Group items tagged

עוד שרבים מגדירים את תקנות התאורה החדשות לא פחות ממהפכה, בממשלת ישראל לא ממש מצאו לנכון להכין את הצרכנים לשינוי שנכפה עליהם בהרגלי צריכת הנורות. יותר מכך, רבים מהם אפילו אינם יודעים שלפני כשבוע, בתחילת ינואר 2012, נכנסו לתוקפן תקנות לפיהן אסורה מכירת נורות ליבון ונורות הלוגן בהספק של 60 ואט ויותר, אלא אם מדובר בנורות שעומדות במדדים שהציב המשרד והמתייחסים לדירוג ניצול האנרגיה של הנורה. מה המשמעות? מסתבר שיש לכך הרבה יותר ממשמעות אחת: מבחינת מחירים, מדובר בנורות חסכוניות יותר באנרגיה, אך גם יקרות יותר (ראו טבלה). מבחינה ביקוש והיצע, לא בטוח שהמשווקים יצליחו לעמוד בעומס, בשל תקופת ההיערכות הקצרה. חשוב לציין, משרד האנרגיה והמים מיישר במהלך הזה קו עם מגמה עולמית, שהרציונל העומד מאחוריה בהחלט הגיוני - רק 10% מהאנרגיה שצורכת נורת הליבון (להט), מתורגמים לאור. יתר האנרגיה שצורכת הנורה, שהומצאה לפני כ-150 שנה, מפיקה חום ומכאן שהיא בזבזנית אנרגיה. אך גם אם בשורה התחתונה מדובר במהלך מבורך שיפחית את צריכת החשמל ואת הזיהום הסביבתי, המשווקים והספקים מוטרדים, ובצדק. הם מגדירים את המהלך כ"הנחתה של תקנות", ומוטרדים מההיערכות החלקית עם האלטרנטיבות לצרכן - בעיקר בהיעדר מענה הולם לנורת ההלוגן הנפוצה. לדברי יעקב קמחי, בעל

נכנסו לתוקף מספר תקנות שגיבש משרד האנרגיה והמים לנושא חיסכון בחשמל. שר האנרגיה והמים ד"ר עוזי לנדאו: "התקנות החדשות הן צעד נוסף להשגת יעד של 20% התייעלות וחיסכון בחשמל, לקראת שנת 2020" שר האנרגיה והמים, ד"ר עוזי לנדאו: "התקנות החדשות הן חלק מתוכנית המשרד לשנת 2020, במסגרתה נחסוך 20% מהאנרגיה שהיינו צריכים לייצר בשנה זו. מדובר בחיסכון של מיליארדי שקלים למשק, הפחתה ניכרת בזיהום הסביבה ולא פחות חשוב - חיסכון בחשבון החשמל של כל אחד ואחת מאיתנו. במקביל, אנו ממשיכים בישום תוכניות נוספות להפחתת הצריכה, כגון סבסוד מוצרי חשמל חסכוניים לציבור הישראלי. אכיפת התקנות החדשות צפויה להוביל לחיסכון של מיליארדי קוט"ש בשנה, והן יסייעו רבות לעמידה ביעד הממשלתי".   משרד האנרגיה והמים ממשיך לקדם חיסכון באנרגיה ושימוש במוצרים הצורכים פחות חשמל, והשבוע נכנסו לתוקפן תקנות מקורות אנרגיה המאפשרות לצרכנים שימוש בנורות חסכוניות יותר, תקנות האוסרות על מכירת מקלטי טלוויזיה בזבזניים וכן תקנות הספק חשמלי מרבי במצב המתנה למכשירים חשמליים ביתיים ומשרדיים אשר מתייחסות למכשירים חשמליים הפועלים במתח של עד 230 וולט.   על פי התקנות לגבי נורות,  אסור לייבא, לייצר, למכור ולשווק נורות ליבון ונורות הלוגן בהספק העולה על 60 ואט, אשר אינן עונו�

בית הנבחרים בארה"ב חס על נורת החשמל הישנה והותיר אותה בחיים, בניצחון לפעילי מסיבת התה על פני יצרניות שאמרו שהן כבר עוברות לייצור נורות חסכוניות יותר בחשמל. העברת חוק התקציב ביום שישי כללה סעיף האוסר על משרד האנרגיה להוציא משימוש על פי חוק את נורות הליבון שהספקן 100 וואט. קבוצות לחץ קראו לרפובליקאים למנוע את האיסור על שימוש בנורות אלו, ואמרו כי מדובר בדוגמא להתערבות יתר של הממשלה. ב-2007 נחקק חוק שהתווה את ביטולו ההדרגתי של השימוש בנורות ליבון עד 2012, באמצעות קביעת תקן ניצול אנרגיה שהן אינן עומדות בו. הנורות אמורות לפנות את מקומן לנורות פלורסנטיות, הלוגן ו-LED. הדמוקרטים תמכו בחוק בנימוק שמדובר בניצול יעיל יותר של אנרגיה. יצרניות נורות חשמל, כולל GE, הצטרפו אליהם בדרישה להגן על חוק נורות החשמל שאושר בתקופת הנשיא ג'ורג' וו. בוש. חברות אלו השקיעו מיליוני דולרים בפיתוח נורות יעילות יותר.

שימו לב: 20 רוכשים הם מעל גיל 100! מזכיר לי את הבדיחה של עידית כ- 71% מרוכשי המקררים, במבצע שקיים משרד האנרגיה והמים במהלך חודש דצמבר, הם בני 60-89, כך עולה מהנתונים שמפרסם המשרד לסיכום המבצע כ- 71% מרוכשי המקררים במבצע החלפת וגריטת המקררים למקבלי הבטחת הכנסה והשלמת הכנסה שקיים משרד האנרגיה והמים, הם בני 60-89, (15,012 רוכשים) כך עולה מהנתונים שמפרסם המשרד. עוד עולה מהנתונים כי 20 מהרוכשים הינם מעל גיל 100 וכי מרבית הרוכשים כ- 65% - הן בעצם רוכשות,  (כ- 13,705 רוכשות לעומת כ- 7,264 רוכשים ממין זכר).   באשדוד נמכר המספר הגדול ביותר של מקררים  - 1,444, במקום השני נמצאת באר שבע- 1,225 מקררים, ולאחריהן חיפה- 1,061 מקררים ונצרת עילית -814 מקררים.  במסגרת המבצע נמכרו בסך הכול כ- 20 אלף מקררים ב- 289 יישובים ברחבי הארץ.   במסגרת הפרויקט להחלפת ולגריטת מקררים ישנים לאוכלוסיות מקבלי השלמת הכנסה והבטחת הכנסה, סבסד משרד האנרגיה והמים עד 60% ממחיר מקרר חדש ועד 2,000 שקלים למקרר. כחלק מהמבצע, מובלים המקררים החדשים עד לבית  הרוכשים, והמקררים הישנים נלקחים  לגריטה. כל משפחה שהחליפה במסגרת המבצע מקרר ישן במקרר חדש וחסכוני, צפויה לחסוך  כ- 500-600 ש"ח בשנה. החיסכון הצפוי למשק בהחלפת 20 אלף המקררים מוערך בכ- 30 מיליון קוט"ש בשנה.   שר האנרגיה והמים, ד"ר עוזי לנדאו ה

משק החשמל בישראל ניצב בפני אחד המשברים הקשים שידע. המחסור בגז טבעי תורגם כבר בשנה האחרונה לזינוק של 25% בתעריפי החשמל, ואלה צפויים לעלות בשנתיים הקרובות בכ-18% נוספים, בשלוש פעימות לפחות, שהראשונה שבהן יצאה לדרכה אמש. בעוד שבעולם נהפך המושג "התייעלות אנרגטית" לשגור במגזר הביתי ולאטרקטיבי במיוחד במגזר העסקי, הרי שבישראל עדיין מעדיפים למחות - ואופציית החיסכון מצויה עדיין בחיתוליה. רק מעטים התחילו עד כה לחפש וליישם טכנולוגיות שיאפשרו להם לצמצם את צריכת החשמל מבלי לפגוע בתפקוד היומיומי. הנה כמה מהפתרונות היצירתיים אשר יוכלו לחסוך לבית הפרטי ולבית העסק מאות ואלפי שקלים בחשבונות החשמל המאמירים. עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם מתקן המים מזרים כסף מתקני מים מינרליים או מים מטוהרים נהפכו בשנים האחרונות למוצר שכיח בבתים פרטיים, ובוודאי שבבתי עסק. מה שאנו נוטים לשכוח הוא שמדובר במכשיר זולל חשמל, שצורך חשמל גם כשאין מי שמשתמש בשירותיו. "מדדנו את צריכת החשמל של מתקן תמי 4 בלילה, ומצאנו שהוא צורך כ-2 קילו-ואט, לעומת 2.5-3 קילו-ואט במשך שעות היום", מספר משה פרומברג, הבעלים והמנכ"ל של חברת מילא. "הפער בין היום ללילה לא גדול, כי גם כשהמכשיר ב'סטנד ביי', הוא עדיין מחזיק את המים בטמפרט�

חצי שנה לאחר החלטת הממשלה בנושא, אושר בועדת הכספים של הכנסת תקציב הפעילות לתוכנית ההתייעלות האנרגטית אותה יזם משרד התשתיות הלאומיות. למשרד הועבר סך של 161 מיליון שקל, חלקם עבור פעולות התייעלות אנרגטית, שתתמקד במגזר הביתי. בנוסף, על מנת לתת תנופה לפעילות המשרד בתחום ההתייעלות ותחליפי הנפט, אישרה ועדת הכספים העברת 46 מיליון שקלים למשרד עבור שנועדו למימוש פעילויות המשרד ולאיוש מיידי של 9 תקנים הנדרשים לביצוע. בין הפרויקטים העיקריים אותם יקדם המשרד בנושא התייעלות אנרגטית בשנת 2011: 1. החלפה מאסיבית של נורות ליבון לנורות חסכוניות בצריכת אנרגיה באמצעות מתן תמריצים כלכליים. 2. מתן תמריצים להחלפת עשרות אלפי מכשירי חשמל מיושנים במגזר הביתי (מקררים ומזגנים) במכשירי חשמל חדשים ויעילים מבחינה אנרגטית. 3. מתן תמריצים להכנת סקרי התייעלות אנרגטית במגזרים השונים: מסחרי-עסקי, תעשייתי, שלטון מקומי וכולי, אשר ישמשו בסיס לאיתור פוטנציאל לחסכון אנרגטי. 4. הכנת ושדרוג עשרות תקנים שעניינם התייעלות וחסכון אנרגטי בכל המגזרים במשק.