Group items matching

in title, tags, annotations or url

דוח שהוכן באוסטרליה מראה שכבר כיום יותר זול שם לייצר חשמל מרוח מאשר מפחם או גז. יש לזכור שבאוסטרליה יש מס על פליטות פחמן שעוזר לכלכליות של המתחדשות. התחזית היא שעם העלאת מס הפחמן וירידת מחירי ה-PV, גם ייצור סולארי יהיה זול יותר מפוסילי הערה מעניינת בנושא הגז - נכתב כי יצור חשמל מגז הופך לא כדאי כי מחירי הגז באוסטרליה עלו לאחרונה עקב הגדלה משמעותית של יצוא גז ב-LNG. 

חברת החשמל ושותפות תמר חתמו היום (רביעי) על הסכם רכישת גז טבעי ל-15 שנה, בהיקף 14-23 מיליארד דולר. מדובר בכמות שנתית של 2.8-6.6 BCM. הכמות תיקבע באופן סופי עד אפריל 2013. כעת יעבור ההסכם לאישורם של רשות החשמל, רשות החברות הממשלתיות, ורשות ההגבלים העסקיים. האישור נדרש תוך 45 יום, על מנת שההסכם ישאר בתוקף. מדובר בכמות חוזית של 78 BCM. לחברת החשמל אופציה לשנות את הכמות עד למינימום 42.5 או מקסימום של 99 BCM. מועד ההחלטה הוא בסמוך למועד ההגעה הצפוי של הגז מתמר לישראל, אפריל 2013. לפי הערכות, נכלל הסעיף על מנת שתוכל החברה לבחון את האפשרות לרכוש גז גם מספקיות אחרות, לאור הקידוחים הרבים המתוכננים לשנה הקרובה. בהסכם נכללות שתי תחנות, אשר ניתן לשנות בהן את המחיר. בחלוף שמונה שנה יוכל המחיר להשתנות בטווח של 25% מהמחיר שבחוזה. בתחנה השנייה, בחלוף אחת עשרה שנים, יוכל המחיר להשתנות בטווח של 10% נוספים. אם לא יגיעו הצדדים להסכמה על המחיר החדש בתחנות היציאה, תועבר ההחלטה לבוררות בחו"ל. הסכם עקרונות בין חברת החשמל ושותפות תמר נחתם עוד בדצמבר 2009, בתקופה בה סופק הגז המצרי לישראל. אז הסכימו הצדדים על מחיר של כ-4.7 דולר למיליון BTU, עם הצמדה למחירי הנפט. עם זאת, המגעים הוקפאו בשל תחילת פעילות וועדת ששינסקי, שבחנה את מדיניות הכנסות המדינה מתגליות ה

אמנם החוזה הצפוי הוא חוזה קצר טווח, לרכישת כמות גז צנועה יחסית, במחיר יקר - ואולם, יש מי שרואים במקור אנרגיה מיובא זה את הערוץ התחרותי לתגליות הגז שלחופי ישראל. במלים אחרות, לא רק גישור זמני עד שהגז הטבעי ממאגר תמר יוזרם, לא רק גישור מוגבל בזמן עד להנחת צינור שני מהמאגר לחוף, אלא מתחרה לכל דבר, שייהפך כרגע לכורח מציאות מבחינה תפעולית, ובעתיד - גם לשחקן שווה ערך במגרש הכלכלי. ... "מחירי ה-LNG כיום בעולם גבוהים מאוד, אף שהיו צריכים לרדת, רק בגלל שיפאן טרפה את הקלפים באסון פוקושימה", מסביר מוטי קופרברג, מנהל תחום הנפט והגז הטבעי בחברת דינמיק שירותי ספנות. "מאידך, קרתה מהפכה שאיזנה את ההשלכה הזו, ועוד תביא למחיקתה: בעקבות גילוי פצלי הגז, מפיקה כיום ארה"ב גז ב-3 דולר למיליון BTU ויוצרת עודף היצע מקומי, שהביא להפסקת יבוא ה-LNG ולהתייתרות כל תשתית היבוא שבנתה. כלומר, ארה"ב, שאמורה היתה להיות צרכן ה-LNG הגדול מאוסטרליה, מקטאר ומאנגולה, לא רק שהפסיקה לייבא גז, אלא החלה להפיק בכמויות שיאפשרו לה בעתיד אף לייצא אותו. שניים ממתקני הגיזוז שהקימה לחופיה יוסבו בקרוב להנזלה וליצוא, וכך עושה גם קנדה. לכן זה חייב להקרין בסופו של דבר מזרחה. המחירים חייבים בסוף לרדת".

ועדת המחירים לפיקוח על מחירי הגז הטבעי תחל את עבודתה ב־26 ביוני, כך נודע ל"כלכליסט". הוועדה, שעליה הכריזו שר האוצר יובל שטייניץ ושר התשתיות הלאומיות עוזי לנדאו, תפעל להכרזה על הגז הטבעי כ"מוצר בר־פיקוח". צעד זה יאפשר אספקת גז לצורכי המשק השוטפים במחיר דומה לזה שנחתם בעסקאות הגז הגדולות בישראל. מטרת המהלך היא לקבוע מחיר תקרה עבור עסקאות הגז במשק, ובכך להקל על חברת החשמל, הלקוח הגדול במשק, לסגור עסקת גז כאילו המשק הישראלי אינו נשען על ספק גז ראשי. ספק כזה הוא שותפות תמר, שבה חברות קבוצת דלק (31.25%, באמצעות דלק קידוחים ואבנר), נובל אנרג'י (36%), ישראמקו (28.75%) ודור גז (4%).

EMG טוענת נגד שתי החברות המצריות כי "ההפרעה הממושכת באספקת הגז נגרמה בשל הכשל הארוך של החברות המצריות לספק את כמויות הגז שהם מחויבים בחוזה אספקת הגז. ההפרעות, מנעו מ-EMG לספק גז לחברת החשמל וללקוחות אחרים, בניגוד לחוזה המשולש המבטיח זרימה קבועה של גז". EMG מבקשת פיצויים מ-EGAS על הנזקים שנגרמו לה, מאז שנחתם החוזה על מחירי גז גבוהים יותר ועד היום. בנוסף, היא מבקשת צו לפיו EGAS צריכה להתחייב לכבד את החוזה והצהרה כי עשוי לה לסיימו. EMG גם מבקשת כי EGAS תהיה מחוייבת לפצות את חברת החשמל עבור כל הנזקים שנגרמו לה כתוצאה מהפסקת האספקה. נתח גדול מהכסף שהושקע ב-EMG הגיע מכספי המוסדיים הישראלים - קרנות הפנסיה והגמל, להן מכר מימן נתחים מהמיזם ב-2007-2008 - גם דרך מכירת המניות הפרטיות שלו לאמפל הציבורית, שגייסה אג"ח תמורתן, וגם ישירות למוסדיים ישראלים, כל זאת לפי שווי של 2.2 מיליארד דולר. באמצעות עסקות אלה הצליח מימן להיפגש עם 354 מיליון דולר - 245 מיליון דולר מהם במזומן, עוד לפני שהחלה הזרמת הגז ממצרים כעת, לאחר הפיצוצים והשאלה בדבר המשך האספקה, מוסדיים רבים חותכים את שווי ההשקעה בספריהם, ובשיחות פרטיות מעריכים אותו "קרוב ל-0". מניית אמפל צנחה ב-86% מאז תחילת השנה ואגרות החוב של החברה נחתכו בחצי והתשואות עליהן זינקו לרמה של עשרות אחוז�

ראיון מעולה עם ברנדה שפר מאגרי הגז הגדולים שהתגלו לחופי ישראל בשנתיים וחצי האחרונות, "תמר" ו"לוויתן", עוררו כאן תקוות גדולות. האפשרות שישראל תהפוך ליצואנית של גז טבעי מעוררת ציפיות שגם מעמדה הגיאופוליטי ישתדרג. מה חסר לנו, בימים טרופים אלה, יותר מקצת עוצמה גיאופוליטית? אלא שאם להאמין לד"ר ברנדה שפר, אנחנו תולים בגז הישראלי ציפיות מופרזות. שפר, חוקרת בינלאומית בתחום מדיניות אנרגיה ומייסדת התוכנית לניהול מדיניות אנרגיה באוניברסיטת חיפה, אומרת כי "הדוגמה של אזרבייג'ן מלמדת שאספקת אנרגיה לא יכולה לבנות יחסים בין מדינות". בראיון ל-G היא מנפצת עוד כמה מהתפיסות הרווחות בתחום האנרגיה: היא מסבירה מדוע לדעתה צריכה ישראל לשמור את מרבית הגז הטבעי הכחול-לבן לעצמה; מדוע אין היגיון להשתמש בהכנסות מתמלוגי הגז להחזר חובות; כיצד יכולות תגליות הגז לפגוע בכלכלה הישראלית; למה הנפט בעולם אינו עומד להיגמר; מדוע לא כדאי לסבסד פיתוח של אנרגיות "ירוקות"; והיכן נמצאת הבעיה האמיתית בנושא עליית מחירי הדלק.

ור הפדרל ריזרב בן ברננקי אמר כי למרות המאמצים שנעשו בשנתיים האחרונות להמריץ את הכלכלה האמריקנית התוצאות מאכזבות, וכלכלת ארה"ב אינה מצליחה לחזור ולהתרומם לשיעורי צמיחה נאותים. למרות שיעורי הריבית הנמוכים, ללא תקדים בארה"ב ובאירופה, ועל אף הגירעונות הפיסקאליים הענקיים, גם הם ללא תקדים, כלכלות המערב אינן מצליחות לצמוח. על אף זאת, ולצד זאת, אנו חווים עליות מחירים שמייצרות לחץ כלכלי נוסף על כלכלת המערב, מאחר שהן שוחקות את ההכנסה הריאלית של אוכלוסיות רחבות באירופה ובארה"ב. נגיד בנק ישראל סטנלי פישר אמר באחרונה, שהמודלים הכלכליים שנמצאים בשימוש אינם עוזרים להבין את התהליכים הכלכליים המתרחשים. האם חוקי הכלכלה השתנו? חוקי הכלכלה הבסיסיים לא השתנו, אבל נראה שאת ההסבר למתרחש בכלכלת העולם צריך לחפש במקום אחר. בהיסטוריה הכלכלית המודרנית שלאחר מלחמת העולם השנייה, שני אירועים מרכזיים מוגדרים כ"משברי נפט". הראשון, ב-1973, בעקבות אמברגו הנפט שהטילו על המערב מפיקות הנפט הערביות בעקבות מלחמת יום הכיפורים. השני, ב-1979, בעקבות מהפכת חומיני באיראן, כאשר הופסק יצוא הנפט של איראן למערב. בשני משברי הנפט האלה חווה העולם המתועש מחסור בנפט, שגרר עלייה חדה במחירי הנפט, שבעקבותיה כלכלת העולם הידרדרה למיתון חריף, במקביל ל�

"חתימת הסכם לייצוא גז לטורקיה צפוי להניב לשותפים בקידוח לוויתן הכנסות שנתיות בהיקף של 3-4 מיליארד דולר. כך עולה מניתוח מחירי השוק והכמויות שעליהן מדובר במגעים בין הצדדים." ... האנליסטים בשוק ספקניים בשלב זה לגבי העסקה ומסבירים כי אין מה לתמחר בה, כאשר פרשת הגז המצרי מדגימה את הסיכון הגיאו-פוליטי לעסקאות גז חתומות. "אם אחרי שנתיים ההזרמה תופסק - מה זה יעשה להחזר ההשקעה והתשואות? הרי אף אחד לא ייתן ערבות למכירת כל כמות הגז", צוטט גורם בשוק.

מחירי האנרגיה הגבוהים דוחפים את תעשיית קידוחי הגז והנפט לקצה גבול היכולת ההנדסית. עקב כך, הסיכונים הכרוכים בפעילותה גדלים והולכים. בשבוע שעבר התברר שבאר גז טבעי בים הצפוני החלה לדלוף. הבאר נמצאת בשדה השייך ברובו לטוטאל הצרפתית, אך שותפות בו ענקיות אנרגיה נוספות כ-BG, ENI ושברון. השדה מרוחק כ-240 ק"מ מחופי סקוטלנד. ... טוטאל היא חברה חזקה וגדולה, ונכסיה פזורים בכל העולם. כמו BP, גם היא מסוגלת לספוג נזקים של מיליארדי דולרים ועדיין לשרוד ואף להרוויח. אך הגז שעולה ממעמקי הים והאדמה מעלה עוד הרבה שאלות ותהיות בקשר לקידוחי הגז הצפויים במאגרים הגדולים שנתגלו מול חופי ישראל.    מה יקרה אם תתרחש דליפה דומה במאגרי גז ישראליים כמו תמר או לווייתן? מי יטפל בפיצוץ אם יהיה כזה? מי ישלם על הנזקים? ומהיכן תימצא חלופה למשק החשמל הישראלי בחודשים הארוכים שיעברו בין גילוי הדליפה לתיקונה?

"המשרד להגנת הסביבה צפוי לפרסם חוות דעת מיעוט למסקנות ועדת צמח לבחינת מדיניות הגז, לאחר שבטיוטת הדו"ח שפורסמה אתמול, לא התקבלה דעת השר ובכירי משרדו בנושאים שאותם בחנה הוועדה. דעת המיעוט תעסוק בעיקר במדיניות יצוא הגז, שאותו דרש המשרד להגביל למינימום, וכן צפי צריכת הגז במשק בעשורים הקרובים, שאותו אמדה הוועדה בכ-450 מיליארד מ"ק (BCM) עד 2040, כאשר במשרד דרשו להגדיל כמות זו בכ-200 BCM לפחות. גם לאחר פרסום מסקנות הביניים של הוועדה באפריל, פירסם המשרד להגנת הסביבה חוות דעת מיעוט בנושא, בחתימתה של שפר, הקוראת להגביל את היצוא ולהגדיל את צפי הצריכה בישראל. השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, קרא השבוע בראיון ל-TheMarker לדחות את קבלת ההחלטות בשלוש שנים לפחות, עד שיתברר היקף משאבי הגז של ישראל, כמו גם יכולתו של המשק להטמיע את הגז בתעשייה ובתחבורה. ואולם, הוועדה ציינה כי דחיית הכרעתה תגרור פגיעה בפיתוח משק הגז, בשל האי-ודאות שתשרור בו, וכן תסב להכנסות המדינה נזק של מאות מיליוני דולרים בשנה. על פי טיוטת הדו"ח הסופי שנחשפה אתמול, יתאפשר יצוא של 500 BCM גז טבעי, כ-53% מהמשאבים. הוועדה קובעת כי יש להבטיח אספקה מקומית של גז טבעי ל-25 שנה, וכי הגבלת היצוא תגרור האטה ואף עצירה של פיתוח מאגרי הגז. כמו כן, נקבע כי צפי צריכת הגז בישראל עד 2040 הו

"משרד האוצר צריך לסכם ולהחליט על שיעור התייקרות החשמל בקרוב, בהתאם להשפעה על התקציב.  ההתייקרות בתעריפי החשמל יכולה להיות בין 15% ל-30%. אנו מנסים למצוא מתווה מהסוג הזה" - כך אומר שר האנרגיה והמים עוזי לנדאו בראיון לTheMarkerTV וערוץ הכנסת. לנדאו אמר כי "אילו היינו נוקטים גישה מאוזנת לפני שנה וחצי - שנתיים כשבבת אחת החליטו להוריד את המחיר של החשמל, היינו יכולים לשים את הדברים בקרן שתמנע את התנודות ושתבטיח ודאות יותר גדולה לשוק לגבי כל מה שקשור במחירים. הגישה הזו תהיה נכונה אם תינקט כדי שתבטיח לנו בפרק זמן סביר יציבות של מחירים". לנדאו ציין כי "כרגע לא מדובר על קרן שהיא ספציפית. אבל הרעיון העיקרי שלפיו לא ניקח מחיר  כל כך גבוה ונכסה אותו על פני תקופת זמן ארוכה יותר יש בזה הגיון מסויים כשם שיש היגיון יותר גדול להוריד חלק מהמסים שמוטלים על דלק שאנשים קונים, ועל מחיר החשמל, ולהטיל את המסים הללו על דברים שבהם אין עלויות מחירים כל כך כבדות כמו בחשמל ובאנרגיה. עליית מחירי החשמל תשפיע במחיר רחב על סגרת מחירים רחבה במשק כמו מזון,  ממוצרי עתירי אנרגיה ועל השכבות החלשות". בסוגיית אספקת הגז ממצרים אמר לנדאו  "אנו רוצים ומצפים שבשנת 2012 יזרום גז ממצרים. כל ההסכם עם מצרים הוא ההסכם הכלכלי החשוב ביותר בעקבות הסכם השלו�

"מליאת רשות החשמל החליטה היום (שלישי) להפחית את התעריפים המובטחים ליזמים בהקמת מתקני PV בינוניים, לגובה של 57.2 אג' לקוט"ש, לעומת תעריף נוכחי של כמעט פי שניים (96.3 אגורות).  עדכון זה יביא לחסכון עלויות של למעלה מחצי מיליארד ש"ח בתעריף לצרכני החשמל, זאת תוך שמירה על תשואה ראויה ליזמים בתחום. הפחתה זו, המצטרפת לשלושת הפחתות התעריף הנוספות שביצעה הרשות בתקופה האחרונה,  נדרשת לאור ירידות משמעותיות בעלויות ההקמה של מערכות פוטו-וולטאיות ותחזית מעודכנת להמשך ירידה בעלויות. בהחלטה זו סיימה מליאת הרשות את המהלך הרוחבי בו החלה לפני מעל לשנה של הצמדת כל התעריפים המשולמים ליזמות לייצור חשמל בפאנלים סולריים (PV) למדד בינלאומי (בלומברג) אשר המשקף את מחירי הפאנלים והממירים בעולם, אשר מצויים במגמת הוזלה. הצמדת תעריפים אלה למדד מחירי ציוד המבטא מחירי שוק, גרמה עד כה להפחתת עלויות של כ-40% ליזמות בתחום ולחסכון מצטבר בעלויות שיושתו על צרכני החשמל בעשרים השנים הקרובות בגין אנרגיה ירוקה בלא פחות מ-6 מיליארד ש"ח. לדברי הרשות, החלטה זו נובעת מתוך רצונה לאזן בין חובתה של הרשות לפעול למזעור העלויות המוטלות על צרכני החשמל אל מול הצורך בהמשך העמידה ביעדי הממשלה ביחס לשילוב אנרגיות מתחדשות. "

ירדן תחתום עד סוף החודש על חוזה גז חדש עם מצרים, בו הסכימה להעלאת מחיר הגז המצרי, לאחר 3 חודשים של מו"מ אינטנסיבי בין המדינות. שר האנרגיה הירדני, חאלד טוקאן, אמר כי ההסכם ייחתם עד סוף החודש ובו "מחיר הוגן" של הגז שיסופק למדינה ממצרים. מצרים חידשה את אספקת הגז לירדן, לאחר שהאספקה הופסקה בעקבות פיגוע הטרור ב-27 באפריל. מצרים מכרה לירדן גז במחיר של 3 דולר למיליון BTU, בעוד שהמחיר בשוק העולמי עומד על 6-7 דולר למיליון BTU. גורם בכיר במשרד האנרגיה הירדני מסר כי ההסכם החדש בין ירדן ומצרים יאפשר למצרים להתקדם עם רצונה להעלות את מחיר הגז שחברת EMG מספקת לישראל. נזכיר כי יוסי מימן, בעל השליטה באמפל והשותף הישראלי ב-EMG, אמר כי EMG עלולה לפנות לבוררות בינלאומית אם מצרים תדרוש להעלות את מחיר הגז ולשנות הסכמים בדיעבד.(כלכליסט)

לקראת ישיבת וועדת המחירים המשותפת למשרד התשתיות הלאומיות ולמשרד האוצר שתתקיים ביום ראשון הקרוב, אישר אתמול (ד') שר התשתיות הלאומיות, עוזי לנדאו, את הצעת המשרד לפיקוח ורגולציה על מחירי הגז הטבעי בישראל. המשרד ממליץ להכריז על הגז כמוצר בר פיקוח או, לחלופין, לפעול לכך שכל חברה מבין שותפות קידוח "תמר" תמכור את הגז בנפרד. זאת, על מנת ליצור תנאי תחרות בעסקאות מכר הגז הטבעי. המסמך הועבר היום לחברי הוועדה. במשרד אומרים כי אי אפשר להפריז בחשיבותו ומרכזיותו של משאב הגז הטבעי, שנועד בראש ובראשונה לתת מענה לביקושי האנרגיה הצפויים בעשורים הבאים. מאז מציאת מאגרי הגז הטבעי, פועל משרד התשתיות הלאומיות במטרה להבטיח אספקה סדירה וקבועה של גז טבעי לשימוש שוטף במשק הישראלי. מדיניות המשרד בנושא, כפי שבאה לביטוי במסמך, נועדה לאפשר את החדרת הגז הטבעי לשימושי המשק בצורה רחבה, יעילה ותחרותית, לתת ביטוי כלכלי לשימוש בגז הטבעי מול חלופות של מקורות אנרגיה אחרים, לקבוע מנגנון מחירים ותנאי עסקאות במחיר שוק או במחיר מפוקח, ככל שיעלה הצורך בכך, וכן לקיים מנגנון לטיפול והתמודדות עם כשלי שוק בטווח הקצר ובטווח הארוך. חוק הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, החולש על כל התחומים במשק המדינה, מאפשר להטיל פיקוח במספר רמות: פיקוח ברמה ה

המדינה בוחנת אפשרות להכריז על מחיר הגז הטבעי שנקבע בעסקה בין חברת החשמל לשותפות תמר, כמחיר קבוע לכלל העסקאות במשק . הבחינה נעשית לאור חידוש עבודתה של ועדת הפיקוח על מחירי הגז הטבעי, שבה חברים משרדי האוצר והתשתיות. הוועדה צפויה להתכנס בהמשך השבוע ולקדם במרץ את הכוונה להציב גבולות ברורים לספק הגז היחיד שקיים היום במשק הישראלי - שותפות תמר. מאחר שתמר צפויה להיות הספק הישראלי היחיד במשק לפחות עד 2014, המדינה רוצה להקל על יצרני חשמל פרטיים וגופים אחרים ליהנות מפירות הגז הטבעי במחיר סביר תוך הבנה שמחיר גז גבוה יתגלגל על צרכנים בתעריפי חשמל גבוהים, שיפגעו בתחרות עם חברת החשמל. העסקה בין חברת החשמל לתמר תקבע מחיר שיהווה אמת מידה (BENCHMARK) לכל המשק משתי סיבות: הראשונה היא שמדובר בחוזה הגדול במשק, בהיקף של כ־17 מיליארד דולר, כאשר תנאי החוזה המסתמנים כוללים תשלום של 5.2-5.5 דולר ליחידת אנרגיה (MMBTU) והשנייה היא שחברת החשמל עדיין מספקת כ־95% מהביקוש בישראל, ולכן סל הדלקים שלה ועלותו לה הם למעשה סל הדלקים של המדינה.

בכירים בעולם העסקים בבריטניה מפעילים לחץ על שר האוצר, ג'ורג' אוסבורן, לשקול מחדש את העלאת המס המתוכננת על חברות הנפט. היום פירסמה קבוצה של רואי החשבון הבכירים בבריטניה דו"ח, שהוזמן על ידי משרד האוצר, לפיו ההעלאה המפתיעה של המס על רווחים מקידוחי נפט בים הצפוני שכלל אוסבורן בהצעת התקציב שלו תזיק לתחרותיות של בריטניה. במקביל, הבית התחתון בפרלמנט הבריטי החל היום לדון בפרטי הצעת התקציב. לפי הדו"ח שהזמין משרד האוצר ונועד לסייע לחברי הפרלמנט לגבש עמדה, העלאת המס מ-20% ל-32% צפויה להפוך את הקידוח בים הצפוני לאטרקטיווי פחות. חברי הפרלמנט צפויים גם לשמוע עדויות מפי בכירי מגזר הנפט. סנטריקה, החברה האם של בריטיש גז, איימה בסוף השבוע להשבית שדה גז ממערב לאיים הבריטיים, כיוון שלדברי החברה, העלאת המס תהפוך אותו לבלתי רווחי. לטענת החברה, יהיה זול יותר לרכוש גז בשוק הסיטוני מאשר להפעיל את שדה הגז מורקמבה, שסגור כעת לרגל תחזוקה, אך לרוב מייצר 6% מצורכי הגז השנתיים של בריטניה.

ימים ספורים לאחר הודעתה של רשות החשמל על עליית מחירי החשמל ב-1 באפריל יונח השבוע על שולחנו של שר האנרגיה והמים עוזי לנדאו דוח מקיף וראשון מסוגו - הקובע כי ניתן לשנות את מבנה תעריפי החשמל בישראל למבנה מדורג. מודל דומה מיושם בכמה מדינות בארה"ב ויפחית את חשבונות החשמל החודשיים של חלק ניכר מהציבור.   עמודי חשמל צילום: רויטרס הדוח, שגיבשו חוקרי הפורום הישראלי לאנרגיה, קובע כי צריכת שני העשירונים העליונים מהווה כ-42% מכלל צריכת החשמל ויוצרת נטל לא פרופורציונלי על משק האנרגיה; הוא מציע כפתרון 3 מדרגות תשלום שונות. מדרגה אחת מוזלת, מדרגה שנייה במחיר מעט גבוה מהמחיר הנוכחי ומדרגה שלישית גבוהה בהרבה. ב-1 באפריל יועלו מחירי החשמל ב-8.9%, מ-54.44 אגורות לקוט"ש (אחרי מע"מ) ל-59.28 אגורות לקוט"ש. על-פי ההצעה יש לקבוע מדרגות תעריף של 45, 63 ו-103 אגורות לקוט"ש (לעומת התעריף המוצע- 59.28 אג'). התוצאה : העשירונים הנמוכים יזכו לירידה של 14%-11% בעקבות התעריף החדש, ואילו העשירונים התשיעי והעשירי ירגישו עלייה של 30%-20% בתשלומים . רעיון התעריף המדורג הועלה כמה פעמים בעבר, גם מצד השר לנדאו עצמו. אך למרות הצהרות רבות בנושא המהלך טרם יושם, וצרכני החשמל הביתיים בישראל משלמים תעריף קבוע ואחיד שמושפע בימים אלה בעיקר ממצבו של משק הגז ומהעובדה

"הגידול בשטחים החקלאיים לייצור אנרגיה (דלק ביולוגי מסוג אתנול, מתנול וביו דיזל) בא בעשור האחרון, במרבית המקרים, על חשבון שטחי הגידול של התירס, השעורה והחיטה לייצור מזון לבעלי חיים ולאדם. לפי הדו"חות האחרונים של מדינות ה-OECD ורשות המזון והתרופות של ארה"ב (ה-FDA), המגמה תימשך באופן משמעותי גם בעשור הבא.  התחזית לייצור אתנול צופה שבשנים2012-2021 יגדל הייצור מ-98.2 אלף ליטר השנה ל-180.4 אלף ליטר בסוף העשור הבא - גידול של 85%. באותו זמן, ייצור החיטה העולמי יגדל מ-113 מיליון טון השנה ל-136 מיליון טון בסוף העשור - גידול של פחות מ-10%. החטיבה למחקר, כלכלה ואסטרטגיה במשרד החקלאות בראשות הכלכלן אורי צוק-בר, שפירסמה את התחזית, מציינת כי עורכי התחזית לא חזו את הגידול המהיר במחירי הסחורות החקלאיות השנה ועל כן ייתכן מאוד שיאלצו לתקן אותה. מצד שני, גם מחירי הדלקים הפוסיליים (נפט גולמי, מזוט, סולר, בנזין, גז טבעי), שאותם באים להחליף הדלקים הביולוגיים, מתייקרים במהירות, אף שלא בקצב כה מהיר כהתייקרות סחורות הרכות (גרעינים לסוגיהם). מאידך התייקרות הגרעינים מותנית בעיקר באקלים ובכמויות הגשם באזורי הגידול. באזורי גידול רבים שררה השנה בצורת, אך מצב זה עשוי להשתנות כבר בעונת הגשמים הבאה, בעוד שמחירי הדלקים הפוסיליים, אף שגם הם תנודתיים, ה�

אפשר לקרוא להן מכונות להדפסת כסף. תחנת הכוח OPC של החברה לישראל החלה לייצר חשמל לפני כחודשיים. החודש הצטרפה אליה תחנת הכוח דוראד שבבעלות משקיעים ישראלים וטורקים. שתיהן ביחד אחראיות לייצור של כ-10% מהחשמל במדינה בממוצע. יצרני החשמל הפרטיים מוזילים את עלות החשמל ללקוחותיהם ולמשק, מצמצמים את מונופול הייצור של חברת החשמל ובדרך גורפים לכיסיהם רווחי-עתק. המודל העסקי שלהם פשוט, לייצר חשמל בזול וביעילות ולמכור אותו בתעריף גבוה בעשרות אחוזים, אך עדיין נמוך בכ-7% מתעריפי חברת החשמל. שיעורי הרווחיות שלהם אינם ידועים, בהיותם גופים פרטיים, אך בשוק מעריכים כי תחנת כוח דוגמת דוראד יכולה להגיע בקלות לתשואה של 30% לשנה על ההון ויותר מכך. ... כדי לתקן את המצב המעוות הזה מכינה רשות החשמל רכיב תעריפי חדש שייקרא עלויות מערכתיות. אל תוך הרכיב החדש ייכנסו כל העלויות הנוספות שמוטלות כיום על חברת החשמל ומגולמות ברכיבי הייצור והחלוקה. כך למשל תועבר לרכיב החדש העלות העודפת שכרוכה בהקמת תחנת כוח פחמית על פני תחנת גז במחזור משולב (מחז"ם). גם התעריף החברתי, עלויות עודפות של רכישת חשמל מאנרגיות מתחדשות וכן עלויות זמינות וגיבוי וניהול מערכת יועברו אל הרכיב המערכתי. יצירת הרכיב החדש תביא בוודאות להפחתה בתעריף החשמל למקטע הייצ

"עתה, עם כישלון הקידוחים בשרה ומירה, יתקשו משרדי האנרגיה והאוצר להבטיח שתעשיית הגז לא תוקפא בהיעדר מימון. הסיבה - מכישלון קידוח אחד למשנהו משימת יצוא הגז הופכת קשה שבעתיים. תקוות המשקיעים תלויות כרגע בתוצאות מבחני הפקת הגז בחמשת רישיונות פלאג'יק ורישיונות דניאל. כישלון גם שם יביא לקריאה חוזרת של חברה קדישא, שהפעם תקבור את תעשיית חיפוש הגז.   אולם בצד בעיות המימון ויצוא הגז, אחד הנפגעים העיקריים מאי מציאת הגז הוא יצחק תשובה וחבריו מנובל אנרג'י. בהיעדר מתחרים לאספקת הגז, ההכרזה על קביעתם כמונופול על ידי הממונה על הגבלים עסקיים קרובה מתמיד. הסכנה: לאחר ההכרזה תוכל המדינה לקבוע מחירי תקרה או מחירים קבועים לכלל עסקאות הגז, מה שיגביל בהכרח את פוטנציאל ההכנסות שלהם ממכירתו.   שנית, מכסת הגז שוועדת צמח שריינה למשק לא תשתנה ואף תגדל - וכישלון בעוד ועוד קידוחי גז יקטין משמעותית את מכסת הייצוא המיועדת."