Group items tagged

לקראת ישיבת וועדת המחירים המשותפת למשרד התשתיות הלאומיות ולמשרד האוצר שתתקיים ביום ראשון הקרוב, אישר אתמול (ד') שר התשתיות הלאומיות, עוזי לנדאו, את הצעת המשרד לפיקוח ורגולציה על מחירי הגז הטבעי בישראל. המשרד ממליץ להכריז על הגז כמוצר בר פיקוח או, לחלופין, לפעול לכך שכל חברה מבין שותפות קידוח "תמר" תמכור את הגז בנפרד. זאת, על מנת ליצור תנאי תחרות בעסקאות מכר הגז הטבעי. המסמך הועבר היום לחברי הוועדה. במשרד אומרים כי אי אפשר להפריז בחשיבותו ומרכזיותו של משאב הגז הטבעי, שנועד בראש ובראשונה לתת מענה לביקושי האנרגיה הצפויים בעשורים הבאים. מאז מציאת מאגרי הגז הטבעי, פועל משרד התשתיות הלאומיות במטרה להבטיח אספקה סדירה וקבועה של גז טבעי לשימוש שוטף במשק הישראלי. מדיניות המשרד בנושא, כפי שבאה לביטוי במסמך, נועדה לאפשר את החדרת הגז הטבעי לשימושי המשק בצורה רחבה, יעילה ותחרותית, לתת ביטוי כלכלי לשימוש בגז הטבעי מול חלופות של מקורות אנרגיה אחרים, לקבוע מנגנון מחירים ותנאי עסקאות במחיר שוק או במחיר מפוקח, ככל שיעלה הצורך בכך, וכן לקיים מנגנון לטיפול והתמודדות עם כשלי שוק בטווח הקצר ובטווח הארוך. חוק הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, החולש על כל התחומים במשק המדינה, מאפשר להטיל פיקוח במספר רמות: פיקוח ברמה ה

בשיחות שמקיים לאחרונה משרד האוצר עם רשות ההגבלים העסקיים נבחנות סנקציות לריסון המחיר שידרשו השותפויות הישראליות על הגז הטבעי, בעקבות משבר הגז המצרי. כן נבחנת האפשרות להגביל את משך חוזי הגז שלהן עם חברת החשמל לשלוש שנים. במקביל הצהיר שר התשתיות עוזי לנדאו כי בכוונתו להכריז על הגז כמוצר בר־פיקוח

השיבושים באספקת הגז המצרי יצרו ואקום במשק הגז הישראלי שאותו מילאו שותפויות הגז המקומיות תוך שהן גוזרות קופון שמן. בעקבות העיכובים בהגעת הגז המצרי חתמה שותפות הגז "ים תטיס" בשבועות האחרונים על עסקאות הנוקבות במחירים הגבוהים בכ־40%-45% ממחירי השוק. על רקע זה החלו גופי הרגולציה השונים המפקחים על שוק הגז - משרד האוצר, משרד התשתיות הלאומיות, משרד ראש הממשלה ורשות ההגבלים העסקיים - לבחון דרכים להגביל את כוחן של שותפויות הגז ב"תמר" וב"לוויתן" ולמנוע את הפיכתן למונופול.   אייל גבאי. פנה לרשות ההגבלים העסקיים צילום: צביקה טישלר במשרד האוצר בוחנים בין היתר לאסור את ייצוא הגז ממאגר "לוויתן" וכן להגביל את משך החוזים עם חברת החשמל לשלוש שנים בלבד. במידה וסנצקיות אלה יצאו לפועל מדובר יהיה במכה קשה עבור שותפויות הגז, שמסתמכות על צפי לתזרים מזומנים ממכירת הגז לחו"ל ומחתימת עסקאות מקומיות ארוכות טווח כמקור מימוני לפיתוח מאגרי גז.   כספים אלה צפויים לשמש את השותפויות למימון פיתוח מאגרי גז קיימים כ"תמר" ו"נעה" וכן מאגרים עתידיים כ"לוויתן".   במקביל, כפי שנחשף אתמול ב"כלכליסט" פנה מנכ"ל משרד ראש הממשלה אייל גבאי לראש הרשות להגבלים עסקיים דיויד גילה, וביקש ממנו לבחון האם יש בידי הרשות כלים לוודא שספקי הגז הישראלים ל

מחיר הגז הטבעי שהסכימה חברת החשמל לשלם לשותפות במאגר תמר מופרז, וגבוה פי ארבעה מעלות הפקת הגז לשותפות - כך טוענים כלכלני הפורום הישראלי לאנרגיה, בשיתוף העמותה לכלכלה בת קיימא. הדברים נכתבו בחוות הדעת שהגיש הפורום לרשות החשמל במסגרת השימוע שנערך בנושא חוזי הגז שעליהם חתמה שותפות תמר מול לקוחות הגז במשק. את חוות הדעת כתבו נועם סגל, ד"ר שחר דולב, דרור רשף וג'ון קגן. קידוח תמר צילום: אלבטרוס לפי חוות הדעת, על הממשלה להטיל פיקוח על מחיר הגז במשק, וכן לפרסם לציבור את תנאי החוזה ואת תנאי החזקה של תמר, כדי להעמיד את השיקולים השונים שנשקלו לבחינת הציבור. רשות החשמל תדון היום בחוות הדעת שהוגשו לה במסגרת השימוע, לאחר שזה הסתיים בשבוע שעבר. חישובי הפורום התבססו על מודל ההשקעות וההכנסות שביצעה ועדת ששינסקי למאגר דוגמת תמר. לפי החישובים, עלות הפקת הגז מהמאגר בשקלול תשואה בסיסית של 7%, בשקלול התמלוגים למדינה (אך לפני מס), היא 1.24 דולרים למיליון BTU, כשהשקעה נוספת של מיליארד דולר עשויה להביא לעלות הפקה של 1.5 דולרים למיליון BTU, ואילו מכירה מהירה יותר של הגז תביא לפי החישובים לעלות הפקה של 0.9 דולרים בלבד. חברת החשמל, לעומת זאת, הסכימה לשלם לשותפות תמר מחיר בסיס של 5.04 דולרים למיליון BTU (5.35 דולרים במונחים עכשוויים). בהת

"אני לא חושב שכרגע צריך לדבר על פיקוח על מחירי הגז, אפילו שלמדינה יש זכות לעשות את זה", מפתיע ראש המועצה הלאומית לכלכלה והיועץ הכלכלי לראש הממשלה פרופ' יוג'ין קנדל בראיון ל"כלכליסט". לדבריו, הטלת פיקוח היא "בין הצעדים האחרונים שצריך לבצע". עמדתו של קנדל, מבכירי הכלכלנים בישראל, מעניינת במיוחד ערב כינוסה ביום ראשון של ועדת המחירים לפיקוח על מחירי הגז, שם תבחן המדינה את האפשרות להטיל תקרת מחיר על עסקאות גז בישראל. באמצע מאי האחרון חתמה בזן עם שותפות ים תטיס על חוזה רכש גז טבעי בהיקף 1.2 מיליארד שקל - מחיר הגבוה ב־45% מהעסקאות הקודמות במשק. על רקע החשש מראשיתו של תהליך מתגלגל לייקור מחירי הגז, פתחו שר האוצר יובל שטייניץ ושר התשתיות עוזי לנדאו במהלך שמטרתו להטיל פיקוח רגולטורי על ספקי הגז הישראלי.

ממשלת ישראל מאבדת את סבלנותה לנוכח כשל השוק בענף הגז הטבעי, והתעקשות שותפות מאגר הגז תמר לייקר את הגז שימכרו. ל-TheMarker נודע כי רשות ההגבלים העסקיים שוקלת להכריז על חברות דלק ונובל אנרג'י כמונופול ולאסור עליהן מכירה משותפת של הגז הטבעי במאגרי תמר ולווייתן. לפי המתווה הנבחן בימים אלה, יחויבו השותפות במאגרי הגז במכירה נפרדת של הגז, כל אחת בהתאם לשיעור אחזקתה היחסי בזכויות שבמאגר. כך למשל, הגז שבמאגר תמר יחולק וירטואלית בין נובל אנרג'י (36%), דלק (31.25%), ישראמקו (28.75%) ואלון גז (4%), כאשר כל אחת מהן תורשה לנהל משא ומתן למכירת חלקה היחסי בלבד בגז שבמאגר (247 מיליארד מ"ק). תכלית המהלך היא לפתור את בעיית הריכוזיות שבה נגוע שוק הגז הטבעי, לאור הפיכתה האפשרית של שותפות תמר לספק הגז היחיד במשק ולאור העובדה שנובל ודלק מחזיקות למעשה בכלל עתודות הגז הטבעי של ישראל. איסור על מכירה משותפת יבטיח לצרכני הגז תחרות בין ספקים, וכן את מכירת הגז מהמאגר לכלל הצרכנים ללא תנאים מפלים. אגב, אישור כזה (היתר לפעול במשותף) ניתן בעבר לדלק ולנובל לאחר תגלית ים-תטיס. קידוח תמר צילום: אלבטרוס בתוך כך, בפגישה שקיים שלשום מנכ"ל משרד התשתיות, שאול צמח, עם נציגי קבוצת נובל אנרג'י ודלק - השותפות במאגרי הגז תמר, לווייתן וים-תטיס - הבהיר להן צמח כי

יממה לאחר הודעתה הדרמטית של רשות החשמל בדבר הכוונה לפתוח את חוזי הגז של שותפות תמר במשק, מגבה הממשלה את המסר שהועבר למונופול. ועדת המחירים המשותפת למשרדי האוצר והאנרגיה המליצה היום לפקח על רווחיות חברות הגז בישראל. "בשל תלות המשק בספק אחד בטווח הזמן הקצר, סבורה הוועדה כי אין מנוס מהכרזה על הגז הטבעי כמוצר בר פיקוח" - נמסר בהודעת הוועדה. בשלב הראשון, תהיה רמת הפיקוח מינימאלית, ותחייב רק דיווח על רווחיות החברות ועל המחירים הנגבים. זאת, מתוך ציפייה שהפעילות הרגולטורית המבוצעת במקביל תוביל בסופו של דבר ליצירת משק תחרותי ורמת מחירים סבירה. כזכור, ציינה אתמול רשות החשמל כי שותפות תמר תסרב להיענות לדרישה לשנות את החוזים עליהם חתמה מול הלקוחות במשק - תפנה לממשלה בבקשה להטיל פיקוח על מחירי הגז. בהודעת ועדת המחירים נמסר כי היא "רואה חשיבות רבה ביצירת איזון בין התשואה הנדרשת למפיקי הגז ובין מחירי הגז שייקבעו עבור צרכני גז, לרבות צרכני גז תעשייתיים וקטנים". עוד נכתב כי "ההסכמים המתגבשים במשק הגז בין הספקים לצרכנים מעצבים את פניו גם בראיה עתידית ארוכת טווח. מסיבה זו, על הרגולטורים הפועלים במשק לבחון באופן מעמיק את ההסכמים המתגבשים בכדי להבטיח את קיומם של תנאים הכרחיים ליצירת משק תחרותי שיוביל לרמת מח�

שר האנרגיה והמים, עוזי לנדאו, הורה למנכ"ל המשרד שאול צמח למשוך את תזכיר הצעת חוק "החשמל הכשר", המוסיף לחוק החשמל סעיף המאפשר פיקוח הלכתי של הרבנות הראשית על ייצור החשמל בתחנות הכוח. זאת, לאחר מחאות נמרצות נגד החוק, שאף התממשו לכדי הפגנה מול ביתו של השר ברעננה ביום שישי האחרון. החוק הוצע על רקע שימוש בגנרטורים בימי שבת וחג, הנפוץ בחלק מהמגזר החרדי בשל חילול שבת של עובדי חברת החשמל בתחנות הכוח. לטענת המשרד, הגנרטורים מהווים סיכון בטיחותי ומפגע סביבתי, ולכן הוצע מנגנון פיקוח נוסף, על ידי הרבנות הראשית, על תחנות הכוח. זאת, למרות הודאת המשרד כי "תקן חשמל כשר כבר אומץ על-ידי חברת החשמל כמעט במלואו וכיום מתבצעת הפעילות בשבתות ובימים טובים בהתאם להוראותיו". עוזי לנדאו צילום: אמיל סלמן במסגרת ההצעה היתה גם כוונה להתקין מערכות אוטומציה נוספות, שינהלו את ייצור החשמל ללא מגע יד אדם. כמו כן, נכלל בחוק סעיף המאפשר, לטענת המוחים, שליטה של משגיחי הרבנות על ייצור החשמל, במה שכינו "יד על השאלטר". ביום שישי האחרון אירגנה תנועת "ישראל חופשית" הפגנה של כמה עשרות אנשים מול ביתו של לנדאו ברעננה, בה קראו המפגינים ללנדאו ומפלגתו (ישראל ביתנו) "די נמאס, תעברו לש"ס", "בחרת ליברמן - קיבלת ישי", ו"לנדאו, עד לכאן, ישראל זה לא איראן"

אלונה שפר-קארו, מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, הופתעה השבוע לגלות את שמה מוזכר ב-ynet ברשימת חברי המפלגה העתידית של העיתונאי יאיר לפיד. בשיחות פרטיות הבהירה כי אין לה שום כוונות להצטרף לפוליטיקה וכי הקשר היחידי שיש לה עם לפיד הוא חברות אישית קרובה עם אחותו. "אני רואה את עתידי בשירות הציבורי", היא אומרת ל"גלובס", "יש לי זכות גדולה לעבוד אצל השר ארדן, ואם הספקנו כאן בשנתיים מה שלא נעשה ב-20 שנה - זה בעיקר בזכותו". שפר-קארו הכירה לראשונה את ארדן כששימשה מנכ"לית "חיים וסביבה", ארגון הגג של ארגוני הסביבה. ב-2009 היא הציגה את המלצות הארגונים להפחתת פליטות גזי חממה לצוות מאה הימים שהקים בנימין נתניהו לקראת הקמת ממשלתו החדשה. ארדן, שהיה חבר בצוות, השתכנע ושכנע את שפר-קארו להפוך לראש המטה שלו. אחרי שנה וחצי בתפקיד התמנתה שפר-קארו בפברואר 2011 למנכ"לית המשרד להגנת הסביבה. אתמול קרא ארדן לנתניהו להקים ועדה ציבורית לבחינת השימוש בכל משאבי הטבע בישראל, ובהם מים מינרליים, חול ים, פוספטים ומלח המופק מים סוף. היוזמה באה על-רקע הביקורת הקשה שמתח ארדן על הסדר התמלוגים החדש בין המדינה לכי"ל. - יש היום תחושה שאווירת אנטי-ביזנס השתלטה על השירות הציבורי. "אני חושבת על הטענה הזו לא מעט. אנחנו רואים חשיבות בתעשייה חזקה כי רק תעשייה חזקה

המשרד להגנת הסביבה ניסח לאחרונה טיוטת הנחיות לפיקוח על קידוחי גז ונפט קרקעיים. מתברר כי אף שבארץ קיימים 15 אתרי קידוח קרקעיים, אלה פועלים ללא כללי פיקוח הולמים. ההנחיות החדשות מבקשות לשנות מצב זה, ובמסמך שהגיע לידי "כלכליסט" מפורטים לראשונה כללי פיקוח, השמים דגש על הגנת הסביבה, בריאות הציבור ומניעת זיהום קרקע ומקורות מים. בין השאר, מפורטים במסמך הכימיקלים המותרים לשימוש במסגרת הקידוח, אופן סילוק הפסולת הנוצרת במהלכו ונהלים לטיפול באירועי דליפה. נוסף על כך, צוין במסמך כי כל בקשה לביצוע קידוח תוגש למתן התייחסות של הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה וכי הקידוח יותנה, לראשונה, בקבלת אישור מהמשרד להגנת הסביבה. עד היום, כאמור, לא חלה על הקידוחים שום התניה סביבתית. בחברה להגנת הטבע בירכו על המהלך, אך ביקשו להרחיב את ההנחיות גם לקידוחים המבוצעים בים. ביום שלישי צפויה ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת לקיים דיון בנושא "הגנות סביבתיות מפני סיכונים בקידוחי גז ונפט".(כלכליסט}

לפי דעתי הוא מקשקש בקומקום, אפילו שנחשב מומחה גדול... חוסר הבנה של שוק האנרגיה העולמי גורם לממשלת ישראל לשגות במדיניות שלה, והדוגמה הבולטת היא הסכם רכישת הגז ממצרים. כך אומר ד"ר אדוארד מורס, מהמומחים הבולטים בעולם בתחום האנרגיה. בראיון בלעדי ל"גלובס".  לקראת השתתפותו בפורום קיסריה, מותח מורס ביקורת על ועדת ששינסקי ועל היוזמה האחרונה להטיל פיקוח על מחיר הגז. מורס ישתתף היום (ב') במושב המרכזי בכנס קיסריה של המכון הישראלי לדמוקרטיה, לצד ההיסטוריון הכלכלי הידוע ניאל פרגוסון והאסטרטגית הבכירה אבי כהן מגולדמן זאקס. תחת הכותרת "רואים משם", ידברו הוא ועמיתיו על מקומה של ישראל בכלכלה העולמית מנקודת מבט זרה. מורס מעיד על עצמו שהוא מכיר היטב את שוק האנרגיה הישראלי מביקורים רבים שערך כאן בעבר, אך לדבריו מעולם לא ייעץ בתשלום לאף אחת מהחברות הישראליות והזרות הפועלות כאן בתחום האנרגיה. - נובל אנרג'י האמריקנית ניהלה קמפיין נגד ועדת ששינסקי והעלאת תמלוגי הגז. כיצד נראו הדברים מחו"ל? "נובל היא חברה מאוד מוערכת כחברה יזמית וכחלוצה במים עמוקים ובניצול פצלים. היא נכנסה לשוק הישראלי בגלל משטר פיסקלי אטרקטיבי, ואז גילתה להפתעתה שמשנים את המשטר למשהו הרבה פחות אטרקטיבי מבחינתה. אפשר בהחלט לומר שחברות אחרות לא ה

קנדל חולק על הניסיון להטיל פיקוח על מחיר הגז, אך אומר כי חשוב לשמור על מציאות שלפיה "במשק הגז תהיה תחרות". עם זאת, המצב שבו קיים ספק ישראלי אחד וספק מצרי שמתמודד עם פיגועי טרור שמשבשים את פעילותו, מעלה שאלות בדבר עתידו התחרותי של משק זה. בחינת העתיד הצפוי למשק הגז מראה כי תשובה ושותפיו, המחזיקים במאגרי הגז תמר, נועה צפון, דלית ואור, צפויים להמשיך לשלוט במשק הגז לפחות בשנים הקרובות. קנדל: "בהטלת פיקוח מחירים אתה עלול ליצור היעדר תחרות. נכון שעכשיו אין תחרות, אבל כדי ליצור כזו צריך לפתח שדות גז אחרים, ובהטלת פיקוח על מחירים אתה עלול ליצור מצב ששדות גז לא יפותחו בגלל מגבלת מחיר.

נובל אנרג'י: "רצוי שלא תתערבו בתמחור הגז שלנו" עתודות הגז הטבעי של ישראל מספיקות לעשרות שנים של צריכה עצמית, גם לצד יצוא, ואם תוגבל מכירת הגז לחו"ל, לא יפותחו מאגרי גז נוספים - כך טוענת חברת נובל אנרג'י האמריקאית בנייר העמדה שהגישה לוועדה הבין-משרדית לבחינת מדיניות השימושים של ישראל בענפי הגז והנפט. צילום: רויטרס לטענת נובל, מפעילת קידוחי תמר, דלית ולוויתן, נכונות של חברות בינלאומיות להשקיע בישראל מותנית במדיניות יצוא איתנה, וחלון ההזדמנויות של ישראל להפוך ליצואנית גז הולך ונסגר. זאת, טוענת נובל, בשל העובדה כי במזרח הרחוק נחתמים כיום חוזים ארוכי טווח לאספקת גז טבעי נוזלי (LNG), וייתכן כי ישראל תיוותר בלי קונים לגז שלה. כמו יתר המצדדות ביצוא, מתבססת נובל בהערכותיה על דו"ח המכון הגיאולוגי האמריקני, שלפיו האגן המזרחי של הים התיכון עתיר מרבצי גז, ובשטחי המים הכלכליים של ישראל ייתכנו 2,530 BCM של גז. זאת, כאשר לפי חישוביה, מעריכה נובל את צריכת הגז בישראל עד 2040 ב-370 BCM בלבד לייצור חשמל, 90 BCM לתעשייה ו-20 BCM לתחבורה. לטענת נובל, צריכה זו תאפשר יצוא של 1,800 BCM לפחות, בלי לפגוע בצורכי המשק. באשר לרעיון לפתח בישראל תעשייה לניצול הגז הטבעי - למשל, בייצור מתנול - טוענת נובל כי ישראל ממילא לא תוכל להתחרות במדינות המחזיקו�

עתודות הגז הטבעי של ישראל מספיקות לעשרות שנים של צריכה עצמית, גם לצד יצוא, ואם תוגבל מכירת הגז לחו"ל, לא יפותחו מאגרי גז נוספים - כך טוענת חברת נובל אנרג'י האמריקאית בנייר העמדה שהגישה לוועדה הבין-משרדית לבחינת מדיניות השימושים של ישראל בענפי הגז והנפט. צילום: רויטרס לטענת נובל, מפעילת קידוחי תמר, דלית ולוויתן, נכונות של חברות בינלאומיות להשקיע בישראל מותנית במדיניות יצוא איתנה, וחלון ההזדמנויות של ישראל להפוך ליצואנית גז הולך ונסגר. זאת, טוענת נובל, בשל העובדה כי במזרח הרחוק נחתמים כיום חוזים ארוכי טווח לאספקת גז טבעי נוזלי (LNG), וייתכן כי ישראל תיוותר בלי קונים לגז שלה. כמו יתר המצדדות ביצוא, מתבססת נובל בהערכותיה על דו"ח המכון הגיאולוגי האמריקני, שלפיו האגן המזרחי של הים התיכון עתיר מרבצי גז, ובשטחי המים הכלכליים של ישראל ייתכנו 2,530 BCM של גז. זאת, כאשר לפי חישוביה, מעריכה נובל את צריכת הגז בישראל עד 2040 ב-370 BCM בלבד לייצור חשמל, 90 BCM לתעשייה ו-20 BCM לתחבורה. לטענת נובל, צריכה זו תאפשר יצוא של 1,800 BCM לפחות, בלי לפגוע בצורכי המשק. באשר לרעיון לפתח בישראל תעשייה לניצול הגז הטבעי - למשל, בייצור מתנול - טוענת נובל כי ישראל ממילא לא תוכל להתחרות במדינות המחזיקות כבר בתשתית ייצור כזו. צ'רלס דיווידסון צילום

שר האוצר יובל שטייניץ התבטא בחריפות בדיונים בצמרת האוצר נגד כוונת חברות הגז להעלות את המחירים. הוא אמר,כפי שמדווח גד ליאור ביומון ידיעות אחרונות כי "מדובר בניסיון לניצול ציני של המצב כדי לזכות בעוד רווחים מצד חברות הגז,וכולם מבינים למה בדיוק אני מתכוון.לא יעלה על הדעת שבשל המצב שנוצר במצריים,ובעקבות החבלות בקו צינור הגז לישראל ומדינות אחרות,ינצלו חברות הגז כאן בארץ את היותן מונופול,כדי להעלות את המחירים. לא ארשה העלאות מחירים שבסוף יתגלגלו על צרכני החשמל בישראל.הם כבר משלמים מחיר גבוע מספיק ולא נרשה שיעלו להם את המחיר.בטח שלא במצב הנוכחי. "אני דורש לבחון כעת הטלת פיקוח על המחירים כולל הכרזה על מונופול בתחום הגז.עלינו למנוע את העלאת המחיר המתוכננת על גבם של אזרחי המדינה".  

הפיקוח על שוק הגז הטבעי עולה מדרגה: היום צפויה להתכנס ועדת המחירים שלה שותפים משרדי התשתיות הלאומיות והאוצר במטרה לבחון אם ניתן להטיל פיקוח מחירים על גז טבעי. שר התשתיות עוזי לנדאו, מיוזמי הוועדה, הודיע ביום חמישי ש"לאור הדינמיקה המתפתחת בשוק הגז הטבעי ומחיריו, כפי שמשתקפים בדיווחים השונים, תיאלץ הממשלה להתערב, כדי שלא תתקבע בשוק רמת מחירים בלתי סבירה, שתתבטא בסופו של דבר במחירי החשמל".

את התועלות הכלכליות בשימוש בגז טבעי אפשר להסביר על ידי הנתון הבא: לפי דו"חות חברת החשמל, כל ייצור קוט"ש (קילוואט/שעה) באמצעות גז טבעי עלה לה 13.4 אגורות ב־2010. עלות ייצור קוט"ש בודד במזוט עלתה לה 47.9 אגורות ואילו עלות ייצור קוט"ש בסולר הגיעה ל־1.43 שקלים, פי עשרה ויותר מעלות השימוש בגז. המסקנה: ככל שחברת החשמל תשתמש ביותר גז טבעי, עלויות הדלקים שלה יקטנו משמעותית, ותעריף החשמל של האזרחים יירד. התועלות המשניות, שעליהן שוקד משרד התשתיות לקראת סוף העשור, הן הטמעת השימוש בגז בתעשייה ובתחבורה כבדה, כך שכלל השימוש בדלקים מזהמים ויקרים ילך ויצטמצם.   למעשה, התגליות מול חופי ישראל מגלמות פוטנציאל רב בשימוש בגז. המאגרים הנוכחיים של גז טבעי (ים תטיס, אור, נעה צפון, תמר ודלית) מכילים יחדיו כ־275 BCM גז טבעי, כמות שגדולה פי 43 מהביקוש הצפוי ב־2011. אם מוסיפים את המאגרים שבפיתוח (שרה, מירה, שמשון, לוויתן) מגיעים לכמות פוטנציאלית של כ־730 BCM (מיליארד מ"ק) נוספים, זאת מבלי להביא בחשבון את חוזה הגז מול המצרים (140 BCM). משרד התשתיות מעריך שהביקוש השנתי יגיע ל־11.1 BCM ב־2020 ול־16.8 BCM ב־2030, כך התועלת למשק משימוש מקומי וממכירת המאגרים לחו"ל תוך ניצול הביקוש הקשיח למוצר, ברורה מאליו.   ...   הזוכה במכרז היתה ספקית הגז המצרית EMG, במחיר של 2.75 דולרים �

"בקשה לקיים דיון עקרוני במדיניות הוועדה לשמירת הסביבה החופית (הוולחו"ף) ביחס לקידוחי גז ונפט בים טרם דיון פרטני בקידוח מסוים, כך עולה ממכתב ששלחו 7 מתוך 17 חברי הוועדה לרונית מזר, יו"ר הוועדה לשמירת הסביבה החופית. החתומים כוללים את נציגי המשרד להגנת הסביבה, נציג משרד החקלאות ונציג הארגונים הציבוריים שעניינם איכות הסביבה. מיו"ר הוועדה טרם התקבלה תשובה ומחר בישיבה מתוכנן לעלות לדיון קידוח גבריאלה לחיפוש נפט. קידוח גבריאלה של חברת אדירה ימוקם 19 ק"מ מערבית לחופי הרצליה בעומק מים של 180 מטרים.  לפי חוות דעת שהוכנה על ידי היועץ המדעי סביבתי של מינהל התכנון במשרד הפנים, ד"ר דרור צוראל, עיקר הבעייתיות של הקידוח שהופקד לפני למעלה מחודש, נובעת מכך שהוא נמצא בלב שמורה ימית מוצעת של רשות שמורות הטבע והגנים. בשמורה שונית עמוקה של ספוגים, מינים נדירים על סף הכחדה. צוראל גם מדגיש כי נראה שהניטור הימי מתוכנן להתבצע רק לאחר שנה של עבודות באזור, שזהו גם הזמן המותר לקידוח זה. ניטור אמור להתבצע תוך כדי העבודה במטרה למנוע נזק בזמן שהנזק מתחיל לקרות, מדגיש צוראל בחוות דעתו, ולכן מציע כי הניטור יעשה פעם בשלושה חודשים. בחברה להגנת הטבע המייצגת את הארגונים הציבוריים יחד עם אדם טבע ודין מסבירים כי אין בקשה לדחות את הדיו�

""ממשלת ישראל נוטלת על עצמה סיכון כלכלי וסיכון סביבתי אדיר בכך שהיא מתירה לחברות הגז והנפט לקדוח בים התיכון לפני קביעת רגולציה בתחום זה, לפני הסדרת הליכי פיקוח ואכיפה ולפני השלמת המוכנות הלאומית למקרה של אסון דליפה", כך קובעת העבודה "השוואת רגולציה לקידוחי גז ונפט במדינות השונות  בעולם, ומה ישראל צריכה ללמוד ממנה", שהכין עבור עמותת "צלול", עו"ד תומר מירז, המתמחה בנושא רגולציה של קידוחי גז ונפט. מהעבודה עולה, שמדינת ישראל אינה צריכה "להמציא את הגלגל" בכל נושא החקיקה וקביעת הרגולציה, אלא ללמוד מנסיונן של מדינות  כדוגמת ארה"ב, אנגליה, נורבגיה ושוודיה, שבחלקן התמודדו בשנים האחרונות עם לא מעט אסונות, להימנע מהטעויות שנעשו על ידן ולאמץ את התיקונים שביצעו כלקח מאסונות אלה. דליפת הנפט המפורסמת והגדולה ביותר הינה אסון "מקונדו", מאפריל 2010 במפרץ מקסיקו, דרומית ללואיזיאנה, אשר גבתה חיי של 11 בני אדם וגרמה להזרמת למעלה מ-800 מיליון ליטר נפט למימי המפרץ. מהעבודה עולה, כי כל המדינות שנבדקו מתירות לקדוח גז ונפט בים רק לאחר שהן מוודאות שהיזם עומד בכל הדרישות הרגולטוריות הקפדניות ביותר. מאחר ובישראל דרישות אלה טרם נקבעו, היזמים אינם נדרשים לעמוד בהן. אך לא רק זאת. בניגוד לשאר המדינות, מדינת ישראל נכנסת לעידן הקידוח

שנתיים וחצי אחרי שרכשה סימנס העולמית את חברת האנרגיה הסולארית סולל מבית שמש תמורת 418 מיליון דולר, זימנה היום סולל-סימנס (CSP) עשרות עובדים לשיחת שימוע לפני פיטורים שצפויה להתקיים מחרתיים. עובדים בחברה סיפרו כי 100-150 עובדים קיבלו הודעה על שימוע ואמורים להיות מפוטרים מן החברה מה שעשוי להוביל לגל פיטורים נוסף. עם זאת, גורמים המקורבים לחברה טוענים שמספר הפוטרים יסתכם בעשרות עובדים. בשלושת החודשים האחרונים רחשו השמועות בסולל-סימנס על הפיטורים הקרבים, על רקע קשיים כלכליים שאליהם נקלע המפעל, וכן התחילו לבצע קיצוצים נרחבים. לפי עובד החברה, "ארוחות צהריים ניתנו רק למי שהציג תלושים, ארוחות הערב בוטלו ונסיעות  לחו"ל קוצצו". עובדי מפעל סולל סימנס צילום: גיל כהן מגן ל-TheMarker נודע כי מנהלי החברה התבשרו כי בראשון בבוקר (היום) יתקיימו ישיבות חשובות, והתבקשו להודיע לעובדים על השימועים הצפויים. העובדים התבקשו לחזור לבתיהם ולחזור לשימוע כעבור יומיים. אחד העובדים, מהנדס שגויס לחברה בשנה האחרונה, סיפר כי למרות השמועות על פיטורים לא חשב שיהיה בין ההולכים הביתה. "זו היתה הפתעה", אמר, "עבדתי במשרה מלאה ואפילו מלאה וחצי. לדעתי פיטרו את מי שעבדו על פרויקטים קצרי טווח, ואת מי שעובדים על פרויקטים ארוכי טווח - השאירו". לתחו

הישג לירוקים: מועצת הנפט תכלול נציגי סביבה מאבקם של ארגוני הסביבה למניעת זיהום סביבתי מקידוחי הנפט, רשם הישג בוועדת הכלכלה, שהחליטה כי הרכב מועצת הנפט יגדל ל-15 חברים, עם תוספת של 2 נציגים שיתמנו בהמלצת השר להגנת הסביבה. שר האנרגיה עוזי לנדאו הודיע שיגיש הסתייגות בקריאה שנייה ושלישית צבי לביא ניצחון חלקי לארגונים הירוקים במאבקם למניעת זיהום הסביבה מקידוחי נפט: ועדת הכלכלה אישרה היום (ד') להגדיל את הרכב מועצת הנפט מ-9 ל-15 חברים, בתוספת של 2 נציגים שיתמנו בהמלצת השר להגנת הסביבה. "זה הרע במיעוטו", אמרה עו"ד טל זקס מהלשכה המשפטית של המשרד להגנת הסביבה שהובילה את מאבק ארגוני הסביבה על מתן ייצוג למשרד ולירוקים בהרכב המועצה.   הקידוחים בשיאם - ההיערכות לאסון רק מתחילה לנדאו אישר את התקנות החדשות לחיפוש גז ונפט "נזק מדליפת נפט יהיה גדול מבמפרץ מקסיקו"   לפי החלטת הממשלה מלפני שנתיים, הרכב המועצה היה אמור לגדול רק ל-13 חברים, בתוספת של 2 נציגים מומלצי שר האוצר ו-2 נציגים מומלצי שר האנרגיה והמים. שר האנרגיה עוזי לנדאו התנגד למתן הייצוג לארגוני הסביבה בטענה שסיפח למשרד את שרון ניסים מהרשות לשיקום נחל הקישון, שעומדת בקשר עם אנשי משרדו בנושאים סביבתיים.   החברה להגנת הטבע דרשה נציגות אמיתית מובנית במועצה, מ�

השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן מבקש מראש הממשלה, בנימין נתניהו שיפעל להקצאת תקציב שיאפשר היערכות למניעת אסונות סביבתיים באסדות הגז בים התיכון. במכתב ששיגר לנתניהו בסוף השבוע, לקראת דיון שעתיד להיערך מחר (א') בישיבת הממשלה על בעניין הכנסות המדינה ממשאבי הגז והנפט, כתב ארדן כי "הקצאת המשאבים נדרשת למשרד להגנת הסביבה כדי לפקח על תעשיית חיפושי הגז והנפט, שיאפשרו מניעת אסונות סביבתיים וכלכליים כדוגמת אסון מפרץ מקסיקו. במצב הקיים, למשרדי אין את האמצעים המינימאליים, דוגמת ספינת פיקוח שמסוגלת להגיע ולבצע ביקורת במאגר לוויתן". בהמשך מכתבו לנתניהו, כותב ארדן כי "ישראל נכנסת לעידן חדש של הפקה מסיבית של משאבי טבע בים, שיגדילו משמעותית את הכנסות המדינה ולצד התועלת הצפויה- אנו מחויבים בהיערכות לתקלות שיש להן פוטנציאל לפגיעה דרמטית במשק וזאת, מלבד הפגיעה האקולוגית הקשה". לטענת ארדן, מקרים שאירעו בעבר ברחבי העולם מעלים את הצורך בהיערכות מוקדמת לתקלות ובהקמת מנגנון מעקב ופיקוח ראוי. במכתבו לנתניהו, מזהיר השר להגנת הסביבה כי תקלה בפעילות באסדות שתוביל לזיהום הים התיכון- יכולה להוביל את ישראל לפגיעה אנושה בשל החשש לתביעות ענק מצד כל המדינות שחופיהן יזדהמו: "למרות אמצעי הזהירות והמניעה שננקטים, לא ניתן למנוע �

בעוד כחצי שנה ייכנסו דחפורים אל מתחם רדינג שבצפון תל אביב, במסגרת אחד מפרויקטי התשתית הסבוכים ביותר שנעשו בישראל. זאת, במטרה להביא את בשורת תגליות הגז הטבעי גם אל הלקוחות התעשייתיים והמוסדיים הקטנים במטרופולין הצפוף. הפרויקט יכלול הנחת צנרת גז טבעי מתחת לטיילת בתל אביב, שתעבור דרך שדרת בתי המלון, תסטה אל לב העיר באזור כיכר אתרים ותמשיך אל בית החולים איכילוב. עוד קודם לכן, תחל הנחת צנרת דומה בערי הלווין של תל אביב, ובשנה הבאה תיפרש הצנרת גם באזור נתב"ג. הגז הטבעי יוזרם בצנרת זו בלחץ נמוך ויחליף את השימוש היקר והמזהם שעושים כיום בתי המלון, בתי החולים והמפעלים הקטנים בגז בישול או בסולר ובמזוט. זאת, במסגרת אשכול גיאוגרפי ראשון מבין שישה, שבו יבחרו זכיינים פרטיים להקמת הצנרת ולתפעולה, בתמורה לגביית דמי חיבור ותעריף חלוקה מצרכני הקצה. אייל חנקין צילום: נמרוד גליקמן במארס 2009 זכתה קבוצת סופר אן ג'י (NG) של סופרגז (מקבוצת גרנית הכרמל) ושל שפיר הנדסה במכרז לחלוקת הגז באזור המרכז, בהיקף השקעה של כ-250 מיליון שקל. זאת, לאחר שניגשו למעשה למכרז לבדן - בעוד שיתר המתחרות נרתעו מהמורכבות ההנדסית והביורוקרטית של הפרויקט. ואמנם, רק ביום ראשון הקרוב, בחלוף שלוש שנים, יחלו החברות את ביצוע הפרויקט באזור רמלה (מפעל נשר