Group items tagged

מחירי הנפט הגבוהים ששוררים בעולם מתחילת 2011, מאז פרוץ "האביב הערבי", לאו דווקא מיטיבים עם מניותיהן של חברות האנרגיה העולמיות. סקטור האנרגיה העולמי היה בין הגרועים ביותר בשנה האחרונה. אופיר נבות, מנהל תחום מניות חו"ל בקרנות הנאמנות של אקסלנס, מסביר שאחד הפרמטרים המשמעותיים בתעשיית הנפט, והגורם הראשון לביצועי החסר של מניות האנרגיה, הוא מרווח הזיקוק: עלות חומרי הגלם מול עלות התזקיקים שמוכרות החברות לצרכן. המרווח הוא תנודתי, ומושפע ממחירי הנפט ומהביקוש אליו. "אני זהיר לגבי חברות שמזקקות בלבד ולא הייתי שם עליהן כסף, אבל יש כמה חברות מעניינות", אומר נבות ומעניק שלוש המלצות בסקטור: ענקית האנרגיה אקסון מוביל, טייקי פרטנרס (סימול, המתמחה בהובלה ימית של גז ונפט, ונשונל אוילוול וורקו (סימול, המספקת ציוד לקידוחי נפט. "אקסון היא חברת הנפט הגדולה בעולם, שעושה הכל - החל מחיפוש והפקה, להובלה של גז נוזלי, זיקוק ושיווק", אומר נבות. "חברות בסדר הגודל הזה יכולות לווסת את פעילותן בין מחלקות רווחיות לפחות רווחיות. זה כמו סופרמרקט. היא מחלקת דיווידנד יפה, ויש לה מכפיל רווח חזוי נמוך. זוהי האופציה הסולידית". מחירי הגז הטבעי בארה"ב יורדים עם המשך הפקתם של פצלי גז ביבשת. מדובר בשוק סגור, שכן גז בצורתו הטבעית יכול לעבור ר�

האם ישראל חשופה לאסון אקולוגי בקנה מדינה עולמי. פרופ' צבי בן אברהם, גיאופיזיקאי בכיר, מתריע כי "אם אכן נמצא נפט בקידוחי הגז הטבעי, כפי שמעריכים, הנזק הסביבתי האפשרי יהיה הרבה יותר גדול ממה שקרה מול חופי ארצות הברית" לדבריו, " הסיכון קיים, אבל אין כוח אדם שיחקור אותו" יעל דראל פורסם:  19.05.11, 11:45 שתף "אם אכן נמצא נפט בקידוחי הגז הטבעי, כפי שמעריכים, הנזק הסביבתי הפוטנציאלי יהיה הרבה יותר גדול ממה שקרה במפרץ מקסיקו, שכן אנו ממוקמים בתוך אגן טבעי ואין יציאת מים עמוקים החוצה", כך מתריע היום (ה') הגיאופיזיקאי פרופ' צבי בן אברהם, מנהל בית הספר למדעי הים ע"ש ליאון צ'רני באוניברסיטת חיפה.   הצטרפו לעמוד הפייסבוק של ynet כלכלה   בן אברהם אמר את הדברים במהלך כנס שבוחן את ההשלכות של קידוחי הגז הטבעי על הסביבה הימית, שמתקיים באוניברסיטת חיפה. בן אברהם, שבעבר עמד בראש ועדה שהוקמה על ידי האקדמיה הלאומית ובחנה את הנושא של קידוחי הנפג והגז, התריע עוד כי גם מבחינה אקדמית ישראל איננה ערוכה כלל להתמודדות עם הנושא.   מחקר ההערכות לדליפה מקידוחי הגז - לא יושמה / צבי לביא המרכז למחקר ומידע של הכנסת קובע כי תכנית לאומית להיערכות לזיהומי ים שאושרה בממשלה לפני כ-3 שנים, לא יצאה לפועל. התוצאה: המשרד להגנת הסביבה לא יכול להתמודד עם אי

מומחים מזהירים שקידוחי הגז עלולים לפגוע בסביבה הימית עד כדי אסון אקולוגי גדול ממדים, אך אין גורם בארץ שאחראי לפקח ולאכוף על חברות חיפושי הגז להיערך בהתאם. במשרד להגנת הסביבה רק עכשיו החלו ללמוד את הנושא ומקווים לקבל סמכויות אכיפה. "אנחנו במירוץ נגד הזמן", מודה ראש אגף ים וחופים יעל דראל עדכון אחרון:  01.01.11, 10:48 שתף הדיווחים על כמויות הגז הטבעי בקידוח לוויתן - במרחק 140 ק"מ מחופי חיפה - הרעידו השבוע את הגורמים הכלכליים במשק, אך מבחינה סביבתית ייתכן שרעידת האדמה עוד לפנינו: חוות דעת משפטית שגובשה במשרד להגנת הסביבה ושהגיעה לידי ynet מזהירה, כי למדינת ישראל אין כיום כל סמכות אכיפה סביבתית באזור הקידוחים, למרות שמדובר בפרויקטים בעלי השלכות סביבתיות רחבות על הסביבה הימית.   הפרויקטים יצריכו בעתיד גם קדיחה לעומק הקרקע, פרישת צינורות באורך עשרות קילומטרים על קרקעית הים, והקמת מתקנים בים וככל הנראה גם ביבשה. מומחים מזהירים כי לצד החשש מפני תקלה, או דליפה, יש גם מחקרים המצביעים על פגיעה אקולוגית בים. רשימת החששות הסביבתיים מבוססת וארוכה, אך נכון לשלב זה, הפתרון עדיין רחוק.     התגלית בלוויתן השווי המוערך של הגז בלוויתן - 45 מיליארד דולר / תני גולדשטיין תגלית הגז הגדולה ביותר בעולם בעשור האחרון - 140 קילומטרי�

החברה הבת של BP באלסקה תשלם קנס בסך 25 מיליון דולר, במסגרת הסדר עם התביעה הכללית באלסקה, בגין דליפת הנפט בשדה נורת' סלופ במסגרתה נשפכו 200 אלף גלוני נפט. הקנס הוא הגדול ביותר במונחים של דולר לחבית. במסגרת ההסדר התחייבה BP גם להתקין מערכת בקרה על איכות צינורות הנפט. התובעת הכללית של אלסקה, קרן לפלר, אמרה כי הקנס מדגיש את חומרת פעולתה של BP. לדבריה, BP אלסקה הודתה בכשלון בתחזוקת צינורות הנפט שלה. מרבית הנזק נגרם במארס 2006 על ידי דליפה בצינור שחיבר תחנת שאיבה עם מרכז איסוף לצינור טרנס-אלסקה. חלק מהנפט הגיע לאגם באלסקה וזיהם אותו. 4 חודשים לאחר מכן, החלה BP לבדוק את הצינורות באמצעות מכשירים שנועדו לזהות בעיות, כאשר התרחשה דליפה שנייה, בצינור אחר, שהיתה קטנה יותר בשני קני מידה.

אלונה שפר-קארו, מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, הופתעה השבוע לגלות את שמה מוזכר ב-ynet ברשימת חברי המפלגה העתידית של העיתונאי יאיר לפיד. בשיחות פרטיות הבהירה כי אין לה שום כוונות להצטרף לפוליטיקה וכי הקשר היחידי שיש לה עם לפיד הוא חברות אישית קרובה עם אחותו. "אני רואה את עתידי בשירות הציבורי", היא אומרת ל"גלובס", "יש לי זכות גדולה לעבוד אצל השר ארדן, ואם הספקנו כאן בשנתיים מה שלא נעשה ב-20 שנה - זה בעיקר בזכותו". שפר-קארו הכירה לראשונה את ארדן כששימשה מנכ"לית "חיים וסביבה", ארגון הגג של ארגוני הסביבה. ב-2009 היא הציגה את המלצות הארגונים להפחתת פליטות גזי חממה לצוות מאה הימים שהקים בנימין נתניהו לקראת הקמת ממשלתו החדשה. ארדן, שהיה חבר בצוות, השתכנע ושכנע את שפר-קארו להפוך לראש המטה שלו. אחרי שנה וחצי בתפקיד התמנתה שפר-קארו בפברואר 2011 למנכ"לית המשרד להגנת הסביבה. אתמול קרא ארדן לנתניהו להקים ועדה ציבורית לבחינת השימוש בכל משאבי הטבע בישראל, ובהם מים מינרליים, חול ים, פוספטים ומלח המופק מים סוף. היוזמה באה על-רקע הביקורת הקשה שמתח ארדן על הסדר התמלוגים החדש בין המדינה לכי"ל. - יש היום תחושה שאווירת אנטי-ביזנס השתלטה על השירות הציבורי. "אני חושבת על הטענה הזו לא מעט. אנחנו רואים חשיבות בתעשייה חזקה כי רק תעשייה חזקה

"ענקית האנרגיה הבריטית BP צפויה לשלם את הקנס הגבוה בהיסטוריה של ארה"ב, במסגרת הודאתה באישומים נגדה בגין דליפת הנפט במפרץ מקסיקו ב-2010 שהביא להרג של 11 איש ולנזק אדיר לסביבה, דיווח הלילה "פייננשל טיימס". משרד המשפטים של ממשלת ארה"ב עשוי להודיע כבר היום (חמישי) על הסכם שנחתם עם BP, מצטט רויטרס שני מקורות המקורבים למגעים. אסדת קידוח נפט של BP במקסיקו צילום: בלומברג עם זאת, אין מדובר בסוף הפרשה מבחינת BP, שכן היא צפויה לעמוד בפני אישומים מצד גופים אזרחיים ורשויות ממשלתיות מקומיות"

שווי השוק של טוטאל נחתך בקרוב לשמונה מיליארד דולר, ועלות הביטוח כנגד חדלות פירעון של ענקית הנפט הצרפתית כמעט הוכפלה, מאז החלה דליפת גז טבעי באסדת קידוח בים הצפוני שבבעלות חברת נפט הגדולה בצרפת. מניית טוטאל יורדת ב-1.3% בבורסת פאריס, ומשלימה בכך נפילה של 6.6% מאז החלה הדליפה באסדת הקידוח "אלגין" ב-25 במארס. מוקדם יותר ביום המסחר כבר נפלה המנייה ב-3.4% לשפל של יותר משלושה חודשים, לאחר שאתמול הודיעה טוטאל כי נאלצה לפנות את כל 238 העובדים מאסדת הקידוח "אלגין" ומתקנים סמוכים עקב התפשטות ענן של גז טבעי נפיץ מהדליפה, והזהירה כי יתכן שיחלפו שישה חודשים בטרם תוכל לעצור את הדליפה. המתקנים שפונו אחראים על 12%-13% מתפוקת טוטאל באירופה, או רווח נקי של 300 מיליון יורו (400 מיליון דולר) בשנה, כתב היום האנליסט ברטרנד הודי מבית ההשקעות קפלר קפיטל מרקטס בדו"ח למשקיעים. רווחיה של טוטאל ושמה הטוב עלולים להיפגע עקב סיכון לפיצוץ באסדת הקידוח, נזק סביבתי, ועיכובים של עד שישה חודשים בטרם תצליח החברה לעצור את הדליפה, ציין הודי בדו"ח. בה בעת, בשוק ה-CDS, זינקה עלות הביטוח כנגד חדלות פירעון של טוטאל ב-0.26% לרמה של 1.06% - הרמה הגבוהה ביותר מאז ארבעה חודשים - לפי נתוני CMA. מאז ה-26 במארס קפצה עלות הביטוח של חובות טואטל בכמעט 0.5%. קידוח "אלגין" הוכתר

הישג לירוקים: מועצת הנפט תכלול נציגי סביבה מאבקם של ארגוני הסביבה למניעת זיהום סביבתי מקידוחי הנפט, רשם הישג בוועדת הכלכלה, שהחליטה כי הרכב מועצת הנפט יגדל ל-15 חברים, עם תוספת של 2 נציגים שיתמנו בהמלצת השר להגנת הסביבה. שר האנרגיה עוזי לנדאו הודיע שיגיש הסתייגות בקריאה שנייה ושלישית צבי לביא ניצחון חלקי לארגונים הירוקים במאבקם למניעת זיהום הסביבה מקידוחי נפט: ועדת הכלכלה אישרה היום (ד') להגדיל את הרכב מועצת הנפט מ-9 ל-15 חברים, בתוספת של 2 נציגים שיתמנו בהמלצת השר להגנת הסביבה. "זה הרע במיעוטו", אמרה עו"ד טל זקס מהלשכה המשפטית של המשרד להגנת הסביבה שהובילה את מאבק ארגוני הסביבה על מתן ייצוג למשרד ולירוקים בהרכב המועצה.   הקידוחים בשיאם - ההיערכות לאסון רק מתחילה לנדאו אישר את התקנות החדשות לחיפוש גז ונפט "נזק מדליפת נפט יהיה גדול מבמפרץ מקסיקו"   לפי החלטת הממשלה מלפני שנתיים, הרכב המועצה היה אמור לגדול רק ל-13 חברים, בתוספת של 2 נציגים מומלצי שר האוצר ו-2 נציגים מומלצי שר האנרגיה והמים. שר האנרגיה עוזי לנדאו התנגד למתן הייצוג לארגוני הסביבה בטענה שסיפח למשרד את שרון ניסים מהרשות לשיקום נחל הקישון, שעומדת בקשר עם אנשי משרדו בנושאים סביבתיים.   החברה להגנת הטבע דרשה נציגות אמיתית מובנית במועצה, מ�

בחברת האנרגיה "טוטל" מודים כי תיקון הדליפה שהחלה שלשום מול חופי סקוטלנד עלול להימשך עוד שישה חודשים. החשש: הגז הנפיץ יידלק. פעילי איכות סביבה: "הנזק רק יילך ויגבר" תגיות: דליפת גז,גז טבעי,הים הצפוני,סקוטלנד "באר מהגיהנום": התקלה החמורה בים הצפוני זה 26 שנה. אסדת הקידוח "אלג'ין" (צילום: רויטרס) ענן של גז טבעי נפיץ ורעיל ממשיך היום (שלישי) להיפלט מאסדת הקידוח "אלג'ין" של ענקית האנרגיה הצרפתית "טוטל" בים הצפוני. החברה מזהירה כי תיקון התקלה, המוגדרת כבר כחמורה ביותר בים הצפוני זה 24 שנים (אז נהרגו 167 בני אדם באסון הקידוח הגדול אי פעם), עלול להימשך עוד שישה חודשים לפחות. הדליפה החלה ביום ראשון, ובמשך 14 שעות עוד ניסו עובדי האסדה לסתום אותה ללא הצלחה, עד שאתמול לפנות בוקר נפלה בחברה ההחלטה לפנות את המקום מכל עובדיו. גם חברת הנפט "של" פינתה עובדים שלה משתי אסדות סמוכות, כאמצעי זהירות. ענן הגז נראה היטב מעל האסדה, שכבר זכתה לכינוי "הבאר מהגיהנום" (the well from hell) בידי מוחמה סביבה מנורבגיה, שהסביר כי הלחץ הגבוה במאגרי הגז במקום מקשה מאוד על סתימת הדליפה. אזור של סגר אווירי וימי נקבע סביב האסדה הנטושה, הנמצאת כ-240 קילומטרים מחופי העיר אברדין בסקוטלנד, והפיקה כתשעה מיליון מטר מעוקב של גז מדי יום (כ-3% מתפוקת הגז של בריטניה). ב

ענקית הנפט הבריטית BP, חברת הנפט השנייה בגודלה באירופה, דיווחה היום על ירידה של 4% ברווחיה ברבעון הראשון של 2011. הירידה מגיעה לאחר שנאלצה למכור נכסים בשווי של יותר מ-24 מיליארד דולר כדי לסייע לה לשלם על ניקוי נזקיה של דליפת הנפט במפרץ מקסיקו, בנוסף לקנסות והפיצויים שנאלצה לשלם לקורבנות האסון.

""ממשלת ישראל נוטלת על עצמה סיכון כלכלי וסיכון סביבתי אדיר בכך שהיא מתירה לחברות הגז והנפט לקדוח בים התיכון לפני קביעת רגולציה בתחום זה, לפני הסדרת הליכי פיקוח ואכיפה ולפני השלמת המוכנות הלאומית למקרה של אסון דליפה", כך קובעת העבודה "השוואת רגולציה לקידוחי גז ונפט במדינות השונות  בעולם, ומה ישראל צריכה ללמוד ממנה", שהכין עבור עמותת "צלול", עו"ד תומר מירז, המתמחה בנושא רגולציה של קידוחי גז ונפט. מהעבודה עולה, שמדינת ישראל אינה צריכה "להמציא את הגלגל" בכל נושא החקיקה וקביעת הרגולציה, אלא ללמוד מנסיונן של מדינות  כדוגמת ארה"ב, אנגליה, נורבגיה ושוודיה, שבחלקן התמודדו בשנים האחרונות עם לא מעט אסונות, להימנע מהטעויות שנעשו על ידן ולאמץ את התיקונים שביצעו כלקח מאסונות אלה. דליפת הנפט המפורסמת והגדולה ביותר הינה אסון "מקונדו", מאפריל 2010 במפרץ מקסיקו, דרומית ללואיזיאנה, אשר גבתה חיי של 11 בני אדם וגרמה להזרמת למעלה מ-800 מיליון ליטר נפט למימי המפרץ. מהעבודה עולה, כי כל המדינות שנבדקו מתירות לקדוח גז ונפט בים רק לאחר שהן מוודאות שהיזם עומד בכל הדרישות הרגולטוריות הקפדניות ביותר. מאחר ובישראל דרישות אלה טרם נקבעו, היזמים אינם נדרשים לעמוד בהן. אך לא רק זאת. בניגוד לשאר המדינות, מדינת ישראל נכנסת לעידן הקידוח

ישראל לא ערוכה להתמודד עם אסון סביבתי בים התיכון. לישראל אין כל תשתית חוקית-משפטית לטיפול באסונות סביבתיים הנובעים מקידוחי גז או נפט בים התיכון. הוועדה המשותפת (פנים-עבודה) לנושא סביבה ובריאות ערכה היום (ג') דיון בנושא. בדיון התברר כי שלמשרד להגנת הסביבה אין כוח אדם מיומן שיכול להתמודד עם הנושא. כמו כן, להבדיל ממדינות אירופה בהן חובה על חברת הקידוח תסקיר סביבתי לפני הפעולה, בישראל אין כזו חובה.

במהלך עבודות שיפוץ של קו הדלק קצא"א בבקעת צין שבנגב, כשלושה קלומטרים דרומית משדה בוקר, נפגע צינור הנפט ונגרמה דליפת דלק חמורה וגדולה מאוד אל תוך השמורה במעלה צין ובערוץ נחל צין. תאונת הנפט היום היא אור אדום נוסף המחייב שינוי חד בגישה והגנות סביבתיות בתחום הנפט", אמר ח"כ דב חנין. "שר התשתיות המנסה להכשיל את חוק הנפט המודרני שהצעתי, מתעקש להיות היחיד בדוכן הנאשמים בוועדת החקירה הממלכתית שתוקם בעתיד". לדבריו, לציבור ולסביבה זה כמובן לא יעזור - את אסון הנפט הבא ניתן וחיוני למנוע. "עלינו להיגמל מההתמכרות לנפט ולקדם בנמרצות חלופות אנרגיה נקיות וירוקות", אמרה מנהלת קמפיין האנרגיה בגרינפיס.

דליפת דלק בנגב: במהלך עבודות שיפוץ של קו הדלק בין אילת לאשקלון (קצא"א), באזור בקעת צין, נפגע הצינור וגרם לדליפת דלק בתוך השמורה ובערוץ נחל צין.

בהמשך לאירוע דליפת דלק סילוני בשמורת הטבע בנחל צין בשבוע שעבר, הוציא מנהל מחוז דרום של המשרד להגנת הסביבה לקצא"א צו הפסקת עבודות לשיקום הקו עד להכנת תוכנית חירום שתאושר על ידי המחוז. צו הפסקת העבודה נדרש בעקבות ממצאי בדיקת המשרד, לפיהם לא היו בידי קצא"א בעת האירוע כל האמצעים למניעת הנזק וצמצומו. אירוע דליפת הדלק גרם לנזק סביבתי רב לסביבה ולשמורת הטבע בנחל צין.

ועדת הסביבה והבריאות, בראשותו של ח"כ דב חנין, קיימה היום דיון בנושא הסיכונים מקידוחי גז בים. בדיון נטלו חלק נציגי ארגונים סביבתיים ונציגי המשרד להגנת הסביבה ומשרד התשתיות.

בתביעה, שהגישה לבית המשפט הפדרלי בניו אורלינס, דרשה BP פיצויים בסך 40 מיליארד דולר לפחות מטראנסאושן, בטענה כי כל מנגנון ביטחון וכל מכשיר שנועד לשלוט ברמות הלחץ באסדה Deepwater Horizon כשלו ברגע האמת וגרמו לדליפת הנפט הגרועה ביותר בתולדות ארה"ב. BP תובעת גם את חברת קמרון אינטרנשיונל בטענה כי סיפקה לה מנגנון אל-כשל פגום, שהגדיל בצורה משמעותית את הסכנה לתקלות. שתי החברות הגישו בעצמן תביעות נגד BP. בשנה הבאה צפוי להיפתח משפט פדרלי שיקבע מי מהחברות אשמה באסון וכמה כל אחת תידרש לשלם כפיצויים לקורבנות, לממשלת ארה"ב ולחברות האחרות.

כמות גדולה של דלק זרמה לשמורת נחל צין שבנגב, בעקבות פיצוץ בצינור המוביל נפט לאילת. נזק עצום נגרם לצמחייה במקום. אזור מעלה צין נסגר לתנועת מטיילים. חברת קצא"א, קו צינור הנפט אילת-אשקלון, ביצעה עבודות תחזוקה בבקעת צין. בזמן העבודות קרס אחד הצינורות וכמות גדולה של דלק גולמי דלפה ממנו לשמורה, במעלה צין ובערוץ נחל צין. עקב הדליפה עלה חשש לפגיעה במקורות המים של השמורה. מנכ"ל רשות הטבע והגנים, אלי אמיתי, הנחה את כל הצוותים המקצועיים ברשות להגיע למקום. אנשי הרשות, שנעזרו בכלים כבדים, הצליחו לעצור את התפשטות הדלק. כעת הם מתחילים בעבודות הניקיון במקום ובטיפול בנזק שנגרם לשמורה.

מומחה באזור מתריע כי פינוי הקרקע מתבצע באופן איטי למדי: "בקושי רואים מספר משאיות ביום, במקום להתייחס לסיפור הזה כפרויקט להצלת האזור לפני החורף". מחברת קצא"א נמסר בתגובה: "קצא"א מפנה אדמה בזהירות וביעילות בתיאום מלא מול המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים, במטרה למזער את הפגיעה בנחל עקב עבודות החפירה. בשטח פועלים דחפורים, טרקטורים ו-20 משאיות". מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "על-פי הערכת כל הגורמים פינוי הקרקע המזוהמת בשמורת נחל צין תימשך מספר חודשים. חברת קצא"א החלה במהלך השבוע האחרון בפינוי הקרקע המזוהמת לאתרי טיפול מורשים בהתאם להנחיות".

בהמשך לאירוע דליפת דלק סילוני בשמורת הטבע בנחל צין בשבוע שעבר, הוציא מנהל מחוז דרום של המשרד להגנת הסביבה צו הפסקת עבודות לקצא"א לשיקום הקו, עד להכנת תוכנית חירום שתאושר על ידי המחוז. במשרד להגנת הסביבה העריכו אמש כי לא פחות ממיליון ליטרים (אלף קוב) של דלק סילוני דלפו מקו צינור הנפט אילת-אשקלון (קצא"א) בשמורת הטבע בדרום, וגרמו לנזק החמור ביותר שנגרם אי פעם לשמורת טבע בישראל. הצו הנדון נדרש בעקבות בדיקת המשרד, ממנה עולה כי לא היו בידי קצא"א בעת האירוע כל האמצעים למניעת הנזק וצמצומו, כגון מיכליות לשאיבת הדלק שדלף, אמצעי מכני לאיטום הצנרת, או כוח חירום לסגירת מגופים כפי שנדרש בתקנות לתפעול קווי דלק.