Group items matching

in title, tags, annotations or url

בקיץ האחרון יצאו מאות אלפי ישראלים לרחובות, הפגינו נגד יוקר המחיה המאמיר בישראל ותבעו להנהיג כאן צדק חברתי. בחברת החשמל, הגוף שמשלם לעובדיו את השכר מהגבוהים במשק, נענו לאתגר והם דורשים מהממשלה לייקר את תעריפי החשמל בכ-30% בשנה הקרובה. הישראלים הרי רגילים לשמש כיס עמוק לצרות של חברת החשמל, אז מדוע שלא יעשו זאת שוב? גם בעבר כשהחברה הסתבכה בהשקעות או בהוצאות לא צפויות, הכתובת תמיד היתה הכיסים העמוקים של לקוחות החברה או בעלי המניות שלה - אנחנו. הצורך בייקור החשמל כעת נובע מכך שעלויות הייצור זינקו בשיעור חד בעיקר עקב הפסקת ההזרמה של גז הטבעי ממצרים לישראל. האביב הערבי אמנם לא מורגש כאן באמת בינתיים, אבל בסעיף צריכה אחד הוא מורגש היטב - עלויות ייצור החשמל. במקום גז זול ונקי, חברת החשמל משתמשת בחודשים האחרונים בסולר ומזוט, שהם גם יקרים וגם מזהמים יותר. בחברה מעריכים את העלויות העודפות הכרוכות בשימוש בתחליפי גז במיליארדי שקלים, ומכאן נגזר הצורך בהעלאת תעריף. צילום: איציק בן מלכי משרד האוצר מגדיר את הבעיה של חברת החשמל כבעיית מאקרו, ולכן מנסה לייצר עם רשות החשמל פתרונות שייתנו מענה לבעיות התזרים של חברת החשמל, אך לא יגרמו לייקור כה חד בתעריפי החשמל. לכאורה זהו עניין כלכלי טהור של מבנה עלויות ותעריפים,

ועדה בינמשרדית בראשות מנכ"ל משרד התשתיות הלאומיות, תבחן את מדיניות הממשלה בנושא משק הגז הטבעי בישראל תאריך ההודעה 21/09/2011 ראש הממשלה ושר התשתיות הלאומיות צפויים לחתום בימים הקרובים על כתב מינוי לוועדה בינמשרדית אשר תבחן את מדיניות הממשלה בנושא משק הגז הטבעי בישראל.   בראש הועדה יעמוד שאול צמח מנכ"ל משרד התשתיות הלאומיות, וחברי הועדה יהיו: פרופ' יוג'ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, גל הרשקוביץ, הממונה על התקציבים, משרד האוצר פרופ' דוד גילה, הממונה על ההגבלים העסקיים, אלונה שפר, מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, פיני אביבי, משנה למנכ"ל לעניינים מולטילטראלים ואסטרטגיים, משרד החוץ, עו"ד אבי ליכט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה ונציג ראש המטה לביטחון לאומי.   הועדה הוקמה לאור הצורך לבחון ולהגדיר את מדיניות הממשלה בכל הנוגע לפיתוח עתידי של משק הגז הטבעי בישראל ותגיש את המלצותיה עד ליום 29.2.2012. בשנים האחרונות התגלו בישראל ובמרחב הימי שלחופיה מאגרי גז ניכרים, אשר חלקם מצוי כבר היום בתהליך פיתוח. על פי ההערכות, קיימת האפשרות להימצאות מאגרים ניכרים נוספים בעתיד, אשר התמריץ לגילויים ופיתוחם תלוי במדיניות שתינקט לגביי משק הגז הטבעי במדינת ישראל. מטרות הוועדה: (1)   לבחון מודלים של מדיניות ממשלתית במשק הגז הטבעי

אחרי פרויקט החלפת המקררים, מתחיל עכשיו משרד התשתיות הלאומיות בפרויקט להחלפת מזגנים ישנים ובזבזניים למזגנים חדשים הצורכים פחות אנרגיה.   היום מפרסם משרד התשתיות הלאומיות מכרז לבחירת ספק למכירת מזגנים חדשים ויעילים אנרגטית וגריטת מזגנים ישנים  לאוכלוסיית מקבלי הבטחת הכנסה והשלמת הכנסה.    בשלב הראשון יוחלפו כ- 10,000  מזגנים בתקציב של כ- 10 מיליון ש"ח. מדובר בצעד נוסף בפרויקט שמטרתו להגביר את המודעות לחיסכון באנרגיה, לעודד החלפת מוצרי חשמל ישנים בעלי דירוג אנרגטי נמוך ולהוציאם מהשוק. הפרויקט צפוי להוביל לחיסכון של כ- 1700 קווט"ש בשנה, המוערכים ב- 800-850 ש"ח במשק בית.   שר התשתיות הלאומיות ד"ר עוזי לנדאו: "הממשלה נותנת כסף לאזרחים! במהלך חסר תקדים  שיוביל לחיסכון בחשמל, אנו משלבים צדק חברתי בתועלת למשק החשמל".   הספק שיזכה במכרז יתחייב להציע לזכאים מזגנים יעילים אנרגטית, בדירוג A, B או C ולהעניק עליהם ועל ההתקנה אחריות כוללת של שלוש שנים. כמו כן יתחייב הספק להוביל את המזגן החדש לצרכן, להוציא את הגזים של המזגן הישן, לפרקו ולקחת אותו לגריטה, וכן להתקין את המזגן החדש בביתו של הלקוח. עבור המזגן שירכשו, ישלמו הזכאים את ההפרש שבין מחיר המזגן על פי ההצעה שתזכה במכרז, לבין סכום השתתפות המשרד ברכישת אותו המזגן. לאח

משרד התשתיות הלאומיות משנה פניו ויקרא מעתה משרד האנרגיה והמים.   השינוי נועד על מנת לתת ביטוי הולם לתחום סמכויותיו של המשרד ולעיקר פעילותו - טיפול במשקי האנרגיה, המים, המשאבים הטבעיים והתשתיות.   ראוי לציין כי בעבר שונה שמו של המשרד מ"משרד האנרגיה" למשרד התשתיות הלאומיות, כאשר חלש על משק התחבורה כמו גם על מינהל מקרקעי ישראל.   לאחרונה ביצע לשכת הפרסום הממשלתית מחקר עבור המשרד, ממנו עולה כי המונח "תשתיות לאומיות" אינו ברור דיו לציבור וכי הציבור אינו מזהה עמו את האחריות על משקי האנרגיה והמים

נובל אנרג'י: "רצוי שלא תתערבו בתמחור הגז שלנו" עתודות הגז הטבעי של ישראל מספיקות לעשרות שנים של צריכה עצמית, גם לצד יצוא, ואם תוגבל מכירת הגז לחו"ל, לא יפותחו מאגרי גז נוספים - כך טוענת חברת נובל אנרג'י האמריקאית בנייר העמדה שהגישה לוועדה הבין-משרדית לבחינת מדיניות השימושים של ישראל בענפי הגז והנפט. צילום: רויטרס לטענת נובל, מפעילת קידוחי תמר, דלית ולוויתן, נכונות של חברות בינלאומיות להשקיע בישראל מותנית במדיניות יצוא איתנה, וחלון ההזדמנויות של ישראל להפוך ליצואנית גז הולך ונסגר. זאת, טוענת נובל, בשל העובדה כי במזרח הרחוק נחתמים כיום חוזים ארוכי טווח לאספקת גז טבעי נוזלי (LNG), וייתכן כי ישראל תיוותר בלי קונים לגז שלה. כמו יתר המצדדות ביצוא, מתבססת נובל בהערכותיה על דו"ח המכון הגיאולוגי האמריקני, שלפיו האגן המזרחי של הים התיכון עתיר מרבצי גז, ובשטחי המים הכלכליים של ישראל ייתכנו 2,530 BCM של גז. זאת, כאשר לפי חישוביה, מעריכה נובל את צריכת הגז בישראל עד 2040 ב-370 BCM בלבד לייצור חשמל, 90 BCM לתעשייה ו-20 BCM לתחבורה. לטענת נובל, צריכה זו תאפשר יצוא של 1,800 BCM לפחות, בלי לפגוע בצורכי המשק. באשר לרעיון לפתח בישראל תעשייה לניצול הגז הטבעי - למשל, בייצור מתנול - טוענת נובל כי ישראל ממילא לא תוכל להתחרות במדינות המחזיקו�

עתודות הגז הטבעי של ישראל מספיקות לעשרות שנים של צריכה עצמית, גם לצד יצוא, ואם תוגבל מכירת הגז לחו"ל, לא יפותחו מאגרי גז נוספים - כך טוענת חברת נובל אנרג'י האמריקאית בנייר העמדה שהגישה לוועדה הבין-משרדית לבחינת מדיניות השימושים של ישראל בענפי הגז והנפט. צילום: רויטרס לטענת נובל, מפעילת קידוחי תמר, דלית ולוויתן, נכונות של חברות בינלאומיות להשקיע בישראל מותנית במדיניות יצוא איתנה, וחלון ההזדמנויות של ישראל להפוך ליצואנית גז הולך ונסגר. זאת, טוענת נובל, בשל העובדה כי במזרח הרחוק נחתמים כיום חוזים ארוכי טווח לאספקת גז טבעי נוזלי (LNG), וייתכן כי ישראל תיוותר בלי קונים לגז שלה. כמו יתר המצדדות ביצוא, מתבססת נובל בהערכותיה על דו"ח המכון הגיאולוגי האמריקני, שלפיו האגן המזרחי של הים התיכון עתיר מרבצי גז, ובשטחי המים הכלכליים של ישראל ייתכנו 2,530 BCM של גז. זאת, כאשר לפי חישוביה, מעריכה נובל את צריכת הגז בישראל עד 2040 ב-370 BCM בלבד לייצור חשמל, 90 BCM לתעשייה ו-20 BCM לתחבורה. לטענת נובל, צריכה זו תאפשר יצוא של 1,800 BCM לפחות, בלי לפגוע בצורכי המשק. באשר לרעיון לפתח בישראל תעשייה לניצול הגז הטבעי - למשל, בייצור מתנול - טוענת נובל כי ישראל ממילא לא תוכל להתחרות במדינות המחזיקות כבר בתשתית ייצור כזו. צ'רלס דיווידסון צילום

בקרוב נוכל לדעת איפה ולאן נושבות הרוחות בישראל, לאחר שהיום פרסם משרד התשתיות הלאומיות מכרז בינלאומי לביצוע סקר רוחות ארצי שיאפשר איתור אזורים פוטנציאליים להקמת טורבינות רוח לייצור חשמל בישראל תאריך ההודעה 22/11/2011 בקרוב נוכל לדעת איפה ולאן נושבות הרוחות בישראל, לאחר שהיום פרסם משרד התשתיות הלאומיות מכרז בינלאומי לביצוע סקר רוחות ארצי שיאפשר איתור אזורים פוטנציאליים להקמת טורבינות רוח לייצור חשמל בישראל   השר לנדאו: "אנרגיה המופקת מטורבינות הרוח היא הזולה והכדאית ביותר ממכלול האנרגיות המתחדשות. תוצאות הסקר יעניקו כלי עזר חשוב למדינה וליזמים כאחד ויזרזו את הפקתה."   בקרוב תצטרף הרוח לייצור החשמל בישראל, לאחר שהיום פרסם משרד התשתיות הלאומיות מכרז בינלאומי לביצוע סקר רוחות ארצי, החברה שתזכה במכרז תרכז את המידע לגבי משטר הרוחות ומידת עוצמתן בישראל, מידע שיאפשר איתור אזורים פוטנציאלים להקמת טורבינות רוח לייצור חשמל בישראל.   סקר הרוחות יהווה כלי עזר חיוני אשר יסייע במימוש מדיניות המשרד והחלטת הממשלה, לפיה 10% מייצור החשמל עד  לשנת 2020 תהיה מאנרגיה מתחדשת.   שר התשתיות הלאומיות, ד"ר עוזי לנדאו: "אנרגיה המופקת מטורבינות הרוח היא הזולה והכדאית ביותר ממכלול האנרגיות המתחדשות. תוצאות הסקר יעניקו �

משרד ראש הממשלה מתכוון לצמצם בדרמטיות את המכסות לאנרגיות סולאריות ולקדם את ייצור החשמל מביו־גז ומחוות רוח, כך נודע ל"כלכליסט".   ראש המועצה הלאומית לכלכלה יוג'ין קנדל יציג השבוע למנכ"ל משרד התשתיות שאול צמח את עיקרי הפשרה שאותה גיבש. זאת לאחר שמשרד האוצר תקע טריז בניסיון משרד התשתיות לקדם את התחום הסולארי באלפי מגה־ואט בשנים הקרובות. עלות אנרגיית הרוח נמוכה יחסית ומהווה שליש ממחיר הסולארית.   לפי הצעתו של קנדל, עד 2014 תועמד מכסה של 500 מגה־ואט למתקנים לייצור חשמל מאנרגיה סולארית. בנוסף, רשות החשמל תבחן הקצאת חלק ממכסה זו (עד 25 מגה־ואט) למתקנים בעלי טכנולוגיה ישראלית, כפי שתוגדר על ידי המדען הראשי במשרד התשתיות. בד בבד, יוקצו 160 מגה־ואט עבור מתקנים לייצור חשמל מביו־גז, ו־800 מגה־ואט לחוות רוח המחוברות לרשת החלוקה ולרשת ההולכה. על פי ההערכות, ספק אם יצליחו לנצל את המכסות שיוקצו לתחומי הביו־גז והרוח.   ב־2015-2020 מתכוונים במשרד ראש הממשלה לגבש תוכנית חדשה שמטרתה תהיה להבטיח ביטחון אנרגטי כולל שיאפשר לישראל להתבסס על עצמה בייצור החשמל. "נעודד יצירת תמהיל טכנולוגיות מאוזן תוך דגש על כדאיות, יעילות וחדשנות", נכתב.   בנוסף, במטרה לרצות את משרד התשתיות, הפשרה קובעת כי יוקם צוות בין־משרדי שיגבש בין הש�

נו, יש לנו מה לומר על זה? לי ניראה רעיון טוב...

נו, יעל, אולי תסיימי תואר שני באנרגיה גרעינית? :-) משרד התשתיות הלאומיות ממשיך לעודד סטודנטים בתחומי האנרגיה השונים, וכעת מעניק מלגות למהנדסים, כימאים ופיסיקאים אשר יבצעו מחקר לתואר שני בתחום האנרגיה הגרעינית. המלגות, בהיקף של 50 אלף ש"ח יוענקו לסטודנטים שיימצאו המתאימים ביותר לתכנית המשרד לפיתוח כוח אדם אקדמי בתחומי האנרגיה. מלגות אלו מצטרפות למלגות שמעניק המשרד לסטודנטים, המעוניינים ללמוד לתואר ראשון בהנדסת חשמל- זרם חזק ומתח גבוה, או לתואר שני בהנדסת גז טבעי ונפט, הנדסת אנרגיה, כלכלת אנרגיה, מדיניות אנרגיה ומנהל עסקים בתעשיית האנרגיה. שר התשתיות הלאומיות, ד"ר עוזי לנדאו: "אתגרים גדולים ניצבים בפני מדינת ישראל בתחום האנרגיה, ולהשגתם עלינו לפתוח אופקים נוספים. לצורך זה משקיע משרד התשתיות הלאומיות אנרגיה בדור העתיד ומקדם מצוינות בתחום המדעים". הפרויקט יוצא לדרך לאחר עבודת מטה מקיפה שבוצעה על ידי משרד התשתיות הלאומיות בשיתוף גורמי אקדמיה ותעשייה רבים, אשר הציפה את הבעיה במחסור בכ"א מיומן בתחומים וברמות שונות במשק האנרגיה בישראל, החל מחוקרים צעירים וסטודנטים, וכלה באנשי מקצוע מנוסים. בקשות לקבלת המלגות ניתן להגיש עד 1.11.11, החלטה על מקבלי המלגות תתקבל עד סוף שנת 2011. פרטים על הקריטריונים ו�

אולי בסוף משה בן יאיר ימונה ליו"ר הרשות... :-) יו"ר רשות הגז הטבעי במשרד התשתיות, שוקי שטרן, צפוי להתמנות גם ליו"ר הזמני של רשות החשמל. שטרן ימלא את מקומו של אמנון שפירה שצפוי לסיים השבוע את תפקידו בתום ארבע שנות כהונה. חרף הודעתו של שפירה על פרישתו הצפויה כבר במארס השנה - עדיין לא הצליחו משרדי התשתיות והאוצר לבחור במחליפו, זאת בעוד ועדת האיתור לתפקיד עדיין לא קיימה ולו ישיבה אחת. שר התשתיות, עוזי לנדאו, החליט שלא למנות לשפירה מחליף זמני מבין שורות רשות החשמל, וחיפש יו"ר מבין עובדי משרדו. לפיכך הועבר בשבוע שעבר שמו של שטרן לאישור נציבות שירות המדינה. במידה ולא יאושר, עשוי להתמנות לתפקיד אחד מסמנ"כלי הרשות כיום, ככל הנראה, משה בן יאיר. במקביל נמשכת זה החודש הרביעי הסאגה המביכה סביב איוש הרכבה של ועדת האיתור, חרף מצבו הרעוע של משק החשמל וייקור תעריפי החשמל בשבוע שעבר. בעקבות התפטרותו של מנכ"ל משרד האוצר, חיים שני, שכיהן כנציג האוצר בוועדה, קבע נציב שירות המדינה הנכנס, עו"ד משה דיין, כי שני לא יוכל לכהן עוד כחבר בוועדה. לאחר שהניסיונות לשנות את ההחלטה כשלו, הוחלט באוצר לייעד למשבצת זו את סגן הממונה על התקציבים באוצר, שאול מרידור, החולש במסגרת תפקידו גם על ענף האנרגיה. זאת, מאחר והממונה על התקציבים, גל הרש

בשנת 2010, פרומיל מהחשמל יוצר ממקורות אנרגיה מתחדשת, שיעור שאין לו אח ורע בעולם המפותח, התקדמות קצב ההתקנה הינו מהנמוכים במדינות המפותחות ומתאים יותר למדינה מתפתחת, מדינת עולם שלישי, הרגולטור הינו בעל מספר רב של זרועות, אינו פועל בסינרגיה, "יד ימין אינה יודעת מיד שמאל" הרשויות המעורבות בהליך הרישיון הינם: משרד התשתיות, משרד האוצר, משרד לאיכות סביבה, מנהל מקרקעי ישראל, רשות החשמל, חברת חשמל, מועצה אזורית, עירייה, ועדה מקומית, אזורית, חברה להגנת הטבע מצטער אם שכחתי נוספים.

השר לנדאו "מדובר בסיכול ממוקד של התחום הסולארי על ידי האוצר לאחר שנציגיו היו שותפים מלאים בפרסום ההסדרה לשימוע לפני יותר מחצי שנה ובאישור ההסדרה רק לפני מספר שבועות. כדאי ששר האוצר יבדוק את פעילות פקידיו הסותרים את מדיניות הממשלה." "שתי זרועותיו של משרד האוצר מכות זו בזו, בעוד אגף החשב הכללי מקדם, יחד עם משרד התשתיות, הקמת תחנה תרמו סולאריות במכרז אשלים, אגף התקציבים באוצר, בשיתוף רשות החשמל, מעכב ולמעשה תוקע את ההסדרה שנקבעה."

יש לכמת את העלויות העקיפות והאלטרנטיביות המפורטות מטה למספרים ואז להוסיפם לעלויות ייצור חשמל באופן קונבנציונאלי ורק אז לבצע השוואה לפרמיה המשולמת ליצרני החשמל מאנרגיה מתחדשת: א. תעסוקה - הגדלת מספר המועסקים בכלל ובפריפריה בפרט. מכיוון שרוב תעשיית האנרגיה המתחדשת מתרכזת באזור הנגב והערבה, הרי שמדובר למעשה בענף המסייע לפיתוח הפריפריה. לפי הערכות מועסקים כיום בתחום למעלה מ-3,000 עובדים, יועצים משפטיים, רואי חשבון, עובדים מתחום המימון, מהנדסים, אדריכלים, עובדי שטח, אדמיניסטרציה, מו"פ, ייזום, ותכנון הקמת התחנות וחברות בתחום תשתיות, אחזקה ושירותים. ב. מו"פ - הקמת מו"פ סביב הטכנולוגיה, כגון שיפור ניצולת האנרגיה, הגורר השקעות ובשלב מאוחר יותר אף ייצוא טכנולוגיה מחוץ לגבולות הארץ. שוק זה הינו אחד השווקים בעלי שיעור הצמיחה החזוי הגבוה ביותר מבין תעשיות העתיד. ג. אויר נקי - הפחתת זיהום וייצור חשמל נקי יותר, יביא למשק הישראלי תועלות כלכליות וסביבתיות רבות, כמו כן אוויר מזוהם גורם למחלות בעיקר בדרכי הנשימה המתורגמות למיליוני ש"ח אשר עולים לממשלה בסכומים לא מבוטלים אשר מוצאים לאחזקה טיפולים ובריאות החולים. ד. עלות הקמת תחנת הכוח, בעוד שפרמיה המשולמת ליזמים המקימים תחנה סולארית לייצור חשמל כוללת את עלות הה

רשות החשמל תדון מחר במכסה נוספת לסבסוד מתקנים סולאריים קטנים על גגות בהיקף של 200 מגה ואט - כך נודע ל-TheMarker. זאת, למרות שהרשות הכריזה בפברואר כי לא תפרסם עוד מכסות סולאריות משום שהשלימה את יעדי הממשלה לקידום חשמל באנרגיה סולארית עד 2020. עם זאת, בשבוע שעבר אזלה מכסת המתקנים הסולאריים ל-2012 תוך ימים, לאחר שהיקף הביקוש לה היה גבוה פי שלושה מהמכסה. היקף זה הביא לגל לחצים על משרד האנרגיה לפעול לאישור מכסה נוספת - וזה פנה בנושא לרשות החשמל. מהלך שכזה צפוי לעורר התנגדות במשרד האוצר, משום פריצת היקף המכסות שעליה סוכם בממשלה לפני כחצי שנה והשלכותיה על תעריף החשמל לציבור. כך, ייקור החשמל אמש שיקלל 1%-2% נוספים למחיר החשמל בגין ההסדרות שאושרו עד כה לתמרוץ ייצור חשמל באנרגיית השמש; והמכסה החדשה עלולה לגרור ייקור בהיקף דומה. עד היום הותקנו כ-200 מגה-ואט במתקנים סולאריים קטנים (עד 50 קילו-ואט). בנוסף, פורסמו מכסות לעוד 110 מגה-ואט ל-2012-2014, מהם 50 מגה-ואט המיועדים להתקנות השנה. הרישום למכסה זו החל לפני כשבועיים, כאשר הביקוש למכסות גבוה עד פי שלושה מההיצע. במקביל, לא נרשמים ביקושים משמעותיים להתקנת מתקני ייצור חשמל באנרגיית הרוח. לפיכך, המכסות החדשות בהיקף 200 מגה-ואט נועדו, ככל הנראה, להבטיח הגעה ליעד מדיניות הממשלה - 5% ייצו

"תגובות קשות מצד נאמני איכות הסביבה למסקנות הוועדה לבחינת משק הגז, שממליצה לשמור למשק עתודות ל-25 שנה ולאפשר לייצא לחו"ל כחצי מהכמות שהתגלתה. "סומנה מטרה מראש והיא הסיוע ליזמים למקסם את רווחיהם, מונעים מהציבור אנרגיה זולה", אמרו במשרד להגנת הסביבה אביטל להב פורסם:  29.08.12, 18:07 מסקנות הוועדה לבחינת משק הגז בישראל , שהוגשו היום (ד') לראש הממשלה, מעוררות זעם בקרב נאמני איכות הסביבה. פעילי הסביבה קוראים להגדיל את כמות הגז שחברות הקידוח יחויבו למכור למשק הישראלי, על מנת לצמצם את התלות של רכבים ומפעלים בדלקים מזהמים.   כפי שפורסם הבוקר, הוועדה, בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה שאול צמח, ממליצה לראש הממשלה לחייב את חברות הקידוח למכור למשק הישראלי כמות של 450 מיליארד מטר מעוקב. כמות זו אמורה לספק את צורכי האנרגיה של המשק למשך 25 שנה, בהם כל החשמל בתחנות הכוח הפרטיות ו-70% מהחשמל שמייצרת חברת החשמל יופקו מגז טבעי.   בנימין נתניהו מקבל את הדו"ח משאול צמח (צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)     מדובר בכמחצית מתוך 800 מיליארד מטר מעוקב גז שנתגלו עד כה בים התיכון (כ-300 במאגר תמר ו-500 במאגר לוויתן)את המחצית השניה של כמות הגז במאגרים יוכלו החברות לייצא לחו"ל.   הוועדה מעריכה, כי חלק קטן ממשקי הבית בישראל יחוברו למערכת הולכת הגז הטבעי כמו ג

נכנסו לתוקף מספר תקנות שגיבש משרד האנרגיה והמים לנושא חיסכון בחשמל. שר האנרגיה והמים ד"ר עוזי לנדאו: "התקנות החדשות הן צעד נוסף להשגת יעד של 20% התייעלות וחיסכון בחשמל, לקראת שנת 2020" שר האנרגיה והמים, ד"ר עוזי לנדאו: "התקנות החדשות הן חלק מתוכנית המשרד לשנת 2020, במסגרתה נחסוך 20% מהאנרגיה שהיינו צריכים לייצר בשנה זו. מדובר בחיסכון של מיליארדי שקלים למשק, הפחתה ניכרת בזיהום הסביבה ולא פחות חשוב - חיסכון בחשבון החשמל של כל אחד ואחת מאיתנו. במקביל, אנו ממשיכים בישום תוכניות נוספות להפחתת הצריכה, כגון סבסוד מוצרי חשמל חסכוניים לציבור הישראלי. אכיפת התקנות החדשות צפויה להוביל לחיסכון של מיליארדי קוט"ש בשנה, והן יסייעו רבות לעמידה ביעד הממשלתי".   משרד האנרגיה והמים ממשיך לקדם חיסכון באנרגיה ושימוש במוצרים הצורכים פחות חשמל, והשבוע נכנסו לתוקפן תקנות מקורות אנרגיה המאפשרות לצרכנים שימוש בנורות חסכוניות יותר, תקנות האוסרות על מכירת מקלטי טלוויזיה בזבזניים וכן תקנות הספק חשמלי מרבי במצב המתנה למכשירים חשמליים ביתיים ומשרדיים אשר מתייחסות למכשירים חשמליים הפועלים במתח של עד 230 וולט.   על פי התקנות לגבי נורות,  אסור לייבא, לייצר, למכור ולשווק נורות ליבון ונורות הלוגן בהספק העולה על 60 ואט, אשר אינן עונו�

עוד שרבים מגדירים את תקנות התאורה החדשות לא פחות ממהפכה, בממשלת ישראל לא ממש מצאו לנכון להכין את הצרכנים לשינוי שנכפה עליהם בהרגלי צריכת הנורות. יותר מכך, רבים מהם אפילו אינם יודעים שלפני כשבוע, בתחילת ינואר 2012, נכנסו לתוקפן תקנות לפיהן אסורה מכירת נורות ליבון ונורות הלוגן בהספק של 60 ואט ויותר, אלא אם מדובר בנורות שעומדות במדדים שהציב המשרד והמתייחסים לדירוג ניצול האנרגיה של הנורה. מה המשמעות? מסתבר שיש לכך הרבה יותר ממשמעות אחת: מבחינת מחירים, מדובר בנורות חסכוניות יותר באנרגיה, אך גם יקרות יותר (ראו טבלה). מבחינה ביקוש והיצע, לא בטוח שהמשווקים יצליחו לעמוד בעומס, בשל תקופת ההיערכות הקצרה. חשוב לציין, משרד האנרגיה והמים מיישר במהלך הזה קו עם מגמה עולמית, שהרציונל העומד מאחוריה בהחלט הגיוני - רק 10% מהאנרגיה שצורכת נורת הליבון (להט), מתורגמים לאור. יתר האנרגיה שצורכת הנורה, שהומצאה לפני כ-150 שנה, מפיקה חום ומכאן שהיא בזבזנית אנרגיה. אך גם אם בשורה התחתונה מדובר במהלך מבורך שיפחית את צריכת החשמל ואת הזיהום הסביבתי, המשווקים והספקים מוטרדים, ובצדק. הם מגדירים את המהלך כ"הנחתה של תקנות", ומוטרדים מההיערכות החלקית עם האלטרנטיבות לצרכן - בעיקר בהיעדר מענה הולם לנורת ההלוגן הנפוצה. לדברי יעקב קמחי, בעל

בתום חודשים של התדיינויות, יוצאת פריסת ייקור החשמל לשימוע ציבורי - וזה צפוי להתחיל בתוך כחודש בעליית התעריף ב-6.6%. כפי שפורסם ב-TheMarker, יעלה תעריף החשמל בשלוש השנים הקרובות ב-13.4%. זאת, על רקע המחסור בגז, וההוצאות הגבוהות של חברת החשמל ברכש מזוט וסולר כתחליף. על פי המסמך שפורסם, שיעור הייקור אמור היה להיות כ- 31%, אך בסיוע הממשלה הושגה הפחתה בו. הדיונים על תעריף החשמל נמשכים מזה מספר שבועות, על רקע הזינוק בעלויות ייצור החשמל מחד, והרצון להימנע מייקור חד בתעריפים מאידך. עלויות השימוש בסולר ומזוט, במקום הגז הטבעי, מוערכות על ידי רשות החשמל בסכום של 5.7 מיליארד שקל בסה"כ: 1.6 מיליארד שקל בשנת 2011, ו-4.1 מיליארד שקל בשנת 2012. בשנת 2013 עתיד להתקבל גז טבעי באמצעות המצוף לקליטת גז נוזלי מיובא, ובהמשך גם ממאגר תמר. על מנת לרסן את ההתייקרות, צוותים משותפים לחברת החשמל, רשות החשמל, משרד האוצר ומשרד האנרגיה והמים קיימו דיונים בנושא הפחתת הייקור ופריסתו על פני כמה שנים. יו"ר רשות החשמל אורית פרקש-הכהן צילום: סיוון שחור, עבור משרד התשתיות הלאומיות הרשות פירסמה שורת תכתובות שניהלו יו"ר הרשות, אורית פרקש-הכהן עם מנכ"ל משרד האוצר, דורון כהן. בסיכומן, הוחלט כי בשנת 2012 יעלה תעריף החשמל ב- 6.6%, בשנת 2013 ב- 2.6% נוספים, וב- 2014 בעוד 3.7%. על פ�

למה נגמר הגז? "כי כמה משרדי ממשלה שולטים בשדה" שר האנרגיה והמים הציג בכנס הרצליה את מדיניות "לשמור ולייצא"- למרות שוועדה שמינה בעניין תגליות הגז עדיין לא הציגה את עמדתה 10:26 02.02.2012 מאת: איתי טרילניק "זה מה שקורה כשיותר ממשרד אחד מקבל החלטות ומשפיע בצורה מאסיבית בנושא האנרגיה" - כך אמר היום שר האנרגיה והמים, עוזי לנדאו, בכנס הרצליה, בעניין הידלדלות מאגר הגז בקידוח ים תטיס. לנדאו גם הביע את עמדתו בעד מדיניות של "לשמור ולייצא" בעניין תגליות הגז הטבעי - למרות שוועדה שמינה טרם הציגה את עמדתה. לנדאו אמר בכנס כי "אנחנו רואים בתמונה שלפנינו את הפוטנציאל הגלום באגן המזרחי של הים התיכון. זו תמונה שהוצגה לפני כשנה וחצי, על הפוטנציאל בכל האגן המזרחי של של הים התיכון, פוטנציאל של 3,500 BCM. מתוך זה, בשדות של ישראל (תמר, דלית ולוויתן) יש כ-750 BCM. לפנינו הרישיונות שחולקו, קו הגבול בין ישראל וקפריסין. יש הערכה שבישראל יש כמות שהיא אולי כפולה בהשוואה למה שמצאנו עד כה. מרבית הרישיונות, ההיתרים לחיפוש, כבר ניתנו. היתה תקופה שהיה אינטרס להביא כמה שיותר מתעניינים כשעוד לא מצאו גז. צריך לשים לב שכך שמעבר לבארות, חשוב לראות את הצנרת שמחברת את מאגרי הגז לישראל. יש צינור שדרכו לא עובר גז מאל-עריש (עוברת כמו חלקית, א"ט), צינורות בים מק�

החרפת משבר הגז מעמידה איום מיידי על יציבותה הפיננסית של חברת החשמל: ל-TheMarker נודע כי החברה הודיעה שלשום לממשלה שהיא צופה גירעון תזרימי נוסף של 2.8-3.8 מיליארד שקל בחודשיים הקרובים בלבד. זאת, בעקבות הפחתה נוספת באספקת הגז למשק ממאגר ים תטיס שמול חופי אשקלון. לטענת החברה, מפעילת קידוח ים תטיס, נובל אנרג'י האמריקנית, הודיעה לה כי החל מהיום תצמצם את אספקת הגז למשק עד כדי שליש בלבד מהכמות החוזית שעליה חתמו הצדדים. עקב כך תידרש החברה לרכוש באופן מיידי כמויות נוספות של סולר מוקדם מכפי שחזתה. בחברה טוענים כי הפחתה זו של הגז לא שוקללה בחישוב שביצעו בחודשים האחרונים משרדי הממשלה ורשות החשמל, ושלפיו גובשה עבור החברה תוכנית גיוסי הון בסך כולל של כ-5 מיליארד שקל החל ביוני. מנכ"ל חברת החשמל אלי גליקמן פנה שלשום למשרדי הממשלה בבקשה שיסייעו במציאת פתרונות תזרימיים דחופים עבור רכש הסולר הנוסף. זאת, בין היתר, באמצעות העמדת ערבויות מדינה נוספות להנפקת חירום של איגרות חוב שמתכננת החברה באפריל. האוצר הסכים לפני כחודש להעמיד ערבויות מדינה לגיוסי החברה הקרובים. זאת, לצד ייקור החשמל ב-13.4% בשלוש השנים הקרובות - שיחל כבר החודש בהעלאה של 6.6% לפחות בתעריף. הסכמות אלה פורסמו בסוף ינואר לשימוע ציבורי שהסתיים בימים האחרונים. �

בג"ץ אישר מתן הוצאות משפט למנהלי מאבק הגז בחוף דור בגובה 24 אלף שקל. תושבי חוף הכרמל והמועצות זכרון יעקב, חוף כרמל ופורדיס עתרו לפני כשנה וחצי, באמצעות עו"ד ד"ר יוסף פרוכטמן ועו"ד אלי וילצ'יק, נגד משרד התשתיות, המועצה הארצית לתכנון ובנייה וחברת נובל אנרג'י. העותרים ביקשו להעביר את האחראיות להכנת תוכנית המתאר לחיבור קידוחי הגז תמר ודלית לתשתית הארצית, אל המשרד לתשתיות לאומיות מידיה הפרטיות של חברת נובל אנרג'י. לטענת התושבים, משרד התשתיות והמועצה הארצית לתכנון ובנייה נכשלו בהגנה על האינטרס הציבורי ופעלו בניגוד לחוק. זאת בכך שאפשרו לחברה פרטית, בעלת אינטרסים כלכליים מובהקים בהקמת המפעל לקליטת הגז בחוף דור, לתכנן למעשה את תוכנית המתאר הארצית של מדינת ישראל. במסגרת העתירה טענו תושבי חוף הכרמל והמועצות כי יש לפסול את תוכנית המתאר שהכינה חברת נובל אנרג'י ולבחון את הקמת מתקן הקליטה לגז בלב ים. העותרים טענו כי בעקבות ההתנהלות של משרד התשתיות וגופי התכנון הם נאלצו לצאת למאבק ציבורי יקר וממושך. בעקבות העתירה הוציא בג"ץ צו על תנאי שעצר את המשך הכנת תוכנית המתאר. בעקבות כך הודיעה המדינה כי היא מקבלת את טענת תשובי חוף הכרמל, פוסלת את העבודה שנעשתה על ידי חברת נובל אנרג'י ויוצאת במכרז להכנת תוכנית מת�

משרד האוצר ביקש חודשיים כדי להסביר לחברי הכנסת את הנתונים הבאים: המדינה התחייבה להגיע ל 5% יצור אנרגיה ממקורות מתחדשים [ שמש ורוח] נכון להיום מערכות אלו סובלות מחוסר יעילות אנרגטית מהותי ובפועל אנחנו הציבור מממן את חוסר היעילות של המערכות על ידי סובסידיה של 1.6 ₪ לקווט"ש . משרד האוצר מעוניין להסביר חשבון פשוט :כאשר נגשים את היעד של 5% יעביר הציבור בשיטת feed in tariff ליצרני החשמל 8 אגורות לכל קווט"ש נצרך. בחשבון החשמל של כולנו יהיה מס חדש של 8 אגורות על כל קווט"ש!!! בשנים האחרונות מייצרת חברת החשמל 53,000 מליוני קווט"ש. 5% מנתון זה הינם 2,500 מיליוני קווט"ש שייוצרו בעזרת מערכות מאוד לא יעילות. הציבור יממן את חוסר היעילות של מערכות אלו בסכום של 4 מיליארד שקלים לשנה,עלייה של כ- 20% במחיר החשמל. כל שנה בעשרים השנים הבאות. תעשיין שצריך לשלם עוד 8 אגורות לכל קווט"ש שנצרך במפעל צריך לייצר ולמכור תוצרת בעוד 40 אגורות לכל קווט"ש נצרך. ברור שכל המוצרים והשרותים במשק יעלו כתוצאה מחוסר יעילות הציוד. אנחנו תושבי המדינה משלמים את חשבונות החשמל מהנטו של השכר. לאחר ששלמנו את המסים. אנחנו נאלץ לשלם מהנטו עוד 10 אגורות לכל קווט"ש. במילים אחרות כל משפחה תשלם עוד שקל ליום על מנת לממן לשכנים את חוסר היעילות של המערכות הפוטווולטאיות. יש�

מועצה הארצית לתכנון ובנייה אישרה הקמת תחנת כוח חדשה במתחם רוטנברג באשקלון. התחנה תפעל במתכונת דו-דלקית, כלומר גז או פחם. משרדי התשתיות והגנת הסביבה שאפו להכריז שהתחנה תעבוד בגז טבעי באופן שוטף ותעבור לעבודה על פחם רק במקרים חריגים, אולם בלחץ משרד האוצר הנושא לא עוגן בהחלטה, כך שמשטר ההפעלה במדויק ייקבע בהמשך. בנוסף, הוועדה העורכים שתתכנן את הקמת התחנה תצרף אליה את נציג משרד האוצר.

המועצה הארצית לתכנון ובנייה אישרה היום (ג') לתכנן הקמת תחנת כוח חדשה במתחם רוטנברג באשקלון. התחנה תפעל במתכונת דו-דלקית, כלומר גז או פחם. משרדי התשתיות והגנת הסביבה שאפו להכריז שהתחנה תעבוד בגז טבעי באופן שוטף ותעבור לעבודה על פחם רק במקרים חריגים, אולם בלחץ משרד האוצר הנושא לא עוגן בהחלטה, כך שמשטר ההפעלה במדויק ייקבע בהמשך. בנוסף, הוועדה העורכים שתתכנן את הקמת התחנה תצרף אליה את נציג משרד האוצר. בואו להתעדכן ולהגיב בפייסבוק של כלכליסט תחנת הכוח באשקלון תוכננה ב-2002 והיתה אמורה להתחיל לעבוד לפני כשלוש שנים, ולספק 1,260 מגה וואט חשמל, שהם כ-10% מכושר הייצור הנוכחי של חברת החשמל. עם זאת, בלחץ ארגונים ירוקים ותושבי הסביבה הבנייה נדחתה פעם אחר פעם, בעיקר בשל החשש שהפעלת התחנה על בסיס פחם בלבד תגדיל באופן משמעותי את זיהום האוויר באזור. לפני כשנה וחצי עלתה האפשרות להקים אותה במתכונת דו-דלקית, ההיגיון: מחיר הגז זול ממחיר הפחם ושריפתו נקייה משמעותית, כך שהשימוש בפחם יעשה רק במקרים של כשל בהולכה דוגמת הפיצוץ בצינור הגז המצרי.   לנדאו מפציר   בשבוע שעבר נדחה אישור הקמת התחנה בשל לחץ משרד האוצר שביקש להוריד את הנושא מעל סדר יומה של המועצה הארצית לתכנון ובנייה. היום (ג') הפתיע שר התשתיות עוזי לנדאו את ח