Group items tagged

שנתיים וחצי אחרי שרכשה סימנס העולמית את חברת האנרגיה הסולארית סולל מבית שמש תמורת 418 מיליון דולר, זימנה היום סולל-סימנס (CSP) עשרות עובדים לשיחת שימוע לפני פיטורים שצפויה להתקיים מחרתיים. עובדים בחברה סיפרו כי 100-150 עובדים קיבלו הודעה על שימוע ואמורים להיות מפוטרים מן החברה מה שעשוי להוביל לגל פיטורים נוסף. עם זאת, גורמים המקורבים לחברה טוענים שמספר הפוטרים יסתכם בעשרות עובדים. בשלושת החודשים האחרונים רחשו השמועות בסולל-סימנס על הפיטורים הקרבים, על רקע קשיים כלכליים שאליהם נקלע המפעל, וכן התחילו לבצע קיצוצים נרחבים. לפי עובד החברה, "ארוחות צהריים ניתנו רק למי שהציג תלושים, ארוחות הערב בוטלו ונסיעות  לחו"ל קוצצו". עובדי מפעל סולל סימנס צילום: גיל כהן מגן ל-TheMarker נודע כי מנהלי החברה התבשרו כי בראשון בבוקר (היום) יתקיימו ישיבות חשובות, והתבקשו להודיע לעובדים על השימועים הצפויים. העובדים התבקשו לחזור לבתיהם ולחזור לשימוע כעבור יומיים. אחד העובדים, מהנדס שגויס לחברה בשנה האחרונה, סיפר כי למרות השמועות על פיטורים לא חשב שיהיה בין ההולכים הביתה. "זו היתה הפתעה", אמר, "עבדתי במשרה מלאה ואפילו מלאה וחצי. לדעתי פיטרו את מי שעבדו על פרויקטים קצרי טווח, ואת מי שעובדים על פרויקטים ארוכי טווח - השאירו". לתחו

שנתיים וחצי אחרי שרכשה סימנס העולמית את חברת האנרגיה הסולארית סולל מבית שמש תמורת 418 מיליון דולר, זימנה היום (א') סולל-סימנס (סימנס CSP) עשרות רבות של עובדים לשיחת שימוע לפני פיטורים שצפויה להתקיים מחר. ... כבר לפני כחצי שנה דיווחו כלי תקשורת בינלאומיים כי סימנס העולמית צפויה לרשום הפסד הון של 200 מיליון יורו על השקעתה בסולל. הקשיים אליהם נקלעה החברה מיוחסים למשבר הכלכלי החריף בספרד, שוק הייצוא העיקרי של סולל סימנס.

...סימנס העריכה שהטכנולוגיה של סולל תפרוץ את דרכה לפרויקטי ענק של ייצור חשמל בארה"ב ובצפון אפריקה. ואולם כמעט כל הנחותיה של סימנס בנוגע לאנרגיה התרמו-סולרית השתבשו זמן קצר לאחר הרכישה, ותרמו לכישלון ההשקעה בסולל. סימנס דיווחה בדו"חות הכספיים ל-2011 על הפרשה של 128 מיליון יורו לירידת ערך ההשקעה בסולל. סימנס הסבירה שהמחיקה נעשתה בעקבות הירידה בקצב הצמיחה הצפוי של הפעילות במגזר התרמו-סולרי מעבר לטווח תוכנית החומש של החברה, כלומר מ-2016 ואילך לרמה של 1.5% בלבד. סימנס כך מתברר הימרה על הסוס הלא נכון בתחום האנרגיה הסולרית. הטכנולוגיה התרמו-סולרית איבדה מהכדאיות הכלכלית שלה ביחס לטכנולוגיה הפוטו-וולטאית של ייצור חשמל באמצעות המרה ישירה של קרני שמש לחשמל באמצעות פאנלים (לוחות) מסיליקון, בעיקר בארה"ב. מחירי הפאנלים שמשמשים את יצרני האנרגיה הפוטו וולטאית קרסו ב-30% בשלוש השנים האחרונות ואיפשרו ליצרני האנרגיה הפוטו-וולטאית להוריד את מחיר האנרגיה שהם מוכרים, לרמה שנמוכה ב-20% ממחיר החשמל התרמו-סולרי.

"הקונצרן הגרמני הודיע על הפסקת השקעות בתחום התרמו-סולארי בגלל שיעורי צמיחה נמוכים ■ מפעל סולל בבית שמש יימכר, כ-100 עובדים יפוטרו, וחברת בנגואה תחליף את סימנס במיזם תחנת הכוח באשלים"

סימנס הגרמנית הודיעה בשבוע שעבר שהיא מתכוונת להקים בפעם הראשונה תחנת כוח תרמו-סולארית. התחנה תיבנה בספרד, ותשתמש בטכנולוגיה של חברת סולל הישראלית, שנרכשה על ידי סימנס לפני כשנה תמורת כ-420 מיליון דולר. ההחלטה של סימנס עומדת בניגוד חריף לגרירת הרגליים של קובעי המדיניות בישראל בתחום האנרגיה הסולארית. ההתמהמהות הישראלית בקביעת תעריפים לפיתוח שדות סולאריים מעידה על חוסר יכולת לראות ולו צעד אחד קדימה. לא מסובך להבין שהפקת אנרגיה ממקורות קונבנציונליים רק תתייקר בעשורים הקרובים, בעוד שמחירי הטכנולוגיות האלטרנטיביות יירדו. סימנס מסתכלת על התמונה הגדולה. בשלב ראשון היא רכשה את סולל, ועשתה מאמצים לבצע כמה פרויקטים ראשוניים. בשלב הבא היא תיעזר במחסור המתמשך בחומרי גלם ובעלייה בביקוש העולמי לחשמל. הפרויקטים הבאים כבר יזרמו אליה. ממשלת ישראל צריכה לעודד חברות המפתחות טכנולוגיות חדשות בתחום האנרגיה החלופית להישאר בידיים ישראליות. אנרגיה היא המשאב החשוב ביותר בכלכלה אחרי ההון האנושי. נכון שתחנות המסתמכות על גז טבעי הן פתרון נגיש וכלכלי בהתחשב בתגליות הגז המקומיות, אך תכנון נכון לטווח הארוך צריך לתת מקום גם לטכנולוגיות אחרות.

קרן נוי להשקעות בתשתיות מנהלת מגעים להשקעה במיזם סולארי בהיקף של כ-200 מיליון דולר בערבה. ל"גלובס" נודע כי הקרן בראשותו של פיני כהן מעוניינת להיכנס כשותפה בחברת הפרויקט (SPC) המקימה את השדה. אם המגעים בין נוי לערבה פאוור יבשילו לכדי עסקה, תהיה זו כניסה ראשונה של קרן תשתיות לתחום המיזמים הסולאריים. התחום נחשב עד כה לספקולטיבי מדי עבור משקיעים מוסדיים דוגמת השותפים בקרן נוי. המתחרה של נוי, קרן תשתיות ישראל, הצהירה בעבר כי לא תיכנס להשקעות בתחום החשמל הסולארי בארץ. מדובר במיזם להקמה של תחנה סולארית גדולה בעלת הספק של 40 מגוואט בשטח של כ-650 דונם ליד קיבוץ קטורה בערבה. יזמית הפרויקט היא חברת ערבה פאוור (APC) שבבעלות קיבוץ קטורה, סימנס העולמית, ומשקיעים פרטיים מישראל ומארה"ב, והקרן הקיימת לישראל. ערבה פאוור מפעילה את השדה הסולארי הראשון בישראל, הנמצא אף הוא ליד קיבוץ קטורה, אם כי בהספק קטן בהרבה של 4.9 מגוואט. קרן נוי הוקמה לפני כחצי שנה על-ידי כלל ביטוח (38%), פועלים שוקי הון, מנורה דש, איפקס (15%), ומשקיעים ופרטיים (17%). הקרן רכשה לאחרונה מהמדינה ב-1.4 מיליארד שקל תעודות המקנות זכות ל-49% בהון המניות של דרך ארץ, זכיינית כביש חוצה ישראל. בנוסף רכשה הקרן 40% ממיזם המטרונית בחיפה תמורת 45 מיליון שקל. את קרן נוי מנהלים במשותף

התעשייה הישראלית עדה בחודשים האחרונים לתופעה מעניינת: ככל שמעמיק המשבר הכלכלי בעולם וככל שהתחזיות לגביו מתקדרות - כך גובר זרם החברות הבינלאומיות שמחפשות דריסת רגל בישראל ומשגרות לכאן את בכיריהן. "הסיבה העיקרית להשקעה שלנו בישראל היא מצד אחד התיאבון הגדל לאתר טכנולוגיות חדשניות, ומצד שני ההיצע המשמעותי והייחודי של ממציאים, יזמים וטכנולוגיות הקיים בישראל", מסביר גילאן לקוייר (Ghislain Lescuyer), סגן נשיא לאסטרטגיה ופיתוח עסקי בענקית התשתיות הצרפתית אלסטום - ומחזק את הפרשנות הרווחת לתופעה. "אלסטום מאמינה כי ללא חדשנות טכנולוגית בקצב מואץ וללא הקצאת משאבים ניכרים למחקר ולפיתוח, לחברה בסדר גודל שלנו אין זכות קיום בתעשייה כיום". גילאן לקוייר צילום: עופר וקנין לקוייר משוכנע כי ימצא בישראל את הערך המוסף שמבקשת אלסטום להשיג, ואף הגיע בחודש שעבר לישראל כדי לבחון כמה סטארט-אפים המהווים יעד להשקעה של הורייזן גרינטק ונצ'רס. זהו מיזם השקעות חדש שבו אלסטום שותפה (50%) עם רותם תעשיות (20%) וחברת גפן ביומד השקעות (30%). "כלכלת ישראל במגמת צמיחה", הוא אומר. "מדובר בכלכלה יציבה בעלת פוטנציאל צמיחה בטווח הקרוב והרחוק. התפעמתי בעיקר מרוח היזמות, מההיקף העצום של מיזמים טכנולוגיים, מהחדשנות הטכנולוגית והעסקית ומהנחישות לה�

"הטכנולוגיה להפקת אנרגיה תרמו-סולארית קיימת כבר מזמן, וצריך לממש אותה בשטח. הבעיה שדברים זזים לאט מדי", אומר לוי, "במקרה של אשלים ההסדרה היא אחרת, אבל בשאר התוכניות להקמת תחנות כוח תרמו-סולאריות העניינים תקועים. אין הסדרה מתאימה שתאפשר את היציאה של תעשייה שלמה לדרך בתחום הזה". בשיכון ובינוי מתריעים מזה זמן על היעדר הסדרות נפרדות לטכנולוגיות שמציע השוק לייצור של חשמל סולארי. ההסדרה הקיימת כורכת את הטכנולוגיה הפוטו-וולטאית עם זו התרמו-סולארית, חרף היותן שונות מהותית, עם הספקי חשמל, יעילות וניצולת שונים ועם סיכונים ועלויות אחרים. אנרגיה פוטו-וולטאית משמעותה המרה של אנרגיית השמש לחשמל דרך תאי שמש העשויים סיליקון; באנרגיה תרמו-סולארית מתחמם נוזל ומנוע שמופעל באמצעותו מייצר חשמל. בתחום האנרגיה הפוטו-וולטאית, טוען לוי, אין לישראל ערך מוסף ניכר. זאת, בשל ייצור מוגבר של פאנלים סולאריים וממירים מתאימים בסין המיובאים לישראל ומותקנים בידי ספקים מקומיים, בעיקר על גגות. "במקרה של תחנות תרמו-סולאריות, יש אופרציה שלמה שמאפשרת רצף של ייצור חשמל שאינו תלוי מזג האוויר, באמצעות מערכת גיבוי של ייצור באמצעות גז טבעי. אלו תחנות כוח לכל דבר, שמבטיחות מקומות עבודה רבים בפריפריה וגם ערך מוסף לישראל, כמרכז חדשנות �

"אנחנו עומדים לפספס את הרכבת, אנחנו כבר מאחרים לתחנה. זו תהיה בכייה לדורות, אנחנו מאבדים ענף תעשייה שלם. אם נמשיך להתברבר, נמצא את עצמנו בעוד שנתיים או שלוש בשלב השאלות: איפה טעינו ומה לא עשינו" - כך מזהיר בראיון ל"גלובס" מנכ"ל החטיבה לאנרגיה מתחדשת של קבוצת שיכון ובינוי, אמיר לוי, על הצפוי להערכתו בתחום האנרגיה הסולארית. דבריו של לוי, שכיהן עד לפני כחמש שנים בשורה של תפקידים במשרד האוצר - האחרון שבהם היה סגן הממונה על התקציבים - אמורים להוות אור אדום עבור מי שמתקשים להכריע על מדיניות סדורה, מוחלטת וקבועה בתחום האנרגיה הסולארית. היעדר מדיניות סדורה כזו חושף את הענף כולו לוויכוח מבולבל, מייגע, מתיש ולא ממוקד. היעדר המדיניות מוביל את היזמים לחשוב פעמיים אם יש טעם להשקיע הון בישראל. תגובת משרד התשתיות לא התקבלה עד לסגירת הגיליון. "צריך הסדרה נפרדת" לוי מדבר מתוך ניסיונו ויש לזכור שעל ראשו הוא חובש כובע של מי שמעוניין בין היתר, בהצלחתה העסקית של חברה מסחרית. שיכון ובינוי, בשיתוף עם סולל-סימנס, מתמודדת על מכרז BOT (הקם, תפעל, מסור) של המדינה להקמת תחנת כוח תרמו-סולארית באשלים שבנגב, שתשתרע על שטח של 3,000 דונם ותייצר 110 מגוואט של חשמל. במקביל, היא מובילה תוכנית לבנייה עצמאית של תחנה תרמו-סולארית נוספת, שתייצר ח

ההצעה היחידה שהוגשה למתחם B היתה גבוהה מדי והמדינה נאלצה להודיע על דחייתה ■ לא ברור מה יעלה בגורל המתחם ■ האם מכרז הדגל של המדינה שהיקפו מעל 2.5 מיליארד דולר יהפוך לכישלון ענק? עדת המכרזים הבין-משרדית להקמת תחנות הכוח הסולאריות באשלים הודיעה לקבוצת מגלים סולארפאוור (Megalim Solar Power Ltd.), מגישת ההצעה להקמת התחנה התרמו סולארית בפלוט B, כי לאחר שהושלמה בדיקת החלקים הטכניים והפיננסיים בהצעתה, נפתחה מעטפת הצעת המחיר ובכך הושלמה בדיקת ההצעה כולה. ועדת המכרזים הודיעה לקבוצת מגלים, אשר בעלי מניותיה הן החברות ברייטסורס ואלסטום (   26.75     +1.61% ) , כי הצעת המחיר כפי שהוגשה גבוהה באופן משמעותי. על כן, הוועדה הודיעה כי היא דוחה אותה. ועדת המכרזים צפויה לזמן את קבוצת מגלים לדיון בעקבותיו תחליט הוועדה על המשך צעדיה. משרד האוצר הודיע היום (ג') כי ארבע הצעות הוגשו לוועדת המכרזים הבין-משרדית להקמת תחנת כוח בטכנולוגיה פוטו-וולטאית בהיקף של 30 מגה-וואט באזור אשלים שבמועצה האזורית רמת נגב. הקבוצות, כוללות את חברת החשמל הצרפתית EDF, חברת שיכון ובינוי בשיתוף חברת סאן-פאוור האמריקאית, גרנית הכרמל בשיתוף סימנס הגרמנית וחברת כלל אנרגיה עם חברת סאן-אדיסון. פרויקט אשלים מורכב משלושה מכרזים הכוללים הקמת שתי תחנות כוח בטכנולוגיה

חברת סולל סימנס זכתה בחוזה להספקת שדה תרמו סולרי שהספקו 50 מגהווט בעיר בדחוס שבמחוז אסקטרמדורה ספרד, עבור חברת Termosolar Olivenza שתשמש כקבלן הראשי של הפרוייקט. Termosolar Olivenza היא בבעלות חברת Acciona (80%) ו-Seridom (20%) הנתונים הכספיים של החוזה לא נמסרו אולם על פי הערכות עלות ההקמה של תחנת כח תרמו סולרית היא מיליון דולר למגהווט כך שהיקפו הכספי של הפרוייקט נאמד ב-50 מיליון דולר.

ענף האנרגיה הסולארית בקיפאון של שלושה חודשים. היזמים רוצים עוד מכסות, אבל באוצר מתעקשים שהציבור לא צריך לסבסד את התעריפים לחשמל הסולארי. בניסיון לפשר בין הצדדים, הניח ביום רביעי האחרון יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' יוג'ין קנדל על שולחן הממשלה הצעה חדשה שתנסה לעורר את הענף. קנדל הציע לשריין 200 מגה־ואט עבור מתקנים סולאריים (פוטו־וולטאיים); עוד 200 מגה־ואט למתקנים סולאריים ותרמו־סולאריים על בסיס "כל הקודם זוכה"; להגדיל את המכסות הקיימות בעוד 100 מגה־ואט; לבטל את מכרז אשלים להקמת מתקן תרמו־סולארי עד 2013; ולקבוע תעריפים חדשים למחקר ולפיתוח. "בצד חוסר הוודאות אנחנו די תקועים", מודה לוי. "לדוגמה, בפרויקט שלנו בצאלים אנחנו עומדים במקום כבר שלוש שנים. זה עולה כסף. המכסות שנתנו עד היום אינן מספיקות - 80%-90% מייצור החשמל מהשמש צריכים להיות בתחום תרמו־סולארי שפועל 24 שעות. הטכנולוגיה התחילה פה, לפני 20 שנה, והיום היא בורחת לחו"ל". מנכ"ל סימנס־סולל: "חשוב יותר שפרנסי המדינה יחליטו מה הם רוצים. ברור לי שמקורות האנרגיה שנתבסס עליהם בשנים הקרובות הם גז ושמש. אנחנו רואים מה התלות עשתה לנו - סגרו לנו את צינור הגז ממצרים, ותעריף החשמל עלה פתאום ב־15%. מלבד זאת, מדינת ישראל יכולה להיות אור לגויים ואנחנו יכולים להוביל ב

למערכת תשתיות נודע כי חברת ערבה פאוואר צפויה להודיע על חיבורו של השדה הסולארי בקטורה לרשת החשמל עד למחצית חודש אוגוסט. השדה הממוקם בשטחו של קיבוץ קטורה, משתרע על פני 80 דונמים וצפוי ליצר חשמל ירוק בהיקף של 4.95 מגהוואט. בנייתו של השדה החלה לפני כ-7 חודשים, והוא מורכב מ-18,500 פאנלים פוטו-וולטאיים, המייצרים יחדיו כתשעה מיליוני קו"ש לשנה. במהלך 20 השנים הקרובות עתיד השדה לחסוך הפקה של כ-125,000 טון-מטרי של דו-תחמוצת פחמן מזהם. קבלן הפרויקט הוא סימנס ישראל, וההכנסות המשוערות מייצור חשמל בשדה עומדות על כ-12.5 מיליון שקל בשנה למשך 20 שנה. עלותו של השדה הסתכמה ב-100 מיליון ש"ח בקירוב ומרבית מימונו ניתן על ידי בנק הפועלים. ערבה פאוואר קיבלה בשורה משמחת נוספת השבוע, כשהתבשרה כי 7 פרויקטים בהם היא מעורבת קיבלו רישיונות מותנים להקמת מתקנים פוטו-וולטאים בגודל בינוני. הרשיונות ניתנו עבור הפרויקטים בכרם-שלום, גרופית, אליפז, שובל, יטבטה, מושב פטיש ומושב ארז. הרישיונות המותנים הם בהספק כולל של 43 מגה-וואט. ג'ון כהן מקווה כי בקרוב תאשר רשות החשמל מספר רישיונות למתקנים פוטו-וולטאים נוספים בהן מעורבת ערבה פאוואר, בהיקף דומה לזה שאושר השבוע.

למרבה הצער, עיקר השימוש שנעשה בים כיום למטרות הפקת אנרגיה הוא באמצעות הרוח החזקה הנושבת על פני הים. סימנס העולמית, אולי החברה המובילה את תחום האנרגיה החלופית בעולם כולו, בונה על פי דיווחים באתרה את חוות הרוח הימית הגדולה בעולם במרחק 30 קילומטרים מחופי דנמרק. עם זאת, דומה שהאנרגיה האצורה בים מעניינת אפילו יותר מאנרגיית הרוח, שכן יש בה אלמנטים חזויים מראש. לכן, יותר ויותר חברות המתמחות בהפקת אנרגיה חלופית מתכננות לעשות כן באמצעות כוחות הגאות והשפל דווקא, כמו גם זרמי הים החזקים. הזרמים התת מימיים נחשבים לדבר הגדול הבא באנרגיית מים, ובסקוטלנד, למשל, מתכננים לבנות כמה וכמה תחנות כוח המבוססות על הזרמים החזקים המקיפים את האי הבריטי. תחנות אלה דומות מאוד לתחנות הרוח, אולם הן הפוכות! כלומר, הרוטורים העצומים שמסתובבים וממירים את הרוח (או הזרם) לכוח הינע, מצויים מתחת לפני המים, ולא מעליהם כמו במקרה של חשמל מבוסס אנרגיית רוח.

צפיפותם של המים, הגבוהה פי מאות מונים מזו של הרוח, מבטיחה גם אפקטיביות רבה יותר בהפקת חשמל מעוצמתם. האתגרים הטכנולוגיים אמנם כבירים - יידרשו עדיין שנים למצוא כלים להמרה והולכה של חשמל בכמויות גדולות כל כך, כפי שהים יכול לנפק, וכמובן, ישנם גם אתגרים עצומים בהצבת הלהבים והמיכון הנדרש להפקת החשמל הזה. עם זאת, הפרס שבסוף המאמץ הזה: כמויות חשמל בלתי נתפסות ומתחדשות ללא סוף - מצדיקות את המשך ההשקעות בתחום.

נראה כי כעת הובטח עתידו של השדה הסולארי בו הושקעו כ-100 מיליון שקלים. השדה הממוקם בקיבוץ קטורה, משתרע על פני 80 דונמים וצפוי ליצר חשמל ירוק בהיקף של 4.95 מגהוואט. בנייתו של השדה החלה לפני כ- 6 חודשים ע"י חברת סימנס והוא מורכב מ-18,500 פנלים פוטו-וולטאיים, המייצרים יחדיו כתשעה מיליוני קו"ש לשנה. משמעות החלטת הועדה מרחיקת לכת שכן על הכף מונחים מאות מליוני שקלים, אשר הושקעו בשדה ואשר יתקבלו ממכירת החשמל המיוצר לחברת החשמל.