Group items tagged

כל מי שביקר בשנים האחרונות באירופה לא היה יכול שלא להבחין בהן. טורבינות רוח בצבעי אדום-לבן חגיגיים המתנוססות על גבי עמודי ענק. טורבינות הרוח כבר מספקות אחוזים ניכרים מתצרוכת החשמל של מדינות כמו דנמרק, גרמניה ובריטניה. בעולם האנרגיות המתחדשות יש לרוח מעמד בכורה: ההספק של טורבינות הרוח בעולם גדול פי שלושה מההספק של המערכות הסולאריות לייצור חשמל ומגיע ל-240 גי'גה-ואט, פי 20 מיכולת ייצור החשמל של מדינת ישראל. הרוח נחשבת למקור האנרגיה הזול ביותר, הירוק ביותר והידידותי ביותר לקרקע. טורבינת רוח, גבוהה ככל שתהיה, אינה מונעת את המשך השימוש בקרקע למטרות חקלאיות או אחרות. אבל המהפכה ששינתה לנצח את הנוף באירופה פסחה לחלוטין על ישראל. למה? "המדינה נרדמה" התשובה לשאלה הזו כמעט מביכה. "המדינה פשוט נרדמה", אומר מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה מתחדשת, איתן פרנס, "שלוש שנים חלפו מאז פרסום ההסדרה לטורבינות רוח קטנות וגם כיום אין דרך לקבל היתר בנייה להקמת תורן מדידה, שהוא תנאי מקדמי לקבלת מימון להקמת טורבינות רוח". האיגוד יציין החודש לראשונה את יום הרוח העולמי (במסגרת שיתוף הפעולה עם הארגונים הבינלאומיים GWEC ו-EWEA) - אך קשה למצוא סיבה לחגיגה. כמעט אף טורבינת רוח לא הוקמה כאן ב-150 השנים האחרונות והמציאות העגומה הזו לא תשתנה בשנ�

"המדינה פשוט נרדמה", אומר מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה מתחדשת, איתן פרנס, "שלוש שנים חלפו מאז פרסום ההסדרה לטורבינות רוח קטנות וגם כיום אין דרך לקבל היתר בנייה להקמת תורן מדידה, שהוא תנאי מקדמי לקבלת מימון להקמת טורבינות רוח".  ... "החוק הישראלי לא מכיר היום חיה ששמה 'תורן למדידת רוח' ומשום כך לא ניתן להוציא היתר להצבתם", מסביר גורם תכנוני, "אפשר להקים תורן לאנטנה סולארית אבל לא תורן למדידת רוח - למרות שהתורן עצמו נראה בדיוק אותו דבר. ליזמי הרוח פשוט אין השפעה פוליטית כמו לחברות הסלולריות". ... בתחילת שנות ה-90 הצליחה חברת אנרגיית רוח ירוקה (אר"י) להקים את חוות טורבינות הרוח היחידה שהוקמה כאן מאז ומעולם. 6 טורבינות בינוניות בסך הכול, שמייצרות יחדיו פחות מ-6 מגה-ואט. אתמול דיווח "גלובס" כי בנק סיני הביע נכונות לממן את הרחבת החווה בהיקף של כ-100 מיליון שקל. אר"י מקדמת פרויקט נוסף להקמת חוות טורבינות רוח גדולה של 155 מגה-ואט סמוך ליישובים הדרוזיים שבצפון רמת הגולן. הגולן משך אליו גם את חברת אנלייט, פעילה מרכזית בענף הסולארי המשגשג. אנלייט בשליטת שאול אלוביץ' ומשפחת וייל הקימה חברה משותפת עם אוירם של משפחת רובינשטיין וחתמה ב-2011 על הסכמי חכירת קרקע עם 7 יישובים ברמה. להערכת החברה, בשטחים שיוחכרו ניתן יהיה להקים חוות ר�

משק האנרגיה הישראלי לא תלה מלכתחילה תקוות גדולות באנרגיית הרוח. בניגוד למדינות אירופיות דוגמת דנמרק, שם אנרגיית הרוח תופסת 24% ממשק החשמל, בישראל היעד שהוצב לטורבינות בשנת 2020 עומד על 3% לכל היותר, כלומר 800 מגה-ואט. כיום סך הייצור הוא פחות מ-10 מגה-ואט, ועד היום אישרה רשות החשמל 3 פרויקטים בלבד. ◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק טורבינת רוח. "אין למדינה תשתית הולכה" צילום: איי-אף-פי למרות זאת אנרגיית הרוח מנסה להרים את הראש. קיבוצים ומושבים חתמו על חוזים ראשוניים עם יזמים וחברות להקמת פרויקטים, מדידות רוח פרטיות מבוצעות בעשרות מוקדים וחברות אנרגיה ירוקות שעד עתה התמקדו בתחום הסולארי, ובהן אנלייט וסולארית דוראל, מפנות משאבים לייצור חשמל מרוח. הסיבה המרכזית להתעוררות נעוצה בכך שבנובמבר 2011 הוסדרו לראשונה התעריפים לטורבינות הרוח הבינוניות והגדולות. אחרי המתנה ארוכה פרסמה רשות החשמל הסדרה ראשונה, שבה נקבע כי טורבינות בהספק של יותר מ-50 קילו-ואט יזכו במכסה הראשונה (עד 440 מגה-ואט) לתעריף של 53 אגורות לקוט"ש וכי הטורבינות שיוסדרו במכסה השנייה (800-440 מגהואט) יקבלו 49 אגורות לקוט"ש. סיבה נוספת להתעוררות נעוצה בהאטה בתחום האנרגיה הסולארית, שכן יזמי אנרגיית השמש מקבלים כעת פחות כסף עבור כל קוט"ש שהם מי

משק האנרגיה הישראלי לא תלה מלכתחילה תקוות גדולות באנרגיית הרוח. בניגוד למדינות אירופיות דוגמת דנמרק, שם אנרגיית הרוח תופסת 24% ממשק החשמל, בישראל היעד שהוצב לטורבינות בשנת 2020 עומד על 3% לכל היותר, כלומר 800 מגה-ואט. כיום סך הייצור הוא פחות מ-10 מגה-ואט, ועד היום אישרה רשות החשמל 3 פרויקטים בלבד. ◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק טורבינת רוח. "אין למדינה תשתית הולכה" צילום: איי-אף-פי למרות זאת אנרגיית הרוח מנסה להרים את הראש. קיבוצים ומושבים חתמו על חוזים ראשוניים עם יזמים וחברות להקמת פרויקטים, מדידות רוח פרטיות מבוצעות בעשרות מוקדים וחברות אנרגיה ירוקות שעד עתה התמקדו בתחום הסולארי, ובהן אנלייט וסולארית דוראל, מפנות משאבים לייצור חשמל מרוח. הסיבה המרכזית להתעוררות נעוצה בכך שבנובמבר 2011 הוסדרו לראשונה התעריפים לטורבינות הרוח הבינוניות והגדולות. אחרי המתנה ארוכה פרסמה רשות החשמל הסדרה ראשונה, שבה נקבע כי טורבינות בהספק של יותר מ-50 קילו-ואט יזכו במכסה הראשונה (עד 440 מגה-ואט) לתעריף של 53 אגורות לקוט"ש וכי הטורבינות שיוסדרו במכסה השנייה (800-440 מגהואט) יקבלו 49 אגורות לקוט"ש. סיבה נוספת להתעוררות נעוצה בהאטה בתחום האנרגיה הסולארית, שכן יזמי אנרגיית השמש מקבלים כעת פחות כסף עבור כל קוט"ש שהם מי

המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, בראשות מנהלת מינהל התכנון במשרד הפנים, בינת שוורץ, אימצה את מסמך המדיניות, שהוכן על ידי מנהל התכנון במשרד הפנים לגבי טורבינות רוח והחליטה על הכנת תכנית מתאר בנושא. בהתאם למסמך המדיניות המועצה החליטה על תיקון תמ"א 10 , ועל הוספת הנחיות בנושא הצבת טורבינות רוח בגדלים שונים: זעירות (עד 4 מ' גובה ושטח פנים של הלהבים עד 4 מ"ר), קטנות (עד 18 מ' גובה ושטח פנים עד 29 מ"ר ), בינוניות (גבה עד 40 מ' ושטח פנים להבים עד 200 מ"ר) וגדולות (מעל 40 מטר גובה ומעל 200 מ"ר שטח פנים להבים). כן יוקם צוות בין משרדי לבחינת פוטנציאל להקמת חוות רוח. בהתאם למסמך המדיניות מוסדות התכנון יאשרו תוכניות לחוות רוח. תוכניות לחוות רוח עד 100 דונם ידונו בועדות המחוזיות, ואילו חוות מעל 100 דונם ידונו בוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל) . תוכניות לחוות רוח יאושרו בכפוף לבדיקות סביבתיות, תעופתיות, ביטחוניות,ובהתאם לשיקולים תכנוניים, קיום תשתיות וכדו'. בימים אלה מקודמות במוסדות התכנון תוכניות לטורבינות רוח בצפון רמת הגולן, בעמק הבכא, בהר בני צפת ובבקעת ערד בדרום. בנוסף קיימות תוכניות מאושרות בסירין, מעלה גלבוע ועסניה. בהתאם למסמך המדיניות שהוכן ע"י משרד הפנים, לצורך אישור הקמת טורבינות רוח יש לבחון היבטים שונים, ביניהם: נצפות, �

בנק סיני במגעים למימון הקמת חוות טורבינות רוח ברמת הגולן. מדובר בפרויקט להקמת חוות טורבינות רוח בהספק של 14 מגה-ואט ברכס עסניה, שההשקעה הכספית בהקמתו מוערכת בכ-25 מיליון דולר. את הפרויקט יוזמת חברת אנרגיית רוח ירוקה בניהולו של ד"ר צהל הראל, שמפעילה במקום מאז 1992 חוות טורבינות רוח בהספק כולל של 4.8 מגה-ואט. תקדים משמעותי קבלת מימון מבנק סיני עשויה להוות תקדים רב משמעות הן עבור פרויקטים באנרגיות מתחדשות והן עבור פרויקטים המוקמים ברמת הגולן. בנקים מערביים נמנעו עד כה ממתן מימון לפרויקטים ברמה, בגלל האי ודאות הפוליטית, וגם בנקים ישראליים נרתעו מכך. פרויקט טורבינות הרוח של אנרגיית רוח ירוקה נחשב לאחד הבודדים בתחום הרוח שזכו לקבל עד כה אישורים רגולטוריים, ובכלל זה של משרד הביטחון שמקשה מאוד את קבלת האישורים להקמת פרויקטים בתחום הרוח. במסגרת הפרויקט מתוכננת הקמת 7 טורבינות בעלות הספק של 2 מגה-ואט כל אחת על גבי עמודים בגובה 80 מטר. רשות החשמל הקצתה מכסה של 800 מגה-ואט לטורבינות רוח אך הקשיים הביורוקרטיים מקשים מאוד על היזמים לנצל את המכסה. 53 אגורות לקוט"ש ליצרני חשמל מרוח מובטח תעריף של 53 אגורות לקוט"ש למשך 20 שנה אם ישלימו את ההליכים לקבלת רישיון ייצור חשמל עד 2013. ב-2014 אמור התעריף לרדת ל-49 אגורות בלבד. יזמי ה

אנחנו אולי מתהדרים בתואר "הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון", ואנחנו האבות של דודי השמש, אבל אנחנו כבר מזמן לא המדינה שמפיקה הכי הרבה חשמל מתחדש במזרח התיכון, בטח לא מהרוח - המקור הכי זול להפקת אנרגיה נקייה ומתחדשת שקיימת בשוק. מצריים עקפה אותנו כבר מזמן, עם כ-550 מגוואט של חוות רוח מותקנות (בישראל כיום - 6 מגוואט). ובקרוב גם לבנון תעקוף אותנו. מה עוד משותף לשתי המדינות האלה בתחום הרוח? לשתיהן יש מפות רוח שנעשו בשיתוף גורמים בין לאומיים מומחים בתחום אנרגיית הרוח. מצריים העסיקה את מכון המחקר הדני המוביל RISO על מנת להפיק לה אטלס רוחות ב-2006, באופן שעזר למקבלי החלטות שם, ולמשקיעים, לאתר את המקומות המתאימים ולאפשר לבירוקרטיה להתאים את עצמה כך שיוקמו חוות רוח. לבנון, בשיתוף השקעה מצד האו"ם, העסיקה את חברת הייעוץ הבינלאומית Garrad Hasan מאנגליה (GH) שהפיקה לה בינואר השנה אטלס רוח, החוזה פוטנציאל של כ-6000 מגוואט הספק מותקן של חוות רוח.

בישראל לעומת זאת אין מפת רוח נכון להיום, מלבד אטלס הרוח של דרום הארץ, והערכה כוללת של השרות המטאורולוגי מ-1980 (מנס 1980) שאינה עומדת בסטנדרטים המודרניים של מיפוי רוח בעזרת מודלים חישוביים מטאורולוגיים. אין מפת רוח של ישראל, והאטלס המודרני של דרום הארץ לא מכיל את האזורים עם הפוטנציאל הגדול ביותר - הגולן והגליל. ישנם יזמים רבים הפועלים על מנת להקים חוות רוח, ולממש את הפוטנציאל של הטורבינות הקטנות והבינוניות, ללא מפה כזו. הם צריכים להשקיע המון זמן ולהסתכן מכיוון שהמדינה לא נתנה מה שכל מדינה מערבית, וערבית מסתבר, נתנה ליזמי הרוח. עשיית מפת רוח מודרנית תועיל ליזמים, אבל יותר מכל היא תועיל לממשלה, שתוכל על בסיס ניתוח מודרני כזה להעריך מה הפוטנציאל אצלנו ובהתאם לקבוע מדיניות מתאימה והקצאת משאבים ומאמצים בהתאם לפוטנציאל האמיתי של מקורות האנרגיה השונים. בשלב ראשון אין צורך בקמפיין מדידה נוסף. יש להשתמש בנתונים הקיימים בשרות המטאורולוגי, הנתונים שנמדדו ע"י חברת חשמל (אך אינם זמינים לציבור שמימן אותם, אגב), נתוני חיל אוויר והמועצות האזוריות, ולהשתמש במודלים החישוביים המטאורולוגיים המתקדמים כפי ש-GH ו-RISO עשו עבור שכנותינו מצפון ומדרום. ואת זה - אפשר להתחיל לעשות מחר ולסיים מחרתיים ובתקציב נמוך. כל שנדרש

חנן לוי קורא לאיסוף נתוני הרוח בישראל למפת רוח לאומית אנחנו אולי מתהדרים בתואר "הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון", ואנחנו האבות של דודי השמש, אבל אנחנו כבר מזמן לא המדינה שמפיקה הכי הרבה חשמל מתחדש במזרח התיכון, בטח לא מהרוח - המקור הכי זול להפקת אנרגיה נקייה בשלב ראשון אין צורך בקמפיין מדידה נוסף. יש להשתמש בנתונים הקיימים בשרות המטאורולוגי, הנתונים שנמדדו ע"י חברת חשמל (אך אינם זמינים לציבור שמימן אותם, אגב), נתוני חיל אוויר והמועצות האזוריות, ולהשתמש במודלים החישוביים המטאורולוגיים המתקדמים כפי ש-GH ו-RISO עשו עבור שכנותינו מצפון ומדרום. ואת זה - אפשר להתחיל לעשות מחר ולסיים מחרתיים ובתקציב נמוך. כל שנדרש היא ההבנה בצורך, בחשיבות המהלך ובהבנת חוסר הסיכון מול הסיכוי שבביצוע מיידי של מיפוי מקצועי של אנרגית הרוח בישראל. ומתחדשת שקיימת בשוק .

בקרוב נוכל לדעת איפה ולאן נושבות הרוחות בישראל, לאחר שהיום פרסם משרד התשתיות הלאומיות מכרז בינלאומי לביצוע סקר רוחות ארצי שיאפשר איתור אזורים פוטנציאליים להקמת טורבינות רוח לייצור חשמל בישראל תאריך ההודעה 22/11/2011 בקרוב נוכל לדעת איפה ולאן נושבות הרוחות בישראל, לאחר שהיום פרסם משרד התשתיות הלאומיות מכרז בינלאומי לביצוע סקר רוחות ארצי שיאפשר איתור אזורים פוטנציאליים להקמת טורבינות רוח לייצור חשמל בישראל   השר לנדאו: "אנרגיה המופקת מטורבינות הרוח היא הזולה והכדאית ביותר ממכלול האנרגיות המתחדשות. תוצאות הסקר יעניקו כלי עזר חשוב למדינה וליזמים כאחד ויזרזו את הפקתה."   בקרוב תצטרף הרוח לייצור החשמל בישראל, לאחר שהיום פרסם משרד התשתיות הלאומיות מכרז בינלאומי לביצוע סקר רוחות ארצי, החברה שתזכה במכרז תרכז את המידע לגבי משטר הרוחות ומידת עוצמתן בישראל, מידע שיאפשר איתור אזורים פוטנציאלים להקמת טורבינות רוח לייצור חשמל בישראל.   סקר הרוחות יהווה כלי עזר חיוני אשר יסייע במימוש מדיניות המשרד והחלטת הממשלה, לפיה 10% מייצור החשמל עד  לשנת 2020 תהיה מאנרגיה מתחדשת.   שר התשתיות הלאומיות, ד"ר עוזי לנדאו: "אנרגיה המופקת מטורבינות הרוח היא הזולה והכדאית ביותר ממכלול האנרגיות המתחדשות. תוצאות הסקר יעניקו �

החברה רכשה מחברת מי גולן שבשליטת ד"ר צהל הראל ואברהם מלמד את פעילות החברה באנרגית רוח, וכמו כן חתמה עם חברת אר"י (אנרגיית רוח ירוקה) על הקמת חוות רוח בהספק של 14 מגה וואט ברמת הגולן. חווה זו המתוכננת להקמה היא שדרוג של חוות הרוח הקיימת זה 18 שנה ברמת הגולן בהיקף של 6 מגה וואט. בנוסף, רכשה מולטימטריקס חלק מזכויות בחוות רוח המתוכננת לקום ברמת הגולן בהיקף של 400 מגה וואט, ותחנה נוספת בגליל בהיקף 75 מגה וואט. לדברי החברה החווה בהיקף של 175 מגה וואט כבר הוכרז על ידי ראש הממשלה כפרויקט לאומי, וכעת נמאת החברה בתהליך אישור של הועדה לתכנון לאומי שתאיץ את קבלת כל האישורים הרגולטוריים לפרויקט. כמו כן, ד"ר הראל יעביר לחברה מאגר מידע הכולל מדידות רוח שביצע במהלך 20 השנים האחרונות. המידע יסייע לחברה בפיתוח פעילות רוח נוספות ויחסוך לה זמן בביצוע מדידות עתידיות.

רשות החשמל תדון מחר במכסה נוספת לסבסוד מתקנים סולאריים קטנים על גגות בהיקף של 200 מגה ואט - כך נודע ל-TheMarker. זאת, למרות שהרשות הכריזה בפברואר כי לא תפרסם עוד מכסות סולאריות משום שהשלימה את יעדי הממשלה לקידום חשמל באנרגיה סולארית עד 2020. עם זאת, בשבוע שעבר אזלה מכסת המתקנים הסולאריים ל-2012 תוך ימים, לאחר שהיקף הביקוש לה היה גבוה פי שלושה מהמכסה. היקף זה הביא לגל לחצים על משרד האנרגיה לפעול לאישור מכסה נוספת - וזה פנה בנושא לרשות החשמל. מהלך שכזה צפוי לעורר התנגדות במשרד האוצר, משום פריצת היקף המכסות שעליה סוכם בממשלה לפני כחצי שנה והשלכותיה על תעריף החשמל לציבור. כך, ייקור החשמל אמש שיקלל 1%-2% נוספים למחיר החשמל בגין ההסדרות שאושרו עד כה לתמרוץ ייצור חשמל באנרגיית השמש; והמכסה החדשה עלולה לגרור ייקור בהיקף דומה. עד היום הותקנו כ-200 מגה-ואט במתקנים סולאריים קטנים (עד 50 קילו-ואט). בנוסף, פורסמו מכסות לעוד 110 מגה-ואט ל-2012-2014, מהם 50 מגה-ואט המיועדים להתקנות השנה. הרישום למכסה זו החל לפני כשבועיים, כאשר הביקוש למכסות גבוה עד פי שלושה מההיצע. במקביל, לא נרשמים ביקושים משמעותיים להתקנת מתקני ייצור חשמל באנרגיית הרוח. לפיכך, המכסות החדשות בהיקף 200 מגה-ואט נועדו, ככל הנראה, להבטיח הגעה ליעד מדיניות הממשלה - 5% ייצו

חברת מולטימטריקס , חתמה היום על מספר הסכמים ועסקות להקמת 5 פרויקטים ברמת הגולן ובגליל של פעילות אנרגית רוח בהיקף של כ-500 מגה וואט, בתמורה ל-38 מיליון שקל. בנוסף מולטימטריקס תעמיד הלוואת בעלים לפרויקטים עתידיים של עד 42 מיליון שקל ל-12 השנים הבאות. הפרויקטים צפויים להוות כ-4.5% מהאנרגיה המיוצרת במדינת ישראל. כך מדווח היומון דהמרקר. החברה רכשה מחברת מי גולן שבשליטת ד"ר צהל הראל ואברהם מלמד את פעילות החברה באנרגית רוח, וכמו כן חתמה עם חברת אר"י (אנרגיית רוח ירוקה) על הקמת חוות רוח בהספק של 14 מגה וואט ברמת הגולן. חווה זו המתוכננת להקמה היא שדרוג של חוות הרוח הקיימת זה 18 שנה ברמת הגולן בהיקף של 6 מגה וואט.

דו"ח בשם "מטרות חזקות: בחינת העלויות היחסיות הכרוכות בעמידה ביעדי פליטות ומקורות מתחדשים במגזר האנרגיה הבריטי" הצית מלחמת מילים בחוגי קובעי המדיניות וסקטור האנרגיות המתחדשות. חברת היעוץ KPMG הזמינה את הדו"ח ב-2011 מחברת AF קונסלט, אולם בתחילת מרץ KPMG הודיעה שהוא לא ישוחרר עקב מסקנותיו השנויות במחלוקת הנובעות ממודל כלכלי "בעייתי". KPMG הוסיפה שהדו"ח "הינו כר נוח לפרשנויות מוטעות". אף על פי כן, AF קונסלט פרסמה את הדו"ח בלי קשר לחברת KPMG. בדו"ח ישנם שלושה תרחישים להשגת יעדי שינוי האקלים ואספקת צריכת החשמל של הממלכה המאוחדת במחיר הנמוך ביותר עד שנת 2050. ארגון רניואבל יו קי (RenewableUK) המייצג את מגזר אנרגיית הרוח, גלים וגאות, הצטרף לחברות הולכה וחלוקת חשמל ולמשרד לאנרגיה ושינוי אקלים שהעלו התנגדויות ושאלות נוקבות לגבי המתודולוגיה ומסכנות הדו"ח המדובר. התרחיש הזול ביותר - אנרגיה גרעינית וגז טבעי התרחיש  הראשון - "תרחיש ללא יעדים" קובע את מחיר מרכיב היצור ב-0.58 ליש"ט לקוט"ש ועלויות ייצור כלליות ב-780 מיליארד ליש"ט. התרחיש השני, המשקלל לתוכו יעדי הפחתת פליטות, קובע את מחיר מרכיב היצור ב-0.72 ליש"ט לקוט"ש ועלויות ייצור כלליות ב-960 מיליארד ליש"ט. התרחיש השלישי, המשקלל חדירה של אנרגיות מתחדשות ויעדי הפחתת פליטות, צופה שמרכי

מינהל התכנון שוקד כבר תקופה ארוכה על גיבוש מדיניות כוללת בנושא טורבינות רוח, אך הצעת חוק חדשה שתובא בפני השרים מבקשת להקים טורבינות ללא הליך תכנוני - בכל חלקה חקלאית או תעשייתית.   ההצעה, שגובשה על ידי חברי הכנסת כרמל שאמה, רוברט אילטוב ושי חרמש, מבקשת לעקוף, בין השאר, את חוקי השמירה על הסביבה החופית - אך זוכה להתנגדות חריפה מצד החברה להגנת הטבע, מחשש שההצעה דווקא תפגע בסביבה.     מטרת החוק המוצהרת היא לקדם את נושא האנרגיות המתחדשות, ולסייע בעמידה ביעדי האנרגיה המתחדשת שהוצבו על ידי הממשלה לפני למעלה משנתיים. בינואר 2009 החליטה ממשלת ישראל כי עד שנת 2020 יהוו האנרגיות המתחדשות 10% מכלל משק האנרגיה. עוד הוחלט על יעד ביניים של 5% לייצור חשמל "ירוק" עד שנת 2014.    "כדי להגיע ליעדים אלו יש לקבוע כללים אשר יאיצו התקנות של מערכות לייצור חשמל ממקורות מתחדשים", נכתב בהצעה. "טורבינות רוח לייצור חשמל יכולות להשתלב עם גידולים חקלאיים ועם שימושים תעשייתיים הואיל ואלו מותקנות על גבי תרנים, עושות שימוש מזערי בקרקע וניתן להתקינן באופן שישתלב עם השימושים הקיימים".    אולם, כאמור, בחברה להגנת הטבע טוענים כי למרות מטרותיו הסביבתיות של החוק, הרי שעקיפת החוק עלולה דווקא לסכן את הסביבה ולגרום לנזקים. רותי שורץ, רכזת האנרגי

פקת אנרגיית רוח בעולם תשולש עד 2017,מעריכה חברת Pike Research. לאחר כמה שנות גידול היתה 2010 שנת קיפאון בגלל המשבר הפיננסי העולמי . הקמת חוות רוח אורכת 18 חודש מהכנת סקר היתכנות עד להפקת חשמל. ב-2008 ו-2009 היה גידול חזק בהתקנות חוות רוח כתוצרה מפרויקטים שנחתמן ב-2006 עד 2008.הגידול של 22% בלבד ב-2010 הוא תוצאת המשבר הפיננסי בלבד. לפי הדו"ח שפורסם אתמול הגידול המתון יימשך אולם המיגזר ימשיך לפעול בתפוקה מלאה כולל מערכות הייצור.תפוקת החשמל מאנרגיות רוח בעולם תגדל מ-194.3 GW ב-2010 ל-562.9 GW ב-2017. אירופה נשארת המובילה בפיתוח הטכנולוגיות והיא פיתחה עכשיו8 דור חדש של טורבינות רוח ימיות. בכמה שווקים עלויות החשמל מאנרגיית רוח לא יקרות יותר מרשת החשמל הרגילה.

רשות החשמל אישרה ההסדרה לשילוב והקמת חוות רוח לייצור חשמל ברחבי הארץ. ההסדרה צפויה לשלב 800 מגוואט חשמל ירוק במערכת ייצור החשמל החלטה זו היא אבן דרך נוספת בעבודת הרשות לקידום ועידוד השימוש באנרגיות מתחדשות במסגרת השגת יעדי הממשלה. הצפי הינו כי הספק של 800 מגוואט יושג עד שנת 2020 וייצר אנרגיה בהיקפים שנתיים של 2 מיליארד קוט"ש השנה. שר התשתיות הלאומיות, ד"ר עוזי לנדאו: " ההסדרה שאושרה היא צעד חשוב במימוש מדיניות משרד התשתיות הלאומיות לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות. היא משדרת אופק, וודאות ויציבות לשוק שעבר טלטלות לא מעטות. התעריף שנקבע מאוזן והוא מדגיש יתרון בולט בייצור חשמל מאנרגיית רוח - מחירו הנמוך והמשתלם. בכך, הוא מתמרץ את היזמים להיכנס לעבודה מחד - ומיטיב עם הצרכנים מאידך. אני שמח על שיתוף הפעולה ומברך על העבודה שנעשתה ברשות החשמל, אשר אפשרה את הוצאת המדיניות אל הפועל". עוד הודיע השר כי הנחה את אנשי משרדו לבצע סקר רוחות מקיף, במטרה למפות את האזורים בהם מתקיימים התנאים הטובים ביותר לייצור חשמל מאנרגית רוח. "ביצוע הסקר ייצור מאגר נתונים אשר ישרת את המדינה ואת היזמים כאחד", ציין לנדאו.

המועצה הארצית לתכנון ולבנייה אישרה אתמול מסמך מדיניות להקמת טורבינות רוח שישמשו לייצור חשמל בהיקף 800 מגה וואט. המועצה קבעה שיש להכין תוכנית מתאר להקמת הטורבינות, ובכך דחתה את המלצת רשות הטבע והגנים שלא להקים אותן בשל החשש שציפורים ועטלפים ייפגעו מהן וימותו. במסמך המדיניות, שחיבר צוות של מינהל התכנון במשרד הפנים, נכתב כי בעוד עשור יעמוד היקף ייצור החשמל בחוות טורבינות הרוח החדשות, שיוקמו בשטחים פתוחים, על 3% מכושר ייצור החשמל בארץ. תוכנית המתאר שתגובש לצורך העניין תכלול הנחיות בנוגע לאתרים הפוטנציאליים בארץ להצבת הטורבינות וכן בנוגע לגובהן, העשוי להיות בין ארבעה ל-40 מטרים ואף יותר. היום כבר קיימות יוזמות להקמת חוות טורבינות גדולות ברמת הגולן, בבקעת ערד ובגלבוע. מנגד, חוות דעת שחיברו אקולוגים מחטיבת המדע ברשות הטבע והגנים קבעה, כי אין להקים חוות טורבינות רוח בישראל, בשל הפגיעה האפשרית בציפורים ובעטלפים. האקולוגים המליצו להמתין עד לפיתוח טורבינות שהלהבים שלהן מוצבים באופן שונה ולכן מהווים סיכון נמוך יותר לבעלי החיים. חוות הדעת הדגישה כי ככל שהטורבינות צפופות יותר, מידת הפגיעה בבעלי החיים גדולה יותר. לכן רשות הטבע והגנים התנגדה להקמת חוות טורבינות, אך לא סירבה להצבת טורבינות בודדות.

מסמך המדיניות קובע שמרבית כושר ייצור החשמל מרוח יושג באמצעות חוות טורבינות גדולות (גובה של 100-18 מטרים לכל טורבינה), שיוקמו בשטחים פתוחים. כיום כבר יש יוזמות להקמת חוות גדולות של טורבינות ברמת הגולן, בקעת ערד והגלבוע. ברמת הגולן פועלת חוות רוח קטנה יחסית. אולם על פי חוות דעת שהכינו אקולוגים של חטיבת המדע ברשות הטבע והגנים, אין מקום לטורבינות רוח בישראל, בגין החשש לפגיעה בעטלפים וציפורים, ויש להמתין עד לפיתוח טורבינות שפגיעתן פחותה. הכוונה היא לטורבינות שבהן הלהבים מוצבים באופן המסכן פחות ציפורים. חוות הדעת מדגישה שככל שצפיפות הטורבינות נמוכה יותר, מידת הפגיעה בציפורים היא קטנה יותר, ולכן אין התנגדות של רשות הטבע והגנים להקמת טורבינות בודדות.

"מדובר במכשיר קומפקטי, בערך בגובה של 1 מטר וברוחב של 70 ס"מ. הוא נראה כמו תא קטן של חללית מזכיר מאד תוף דוד (תונפן) על רגליות. הוא מבצע את מדידת מהירות הרוח ואת כיוונה במדויק באמצעות טכנולוגית לייזר (LiDAR), מהקרקע עד לגובה של 200 מטר. במקום להציב תורן מטאורולוגי גבוה עם שבשבות, הדורש אישורים, תחזוקה מרובה ומפריע לנוף, ניתן להציב מתקן קטן שכזה בכל מקום, באופן מיידי, גם ללא צורך בקבלת רישיונות והיתרים המתחייבים כשמדובר בתורן ולמדוד לגובה רב. ייחודה של המערכת הזאת באלגוריתם המדידה - זה המוח שלה - באלקטרוניקה ובעיקר באופטיקה הקלה לייצור. מד הרוח הזה מוגן במעטפת מיוחדת מפני פגעי סביבה, כך שיוכל לשהות בשטח, בתנאים שונים, ללא צורך בטיפול מיוחד לתקופות ארוכות של שנה-שנתיים הנדרשות כדי לבצע סקרי רוח. זה נושא קריטי כשמדובר בחוות רוח המצויות באזורים מבודדים במדינות ענק כמו קנדה או סין שהגישה אל החוות קשה. לעתים צריך להוריד מערכת כזאת בהליקופטר כדי להציבה במקום המתאים".

משרד ראש הממשלה מתכוון לצמצם בדרמטיות את המכסות לאנרגיות סולאריות ולקדם את ייצור החשמל מביו־גז ומחוות רוח, כך נודע ל"כלכליסט".   ראש המועצה הלאומית לכלכלה יוג'ין קנדל יציג השבוע למנכ"ל משרד התשתיות שאול צמח את עיקרי הפשרה שאותה גיבש. זאת לאחר שמשרד האוצר תקע טריז בניסיון משרד התשתיות לקדם את התחום הסולארי באלפי מגה־ואט בשנים הקרובות. עלות אנרגיית הרוח נמוכה יחסית ומהווה שליש ממחיר הסולארית.   לפי הצעתו של קנדל, עד 2014 תועמד מכסה של 500 מגה־ואט למתקנים לייצור חשמל מאנרגיה סולארית. בנוסף, רשות החשמל תבחן הקצאת חלק ממכסה זו (עד 25 מגה־ואט) למתקנים בעלי טכנולוגיה ישראלית, כפי שתוגדר על ידי המדען הראשי במשרד התשתיות. בד בבד, יוקצו 160 מגה־ואט עבור מתקנים לייצור חשמל מביו־גז, ו־800 מגה־ואט לחוות רוח המחוברות לרשת החלוקה ולרשת ההולכה. על פי ההערכות, ספק אם יצליחו לנצל את המכסות שיוקצו לתחומי הביו־גז והרוח.   ב־2015-2020 מתכוונים במשרד ראש הממשלה לגבש תוכנית חדשה שמטרתה תהיה להבטיח ביטחון אנרגטי כולל שיאפשר לישראל להתבסס על עצמה בייצור החשמל. "נעודד יצירת תמהיל טכנולוגיות מאוזן תוך דגש על כדאיות, יעילות וחדשנות", נכתב.   בנוסף, במטרה לרצות את משרד התשתיות, הפשרה קובעת כי יוקם צוות בין־משרדי שיגבש בין הש�

נו, יש לנו מה לומר על זה? לי ניראה רעיון טוב...

גידול יציב בהתקנות אנרגיות רוח ימיות באירופה במחצית הראשונה של השנה,מדווח היום איגוד אנרגיית הרוח האירופאי. 101 טורבינות רוח חדשות ימיות עם יכולת תפוקה של 348 מגהואט חוברו השנה לרשת החשמל האירופאית בבריטניה,גרמניה ונורבגיה. 11 חוות אנרגיית רוח באירופה בהשקעה של 8.5 מיליארד יורו המפיקים 2,844 מגהואט פועלים כיום באירופה. טורבינה בודדת מפיקה בממוצע 3.4 מגהואט לעומת 2.9 מגהואט במחצית הראשונה של 2010.