Group items tagged

מדובר בחוזה גיבוי לזה שנחתם בין דוראד לספקית הגז המצרית EMG בדצמבר 2009, אז התחייבה דוראד לקנות כ־0.74 מיליארד מ"ק גז טבעי בשנה ל־17 שנה בעלות כוללת של כ־2 מיליארד דולר. אך סדרת הפיצוצים בצנרת הגז המצרי מאיימת להותיר את מנהלי התחנה בלי דלק להפעילה. כפי שנחשף בספטמבר האחרון ב"כלכליסט", הצדדים כבר החלו לקיים מו"מ מקדמי לרכישת גז בכוונה ליצור גיבוי לחוזה המצרי, ובשבועות האחרונים עלה המו"מ שלב והגיע לישורת הסופית שלו. לפי ההערכות במשק האנרגיה, דוראד לא תתקשה להשתחרר מהחוזה עם EMG.   הסיבה להאצת המשא ומתן עם תמר היא שתחנת הכוח שתקים דוראד באשקלון עתידה להיות אחת מתחנות הכוח הפרטיות הגדולות בישראל עם הספק ייצור של כ־800 מגה־ואט, כ־6.5% מכושר הייצור האופטימלי של חברת החשמל. מועד ההפעלה ברישיון שניתן לה נקבע לסוף 2013, אולם המדינה מנהלת מולה מגעים להפעלה חלקית של התחנה כבר בקיץ 2013. זאת כדי למלא את המחסור הצפוי במשק.

מנכ"ל חברת חשמל מכריז מלחמה על יצרני החשמל הפרטיים. במכתב חריף ששיגר באחרונה לראש מינהל החשמל במשרד התשתיות, מזהיר אלי גליקמן מפני שיטפון של תחנות כוח פרטיות ועודף ביכולת ייצור חשמל במשק. "אנו מודאגים ביותר ממצב הדברים במשק החשמל", כותב גליקמן בפתח המכתב, שהעתקו נשלח לשרי האוצר והתשתיות הלאומיות. לטענתו, הקמת תחנות הכוח הפרטיות תגבה "מחיר כבד מהאזרחים, תשית עלויות עתק בהיקפים שיעלו דרסטית את מחיר החשמל ויעלו למשק עשרות מיליארדי שקלים". עוד מזהיר גליקמן מפני עודף בתחנות כוח שייווצר במשק כתוצאה ממימוש עשרות המיזמים להקמת תחנות כוח קונבנציונליות ותחנות המופעלות באנרגיה מתחדשת. המכתב של גליקמן מסמן מדיניות חדשה בחברת החשמל, שכן בשנים האחרונות לא הביעה החברה התנגדות להקמת תחנות הכוח הפרטיות. ההכרזה של גליקמן מפתיעה משתי סיבות נוספות: האחת היא שבחברה מתריעים כל העת מפני מחסור צפוי בחשמל במשק וקוראים לממשלה לאשר לחברה להקים תחנות כוח נוספות. הסיבה האחרת היא שתחנות הכוח הפרטיות נחשבו עד לאחרונה גורם לא רלוונטי בתכנון משק החשמל. הממשלה מעודדת כניסת יצרני חשמל פרטיים (יח"פים) משנת 1996 אבל אף תחנת כוח גדולה עדיין לא הוקמה, בעיקר בשל קשיים בקבלת האישורים הביורוקרטיים וקשיים בהשגת מימון בנקאי. רק בשנ

אפשר לקרוא להן מכונות להדפסת כסף. תחנת הכוח OPC של החברה לישראל החלה לייצר חשמל לפני כחודשיים. החודש הצטרפה אליה תחנת הכוח דוראד שבבעלות משקיעים ישראלים וטורקים. שתיהן ביחד אחראיות לייצור של כ-10% מהחשמל במדינה בממוצע. יצרני החשמל הפרטיים מוזילים את עלות החשמל ללקוחותיהם ולמשק, מצמצמים את מונופול הייצור של חברת החשמל ובדרך גורפים לכיסיהם רווחי-עתק. המודל העסקי שלהם פשוט, לייצר חשמל בזול וביעילות ולמכור אותו בתעריף גבוה בעשרות אחוזים, אך עדיין נמוך בכ-7% מתעריפי חברת החשמל. שיעורי הרווחיות שלהם אינם ידועים, בהיותם גופים פרטיים, אך בשוק מעריכים כי תחנת כוח דוגמת דוראד יכולה להגיע בקלות לתשואה של 30% לשנה על ההון ויותר מכך. ... כדי לתקן את המצב המעוות הזה מכינה רשות החשמל רכיב תעריפי חדש שייקרא עלויות מערכתיות. אל תוך הרכיב החדש ייכנסו כל העלויות הנוספות שמוטלות כיום על חברת החשמל ומגולמות ברכיבי הייצור והחלוקה. כך למשל תועבר לרכיב החדש העלות העודפת שכרוכה בהקמת תחנת כוח פחמית על פני תחנת גז במחזור משולב (מחז"ם). גם התעריף החברתי, עלויות עודפות של רכישת חשמל מאנרגיות מתחדשות וכן עלויות זמינות וגיבוי וניהול מערכת יועברו אל הרכיב המערכתי. יצירת הרכיב החדש תביא בוודאות להפחתה בתעריף החשמל למקטע הייצ

הדיון שערך השר לנדאו בשבוע שעבר עסק בסוגיית מבנה ניהול מערכת החשמל העתידית במשק. זאת, מכיוון ששאלת ניהול המערכת נהפכה לדומיננטית באשר לשילוב יצרני חשמל פרטיים שיתחרו בחברת החשמל. ואולם, לעתים תכופות מדי נגרר הדיון לסוגיה העקרונית של כן/לא רפורמה בחברת החשמל. בדיון נטלו חלק בכירי משרד התשתיות לצד ראשי הנהלת חברת החשמל, אך הוזמנו אליו גם יו"ר החברה לשעבר מוטי פרידמן והמנכ"ל לשעבר עמוס לסקר, וכן יו"ר ועד העובדים בחברה, דוד (מיקו) צרפתי, ויו"ר ועד המהנדסים בצפון, יעקב חי. עוד נכחו במפגש הממונה על התקציבים לשעבר באוצר, רם בלינקוב, ומנכ"ל האוצר לשעבר, ירום אריאב, יו"ר רשות החשמל לשעבר, דוד אסוס, המשנה לשעבר, ד"ר אילן סולימאן, והיו"רית בפועל, אורית פרקש-הכהן, ראשי מינהל החשמל לשעבר, ד"ר שלמה ברובינדר וד"ר דני ויינשטוק, וכן אנשי אקדמיה המתמחים במשק האנרגיה והחשמל, בהם פרופ' דני צ'מנסקי, פרופ' אשר טישלר, ד"ר עמית מור וד"ר גדעון פרנק. את משרד האוצר ייצגו בדיון סגן מנהל רשות החברות, אהרון גולדמן, ורפרנט האנרגיה באגף התקציבים, אמיר אדרי. הימנעות האוצר משיגור נציגים בכירים יותר עוררה את חמתו של בלינקוב, שהעיר על כך למשרד התשתיות. במהלך הדיון חזר פרידמן על תוכניתו להקים קודם חברת ניהול מערכת חדשה בחברת החשמל - וטע

מנכ"ל חברת החשמל, אלי גליקמן, הורה על קיצוץ של מיליארדים מתקציב החברה ל-2012, כולל פגיעה בפרויקטים קריטיים למשק החשמל. מתוכנית הקיצוצים שהוצגה להנהלה עולה כי החברה לא תשקיע ב-2012 בחיבורם לרשת של יצרני החשמל הפרטיים ומיזמי אנרגיה מתחדשת. הקיצוץ צפוי לפגוע בפרויקטים בהיקף מיליארדי דולרים, ובהם תחנת הכוח OPC של החברה לישראל ו-ויאוליה במישור רותם, ותחנת הכוח דוראד באשקלון. הקיצוץ הצפוי מעורר תרעומת בממשלה, לאחר שרק בשבוע שעבר אושרה לה העלאת תעריפים של 4.5%. ל"גלובס" נודע כי גליקמן דרש העלאה של 7% כשהופיע בפני רשות החשמל. מסלול התנגשות גורמים מקצועיים מעריכים שהקיצוץ המתוכנן יביא למצב שבו תחנות כוח יעמדו מוכנות אך מושבתות משום שלא יחוברו לרשת, ובזמן שהחברה לא תוכל לספק את מלוא הביקושים לחשמל. "הנהלת חברת החשמל בחרה ללכת במסלול של התנגשות עם המדינה", אמר ל"גלובס" גורם בכיר במשק האנרגיה. "הפגיעה ביצרני החשמל הפרטיים היא רק הצעד הראשון. אם המדינה לא תתעשת, זה ייגמר בהפסקות חשמל נרחבות שיעוררו מהומות". הקיצוץ בתקציב הפיתוח הוא חלק מקיצוץ רוחבי שמקדם המנכ"ל על רקע המצב הפיננסי הקשה של החברה. הקיצוץ מעורר סערה בקרב מנהלי היחידות בחברה, ובאחת הישיבות האחרונות אף התחוללה תקרית שבה התפרץ בצעקות סמנכ"ל הלקוחות, אשר

אלי אסולין הוכרז מנכ"ל דוראד שתתחרה בחברת החשמל - אף שהוא עדיין משמש כסגן מנהל אגף הייצור בחברת החשמל

קונצרן התשתיות הבינלאומי ווד גרופ והקבלן אורי דורי החלו בעבודות שטח לבניית תחנת הכוח דוראד באשקלון, שאמורה להיפתח ב-2013 ולייצר 800 מגה ואט חשמל מגז טבעי

בסביבות ספטמבר 2010, שם פעמיו עמוס ירון, יו"ר חברת קצא"א (קו צינור אילת אשקלון), אל משרדו של מבקר המדינה, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, בירושלים. משרד המבקר עמד אז על סף סיומה של בדיקה מקיפה אודות כשלי הממשלה לכונן שוק חשמל פרטי, לצד ביקורת שניהל סביב פעילות קצא"א עצמה. בין היתר, הקיפו הבדיקות גם את הפרויקט שבו שותפה קצא"א להקמת תחנת הכוח הפרטית דוראד בשטחה, וכמה מהמהלכים התמוהים לכאורה שליוו את הפרויקט בשנים האחרונות. זאת, לאור העובדה שקצא"א היא בעלת המניות הגדולה במיזם, בעוד שירון מכהן כיו"ר משותף בדוראד. אלא שדוראד נמצאה אז בישורת האחרונה לקראת הסגירה הפיננסית של הפרויקט. מדובר היה בהסדר מימוני מורכב ומסועף להעמדת אשראי בנקאי ומוסדי בהיקף של כ-4 מיליארד שקל. לפיכך, חששו בקבוצה מפני השלכותיו של פרסום דו"ח מבקר חריף על גיבוש הסכם המימון הרגיש בין שלל הגופים המממנים, וירון פנה לפיכך אל המבקר בבקשה לדחות את הליך הביקורת בכמה חודשים. מהלך זה עורר מן הסתם תמיהה, וככל שנודע אז, לינדנשטראוס דחה את הפנייה על הסף. "הביקורת מתבצעת על פי תוכנית עבודה מוגדרת, בלוח זמנים קפדני", הבהיר אז משרד מבקר המדינה. "בהתאם לכך, נדחו בקשות לעכב ביצוע בדיקות הקשורות במטלת הביקורת הזאת", הוסיף. אלא שמאז חלפה כבר שנה וחצי, הסכ

הממונה על ההגבלים הודיע אתמול (א') לכל הלקוחות שחתמו על הסכמים לרכישת גז משותפויות תמר כי עליהם להעביר את ההסכמים לאישורו. מדובר בחברת החשמל, דליה אנרגיות, קבוצת אדלטק, נייר חדרה ומשאב - כולם זקוקים לגז מתמר לצורך ייצור חשמל או לתהליכים תעשייתיים. הדרישה תחול גם על הסכמים שטרם נחתמו, בין היתר, עם יצרנית החשמל הפרטית דוראד וקבוצת החברה לישראל. במכתב נאמר כי "מבחינה ראשונית של ההסכמים...עולה כי הם מכילים, על פני הדברים, הסדרים כובלים ומצריכים אפוא קבלת אישור ממערך הפיקוח". במשרד הממונה מודאגים בעיקר מסעיף ה-Take or Pay בהסכמים, הקובע מהו השיעור המינימלי של גז שעבורו מתחייב הצרכן לשלם בכל מקרה. ה-Take or Pay המקובל עומד על 80%. החשש הוא כי יחס Take or Pay נמוך מדי יביא לתפיסת כל הקיבולת המוגבלת של צנרת ההולכה, תוך חסימת לקוחות עתידיים, כשבפועל כמות הגז שתירכש על-ידם תהיה קטנה בהרבה מזו שבהסכם.

בעקבות הסכם הגז עם חברת החשמל, מעלה היום כלל פיננסים ברוקראז' את מחיר היעד לשותפות בתמר: ישראמקו מ-53 אגורות ל-60 אגורות, אבנר מ-2.50 שקלים ל-2.70 שקלים ודלק קידוחים מ-14.5 שקל ל-15.7 שקל. ההמלצה נותרה על כנה - "קנייה" לישראמקו ו"תשואת יתר" לאבנר ולדלק קידוחים. ירון זר, אנליסט האנרגיה של כלל פיננסים ברוקראז' כתב כי "ההסכם הצפוי להיחתם מבטיח לתמר הכנסה שנתית של כ-600 מיליון דולר ובתרחיש הסביר של מימוש האופציה כ-1 מיליארד דולר בשנה. בנוסף, פוחת החשש מעיכוב במימון ובפיתוח הפרויקט. כפי שטענו בעבר הסכם זה מחויב המציאות. עם זאת, אישור דירקטוריון חברת החשמל את תנאי ההסכם המתגבש מוסיף ודאות משמעותית לפרויקט". עוד כותב זר כי "הסכם עוגן עם חברת החשמל יסלול את הדרך להסכמים עם צרכניות גז פוטנציאליות נוספות, כגון, דליה אנרגיות, דוראד, החברה לישראל, נשר, פז, דלק אשקלון ועוד. נזכיר כי בזמנו נחתם מכתב כוונות בין דליה אנרגיות ותמר לאספקת גז בהיקף של מיליארד דולר".

חברה ממשלתית נוספת מתנתקת מחברת החשמל ותעבור לצרוך חשמל פרטי. ל-TheMarker נודע כי חברת שיכון ובינוי אנרגיה מתחדשת, מקבוצת אריסון, זכתה במכרז של נמל אשדוד לאספקת חשמל פרטי בהיקף משוער של 170 מיליון שקל. מדובר באספקת חשמל שנתית של כ-10 מגה-ואט לתקופה של 12 שנה, עם אופציה להארכת תקופת ההתקשרות. נמל אשדוד צורך מדי שנה 30-35 מגה-ואט (בהספקים משתנים), בהיקף כספי של כ-15 מיליון שקל בשנה. לפי הערכות, עשוי המכרז לחסוך לנמל 7%-10% מהוצאות החשמל השנתיות. שיכון ובינוי זכתה במכרז שפורסם לפני חצי שנה ותספק את החשמל מתחנת הכוח אתגל שבבעלותה. תחנת הכוח פועלת במתחם אשקוגן, הסמוך לנמל אשדוד ולכן עשויה לחסוך בעלויות הולכת החשמל. משום כך נמנעו מרבית יזמי החשמל הפרטי מלהתמודד במכרז. התחנה פועלת באמצעות מזוט ומייצרת 26 מגה-ואט חשמל בלבד. ואולם שיכון ובינוי מתעתדת להרחיב את ההספק בתחנה ל-140 מגה-ואט עד 2013, שיוסק בגז טבעי בהשקעה מוערכת של כ-150 מיליון דולר. לפני כחצי שנה הקצתה שיכון ובינוי 44.44% ממניות הפרויקט לחברת דלק תשתיות. שיכון ובינוי תחזיק בשיעור דומה מהפרויקט. ביתרת המניות (11.1%) תחזיק אתגל אחזקות של רן קרול. תנאי הסף במכרז אפשרו התמודדות לתחנות כוח בהספק 50 מגה-ואט לפחות. במסגרת המכרז התמודדו היצרנים על שיעור ההנחה שיובטח לנמל ממח�

"אני לא רואה שנחתמים הסכמי גז בין שותפות תמר לחברת החשמל והלקוחות האחרים. אני שומע שהמחירים שמנסות השותפות להשיג הם מחירים שאי אפשר לקבל. ברור שבתנאים כאלה השוק לא יכול להישאר משותק. לכן אמרנו שאנו מתכוונים לבחון את האפשרות להכריז על הגז כמוצר בר פיקוח" - כך אומר שר התשתיות, עוזי לנדאו, בראיון ערב פתיחת ועידת האנרגיה של הארץ-TheMarker בשיתוף משרד עורכי הדין מ. זליגמן ושות'. בהתייחסות ללחץ הכבד שמפעילות שותפות תמר על חברת החשמל כדי שתסכים לייקר את הגז שתרכוש ממאגר תמר בכ-40% מגלה לנדאו: "ועדת המחירים אמורה היתה להתכנס כבר השבוע אך הדיון נדחה בינתיים, ויתקיים בהמשך. אני לא בעד איומים ולא בעד מעורבות ממשלתית במשק - אך רק אם המשק יכול להתנהל ללא כשלים. המצב כיום הוא כזה שלצערי הרב, צריך להגן גם על התעשייה וגם על הצרכן - וגם לדאוג לכך שיזמי הגז עצמם יוכלו להתקיים ולהתפתח בכבוד". שר האוצר קבע דד-ליין של חודש ימים עד שיתערב בתמחור הגז. "זה לא טוב שממשלה תתערב, אבל אם לא יהיה מנוס אז או שנכריז על מונופול ונקבע תקרת מחיר לגז, או שנלך על מהלכים קיצוניים - כמו למשל לאסור על חתימת חוזים ארוכי טווח - או שנפצל את מכירת הגז בין השותפות במאגרים". מדוע לא לפצל את הבעלות במאגרים כבר כעת, ולהבטיח תחרות בשוק הגז מבלי להזדקק לג

משרד מבקר המדינה בודק תלונות לאי סדרים מינהליים בקצא"א (חברת קו צינור הנפט אילת-אשקלון). ל"גלובס" נודע כי שאלות ממשרד מבקר המדינה הועברו לאחרונה לתגובת החברה. הבדיקה התייחסה לפעילויות עסקיות שונות של קצא"א, והתמקדה בהתקשרויות של החברה עם חברות פרטיות לביצוע פרויקטים בארץ ובחו"ל. פרויקטים עתידיים מדובר, בין היתר, בעבודות להרחבת חוות המכלים של קצא"א באשקלון, וכן בפרויקטים עתידיים שקצא"א מעוניינת להיכנס אליהם, בהם מיזם להקמת מתקן הנזלה לגז טבעי באשקלון או באילת, ומיזם להקמה של מסוף דלקים בקפריסין. קצא"א משתתפת במכרז להקמת המסוף באזור ואסיליקוס בדרום קפריסין. בשני הפרויקטים האחרונים, להקמת מתקן ההנזלה והקמת מסוף הדלקים בקפריסין, פעלה קצא"א תוך שותפות עם קבוצות עסקיות מרכזיות. קצא"א, שנוסדה ב-1968, ומוחזקת בבעלות משותפת לחברות דלק מישראל ולפרס (כיום איראן), מפעילה קווים המאפשרים הזרמה של דלק בין מסופי החברה באילת ובאשקלון. חווה לאחסון נפט ותזקיקים בנוסף היא מחזיקה בחוות מכלים בעלי יכולת אחסון של נפט ותזקיקים. בשטחי קצא"א באשקלון אמורה לקום תחנת הכוח הפרטית דוראד, שקצא"א מחזיקה 37.5% מהבעלות בה. ממשרד מבקר המדינה נמסר בתגובה, כי המשרד אינו נוהג להגיב על שאלות בנושא הבדיקות שהוא עורך.