Group items tagged

תשובה צריך 10 מיליארד דולר למימוש התוכנית השאפתנית שלו לייצוא גז ■ הביקור של הנשיא פרס בקפריסין נתן לו רוח גבית ■ ובינתיים, נפערים סדקים בין תשובה לשכיר העשיר במשק, גדעון תדמור 14/11/2011, 08:38עמירם ברקת   +א -א   נושאים:גדעון תדמוריצחק תשובהנובל אנרג'יקבוצת דלקקידוח לוויתן   10 מיליארד דולר - זה הסכום שיידרשו יצחק תשובה ושותפיו לגייס בשנים הקרובות כדי לממש את תוכניות ייצוא הגז השאפתניות שלהם מלוויתן. לצורך גיוס הסכום מקימה הקבוצה חברה חדשה ומנהלת מגעים עם שחקנים בליגה העולמית של שוק הנפט והגז ממדינות כמו סין ורוסיה. "הפרויקט הזה פשוט גדול עלינו ועל נובל אנרג'י", מודים בקבוצה. מעבר לעלות הכספית האדירה, הפרויקט כרוך בהתמודדות מול יריבים עסקיים בעלי עוצמה פיננסית ופוליטית רבה. בהתמודדות הזאת נעזרה קבוצת דלק ב"אס" של הדיפלומטיה הישראלית - נשיא המדינה שמעון פרס. במוקד ההתעניינות עומד מאגר לוויתן, הנחשב תגלית הגז הימית הגדולה ביותר בעולם בעשור האחרון, ואולם התוכניות של קבוצת דלק ושותפתה נובל אנרג'י מרחיקות הרבה מעבר לגבולות מאגר הגז והמדינה. במרכזן עומדת הקמת מתקן להנזלת גז טבעי (LNG) שיוקם ככל הנראה בדרום האי קפריסין. המתקן יקלוט גז ממאגר לוויתן וככל הנראה גם ממאגר אפרודיטה שצפוי להתגלות בקר�

מנכ"ל חברת חשמל מכריז מלחמה על יצרני החשמל הפרטיים. במכתב חריף ששיגר באחרונה לראש מינהל החשמל במשרד התשתיות, מזהיר אלי גליקמן מפני שיטפון של תחנות כוח פרטיות ועודף ביכולת ייצור חשמל במשק. "אנו מודאגים ביותר ממצב הדברים במשק החשמל", כותב גליקמן בפתח המכתב, שהעתקו נשלח לשרי האוצר והתשתיות הלאומיות. לטענתו, הקמת תחנות הכוח הפרטיות תגבה "מחיר כבד מהאזרחים, תשית עלויות עתק בהיקפים שיעלו דרסטית את מחיר החשמל ויעלו למשק עשרות מיליארדי שקלים". עוד מזהיר גליקמן מפני עודף בתחנות כוח שייווצר במשק כתוצאה ממימוש עשרות המיזמים להקמת תחנות כוח קונבנציונליות ותחנות המופעלות באנרגיה מתחדשת. המכתב של גליקמן מסמן מדיניות חדשה בחברת החשמל, שכן בשנים האחרונות לא הביעה החברה התנגדות להקמת תחנות הכוח הפרטיות. ההכרזה של גליקמן מפתיעה משתי סיבות נוספות: האחת היא שבחברה מתריעים כל העת מפני מחסור צפוי בחשמל במשק וקוראים לממשלה לאשר לחברה להקים תחנות כוח נוספות. הסיבה האחרת היא שתחנות הכוח הפרטיות נחשבו עד לאחרונה גורם לא רלוונטי בתכנון משק החשמל. הממשלה מעודדת כניסת יצרני חשמל פרטיים (יח"פים) משנת 1996 אבל אף תחנת כוח גדולה עדיין לא הוקמה, בעיקר בשל קשיים בקבלת האישורים הביורוקרטיים וקשיים בהשגת מימון בנקאי. רק בשנ

קפריסין עומדת להפוך השנה לשוק חיפושי הגז והנפט המסעיר ביותר באזור המזרח התיכון. אות הפתיחה אמור להישמע מאסדת הקידוח של חברת נובל אנרג'י המוכרת, עם תחילת הקידוח באזור בלוק 12 (ראו מפה), בסוף חודש זה. מטרת הקידוח היא לאמת את ההערכות שיש במקום מאגר גז טבעי שגודלו עולה על זה שבתמר. ואולם בלוק 12 הוא רק אזור אחד מבין 12 אזורי חיפושים הנמצאים בתחומי האזור הכלכלי הבלעדי (EEZ) של קפריסין. לאחר שיתבררו תוצאות הקידוח בבלוק, מתכוונת קפריסין לצאת במכרזים להקצאת זיכיונות חיפושים בשאר שטחי החיפושים. בראיון ראשון לכלי תקשורת ישראלי, מדבר סולון קסינס, דמות המפתח בענייני גז ונפט בקפריסין, על הפוטנציאל הטמון בשטחי החיפושים של ארצו ועל שיתופי פעולה אפשריים עם ישראל. מבחינה רשמית, סמכויותיו של קסינס מקבילות לאלה של הממונה על הנפט במשרד התשתיות הישראלי, אך קסינס אינו כפוף להנחיות היועצים המשפטיים לממשלה ואינו נתון לפיקוח בג"ץ, ועל כך נאמר "יחי ההבדל הקטן". - מהו פוטנציאל תגליות הגז והנפט בשטחים שאתם מציעים למכרז? "אנחנו מתכוונים לפרסם מכרזים ל-12 בלוקים של רישיונות וכן לשטח נוסף, שגודלו כרבע משטחו של בלוק 12. מדובר בשטחים בהיקף של כ-45 אלף קמ"ר, שחלקם בתחומי האגן הלבנטיני, המשותף לנו ולישראל, וחלקם בתחומי אגן הדלתא-נילוס, ה�

רויקט ייחודי - המדריך לבנייה ביו-אקלימית בישראל, שנכתב והופק על-ידי חוקרי אוניברסיטת בן-גוריון, במימון אגף מחקר ופיתוח של משרד התשתיות הלאומיות, הועלה בימים אלה לאינטרנט במלואו והוא זמין לכל, ללא תשלום. מדובר במאגר רחב, מעודכן, אינטראקטיבי ויישומי על אודות בנייה בת-קיימא, והוא מכיל חומר תיאורטי ויישומי (עד לרמת פרטי הבנייה), ביבליוגרפיה נרחבת ומעודכנת בנושא, וכן ארבעה כלים אינטראקטיביים: הדמיה תלת-ממדית של מסלול השמש בעונות השונות של השנה, מפה פסיכרומטרית המאפשרת לאמוד את תנאי הנוחות התרמית ואת הצורך בחימום או בקירור, כלי גרפי לתכנון הצללה של חלונות, וסימולטור אינטראקטיבי המאפשר לדמות את טמפרטורות פנים המבנה בהתייחס להחלטות תכנוניות שונות, כגון פינות של חלונות, גוון מעטפת, בידוד, מסה תרמית ועוד. כלי זה מאפשר למתכנן לקבל החלטות תכנוניות בצורה מושכלת, תוך מתן דגש על הנוחות התרמית של הדייר, ועל כן תוך ניסיון למזער את הצריכה באנרגיה לחימום וקירור.

אנחנו אולי מתהדרים בתואר "הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון", ואנחנו האבות של דודי השמש, אבל אנחנו כבר מזמן לא המדינה שמפיקה הכי הרבה חשמל מתחדש במזרח התיכון, בטח לא מהרוח - המקור הכי זול להפקת אנרגיה נקייה ומתחדשת שקיימת בשוק. מצריים עקפה אותנו כבר מזמן, עם כ-550 מגוואט של חוות רוח מותקנות (בישראל כיום - 6 מגוואט). ובקרוב גם לבנון תעקוף אותנו. מה עוד משותף לשתי המדינות האלה בתחום הרוח? לשתיהן יש מפות רוח שנעשו בשיתוף גורמים בין לאומיים מומחים בתחום אנרגיית הרוח. מצריים העסיקה את מכון המחקר הדני המוביל RISO על מנת להפיק לה אטלס רוחות ב-2006, באופן שעזר למקבלי החלטות שם, ולמשקיעים, לאתר את המקומות המתאימים ולאפשר לבירוקרטיה להתאים את עצמה כך שיוקמו חוות רוח. לבנון, בשיתוף השקעה מצד האו"ם, העסיקה את חברת הייעוץ הבינלאומית Garrad Hasan מאנגליה (GH) שהפיקה לה בינואר השנה אטלס רוח, החוזה פוטנציאל של כ-6000 מגוואט הספק מותקן של חוות רוח.

בישראל לעומת זאת אין מפת רוח נכון להיום, מלבד אטלס הרוח של דרום הארץ, והערכה כוללת של השרות המטאורולוגי מ-1980 (מנס 1980) שאינה עומדת בסטנדרטים המודרניים של מיפוי רוח בעזרת מודלים חישוביים מטאורולוגיים. אין מפת רוח של ישראל, והאטלס המודרני של דרום הארץ לא מכיל את האזורים עם הפוטנציאל הגדול ביותר - הגולן והגליל. ישנם יזמים רבים הפועלים על מנת להקים חוות רוח, ולממש את הפוטנציאל של הטורבינות הקטנות והבינוניות, ללא מפה כזו. הם צריכים להשקיע המון זמן ולהסתכן מכיוון שהמדינה לא נתנה מה שכל מדינה מערבית, וערבית מסתבר, נתנה ליזמי הרוח. עשיית מפת רוח מודרנית תועיל ליזמים, אבל יותר מכל היא תועיל לממשלה, שתוכל על בסיס ניתוח מודרני כזה להעריך מה הפוטנציאל אצלנו ובהתאם לקבוע מדיניות מתאימה והקצאת משאבים ומאמצים בהתאם לפוטנציאל האמיתי של מקורות האנרגיה השונים. בשלב ראשון אין צורך בקמפיין מדידה נוסף. יש להשתמש בנתונים הקיימים בשרות המטאורולוגי, הנתונים שנמדדו ע"י חברת חשמל (אך אינם זמינים לציבור שמימן אותם, אגב), נתוני חיל אוויר והמועצות האזוריות, ולהשתמש במודלים החישוביים המטאורולוגיים המתקדמים כפי ש-GH ו-RISO עשו עבור שכנותינו מצפון ומדרום. ואת זה - אפשר להתחיל לעשות מחר ולסיים מחרתיים ובתקציב נמוך. כל שנדרש

חנן לוי קורא לאיסוף נתוני הרוח בישראל למפת רוח לאומית אנחנו אולי מתהדרים בתואר "הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון", ואנחנו האבות של דודי השמש, אבל אנחנו כבר מזמן לא המדינה שמפיקה הכי הרבה חשמל מתחדש במזרח התיכון, בטח לא מהרוח - המקור הכי זול להפקת אנרגיה נקייה בשלב ראשון אין צורך בקמפיין מדידה נוסף. יש להשתמש בנתונים הקיימים בשרות המטאורולוגי, הנתונים שנמדדו ע"י חברת חשמל (אך אינם זמינים לציבור שמימן אותם, אגב), נתוני חיל אוויר והמועצות האזוריות, ולהשתמש במודלים החישוביים המטאורולוגיים המתקדמים כפי ש-GH ו-RISO עשו עבור שכנותינו מצפון ומדרום. ואת זה - אפשר להתחיל לעשות מחר ולסיים מחרתיים ובתקציב נמוך. כל שנדרש היא ההבנה בצורך, בחשיבות המהלך ובהבנת חוסר הסיכון מול הסיכוי שבביצוע מיידי של מיפוי מקצועי של אנרגית הרוח בישראל. ומתחדשת שקיימת בשוק .

הכתבה המקורית של בראלי. כוללת גם מפת קידוחי הנפט בישראל מאז גילוי שדה הנפט חלץ בשנות ה-50 לא נמצא בישראל נפט בכמויות משמעותיות ■ למרות זאת, שותפויות חיפושי הנפט ניעורו באחרונה לחיים ■ וגייסו הון לחיפושים נוספים ■ הגיאולוגים ספקנים, אך מאוחדים בדעה כי תגלית של נפט תאפיל על כל תגליות הגז החדשות