Group items tagged

"השקר הגדול ביותר של חברות הגז הוא האיום שאם לא יאפשרו להן לייצא את הגז שגילו, הן לא יוכלו לממן את פיתוח המאגרים. הן שומרות על פני פוקר ועובדות על כולם. בתור איש עסקים אני אומר לך שאם החברות רוצות לוותר על הרישיון שלהן, אני מוכן להחליף אותן בתוך חמש דקות, לפתח את המאגרים בעצמי ולהבטיח שכל הגז יילך רק לשוק המקומי". כמה גז צריכה ישראל במלים אלה פותח יוסי הולנדר, יו"ר המכון הישראלי לתכנון כלכלי, את דבריו, כשהוא מתבקש להגיב על הלחצים שמפעילים יזמי הגז הטבעי בישראל על הממשלה, כדי שזו תאפשר להם לייצא את מרבית הגז שבתגליות הקיימות והעתידיות. וכן בתגובה למסקנות ועדת צמח - הוועדה לבחינת מדיניות ישראל בשוק הגז - המסיימת בימים אלה את שלב השימועים לדו"ח הביניים שפירסמה. הולנדר לא חוסך שבטו מחברות הגז, אך גם כלפי חברי ועדת צמח הוא נושא בטן מלאה, כשהמלצות הוועדה להתיר לחברות לייצא 50% לפחות מהגז שבתגליות, מציבות לטענתו את ישראל בשורה אחת עם מדינות העולם השלישי. "בוא נסתכל על ניגריה ונורווגיה", אומר הולנדר. "ניגריה נתנה לחברות הנפט להשתלט על נכסיה. כל הנפט שלה מיוצא, ואין לה אפילו בית זיקוק אחד, כשבעצם ברוב אזורי המדינה יש כיום מחסור בדלק. הם פשוט מכרו את ההון הטבעי שלהם החוצה. יוסי הולנדר צילום: עופר וקנין "גם הנ�

מועד תחילת ההזרמה של גז ממאגר תמר לישראל יידחה במספר חודשים עד שנה, אם עסקת הענק עם חברת החשמל לא תיחתם החודש. כך מעריכים גורמים במשק האנרגיה. הגז מתמר אמור להגיע לישראל החל מאמצע 2013, אולם ההסכם שיאפשר את המשך הפיתוח של המאגר לא הוצג עדיין בפני דירקטוריון חברת החשמל. אם לא ייחתם ההסכם עד סוף החודש, עלולים הבנקים הזרים המלווים את הפרויקט לעצור את המשך המימון - מהלך שיביא לדחייה ממושכת בעבודות. עסקת העשור ל"גלובס" נודע כי מנכ"ל חברת החשמל, אלי גליקמן, טרם החליט אם לקבל את התנאים שסוכמו בין החברה לבין שותפות תמר, על רקע חששותיו שהמחיר שסוכם יעורר תגובה ציבורית קשה. מצד שני, ניתן לפרש את התנהלותו של גליקמן כהליכה על הקצה, בניסיון לסחוט מתשובה ושותפיו הורדת מחיר של הרגע האחרון. במשרד התשתיות יש רגישות רבה לעיכובים אפשריים בהגעת הגז מ"תמר", לאור המחסור בגז טבעי במשק, שצפוי להחריף ב-2012, עם התרוקנות המאגר הישראלי מרי-B. המחסור הביא כבר להתייקרות החשמל ב-15% השנה בגלל הפסקות בהזרמת הגז ממצרים. ההסכם בין חברת החשמל לתמר יכול להיחשב לעסקת העשור בשוק האנרגיה, עם היקף כספי המוערך ביותר מ-15 מיליארד דולר. המו"מ בין חברת החשמל לתמר, שהחל לפני יותר משנתיים, הגיע למעשה לסיומו בשבועות האחרונים, לאחר שהושגו הסכמות בכל ה�

השניים הבטיחו כי המימון לא יכלול כל הוצאה מכספי משלם המיסים או התחיבויות מממשלתיות . ההודעה ניתנה במבנה מסחרי ליד הבית הלבן ששופץ לצרכי התייעלות אנרגטית. בעבודות הועסקו 250 עובדים וההתיעלות תחסוך למבנה הוצאה על אנרגיה של 200 אלף דולר לשנה בחשבונות החשמל.מימון העבודות נעשה מיזמים פרטיים כנגד החזרים מהחיסכון בעלויות החשמל בעתיד. הנשיא אובמה דיבר כשלידו שני עובדים בבגדי עבודה אמר כי הורה לכל רשויות המימשל לפעול ליצירת חיסכון באנרגיה בסך 2$ מיליארד בשנתיים הקרובות באותה שיטת מימון.כל עלויות התקנת החיסכון באנרגיה יוחזרו מהקטנת חשבונות החשמל. לדבריו 60 חברות פרטיות יחד עם ארגונים לא רווחיים וגורמי מימשל מקוי ופדראלי כולל גופים כמו Best Buy, Walgreens, Alcoa, the A.F.L.-C.I.O., Michigan State University, Cleveland Clinic and Delaware -התחייבו לממן ב-2$ מיליארד מבנים כמו האמפייר סטייט בילדינג בניו-יורק.התמיכה בתכנית הומחשה באמצעות Thomas J. Donohue,נשיא לשכות המסחר האמריקאיות,ו- Randi Weingarten,נשיא ארגוני המורים שייצג את האיגודים הגדולים AFL-CIO שניהם נכחו במקום עם עוד מנהיגי ארגונים פרטיים ושל עובדים. הנשיא לשעבר קלינטון אמר בסיום כי הנשיא אובמה עשה מה שרק נשיא יכול לעשות: לאחד את כל הגורמים למטרה חיובית היוצרת חיסכון באנרגיה ללא עלויות לציבור.

כבר ביום רביעי, כמה שעות לאחר מסיבת העיתונאים של משרד האוצר בעקבות ההסכם עם כיל, גילה TheMarker שהנתונים שהציג המשרד מקורם בטעות. מדד מרכזי לטיב ההבנות הוא נתח המדינה - החלק שמקבלת המדינה מהרווחים של כיל. החשיפה הראתה שזו אמורה להיות כמחצית מהתמורה שעליה הצביע האוצר - 25% במקום כ-55%. הסיבה: בחישובי האוצר נכלל מס בשיעור של 25% על דיווידינים, שלא נהוג לכלול בחישובי תמורה למדינה משימוש באוצרות טבע. לאחר כשנה של משא ומתן עם כיל ואולטימטום שפג ביום שלישי האחרון בחצות, הגיעו הצדדים להבנות אור ליום רביעי. אלה כללו את התשלומים של כיל תמורת השימוש במשאבי הטבע של המדינה והצלת בתי המלון שלחוף ים המלח מהצפה. סוגיה נוספת של מחלוקת על תמלוגי עבר של כיל לא נכללה בהבנות ונותרה בבוררות. ביום רביעי בצהריים זימן משרד האוצר מסיבת עיתונאים שבה פירט חלק מההבנות עם כיל. בתום מסיבת העיתונאים העביר TheMarker את המצגת שהופיעה במסיבת העיתונאים לידי עמותת אדם טבע ודין. עשר דקות לאחר מכן התקבלה התשובה: "זו האמא של כל השקשוקות, הונאה של הציבור". הסיבה: בחישוב התמורה למדינה נכלל המס על הדיווידנדים בשיעור 25%, ובנוסף לחישובים אחרים במחלוקת, מדובר בנתח מדינה של כ-25% בלבד. כשלוש שעות לאחר מסיבת העיתונאים ביום רביעי העביר TheMarker שאלה למשרד הא�

בכנס שערכה אתמול רשות ההגבלים העסקיים, התבטא הממונה על ההגבלים, פרופ' דיוויד גילה, בנושא הגז הטבעי. בין היתר התייחס גילה לשליטתן של דלק ונובל במאגרים המוכחים של ישראל, ואמר כי "אם דלק ונובל לא היו משקיעות בלוויתן היה יכול להתפתח תהליך תחרותי בין תמר ולוויתן. אנו מעדיפים את המצב הזה. צריך לדאוג גם שכל ספק גז יספק כמות מספקת לשוק הישראלי כך שתיווצר תחרות עזה, ושלא הכל יופנה לייצוא". גילה התייחס גם לאפשרות של הטלת פיקוח על מחירי הגז הטבעי, אך אמר כי אפשרות זו אינה אופטימלית, וכי הרשות תעדיף לקדם תחרות באמצעים אחרים, כולל "הסרת כבילות ידיים". במושב בנושא הגז הטבעי, דיבר על הנושא הכלכלן הראשי ברשות ההגבלים העסקיים, ד"ר שלומי פריזט. פריזט אמר כי חוק הנפט יצר מציאות רגולטורית, שבה היזמים הם המקימים את התשתיות, דבר היוצר בעיה מבחינת התחרות. הוא התייחס גם לבעלויות המשותפות ברשיונות הגז השונים, ואמר כי "כדור הצמר הזה של הבעלויות, בכל שוק אחר היה מאוד מאוד מטריד מעצם הוויתו". פריזט טען כי בהיעדר גז מצרי, ועם סיומו של מאגר ים תטיס, האלטרנטיבה היחידה לתמר ולוייתן היא גז נוזלי מיובא, אך מחירו של זה גורם לו להיות מתחרה גרוע בשוק הגז. "האם הוא מתחרה אמיתי וחזק כשהוא במחיר פי 2-2.5 מהגז בהזרמה?", שאל פריזט. פריזט התייחס ג

מנכ"ל חברת חשמל מכריז מלחמה על יצרני החשמל הפרטיים. במכתב חריף ששיגר באחרונה לראש מינהל החשמל במשרד התשתיות, מזהיר אלי גליקמן מפני שיטפון של תחנות כוח פרטיות ועודף ביכולת ייצור חשמל במשק. "אנו מודאגים ביותר ממצב הדברים במשק החשמל", כותב גליקמן בפתח המכתב, שהעתקו נשלח לשרי האוצר והתשתיות הלאומיות. לטענתו, הקמת תחנות הכוח הפרטיות תגבה "מחיר כבד מהאזרחים, תשית עלויות עתק בהיקפים שיעלו דרסטית את מחיר החשמל ויעלו למשק עשרות מיליארדי שקלים". עוד מזהיר גליקמן מפני עודף בתחנות כוח שייווצר במשק כתוצאה ממימוש עשרות המיזמים להקמת תחנות כוח קונבנציונליות ותחנות המופעלות באנרגיה מתחדשת. המכתב של גליקמן מסמן מדיניות חדשה בחברת החשמל, שכן בשנים האחרונות לא הביעה החברה התנגדות להקמת תחנות הכוח הפרטיות. ההכרזה של גליקמן מפתיעה משתי סיבות נוספות: האחת היא שבחברה מתריעים כל העת מפני מחסור צפוי בחשמל במשק וקוראים לממשלה לאשר לחברה להקים תחנות כוח נוספות. הסיבה האחרת היא שתחנות הכוח הפרטיות נחשבו עד לאחרונה גורם לא רלוונטי בתכנון משק החשמל. הממשלה מעודדת כניסת יצרני חשמל פרטיים (יח"פים) משנת 1996 אבל אף תחנת כוח גדולה עדיין לא הוקמה, בעיקר בשל קשיים בקבלת האישורים הביורוקרטיים וקשיים בהשגת מימון בנקאי. רק בשנ

"לפי דעתנו יש להמליץ על הגברת השימוש בגז טבעי במשק הישראלי עד 2020 ונגד יצוא גז מישראל", נכתב בדו"ח, שהגיע לידי TheMarker. "הערכת רשות הגז לוקה בחסר", נכתב. "קיים פער חסר מצטבר של 100-150 BCM בין תחזיות הביקוש לגז טבעי שהוצגו בפני הוועדה לבין הערכות מעודכנות שבוצעו באחרונה. משך הזמן הצפוי לניצול כל המאגרים שהתגלו קצר אפילו מ-40 שנה!", (סימן הקריאה הופיע במקור, א"ט). ואמנם, בשבוע שעבר הודיע מנהל רשות הגז, שוקי שטרן, מעל בימת השימוע הפומבי שערכה ועדת צמח בכפר המכבייה ברמת גן, כי הסתבר שנפלה טעות בחישובי הרשות לגבי תחזיות הביקושים הריאלית לגז במשק, וכי האומדן שאותו קבעה ועדת צמח לשריון עבור צורכי המשק, 417 BCM, צריך בעצם להיות 501 BCM. "למדינה יש אינטרס ברכישת מלאי" המלצות ועדת צמח ליצוא הגז, כפי שהופיעו במסקנות הביניים, התבססו על כלל מפתח שלפיו על המדינה לדאוג לשמירת גז לצורכי המשק למשך 25 השנים הבאות. משכך, הונחו בפני הוועדה שתי עמדות באשר לכמות הגז שיצרוך המשק במהלך תקופה זו. האחת טענה לצריכה מצטברת של 364 BCM, ואילו העמדה השמרנית טענה כי יש לשמור עבור המשק 543 BCM. לטענת המדענים הראשיים, לפי הערכות מעודכנות שבידי המשרדים, עד 2040 ישתמש המשק בכ-650 BCM גז, כשהצריכה מעבר לשנה זו תהיה בסדר גודל של כ-40 BCM בשנה. משמעות הערכה זו היא שגם אם י�

​מועצת הנפט התכנסה בשבוע שעבר (יום ג' 21.2.12), לדיון בבקשות שהובאו לפנייה בנושאים שונים, להלן המלצותיה:   1. אדירה אנרג'י ישראל בע"מ - בקשה לרשום תמלוג על ברישיון 380/"יצחק". המועצה ממליצה לאשר בקשה  לרישום ולאישור של  תמלוגי על ברישיון 380/"יצחק" לטובת חברת אדירה אנרג'י בע"מ מצד חברת AGR ומצד חברת אלומיי קפיטל.   2. גינקו/זרח - בקשה לרישיון חדש "גוליבר" (עפ"י זכות קדימה בהיתר מוקדם 203/"גוליבר"). המועצה ממליצה לאשר את מתן הרישיון בכפוף לתוכנית עבודה אשר תכלול דרישות לסקר 3D, קידוח, ומסמך סביבתי ובכפוף להנחיות הממונה על ענייני הנפט.   3. אבנר חיפושי נפט/דלק קידוחים, שות' מוגבלת- בקשה לרשום שיעבוד ברישיונות 349/"רחל" ו-350/"עמית". המועצה דנה בבקשה מתוקנת לרישום שעבוד ברישיונות רחל ועמית (לוויתן), זאת לאחר שבישיבת מועצת הנפט בחודש ינואר, המליצה המועצה שלא לאשר את הבקשה כפי שהוגשה והממונה אימץ את המלצתה. המבקשים הגישו בקשה מתוקנת לפיה כספי ההלוואה המובטחת בשעבוד ישמשו רק לפיתוח שדות לוויתן, תמר, נעה ומרי B ולא ישמשו לפרויקטים של החברות בחו"ל ולקידוחי אקספלורציה. בהתאם לדרישות המשרד, במטרה להקטין למינימום פגיעה אפשרית כלשהי בפיתוח מאגר לוויתן, ניתנה התחייבות על ידי דלק ואבנר, לפיה, בין היתר, כספי ההלוואה לא ישמשו למימו�

שר האנרגיה והמים חתם על 23 רישיונות נוספים להקמת מתקני יצור בטכנולוגיה סולארית בהיקף כולל של כ-62 מגוואט שר האנרגיה והמים, ד"ר עוזי לנדאו, חתם על 23 רישיונות נוספים להקמת מתקני ייצור בטכנולוגיה סולארית (פוטו- וולטאית), אשר יחוברו לרשת החלוקה בהיקף כולל של כ- 62 מגוואט.                                             הרישיונות המותנים ניתנו למתקני ייצור פוטו- וולטאיים הגדולים מ- 50 קילוואט ומתחברים לרשת החלוקה, על מנת שיקימו מתקנים לייצור חשמל בטכנולוגיה סולארית (פוטו- וולטאית). סך כל היקף הרישיונות המותנים במסגרת המתקנים הסולאריים לרשת החלוקה עומד כיום על כ- 542.5 מגוואט.   במתן רישיונות אלה ממשיך משרד האנרגיה והמים ביישום החלטות הממשלה שהתקבלו בשנים האחרונות ביחס להגדלת היקף ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות, וממשיך לקדם את כניסתם של יזמים פרטיים למשק החשמל הישראלי.   הרישיונות לייצור חשמל (רשת החלוקה), ניתנו לחברות הבאות: חברת תראבין סאן, שותפות מוגבלת- תארבין, בגודל של 8MW . חברת כלל פי. וי סמדר בע"מ- נאות סמדר, בגודל של 8MW . חברת אורעד אנרגיה בע"מ- קיבוץ טללים, בגודל של 1.293MW . חברת שיכון ובינוי- אנרגיה מתחדשת בע"מ- גבעולים, בגודל של 10MW . חברת שיכון ובינוי- אנרגיה מתחדשת בע"מ- מושב ברוש, בגודל של 8 MW. חברת סבס סולא�

אם נצליח לנצל את האנרגיה השופעת של השמש כבר בחלל החיצון, נוכל לספק דרך יעילה מבחינת עלות לעמוד בצרכי החשמל העולמיים כבר בעוד 30 שנה - כך עולה ממחקר שפרסמה השבוע האקדמיה הבינלאומית לאסטרונאוטיקה בפריז.   עוד בערוץ כלכלה ירוקה : מדענים: הצלחנו להפוך שתן לחשמל בקרוב: הטלפון הסלולרי ייטען מחום הגוף פיתוחים ישראליים יפתרו את מחסור המים הערבי?   המחקר, שנערך על ידי ג'ון מנקיס, לשעבר בכיר בנאס"א, נחשב למחקר הראשון שבדק דרכים לצבירת אנרגיה סולארית בחלל ושידורה לכדור הארץ באמצעים אלחוטיים, בהתבסס על טכנולוגיות הנמצאות כעת בפיתוח.   מהתוצאות עולה, שבתוך עשור או שניים ניתן יהיה להקים לווינים עם תחנות כוח, שינועו במסלול סביב כדור הארץ וילכדו אנרגיה סולארית. האנרגיה תומר לחשמל על גבי הלוויין ותישלח אל המקום בו יש צורך בחשמל על פני כדור הארץ באמצעות אנטנה גדולה או לייזר, ומשם לרשת החשמל.   24 שעות ביממה של שמש העניין הבינלאומי ברעיון הפקת אנרגיה מהשמש כבר בחלל החיצון, צמח במהלך העשור האחרון על רקע החששות מכך שהמין האנושי ממשיך להיסמך על דלקי מאובנים שמזהמים את הסביבה. תרמו לכך גם התחזיות לפיהן תחול קפיצה בביקוש לאנרגיה ברחבי העולם, מה שיוביל לזיהום נוסף ולפליטה מואצת של גזי חממה.   דעה העידן שאחרי הנפט - איך

בנק סיני במגעים למימון הקמת חוות טורבינות רוח ברמת הגולן. מדובר בפרויקט להקמת חוות טורבינות רוח בהספק של 14 מגה-ואט ברכס עסניה, שההשקעה הכספית בהקמתו מוערכת בכ-25 מיליון דולר. את הפרויקט יוזמת חברת אנרגיית רוח ירוקה בניהולו של ד"ר צהל הראל, שמפעילה במקום מאז 1992 חוות טורבינות רוח בהספק כולל של 4.8 מגה-ואט. תקדים משמעותי קבלת מימון מבנק סיני עשויה להוות תקדים רב משמעות הן עבור פרויקטים באנרגיות מתחדשות והן עבור פרויקטים המוקמים ברמת הגולן. בנקים מערביים נמנעו עד כה ממתן מימון לפרויקטים ברמה, בגלל האי ודאות הפוליטית, וגם בנקים ישראליים נרתעו מכך. פרויקט טורבינות הרוח של אנרגיית רוח ירוקה נחשב לאחד הבודדים בתחום הרוח שזכו לקבל עד כה אישורים רגולטוריים, ובכלל זה של משרד הביטחון שמקשה מאוד את קבלת האישורים להקמת פרויקטים בתחום הרוח. במסגרת הפרויקט מתוכננת הקמת 7 טורבינות בעלות הספק של 2 מגה-ואט כל אחת על גבי עמודים בגובה 80 מטר. רשות החשמל הקצתה מכסה של 800 מגה-ואט לטורבינות רוח אך הקשיים הביורוקרטיים מקשים מאוד על היזמים לנצל את המכסה. 53 אגורות לקוט"ש ליצרני חשמל מרוח מובטח תעריף של 53 אגורות לקוט"ש למשך 20 שנה אם ישלימו את ההליכים לקבלת רישיון ייצור חשמל עד 2013. ב-2014 אמור התעריף לרדת ל-49 אגורות בלבד. יזמי ה

כל מי שביקר בשנים האחרונות באירופה לא היה יכול שלא להבחין בהן. טורבינות רוח בצבעי אדום-לבן חגיגיים המתנוססות על גבי עמודי ענק. טורבינות הרוח כבר מספקות אחוזים ניכרים מתצרוכת החשמל של מדינות כמו דנמרק, גרמניה ובריטניה. בעולם האנרגיות המתחדשות יש לרוח מעמד בכורה: ההספק של טורבינות הרוח בעולם גדול פי שלושה מההספק של המערכות הסולאריות לייצור חשמל ומגיע ל-240 גי'גה-ואט, פי 20 מיכולת ייצור החשמל של מדינת ישראל. הרוח נחשבת למקור האנרגיה הזול ביותר, הירוק ביותר והידידותי ביותר לקרקע. טורבינת רוח, גבוהה ככל שתהיה, אינה מונעת את המשך השימוש בקרקע למטרות חקלאיות או אחרות. אבל המהפכה ששינתה לנצח את הנוף באירופה פסחה לחלוטין על ישראל. למה? "המדינה נרדמה" התשובה לשאלה הזו כמעט מביכה. "המדינה פשוט נרדמה", אומר מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה מתחדשת, איתן פרנס, "שלוש שנים חלפו מאז פרסום ההסדרה לטורבינות רוח קטנות וגם כיום אין דרך לקבל היתר בנייה להקמת תורן מדידה, שהוא תנאי מקדמי לקבלת מימון להקמת טורבינות רוח". האיגוד יציין החודש לראשונה את יום הרוח העולמי (במסגרת שיתוף הפעולה עם הארגונים הבינלאומיים GWEC ו-EWEA) - אך קשה למצוא סיבה לחגיגה. כמעט אף טורבינת רוח לא הוקמה כאן ב-150 השנים האחרונות והמציאות העגומה הזו לא תשתנה בשנ�

לאיפה הולכת הפנסייה שלנו... :-( לאחר 14 חודשים רוויי דרמות ייחתם בימים הקרובים הסכם הסגירה הפיננסית למימון חלקה של ישראמקו (28.75%) בפרויקט פיתוח מאגר תמר. מדובר באשראי בסך 750 מיליון דולר שארגן דויטשה בנק - אך ברובו יישא בנק לאומי. זאת, לצד הבנקים דיסקונט ומזרחי טפחות, בנק זר נוסף וארבעה גופים מוסדיים, שיצטרפו אף הם למסע אל בטן האדמה: מגדל, כלל ביטוח, מנורה ואלטשולר שחם. מדובר בהלוואת גישור בסך 350 מיליון דולר לתקופה של עד שלוש שנים, שבה יישא בעיקר לאומי. לפי הערכות, יטול לאומי חוב קצר-טווח בסכום של כ-100-150 מיליון דולר. ארבעת המוסדיים יעמידו בשלב זה אשראי צנוע יחסית של כ-50 מיליון דולר יחדיו. ביתרה, צפויים לשאת דויטשה בנק, הבנק הזר, דיסקונט ומזרחי טפחות. מדובר בחוב נושא הסיכון לתקופת ההקמה של הפרויקט, שלאחריו יבוצע מימון מחדש באמצעות נטילת חוב מוסדי. דויטשה בנק שימש יועץ ומארגן פיננסי לגיוס נוסף של כ-400 מיליון דולר שישלים את המימון הדרוש לפרויקט. לפי הערכות, בשלב זה יישאו מגדל, כלל ומנורה בחוב בסך 100 מיליון דולר כל אחד. אלטשולר שחם ודויטשה יישאו כל אחד באשראי של כ-50 מיליון דולר. ביתרה צפויים לשאת הבנקים.

חברת אדירה אנרגיה, העוסקת בחיפושי נפט וגז בישראל, ונסחרת בבורסה הקנדית (סימול: ADL) הודיעה על מינוי חזי קוגלר לתפקיד מנכ"ל החברה.   ניסיונו של קוגלר כולל ניהול חברה פרטית בתחום האנרגיה, עיסוק בעריכת דין כשותף בכיר וניסיון כמנכ"ל משרד התשתיות הלאומיות כאחראי על חיפושי נפט ומדיניות האנרגיה של ישראל ועוד.   דניס בני, יו"ר אדירה אנרגיה, ציין כי "קוגלר מביא איתו לתפקיד יכולת סינרגטית מעולה וניסיון בהובלת צוות ניהולי חזק. אני בטוח שהוא יעמוד בציפיות של כל שותפינו ובעלי המניות בחברה".   חזי קוגלר, המנכ"ל הנכנס של חברת אדירה אנרגיה, ציין כי "יש לי אמון מלא במיצובה של החברה במגזר האנרגיה בישראל. 'אדירה אנרגיה' נמצאת במקום הנכון בזמן הנכון. היא מחזיקה ברישיונות חיפוש גז ונפט במיקומים מבטיחים עם פוטנציאל לאספקה מזורזת לכלכלה המתפתחת של מדינת ישראל. פרופיל המשקיעים החזק של החברה וצוות המומחים המקצועיים המועסקים בה מהווים הזדמנות מרגשת במגזר האנרגיה הישראלי הגדל במהירות".   חזי קוגלר שימש כמנכ"ל משרד התשתיות הלאומיות בין השנים 2006-2009, ומאז עומד בראש חברה פרטית שלו העוסקת במגוון רחב של נושאים בענף האנרגיה הישראלי, וכן, משמש כמרצה באוניברסיטת חיפה במסגרת בית הספר ללימודי משאבי טבע וסביבה בנושא "מדיניות האנרגי

"עתה, עם כישלון הקידוחים בשרה ומירה, יתקשו משרדי האנרגיה והאוצר להבטיח שתעשיית הגז לא תוקפא בהיעדר מימון. הסיבה - מכישלון קידוח אחד למשנהו משימת יצוא הגז הופכת קשה שבעתיים. תקוות המשקיעים תלויות כרגע בתוצאות מבחני הפקת הגז בחמשת רישיונות פלאג'יק ורישיונות דניאל. כישלון גם שם יביא לקריאה חוזרת של חברה קדישא, שהפעם תקבור את תעשיית חיפוש הגז.   אולם בצד בעיות המימון ויצוא הגז, אחד הנפגעים העיקריים מאי מציאת הגז הוא יצחק תשובה וחבריו מנובל אנרג'י. בהיעדר מתחרים לאספקת הגז, ההכרזה על קביעתם כמונופול על ידי הממונה על הגבלים עסקיים קרובה מתמיד. הסכנה: לאחר ההכרזה תוכל המדינה לקבוע מחירי תקרה או מחירים קבועים לכלל עסקאות הגז, מה שיגביל בהכרח את פוטנציאל ההכנסות שלהם ממכירתו.   שנית, מכסת הגז שוועדת צמח שריינה למשק לא תשתנה ואף תגדל - וכישלון בעוד ועוד קידוחי גז יקטין משמעותית את מכסת הייצוא המיועדת."

האם מסתמן פתרון ליצחק תשובה בכל הנוגע לשיעבוד זכויותיו במאגר "לוויתן" כדי להשיג הלוואה מבנק HSBC לצורך פיתוח שדה "תמר"? על-פי הערכות בשוק האנרגיה, התשובה חיובית. על-פי הגורמים המקורבים לנושא, קבוצת דלק של תשובה תגיש מחדש את בקשתה לאשר את שיעבוד הזכויות על-פי אבני-דרך שיותוו על-ידי הממונה על ענייני הנפט במשרד האנרגיה - והבקשה ככל הנראה תאושר. על-פי הידוע, תתחייב קבוצת דלק לכך שהכסף מ-HSBC לא ישמש לקידוחי הנפט ב"לוויתן" או לפעילות ב"בלוק 12" בקפריסין, מה שמשאיר את ייעוד הכסף למטרת פיתוח מאגר "תמר". ממשרד התשתיות נמסר בתגובה כי "טרם הוגשה בקשה על-ידי קבוצת דלק". נזכיר כי מוקדם יותר החודש החליטה מועצת הנפט לקבל את דעתו של הממונה על ענייני הנפט במשרד האנרגיה אלכסנדר (סשה) ורשבסקי ולדחות את הבקשה, בניגוד לדעת מיעוט שהציעה להחזיר את הבקשה לדלק לצורך תיקונה. הדחייה מותירה בידי דלק את האפשרות להגיש ערר לשר האנרגיה עוזי לנדאו עוד החודש או להגיש מחדש את הבקשה במועד הכינוס הבא של המועצה בתוך שבועות ספורים. קבוצת דלק ( 78830     +0.81% ) שולטת בכ-45% מהזכויות במאגר "לוויתן" באמצעות שותפויות דלק קידוחים ( 1580     +0.57% ) ואבנר ( 274.8     +0.15% ) המחזיקות כל אחת 22.67% מהזכויות במאגר. יתר הזכויות מוחזקות על-ידי נובל אנרג'י ( 102.21     +6.12% ) (39.

נובל אנרג'י: "רצוי שלא תתערבו בתמחור הגז שלנו" עתודות הגז הטבעי של ישראל מספיקות לעשרות שנים של צריכה עצמית, גם לצד יצוא, ואם תוגבל מכירת הגז לחו"ל, לא יפותחו מאגרי גז נוספים - כך טוענת חברת נובל אנרג'י האמריקאית בנייר העמדה שהגישה לוועדה הבין-משרדית לבחינת מדיניות השימושים של ישראל בענפי הגז והנפט. צילום: רויטרס לטענת נובל, מפעילת קידוחי תמר, דלית ולוויתן, נכונות של חברות בינלאומיות להשקיע בישראל מותנית במדיניות יצוא איתנה, וחלון ההזדמנויות של ישראל להפוך ליצואנית גז הולך ונסגר. זאת, טוענת נובל, בשל העובדה כי במזרח הרחוק נחתמים כיום חוזים ארוכי טווח לאספקת גז טבעי נוזלי (LNG), וייתכן כי ישראל תיוותר בלי קונים לגז שלה. כמו יתר המצדדות ביצוא, מתבססת נובל בהערכותיה על דו"ח המכון הגיאולוגי האמריקני, שלפיו האגן המזרחי של הים התיכון עתיר מרבצי גז, ובשטחי המים הכלכליים של ישראל ייתכנו 2,530 BCM של גז. זאת, כאשר לפי חישוביה, מעריכה נובל את צריכת הגז בישראל עד 2040 ב-370 BCM בלבד לייצור חשמל, 90 BCM לתעשייה ו-20 BCM לתחבורה. לטענת נובל, צריכה זו תאפשר יצוא של 1,800 BCM לפחות, בלי לפגוע בצורכי המשק. באשר לרעיון לפתח בישראל תעשייה לניצול הגז הטבעי - למשל, בייצור מתנול - טוענת נובל כי ישראל ממילא לא תוכל להתחרות במדינות המחזיקו�

עתודות הגז הטבעי של ישראל מספיקות לעשרות שנים של צריכה עצמית, גם לצד יצוא, ואם תוגבל מכירת הגז לחו"ל, לא יפותחו מאגרי גז נוספים - כך טוענת חברת נובל אנרג'י האמריקאית בנייר העמדה שהגישה לוועדה הבין-משרדית לבחינת מדיניות השימושים של ישראל בענפי הגז והנפט. צילום: רויטרס לטענת נובל, מפעילת קידוחי תמר, דלית ולוויתן, נכונות של חברות בינלאומיות להשקיע בישראל מותנית במדיניות יצוא איתנה, וחלון ההזדמנויות של ישראל להפוך ליצואנית גז הולך ונסגר. זאת, טוענת נובל, בשל העובדה כי במזרח הרחוק נחתמים כיום חוזים ארוכי טווח לאספקת גז טבעי נוזלי (LNG), וייתכן כי ישראל תיוותר בלי קונים לגז שלה. כמו יתר המצדדות ביצוא, מתבססת נובל בהערכותיה על דו"ח המכון הגיאולוגי האמריקני, שלפיו האגן המזרחי של הים התיכון עתיר מרבצי גז, ובשטחי המים הכלכליים של ישראל ייתכנו 2,530 BCM של גז. זאת, כאשר לפי חישוביה, מעריכה נובל את צריכת הגז בישראל עד 2040 ב-370 BCM בלבד לייצור חשמל, 90 BCM לתעשייה ו-20 BCM לתחבורה. לטענת נובל, צריכה זו תאפשר יצוא של 1,800 BCM לפחות, בלי לפגוע בצורכי המשק. באשר לרעיון לפתח בישראל תעשייה לניצול הגז הטבעי - למשל, בייצור מתנול - טוענת נובל כי ישראל ממילא לא תוכל להתחרות במדינות המחזיקות כבר בתשתית ייצור כזו. צ'רלס דיווידסון צילום

הסכם הלוואת הגישור (בסך של 350 מיליון דולר), כמו גם הסכם מימון נוסף להעמדת הלוואה נוספת בסכום של כ-400 מיליון דולר, נמצאים בשלבי גיבוש סופיים

"מדינת ישראל תישא בעלויות של הגנת שדות הגז ויזמי הגז ישלמו על אבטחת האסדות. הצעה ברוח זו תועבר על ידי המועצה לביטחון לאומי לאישור משרדי ראש הממשלה, האוצר והאנרגיה מיד לאחר הבחירות. ל"כלכליסט" נודע כי את מימון תוכנית ההגנה צפוי משרד הביטחון להלוות מכספי הקרן לקליטת רווחי הגז, שהיתה אמורה לקום בנובמבר 2011 בעקבות אישור המלצות ועדת ששינסקי להעלות את רף המיסוי על היזמים. עלות התוכנית, שבמסגרתה תישא המדינה בעלויות ההגנה במרחב הימי שבין החוף עד ל־180 ק"מ בלב ים, מוערכת בכ־700 מיליון דולר. כחלק מתוכנית ההגנה מתכוונת הממשלה לרכוש ארבע ספינות טילים חדשות, ולהיעזר במזל"טים ובמכשירי התראה ארוכי טווח בים וביבשה.  מאחר שתקציב המדינה צפוי לעבור קיצוץ תקציבי חריף בשנה הקרובה, ההערכות הן שמשרד הביטחון יבקש אשראי ספקים מהגוף שיזכה במכרז לבניית הספינות.  על פי החלטת הממשלה בעניין הקרן לקליטת רווחי גז, היא תחל לפעול רק לאחר שיצטברו בה 2 מיליארד שקל. להערכת משרד האוצר, סכום זה יתקבל מרווחי הגז בעוד כחמש שנים. עד אז יצטרכו האוצר ומשרד הביטחון לחלוק בעלויות האבטחה. ככל הנראה 65% מעלות הגנה זו תהיה של משרד האוצר. במקביל, חברות הגז ישלמו על אבטחת המתקנים עצמם. את אסדות הקידוח צפויים לאייש יוצאי צבא, שיועסקו על ידי חברות

טל שיריזלי אנליסט פסגות סבור כי ההמלצות מקשות על מיצוי הפוטנציאל: ... מתרחישים שבצענו, פוטנציאל יצוא הגז, תחת דרישת הרזרבות נאמד בכ 150-250 bcm.  הגידול המהיר הצפוי בביקוש השנתי לגז במשק עלול לגרור עלייה חדה מדי שנה ברזרבות שידרשו כתנאי להתרת היצוא- דבר שמגביל את פוטנציאל היצוא. תחת תרחיש ביקושים בינוני, בשנים 2020 ו 2030 ידרשו רזרבות מינימליות בהיקף של כ 500 ו 675 bcm בהתאמה.  בתרחיש אופטימי המניח פיתוח מלא פוטנציאל עתודות הגז הטבעי בשטח הימי של ישראל (כ 1,400 bcm) יתאפשר יצוא הגז עד לשנת 2038. תקופה "קצרה" יחסית לחוזים ארוכי טווח הנהוגים בתעשייה (10-20 שנים).  סיכונים הכרוכים בהפסקת יצוא כפועל של הרזרבות במשק- עלולים להקשות על התקשרויות בהסכמי מכירה כמו גם על הכנסת שותפים אסטרטגיים והשגת מימון.  דרישת הרזרבות היוצרת זיקה בין המאגרים ומאפשרת יצוא בפועל רק לאחר השלמת פיתוח לויתן- עלולה לפגוע בהבשלת ההסכמים (בעלי הסיכויים החלקיים ממילא) המתגבשים ליצוא גז מתמר באמצעות מתקן הנזלה צף ((FLNG.  פוטנציאל היצוא המסתמן נמוך מההערכות המקובלות ביחס ליצוא הגז מלויתן בלבד (300-450 bcm).  חיוב בהקמת תשתיות בעלות קיבולת עודפת (צנרות הולכה, מתקני קליטה ומפצלים) שתופנה לטובת שימוש צדדים שלישיים עלול להקל על פיתוח מאגרים חדשים וב