כמעט שנה לאחר חשיפת תגלית הגז הטבעי הגדולה במאגר לווייתן, מתכנסת ממשלת ישראל להכרעה בשאלה האסטרטגית האם להתיר יצוא גז ישראלי לשווקים זרים. ל-TheMarker נודע כי בימים הקרובים תודיע הממשלה על הקמת ועדה בין-משרדית, אשר תדון במדיניות הביטחון האנרגטי של ישראל - לעומת הצורך של יזמי חיפושי הגז והנפט במימוש משאבי הטבע שבתגליות. הוועדה תאוייש בידי בכירים ממשרדי ראש הממשלה, התשתיות, האוצר, הגנת הסביבה וכן נציג המועצה לביטחון לאומי (מל"ל) והממונה על ההגבלים העסקיים. המלצותיה יפורסמו לשימוע ציבורי בתחילת 2012, מתוך כוונה להגיש את המסקנות הסופיות עד פברואר. אסדת קידוח גז לווייתן הוועדה תרכז את שלל ניירות העמדה שגיבשו בשנה האחרונה משרדי הממשלה השונים. עבודת הוועדה תתמקד בפשרה הנדרשת שבין האינטרס הציבורי - אשר מעוניין להבטיח אספקת גז טבעי ראויה למשק גם עבור הדורות הבאים, לבין האינטרס היזמי - אשר דורש חירות בקביעת שוקי היעד של משאבי הטבע, על מנת לכסות מהר ככל הניתן את השקעת חברות הגז בקידוחים ולהבטיח ליזמים רווחי הון. לשם כך, תנסה הוועדה לגבש תחילה אומדן מוסכם בדבר צריכת הגז החזויה במשק הישראלי בעשורים הקרובים, לעומת התחזיות הפוטנציאליות לרזרבות גז שנותרו לחופי ישראל. מנתונים אלה תיגזר התקופה המקסימלית שבה

ד"ר שלמה ולד: "כל הגז שיהיה יספיק לנו ל-50 שנה"07:33 18.09.2011 מאת: אבי בר-אלי<ר חברת החשמל, יפתח רון טל, שהעריך כי �

ור הפדרל ריזרב בן ברננקי אמר כי למרות המאמצים שנעשו בשנתיים האחרונות להמריץ את הכלכלה האמריקנית התוצאות מאכזבות, וכלכלת ארה"ב אינה מצליחה לחזור ולהתרומם לשיעורי צמיחה נאותים. למרות שיעורי הריבית הנמוכים, ללא תקדים בארה"ב ובאירופה, ועל אף הגירעונות הפיסקאליים הענקיים, גם הם ללא תקדים, כלכלות המערב אינן מצליחות לצמוח. על אף זאת, ולצד זאת, אנו חווים עליות מחירים שמייצרות לחץ כלכלי נוסף על כלכלת המערב, מאחר שהן שוחקות את ההכנסה הריאלית של אוכלוסיות רחבות באירופה ובארה"ב. נגיד בנק ישראל סטנלי פישר אמר באחרונה, שהמודלים הכלכליים שנמצאים בשימוש אינם עוזרים להבין את התהליכים הכלכליים המתרחשים. האם חוקי הכלכלה השתנו? חוקי הכלכלה הבסיסיים לא השתנו, אבל נראה שאת ההסבר למתרחש בכלכלת העולם צריך לחפש במקום אחר. בהיסטוריה הכלכלית המודרנית שלאחר מלחמת העולם השנייה, שני אירועים מרכזיים מוגדרים כ"משברי נפט". הראשון, ב-1973, בעקבות אמברגו הנפט שהטילו על המערב מפיקות הנפט הערביות בעקבות מלחמת יום הכיפורים. השני, ב-1979, בעקבות מהפכת חומיני באיראן, כאשר הופסק יצוא הנפט של איראן למערב. בשני משברי הנפט האלה חווה העולם המתועש מחסור בנפט, שגרר עלייה חדה במחירי הנפט, שבעקבותיה כלכלת העולם הידרדרה למיתון חריף, במקביל ל�

המערך הוולונטרי לדיווח ורישום פליטות גזי חממה בישראל, החל לפעול ביולי 2010, מאז הצטרפו 23 חברות וארגונים למערך הדיווח כאשר 20 מהם כבר דיווחו על פליטות גזי החממה שלהן בשנת 2010. המשרד להגנת הסביבה בשיתוף מוסד שמואל נאמן בטכניון ונציגי ארגונים שונים, גיבשו תקנון ישראלי אשר נועד לפתח יכולות וכלים למגזר הציבורי, הפרטי ולתעשייה לחישוב פליטות גזי חממה ולסייע לאפיין את פוטנציאל הפחתת הפליטות. בשנים האחרונות הוקמו ופועלים בהצלחה מערכי דיווח ורישום במספר רב של מדינות בעולם המותאמים לצרכים ולמאפיינים המקומיים של כל מדינה ומדינה. חברה או ארגון שהצטרפו למערך, נדרשו לפעולות הבאות: מיפוי מקורות פליטות גזי החממה שלהם כתוצאה משימוש באנרגיה, שימוש בתחבורה ותהליכי ייצור אחרים; כימות היקף פליטות גזי החממה על בסיס שיטות חישוב מקובלות והעברת דיווח מסכם שנתי למערך הרישום. מערך הרישום פועל בשלב זה באופן וולונטרי והא צפוי להיות מחייב בהמשך. יש לציין, כי בחודש נובמבר השנה יעניק השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, אות הכרה לארגונים המדווחים. - להלן רשימת החברות שדיווחו על פליטות גזי החממה שלהם בשנת 2010: * אגד * אגרקסקו בע"מ * אינדיגו HP * אינטל אלקטרוניקה * אסיף אסטרטגיות * בטר פלייס * בזן - בתי זיקוק לנפט בע"מ * בנק ה

Cigre, הוא אחד הארגונים המובילים בעולם למערכות חשמל והוא עוסק בהיבטים הטכניים, הכלכליים, הסביבתיים, הארגוניים והתקניים (רגולציה) של אותן מערכות. ארגון בינלאומי זה הוא ארגון עצמאי, ללא מטרות רווח, אשר נוסד בשנת 1921 ומקום מושבו מאז בפריס שבצרפת. לקראת הכנס, תגיע לישראל משלחת מכובדת של בכירי משק החשמל בעולם שתדון בשלל ההשלכות לשינויים שפוקדים את משקי החשמל העולמי עם דגש על השפעת ביצועיי מערכות החשל על הסביבה. במהלך הכנס, צפויים להגיע לארץ ולשאת דברים כמה מן המומחים הבכירים בעולם בנושא אנרגיית החשמל: - Mr. Andre Merlin - יו"ר ארגון CIGRE, לשעבר מנכ"ל החברה להולכה הצרפתית RTE וכיום יו"ר הדירקטוריון שלה. - Mr. Francois Messlier- מזכיר הכללי המכהן של ארגון CIGRE העולמי. - Mr. Herve Laffaye , סגן נשיא בכיר בחברת RTE, חברה בת של חברת החשמל הצרפתית EDF - - Mr. Jean Kowal (צרפת), נציג "איגוד ים התיכון"- MedGrid, לשעבר המזכיר הכללי של Cigre העולמי, יציג אחת היוזמות החדשות שתתפרסם בפעם הראשונה בישראל: "The MedGrid initiative for a Sustainable Development of the Mediterranean Countries" - בהרצאתו יחשוף KOWAL יוזמה לחבר רשתות חשמליות מצפון אפריקה לאירופה. - - Mr. Giovanni de Santi (איטליה), מנכ"ל המכון לאנרגיה של האיחוד האירופאי ו-Mr. Gianluca Fulli, מנהל תפעול של המכון לאנרגיה האירופאי- מערכות חשמל חכמות (איטליה), יציגו �

אחרי פרויקט החלפת המקררים, מתחיל עכשיו משרד התשתיות הלאומיות בפרויקט להחלפת מזגנים ישנים ובזבזניים למזגנים חדשים הצורכים פחות אנרגיה.   היום מפרסם משרד התשתיות הלאומיות מכרז לבחירת ספק למכירת מזגנים חדשים ויעילים אנרגטית וגריטת מזגנים ישנים  לאוכלוסיית מקבלי הבטחת הכנסה והשלמת הכנסה.    בשלב הראשון יוחלפו כ- 10,000  מזגנים בתקציב של כ- 10 מיליון ש"ח. מדובר בצעד נוסף בפרויקט שמטרתו להגביר את המודעות לחיסכון באנרגיה, לעודד החלפת מוצרי חשמל ישנים בעלי דירוג אנרגטי נמוך ולהוציאם מהשוק. הפרויקט צפוי להוביל לחיסכון של כ- 1700 קווט"ש בשנה, המוערכים ב- 800-850 ש"ח במשק בית.   שר התשתיות הלאומיות ד"ר עוזי לנדאו: "הממשלה נותנת כסף לאזרחים! במהלך חסר תקדים  שיוביל לחיסכון בחשמל, אנו משלבים צדק חברתי בתועלת למשק החשמל".   הספק שיזכה במכרז יתחייב להציע לזכאים מזגנים יעילים אנרגטית, בדירוג A, B או C ולהעניק עליהם ועל ההתקנה אחריות כוללת של שלוש שנים. כמו כן יתחייב הספק להוביל את המזגן החדש לצרכן, להוציא את הגזים של המזגן הישן, לפרקו ולקחת אותו לגריטה, וכן להתקין את המזגן החדש בביתו של הלקוח. עבור המזגן שירכשו, ישלמו הזכאים את ההפרש שבין מחיר המזגן על פי ההצעה שתזכה במכרז, לבין סכום השתתפות המשרד ברכישת אותו המזגן. לאח

ההצעה היחידה שהוגשה למתחם B היתה גבוהה מדי והמדינה נאלצה להודיע על דחייתה ■ לא ברור מה יעלה בגורל המתחם ■ האם מכרז הדגל של המדינה שהיקפו מעל 2.5 מיליארד דולר יהפוך לכישלון ענק? עדת המכרזים הבין-משרדית להקמת תחנות הכוח הסולאריות באשלים הודיעה לקבוצת מגלים סולארפאוור (Megalim Solar Power Ltd.), מגישת ההצעה להקמת התחנה התרמו סולארית בפלוט B, כי לאחר שהושלמה בדיקת החלקים הטכניים והפיננסיים בהצעתה, נפתחה מעטפת הצעת המחיר ובכך הושלמה בדיקת ההצעה כולה. ועדת המכרזים הודיעה לקבוצת מגלים, אשר בעלי מניותיה הן החברות ברייטסורס ואלסטום (   26.75     +1.61% ) , כי הצעת המחיר כפי שהוגשה גבוהה באופן משמעותי. על כן, הוועדה הודיעה כי היא דוחה אותה. ועדת המכרזים צפויה לזמן את קבוצת מגלים לדיון בעקבותיו תחליט הוועדה על המשך צעדיה. משרד האוצר הודיע היום (ג') כי ארבע הצעות הוגשו לוועדת המכרזים הבין-משרדית להקמת תחנת כוח בטכנולוגיה פוטו-וולטאית בהיקף של 30 מגה-וואט באזור אשלים שבמועצה האזורית רמת נגב. הקבוצות, כוללות את חברת החשמל הצרפתית EDF, חברת שיכון ובינוי בשיתוף חברת סאן-פאוור האמריקאית, גרנית הכרמל בשיתוף סימנס הגרמנית וחברת כלל אנרגיה עם חברת סאן-אדיסון. פרויקט אשלים מורכב משלושה מכרזים הכוללים הקמת שתי תחנות כוח בטכנולוגיה

קפריסין עומדת להפוך השנה לשוק חיפושי הגז והנפט המסעיר ביותר באזור המזרח התיכון. אות הפתיחה אמור להישמע מאסדת הקידוח של חברת נובל אנרג'י המוכרת, עם תחילת הקידוח באזור בלוק 12 (ראו מפה), בסוף חודש זה. מטרת הקידוח היא לאמת את ההערכות שיש במקום מאגר גז טבעי שגודלו עולה על זה שבתמר. ואולם בלוק 12 הוא רק אזור אחד מבין 12 אזורי חיפושים הנמצאים בתחומי האזור הכלכלי הבלעדי (EEZ) של קפריסין. לאחר שיתבררו תוצאות הקידוח בבלוק, מתכוונת קפריסין לצאת במכרזים להקצאת זיכיונות חיפושים בשאר שטחי החיפושים. בראיון ראשון לכלי תקשורת ישראלי, מדבר סולון קסינס, דמות המפתח בענייני גז ונפט בקפריסין, על הפוטנציאל הטמון בשטחי החיפושים של ארצו ועל שיתופי פעולה אפשריים עם ישראל. מבחינה רשמית, סמכויותיו של קסינס מקבילות לאלה של הממונה על הנפט במשרד התשתיות הישראלי, אך קסינס אינו כפוף להנחיות היועצים המשפטיים לממשלה ואינו נתון לפיקוח בג"ץ, ועל כך נאמר "יחי ההבדל הקטן". - מהו פוטנציאל תגליות הגז והנפט בשטחים שאתם מציעים למכרז? "אנחנו מתכוונים לפרסם מכרזים ל-12 בלוקים של רישיונות וכן לשטח נוסף, שגודלו כרבע משטחו של בלוק 12. מדובר בשטחים בהיקף של כ-45 אלף קמ"ר, שחלקם בתחומי האגן הלבנטיני, המשותף לנו ולישראל, וחלקם בתחומי אגן הדלתא-נילוס, ה�

מינהל התכנון שוקד כבר תקופה ארוכה על גיבוש מדיניות כוללת בנושא טורבינות רוח, אך הצעת חוק חדשה שתובא בפני השרים מבקשת להקים טורבינות ללא הליך תכנוני - בכל חלקה חקלאית או תעשייתית.   ההצעה, שגובשה על ידי חברי הכנסת כרמל שאמה, רוברט אילטוב ושי חרמש, מבקשת לעקוף, בין השאר, את חוקי השמירה על הסביבה החופית - אך זוכה להתנגדות חריפה מצד החברה להגנת הטבע, מחשש שההצעה דווקא תפגע בסביבה.     מטרת החוק המוצהרת היא לקדם את נושא האנרגיות המתחדשות, ולסייע בעמידה ביעדי האנרגיה המתחדשת שהוצבו על ידי הממשלה לפני למעלה משנתיים. בינואר 2009 החליטה ממשלת ישראל כי עד שנת 2020 יהוו האנרגיות המתחדשות 10% מכלל משק האנרגיה. עוד הוחלט על יעד ביניים של 5% לייצור חשמל "ירוק" עד שנת 2014.    "כדי להגיע ליעדים אלו יש לקבוע כללים אשר יאיצו התקנות של מערכות לייצור חשמל ממקורות מתחדשים", נכתב בהצעה. "טורבינות רוח לייצור חשמל יכולות להשתלב עם גידולים חקלאיים ועם שימושים תעשייתיים הואיל ואלו מותקנות על גבי תרנים, עושות שימוש מזערי בקרקע וניתן להתקינן באופן שישתלב עם השימושים הקיימים".    אולם, כאמור, בחברה להגנת הטבע טוענים כי למרות מטרותיו הסביבתיות של החוק, הרי שעקיפת החוק עלולה דווקא לסכן את הסביבה ולגרום לנזקים. רותי שורץ, רכזת האנרגי

לקראת ישיבת וועדת המחירים המשותפת למשרד התשתיות הלאומיות ולמשרד האוצר שתתקיים ביום ראשון הקרוב, אישר אתמול (ד') שר התשתיות הלאומיות, עוזי לנדאו, את הצעת המשרד לפיקוח ורגולציה על מחירי הגז הטבעי בישראל. המשרד ממליץ להכריז על הגז כמוצר בר פיקוח או, לחלופין, לפעול לכך שכל חברה מבין שותפות קידוח "תמר" תמכור את הגז בנפרד. זאת, על מנת ליצור תנאי תחרות בעסקאות מכר הגז הטבעי. המסמך הועבר היום לחברי הוועדה. במשרד אומרים כי אי אפשר להפריז בחשיבותו ומרכזיותו של משאב הגז הטבעי, שנועד בראש ובראשונה לתת מענה לביקושי האנרגיה הצפויים בעשורים הבאים. מאז מציאת מאגרי הגז הטבעי, פועל משרד התשתיות הלאומיות במטרה להבטיח אספקה סדירה וקבועה של גז טבעי לשימוש שוטף במשק הישראלי. מדיניות המשרד בנושא, כפי שבאה לביטוי במסמך, נועדה לאפשר את החדרת הגז הטבעי לשימושי המשק בצורה רחבה, יעילה ותחרותית, לתת ביטוי כלכלי לשימוש בגז הטבעי מול חלופות של מקורות אנרגיה אחרים, לקבוע מנגנון מחירים ותנאי עסקאות במחיר שוק או במחיר מפוקח, ככל שיעלה הצורך בכך, וכן לקיים מנגנון לטיפול והתמודדות עם כשלי שוק בטווח הקצר ובטווח הארוך. חוק הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, החולש על כל התחומים במשק המדינה, מאפשר להטיל פיקוח במספר רמות: פיקוח ברמה ה

ועדת השרים לענייני חקיקה דחתה היום (א') את הצעת החוק לתיקון חוק הנפט של חברי הכנסת דב חנין, כרמל שאמה ויריב לוין, שמטרתה להחיל היבטים סביבתיים בחיפושי וקידוחי גז ונפט. על רקע הדחייה נמסר מהחברה להגנת הטבע: "מדינת ישראל עוצמת עיניים מול הסכנות וההשלכות השליליות של הקידוחים על הסביבה". על פי התיקון לחוק, "חוק הנפט, שנחקק ב - 1952, לא כולל בתוכו מנגנוני הסדרה ובקרה סביבתיים... כיום ברור לכל כי מנגנוני הסדרה ובקרה סביבתיים חיוניים בכל הנוגע לחיפושי נפט וגז ולהפקתם... החוק מעגן ייצוג של גורמי סביבה, ובראשם המשרד להגנת הסביבה, כגופים הקבועים בחוק ומעגן התחשבות בשיקולים סביבתיים במערך החלטות המתקבלות על פי החוק." מהחברה להגנת הטבע נמסר: "לצערנו, בניגוד למדינות רבות בעולם, שהבינו את ההשלכות מרחיקות הלכת של קידוחי גז ונפט על הסביבה וקבעו נהלים ברורים לפיקוח ובקרה סביבתיים על הקידוחים, מדינת ישראל מעדיפה לעצום עיניים ולהתעלם מהסכנות ומההשפעות השליליות הפוטנציאליות השונות של תעשיית הנפט על הסביבה, העלולות להיגרם הן כתוצאה מעבודה שגרתית והן כתוצאה מתקלות ותאונות. החברה להגנת הטבע תמשיך לנסות ולקדם את השינויים הנדרשים בחוק מול המשרד להגנת הסביבה ומשרד התשתיות".

מומחים מזהירים שקידוחי הגז עלולים לפגוע בסביבה הימית עד כדי אסון אקולוגי גדול ממדים, אך אין גורם בארץ שאחראי לפקח ולאכוף על חברות חיפושי הגז להיערך בהתאם. במשרד להגנת הסביבה רק עכשיו החלו ללמוד את הנושא ומקווים לקבל סמכויות אכיפה. "אנחנו במירוץ נגד הזמן", מודה ראש אגף ים וחופים יעל דראל עדכון אחרון:  01.01.11, 10:48 שתף הדיווחים על כמויות הגז הטבעי בקידוח לוויתן - במרחק 140 ק"מ מחופי חיפה - הרעידו השבוע את הגורמים הכלכליים במשק, אך מבחינה סביבתית ייתכן שרעידת האדמה עוד לפנינו: חוות דעת משפטית שגובשה במשרד להגנת הסביבה ושהגיעה לידי ynet מזהירה, כי למדינת ישראל אין כיום כל סמכות אכיפה סביבתית באזור הקידוחים, למרות שמדובר בפרויקטים בעלי השלכות סביבתיות רחבות על הסביבה הימית.   הפרויקטים יצריכו בעתיד גם קדיחה לעומק הקרקע, פרישת צינורות באורך עשרות קילומטרים על קרקעית הים, והקמת מתקנים בים וככל הנראה גם ביבשה. מומחים מזהירים כי לצד החשש מפני תקלה, או דליפה, יש גם מחקרים המצביעים על פגיעה אקולוגית בים. רשימת החששות הסביבתיים מבוססת וארוכה, אך נכון לשלב זה, הפתרון עדיין רחוק.     התגלית בלוויתן השווי המוערך של הגז בלוויתן - 45 מיליארד דולר / תני גולדשטיין תגלית הגז הגדולה ביותר בעולם בעשור האחרון - 140 קילומטרי�

האם ישראל חשופה לאסון אקולוגי בקנה מדינה עולמי. פרופ' צבי בן אברהם, גיאופיזיקאי בכיר, מתריע כי "אם אכן נמצא נפט בקידוחי הגז הטבעי, כפי שמעריכים, הנזק הסביבתי האפשרי יהיה הרבה יותר גדול ממה שקרה מול חופי ארצות הברית" לדבריו, " הסיכון קיים, אבל אין כוח אדם שיחקור אותו" יעל דראל פורסם:  19.05.11, 11:45 שתף "אם אכן נמצא נפט בקידוחי הגז הטבעי, כפי שמעריכים, הנזק הסביבתי הפוטנציאלי יהיה הרבה יותר גדול ממה שקרה במפרץ מקסיקו, שכן אנו ממוקמים בתוך אגן טבעי ואין יציאת מים עמוקים החוצה", כך מתריע היום (ה') הגיאופיזיקאי פרופ' צבי בן אברהם, מנהל בית הספר למדעי הים ע"ש ליאון צ'רני באוניברסיטת חיפה.   הצטרפו לעמוד הפייסבוק של ynet כלכלה   בן אברהם אמר את הדברים במהלך כנס שבוחן את ההשלכות של קידוחי הגז הטבעי על הסביבה הימית, שמתקיים באוניברסיטת חיפה. בן אברהם, שבעבר עמד בראש ועדה שהוקמה על ידי האקדמיה הלאומית ובחנה את הנושא של קידוחי הנפג והגז, התריע עוד כי גם מבחינה אקדמית ישראל איננה ערוכה כלל להתמודדות עם הנושא.   מחקר ההערכות לדליפה מקידוחי הגז - לא יושמה / צבי לביא המרכז למחקר ומידע של הכנסת קובע כי תכנית לאומית להיערכות לזיהומי ים שאושרה בממשלה לפני כ-3 שנים, לא יצאה לפועל. התוצאה: המשרד להגנת הסביבה לא יכול להתמודד עם אי

במשרד להגנת הסביבה הודו בדיון בכנסת כי אין ברשותם מספיק ידע לפיקוח על נזק סביבתי שעלול להיגרם, ומשרד התשתיות קפץ ודרש לקבל אחריות בלעדית על הנושא. ח"כ חנין: "החקיקה הנוכחית בנושא הנפט מפגרת ואנכרוניסטית" יעל דראל פורסם:  14.06.11, 10:54 שתף קידוחי הגז מול חופי ישראל צוברים תאוצה, אולם הסדרת הפיקוח הסביבתי עליהם מתנהלת בעצלתיים: רק אתמול (ב') אישר משרד התשתיות לחברת נובל אנרג'י האמריקנית להתחיל בפיתוח שדה הגז הטבעי "נועה צפון" שמול חופי עזה, אך מי יפקח על הנזק הסביבתי שעלול להיגרם כתוצאה מקידוחי הגז הטבעי? בדיון שהתקיים היום בוועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת, הודו נציגי המשרד להגנת הסביבה כי למרות שהאחריות המיניסטריאלית על הנושא נמצאת בידיהם, אין להם ידע מספיק או כוח אדם דרוש לנושא. נציגי משרד התשתיות, מצידם, דרשו כי הפיקוח הסביבתי על החברות יועבר להיות באחריותם.   כולם מדברים על תמלוגי הגז - שכחו את הטבע    כפי שנחשף לראשונה ב-ynet, חוות דעת משפטית שגובשה בחודשים האחרונים במשרד להגנת הסביבה התריעה כי למדינת ישראל אין כיום כל סמכות אכיפה סביבתית באזור הקידוחים, למרות שמדובר בפרויקטים בעלי השלכות סביבתיות רחבות על הסביבה הימית.    אזהרה "נזק מדליפת נפט יהיה גדול מבמפרץ מקסיקו" / יעל דראל האם ישראל חשופה ל�

משרד מבקר המדינה בודק תלונות לאי סדרים מינהליים בקצא"א (חברת קו צינור הנפט אילת-אשקלון). ל"גלובס" נודע כי שאלות ממשרד מבקר המדינה הועברו לאחרונה לתגובת החברה. הבדיקה התייחסה לפעילויות עסקיות שונות של קצא"א, והתמקדה בהתקשרויות של החברה עם חברות פרטיות לביצוע פרויקטים בארץ ובחו"ל. פרויקטים עתידיים מדובר, בין היתר, בעבודות להרחבת חוות המכלים של קצא"א באשקלון, וכן בפרויקטים עתידיים שקצא"א מעוניינת להיכנס אליהם, בהם מיזם להקמת מתקן הנזלה לגז טבעי באשקלון או באילת, ומיזם להקמה של מסוף דלקים בקפריסין. קצא"א משתתפת במכרז להקמת המסוף באזור ואסיליקוס בדרום קפריסין. בשני הפרויקטים האחרונים, להקמת מתקן ההנזלה והקמת מסוף הדלקים בקפריסין, פעלה קצא"א תוך שותפות עם קבוצות עסקיות מרכזיות. קצא"א, שנוסדה ב-1968, ומוחזקת בבעלות משותפת לחברות דלק מישראל ולפרס (כיום איראן), מפעילה קווים המאפשרים הזרמה של דלק בין מסופי החברה באילת ובאשקלון. חווה לאחסון נפט ותזקיקים בנוסף היא מחזיקה בחוות מכלים בעלי יכולת אחסון של נפט ותזקיקים. בשטחי קצא"א באשקלון אמורה לקום תחנת הכוח הפרטית דוראד, שקצא"א מחזיקה 37.5% מהבעלות בה. ממשרד מבקר המדינה נמסר בתגובה, כי המשרד אינו נוהג להגיב על שאלות בנושא הבדיקות שהוא עורך.

"המדינה היא המרוויחה העיקרית במקרה של עליות במחירי הגז הטבעי" כך עולה מתחשיבים שנערכו על ידי רו"ח יהושע נסים, שותף בכיר בפירמת BDO זיו האפט המשמשת כרואי חשבון של תאגידי נפט ומומחה לתחום נפט וגז, "נמצא כי שיעור חלקה של הממשלה בהכנסות מפרויקטים של נפט וגז עולה, ככל שחלה עלייה במחירים, ועשוי להגיע לכ-80%". לדבריו, "תקבולי המדינה מהפרויקטים כוללים 3 מרכיבים עיקריים: תמלוגים בשיעור 12.5% מהמכירות, היטל החל על פי חוק מיסוי רווחי נפט, התשע"א-2011 שחוקק בעקבות המלצות ועדת ששינסקי ומס הכנסה על הרווחים מהפרויקטים (לגבי יחידים, מס הכנסה כולל ביטוח לאומי עשוי להגיע ל-57%). בקשר לכך, ייאמר כי צריכת גז על ידי חברת חשמל משפיעה משמעותית על הכנסות המדינה על ידי גביית המסים הנ"ל זאת לעומת צריכת חומרים חליפיים על ידי חברת חשמל כגון פחם או מזוט אין בה כדי להשפיע על הכנסות המדינה". רו"ח ניסים מציין כי "השיעור הכולל של תקבולי המדינה (תמלוגים, היטל ומס הכנסה) מרווחי נפט עולה ככל שהמחירים עולים, מאחר ושיעור ההיטל שנקבע בחוק מיסוי רווחי נפט הינו הדרגתי והוא עולה ככל שרמת הרווחים של הפרויקט עולה. "על פי המנגנון שקבעה ועדת ששינסקי, שיעור ההיטל אינו אחיד. ההיטל נגבה לראשונה לאחר החזר ההשקעה בקידוחים ובהקמת הפרויקט, והוא עולה הדרגתית מ-20

סוכנות האנרגיה הבינלאומית(IEA) העלתה את התחזיות שלה לביקוש לנפט ב-1.3% בקצב שנתי במהלך 5 השנים הבאות על רקע הצמיחה במהירה בסין. עוד ציינו ב-IEA כי מחיר של מעל 100 דולר לחבית נפט מאיים על הצמיחה העולמית. כך פורסם היום (ה') בסוכנות הידיעות בלומברג. לפי הערכות, צריכת הנפט תגדל ב-2016 ל-95.3 מיליון חביות ביום לעומת 88 מיליון חביות אותן צרכו ב-2010, כשסין תצרוך 41% מהפער. "מחירי הנפט מעכבים את צמיחת הכלכלות המפותחות ", נכתב בדוח. "החסינות של השווקים המתפתחים, שעברו את המשבר של 2008 יחסית ללא פגע, ככל הנראה ישנו את מאזן הכוחות של כלכלות העולם", נכתב בדוח של IEA. "מחירי נפט שנעים סביב 100 דולר לחבית מכבידים על הכלכלות המפותחות של ארגון ה-OECD שגם ככה אינן יציבות". עוד עולה מנתוני הדוח כי הצריכה היומית תעלה ב-1.2 מיליון חביות במשך 5 השנים הבאות, מדובר ב-700 אלף יותר חביות מהתחזית הקודמות שפורסמה בדצמבר. "העלייה בביקוש היא בעיקר על רקע צמיחה יציבה של מדינות המזרח התיכון, אסיה ואמריקה הלטינית", נכתב בדוח. מבחינת מחיר, IEA העלתה את תחזית המחיר ב-15-20 דולר לחבית לעומת הדוח האחרון למחיר שמעל 100 דולר ב-5 השנים הבאות. הפקת הנפט בלוב, שנפגע לאחרונה בעקבות המהומות במדינה, ישתקם בהדרגתיות החל מ-2012, לפי IEA לוב לא תפיק את הכמות המרבית של נפט, כ-1.6 מיליון חבי�

במחצית העשור האחרון התגלו לאורך מימי הים בישראל מאגרי גז גדולים, ששינו את תמונת משק האנרגיה במדינה. מאגרים חשובים אלה מחזקים לאין שיעור את העצמאות האנרגטית של ישראל ומאפשרים למשק האנרגיה להתבסס על מקורות גז עצמיים, על כל היתרונות הגלומים בכך. המאגרים התגלו על ידי שותפויות של חברות פרטיות, והרישיונות לחיפוש ולהפקת הגז ניתנו בהתאם לחוק הנפט, על ידי הממונה לענייני הנפט במשרד התשתיות. מדובר בפרויקטי תשתית גדולים ומורכבים, לקידוחים בעומק הים (עומק המים במאגר תמר, למשל, הוא של כ-1,800 מטר), אשר מתוכננים להתחבר באמצעות תשתית צנרת אל היבשה. לפרויקטים אלה עלולות להיות השפעות פוטנציאליות שליליות לא מבוטלות על הסביבה הימית הבתולית, הן כתוצאה של פעילות שגרתית והן מחשש לתאונות בלתי מבוקרות. עם זאת ולמרות פוטנציאל ההשפעות, נכון לעכשיו ישראל כמעט שאינה מפעילה רגולציה סביבתית על הקידוחים. הסיבות לאי החלת רגולציה סביבתית על הקידוחים הימיים הן מורכבות. ראשית, חוק הנפט מ-1952, שמתוקפו מוצאים הרישיונות לקידוחים, אינו מתייחס להיבטים סביבתיים. משרד התשתיות קובע אמנם בתנאי הרישיון התייחסות מסוימת לנושאים סביבתיים, אך הפיקוח הסביבתי נעשה באמצעות חברה הנשכרת על ידי חברות הקידוחים ולא באמצעות פיקוח עצמאי של הרשוי