Group items tagged

הנה זה מתחיל, ברגע שהטייקונים נכנסים לעסק מתחילים להקים תחנות כוח, אם צריך ואם לא! החברה הבת ICP מנהלת מגעים מתקדמים לרכישת מיזם צומת אנרגיה ■ הצטרפותה של התחנה החדשה תגדיל את יכולת ייצור החשמל בתחנות הכוח שבשליטת החברה לישראל ל-1,244 מגוואט שהם כמעט 10% מיכולת ייצור החשמל במדינה

החברה לישראל מוסיפה תחנת כוח גדולה למערך תחנות הכוח שבבעלותה: ל"גלובס" נודע כי החברה הבת ICP מנהלת מגעים מתקדמים לרכישת מיזם צומת אנרגיה. במסגרת המיזם תוקם תחנת כוח גדולה בהשקעה כספית כוללת של 2 מיליארד שקל ליד צומת פלוגות בדרום. הצטרפותה של התחנה החדשה תגדיל את יכולת ייצור החשמל בתחנות הכוח שבשליטת החברה לישראל ל-1,244 מגוואט (ראו טבלה) שהם כמעט 10% מיכולת ייצור החשמל במדינה. הרכישה מבצרת את מעמדו של עידן עופר, בעל השליטה בחברה לישראל, כיצרן החשמל הפרטי הגדול במדינה, הרחק לפני שאר היצרנים. מחפשת בקדחתנות מיזם צומת אנרגיה מוחזק בבעלות משותפת של רפק תשתיות ותקשורת ודלקיה, זרוע האנרגיה של קבוצת ויאוליה (50% כל אחת). דלקיה היא גם שותפתה הזוטרה (20%) של החברה לישראל ב-OPC, המקימה תחנת כוח פרטית גדולה (437 מגוואט) במישור רותם שליד דימונה. מדובר בתחנת הכוח הפרטית הגדולה הראשונה שצפויה לפעול בישראל. ביוני אשתקד חתמה OPC על עסקה בהיקף 440 מיליון דולר עם מיצובישי היפנית לרכישת טורבינת גז במחזור משולב (מתוצרת דייהו הקוריאנית) ולקבלת שירותי תחזוקה למשך 12 שנה. במסגרת אותה עסקה קיבלה OPC ממיצובישי אופציה לרכישת טורבינת גז תאומה בתנאים דומים מאותן חברות. מאז מחפשת OPC בקדחתנות אחר אתר מתאים להקמת תחנת הכוח הנוספת. תחילה ביק

תחילת הסיפור, לפני למעלה משנתיים, מספר חודשים לאחר שהוכרז ב-2009 מאגר 'תמר' כתגלית הגז הטבעי הגדולה בעולם, החלו חברה לישראל בהנהלתו של ניר גלעד ושותפות 'תמר', לנהל משא ומתן על עסקת הגז הגדולה במשק הישראלי לאחר החוזה הראשוני עם חברת החשמל. השותפות בקידוח 'תמר' - נובל אנרג'י, אבנר יהש, דלק קידוחים יהש, ישראמקו יהש ואלון גז - שכבר חתמו על מזכרי הבנות עם מספר חברות לאספקת גז טבעי היו אמורות לחתום על חוזה סופי עם החברה לישראל עד סוף 2010. אך כינון ועדת ששינסקי וסיכול הנחת צינור גז תת-ימי לנקודת כניסה צפונית במקביל הטילו חוסר וודאות על פיתוח תגלית 'תמר' ושלחו את החברה לישראל, הנמצאת בשליטת עידן עופר, לחתום במפתיע על חוזים ארוכי טווח לרכישת גז טבעי בעלי פוטנציאל כולל לעבור את ה-10 מיליארד דולר עם ספקית הגז המצרית EMG, שנמצאת כעת בעיצומו של סכסוך עסקי-מדיני עם מצרים. "ניהלנו מו"מ עם שני הספקים. בשלב מסוים, מסיבות שאינן תלויות בנו - ספק הגז הכחול-לבן לא היה מסוגל להתחייב ללוחות זמנים שעומדים בפעילות שלנו, ולא למועד סיום על החתימה עצמה", אמר ניר בשיחת ועידה לאחר החתימה עם המצרים. לסיפור המלא היום כבר ידוע כי החוזים, שכללו את חברות מפעלי ים המלח של כיל, כרמל אולפינים וגדיב תעשיות פטרוכימיה מקבוצת בזן, חברות או.פי.סי רות

ראשי חברת החשמל קוראים בחודשים האחרונים להתגייסות המדינה לעזרת החברה הקורסת. הציבור נרתם לחילוץ באמצעות נשיאה בנטל התייקרות החשמל ב-25%; משרד האוצר העמיד עבור החברה ערבויות ב-4.5 מיליארד שקל; והחברה התחייבה אף היא להתייעל. אלא ששמו של מגזר אחד נעדר מרשימת הנרתמים להצלת החברה - העובדים. עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם ל-TheMarker נודע כי במאי-יוני יצאו וייצאו לא פחות מ-1,000 עובדי חברת החשמל ובני משפחותיהם לנופש בכמה יעדים ברחבי העולם. כך למשל יצאו בחודש האחרון, בשלושה מחזורים, עשרות מהטכנאים וההנדסאים בחברה, שאליהם נלוו גם בנות זוגם, לנופש של כשבוע ימים בסין. כל עובד שילם בעבור הנסיעה סכום של 1,150 דולר. היקף הסבסוד מוערך ב-1,000 דולר לנוסע, ובסך הכל יצאו לסין 150 נוסעים. ובעוד המחזור השלישי והאחרון של הטכנאים עושה דרכו חזרה לישראל - החלו בחברה להיערך להוצאת ארבעה מחזורי עובדים נוספים למוסקווה. כאן מדובר בנופש המיועד לעובדי מגזר הייצור בחברה, אך לא לבנות זוגם של העובדים. בסך הכל תיפרד החברה למשך כשבוע מ-400 עובדים, אשר ינפשו באותה עת ברוסיה. בשבוע שעבר אף הקדימו לצאת למוסקווה כמה מראשי הוועד הצפוני של עובדי החברה - כדי "להכין את השטח". אם לא די בכך, הרי שבאיחור של כמה חודשים, מתכוו�

הקמת תשתית ליצוא גז טבעי מישראל תאפשר את קיומו של שוק מסחרי פעיל, תתמרץ פיתוח שדות גז נוספים, תגוון את ספקי הגז של ישראל ותסייע בפתרונות אחסון לגז - כך טוענת חברת נתיבי גז הממשלתית (נתג"ז) בנייר העמדה שהגישה לוועדה הבין-משרדית לבחינת שימושי הגז הטבעי. לטענת נתג"ז, ישראל יכולה לייצא כמות שנתית של 7 מיליארד מ"ק גז בשנה (BCM), ועדיין לשמור על עתודות גז שיספיקו לצורכי המשק למשך 50 שנה. לפיכך, מציעה נתג"ז להקים מתקן הנזלת גז (LNG) בבעלות ממשלתית מלאה או חלקית במפרץ אילת. ואולם הנתונים שעליהם התבססה נתג"ז נשענים על נתוני היצע וביקוש שאינם בהכרח מוכחים. נתג"ז מתבססת על הערכת המכון הגיאולוגי האמריקני שלפיה באגן הים התיכון המזרחי ישנן רזרבות גז בהיקף 3,400 BCM, שמהן שני שלישים במים הכלכליים של ישראל. כמו כן חישבה החברה את הביקושים לגז במשק החשמל בלבד, תוך התעלמות מביקושי תעשייה ותחבורה שעשויים להגדיל את צריכת הגז במודל ב-25%. לטענת נתג"ז, הביקוש העולמי ל-LNG צפוי לגדול בשנים הבאות, בעיקר באירופה ובמזרח הרחוק. נתג"ז שוללת הקמת תשתית ייצוא בקפריסין, משיקולים אסטרטגיים, וכן שוללת הקמת תשתית צפה (FLNG) מאחר שמדובר ב"טכנולוגיה בשלביה הראשוניים". לפיכך, ההמלצה היא להקמת מתקן יבשתי בעלות מוערכת של 5.6 מיליארד דולר, לרבות הנחת צי�

נתג"ז בעד לייצא את הגז באמצעות מתקן LNG שיוקם באילת (וצינור באורך 255 ק"מ), חח"י בעד לשמור עתודות. נתיבי גז: לישראל יהיה די גז טבעי ל-50 שנה הקמת תשתית ליצוא גז טבעי מישראל תאפשר את קיומו של שוק מסחרי פעיל, תתמרץ פיתוח שדות גז נוספים, תגוון את ספקי הגז של ישראל ותסייע בפתרונות אחסון לגז - כך טוענת חברת נתיבי גז הממשלתית (נתג"ז) בנייר העמדה שהגישה לוועדה הבין-משרדית לבחינת שימושי הגז הטבעי. לטענת נתג"ז, ישראל יכולה לייצא כמות שנתית של 7 מיליארד מ"ק גז בשנה (BCM), ועדיין לשמור על עתודות גז שיספיקו לצורכי המשק למשך 50 שנה. לפיכך, מציעה נתג"ז להקים מתקן הנזלת גז (LNG) בבעלות ממשלתית מלאה או חלקית במפרץ אילת. ואולם הנתונים שעליהם התבססה נתג"ז נשענים על נתוני היצע וביקוש שאינם בהכרח מוכחים. נתג"ז מתבססת על הערכת המכון הגיאולוגי האמריקני שלפיה באגן הים התיכון המזרחי ישנן רזרבות גז בהיקף 3,400 BCM, שמהן שני שלישים במים הכלכליים של ישראל. כמו כן חישבה החברה את הביקושים לגז במשק החשמל בלבד, תוך התעלמות מביקושי תעשייה ותחבורה שעשויים להגדיל את צריכת הגז במודל ב-25%. לטענת נתג"ז, הביקוש העולמי ל-LNG צפוי לגדול בשנים הבאות, בעיקר באירופה ובמזרח הרחוק. נתג"ז שוללת הקמת תשתית ייצוא בקפריסין, משיקולים אסטרטגיים, וכן שוללת הקמת תשתי�

מנכ"ל חברת החשמל, אלי גליקמן, הורה על קיצוץ של מיליארדים מתקציב החברה ל-2012, כולל פגיעה בפרויקטים קריטיים למשק החשמל. מתוכנית הקיצוצים שהוצגה להנהלה עולה כי החברה לא תשקיע ב-2012 בחיבורם לרשת של יצרני החשמל הפרטיים ומיזמי אנרגיה מתחדשת. הקיצוץ צפוי לפגוע בפרויקטים בהיקף מיליארדי דולרים, ובהם תחנת הכוח OPC של החברה לישראל ו-ויאוליה במישור רותם, ותחנת הכוח דוראד באשקלון. הקיצוץ הצפוי מעורר תרעומת בממשלה, לאחר שרק בשבוע שעבר אושרה לה העלאת תעריפים של 4.5%. ל"גלובס" נודע כי גליקמן דרש העלאה של 7% כשהופיע בפני רשות החשמל. מסלול התנגשות גורמים מקצועיים מעריכים שהקיצוץ המתוכנן יביא למצב שבו תחנות כוח יעמדו מוכנות אך מושבתות משום שלא יחוברו לרשת, ובזמן שהחברה לא תוכל לספק את מלוא הביקושים לחשמל. "הנהלת חברת החשמל בחרה ללכת במסלול של התנגשות עם המדינה", אמר ל"גלובס" גורם בכיר במשק האנרגיה. "הפגיעה ביצרני החשמל הפרטיים היא רק הצעד הראשון. אם המדינה לא תתעשת, זה ייגמר בהפסקות חשמל נרחבות שיעוררו מהומות". הקיצוץ בתקציב הפיתוח הוא חלק מקיצוץ רוחבי שמקדם המנכ"ל על רקע המצב הפיננסי הקשה של החברה. הקיצוץ מעורר סערה בקרב מנהלי היחידות בחברה, ובאחת הישיבות האחרונות אף התחוללה תקרית שבה התפרץ בצעקות סמנכ"ל הלקוחות, אשר

נובל אנרג'י: "רצוי שלא תתערבו בתמחור הגז שלנו" עתודות הגז הטבעי של ישראל מספיקות לעשרות שנים של צריכה עצמית, גם לצד יצוא, ואם תוגבל מכירת הגז לחו"ל, לא יפותחו מאגרי גז נוספים - כך טוענת חברת נובל אנרג'י האמריקאית בנייר העמדה שהגישה לוועדה הבין-משרדית לבחינת מדיניות השימושים של ישראל בענפי הגז והנפט. צילום: רויטרס לטענת נובל, מפעילת קידוחי תמר, דלית ולוויתן, נכונות של חברות בינלאומיות להשקיע בישראל מותנית במדיניות יצוא איתנה, וחלון ההזדמנויות של ישראל להפוך ליצואנית גז הולך ונסגר. זאת, טוענת נובל, בשל העובדה כי במזרח הרחוק נחתמים כיום חוזים ארוכי טווח לאספקת גז טבעי נוזלי (LNG), וייתכן כי ישראל תיוותר בלי קונים לגז שלה. כמו יתר המצדדות ביצוא, מתבססת נובל בהערכותיה על דו"ח המכון הגיאולוגי האמריקני, שלפיו האגן המזרחי של הים התיכון עתיר מרבצי גז, ובשטחי המים הכלכליים של ישראל ייתכנו 2,530 BCM של גז. זאת, כאשר לפי חישוביה, מעריכה נובל את צריכת הגז בישראל עד 2040 ב-370 BCM בלבד לייצור חשמל, 90 BCM לתעשייה ו-20 BCM לתחבורה. לטענת נובל, צריכה זו תאפשר יצוא של 1,800 BCM לפחות, בלי לפגוע בצורכי המשק. באשר לרעיון לפתח בישראל תעשייה לניצול הגז הטבעי - למשל, בייצור מתנול - טוענת נובל כי ישראל ממילא לא תוכל להתחרות במדינות המחזיקו�

עתודות הגז הטבעי של ישראל מספיקות לעשרות שנים של צריכה עצמית, גם לצד יצוא, ואם תוגבל מכירת הגז לחו"ל, לא יפותחו מאגרי גז נוספים - כך טוענת חברת נובל אנרג'י האמריקאית בנייר העמדה שהגישה לוועדה הבין-משרדית לבחינת מדיניות השימושים של ישראל בענפי הגז והנפט. צילום: רויטרס לטענת נובל, מפעילת קידוחי תמר, דלית ולוויתן, נכונות של חברות בינלאומיות להשקיע בישראל מותנית במדיניות יצוא איתנה, וחלון ההזדמנויות של ישראל להפוך ליצואנית גז הולך ונסגר. זאת, טוענת נובל, בשל העובדה כי במזרח הרחוק נחתמים כיום חוזים ארוכי טווח לאספקת גז טבעי נוזלי (LNG), וייתכן כי ישראל תיוותר בלי קונים לגז שלה. כמו יתר המצדדות ביצוא, מתבססת נובל בהערכותיה על דו"ח המכון הגיאולוגי האמריקני, שלפיו האגן המזרחי של הים התיכון עתיר מרבצי גז, ובשטחי המים הכלכליים של ישראל ייתכנו 2,530 BCM של גז. זאת, כאשר לפי חישוביה, מעריכה נובל את צריכת הגז בישראל עד 2040 ב-370 BCM בלבד לייצור חשמל, 90 BCM לתעשייה ו-20 BCM לתחבורה. לטענת נובל, צריכה זו תאפשר יצוא של 1,800 BCM לפחות, בלי לפגוע בצורכי המשק. באשר לרעיון לפתח בישראל תעשייה לניצול הגז הטבעי - למשל, בייצור מתנול - טוענת נובל כי ישראל ממילא לא תוכל להתחרות במדינות המחזיקות כבר בתשתית ייצור כזו. צ'רלס דיווידסון צילום

המשא ומתן בין החברה לישראל לבין הכשרה אנרגיה, המחזיקה בנתחים מרישיונות חיפושי הגז הימיים "מירה" ו"שרה" הופסק - כך דיווחה היום חברת החיפושים שבשליטת עופר נמרודי. בחודשים האחרונים התנהל משא ומתן בין הצדדים על רכישת גז טבעי על ידי החברה לישראל, צרכנית הגז הטבעי השנייה בגודלה בישראל לאחר חברת החשמל - אם אכן יימצא כזה ברישיונות. הפסקתו של המו"מ מנומקת בלקוניות בכך שה"צדדים לא הגיעו להסכמות במספר נושאים". המסחר במניית הכשרה אנרגיה הופסק בעקבות הידיעה. הכשרה אנרגיה היא השותפה הגדולה ברישיונות חיפושי הגז הימיים "מירה" ו"שרה" שקידוח האקספלורציה (היתכנות) שיוכיח האם קיים בהם גז או נפט צפוי להתחיל בחודשיים הקרובים. החברה לישראל בחנה השקעה ישירה בהכשרה אנרגיה, שצריכה לגייס כמה מיליוני דולרים לקופתה או רכישת גז טבעי ממנה. לגבי הנושאים השנויים במחלוקת, ההערכות הן כי מדובר במחיר הגז הטבעי שתשלם החברה לישראל, כאשר השבוע הודיעה חברת החשמל כי סגרה על מחיר של כ-5.13 דולרים ליחידה. כעת נראה כי החברה לישראל שבה להתמקד בגז הטבעי של תמר. נושא שנוי במחלוקת נוסף הוא מועד ההשקעה, שכמובן תלוי רבות באם יימצא גז בשני הרישיונות. את התשובה צופים המשקיעים כי יקבלו ברבעון הראשון של 2012, עם הגעתה של אסדת הקידוח, ההומר פרינגטון, �

>> "האוצר ירק שוב בפרצופו של הציבור", כך התבטא אחד השרים על הצעת משרד האוצר להסדר עם חברת כיל (כימיקלים לישראל). "ההסכם עם כיל הוא הסכם כניעה", המשיכה ח"כ שלי יחימוביץ' ושילבה לא אמת בדבריה על כך ש"העלאת התמלוגים ל-10% היתה כבר קיימת בחוק". "אמא של השקשוקות", פסקה עורכת הדין של עמותת אדם טבע ודין, שכנראה לא מודעת שהשקשוקה המקורית, מכירת צים, הסבה ומסבה הפסדים של מאות מיליוני דולרים בשנה דווקא לחברה לישראל, ולא למדינה שמכרה אותה. אדם טבע ודין קראה להקמתה המיידית של ועדת ששינסקי ב', ויחימוביץ', שהרגישה כיצד עורכת הדין הצעירה מזנבת בה, מיהרה להגיב בתביעה להלאמתה של כיל עד יעבור זעם. שתיהן התעלמו מדבריו של פרופ' איתן ששינסקי, יו"ר הוועדה המקורית והמיועד לעמוד גם בראש ועדה ב' אם אכן תוקם, שההסכם סביר. הטענה של המתנגדים להסכם שהוצע בין האוצר לכיל היא שוועדת ששינסקי ב' היתה פוסקת שיש להעלות דרמטית את שיעור התמלוגים שכיל תשלם. צילום: אמיל סלמן שמה הרשמי של ועדת ששינסקי היה "הוועדה לבחינת המדיניות הפיסקלית בנושא משאבי נפט וגז בישראל". אחד הרכיבים המרכזיים בעבודתה היה בחינה השוואתית של חלקה של המדינה (Government Take) מתוך הרווחים הנובעים מהפקת הנפט: "מטרת ההשוואה הבינלאומית היא לבחון את מיקומה של המערכת הפיסקלית בישרא�

מועד תחילת ההזרמה של גז ממאגר תמר לישראל יידחה במספר חודשים עד שנה, אם עסקת הענק עם חברת החשמל לא תיחתם החודש. כך מעריכים גורמים במשק האנרגיה. הגז מתמר אמור להגיע לישראל החל מאמצע 2013, אולם ההסכם שיאפשר את המשך הפיתוח של המאגר לא הוצג עדיין בפני דירקטוריון חברת החשמל. אם לא ייחתם ההסכם עד סוף החודש, עלולים הבנקים הזרים המלווים את הפרויקט לעצור את המשך המימון - מהלך שיביא לדחייה ממושכת בעבודות. עסקת העשור ל"גלובס" נודע כי מנכ"ל חברת החשמל, אלי גליקמן, טרם החליט אם לקבל את התנאים שסוכמו בין החברה לבין שותפות תמר, על רקע חששותיו שהמחיר שסוכם יעורר תגובה ציבורית קשה. מצד שני, ניתן לפרש את התנהלותו של גליקמן כהליכה על הקצה, בניסיון לסחוט מתשובה ושותפיו הורדת מחיר של הרגע האחרון. במשרד התשתיות יש רגישות רבה לעיכובים אפשריים בהגעת הגז מ"תמר", לאור המחסור בגז טבעי במשק, שצפוי להחריף ב-2012, עם התרוקנות המאגר הישראלי מרי-B. המחסור הביא כבר להתייקרות החשמל ב-15% השנה בגלל הפסקות בהזרמת הגז ממצרים. ההסכם בין חברת החשמל לתמר יכול להיחשב לעסקת העשור בשוק האנרגיה, עם היקף כספי המוערך ביותר מ-15 מיליארד דולר. המו"מ בין חברת החשמל לתמר, שהחל לפני יותר משנתיים, הגיע למעשה לסיומו בשבועות האחרונים, לאחר שהושגו הסכמות בכל ה�

שנה וחצי חלפה מאז שהכריזה ממשלת ישראל מלחמה על התלות שלה ושל העולם המערבי בנפט. 1.5 מיליארד שקל הוקצבו אז למימון "תוכנית לאומית להפחתת התלות העולמית בנפט לתחבורה", שעל ביצועה הופקד משרד ראש הממשלה, באמצעות המועצה הלאומית לכלכלה. התוכנית נועדה לתמוך במחקר ובפיתוח של תחליפי נפט בתחבורה - כמו שימוש בדלקים ביולוגיים, תחליפי דלק מגז, רכב חשמלי והגברת הנצילות במנועים. זאת, משום שכ-60% מהנפט המופק בעולם משמש להנעת כלי רכב. שגיא דגן, סובחי בשיר, עמרי רוטמן, עודד דיסטל, רענן הרצוג, רוני זומר צילום: עופר וקנין ההחלטה על התוכנית התקבלה לאור הערכות כי מחירי הנפט ימשיכו להאמיר בשנים הבאות בעקבות הביקושים הגואים, בעיקר בהודו ובסין, ויביאו להגברת התלות האסטרטגית המסוכנת של מדינות המערב במדינות לא דמוקרטיות ואף עוינות לישראל, השולטות במאגרי הנפט המידלדלים. אלא שבתקופה שכבר חלפה מאז ההכרזה על התוכנית, מחיר חבית נפט דווקא ירד, והתוכנית לא צברה עדיין תאוצה. רק בחודש שעבר למשל מונה לה מנהל ראשון - וגם הוא ייתקל בקשיים הביורוקרטים שאותם התוכנית מבקשת לחסוך מהיזמים, מהמדענים והמשקיעים. ביום רביעי הקרוב תקיים התאחדות התעשיינים כנס בנושא האתגרים בפיתוח שוק של תחליפי דלקים בישראל, במסגרת תערוכת הקלינטק הבינלאומי

"הוותיקה מבין החברות המיוצגות בפאנל היא קיימא (Kaiima) ממושב שרונה שלמרגלות הר תבור, המעסיקה לא פחות מ-200 עובדים בהשבחת גידולי שדה (אגרו-ביוטכנולוגיה). זאת, לאחר שפיתחה טכנולוגיה שמאפשרת יבול גבוה ועמיד למחלות. מכאן, קצרה היתה הדרך של החברה לתחום הביו-דיזל, שם היא נחשבת למובילה עולמית בהפקתו מצמח הקיקיון. "יש לנו מעבדה של 500 דונם, שבה הצלחנו לפתח זנים חדשים של קיקיון נמוך, המתאים לקציר המכני. אנחנו מגיעים כיום לעלות הפקת ביו-דיזל במחיר של 85 דולר לחבית - והיעד הוא להגיע ל-65 דולר לחבית, באמצעות הגדלת היבול לדונם, הגדלת שיעור השמן בגרעין הקיקיון והורדת רעילותו", מספר סמנכ"ל הכספים של קיימא, עמרי רוטמן. קיימא כבר מוכרת ותומכת בפרויקטים בעולם (בפנמה, בהאיטי, במקסיקו, בקזחסטן ובארה"ב), ועד כה גייסה כ-30 מיליון דולר מקרן קליינר-פרקינס (אחת המובילות בעולם), קרן ההון סיכון DFJ, בית ההשקעות תמיר פישמן וחברת מיצוי היפנית. חברה מבטיחה נוספת, אשר החלה בתמיכת חממה טכנולוגית ממשלתית, היא טרנס ביו-דיזל, אשר הוקמה ב-2007 בשפרעם על ידי ד"ר סובחי בשיר, ומוחזקת כיום בבעלות משותפת לו, לבית ההשקעות אלטשולר שחם ולקרן אקווה-אגרו של קבוצת גאון. טרנס פיתחה אנזימים עמידים להפקת ביו-דיזל גם מחומרי גלם זולים ונחותים יותר, כמו שמן ומתנו

קבוצת החברה לישראל דחתה הצעה לעסקת "הצרחה" בין הגז הטבעי שרוכשות שתי החברות הבנות שלה: בזן (בית הזיקוק בחיפה) וכיל. ל-TheMarker נודע כי המשרד להגנת הסביבה הציע באחרונה לבז"ן לרכוש את הגז שמסופק למפעלי החברה אחות, כיל, בדרום הארץ. זאת, כדי שבית הזיקוק יעמוד בתקנות הגנת הסביבה שבהן הוא מחוייב, חרף המחסור המשקי בגז טבעי. מחסור זה גורר את בזן לעשות שימוש חלופי ומזהם במזוט. זאת, כשנגד בזן ומנהליה תלוי ועומד צו אישי בחתימת השר להגנת הסביבה, המחייב את החברה להפחית את פליטות המזהמים משטח המפעל - ללא קשר להשלמת תשתית הזרמת הגז הטבעי. תכלית ההצעה נועדה לפיכך למנוע את הפעלת הצו וכן למנוע את חזרת הזיהום לריכוז האוכלוסייה שבמפרץ חיפה - לטובת שריפת מזוט בעיקר באזור ים המלח. ואולם, בקבוצת החברה לישראל דחו את ההצעה. זאת, לאחר שפקע הסדר ביניים נוסף שהציע המשרד להגנת הסביבה לבזן. לפי הסדר מקל זה, חושב היקף השימוש במזוט בבית הזיקוק לפי מספר שעות ולא לפי ימי הפעלה. כיל רוכשת מאז 2009 גז טבעי משותפות ים תטיס בחוזה חמש-שנתי בהיקף כולל של 2 מיליארד מ"ק (BCM). לפני שנתיים החליטה החברה לישראל לפצל את רכש הגז הנוסף הדרוש לחברות הבנות שלה בין שני ספקי הגז למשק - EMG המצרית ושותפות תמר. בסוף 2010 חתמה בזן עם EMG על רכישת 55% מהגז הדרוש לה לצרכי�

חברת HelioFocus הישראלית שבבעלות ICG, הזרוע הירוקה של קבוצת החברה לישראל חתמה על מזכר הבנות להקמת הפרויקט המסחרי ראשון באסיה, עבור חברת האנרגיה הסינית TaiQing. במסגרת הפרויקט תקים HelioFocus תחנה סולארית בהיקף של 10MW עבור החברה הסינית במונגוליה התיכונה. הקמת הפרויקט מתוכננת ל-2014 ושלב ראשון יסתיים כבר ב-2013. החברה שנוסדה ב-2007 ועוסקת בפיתוח מערכות תרמו-סולאריות המשלבות בין טמפרטורות גבוהות ותפוקה שעתית שנתית מרבית תוך שמירה על מבנה עלויות נמוך. החברה פועלת בשוק ה- Utilities והמוצר הראשון שלה הינו מערכת ייחודית של תגבור (Boosting) לתחנות כוח קיימות באמצעות קיטור. ... מנכ"ל HelioFocus אורן גדות ציין כי השוק הסיני מתאפיין באזורי קרינה נמוכה ושעות סולאריות מועטות. לדבריו "היתרון הבולט של הטכנולוגיה שלנו הוא ביכולתה להגיע לטמפרטורות גבוהות גם בתנאי קרינה נמוכים כתוצאה מיחסי ריכוז גבוהים, וביכולת להפיק יותר אנרגיה שעתית שנתית מכל מערכת סולארית תרמית אחרת, כתוצאה ממערכת העקיבה הדו-צירית של המוצר".

התעשייה הישראלית עדה בחודשים האחרונים לתופעה מעניינת: ככל שמעמיק המשבר הכלכלי בעולם וככל שהתחזיות לגביו מתקדרות - כך גובר זרם החברות הבינלאומיות שמחפשות דריסת רגל בישראל ומשגרות לכאן את בכיריהן. "הסיבה העיקרית להשקעה שלנו בישראל היא מצד אחד התיאבון הגדל לאתר טכנולוגיות חדשניות, ומצד שני ההיצע המשמעותי והייחודי של ממציאים, יזמים וטכנולוגיות הקיים בישראל", מסביר גילאן לקוייר (Ghislain Lescuyer), סגן נשיא לאסטרטגיה ופיתוח עסקי בענקית התשתיות הצרפתית אלסטום - ומחזק את הפרשנות הרווחת לתופעה. "אלסטום מאמינה כי ללא חדשנות טכנולוגית בקצב מואץ וללא הקצאת משאבים ניכרים למחקר ולפיתוח, לחברה בסדר גודל שלנו אין זכות קיום בתעשייה כיום". גילאן לקוייר צילום: עופר וקנין לקוייר משוכנע כי ימצא בישראל את הערך המוסף שמבקשת אלסטום להשיג, ואף הגיע בחודש שעבר לישראל כדי לבחון כמה סטארט-אפים המהווים יעד להשקעה של הורייזן גרינטק ונצ'רס. זהו מיזם השקעות חדש שבו אלסטום שותפה (50%) עם רותם תעשיות (20%) וחברת גפן ביומד השקעות (30%). "כלכלת ישראל במגמת צמיחה", הוא אומר. "מדובר בכלכלה יציבה בעלת פוטנציאל צמיחה בטווח הקרוב והרחוק. התפעמתי בעיקר מרוח היזמות, מההיקף העצום של מיזמים טכנולוגיים, מהחדשנות הטכנולוגית והעסקית ומהנחישות לה�

זינוק נוסף בתעריפי החשמל? ירידת לחץ בלתי צפויה מאלצת את מאגר ים תטיס להפחית עוד יותר את הזרמת הגז לישראל. ל"גלובס" נודע כי בישיבה שהתקיימה אתמול (א') במשרד האנרגיה והמים, הודיעה חברת נובל אנרג'י כי תיאלץ לבצע הפחתה נוספת בהיקף הפקת הגז מבארות "Mari-B" של מאגר ים תטיס. בנובל לא יודעים עדיין להעריך בכמה תרד תפוקת המאגר, ומחכים לתוצאות בדיקות המהנדסים של החברה. מדובר במאגר היחיד המזרים לישראל גז, לאחר הפסקת הזרמת הגז המצרי מסיני. זרימת הגז המצרי חודשה לפני כשבוע, אך מדובר בכמויות קטנות מאוד. כמות הסולר תגדל הירידה החדשה בכמות הגז שמספקת ים תטיס, תיאלץ את חברת החשמל להגדיל עוד יותר את כמות הסולר שהיא רוכשת לצורך ייצור חשמל. רכישות הסולר מייקרות את תעריף החשמל בעשרות אחוזים. עד כה דיווחה החברה כי תזדקק ל-10 מיליארד שקל נוספים השנה למימון רכישות הסולר, ועל רקע זה דרשה להעלות את תעריפי החשמל מיידית ב-30%. בסופו של דבר, הצליח צוות מיוחד בראשות מנכ"ל האוצר בפועל, דורון כהן, לפרוס את העלייה הצפויה על פני 3 שנים במנות של 5%-6% בכל שנה. צמצום נוסף עשוי להעלות מחדש את הדרישה לייקור תעריף החשמל. בנוסף, צפויים להיפגע מההפחתה הלקוחות העסקיים של ים תטיס, ובהם בזן, נייר חדרה ונשר. נציגי ים תטיס ייפגשו בימים הקרובים עם הלקוחות

חברת החשמל הצרפתית EDF הציעה לישראל לסייע בחכירת גנרטור של 20 מגה-וואט בקיץ הקרוב. זאת, במסגרת פגישה בין שר האנרגיה והמים, עוזי לנדאו, לבין בכירי החברה בביקור השר בצרפת. רזרבת החשמל צפויה להיות נמוכה מאוד בקיץ, על רקע הביקושים הגבוהים והקשיים באספקת החשמל, בשל המחסור בגז טבעי וכן תקלות שונות במערך הייצור בחברה. בשל כך, קיים חשש מהפסקות חשמל במקרה של תקלות במערך הייצור או ביקוש גדול מהרגיל. לפיכך, מתכנן המשרד לרכוש גנרטורים ניידים לשימוש חברת החשמל. מדובר ברכש של שמונה גנרטורים בהספק 25 מגה-וואט כל אחד, בעלות כוללת של כ-200 מיליון דולר. "כרגע אנחנו מבקשים לדעת על כל גנרטור הקיים בעולם שניתן לעשות בו שימוש לטובת הציבור הישראלי", אמר לנדאו. החברה הצרפתית הציעה להחכיר לישראל גנרטור בהספק 20 מגה-וואט לקראת אוגוסט. במסגרת הפגישה דנו לנדאו והנרי פרוגליו, יו"ר ומנכ"ל EDF, בשיתופי פעולה עתידיים בין החברה הצרפתית וחברת החשמל. בין היתר, דובר על שיתוף פעולה בבניית תחנה D העתידית באשקלון, שתופעל בפחם וגז. "מדובר בתחנה שהקמתה משמעותית ליצירת הביטחון והעצמאות למשק האנרגיה, נרצה לראות אותה קמה בהקדם האפשרי", אמר לנדאו. פרוגליו התייחס לפרויקט הרכבת הקלה בירושלים, שבו היה מעורב בתפקידו הקודם כיו"ר ואוליה העולמית, ואמר �

חברת החשמל הצרפתית EDF, באמצעות חברה בת ישראלית, זכתה במכרז למגרש נוסף במצפה רמון, בשטח 140.3 דונם, שעליו תשלם 30.1 מיליון שקל. המחיר משקף 215 אלף שקל לדונם. בשטח יוקם מתקן בהספק של כ-7 מגה-ואט. יו"ר EDF EN ישראל, סיגל נעים, מסרה כי החברה גאה בזכייה, ותברך על כל התנהלות של מדינת ישראל, שתקדם קוהרנטיות של החלטות בין משרדי הממשלה, כדי לאפשר ייצור חשמל בהיקפים נרחבים באנרגיות מתחדשות ובתעריפים הנמוכים ביותר. הידיעה הזו פורסמה בסוף השבוע בתקשורת ולא קיבלה את ההבלטה לה היא ראוייה.edf היא ענק אנרגיה צרפתית שישראל מחזרת אחריה מזה שנים.לכניסתה לפעילות בישראל יש חשיבות רבה ביותר.לאחר שנובל אנרג'י האמריקאית שברה את החרם של חברות הדלקים על ישראל והפכה את ישראל לשחקנית חשובה בתחום זה, הצטרפות החברה הצרפתית תחזק את מעמד ישראל כשחקן חשוב בתחומי האנרגיה. שר האנרגיה והמיים עוזי לנדאו תרם תרומה חשובה למהלך האחרון כאשר השתתף לפני כשנה בכנס בנושאי אנרגיה שאורגן על ידי EDF בפריס והזמינן את נשיא ומנכ"ל החברה הנרי פרוגליו לבקר בישראל. הביקור צפוי השנה. הזכייה במכרז הסולארי היא מעין יריית ניסיון. הצרפתים לוטשים עין אל חברת החשמל הישראלית ומגששים מזה מספר שנים אם ניתן לרכוש בה חלק.במהלכים הללו ממלאים תפקידי מפתח עורך הדין משה ש�

שוב פיצוץ בצינור הגז שמוביל גז ממצרים לישראל, עקב פעילות טרור במצרים. לפי דיווח באתר האינטרנט המצרי Ahram Online, היום (א') התרחש בצינור פיצוץ עשירי במספר השנה, מה שצפוי עוד יותר לעכב את הזרמת הגז לישראל. גם לפני הפיצוץ היום לא מוזרמת בימים אלה אספקת גז מהצינור המצרי, לאחר פיצוץ שהפסיק את ההזרמה לפני מספר שבועות (ב-28 בנובמבר). למעשה, מאז חודש יוני לא מוזרם גז ממצרים לישראל, למעט יומיים שבה חודשה האספקה. הצינור סמוך לאל-עריש במצרים היה קורבן להתקפות טרור חוזרות בשנה האחרונה, ואספקת הגז ממנו לישראל הופסקה פעמים רבות. את הצינור בנתה חברת EMG בין אל עריש לאשקלון, בעלות כספית של כ-460 מיליון דולר. אמפל, הנמצאת בשליטת יוסי מימן, מחזיקה ב-12.5% מחברת EMG, ומדובר בנכס העיקרי של החברה. מניית אמפל רשמה ירידה של יותר מ-80% מתחילת השנה, וההון העצמי שלה הסתכם בסוף חודש ספטמבר ב-133 מיליון דולר.

למה נגמר הגז? "כי כמה משרדי ממשלה שולטים בשדה" שר האנרגיה והמים הציג בכנס הרצליה את מדיניות "לשמור ולייצא"- למרות שוועדה שמינה בעניין תגליות הגז עדיין לא הציגה את עמדתה 10:26 02.02.2012 מאת: איתי טרילניק "זה מה שקורה כשיותר ממשרד אחד מקבל החלטות ומשפיע בצורה מאסיבית בנושא האנרגיה" - כך אמר היום שר האנרגיה והמים, עוזי לנדאו, בכנס הרצליה, בעניין הידלדלות מאגר הגז בקידוח ים תטיס. לנדאו גם הביע את עמדתו בעד מדיניות של "לשמור ולייצא" בעניין תגליות הגז הטבעי - למרות שוועדה שמינה טרם הציגה את עמדתה. לנדאו אמר בכנס כי "אנחנו רואים בתמונה שלפנינו את הפוטנציאל הגלום באגן המזרחי של הים התיכון. זו תמונה שהוצגה לפני כשנה וחצי, על הפוטנציאל בכל האגן המזרחי של של הים התיכון, פוטנציאל של 3,500 BCM. מתוך זה, בשדות של ישראל (תמר, דלית ולוויתן) יש כ-750 BCM. לפנינו הרישיונות שחולקו, קו הגבול בין ישראל וקפריסין. יש הערכה שבישראל יש כמות שהיא אולי כפולה בהשוואה למה שמצאנו עד כה. מרבית הרישיונות, ההיתרים לחיפוש, כבר ניתנו. היתה תקופה שהיה אינטרס להביא כמה שיותר מתעניינים כשעוד לא מצאו גז. צריך לשים לב שכך שמעבר לבארות, חשוב לראות את הצנרת שמחברת את מאגרי הגז לישראל. יש צינור שדרכו לא עובר גז מאל-עריש (עוברת כמו חלקית, א"ט), צינורות בים מק�

שר התשתיות הלאומית, ד"ר עוזי לנדאו, נזעק מביקורו בגולה הדוויה (ארה"ב) כדי להגיב לתקלה במאגר ים תטיס, שניתקה את ישראל שלשום מאספקת גז. השר הנכבד, המאמין בטקטיקה שלפיה ההגנה הכי טובה היא ההתקפה, הטיח שורה של דברי ביקורת בכל האשמים לדידו במצב שנוצר. "מי שמונע בניית תחנות כוח שיש ביכולתן לפעול באמצעות פחם, מקבל כיום תחנות שנאלצות לפעול באמצעות סולר ומזוט - דלקים מזהמים ויקרים פי כמה", תקף לנדאו. "מי שבהתנהלותו מעכב את פיתוח מאגרי הגז הטבעיים של ישראל, שלא יתפלא שהוא קם בוקר אחד למציאות שבה לישראל אין גז טבעי. מי שנלחם בנקודת נחיתה ותשתית הולכה לגז, עוד ימצא עצמו במציאות שבה תקרית ביטחונית או איתני טבע ימנעו מאתנו את האפשרות להבטיח את המשך האספקה הסדירה". אין צורך לנחש למי מכוון שר התשתיות את הביקורת - לראש הממשלה, שמעכב את אישור הקמת תחנת הכוח הפחמית; לאוצר, שמתעקש ליישם את המלצות ששינסקי; למשרד לאיכות הסביבה, שמתנגד להקמת תחנת הכוח הפחמית; וכמובן לתושבי אזור חדרה שהתנגדו להקמת תחנת נחיתה לגז באזור חוף דור. כולם אשמים. היחיד שלא אשם הוא, כמובן, שר התשתיות. הנטייה של לנדאו להאשים את כל העולם, רק לא את המשרד האחראי באופן ישיר על יציבות אספקת הגז - זה שבראשו הוא עומד - היא מטרידה, במיוחד בשל חוסר ההלימה שלה

המפעלים של חברת כימיקלים לישראל (כיל), שיצרו לאורך השנים מפגעים סביבתיים גדולים, הפכו שלשום רשמית לתומכים ולמממנים של בית הספר האקדמי לקיימות שייפתח בשנת הלימודים הקרובה במרכז הבינתחומי בהרצליה. זאת, לאחר שהמועצה להשכלה גבוהה אישרה את פתיחת ההרשמה למסלול לתואר ראשון בבית הספר. השם הרשמי של המוסד החדש לקיימות, הראשון בישראל, הוא "בית הספר לקיימות מייסודן של החברה לישראל, כימיקלים לישראל ובזן (בתי הזיקוק לנפט)", ומחיר הקמתו 7.5 מיליון שקלים. כל החברות הנכללות בשמו של בית הספר - כמו גם מפעלי ים המלח, מפעל תרכובות ברום ברמת חובב ומפעלי פוספטים בנגב - נמצאות בבעלות משפחת עופר. למפעלים התורמים לא תהיה מעורבות בתוכני הלימוד. אלה עוסקים בפיתוח מוצרים חיוניים כמו דלקים, דשנים וחומרים מעכבי בעירה, אך מבססים את פעילותם במידה רבה על ניצול משאבים לא מתחדשים כמו נפט ופוספטים. לאורך השנים גרמו המפעלים מפגעי זיהום אוויר, שפכים ונזק לנו