Group items tagged

פרויקטים סולריים לצריכה עצמית, שהיו סגורים עד כה בפני רוב הקיבוצים, נפתחו בפני רבים מהם, בעקבות החלטת רשות החשמל בחודש שעבר, שהעמידה להם מכסת יצור סולרית בהטבה משמעותית. החלטת הרשות, שהתקבלה ב-6 בפברואר, קובעת כי תעריף החשמל לצריכה עצמית ליצרני חשמל סולרי בפרויקטים בהספק של עד 15 קילוואט יהיה 1.22 שקלים לקוט"ש (במשך עשרים שנה), תעריף המגלם הטבה של 0.75 שקלים לקוט"ש, לעומת תעריף חברת החשמל. כלומר, אילו רכשו הקיבוצים את החשמל מחברת החשמל, במקום לייצר אותו במערכות הסולריות, היה עליהם לשלם 0.75 שקלים נוספים לכל קוט"ש נצרך. מכסת היצור הסולרי ל-2012 לפי המתווה הזה נקבעה ל-15 מגהוואט ולאחר מכן בשנים 2015-2013 תוספת שנתית של 5 מגהוואט בתעריף שעדיין לא נקבע אך ככל הנראה יגלם סבסוד נמוך יותר. אנרגיה סולארית צילום: תומר אפלבאום רשות החשמל התנתה את הצטרפות הקיבוצים למסלול הסולרי הזה לאלה מהם שביצעו "הסדרה חוקית של מחלקי חשמל היסטוריים" ובמלים אחרות; רק לקיבוץ שחדל להיות צרכן חשמל בעל מונה יחיד, אלא התקין מונים נפרדים לכל צרכן וצרכן וחייב אותו בחשבון חשמל נפרד לפי צריכתו בפועל. "ההסדרה החוקית" גם כוללת חידוש תשתיות הולכת החשמל בקיבוץ והעברת האחריות ולאחזקת התשתית מאחריות הקיבוץ לאחריות חברת החשמל, או למי שהוסמך מטעמה לש

"חישובים שגויים, לא מעודכנים ואופטימיים במידה חסרת סבירות" - כך מכנה החשב הכללי לשעבר, פרופ' ירון זליכה, את הערכת אגף התקציבים במשרד האוצר לאומדן הנזקים הסביבתיים שנגרמים בייצור החשמל על ידי חברת החשמל. בדו"ח שהכין זליכה לצורך אומדן המחיר המשקי של מערכות סולאריות פוטו-וולטאיות (.P.V) על גגות, הוא טוען כי העלות האמיתית של ייצור החשמל במשק כיום היא 108.47 אגורות לקווט"ש - לעומת תעריף כללי של 49.63 אגורות לקווט"ש בלבד. בדו"ח שהוכן בהזמנת חברת ההתקנות הסולאריות SBY והגיע לידי TheMarker, טוען עוד זליכה כי התועלת עבור שימוש בגגות לייצור חשמל מוסיפה לתחשיב זה 7.06 אגורות נוספות לקווט"ש. לפיכך, כל תעריף חשמל אשר יובטח ליזמי המערכות הסולאריות על גגות ויפחת מ-115.53 אגורות לקווט"ש - יגלם תועלת כלכלית למשק. זאת, כאשר תעריף החשמל שאותו מבטיחה כיום רשות החשמל ליזמי ההתקנות על גגות נע בין 90-122 אגורות לקווט"ש. זליכה טוען כי ישראל כבר הגיעה לעידן הגריד פאריטי, שבו עלויות ייצור החשמל באנרגיות מתחדשות השתוו לעלויות ייצור החשמל הרגיל, ולכן אין כל סבסוד בתעריף המתמרץ ייצור חשמל סולארי. זליכה ממליץ לפיכך לבטל את המכסות המגבילות כיום ייצור חשמל סולארי על גגות, ולקבוע תעריף שיתעדכן תקופתית. תעריף זה יתבסס על תוכניות עסקיות של מתקנים ל�

רשות החשמל הקפיאה בשבוע שעבר את הטיפול בכל הבקשות לרישוי שדות סולאריים ולרישוי מערכות סולאריות בינוניות (בהיקף 50 קילו-ואט ומעלה). על ההקפאה הוחלט בעקבות עתירת החברות הסולאריות אנרג'יקס וסאנפלאואר לבג"ץ, בטענה כי הרשות הפלתה את יזמי התקנת המערכות הסולאריות על גגות בכך שאיפשרה ליזמי תחנות כוח קרקעיות לתפוס חלק במכסות המוגבלות ליצור חשמל מאנרגיית השמש - מבלי שיידרשו להציג היתרי בנייה. אף שבג"ץ לא נענה לבקשת העותרים להוציא צו ארעי להוראת הרשות, הודיעה הרשות כי תקפיא וולנטרית את הטיפול בכל הבקשות - עד לדיון בצו הביניים המבוקש.

מליאת רשות החשמל התכנסה אתמול(שני) לדיון בשימוע אודות המכסות והתעריפים למערכות סולאריות פוטו וולטאיות, בתום ישיבה ממושכת התקבלה החלטה על הפחתה משמעותית בהיקף המכסות והתעריפים. בתחום המערכות הסולאריות העסקיות (15-50 קילווואט) אושרה מכסה של 30 מגהוואט בלבד בתעריף של 90 אג', בתחום המערכות הסולאריות הביתיות (עד 15 קילווואט) אושרה מכסה של 20 מגהוואט בתעריף של 1.20 אג'. כך מדווח הפורטל תשתיות. אך הגזירה הקשה ביותר מבחינת היזמים היא נושא שעון הצריכה, רשות החשמל קיבלה החלטה כי יזמים שאין ברשותם שעון צריכה תלת פאזי בן שנה לפחות לא יוכלו להגיש בקשה עבור מערכת סולארית עסקית, בסיס ההחלטה שהתקבלה ברגע האחרון הוא בטענה כי יש להתאים את הייצור לצריכת החשמל המקומית כך שרק על גג מבנה בו הייתה צריכה מוגברת של חשמל ניתן יהיה להקים מערכת סולארית. החלטה זו התקבלה בתחושות קשות בענף הסולארי היות ויזמים רבים השקיעו עשרות אלפי שקלים בהשבחת גגות ובהסדרת שעוני החשמל וכעת רואים איך כספם יורד לטמיון. על פי הערכות, החלטה זו מוציאה מהמשחק עשרות מגהוואט של מערכות על גגות.מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה מתחדשת, איתן פרנס אמר כי "עושים עוול עם צרכנים רבים שנכנסו להסדרה ציבורית והשקיעו כספים רבים מתוך אמון ברגולציה הישראלית, איגוד חברות א

אגף הרישוי ברשות אישר אתמול את הסגירה הפיננסית שהגיש פרוייקט קטורה בהיקף של 4.9 מגוואט. זוהי הסגירה הפיננסית הראשונה בהסדרה הפוטוולטאית הבינונית. מליאת רשות החשמל אישרה אתמול בישיבתה 9 רישיונות להקמת מתקני ייצור חשמל באנרגיה מתחדשת, בטכנולוגיה סולארית פוטוולטאית בהספק כולל של 14.3MW. עד כה אישרה רשות החשמל 114 רישיונות מותנים למתקנים פוטוולטאים בינוניים בהספק כולל של כ-177 מגוואט. מתן רישיונות אלו התאפשר בעקבות ההסדרה שקבעה רשות החשמל, המבטיחה למתקנים מסוג זה מתווה תעריפי מדורג המתחיל ב-1.49 ₪ לקילוואט מותקן. הרשות קבעה מכסה של 300 מגוואט למתקנים אלו, ומתן הרישיונות הוא הצעד המשמעותי למימוש יעדי הממשלה לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת. לרשות החשמל הוגשו עד כה מעל 700 בקשות. סך ההספק המותקן של כלל הבקשות הינו מעל 1200 מגאווט. המכסה שנקבעה להסדרה זו עומדת על 300 מגוואט לבעלי רשיונות מותנים שיגיעו לסגירה פיננסית. רשות החשמל תעניק רשיונות מותנים למבקשי רשיונות גם מעבר לסך המכסה לעיל, וזאת עד להענקת אישורים תעריפיים בסך כולל של 300 מגוואט.

ענף האנרגיה הסולארית בקיפאון של שלושה חודשים. היזמים רוצים עוד מכסות, אבל באוצר מתעקשים שהציבור לא צריך לסבסד את התעריפים לחשמל הסולארי. בניסיון לפשר בין הצדדים, הניח ביום רביעי האחרון יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' יוג'ין קנדל על שולחן הממשלה הצעה חדשה שתנסה לעורר את הענף. קנדל הציע לשריין 200 מגה־ואט עבור מתקנים סולאריים (פוטו־וולטאיים); עוד 200 מגה־ואט למתקנים סולאריים ותרמו־סולאריים על בסיס "כל הקודם זוכה"; להגדיל את המכסות הקיימות בעוד 100 מגה־ואט; לבטל את מכרז אשלים להקמת מתקן תרמו־סולארי עד 2013; ולקבוע תעריפים חדשים למחקר ולפיתוח. "בצד חוסר הוודאות אנחנו די תקועים", מודה לוי. "לדוגמה, בפרויקט שלנו בצאלים אנחנו עומדים במקום כבר שלוש שנים. זה עולה כסף. המכסות שנתנו עד היום אינן מספיקות - 80%-90% מייצור החשמל מהשמש צריכים להיות בתחום תרמו־סולארי שפועל 24 שעות. הטכנולוגיה התחילה פה, לפני 20 שנה, והיום היא בורחת לחו"ל". מנכ"ל סימנס־סולל: "חשוב יותר שפרנסי המדינה יחליטו מה הם רוצים. ברור לי שמקורות האנרגיה שנתבסס עליהם בשנים הקרובות הם גז ושמש. אנחנו רואים מה התלות עשתה לנו - סגרו לנו את צינור הגז ממצרים, ותעריף החשמל עלה פתאום ב־15%. מלבד זאת, מדינת ישראל יכולה להיות אור לגויים ואנחנו יכולים להוביל ב

ההסדרות הבינלאומיות החדשות במדינות מערביות כמו אוסטרליה ואנגליה נותנות עדיפות למערכות על גגות, החוק החדש באיטליה לאנרגיה מתחדשת הוכיח חד משמעית שתפיסת העולם של הממשלה הינה לתת עדיפות מלאה על גגות ולא על קרקעות. החל מספטמבר השנה רוב התמריצים יילכו להקמה על מערכות על גגות ולא על קרקעות. פרשנים איטלקים טוענים כי הסיבה היא הרצון לנצל נכון יותר את התמריצים וליצור מקורות אנרגיה לרשת החלוקה המקומית לשימוש ישיר ומיידי. גם אנגליה אישרה הסדרה המתייחסת למאות אלפי גגות ולא לקרקעות. העובדות מדברות בעד עצמם, העדפה חותכת לגגות מול קרקעות וקיצוץ דרסטי של המכסות לקרקעות. המגמה הבינלאומית בחקיקה המחודשת מבינה את הצורך בקיימות ובשימוש נבון של שטח. האם המלחמה הפנימית בארץ תוביל אותנו לתוצאה חיובית? האם תיתכן החלטה כזו של לחתוך את עוגתם של הגדולים למען הקטנים והבינוניים לאחר פרסום ההסדרה שהתקבלה במליאת רשות החשמל? מצד שני הרי ברור שאם תיפסק המכסה למערכות סולאריות על גגות קטנים אלפי עובדים ילכו הביתה, חברות יעצרו את מערכי השיווק שלהם, השוק ייכנס לקיפאון מוחלט עד להודעה החדשה. מבחינת האינטגרטורים זוהי מלחמה על הלחם והחמאה.

רשות החשמל צפויה להפחית את התעריף המעודד ייצור חשמל סולארי בשדות פוטו-וולטאיים בשיעור של כ-10%. מדובר במכסה של 200 מגה-ואט להקמת מערכות .P.V גדולות (מעל 12 מגה-ואט), שליזמיה אושרה בתחילת השנה סובסידיה של 99-106 אגורות לכל קוט"ש חשמל שייצרו. מכסה זו הוקפאה אז מיידית בהוראת משרד האוצר, ורק בתום חודשים של מאבקים פנים-ממשלתיים הופשרה בשבוע שעבר, במסגרת החלטת הממשלה על מדיניותה בתחום האנרגיות המתחדשות. בינתיים, הוזלו מחירי מערכות ה-P.V בעולם. לפיכך, דרשו באוצר לעדכן את מחיר הסובסידיה שהובטח ליזמים במסגרת המכסה. לפי הערכות, תפרסם רשות החשמל בשבוע הבא לשימוע ציבורי תעריף מתמרץ מעודכן שינוע בטווח 90-100 אגורות בלבד. זאת, תחת מנגנון הוזלה מדורג, שיביא להפחתת התעריף בשיעור קבוע נוסף בכל שנה. בתוך כך, אישררה שלשום מליאת רשות החשמל את הסובסידיה הזהה שהובטחה ליזמי השדות התרמו-סולאריים, במכסה של 200 מגה-ואט לפחות. "מדובר בצעד ראשון וחשוב שישחרר חלק מענף האנרגיות המתחדשות מהשיתוק שממנו סבל בחודשים האחרונים", אמר אתמול שר התשתיות עוזי לנדאו.

"יחד עם זאת, יש לממש את החלטת הממשלה ומדיניותה ככתבה וכלשונה, ולהשלים לאלתר את ההסדרות שנותרו, כמו השדות הסולאריים והרוח", הוסיף השר. מנתוני הרשות עולה כי עד היום הוגשו 13 בקשות לרישוי שדות סולאריים בהיקף כולל של 670 מגה-ואט. במקביל, אישרה הרשות תשעה רישיונות נוספים להקמת מערכות P.V בינוניות בהספק כולל של כ-45 מגה-ואט. עד כה אישרה רשות החשמל 153 רישיונות למתקנים בינוניים בהספק כולל של 264 מגה-ואט. זאת, מתוך 730 בקשות שהוגשו לרשות בהיקף כולל של 1,300 מגה-ואט - כשהמכסה היא 300 מגה-ואט בלבד. בנוסף, אושרה שלשום לראשונה הסדרה מתמרצת לייצור חשמל בביו-גז, שתזכה את יזמיה בתעריף רכישת חשמל של 64 אגורות לקווט"ש. מדובר בהפקת חשמל באמצעות ניצול הגז הנפלט מפסולת אורגנית. היקף המכסה ליזמים הוא 160 מגה-ואט - כשעד היום הוקמו מתקנים בהיקף כ-10 מגה-ואט, בעיקר סמוך למטמנות אשפה.

הממשלה הצרפתית מתכננת להכריז במהלך מרץ-אפריל 2012 על מדיניות חדשה עבור השוק הסולארי במדינה, אך היזמים הצרפתים מוחים על הדחייה האינסופית לטענתם. לה-בורן מסביר כי תקופה ארוכה כל-כך של חוסר מעש תחסל יותר מ-160 פרויקטים שכבר היו בשלבים מתקדמים, לפני שהוחלט על ההקפאה בדצמבר הקודם. גם 4 פרויקטים גדולים של לה-בורן עצמו באיזור בריטני נמצאים בהקפאה, לאחר שהשקיע בהם יותר מ-1.5 מיליון אירו. לה-בורן פנה במכתב לנשיא צרפת - ניקולא סרקוזי, ודרש ממנו להפסיק את מדיניות "אגרוף הברזל" של הממשלה, הדוחפת עשרות יזמים סולאריים להתאבדות כלכלית. לה-בורן הכריז על שביתת רעב, וזכה לתמיכה נרחבת מצד גופים רבים בצרפת, כולל מנהיגי מפלגת הירוקים במדינה.

סבסוד האנרגיה הסולארית על ידי ממשלות שונות בעולם גובל לעתים באבסורד. חלק מהיצרנים הסולאריים, לאו דווקא בישראל, מנצלים את השיטה וגורפים רווח מהיר על חשבון מכסות החשמל המסובסדות. "בספרד למשל, אנשים שקיבלו סבסוד לייצור אנרגיה סולארית קנו גנרטור שפועל על בסיס דיזל, ייצרו חשמל, הזרימו אותו בחזרה למערכת - וקיבלו עלכך תשלום", אומר שביב. שביב מביא דוגמה אחרת לניצול ציני של השיטה מגרמניה, שבה "לא מסבסדים את החשמל עצמו, אלא את מתקני הייצור: מוכרים מתקן ייצור המורכב מסיליקון במחיר זול בהרבה מעלות הייצור האמיתית שלו. משתלם יותר לחברות המייצרות את הסיליקון לקנות את המתקנים המסובסדים, לפרק אותם ולמכור את הסיליקון בחזרה ליצרן. עד כדי כך ההיגיון של השיטה הזו עקום", מחייך שביב.

ההצעה שאושרה קובעת שהמדינה תגדיל את מכסת ייצור החשמל ממתקנים סולאריים ב-460 מגה וואט, מתוכם 200 מגה וואט תרמו סולארי (קיטור) והשאר סולארי (שמש). בנוסף, המדינה תקבע הסדרה ל-110 מגה וואט של אנרגיה סולארית לצריכה עצמית (מתקנים קטנים שמיועדים לגגות) בפריסה למספר שנים: 20 מגה וואט לשנת 2011; 30 לשנת 2012; 30 לשנת 2013; 30 לשנת 2014. כמו כן המדינה תקצה מכסה של 800 מגה וואט לייצור חשמל ממתקני רוח. במקביל, הממשלה תנחה את רשות החשמל לבחון טכנולוגיות לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות שעלותן המשקית גבוהה, כאשר הבחינה הוטלה על צוות בין-משרדי. מחקר ופיתוח בתחום יזכה להקצאה מיוחדת של 50 מגה וואט חשמל ולתקצוב מיוחד של 10 מיליון שקל. ייצור חשמל מביומאסה וביו גז יזכו להקצאה מיוחדת של 210 מגה וואט. בפברואר האחרון הקפיא משרד האוצר את הקצאת המכסות לייצור חשמל ממתקנים סולאריים. בטענה שייצור חשמל ממתקנים סולאריים מטיל על כתפי הציבור סבסוד יקר של טכנולוגיה חדשה.

על פי הפשרה שהוצגה בישיבה, אליה הגיעו משרד ראש הממשלה ומשרדי התשתיות והגנת הסביבה, הוקצה מכסה של 110 מגה-וואט למתקנים המיועדים לצריכה עצמית. המכסות הללו יוחלקו באופן הדרגתי (20 לשנת 2011; 30 לשנת 2012; 30 לשנת 1320; 30 לשנת 2014). ההקצאה של 460 מגה-וואט למתקנים גדולים לא שונתה. ההחלטה כוללת גם הקצאה של לפחות 210 מגה ואט של ייצור חשמל מביו גז וביו מאסה. כמו כן, ניתנה הקצאת פיצוי מיוחדת של עשרה אחוזים מכל מכסה לאזורי יו"ש שלא נהנו עד כה מן ההסדרה בשל נסיבות ביורוקרטיות. ההחלטה מציבה, למעשה, יעד כמותי לייצור חשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות כ-2,760 מגה וואט קיימים עד סוף 2020. הממשלה קבעה יעד ביניים עד לסוף שנת 2014 - 1,550 מגה וואט.

לפי קנדל, 500 מגה-ואט ייוצרו מאנרגיה סולארית, מהם 400 מגה-ואט ייוצרו בתעריף שייקבע מחדש. משרד התשתיות מתנגד לקביעת תעריפים מחודשת מחשש שהתהליך יעכב את תהליכי הייצור ומעדיף להותיר את התעריף שנקבע בחלוקת מכסות שכבר בוצעה עבור כ-300 מגה-ואט. מתוך ה-100 מגה-ואט הנותרים מציע קנדל כי 60 מגה-ואט יוקצו לטובת זוכים במכרזי קרקע ייעודיים מטעם המדינה, שהם למעשה יצרני החשמל על גגות. משרד התשתיות מעוניין להגדיל את המכסה ל-100 מגה-ואט. לפי קנדל, 40 מגה-ואט יינתנו ב-2012 למתקנים לייצור חשמל מאנרגיה סולארית המחוברים לרשת החלוקה, או למתקנים לייצור חשמל מאנרגיה סולארית לצריכה עצמית והעברת עודפים לרשת, כפי שייקבע על ידי רשות החשמל בהתייעצות עם משרד התשתיות. במשרד התשתיות מעוניינים שהמכסה תחולק עד סוף 2011 בשלוש פעימות במתווה תעריף יורד, במקום בתעריף קבוע. במשרד סבורים שהקצב המזורז והמתווה היורד ישאיר במערכת רק את החברות היעילות ביותר.

לפי קנדל, יוקצו 210 מגה- ואט עבור מתקנים לייצור חשמל מביו-גז ומביו-מאסה. במשרד התשתיות רוצים שתוסר תקרת ההקצאה ושייקבע כי יוקצו לפחות 210 מגה-ואט לייצור אנרגיה מחומרים ביולוגיים. בהמשך קבע קנדל מיכסה של 800 מגה-ואט לייצור חשמל מאנרגיית הרוח. גם כאן מבקש משרד התשתיות לא לקבוע תקרת הקצאה ולקבוע כי לפחות 800 מגה- ואט יוקצו לאנרגיית רוח. באוצר דורשים לתת עדיפות למו"פ ישראלי. לגישת האוצר, עלויות הפקת אנרגיה סולארית מתאים וולטאיים צפויה לרדת בעולם, לכן אין להתחייב עתה להסכמים לטווח ארוך במחירים גבוהים.

הוועדה דרשה ממנכ"ל משרד ראש הממשלה לכנס ועדת מנכ"לים בין משרדית לתחום האנרגיה המתחדשת, שתגיש לאישור הממשלה תוך שלושה חודשים, לאחר בחינת הצרכים המקומיים, המלצות למדיניות כוללת למשק האנרגיה המתחדשת עד 2020. כמו-כן, המליצה הוועדה לממשלה לקיים דיון, בנוסף לזה הצפוי ביום ראשון, ולקדם שורה של החלטות בנושא ובהן בחינה מחודשת של העלויות המובטחות ליזמים. הוועדה אף המליצה לרשות החשמל להקים ועדת משנה להאצת תהליך אישור הרישיונות, ולפתיחת צוואר הבקבוק שנוצר בהליך אישור הבקשות. הוועדה קראה לרשות לפרסם תוך שלושה עד שישה חודשים שימוע ציבורי לפירוט עלויות ייצור החשמל בטכנולוגיה פוטו וולטאית. הוועדה הודיעה כי תשקול את האפשרות להקים ועדת משנה שתטפל בנושא ותקדם הצעות חוק בנושא התקנת מערכות סולאריות וייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת, ככל שיקודמו במליאת הכנסת ויועברו אליה.

סיבה המרכזית להצעות הגבוהות הינה העובדה כי מנכ"ל החברה הכלכלית לאשקלון, רו"ח גלעד אורן נקט בשיטה אחרת ממה שהיה נהוג בכל המכרזים הללו ברחבי הארץ. רו"ח גלעד אורן דאג לפני המכרז להוציא את היתרי הבנייה ושריון מכסות החשמל מחברת החשמל, כך שהמשתתפים במכרז קיבלו רמת וודאות גבוהה מאד לכמות החשמל שתימכר לחברת החשמל.

"ישראל של אנרגיה שחורה - זהו הקו שמוביל כעת משרדך, והמחירים הכלכליים והסביבתיים שיהיו לצדו כלל לא נבחנו על ידכם" - כך תקף אתמול יו"ר איגוד חברות אנרגיה מתחדשת, איתן פרנס, את שר האוצר יובל שטייניץ. במכתב ששיגר בעקבות התנגדות משרד האוצר להקצאת מכסות סולאריות נוספות לשוק החשמל, האשים פרנס את שטייניץ כי זנח את ביטחון האנרגיה של ישראל: "במקום לעסוק ביכולתה של האנרגיה המתחדשת לשחרר את ישראל מהתלות בדלקים פוסיליים, בייחוד בימים אלה שבהם משרדך מקדם תוכנית רכישת סולר בהיקפים חסרי תקדים, אין במשרדך אדם שעוסק בקידום הפתרון הזמין של האנרגיה המתחדשת". מנכ"ל חברת היזמות הסולארית ערבה פאוור, ג'ון כהן אמר: "יש ערך כלכלי עליון לביטחון אנרגטי, לעצמאות אנרגטית ולתמהיל נכון של מקורות האנרגיה. כל הנדרש ממקבלי החלטות, ובראשם בנימין נתניהו, הוא לקבוע הסדרת המשך בדרך שתבטיח אופק והבטחת מיצוי הפוטנציאל הקיים בתעשייה הסולארית. בטווח של שנתיים מהיום ניתן לספק 1,000 מגה-ואטים נוספים של חשמל סולארי לרשת החשמל הארצית, שיבטיחו תועלת למשק - ולא עלות".

הרשות לשירותים ציבוריים-חשמל אישרה 11 רישיונות להקמת מתקנים סולאריים בינוניים לייצור חשמל. היקף הייצור הנוכחי מגיע לכ-12.5 מגה וואט, כאשר סך הייצור שאושר הגיע ל-217 מגה וואט, כ-70% מהמכסה שיועדה לו במקור. ברשות החשמל מציינים שעד היום התקבלו שם כ-730 בקשות, שסך הייצור שלהן מגיע לכ-1,500 מגה וואט חשמל, שהם כ-11.5% מכושר הייצור של חברת החשמל. עם זאת, המכסות הללו מוקפאות עד להודעה חדשה עקב סירוב האוצר לאשר אותן. הסיבה לסירוב: המדינה התחייבה לשלם ליצרני החשמל תעריף גבוה פי ארבעה מזה שמשולם לצרכנים וזאת לתקופה של 20 שנה. באוצר מסבירים שכל הגדלת מכסה לייצור חשמל ירוק מסובסדת למעשה על ידי הציבור.

ממשלת ישראל תדון היום (יום א') בישיבתה במדיניותה בתחום האנרגיות המתחדשות, לאחר שהדיון בשבוע שעבר, במהלכו היו אמורות להתקבל ההחלטות ננעל וההחלטה בנושא נדחתה, לאחר שמרבית השרים הביעו התנגדות למתווה שגיבש ראש המועצה הלאומית לכלכלה - יוג'ין קנדל, והציעו לשנות את ההצעה שגיבש קנדל, ולהגדיל את המכסות לתעריפי ההזנה עבור המערכות הסולאריות. בתום הישיבה אף תקף השר עוזי לנדאו תקף את מדיניות הממשלה בנושא והזהיר כי היא עלולה להוביל לשיתוק תחום האנרגיות המתחדשות בישראל. לקראת הדיון הבוקר פנה נחום חופרי - ראש עיריית רעננה במכתב הממוען לרה"מ, בנימין נתניהו, לשר התשתיות - עוזי לנדאו, ולשר להגנת הסביבה - גלעד ארדן לתמוך בהקצאה נוספת של מכסות למערכות סולאריות לגגות, בהיקפים משמעותיים. במכתב, אליו הצטרפו ראשי ערים נוספים, מתאר נחום חופרי את החשיבות הרבה, בהקמת מערכות סולאריות על גגות מבני ציבור ובתי-ספר, הן בהיבט הכלכלי ובעיקר בהיבט הסביבתי, כחלק מהמהלכים להפחתת הפליטה של גזי חממה.