Group items tagged

הכשרה אנרגיה (   99     +3.23% ) שבשליטת עופר נמרודי, ומודיעין יהש (   39.3     +2.08% ) אנרגיה שבשליטת IDB פתוח וצחי סולטן, הודיעו הבוקר (א') כי אישרו את לוחות הזמנים והתקציב הסופיים לביצוע קידוחי אקספלורציה ברישיונות "שרה" ו"מירה", בהתאם לתכנית העבודה. הקידוח הראשון "מירה-1" מתוכנן להתחיל במהלך הרבעון הראשון של 2012 ולהימשך כ- 70 ימים. תוצאות קידוח האקספלורציה "מירה-1" צפויות כבר במהלך הרבעון השני של שנת 2012. הקידוח השני, "שרה-1" יחל בסמוך לאחר השלמת קידוח "מירה-1", צפוי להימשך כ- 50 ימים. הקידוחים יתבצעו בעומק מים של כ- 1,500 מ' בקידוח "מירה-1" ו- 1,300 מ' בקידוח "שרה-1", ויגיעו לעומק סופי (כולל עומק המים) של 5,200 מ' ו- 4,300 מ' בהתאמה. השותפים ברישיונות אישרו תקציב בסך של כ- 157 מיליון דולר לשני הקידוחים. עלויות מבחני הפקה, ככל שיהיו, מוערכות בכ- 21 מיליון דולר בקידוח "מירה-1" וכ- 22 מיליון דולר בקידוח "שרה-1". עפ"י דוח משאבים פרוספקטיביים שהוכן ע"י NSAI (מעריך רזרבות בינ"ל, מומחה ובלתי תלוי), ממוצע פוטנציאל עתודות הגז והנפט ברישיונות מסתכם בכ-6.5 TCF גז טבעי ובלמעלה מ- 150 מ' חביות נפט בהסתברות גיאולוגית משוקללת של 54% ו- 18% בהתאמה. נזכיר כי עופר נמרודי, השולט בהכשרת אנרגיה, הבטיח בשבוע שעבר את מימון חלקו בקידוחי "מירה" ו"שרה". הכשרת היישוב אנרגיה מכרה 7.6% מז

המשרד להגנת הסביבה ניסח לאחרונה טיוטת הנחיות לפיקוח על קידוחי גז ונפט קרקעיים. מתברר כי אף שבארץ קיימים 15 אתרי קידוח קרקעיים, אלה פועלים ללא כללי פיקוח הולמים. ההנחיות החדשות מבקשות לשנות מצב זה, ובמסמך שהגיע לידי "כלכליסט" מפורטים לראשונה כללי פיקוח, השמים דגש על הגנת הסביבה, בריאות הציבור ומניעת זיהום קרקע ומקורות מים. בין השאר, מפורטים במסמך הכימיקלים המותרים לשימוש במסגרת הקידוח, אופן סילוק הפסולת הנוצרת במהלכו ונהלים לטיפול באירועי דליפה. נוסף על כך, צוין במסמך כי כל בקשה לביצוע קידוח תוגש למתן התייחסות של הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה וכי הקידוח יותנה, לראשונה, בקבלת אישור מהמשרד להגנת הסביבה. עד היום, כאמור, לא חלה על הקידוחים שום התניה סביבתית. בחברה להגנת הטבע בירכו על המהלך, אך ביקשו להרחיב את ההנחיות גם לקידוחים המבוצעים בים. ביום שלישי צפויה ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת לקיים דיון בנושא "הגנות סביבתיות מפני סיכונים בקידוחי גז ונפט".(כלכליסט}

"בעלי רישיונות לחיפושי גז טבעי ונפט ובעלי חזקות, יחויבו להגיש ערבויות למניעת נזקים, העלולים להיגרם עקב פעילותו של בעל הזכות במהלך ביצוע תוכנית העבודה ובכלל זה כל נזק אשר עלול להיגרם מאי ביצוע של נטישת קידוח כראוי בעת סיומו. המשרד יפעל להקמת קרן ייעודית, אשר תצבור את כספי הערבויות שיחולטו לצורך תיקון הנזקים ולצורך ביצוע פעולות לתיקון ובחינת מאגרי נפט. לפני מתן אישור הקידוח על ידי הממונה על ענייני הנפט במשרד האנרגיה והמים, וכתנאי למתן האישור יידרש בעל זכות החיפוש להפקיד ערבות בנקאית אוטונומית באגף הנפט במינהל אוצרות טבע במשרד האנרגיה והמים ההחלטה, אשר התקבלה במשרד האנרגיה והמים ועלתה לדיון במועצת הנפט האחרונה, התקבלה על  מנת להגביר ולהדק את הפיקוח והאכיפה בתחום ולאור חשיבותו העצומה של ענף חיפושי הנפט והגז הטבעי למשק הישראלי. ההחלטה התקבלה במסגרת הסמכויות הקיימות לממונה על ענייני הנפט ובהתאם לחוק הנפט,התשי"ב- 1952. ערבויות הנזקים לקידוחים בים, ללא הבדל בעומק המים עד לקרקעית הים וללא הבדל בעומק המתוכנן של הקידוח, יעמדו על לפחות 10 מיליון דולר. ערבות הנזקים לחזקות ביבשה ובים, ייקבעו באופן פרטני על ידי הממונה לענייני הנפט בהתאם לתוכנית הפיתוח וההפקה. ערבויות הנזקים לקידוחים ביבשה יעמדו על ל�

ועדת השרים לענייני חקיקה דחתה היום (א') את הצעת החוק לתיקון חוק הנפט של חברי הכנסת דב חנין, כרמל שאמה ויריב לוין, שמטרתה להחיל היבטים סביבתיים בחיפושי וקידוחי גז ונפט. על רקע הדחייה נמסר מהחברה להגנת הטבע: "מדינת ישראל עוצמת עיניים מול הסכנות וההשלכות השליליות של הקידוחים על הסביבה". על פי התיקון לחוק, "חוק הנפט, שנחקק ב - 1952, לא כולל בתוכו מנגנוני הסדרה ובקרה סביבתיים... כיום ברור לכל כי מנגנוני הסדרה ובקרה סביבתיים חיוניים בכל הנוגע לחיפושי נפט וגז ולהפקתם... החוק מעגן ייצוג של גורמי סביבה, ובראשם המשרד להגנת הסביבה, כגופים הקבועים בחוק ומעגן התחשבות בשיקולים סביבתיים במערך החלטות המתקבלות על פי החוק." מהחברה להגנת הטבע נמסר: "לצערנו, בניגוד למדינות רבות בעולם, שהבינו את ההשלכות מרחיקות הלכת של קידוחי גז ונפט על הסביבה וקבעו נהלים ברורים לפיקוח ובקרה סביבתיים על הקידוחים, מדינת ישראל מעדיפה לעצום עיניים ולהתעלם מהסכנות ומההשפעות השליליות הפוטנציאליות השונות של תעשיית הנפט על הסביבה, העלולות להיגרם הן כתוצאה מעבודה שגרתית והן כתוצאה מתקלות ותאונות. החברה להגנת הטבע תמשיך לנסות ולקדם את השינויים הנדרשים בחוק מול המשרד להגנת הסביבה ומשרד התשתיות".

המשרד להגנת הסביבה הצליח לסכל ניסיון של משרד התשתיות לעשות שימוש בחוק הנפט הארכאי, כך שיתאפשר לבצע קידוחי נפט בכל מקום בארץ ללא כל בקרה וללא צורך להגיש תוכניות לאישור הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה.

בחברת האנרגיה "טוטל" מודים כי תיקון הדליפה שהחלה שלשום מול חופי סקוטלנד עלול להימשך עוד שישה חודשים. החשש: הגז הנפיץ יידלק. פעילי איכות סביבה: "הנזק רק יילך ויגבר" תגיות: דליפת גז,גז טבעי,הים הצפוני,סקוטלנד "באר מהגיהנום": התקלה החמורה בים הצפוני זה 26 שנה. אסדת הקידוח "אלג'ין" (צילום: רויטרס) ענן של גז טבעי נפיץ ורעיל ממשיך היום (שלישי) להיפלט מאסדת הקידוח "אלג'ין" של ענקית האנרגיה הצרפתית "טוטל" בים הצפוני. החברה מזהירה כי תיקון התקלה, המוגדרת כבר כחמורה ביותר בים הצפוני זה 24 שנים (אז נהרגו 167 בני אדם באסון הקידוח הגדול אי פעם), עלול להימשך עוד שישה חודשים לפחות. הדליפה החלה ביום ראשון, ובמשך 14 שעות עוד ניסו עובדי האסדה לסתום אותה ללא הצלחה, עד שאתמול לפנות בוקר נפלה בחברה ההחלטה לפנות את המקום מכל עובדיו. גם חברת הנפט "של" פינתה עובדים שלה משתי אסדות סמוכות, כאמצעי זהירות. ענן הגז נראה היטב מעל האסדה, שכבר זכתה לכינוי "הבאר מהגיהנום" (the well from hell) בידי מוחמה סביבה מנורבגיה, שהסביר כי הלחץ הגבוה במאגרי הגז במקום מקשה מאוד על סתימת הדליפה. אזור של סגר אווירי וימי נקבע סביב האסדה הנטושה, הנמצאת כ-240 קילומטרים מחופי העיר אברדין בסקוטלנד, והפיקה כתשעה מיליון מטר מעוקב של גז מדי יום (כ-3% מתפוקת הגז של בריטניה). ב

"בקשה לקיים דיון עקרוני במדיניות הוועדה לשמירת הסביבה החופית (הוולחו"ף) ביחס לקידוחי גז ונפט בים טרם דיון פרטני בקידוח מסוים, כך עולה ממכתב ששלחו 7 מתוך 17 חברי הוועדה לרונית מזר, יו"ר הוועדה לשמירת הסביבה החופית. החתומים כוללים את נציגי המשרד להגנת הסביבה, נציג משרד החקלאות ונציג הארגונים הציבוריים שעניינם איכות הסביבה. מיו"ר הוועדה טרם התקבלה תשובה ומחר בישיבה מתוכנן לעלות לדיון קידוח גבריאלה לחיפוש נפט. קידוח גבריאלה של חברת אדירה ימוקם 19 ק"מ מערבית לחופי הרצליה בעומק מים של 180 מטרים.  לפי חוות דעת שהוכנה על ידי היועץ המדעי סביבתי של מינהל התכנון במשרד הפנים, ד"ר דרור צוראל, עיקר הבעייתיות של הקידוח שהופקד לפני למעלה מחודש, נובעת מכך שהוא נמצא בלב שמורה ימית מוצעת של רשות שמורות הטבע והגנים. בשמורה שונית עמוקה של ספוגים, מינים נדירים על סף הכחדה. צוראל גם מדגיש כי נראה שהניטור הימי מתוכנן להתבצע רק לאחר שנה של עבודות באזור, שזהו גם הזמן המותר לקידוח זה. ניטור אמור להתבצע תוך כדי העבודה במטרה למנוע נזק בזמן שהנזק מתחיל לקרות, מדגיש צוראל בחוות דעתו, ולכן מציע כי הניטור יעשה פעם בשלושה חודשים. בחברה להגנת הטבע המייצגת את הארגונים הציבוריים יחד עם אדם טבע ודין מסבירים כי אין בקשה לדחות את הדיו�

"בעקבות לחצים שהפעיל המשרד להגנת הסביבה, נחתם אמש הסכם עם האוצר לפיו יוקצו 22 מיליון שקלים להיערכות מדינת ישראל לטיפול בזיהום מהקידוחים בים. ההסכם הושג לאחר שהמשרד להגנת הסביבה איים כי לא יתמוך בוועדות התכנון בהקמת קידוחי נפט לחופי ישראל. התקציב שיועבר למשרד ישמש להקמת שתי תחנות למניעת זיהום ים בחיפה ובאשקלון שיפעלו 24 שעות, 7 ימים בשבוע. בנוסף, התקציב מתוכנן לשמש לרכישת שתי ספינות ייעודיות ללחימה בזיהום ים. ספינות אלה הן בעלות אמצעים לשאיבת דלק מהים ויכולת גרירה ושהייה ארוכת טווח בים הפתוח. מלבד זאת, יירכש גם ציוד נוסף לטיפול בזיהומי ים משמן. על פי ההסכם, המשרד יאייש בשלב זה תשעה תקני כוח אדם מקצועיים שישמשו להפעלת הספינות והתחנות החדשות. יודגש כי בעבר ביקש המשרד להגנת הסביבה להעביר הצעת מחליטים בממשלה בעניין זה, אך היא נתקלה בהתנגדות משרד האנרגיה והמים. "

"הניסיון לאטום את הדליפה בלוויתן יוצא לדרך. חברת נובל אנרג'י תתחיל בימים הקרובים בביצוע קידוח האטימה של "לוויתן 2", הקידוח שננטש לפני שנה ושלושה חודשים כתוצאה מדליפת מים חמורה. השותפויות ינסו לעצור את הדליפה בעלות של 60 מיליון דולר, פתרון זול בהרבה מהאומדן של משרד האנרגיה והמים, שבו העריכו כי עלות האטימה עשויה להגיע ל-200-300 מיליון דולר. זאת, כשתקרת הכיסוי הביטוחי של הקידוח מוגבלת ל-200 מיליון דולר. קידוח האטימה צפוי להימשך שישה שבועות. גורמים במשרד אף השוו את התקלה בקידוח לתקלה שגרמה לאסון האקולוגי במפרץ מקסיקו, ב-2010. אם ניסיון האטימה הנוכחי ייכשל צפויות השותפות בלוויתן להיקלע לעימות משפטי עם המדינה. הזכויות בלוויתן מוחזקות על ידי נובל אנרג'י (39.66%), דלק קידוחים ואבנר (22.67% כל אחת) ורציו (15%). את ניסיון האטימה של הדליפה תבצע אסדת הקידוח Ensco 5006 של חברת פרייד. מדובר באותה אסדה שביצעה את התקלה שהביאה לדליפה בקידוח בשנה שעברה, אלא שבעקבות אותו אירוע שינתה האסדה את שמה המקורי, נורת' אמריקה. נובל האריכה לאחרונה את הסכם החכירה עם האסדה עד לדצמבר 2013 למרות שעלות החכירה עלתה ל-450 אלף דולר ליום. קידוח "לוויתן 2" החל ב-15 במארס 2011 כקידוח אימות שנועד לאפשר לאמוד במדויק את גודלו של מאגר הגז "לוויתן", שהתגלה ארבעה חודשי�

משלחת ישראלית צפויה לצאת השבוע לקפריסין כדי לדון בהסכם הגבולות שנחתם בין המדינות בדצמבר 2010 - כך דיווח בסוף השבוע אתר "Cyprus Mail". מאגר גז לשתי מדינות לדברי יו"ר רשות האנרגיה הקפריסאית, סולון קאסיניס, תדון המשלחת בחפיפה שנוצרה בין שטחי רישיונות קידוח שחולקו בידי המדינות. לפי הערכות, מדובר בשטח הקידוח בלוק 12 הקפריסאי, שבזיכיון לקידוחים בו מחזיקה חברת נובל אנרג'י האמריקנית, כשבידי קבוצת דלק הישראלית אופציה לרכוש 30% מהרישיון. באחרונה פירסמה נובל אומדן שלפיו קיימת הסתברות של 60% להימצאות כמות של 3-9 TCF (85-245 BCM) גז טבעי בשטח הרישיון. ואולם, לפי הערכות, המבנה התת-ימי שבו אותר הגז "גולש" בחלקו לשטח רישיונות פלאג'יק שבשטח המים הכלכליים של ישראל. את היתר החיפוש במקום חילקה ישראל בסוף 2007 על פני שטח כולל של כ-2 מיליון דונם. השטח גובל ממזרח בשטחי רציו-ים שבהם נמצא מבנה לווייתן; בדרום-מערב בשטח ההיתר המוקדם גל; ובמערב, בשטחי בלוק 12 בקפריסין. באוקטובר אישרה מועצת הנפט את השותפים החדשים ברישיון: בני שטיינמץ (42.5%), טדי שגיא (42.5%), הזדמנות ישראלית (10%) ומפעיל הקידוח (5%). בדצמבר 2010 חתמו ישראל וקפריסין על הסכם שקבע רשמית את גבול המים הכלכליים הבלעדיים (Exclusive Economic Zone) בין המדינות. תחום המים הכלכליים הבלעדיים הוא אזור שבו יש למד

חברת חיפושי הגז והנפט אדירה מממשת את האופציות שלה להעברת 5% מרישיונות החיפושים הימיים מירה ושרה תמורת 1.2 מיליון דולר. בנוסף, תשלם אדירה 5.1 מיליון דולר לכיסוי החלק היחסי שלה בהוצאות הרישיון. כל זאת, יום לאחר שאלכס דמביצר חתם על מסמך כוונות להשקעת 10 מיליון דולר באדירה באמצעות החברה הציבורית אמיליה, כחלק ממהלך גיוס פרטי של 30 מיליון דולר שהיא מבצעת בשבועות האחרונים. האחוזים הנוספים מומשו על ידי מפעילת הקידוח GGR שהחזיקה אותן עבור אדירה, כך שבשביל השותפות האחרות ברישיונות אין זה משנה את אחוזי אחזקתן. עסקה זו מצטרפת לשתי עסקות נוספות בין השותפות הקיימות ברישיונות שהתבצעו בחודש האחרון, לקראת ביצוע קידוחי האקספלורציה במקום, שיבדקו האם אכן קיימים גז או נפט במקום ומתוכננים לרבעון הראשון של 2012. בעסקה הראשונה רכשה מודיעין מהכשרה 7.6% מהרישיונות תמורת 30.5 מיליון דולר ובעסקה השניה רכשה הכשרה אנרגיה 37% מ-GGR תמורת 11.5 מיליון דולר במזומן ומניות. לאחר כל העסקות האחרונות, מחזיקות ברישיונות מודיעין (27.2%), הכשרה אנרגיה 39.6% (כולל אחזקות שותפות הבת עמנואל), הכשרת הישוב (5%), אי.די.בי(5.3%) חברת IPC הקנדית שחצי ממנה צפוי להתמזג לשלדיאלי הבורסאית וחצי ממנה שייך למשפחת עופר (12.9%), אדירה (5%) והמפעיל GGR.

השנה שהיתה: מלחמות, קרבות אגו ופיצוצים פצצות מימן אספקת הגז המצרי ב-2011 "מה אתה עושה כדי שלמצרים לא ישתלם לסגור לנו את הברז?", נשאל לפני שלוש שנים יוסי מימן בראיון ל-TheMarker. "יש לנו הסכם שלום יציב בן עשרות שנים, ומעולם לא הופרו תנאיו. אבל הגלובליזציה היא התשובה לחששות. אתה הרי לא יכול להעניש לקוח אחד - ולצפות לאדישות מן העולם", השיב מימן. בינתיים, העולם דווקא מפרגן ל"אביב הערבי", ומפגין אדישות כלפי שמונת הפיצוצים שאירעו בצינור הגז שבחצי האי סיני מתחילת השנה. מימן איבד את פטרונו הפוליטי במצרים, איבד את שותפו המצרי לפרויקט EMG, איבד את התזרים שנועד להשיב את חובותיו ובאחרונה איבד גם את יד ימינו זה 21 שנה. "מי שעושה דברים גדולים, כשהוא טועה - הוא גם טועה בגדול", אמר אז מימן בראיון. מדינת ישראל, מצדה, איבדה ספק שאמור היה להזרים 45% מהגז שלה, ונותרה תלויה בחסדי מונופול מדולדל - בעוד שהיא סופרת את הדקות להחלפתו במונופול אחר. הענף הסולארי מציג: ההתפכחות האווירה הרומנטית שאפפה את הצטרפות ישראל אל חבר המדינות המתמרצות ייצור חשמל ירוק פינתה ב-2011 את מקומה להתרסקות קשה וכואבת על קרקע המציאות הפוליטית, הכלכלית והביורוקרטית. זה החל בהוראת משרד האוצר להקפיא את כלל המכסות הסולאריות, ובקרב מתוקשר מעל דפי העיתונות ובין מ�

המשא ומתן בין החברה לישראל לבין הכשרה אנרגיה, המחזיקה בנתחים מרישיונות חיפושי הגז הימיים "מירה" ו"שרה" הופסק - כך דיווחה היום חברת החיפושים שבשליטת עופר נמרודי. בחודשים האחרונים התנהל משא ומתן בין הצדדים על רכישת גז טבעי על ידי החברה לישראל, צרכנית הגז הטבעי השנייה בגודלה בישראל לאחר חברת החשמל - אם אכן יימצא כזה ברישיונות. הפסקתו של המו"מ מנומקת בלקוניות בכך שה"צדדים לא הגיעו להסכמות במספר נושאים". המסחר במניית הכשרה אנרגיה הופסק בעקבות הידיעה. הכשרה אנרגיה היא השותפה הגדולה ברישיונות חיפושי הגז הימיים "מירה" ו"שרה" שקידוח האקספלורציה (היתכנות) שיוכיח האם קיים בהם גז או נפט צפוי להתחיל בחודשיים הקרובים. החברה לישראל בחנה השקעה ישירה בהכשרה אנרגיה, שצריכה לגייס כמה מיליוני דולרים לקופתה או רכישת גז טבעי ממנה. לגבי הנושאים השנויים במחלוקת, ההערכות הן כי מדובר במחיר הגז הטבעי שתשלם החברה לישראל, כאשר השבוע הודיעה חברת החשמל כי סגרה על מחיר של כ-5.13 דולרים ליחידה. כעת נראה כי החברה לישראל שבה להתמקד בגז הטבעי של תמר. נושא שנוי במחלוקת נוסף הוא מועד ההשקעה, שכמובן תלוי רבות באם יימצא גז בשני הרישיונות. את התשובה צופים המשקיעים כי יקבלו ברבעון הראשון של 2012, עם הגעתה של אסדת הקידוח, ההומר פרינגטון, �

תוצאות קידוח לווייתן 3 מעלות את ההערכות לגודלו של מאגר הגז הטבעי "לוויתן" ל-17 TCF (טריליון רגל מעוקבת), לעומת הערכה קודמת של 16 TCF - כך מדווחת בשעות האחרונות נובל אנרג'י, השותפה הגדולה (40%) במאגר, יחד עם דלק קידוחים (22.5%), אבנר (22.5%) ורציו (15%). הנתון של נובל הוא הממוצע הכלכלי (gross mean) של הנתונים, כאשר טווח גודל המאגר עשוי לנוע בין 14 ל-20 TCF. מדובר בחדשות מאכזבות למשקיעים, שציפו לעדכון חד יותר מעלה, לסביבות הטווח העליון של הערכות הנוכחיות. נובל גם מעדכנת כי היא תשוב לביצוע קידוח לוייתן 1 ברבעון הראשון של 2012. במבנה לוויתן הנמצא בים העמוק מול חופי חדרה בוצעו עד כה שני קידוחי אקספלורציה (היתכנות) - לוויתן 1 ולוויתן 3, כאשר בקידוח הראשון בוצעה בדיקה של השכבה הראשונה, שכבת הגז, והוכרז על תגלית גז טבעי בהיקף של 16 TCF (טריליון רגל מעוקבת) בדצמבר 2010. בשתי השכבות העמוקות יותר של המאגר קיימות הסתברויות נמוכות, של 17% ו-8% להמצאות נפט, שקידוח לוויתן 1 היה אמור להמשיך אליהן. אך באמצע אפריל הופסק הקידוח בשל תקלה בצינור. קידוח לוויתן 3, שמטרתו הייתה לבחון האם קיימים יותר מ-16 TCF גז טבעי במבנה לוויתן, הסתיים בשבוע שעבר אחרי חודשים ארוכים. האנליסט ירון זר מכלל פיננסים אמר כי "יש כאן אכזבה לספקולנטים אך עבור המשקיעים לטווח ארוך מדובר בבשור

שותפויות הגז והנפט של קבוצת דלק שבשליטת יצחק תשובה הודיעו היום כי קיבלו הלוואה של כחצי מיליארד דולר מבנק ההשקעות הזר HSBC. ההלוואה, שתינתן לשתי השותפויות (אבנר ודלק קידוחים) בחלקים שווים, תשמש להשקעה בפרויקט פיתוח לוויתן, פיתוח תמר, וקידוחי אקספלורציה נוספים. תמורת ההלוואה, שתישא ריבית ליבור פלוס 3.5%-4.5% ואורך חייה יהיה שנתיים, שעבדו השותפויות את מאגר לוויתן. נכון לסוף ספטמבר, לאבנר ודלק קידוחים 127 ו-129 מיליון דולר בהתאמה בקופה. אם ירצו לבצע קידוחי אקספלורציה בכל הרישיונות שברשותם הן יזדקקו לכ-240 מיליון דולר כל אחת בשנתיים הקרובות, אבל במקרה שלהן הכסף הגדול יושקע בפיתוח מאגר הגז הטבעי בלוויתן, שתוכניות הפיתוח עבורו עדיין לא ברורות, ונשקלות מספר אופציות. במקביל, הודיעו השותפות כי הלוואת הגישור שקיבלה בעבור פיתוח מאגר תמר הוארכה בחצי שנה. דלק קידוחים ואבנר חיפושי נפט, המחזיקות בכ-31% מהזכויות בתמר - חברו לפני שנה וחצי לאלון-גז (4%) בגיוס של 430 מיליון דולר מהבנקים הזרים ברקליס ו-HSBC. הגיוס הוא הלוואת גישור שהשותפות היו צריכות למחזר עד סוף השבוע האחרון - אחרת ייאלצו לשאת בייקור הריבית. זאת, במקביל להשלמת החוב ארוך הטווח למיליארד דולר. סגירת הגיוס התעכבה בעיקר משום דחיית החתימה של השותפות על חוזה העוגן של

פרק נוסף בסאגה של אישור חוזה הענק של חברת החשמל לרכש גז טבעי ממאגר תמר. ביום חמישי התכנס דירקטוריון חברת החשמל לדון בעדכון טיוטת החוזה, בעקבות הסתייגות הממונה על ההגבלים העסקיים מסעיפיו. ואולם הדיון בוטל לפני שהחל, בעקבות טענה כי נוכחותו של אחד הדירקטורים בישיבה מעלה חשש לניגוד עניינים. מדובר ביזם שמעון אקהויז, סמנכ"ל השיווק בעבר של התעשייה האווירית, המכהן במקביל כיו"ר דירקטוריון ומנכ"ל סטרלינג תקשורת מתקדמת. סטרלינג הציבורית מוחזקת בבעלות מלאה של אלרון, הנשלטת (50.46%) בידי דסק"ש, שמקבוצת אי.די.בי. זאת, כאשר אי.די.בי שותפה במישרין ובעקיפין (דרך מודיעין אנרגיה) גם ברישיונות קידוחי הגז שרה ומירה, שעשויים להתחרות בעתיד בתמר - אם אמנם יתבררו כתגליות גז מסחריות. אקהויז נטל עד כה חלק בכל ישיבות הדירקטוריון שעסקו בחוזה הגז - ואף הצביע בעד אישורו בדצמבר 2011. זאת, לאחר שהיה בין המתנגדים הקולניים לאישורו בנוסח המקורי, ולמצדדים בתיקונו. רק במהלך השבוע האחרון הגיע להנהלת חברת החשמל מידע אודות ניגוד העניינים לכאורה. זאת, ברקע התנגדות מחודשת שהביע אקהויז לאישור חוזה הגז במתכונתו הנוכחית. הטענה הופנתה אל אקהויז, שטען בתגובה - לאחר שנועץ בשני עורכי דין מטעמו - כי אין כל ניגוד עניינים בנוכחותו. זאת, בין היתר, מש�

>> פרק נוסף בסאגה של אישור חוזה הענק של חברת החשמל לרכש גז טבעי ממאגר תמר. ביום חמישי התכנס דירקטוריון חברת החשמל לדון בעדכון טיוטת החוזה, בעקבות הסתייגות הממונה על ההגבלים העסקיים מסעיפיו. ואולם הדיון בוטל לפני שהחל, בעקבות טענה כי נוכחותו של אחד הדירקטורים בישיבה מעלה חשש לניגוד עניינים. מדובר ביזם שמעון אקהויז, סמנכ"ל השיווק בעבר של התעשייה האווירית, המכהן במקביל כיו"ר דירקטוריון ומנכ"ל סטרלינג תקשורת מתקדמת. סטרלינג הציבורית מוחזקת בבעלות מלאה של אלרון, הנשלטת (50.46%) בידי דסק"ש, שמקבוצת אי.די.בי. זאת, כאשר אי.די.בי שותפה במישרין ובעקיפין (דרך מודיעין אנרגיה) גם ברישיונות קידוחי הגז שרה ומירה, שעשויים להתחרות בעתיד בתמר - אם אמנם יתבררו כתגליות גז מסחריות. אקהויז נטל עד כה חלק בכל ישיבות הדירקטוריון שעסקו בחוזה הגז - ואף הצביע בעד אישורו בדצמבר 2011. זאת, לאחר שהיה בין המתנגדים הקולניים לאישורו בנוסח המקורי, ולמצדדים בתיקונו. רק במהלך השבוע האחרון הגיע להנהלת חברת החשמל מידע אודות ניגוד העניינים לכאורה. זאת, ברקע התנגדות מחודשת שהביע אקהויז לאישור חוזה הגז במתכונתו הנוכחית. הטענה הופנתה אל אקהויז, שטען בתגובה - לאחר שנועץ בשני עורכי דין מטעמו - כי אין כל ניגוד עניינים בנוכחותו. זאת, בין היתר, מ

כשרה אנרגיה (   91     +1.22% ) , הנמצאת בשליטת הכשרת היישוב של עופר נמרודי, השלימה את העיסקה למכירת 7.6% מזכויות ההשתתפות של עמנואל אנרגיה, חברה בת בבעלות ושליטה מלאה שלה, ברישיונות "מירה" ו-"שרה" לשותפות מודיעין (   38.4     +1.05% ) , הנמצאת בשליטת צחי סולטן וקבוצת אידיבי של נוחי דנקנר. זאת, בתמורה ל-30.5 מיליון דולר. כ-1 מיליון דולר שולם לעמנואל אנרגיה בגין החזר הוצאות עבר, וסך של 29.5 מיליון דולר הועבר ישירות למפעיל העסקה המשותפת ברישיונות למימון חלקה של עמנואל אנרגיה בקידוחי האקספלורציה ברישיונות. בשבוע שעבר הודיעו הכשרה אנרגיה ומודיעין כי אישרו את לוחות הזמנים והתקציב הסופיים לביצוע קידוחי אקספלורציה ברישיונות "שרה" ו"מירה", בהתאם לתכנית העבודה. הקידוח הראשון "מירה-1" מתוכנן להתחיל במהלך הרבעון הראשון של 2012 ולהימשך כ-70 ימים. תוצאות קידוח האקספלורציה "מירה-1" צפויות כבר במהלך הרבעון השני של שנת 2012. הקידוח השני, "שרה-1" יחל בסמוך לאחר השלמת קידוח "מירה-1", צפוי להימשך כ- 50 ימים. הקידוחים יתבצעו בעומק מים של כ- 1,500 מטר בקידוח "מירה-1" ו- 1,300 מטר בקידוח "שרה-1", ויגיעו לעומק סופי (כולל עומק המים) של 5,200 מטר ו- 4,300 מטר בהתאמה. השותפים ברישיונות אישרו תקציב בסך של כ-157 מיליון דולר לשני הקידוחים. עלויות מבחני הפקה, ככל שיהיו, מו�

שנה לאחר שקידוח תמר זכה בתואר "תגלית השנה", העניק המגזין "אויל אנד גז אינווסטור" את תואר התגלית הטובה ביותר של 2010 לקידוח לוויתן שלחופי ישראל. המגזין, שכינה בעבר את לוויתן "מקור גדול של תקווה שכאב ראש בצדה", מעניק בשבע השנים האחרונות פרסים לחברות והעסקות הגדולות ביותר בתחום הנפט והגז הטבעי

שנה לאחר שקידוח תמר זכה בתואר "תגלית השנה", העניק המגזין "אויל אנד גז אינווסטור" את תואר התגלית הטובה ביותר של 2010 לקידוח לוויתן שלחופי ישראל. המגזין, שכינה בעבר את לוויתן "מקור גדול של תקווה שכאב ראש בצדה", מעניק בשבע השנים האחרונות פרסים לחברות והעסקות הגדולות ביותר בתחום הנפט והגז הטבעי. הפרסים יוענקו ב-2 ביוני בטקס שייערך ביוסטון. במבנה "לוויתן", אשר בו שותפות נובל אנרג'י האמריקאית (40%), דלק קידוחים (22.5%), אבנר (22.5%) ורציו (15%), בוצעו בחודשים האחרונים שני קידוחי אקספלורציה (היתכנות) - לוויתן 1 ולוויתן 2, כאשר בקידוח הראשון בוצעה בדיקה של השכבה הראשונה, שכבת הגז, והוכרז על תגלית גז טבעי בהיקף של 16 TCF (טריליון רגל מעוקבת) בדצמבר האחרון. בשתי השכבות העמוקות יותר קיימות הסתברויות נמוכות, של 17% ו-8% להמצאות נפט.

המשרד להגנת הסביבה ניסח לאחרונה טיוטת הנחיות לפיקוח על קידוחי גז ונפט קרקעיים. במסמך שהגיע לידי "כלכליסט" מפורטים לראשונה כללי פיקוח, השמים דגש על הגנת הסביבה, בריאות הציבור ומניעת זיהום קרקע ומקורות מים. בין השאר, מפורטים במסמך הכימיקלים המותרים לשימוש במסגרת הקידוח, אופן סילוק הפסולת הנוצרת במהלכו ונהלים לטיפול באירועי דליפה. נוסף על כך, צוין במסמך כי כל בקשה לביצוע קידוח תוגש למתן התייחסות של הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה וכי הקידוח יותנה, לראשונה, בקבלת אישור מהמשרד להגנת הסביבה.