שותפים שלושה משרדים ממשלתיים: משרד רה"מ, האוצר והאנרגיה, שלהם היו נציגים בשתי הוועדות. "

"הצעה שתובא היום לאישור הממשלה מגדירה יעדים לשילוב תחליפי נפט בתחבורה: 30% עד 2020, 60% עד 2025 ■ התוכנית נועדה לקידום תחליפים מבוססי גז טבעי והנעה חשמלית, ובטווח הרחוק יותר - גם תחליפים ביולוגיים" ... ההצעה שתובא לאישור הממשלה תטיל על משרד התחבורה את המשימה לאפיין את דרישות הבטיחות לאוטובוסים מונעי גז טבעי דחוס (CNG), הנמצאים בשימוש נרחב יחסית בעולם. כמו כן יידרש המשרד לבחון מדיניות ליבוא מכוניות "דלק גמיש", אותן ניתן לתדלק במגוון תערובות דלקים, שעשויות לכלול שיעור גבוה של מתנול המופק מגז טבעי. בנוסף ייבחנו שימוש נרחב בתערובת - M15 המכילה 85% בנזין ו-15% מתנול, שנמצאת בניסוי בקנה מידה קטן יחסית מזה כמה חודשים - ותערובות המכילות שיעור גבוה יותר של מתנול. אגף החשב הכללי באוצר יבדוק את שילוב כלי הרכב המבוססים על תחליפי נפט בשירות המדינה. ההצעה כוללת גם המשך בחינה של טכנולוגיות נוספות לייצור דלק מתחליפי נפט. כך, תחל בחינה של הקמת מפעל לייצור תחליפי בנזין מבוססי גז טבעי (GTL). עוד מוצע להטיל על המשרד להגנת הסביבה לבחון טכנולוגיות לייצור דלקים מפסולת. באופן תיאורטי, הפסולת עשויה לספק כ-5% מצריכת הדלק בישראל.

"כמעט שבוע עבר מאז הדיווח המאוד מאכזב על תוצאות קידוח 'ישי' שבפלאג'יק וההשלכות מתחילות להתבהר, והן ככל הנראה קשות לעניין היצוא. דו"ח צמח התבסס על עתודות מוכחות של 800 BCM (כ-28.5 TCF) ועוד צפי למציאת של 150 BCM נוספים בסיכוי גבוה. תחת הנחה זו, לפי צמח יש לשמור רזרבות של 450 BCM לשוק המקומי, וזה אומר 500 BCM לייצוא. כעת אותם 150 BCM פוטנציאלים יורדים מהפרק, וזה אומר שהיקף הייצוא יורד ב-30% ל-350 BCM בלבד שהם כ-12.5% TCF, כלומר ירידה דרמטית. אחת הבעיות שהירידה המשמעותית הזו בהיקף הייצוא יוצרת היא דילמה אפשרית בין ייצוא מ'לוויתן' באמצעות מתקן LNG לבין ייצוא מ'תמר' באמצעות אסדת FLNG. מתקן ההנזלה מתוכנן לשני 'טריינים' שיטפלו יחד ב-350 BCM, זאת לפי 14 BCM לשנה למשך 25 שנה. במידה והתכנון יהיה ל-20 שנה, זה משאיר 70 BCM לפרויקט ה-FLNG מ'תמר', כאשר התכנון לעניין זה הוא לייצוא של 90 BCM. הערכה היא שבדלק ונובל ישלימו את הפער באמצעות תלגיות עתידיות כגון 'כריש', שם הפוטנציאל עומד על כ-2 TCF (שהם 56 BCM), אבל קודם צריך לקדוח. כך או כך, קידוח 'כריש' שעד כה היה סוג של בונוס אפשרי, הופך להיות מאוד קריטי לכל סוגיית הייצוא. לפי המצגת האחרונה של נובל, קידח אקספלורציה ב'כריש' מתוכנן לרבעון הראשון של 2013, ככל הנראה באמצעות האסדה שתסיים את הקידוח ב'לוויתן4' (קידוח שצפוי להסתיים בפברואר). ס�