Group items tagged

""יצוא גז הוא תנאי לביטחון אנרגטי ולתחרות בענף", כך אמר היום (ד') שר האנרגיה והמים ד"ר עוזי לנדאו לרגל הגשת דוח הוועדה לעיצוב משק הגז. לנדאו הוסיף כי "המשק הישראלי שבוי בימים אלה בידי ספק אחד בפועל, שבעצם שבה את רוב הצרכנים הגדולים, ולכן ספקים חדשים זקוקים ללקוחות ויצוא נותן תקווה שיש למי למכור. יצוא הוא תנאי לביטחון אנרגטי ולתחרות בענף. מי שמבקש יצוא רוצה ודאות ומוטיבציה בקרב היזמים לחפש, למצוא, לפתח ולמשוך יזמים מובילים בעולם - כדי שזה יהיה, דרושה כדאיות כלכלית". הוועדה לבחינת מדיניות הממשלה בנושא משק הגז הטבעי בארץ, בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה שאול צמח, הגישה הערב את הדוח הסופי של עבודתה לראש הממשלה בנימין נתניהו. נתניהו אמור להחליט האם ומתי יוגשו המלצות הדוח לאישור הממשלה. מסקנות הדוח כבר מעוררות התנגדות של השר להגנת הסביבה גלעד ארדן, שטוען כי יש לדחות ב-3 שנים לפחות את ההחלטה על יצוא הגז, עד שיתברר כמה גז לישראל ומה היקף הביקושים הצפוי. בתדרוך לעיתונאים הבוקר תקפו שר האנרגיה ומנכ"ל המשרד את המשרד להגנת הסביבה, שהעביר בתחילת השבוע את חוות דעת המיעוט שלו לעיתונאים. "נדמה לי שזה אחד התקדימים הראשונים שבהם מישהו שולח חוות דעת מיעוט עוד לפני שיש דוח", אמר לנדאו, "היה ראוי שמי שיש לו הסתייגות יגיש אותה ל

הכשרה אנרגיה (   99     +3.23% ) שבשליטת עופר נמרודי, ומודיעין יהש (   39.3     +2.08% ) אנרגיה שבשליטת IDB פתוח וצחי סולטן, הודיעו הבוקר (א') כי אישרו את לוחות הזמנים והתקציב הסופיים לביצוע קידוחי אקספלורציה ברישיונות "שרה" ו"מירה", בהתאם לתכנית העבודה. הקידוח הראשון "מירה-1" מתוכנן להתחיל במהלך הרבעון הראשון של 2012 ולהימשך כ- 70 ימים. תוצאות קידוח האקספלורציה "מירה-1" צפויות כבר במהלך הרבעון השני של שנת 2012. הקידוח השני, "שרה-1" יחל בסמוך לאחר השלמת קידוח "מירה-1", צפוי להימשך כ- 50 ימים. הקידוחים יתבצעו בעומק מים של כ- 1,500 מ' בקידוח "מירה-1" ו- 1,300 מ' בקידוח "שרה-1", ויגיעו לעומק סופי (כולל עומק המים) של 5,200 מ' ו- 4,300 מ' בהתאמה. השותפים ברישיונות אישרו תקציב בסך של כ- 157 מיליון דולר לשני הקידוחים. עלויות מבחני הפקה, ככל שיהיו, מוערכות בכ- 21 מיליון דולר בקידוח "מירה-1" וכ- 22 מיליון דולר בקידוח "שרה-1". עפ"י דוח משאבים פרוספקטיביים שהוכן ע"י NSAI (מעריך רזרבות בינ"ל, מומחה ובלתי תלוי), ממוצע פוטנציאל עתודות הגז והנפט ברישיונות מסתכם בכ-6.5 TCF גז טבעי ובלמעלה מ- 150 מ' חביות נפט בהסתברות גיאולוגית משוקללת של 54% ו- 18% בהתאמה. נזכיר כי עופר נמרודי, השולט בהכשרת אנרגיה, הבטיח בשבוע שעבר את מימון חלקו בקידוחי "מירה" ו"שרה". הכשרת היישוב אנרגיה מכרה 7.6% מז

דוח של CEC חוזה את מחירי החשמל מגרעין בשנת 2018 - מסתבר שיהיה יותר יקר מפוטו-ולטאי בגרמניה כיום... כמו כן, דוח אחר מצא כי ביטוח תחנה גרעינית עולה בין 0.20$ לקוט"ש ועד 3.4$ לקוט"ש!

ימים ספורים לאחר הודעתה של רשות החשמל על עליית מחירי החשמל ב-1 באפריל יונח השבוע על שולחנו של שר האנרגיה והמים עוזי לנדאו דוח מקיף וראשון מסוגו - הקובע כי ניתן לשנות את מבנה תעריפי החשמל בישראל למבנה מדורג. מודל דומה מיושם בכמה מדינות בארה"ב ויפחית את חשבונות החשמל החודשיים של חלק ניכר מהציבור.   עמודי חשמל צילום: רויטרס הדוח, שגיבשו חוקרי הפורום הישראלי לאנרגיה, קובע כי צריכת שני העשירונים העליונים מהווה כ-42% מכלל צריכת החשמל ויוצרת נטל לא פרופורציונלי על משק האנרגיה; הוא מציע כפתרון 3 מדרגות תשלום שונות. מדרגה אחת מוזלת, מדרגה שנייה במחיר מעט גבוה מהמחיר הנוכחי ומדרגה שלישית גבוהה בהרבה. ב-1 באפריל יועלו מחירי החשמל ב-8.9%, מ-54.44 אגורות לקוט"ש (אחרי מע"מ) ל-59.28 אגורות לקוט"ש. על-פי ההצעה יש לקבוע מדרגות תעריף של 45, 63 ו-103 אגורות לקוט"ש (לעומת התעריף המוצע- 59.28 אג'). התוצאה : העשירונים הנמוכים יזכו לירידה של 14%-11% בעקבות התעריף החדש, ואילו העשירונים התשיעי והעשירי ירגישו עלייה של 30%-20% בתשלומים . רעיון התעריף המדורג הועלה כמה פעמים בעבר, גם מצד השר לנדאו עצמו. אך למרות הצהרות רבות בנושא המהלך טרם יושם, וצרכני החשמל הביתיים בישראל משלמים תעריף קבוע ואחיד שמושפע בימים אלה בעיקר ממצבו של משק הגז ומהעובדה

הוועדה פרסמה היום (ה') את דוח הביניים שלה לשימוע ציבורי. לאחר השימוע יפורסם הדוח הסופי ויאושר בממשלה. כפי שנחשף לראשונה ב"גלובס", הוועדה מעריכה כי עד שנת 2040 תזדקק ישראל לכמות של כ-420 מיליארד מ"ק (BCM) של גז, כאשר כיום נמצאים בידיה מאגרים בהיקף של כ-750 מיליארד מ"ק. הוועדה ממליצה לשמור 50% מעתודות הגז בתגליות "תמר" ו"לוויתן" לשימוש פנים, ואת השאר להפנות ליצוא. שר האנרגיה והמים ד"ר עוזי לנדאו אמר בתדרוך כי "צריך לקחת בחשבון את הגיאו-פוליטיקה ואת הצורך ליצור ודאות במשק יחד עם רצון להבטיח תנאים שימריצו את המשך החיפושים ופיתוח השדות. ראש הממשלה ואני מינינו ועדה מקצועית שקיבלה סיוע ממיטב אנשי המקצוע בתחום. הדוח הראשוני יצא לשימוע ציבורי ולאחריו יצטרכו לגבש את כל ההערות ולהביא לדוח שעיקרי המלצותיו יוצגו לממשלה לקראת החלטתה. אני מבקש להודות לאנשי המשרד המעורבים בהכנת הדוח". ... עיקרי המלצות הוועדה: ■ היקף הגז הטבעי שיש להבטיח לטובת המשק המקומי מיום אישור ההמלצות ועד סוף שנת 2017 יהיה כ-400 מיליארד מ"ק. ■ החל מ-2018 צרכי המשק בכל שנה ייקבעו על בסיס תחזית ביקושים לגז טבעי במשק לפרק זמן של 25 שנים, על-פי תחזית שיפרסם משרד האנרגיה. ■ לא יותר יצוא גז טבעי ישראלי כל עוד היקף הגז הזמין להבטחת האספקה למשק המקומי נמוך מצרכי המש�

ישראל תשמור בידיה עתודת גז אסטרטגית בהיקף של 400 מיליארד מ"ק (BCM) ותאפשר ייצוא של גז בכמויות שמעל מכסה זו - כך ממליצה הוועדה לבחינת מדיניות הממשלה בנושא משק הגז הטבעי בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה והמים שאול צמח. הוועדה פרסמה היום (ה') את דוח הביניים שלה לשימוע ציבורי. לאחר השימוע יפורסם הדוח הסופי ויאושר בממשלה. כפי שנחשף לראשונה ב"גלובס", הוועדה מעריכה כי עד שנת 2040 תזדקק ישראל לכמות של כ-420 מיליארד מ"ק (BCM) של גז, כאשר כיום נמצאים בידיה מאגרים בהיקף של כ-750 מיליארד מ"ק. הוועדה ממליצה לשמור 50% מעתודות הגז בתגליות "תמר" ו"לוויתן" לשימוש פנים, ואת השאר להפנות ליצוא. שר האנרגיה והמים ד"ר עוזי לנדאו אמר בתדרוך כי "צריך לקחת בחשבון את הגיאו-פוליטיקה ואת הצורך ליצור ודאות במשק יחד עם רצון להבטיח תנאים שימריצו את המשך החיפושים ופיתוח השדות. ראש הממשלה ואני מינינו ועדה מקצועית שקיבלה סיוע ממיטב אנשי המקצוע בתחום. הדוח הראשוני יצא לשימוע ציבורי ולאחריו יצטרכו לגבש את כל ההערות ולהביא לדוח שעיקרי המלצותיו יוצגו לממשלה לקראת החלטתה. אני מבקש להודות לאנשי המשרד המעורבים בהכנת הדוח". מנכ"ל המשרד לאנרגיה ומים שאול צמח אמר כי "האתגר של ניהול המשאבים שנמצאו שאופן שישמשו לשנים ארוכות הוא לא פחות חשוב מהאתגר של מציאתם. נית

משרד האנרגיה והמים מצוי בניגוד עניינים מתמשך בכל הנוגע להסדרת קידוחי הגז והנפט, כך עולה מדוח חדש שיציג היום (ג') ארגון 'אדם טבע ודין' בדיון מיוחד בשדולה הסביבתית-חברתית בכנסת. הדוח בוחן את המצב הקיים היום לפיו משרד האנרגיה והמים הוא אשר מוסמך להנפיק היתרים, רישיונות ומתן זיכיונות למאגרי הגז והנפט, זאת כאשר אותו משרד, ואף אותם ממונים במשרד האנרגיה והמים הם גם האחראים לפיקוח והסדרת ההיבטים הסביבתיים-בריאותיים הנובעים מתהליך קידוחי הגז והנפט במים. מצב זה, בו רשות אחת היא האחראית למתן רישיונות נפט על מנת להפיק ולפתח את משק האנרגיה והיא גם זו אשר אמורה להגביל את אותן חברות ולפקח עליהן מפעולות העלולות לגרום לנזק סביבתי הוא מצב השרוי בניגוד עניינים חמור ואשר השלכותיו הן פיתוח משק האנרגיה על חשבון הסביבה ובטיחות הציבור. דוח אט"ד מציין כי מצב זה היה קיים בארה"ב עד לאסון BP - שם נקבע מיד אחרי האסון כי הסמכויות שניתנו לרשות האחראית על הקידוחים שכללו גם את פיתוח משק האנרגיה וגם פיקוח ואכיפת כל ההיבטים הסביבתיים הינן "משימות סותרות המהוות ניגוד עניינים". כמו כן, לאחר האסון הוחלט לפצל בין הסמכויות להקים רשויות נפרדות שיעסקו בתחום. לדברי עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל 'אדם טבע ודין' על ממשלת ישראל לשנות את המצב הקי�

דוח שהוכן באוסטרליה מראה שכבר כיום יותר זול שם לייצר חשמל מרוח מאשר מפחם או גז. יש לזכור שבאוסטרליה יש מס על פליטות פחמן שעוזר לכלכליות של המתחדשות. התחזית היא שעם העלאת מס הפחמן וירידת מחירי ה-PV, גם ייצור סולארי יהיה זול יותר מפוסילי הערה מעניינת בנושא הגז - נכתב כי יצור חשמל מגז הופך לא כדאי כי מחירי הגז באוסטרליה עלו לאחרונה עקב הגדלה משמעותית של יצוא גז ב-LNG. 

כשחושבים על חברות אנרגיה גדולות, הדבר האחרון בדרך כלל שנחשוב עליו הוא קיימות (sustainability). מאז הניסיון של BP שלא ממש צלח לפני יותר מעשור למתג את עצמה כחברה ירוקה (Beyond Petroleum), חברות אנרגיה השלימו בדרך כלל עם העובדה שאם אתה מפיק נפט וגז, כנראה שירוק ממש אף פעם לא תהיה. עם זאת, יש חברות שכן מנסות לעשות צעדים קטנים ולהראות שגם במסגרת המגבלות של העסק המלוכלך בו הן מעורבות אפשר להיות ירוקים יותר ולהפיק נפט וגז תוך התחשבות רבה יותר בסביבה ובחברה. אחת מאלו היא חברת שברון (Chevron) שהוציאה עכשיו את דוח הקיימות שלה ל-2011. לזכות שברון נרשמו כבר מספר נקודות זכות כמו העובדה שהיא מדווחת על פליטות גזי החממה שלה ל-CDP, מכירה בעובדה ששינוי האקלים היא בעיה משמעותית ולא מנסה לערער את הבסיס המדעי שלה ועובדת בשיתוף פעולה עם לא מעט ארגונים חיצוניים. החברה אפילו דורגה בין עשרת החברות המובילות בתחום האחריות התאגידית בדירוג שפרסם מגזין פורצ'ן בחודש מרץ השנה. עם זאת, לחברה יש כמה שלדים מאד לא סימפטיים בארון שלה שמעידים על כך שמדובר בחברה אגרסיבית שמנפנפת בדגל הירוק כשנוח לה לעשות כן. לכן היה מעניין לקרוא את הדוח החדש ולנסות ללמוד האם שברון באמת עושה מאמץ להיות חברה ירוקה יותר או שמדובר במהלך גרינווש חכם. על כך בכתבה הבאה.

הכשרה אנרגיה (   81.9     +1.24% ) , שבשליטת עופר נמרודי והשותפה ב"שרה" ו"מירה", דיווחה היום (ה') לבורסה כי נקשרה בהסכם עם חברת בת באחזקתה המלאה של דייהו ספנות הקוריאנית, למיזם משותף לפיתוח פרויקט גז נוזלי ("גט"ן - LNG") ברישיונות שרה ומירה, על ידי יישום פתרון הנזלה, אחסנה ופריקה. בהמשך ינוהל מו"מ בין הצדדים על הסכם מכר גז, תהיה התחייבות לרכישת כמות שנתית מינימאלית של כ-4.3 BCM. תקופת הסכם מכר הגז תהיה בין 15-20 שנים. הכשרה אנרגיה תעניק ל-ENR בלעדיות בניהול הפרויקט למשך 3 חודשים, עם אופציית להארכת תקופת הבלעדיות. במסגרת ההסכם נקבע כי הכשרה אנרגיה תסייע ל-ENR ולמיזם המשותף לקבל את כל המידע, האישורים וההיתרים שיידרשו לפרויקט ו-ENR תעשה את מירב המאמצים להשיג פיתרון הכולל להקמת הפרויקט. עוד נמסר כי ללא קשר לפרויקט האמור, ENR תבחן השקעה בחברה, על פי תנאי ההסכם לא נקבעו היקף ההשקעה ושווי החברה בהשקעה. הכשרה אנרגיה, , הודיעה לאחרונה כי הקידוח ברישיונות צפוי להתקיים בינואר או פברואר 2012, אם כן, ייתכן שהקידוח ב"שרה" ו"מירה" יחל כבר בדצמבר. בשלהי יוני דיווחו הכשרה אנרגיה ושותפיה בצמד הרישיונות, כי על-פי דוח חברת המחקר האמריקנית NSAI, ממוצע פוטנציאל עתודות הגז בהם עומד על 6.5 TCF (מיליארד רגל מעוקב), וההסתברות למציאת תגלית גז הינה גבוהה מא�

כשרה אנרגיה (   91     +1.22% ) , הנמצאת בשליטת הכשרת היישוב של עופר נמרודי, השלימה את העיסקה למכירת 7.6% מזכויות ההשתתפות של עמנואל אנרגיה, חברה בת בבעלות ושליטה מלאה שלה, ברישיונות "מירה" ו-"שרה" לשותפות מודיעין (   38.4     +1.05% ) , הנמצאת בשליטת צחי סולטן וקבוצת אידיבי של נוחי דנקנר. זאת, בתמורה ל-30.5 מיליון דולר. כ-1 מיליון דולר שולם לעמנואל אנרגיה בגין החזר הוצאות עבר, וסך של 29.5 מיליון דולר הועבר ישירות למפעיל העסקה המשותפת ברישיונות למימון חלקה של עמנואל אנרגיה בקידוחי האקספלורציה ברישיונות. בשבוע שעבר הודיעו הכשרה אנרגיה ומודיעין כי אישרו את לוחות הזמנים והתקציב הסופיים לביצוע קידוחי אקספלורציה ברישיונות "שרה" ו"מירה", בהתאם לתכנית העבודה. הקידוח הראשון "מירה-1" מתוכנן להתחיל במהלך הרבעון הראשון של 2012 ולהימשך כ-70 ימים. תוצאות קידוח האקספלורציה "מירה-1" צפויות כבר במהלך הרבעון השני של שנת 2012. הקידוח השני, "שרה-1" יחל בסמוך לאחר השלמת קידוח "מירה-1", צפוי להימשך כ- 50 ימים. הקידוחים יתבצעו בעומק מים של כ- 1,500 מטר בקידוח "מירה-1" ו- 1,300 מטר בקידוח "שרה-1", ויגיעו לעומק סופי (כולל עומק המים) של 5,200 מטר ו- 4,300 מטר בהתאמה. השותפים ברישיונות אישרו תקציב בסך של כ-157 מיליון דולר לשני הקידוחים. עלויות מבחני הפקה, ככל שיהיו, מו�

מוסדות התכנון הארציים אישרו היום (שלישי) את קידום התוכנית למתקני קליטת הגז הטבעי מהתגליות בים (תמ"א 37 ח'). הוועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים (הוולנת"ע) דנה בדוח הביניים של משרד האנרגיה והמים, אותו הכין משרד לרמן אדריכלים ומתכנני ערים. דוח הביניים מצורף למטה. המקומות שהומלצו: 2.3 . המלצה על אתרים ימיים לבחינה לאחר בחינה ומיפוי השטח הימי, נבחנו המתחמים הבאים: מתחם עכו - הומלץ לבחינה בתסקיר  מתחם חיפה - לא הומלץ לבחינה בתסקיר  מתחם חדרה - הומלץ לבחינה בתסקיר  מתחם חבצלת השרון - הומלץ לבחינה בתסקיר  מתחם נתניה - הומלץ לבחינה בתסקיר  מתחם תל אביב - לא הומלץ לבחינה בתסקיר

השותפות במאגרי הלוויין שליד ים תטיס מפרסמות היום את תוכנית הקידוח הבהולה למאגר "פינקלס 1" שנמצא בסמיכות לים תטיס, ונועד כדי לגשר על המחסור בגז טבעי במשק הישראלי לקראת תחילת הפקת הגז מתמר.   ההחלטה על ביצוע הקידוח התקבלה ביום חמישי האחרון על בסיס סיכויי ההצלחה של הקידוח, כמות הגז העשויה להימצא בו והיכולת להשלים את הקידוח כקידוח הפקה במידה ויתגלה בו גז טבעי. הקידוח ממוקם 25 קילומטר צפון-מערבית לחוף אשקלון ובמרחק של 3.5 קילומטר מהפלטרפורמה של מאגר מרי B (ים תטיס).   בישיבה שהתקיימה במשרד האנרגיה והמים בסוף ינואר, הודיעה חברת נובל אנרג'י כי תאלץ לבצע הפחתה נוספת  בהיקף הפקת הגז מבארות "מרי B" של מאגר "ים תטיס". זאת, על רקע השיבושים באספקת הגז ממצרים, ודרישות המשרד להגנת הסביבה לשימוש מקסימאלי בגז הקיים, אשר גרמו להגברת השימוש בתכולת המאגר.   עבודות הקידוח צפויות להתחיל בימים הקרובים ולהימשך כ-5 שבועות. הקידוח הראשוני שיתבצע במאגר, בעלות של 30 מיליון דולר יהיה קידוח אקספלורציה ובמידה והוא יספק תוצאות חיוביות אז השלמת הקידוח וחיבורו למתקני ההפקה של ים תטיס תסתכם העלות הכולללת של הפרויקט בסך הכל ב-100 מיליון דולר. מה דעתך על מניית אבנר יהש:       קנייה חזקה קנייה המתן מכירה מכירה חזקה מה חושבים הגולשים ?  

לקידוחי נפט וגז במעמקי הים השלכות משמעותיות על הסביבה. דוח של עמותת אדם טבע ודין מעריך כי הנזק צפוי להגיע ל-200 מיליון שקל בשנה. "הפקתו המבורכת של הגז כרוכה גם בנזקים סביבתיים ועל חברות הגז לשאת בפיצוי הכספי, כפי שנהוג בעולם", ציין עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל העמותה. ◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק אסדת קידוח גז. םגיעה בסביבה הימית אלי דסה המסמך עוסק בנזק הסביבתי כתוצאה מקידוחי הגז בתמר לסביבה הימית והחופית, ומתייחס לנזקים השגרתיים לסביבה הימית הנאמדים בכ-45 מיליון שקלים בשנה ולנזקים אפשריים כתוצאה מתאונה - הנאמדים בכ-43 מיליון שקלים בשנה. בין השאר הנזקים האפשריים הם: פגיעה באיכות המים, בדגה, תפיסת שטחים פתוחים לצורך הנחת מתקני התשתית ועוד. לחייב את זכייני הגז הדוח מתייחס גם לפליטות גזי החממה ממאגר תמר ועלות הנזק הסביבתי בפליטות אלו, כתוצאה מהשפעות תהליך שאיבת וקליטת הגז הטבעי בישראל. מבדיקת פליטות גזי המתאן עולה כי מידי שנה צפויה להיפלט ממאגר תמר כמות גזי חממה שקולה ל-425 אלף טון פחמן דו חמצני בשווי של כ-40 מיליון שקלים ובנוסף, נזקים כלכליים העשויים להיגרם כתוצאה מתקלה שתגרום לדליפת מתאן מאסיבית נאמדים בכ-80 מיליון שקלים בשנה. "פליטות אלו אחראיות לעלייה בפליטה הכוללת של גזי חממה בישראל, שאות

הכשרה אנרגיה ( 79.2     -0.13% ) ומודיעין ( 34.9     -0.57% ) הודיעו היום (ג') לבורסה על דחייה של מספר ימים בתחילת הקידוח במאגרים "מירה" ושרה" וזאת עקב עיכוב בהגעת אסדת ה"הומר פרינגטון" שבמצעת כעת מבחני הפקה במאגר "לוויתן". בדיווח נכתב שהאסדה תגיע למאגרים ב-20 ביוני. בדיווח נכתב גם שמועד תחילת העבודות על פי התוכנית המקורית יהיה ה-10 ביולי 2012 לכל המאוחר. "אנו ערוכים ומוכנים לתחילת הקידוח למטרות הגז והנפט ב 'מירה' בעוד כמה ימים מייד כאשר האסדה תגיע אלינו", אמר אוהד מראני, מנכ"ל הכשרה אנרגיה. בהודעה נכתב שהמועד הינו עדיין בגדר השערה בלבד והוא מבוסס על מידע שהתקבל מהמפעילה ב"לוויתן". הקידוח הראשון "מירה 1" מתוכנן להימשך כ-70 יום, כאשר תוצאות קידוח האקספלורציה צפויות להתקבל לאחר 3 חודשים. הקידוח השני, "שרה 1" יחל בסמוך להשלמת קידוח "מירה 1", וצפוי להימשך כ-50 יום. הקידוחים יתבצעו בעומק של כ-1,500 מטר בקידוח "מירה 1" ו-1,300 מטר בקידוח "שרה 1", ויגיעו לעומק סופי (כולל עומק המים) של 5,200 מטר ו-4,300 מטר בהתאמה. רישיונות "שרה" ו"מירה" ממוקמים בים התיכון, כ-80 ק"מ מערבית לחופי חדרה, ודרומית לתגליות "תמר" ו"דלית". שטח כל אחד מהרישיונות מסתכם בכ-400 קמ"ר. עפ"י דוח משאבים פרוספקטיביים שהוכן ע"י NSAI (מעריך רזרבות בינ"ל, מומחה ובלתי תלוי), ממוצע פוטנציאל עתודות

"הטכנולוגיה להפקת אנרגיה תרמו-סולארית קיימת כבר מזמן, וצריך לממש אותה בשטח. הבעיה שדברים זזים לאט מדי", אומר לוי, "במקרה של אשלים ההסדרה היא אחרת, אבל בשאר התוכניות להקמת תחנות כוח תרמו-סולאריות העניינים תקועים. אין הסדרה מתאימה שתאפשר את היציאה של תעשייה שלמה לדרך בתחום הזה". בשיכון ובינוי מתריעים מזה זמן על היעדר הסדרות נפרדות לטכנולוגיות שמציע השוק לייצור של חשמל סולארי. ההסדרה הקיימת כורכת את הטכנולוגיה הפוטו-וולטאית עם זו התרמו-סולארית, חרף היותן שונות מהותית, עם הספקי חשמל, יעילות וניצולת שונים ועם סיכונים ועלויות אחרים. אנרגיה פוטו-וולטאית משמעותה המרה של אנרגיית השמש לחשמל דרך תאי שמש העשויים סיליקון; באנרגיה תרמו-סולארית מתחמם נוזל ומנוע שמופעל באמצעותו מייצר חשמל. בתחום האנרגיה הפוטו-וולטאית, טוען לוי, אין לישראל ערך מוסף ניכר. זאת, בשל ייצור מוגבר של פאנלים סולאריים וממירים מתאימים בסין המיובאים לישראל ומותקנים בידי ספקים מקומיים, בעיקר על גגות. "במקרה של תחנות תרמו-סולאריות, יש אופרציה שלמה שמאפשרת רצף של ייצור חשמל שאינו תלוי מזג האוויר, באמצעות מערכת גיבוי של ייצור באמצעות גז טבעי. אלו תחנות כוח לכל דבר, שמבטיחות מקומות עבודה רבים בפריפריה וגם ערך מוסף לישראל, כמרכז חדשנות �

"אנחנו עומדים לפספס את הרכבת, אנחנו כבר מאחרים לתחנה. זו תהיה בכייה לדורות, אנחנו מאבדים ענף תעשייה שלם. אם נמשיך להתברבר, נמצא את עצמנו בעוד שנתיים או שלוש בשלב השאלות: איפה טעינו ומה לא עשינו" - כך מזהיר בראיון ל"גלובס" מנכ"ל החטיבה לאנרגיה מתחדשת של קבוצת שיכון ובינוי, אמיר לוי, על הצפוי להערכתו בתחום האנרגיה הסולארית. דבריו של לוי, שכיהן עד לפני כחמש שנים בשורה של תפקידים במשרד האוצר - האחרון שבהם היה סגן הממונה על התקציבים - אמורים להוות אור אדום עבור מי שמתקשים להכריע על מדיניות סדורה, מוחלטת וקבועה בתחום האנרגיה הסולארית. היעדר מדיניות סדורה כזו חושף את הענף כולו לוויכוח מבולבל, מייגע, מתיש ולא ממוקד. היעדר המדיניות מוביל את היזמים לחשוב פעמיים אם יש טעם להשקיע הון בישראל. תגובת משרד התשתיות לא התקבלה עד לסגירת הגיליון. "צריך הסדרה נפרדת" לוי מדבר מתוך ניסיונו ויש לזכור שעל ראשו הוא חובש כובע של מי שמעוניין בין היתר, בהצלחתה העסקית של חברה מסחרית. שיכון ובינוי, בשיתוף עם סולל-סימנס, מתמודדת על מכרז BOT (הקם, תפעל, מסור) של המדינה להקמת תחנת כוח תרמו-סולארית באשלים שבנגב, שתשתרע על שטח של 3,000 דונם ותייצר 110 מגוואט של חשמל. במקביל, היא מובילה תוכנית לבנייה עצמאית של תחנה תרמו-סולארית נוספת, שתייצר ח

הכשרה אנרגיה (   84.6 ) העוסקת בחיפושי גז ונפט המחזיקה ברשיונות "מירה" ו"שרה" אתמול (ה') לבורסה כי הסקר מהסייסמי התלת מימדי שנערך בשטחי הרשיונות "שרה" ו"מירה" יפורסם בחודש יוני 2011. על פי הודעת החברה מטרת הדחייה היא אפשר ל- NSAI, החברה המכינה דוח הערכת משאבים מותנים עבור השותפים ברשיונות , לקלוט ולעבד נתונים סיסמיים נוספים שעובדו ופוענחו לאחרונה. זאת על מנת לבחון מטרות נוספות שעלו בשטחי הרישיונות, כך שבדוחNSAI יוצגו כל המטרות.

אחרי גל ההתייקרויות במשק שכלל עלייה במחירי הדלק, הביצים, המים והמזון, נראה שגם מחירי החשמל עלולים להתייקר. חברת החשמל מבקשת להעלות תעריפים ב-16%. הסיבה: התייקרות הפחם וחובות ענק של החברה לירן דנש | תכנית חיסכון, חדשות 2 | פורסם 27/01/11 19:51  | עודכן 27/01/11 19:55 אחרי המים, הדלק ומוצרי המזון, ייתכן כי בקרוב נשלם יותר בעבור החשמל שאנחנו צורכים. בתחילת החודש, העלה משרד האוצר את מחיר מס הבלו על הפחם ב-10%, העלאה נוספת של -10% צפויה בתחילת -2012. התעריף שעומד כיום על תשלום חודשי קבוע של 13.39 שקלים ויותר מ-41.32 אגורות לקילוואט לשעה, צפוי להיות מושפע מכך. במקביל הגישה בימים אלה חברת החשמל בקשה מחודשת לרשות החשמל להעלות מחירים. זאת בעקבות דוח והצעה של הבנק העולמי להעלות את התעריף בשיעור של 16%. לדברי מחברי הדוח, בלי עלייה בתעריף החשמל, לא תוכל החברה לממן את חובה, שעומד על כ -60 מיליארד שקלים. במשרד התשתיות אגב תומכים בדוח. ברשות החשמל האחראית על קביעת התעריפים לציבור, דנים בבקשה ואומרים כי על מנת להבטיח אספקת חשמל רצופה ובטוחה - הציבור הוא שזה שיצטרך לשלם מיליארדי דולרים על משק החשמל - או דרך העלאת התעריפים, או באופן עקיף דרך השקעות ממשלתיות בתכנית הפיתוח של משק החשמל. אז ההחלטה עומדת לפתחה של הממשלה ורשות החשמל, שיחליטו אם ב

ניתוח כלכלי מעמיק שכתב וערך אריאב יחד עם היועץ הכלכלי ד"ר מאיר אמיר תומך נחרצות בהמשך עידוד תעשיית ייצור החשמל באנרגיות מתחדשות - ואף בהרחבת יעדי הייצור שאותם קבעה הממשלה. זאת, תוך התמקדות בעידוד ייצור החשמל הסולארי ובמינופו ליצירת תועלות כלכליות, תעסוקתיות, חברתיות וטכנולוגיות נוספות. לטענת השניים, מחויבותה של ישראל לעודד את התעשייה הסולארית כבר מעוגנת ברוח המנשבת בעולם - ובהצטרפותה של ישראל לארגון המדינות המפותחות של ה-OECD. ואולם, הם מוסיפים, עידוד תעשייה זו - בניגוד לעמדת האוצר - טומן בחובו גם היגיון כלכלי מובהק.

גורמים בתעשיית הכורים הגרעיניים טענו בשנים האחרונות, שהשימוש באנרגיה גרעינית מתרחב בשל כדאיותה הסביבתית והכלכלית, ומשום העובדה שכורים גרעיניים אינם פולטים גזי חממה וייצור חשמל מאנרגיה גרעינית זול יותר מייצורו באנרגיית שמש ורוח. אבל דו"ח שמפרסם המכון האמריקאי לעניייני סביבה WORLDWATCH, לקראת יום השנה ה-25 לאסון צ'רנוביל, דוחה טענות אלו. הדו"ח מציג את התעשייה הגרעינית כנתונה בקיפאון ואף בדעיכה, עוד לפני שהתחולל האסון בפוקושימה ביפאן.

חברות רבות בחו"ל דורשות מהמתמודדים במכרזים לספק להם דו"ח על "טביעת הרגל הפחמנית" של המוצרים. לצערנו, היו לאחרונה מקרים של חברות שזכו במכרז מבחינת מחיר ומבחינה טכנית אבל נפסלו כי לא יכלו לתת דוח על כמות הפליטה הנוצרת בזמן ייצור מוצריה.