Group items tagged

עוד שרבים מגדירים את תקנות התאורה החדשות לא פחות ממהפכה, בממשלת ישראל לא ממש מצאו לנכון להכין את הצרכנים לשינוי שנכפה עליהם בהרגלי צריכת הנורות. יותר מכך, רבים מהם אפילו אינם יודעים שלפני כשבוע, בתחילת ינואר 2012, נכנסו לתוקפן תקנות לפיהן אסורה מכירת נורות ליבון ונורות הלוגן בהספק של 60 ואט ויותר, אלא אם מדובר בנורות שעומדות במדדים שהציב המשרד והמתייחסים לדירוג ניצול האנרגיה של הנורה. מה המשמעות? מסתבר שיש לכך הרבה יותר ממשמעות אחת: מבחינת מחירים, מדובר בנורות חסכוניות יותר באנרגיה, אך גם יקרות יותר (ראו טבלה). מבחינה ביקוש והיצע, לא בטוח שהמשווקים יצליחו לעמוד בעומס, בשל תקופת ההיערכות הקצרה. חשוב לציין, משרד האנרגיה והמים מיישר במהלך הזה קו עם מגמה עולמית, שהרציונל העומד מאחוריה בהחלט הגיוני - רק 10% מהאנרגיה שצורכת נורת הליבון (להט), מתורגמים לאור. יתר האנרגיה שצורכת הנורה, שהומצאה לפני כ-150 שנה, מפיקה חום ומכאן שהיא בזבזנית אנרגיה. אך גם אם בשורה התחתונה מדובר במהלך מבורך שיפחית את צריכת החשמל ואת הזיהום הסביבתי, המשווקים והספקים מוטרדים, ובצדק. הם מגדירים את המהלך כ"הנחתה של תקנות", ומוטרדים מההיערכות החלקית עם האלטרנטיבות לצרכן - בעיקר בהיעדר מענה הולם לנורת ההלוגן הנפוצה. לדברי יעקב קמחי, בעל

נכנסו לתוקף מספר תקנות שגיבש משרד האנרגיה והמים לנושא חיסכון בחשמל. שר האנרגיה והמים ד"ר עוזי לנדאו: "התקנות החדשות הן צעד נוסף להשגת יעד של 20% התייעלות וחיסכון בחשמל, לקראת שנת 2020" שר האנרגיה והמים, ד"ר עוזי לנדאו: "התקנות החדשות הן חלק מתוכנית המשרד לשנת 2020, במסגרתה נחסוך 20% מהאנרגיה שהיינו צריכים לייצר בשנה זו. מדובר בחיסכון של מיליארדי שקלים למשק, הפחתה ניכרת בזיהום הסביבה ולא פחות חשוב - חיסכון בחשבון החשמל של כל אחד ואחת מאיתנו. במקביל, אנו ממשיכים בישום תוכניות נוספות להפחתת הצריכה, כגון סבסוד מוצרי חשמל חסכוניים לציבור הישראלי. אכיפת התקנות החדשות צפויה להוביל לחיסכון של מיליארדי קוט"ש בשנה, והן יסייעו רבות לעמידה ביעד הממשלתי".   משרד האנרגיה והמים ממשיך לקדם חיסכון באנרגיה ושימוש במוצרים הצורכים פחות חשמל, והשבוע נכנסו לתוקפן תקנות מקורות אנרגיה המאפשרות לצרכנים שימוש בנורות חסכוניות יותר, תקנות האוסרות על מכירת מקלטי טלוויזיה בזבזניים וכן תקנות הספק חשמלי מרבי במצב המתנה למכשירים חשמליים ביתיים ומשרדיים אשר מתייחסות למכשירים חשמליים הפועלים במתח של עד 230 וולט.   על פי התקנות לגבי נורות,  אסור לייבא, לייצר, למכור ולשווק נורות ליבון ונורות הלוגן בהספק העולה על 60 ואט, אשר אינן עונו�

שימו לב: 20 רוכשים הם מעל גיל 100! מזכיר לי את הבדיחה של עידית כ- 71% מרוכשי המקררים, במבצע שקיים משרד האנרגיה והמים במהלך חודש דצמבר, הם בני 60-89, כך עולה מהנתונים שמפרסם המשרד לסיכום המבצע כ- 71% מרוכשי המקררים במבצע החלפת וגריטת המקררים למקבלי הבטחת הכנסה והשלמת הכנסה שקיים משרד האנרגיה והמים, הם בני 60-89, (15,012 רוכשים) כך עולה מהנתונים שמפרסם המשרד. עוד עולה מהנתונים כי 20 מהרוכשים הינם מעל גיל 100 וכי מרבית הרוכשים כ- 65% - הן בעצם רוכשות,  (כ- 13,705 רוכשות לעומת כ- 7,264 רוכשים ממין זכר).   באשדוד נמכר המספר הגדול ביותר של מקררים  - 1,444, במקום השני נמצאת באר שבע- 1,225 מקררים, ולאחריהן חיפה- 1,061 מקררים ונצרת עילית -814 מקררים.  במסגרת המבצע נמכרו בסך הכול כ- 20 אלף מקררים ב- 289 יישובים ברחבי הארץ.   במסגרת הפרויקט להחלפת ולגריטת מקררים ישנים לאוכלוסיות מקבלי השלמת הכנסה והבטחת הכנסה, סבסד משרד האנרגיה והמים עד 60% ממחיר מקרר חדש ועד 2,000 שקלים למקרר. כחלק מהמבצע, מובלים המקררים החדשים עד לבית  הרוכשים, והמקררים הישנים נלקחים  לגריטה. כל משפחה שהחליפה במסגרת המבצע מקרר ישן במקרר חדש וחסכוני, צפויה לחסוך  כ- 500-600 ש"ח בשנה. החיסכון הצפוי למשק בהחלפת 20 אלף המקררים מוערך בכ- 30 מיליון קוט"ש בשנה.   שר האנרגיה והמים, ד"ר עוזי לנדאו ה

בית הנבחרים בארה"ב חס על נורת החשמל הישנה והותיר אותה בחיים, בניצחון לפעילי מסיבת התה על פני יצרניות שאמרו שהן כבר עוברות לייצור נורות חסכוניות יותר בחשמל. העברת חוק התקציב ביום שישי כללה סעיף האוסר על משרד האנרגיה להוציא משימוש על פי חוק את נורות הליבון שהספקן 100 וואט. קבוצות לחץ קראו לרפובליקאים למנוע את האיסור על שימוש בנורות אלו, ואמרו כי מדובר בדוגמא להתערבות יתר של הממשלה. ב-2007 נחקק חוק שהתווה את ביטולו ההדרגתי של השימוש בנורות ליבון עד 2012, באמצעות קביעת תקן ניצול אנרגיה שהן אינן עומדות בו. הנורות אמורות לפנות את מקומן לנורות פלורסנטיות, הלוגן ו-LED. הדמוקרטים תמכו בחוק בנימוק שמדובר בניצול יעיל יותר של אנרגיה. יצרניות נורות חשמל, כולל GE, הצטרפו אליהם בדרישה להגן על חוק נורות החשמל שאושר בתקופת הנשיא ג'ורג' וו. בוש. חברות אלו השקיעו מיליוני דולרים בפיתוח נורות יעילות יותר.

אם יש משהו כיפי בפיזיקה, זה היכולת לשבור את חוקיה שוב ושוב, ולהמציא אותה מחדש. אחד מהחוקים הידועים בתחום הפיזיקה היא שנורה דורשת יותר חשמל ממה שהיא מפיקה, בשל חוסר היעילות הנובעת מהליך המרת האנרגיה לאור. כעת הוכיחו מדענים ב-MIT שזה לא חייב להיות ככה, וכי נורת LED למעשה יכולה לייצר יותר אור מאשר האנרגיה אותה היא צורכת, לפחות באופן ישיר. החוקרים, ובראשם פרטיבאן סאנטנאם, פרסמו את מאמרם בגיליון באחרון של ה"פיזיקל ריוויו לטרס". למעשה, במהלך תהליך הפקת האור, נורה רגילה נזקקת לחימום של חוט להט, מה שאומנם יוצר אור, אך גם מבזבז אנרגיה רבה על יצירת חום. גם נורות פלורסנט ואפילו נורות ה-LED המוכרות שלנו, מבזבזות אנרגיה על חום. אומנם מדובר בכמות פחותה מאשר זו של נורות הלהט, אך אף אחת מהנורות האלה לא הגיעה עד כה ל"יעילות יחידה" - הנקודה המציינת 100 אחוזי יעילות. בקרוב אצלנו במטבח? צוות החוקרים של MIT הוכיח כי בעוד דרישות האנרגיה של המנורה יורדות בקצב מעריכי (חציית הוולטאג' מפחיתה את החשמל הנדרש בכפולות של 4), פלט הלומן (יחידת אור הנקלטת בעין אנושית) יפחת באופן ליניארי (כאשר חוצים את הוולטאג', גם הלומן יורד בחצי). בעת הרצת הניסוי, המנורה אף התקררה לאט-לאט עד שהצליחה לייצר אור מבלי שהפיקה חום. זה נראה מסובך קצת, אבל המשמעות �

משרד האנרגיה והמים מודיע כי עקב ההצלחה הגדולה והביקוש חסר התקדים למבצע המקררים בו פתח בשבוע שעבר, אזלו המקררים המשתתפים במבצע. המבצע כלל 25 אלף מקררים אשר החיסכון בהחלפתם מוערך בכ- 30 מיליון קוט"ש בשנה, ובשלוש שנות האחריות צפוי חסכון של כ- 45 מיליון ש"ח לכלל מחליפי המקררים. כל משפחה שהחליפה את המקרר הישן שלה למקרר חדש ויעיל אנרגטית במסגרת פרויקט זה, צפויה לחסוך כ- 500-600 ש"ח בשנה. היקף תקציב המשרד לפרויקט עומד על 50 מיליון ש"ח. הפרויקט הוא אחד משורה של צעדים לחיסכון באנרגיה שמבצע משרד האנרגיה והמים ומטרתו להגביר את המודעות לחסכון באנרגיה, לעודד החלפת מוצרי חשמל ישנים בעלי דירוג אנרגטי נמוך והוצאתם מהשוק על מנת להביא להתייעלות אנרגטית ולצמצם מהותית את צריכת החשמל ב20% בשנת 2020 בהתאם ליעד הממשלתי, וכן לסייע למשפחות מעוטות יכולת אשר אין ביכולתן לרכוש מקרר במלוא סכום הרכישה. בנוסף לפרויקט זה, יחל בקרוב במשרד בהפצת נורות חסכוניות, מסוג CFL, פלורנאיות וקומפקטיות.  המארז יכלול שלוש נורות חסכוניות, ויימכר לצרכן במחיר של 20 ש"ח למארז. תודה רבה לכל מי שלקח חלק במבצע.

אחרי פרויקט החלפת המקררים, מתחיל עכשיו משרד התשתיות הלאומיות בפרויקט להחלפת מזגנים ישנים ובזבזניים למזגנים חדשים הצורכים פחות אנרגיה.   היום מפרסם משרד התשתיות הלאומיות מכרז לבחירת ספק למכירת מזגנים חדשים ויעילים אנרגטית וגריטת מזגנים ישנים  לאוכלוסיית מקבלי הבטחת הכנסה והשלמת הכנסה.    בשלב הראשון יוחלפו כ- 10,000  מזגנים בתקציב של כ- 10 מיליון ש"ח. מדובר בצעד נוסף בפרויקט שמטרתו להגביר את המודעות לחיסכון באנרגיה, לעודד החלפת מוצרי חשמל ישנים בעלי דירוג אנרגטי נמוך ולהוציאם מהשוק. הפרויקט צפוי להוביל לחיסכון של כ- 1700 קווט"ש בשנה, המוערכים ב- 800-850 ש"ח במשק בית.   שר התשתיות הלאומיות ד"ר עוזי לנדאו: "הממשלה נותנת כסף לאזרחים! במהלך חסר תקדים  שיוביל לחיסכון בחשמל, אנו משלבים צדק חברתי בתועלת למשק החשמל".   הספק שיזכה במכרז יתחייב להציע לזכאים מזגנים יעילים אנרגטית, בדירוג A, B או C ולהעניק עליהם ועל ההתקנה אחריות כוללת של שלוש שנים. כמו כן יתחייב הספק להוביל את המזגן החדש לצרכן, להוציא את הגזים של המזגן הישן, לפרקו ולקחת אותו לגריטה, וכן להתקין את המזגן החדש בביתו של הלקוח. עבור המזגן שירכשו, ישלמו הזכאים את ההפרש שבין מחיר המזגן על פי ההצעה שתזכה במכרז, לבין סכום השתתפות המשרד ברכישת אותו המזגן. לאח

רשויות המקומיות בישראל צורכות מדי שנה כ 2.5-3 מיליארד קוט"ש חשמל. איקלום בנינים ותאורת רחובות מהוים כ-65% מסך הצריכה במגזר העירייה. אך מסתבר שאפשר לחסוך כ-15% מעלות חשבון החשמל החודשי תוך 4-2 שנים (על ידי התקנת עמעמים, בידוד נכון, החלפת מזגנים, תאורה חסכונית, גלאי נפח וכו'). המשמעות היא של כמיליון ש"ח בשנה. התייעלות אנרגטית ברשויות המקומיות, מעבר לפוטנציאל החיסכון הכספי הגדול הטמון בה, הפחתת המזהמים המקומיים וצמצום פליטת גזי החממה. מביאה עמה גם חשיבות מיוחדת של מתן דוגמא אישית והובלת מהלכים של התייעלות בקרב הקהילה והציבור בכללותו. במשרד התשתיות האחראי על תחום ההתייעלות החליפה חברת EHS-TECH LTD נורות ל- T5 והותקנו גלאי נוכחות. הצפי לחסכון היה 19%, בפועל נחסכו 38%. אחרי ההחלפה פחתה כמות הנורות בפועל, והתקבלה רמת ההארה שהיתה מעל התקן בכ-60%.

הרשויות המקומיות בישראל צורכות מדי שנה כ 2.5-3 מיליארד קוט"ש חשמל. איקלום בנינים ותאורת רחובות מהוים כ-65% מסך הצריכה במגזר העירייה. אך מסתבר שאפשר לחסוך כ-15% מעלות חשבון החשמל החודשי תוך 4-2 שנים (על ידי התקנת עמעמים, בידוד נכון, החלפת מזגנים, תאורה חסכונית, גלאי נפח וכו'). המשמעות היא של כמיליון ש"ח בשנה. התייעלות אנרגטית ברשויות המקומיות, מעבר לפוטנציאל החיסכון הכספי הגדול הטמון בה, הפחתת המזהמים המקומיים וצמצום פליטת גזי החממה. מביאה עמה גם חשיבות מיוחדת של מתן דוגמא אישית והובלת מהלכים של התייעלות בקרב הקהילה והציבור בכללותו. במשרד התשתיות האחראי על תחום ההתייעלות החליפה חברת EHS-TECH LTD נורות ל- T5 והותקנו גלאי נוכחות. הצפי לחסכון היה 19%, בפועל נחסכו 38%. אחרי ההחלפה פחתה כמות הנורות בפועל, והתקבלה רמת ההארה שהיתה מעל התקן בכ-60%. באשקלון - הוחלפו רבע מנורות העיר לנורות חסכוניות, בנוסף הוכנסו שעונים להדלקה וכיבוי מדויקים של תאורה. פיילוט של התקנת משנקים אלקטרוניים ב-62 נורות הביא לחיסכון של 25% בצריכת החשמל, ולאור החיסכון הפרויקט כנראה יורחב בעתיד. פתח תקוה - יש בעיר 156 מרכזיות תאורה הצורכות 4-5 מיליון ש"ח בשנה. למרכזיות נוספו עשרות בקרי חסכון לתאורת רחוב, שנועדו לחסוך 15%-25% . בחיפה- בוצע פרויקט של משנק �

משק החשמל בישראל ניצב בפני אחד המשברים הקשים שידע. המחסור בגז טבעי תורגם כבר בשנה האחרונה לזינוק של 25% בתעריפי החשמל, ואלה צפויים לעלות בשנתיים הקרובות בכ-18% נוספים, בשלוש פעימות לפחות, שהראשונה שבהן יצאה לדרכה אמש. בעוד שבעולם נהפך המושג "התייעלות אנרגטית" לשגור במגזר הביתי ולאטרקטיבי במיוחד במגזר העסקי, הרי שבישראל עדיין מעדיפים למחות - ואופציית החיסכון מצויה עדיין בחיתוליה. רק מעטים התחילו עד כה לחפש וליישם טכנולוגיות שיאפשרו להם לצמצם את צריכת החשמל מבלי לפגוע בתפקוד היומיומי. הנה כמה מהפתרונות היצירתיים אשר יוכלו לחסוך לבית הפרטי ולבית העסק מאות ואלפי שקלים בחשבונות החשמל המאמירים. עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם מתקן המים מזרים כסף מתקני מים מינרליים או מים מטוהרים נהפכו בשנים האחרונות למוצר שכיח בבתים פרטיים, ובוודאי שבבתי עסק. מה שאנו נוטים לשכוח הוא שמדובר במכשיר זולל חשמל, שצורך חשמל גם כשאין מי שמשתמש בשירותיו. "מדדנו את צריכת החשמל של מתקן תמי 4 בלילה, ומצאנו שהוא צורך כ-2 קילו-ואט, לעומת 2.5-3 קילו-ואט במשך שעות היום", מספר משה פרומברג, הבעלים והמנכ"ל של חברת מילא. "הפער בין היום ללילה לא גדול, כי גם כשהמכשיר ב'סטנד ביי', הוא עדיין מחזיק את המים בטמפרט�

הנה דוגמה נהדרת לתקנות חוק שהביאו לשינוי צרכני: גידול במכירת נורות לד חסכוניות, מאז איסור מכירת נורות המבזבזות אנרגיה. ... שמונה חודשים אחרי נחמד לראות כי התקנות באות לידי ביטוי גם בשוק. חברת "...", שמייצרת תאורת לד חסכונית בארץ, לפי טכנולוגיה מקומית, מדווחת על גידול של 349% במכירות מתחילת 2012. בחברה מספרים כי בחודשים האחרונים, גוברת מגמת החלפת התאורה הקיימת - לתאורה חסכונית, על ידי גופים עסקיים ומוסדיים גדולים, בהם: רשתות שיווק ומזון, קניונים, חברות ביטחוניות, מסעדות ובתי קפה, עסקים קטנים, מפעלי תעשייה, גופי אקדמיה ועוד.

"הבוקר אנחנו מוציאים לביצוע את פרויקט המקררים, במסגרתו נעודד החלפה של 25 אלף מקררים כאשר משרד התשתיות יסבסד כ-60% מהעלות, שמסתכמת ב-50 מיליון שקל. זהו צעד חברתי גרידא שמכוון למשפחות מעוטות הכנסה". כך אמר הבוקר (ד') שר התשתיות הלאומיות, עוזי לנדאו.   לנדאו דיבר במסגרת השקת פרויקט התייעלות אנרגטית שעליו מופקד המשרד, שמטרתו להביא לחיסכון בצריכת החשמל בבתי אב בישראל תוך החלפת מוצרי חשמל "בזבזניים" וישנים. לדברי לנדאו, התייעלות מאסיבית כלל ארצית תביא עד שנת 2020 לצמצום צריכת החשמל בהיקף ששקול להקמת שתי תחנות כוח חדשות.    בשנה האחרונה ניהל משרד התשתיות פיילוט להחלפת מקררים אצל 600 משפחות, ותוצאותיו שכנעו את המשרד להמשיך ולהרחיב את סבסוד רכישת מכשירי החשמל להיקפים נרחבים פי כמה.   לדברי לנדאו, בפברואר הקרוב יסבסד משרד התשתיות 40% מהחלפה של 10,000 מזגנים. החיסכון הכספי הצפוי מהפעלת המזגן החדש יותר נאמד בכ-800 שקל בשנה. במהלך 2012 יסבסד משרד התשתיות עלות רכישת נורות חסכוניות (PL) כאשר הכוונה היא להציע לציבור מארזים של שלוש נורות במחיר של 20 שקל למארז. עם זאת, בעוד מארז הנורות יוצע לכלל האזרחים, החלפת המקררים והמזגנים יוצעו תחילה למשפחות מעוטי יכולת ועל בסיס נתוני משרד העבודה והרווחה והביטוח הלאומי.

מאשים: "גורמים מחוץ למשק האנרגיה" גרמו לעיכוב בהקמת תחנת כוח באשקלון   שר האנרגיה והמים עוזי לנדאו מתריע כי יש סכנה של ממש כי יהיו הפסקות חשמל בקיץ עקב הצטמצמות עתודות החשמל בשל הביקוש הגובר. השר לנדאו האשים "גורמים מחוץ למשק האנרגיה" שגרמו לעיכוב בהקמתה של תחנת כוח באשקלון ובחיבור שדה הגז תמר לצפון הארץ. מנכ"ל המשרד שאול צמח קרא לציבור להרתם להפחתת הביקוש לחשמל. המשרד השקיע ארבעה מליון ורבע שקלים בסבסוד נורות חסכוניות לציבור הרחב, בנסיון להביא לצמצום בצריכת החשמל.

...בשנת 2011 הוחלפו נורות הרמזורים לנורות LED חסכוניות בצמתים מרכזיות בבירה, דבר שיביא לחסכון שנתי של 500 אלף שקלים וצמצום של 80% בצריכת חשמל רמזורים, על 50 גגות בתי ספר ומרכזים קהילתיים בירושלים הותקנו פאנלים סולאריים בהשקעה של כ- 35 מיליון שקל ובימים אלו מבצעת העירייה סקר שימור אנרגיה במטרה לאתר פוטנציאל לשימור אנרגיה. 

היקף ההשקעה בבניין הוא כ-200 מיליון שקל. הדיירים יהנו מ-70% חיסכון במים, 20% חיסכון בעלויות אנרגיה ומעל 1,000 מ"ר שטחים פתוחים, כולל גן בוטני וגג אקולוגי ו-19 מרפסות מגוננות, ומגוון עקרונות נוספים לסביבת עבודה בריאה וירוקה. רונן עזורי, מנכ"ל אחים עזורי, פירט את יתרונות הבניין, הכוללים: מיקום אופטימלי לניצול אור טבעי, נורות לד חסכוניות, ריבוי שטחים פתוחים בתוך הבניין, בינהם גנים אקולוגים תלויים, מיחזור של 16 אלף ליטרים של מים ביום, המשמשים להדחת אסלות ולשטיפת מכוניות, הפרדה ומיחזור של פסולת, גלאי נפח בחדרים המכבים אוטומטית את המיזוג והתאורה בחדרים ריקים, חניון לאופניים ושקעים למכוניות חשמליות ובהמשך הקמת תאים פוטוולאטים לניצול אנרגיית השמש על גג הבניין ועל הקיר הדרומי.

חצי שנה לאחר החלטת הממשלה בנושא, אושר בועדת הכספים של הכנסת תקציב הפעילות לתוכנית ההתייעלות האנרגטית אותה יזם משרד התשתיות הלאומיות. למשרד הועבר סך של 161 מיליון שקל, חלקם עבור פעולות התייעלות אנרגטית, שתתמקד במגזר הביתי. בנוסף, על מנת לתת תנופה לפעילות המשרד בתחום ההתייעלות ותחליפי הנפט, אישרה ועדת הכספים העברת 46 מיליון שקלים למשרד עבור שנועדו למימוש פעילויות המשרד ולאיוש מיידי של 9 תקנים הנדרשים לביצוע. בין הפרויקטים העיקריים אותם יקדם המשרד בנושא התייעלות אנרגטית בשנת 2011: 1. החלפה מאסיבית של נורות ליבון לנורות חסכוניות בצריכת אנרגיה באמצעות מתן תמריצים כלכליים. 2. מתן תמריצים להחלפת עשרות אלפי מכשירי חשמל מיושנים במגזר הביתי (מקררים ומזגנים) במכשירי חשמל חדשים ויעילים מבחינה אנרגטית. 3. מתן תמריצים להכנת סקרי התייעלות אנרגטית במגזרים השונים: מסחרי-עסקי, תעשייתי, שלטון מקומי וכולי, אשר ישמשו בסיס לאיתור פוטנציאל לחסכון אנרגטי. 4. הכנת ושדרוג עשרות תקנים שעניינם התייעלות וחסכון אנרגטי בכל המגזרים במשק.