"היום נערכה בכפר המכביה ועידת האנרגיה והעסקים אליה זומן כדובר בכיר, בין יתר הדוברים, ד"ר יום-טוב סמיה (אלוף במיל.), נשיא ומייסד ICGeen, הזרוע הירוקה של החברה לישראל, אשר מחזיקה במספר חברות המפתחות ומוכרות טכנולוגיות של אנרגיות חליפיות מסוגים שונים, בניהן פרימוס גרין אנרג'י שמציעה טכנולוגיה להפיכת גז טבעי לדלק שיכול לשמש רכבים. בין היתר, אמר בכנס יום-טוב סמיה את הדברים הבאים: "למדינת ישראל יש גז טבעי בכמות לא מובהקת ולא בטוחה. לכן, אסור לייצא גז טבעי. בטכנולוגיה שיש לנו להציע היום (פרימוס גרין אנרג'י) ניתן להפוך גז טבעי לבנזין באוקטן גבוה לשימוש בכלי הרכב ללא שום צורך בשינוי המכונית או התשתיות. ישראל יכולה להשתחרר לפחות ב 50% בתלות בייבוא נפט, ולתרום בכך תרומה רבה לעצמאות האנרגטית שהיא חלק מהביטחון הלאומי וכן לאיכות הסביבה"."

"קפריסין מתכננת לטפל בגז הטבעי, שחלקו התגלה כבר במים הכלכליים שלה, באמצעות אסדה צפה בים. כך מסר הבוקר סולון קסיניס, מנהל שירותי האנרגיה במשרד התמ"ת הקפריסאי, בכנס שנערך ברמת גן. קסיניס אמר שעל מנת להימנע מהתנגדות תושבים למתקני טיפול בחוף, יתבצע הטיפול בגז הטבעי, כולל הפחתת לחץ והפרדת רכיבים נוזליים (קונדנסט), על גבי אוניה מיוחדת לכך בים. עם זאת, קפריסין מתכננת לבנות מתקני גז משמעותיים באי, כולל מתקני הנזלת גז טבעי ליצוא. נושא מיקום תשתית הטיפול בגז נמצא במחלוקת בתהליכי התכנון של מתקן קבלת הגז הצפוני, שעתיד להגדיל את הכמות השעתית המוגבלת לאספקת גז לישראל, וכן להוות גיבוי לצינור היחיד הקיים ממאגר ים תטיס לאשדוד. החלופות הנדונות להקמת המתקן כוללות אפשרות לטיפול חלקי בגז בים, תוך הקמת מתקן טיפול משלים באתר שייבחר לכך ביבשה, או טיפול מלא בים, תוך הקמת מתקן מצומצם הרבה יותר ביבשה. טיפול מלא בים נחשב יקר יותר ומסובך יותר מבחינה טכנית. ארגוני תושבים באזור הצפון חוששים מהשלכות של תקלה או פגיעה מכוונת במתקן הקבלה, וטוענים כי הליכי התכנון מוטים לרעת החלופה הימית."

"ובל אנרג'י וקבוצת דלק יהיו זכאיות ל-25% בלבד מהרווחים שיפיקו מהגז בבלוק 12 בקפריסין, כך עולה ממידע שפורסם בסוף השבוע בכלי תקשורת בקפריסין. המשמעות היא כי חלק המדינה בהסכם של קפריסין עם נובל עומד על 75% לעומת 52 עד 62 אחוז בלבד בישראל, לאחר חוק ששינסקי. קפריסין אינה מפרסמת נתונים על שיעור המס שהיא גובה משום שהוא נקבע לכל בעל רישיון בנפרד, בתום מו"מ מסחרי בינו לבין המדינה, במסגרת משטר של הסכמי חלוקת הפקה (PSC). יצויין כי האחראי על ענייני הנפט והגז בקפריסין סולון קאסיניס אמר בעבר בוועידת ישראל לעסקים כי המס בקפריסין גבוה מבישראל. שיעור המיסוי ונוסח ההסכם הסופי נשמרים בחשאיות משום שהם עשויים להשתנות מהסכם להסכם, בעוד שבישראל השיעור קבוע בחוק. משום כך, עשוי שיעור המס שישולם בפועל להיות נמוך בהרבה מהנתון הרשמי - זאת אם ההסכם משאיר בידי היזם מרווח גדול לתיכנוני מס יצירתיים. בפרסום נאמר כי המס יוטל לאחר שהיזם יחזיר את הוצאותיו בגין פעילות החיפושים, ההפקה וההולכה של הגז הטבעי. על-פי דיווח בכלי תקשורת קפריסאי מהימן, נתנה ממשלת קפריסין רק בשבוע שעבר את אישורה הסופי לעסקה להעברת 30% מהזכויות בבלוק 12 מנובל אנרג'י לידי שותפויות אבנר ודלק קידוחים, שבשליטת קבוצת דלק של יצחק תשובה. לאישור קדמה התלבטות קשה לאחר שהגוף

"קבוצת דלק ותדמור יקימו חברה חדשה שתעסוק בתחום חיפוש והפקת גז ונפט, יצוא מארץ הפקתם, הולכה או שיווק של גז ונפט, בתחום ה-midstream וה-downstream בתחום הגז והנפט או בכל תחום אחר הקשור לתחומי הגז והנפט. ואולם, כל עוד דלק הינה שותפה בדלק קידוחים ואבנר, החברה המשותפת לא תפעל בתחום חיפוש והפקת גז או נפט בישראל ובקפריסין ולא בתחום ההולכה או השיווק של גז או נפט של מאגרים בבעלות שותפויות אלו."

... "בישראל, רוב המטמנות מקפידות אמנם לאסוף את הגז הבוקע מהן, אולם בדרך כלל הוא עובר לשריפה ותורם לזיהום האוויר. אמנם יש דוגמאות למטמנות שמפיקות חשמל מהגז, אך מדובר בהיקפים קטנים יחסית, של 2-1 מגוואט.   במטמנות הגדולות לעומת זאת, שגם יכולות לייצר חשמל בהיקף גדול יחסית - ההליכים עדין תקועים. מדגימים זאת היטב יחזקאל תותחני, מנכ"ל מטמנת גני הדס, ויצחק בוברא, מנכ"ל חברת אפעה תשתיות איכות סביבה. למרות שכל אחד מהם מנהל מטמנת פסולת גדולה בדרום, זה שנים שהם ממתינים לאישור ממינהל מקרקעי ישראל, להקים תחנת כוח קטנה, שתאפשר לייצר חשמל מהגז שהם ממילא אוספים.    שורש העיכוב נעוץ בויכוח על דמי השימוש בקרקע שדורש המינהל, לשם הענקת רישיון להקמת תחנת הכוח לייצור החשמל - לטענת היזמים, מדובר במחיר גבוה מדי, שהופך את העסק לבלתי כלכלי.   "פשוט שורפים דלק" מטמנת גני הדס משתרעת על 600 דונם ונחשבת לאחת מהגדולות בארץ. מדי יום היא קולטת כ-2,000 טונות אשפה, המהווים כ-15% מכלל הפסולת בארץ. "המטמנה יכולה לייצר כבר היום חשמל בהיקף של 7 מגוואט, כמות שיכולה להספיק לכ-10 אלף בתי אב", אומר תותחני.   עם זאת גנרטורים וציוד נוסף שהוזמן מחו"ל לצורך שאיבת המתאן מהמטמנות, בעלות של כ-40 מיליון שקל, שוכבים בשטחה וממתינים ליום שבו אפשר יהיה להפיק באמצעותם �

..."המדענים גילו כי עבור מכרות פחם שבלתי משתלם לכרות מהם (בשל תנאי עבודה ועומקים מורכבים במיוחד) יוכלו כעת להשתמש באותם מיקרו-אורגניזם ולהפיק גז טבעי. החידוש המדעי שזכה לפרסום מעדכן כי כיום נמצאו דרכים מדעיות להאיץ את פעילות ההזנה של אותם מיקרו אורגניזמים ובכך להאיץ גם את קצב הפקת המתאן. שתי חברות כבר משתמשות היום בטכנולוגיות מסוג זה. הראשונה שבהן היא Luca Technologies הממוקמת בקולורדו ונעזרת במיקרובים הייחודיים כדי להעצים את הפקת המתאן ממכרות הפחם שברשותה בעוד שחברת Next Fuel מוויומינג נעזרת במיקרובים דומים לטובת הפקת מתאן ממכרות פחם נטולי גז. "על אף שעצם קיומן של מיקרובים מסוג זה אינם חדשים הרי שהטכנולוגיה עשתה צעדים מרשימים בכל הקשור למחקר אודות המיקרו אורגניזמים השונים שעובדים יחד, מעכלים פחם ופולטים מתאן" אמר חוליו פרידמן, ראש תחום אנרגיה וטכנולוגיה במעבדה הלאומית "אני מכיר שלל חברות שמשתמשות בטכנולוגיה הזו ומצליחות להציג תוצאות מרשימות ורווחיות". בהמשך מוסיף פרידמן כי את התוצאות הללו קשה היה למצוא לפני מספר שנים ובכך הוא רואה בשורה מעודדת למדי."

... "-אז מה רוצה החברה עכשיו? "חברת IEI מבקשת אישור להרצת פיילוט. הם מדברים על שדה ניסוי זמני, שטח אופרטיבי עילי של כ-13 דונם. נפח החימום בתוך המרבץ הוא צילינדר ברדיוס של 6 מטר ובעומק של 50 מטר. זה הריאקטור שיבצע את הפקת הדלק ישירות מהאבנים. טווח הולכת החום חושב ל-9 מטר מהמחמם". -ומדוע לא החל הפיילוט? "משום שהגופים הירוקים השונים פנו לועדת הכנסת וגם הגישו בג"צ. הפעילות הזאת - מעכבת את השקת פרויקט הניסוי". -מדוע מתנגדים החברה להגנת הטבע ועמותת אדם, טבע ודין? "הם טוענים שחבל עדולם הוא אזור רגיש מאד, מבחינה נופית וסביבתית (אזור חקלאי מובהק). הוא מיועד לשימור ומוקף בישובים. פרויקט כזה יתבע תפיסת שטחים פתוחים ולכן יפגע בנוף ובטבע, תהיה לו השפעה שלילית על כל האזור. יש חשש לזיהום אוויר ולזיהום מקורות מי תהום וקיים חשש למפגעי רעש. מכל הנימוקים הללו טוענים 'הירוקים' עולה בכלל השאלה אם נכון ומוצדק להקים תעשיית דלקים כבדים עתירת תשתיות ומזהמת סביבתית בישראל? מדוע לעסוק בפצלי שמן בכלל, האם זה העיתוי הנכון. וגם האם נכון להקים תעשיית ניסיונית כזאת דווקא בישראל? אלו סוגיות כבדות משקל". -ומה הגיבו על כך משתתפי הדיון? "עובדה, שעלתה באופן ברור ב-'פורום':  על כל השאלות שהעלו המתנגדים השונים לא נערך דיון ציבורי נרחב, כפי שנושא כב�

"אושרה הצעת החוק שהגיש שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ, להקמת קרן לניהול הכנסות המדינה מרווחי גז טבעי. הצעת החוק אושרה בהמשך להמלצות וועדת ששינסקי ולוועדה שהוקמה על ידי ראש הממשלה, מר בנימין נתניהו, שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ, ונגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר לבחינת אופן ניהול הכנסות המדינה ממשאבי טבע בישראל. ראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' יוג'ין קנדל שימש יו"ר הוועדה. חברי הוועדה כללו את הממונה על התקציבים במשרד האוצר, החשבת הכללית במשרד האוצר, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, ונציגי בנק ישראל. המלצות הוועדה מתבססות על הניסיון הבינלאומי שנצבר בתחום ועל פי עיקרון מנחה כי לטובת הדורות הבאים יש לנהל את הרווחים בראייה ארוכת טווח. בכל שנה יוקצו הרווחים השוטפים מתשואות על השקעות הקרן לטובת מטרות חברתיות - כלכליות - חינוכיות, כפי שיוחלט על ידי הממשלה ובהתאם להצהרת ראש הממשלה בנושא. בנוסף, כספי הקרן יסייעו במידת הצורך להתמודדות עם אירועים חריגים בעלי השפעה שלילית על כלכלת המדינה, כמלחמה או רעידת אדמה. שר האוצר יעמוד בראש מועצה הקרן שתקבע את מדיניות ההשקעה של הקרן ותעקוב אחר יישומה. תוקם וועדת השקעות מקצועית שתכלול נציגי ציבור וממשלה לצורך יישום מדיניות ההשקעה של הקרן. ניהול הנכסים והשקעתם יתבצע על ידי מחל

מסתבר שיזמי שרה ומירה הפסידו קצת, אך רוב הכסף שהושקע בקידוחים, מן הסתם, היה כספו של הציבור. כרגיל, גזרו היזמים קופון נאה כדמי ניהול, הוצאות הנהלה וכלליות...

""ממשלת ישראל נוטלת על עצמה סיכון כלכלי וסיכון סביבתי אדיר בכך שהיא מתירה לחברות הגז והנפט לקדוח בים התיכון לפני קביעת רגולציה בתחום זה, לפני הסדרת הליכי פיקוח ואכיפה ולפני השלמת המוכנות הלאומית למקרה של אסון דליפה", כך קובעת העבודה "השוואת רגולציה לקידוחי גז ונפט במדינות השונות  בעולם, ומה ישראל צריכה ללמוד ממנה", שהכין עבור עמותת "צלול", עו"ד תומר מירז, המתמחה בנושא רגולציה של קידוחי גז ונפט. מהעבודה עולה, שמדינת ישראל אינה צריכה "להמציא את הגלגל" בכל נושא החקיקה וקביעת הרגולציה, אלא ללמוד מנסיונן של מדינות  כדוגמת ארה"ב, אנגליה, נורבגיה ושוודיה, שבחלקן התמודדו בשנים האחרונות עם לא מעט אסונות, להימנע מהטעויות שנעשו על ידן ולאמץ את התיקונים שביצעו כלקח מאסונות אלה. דליפת הנפט המפורסמת והגדולה ביותר הינה אסון "מקונדו", מאפריל 2010 במפרץ מקסיקו, דרומית ללואיזיאנה, אשר גבתה חיי של 11 בני אדם וגרמה להזרמת למעלה מ-800 מיליון ליטר נפט למימי המפרץ. מהעבודה עולה, כי כל המדינות שנבדקו מתירות לקדוח גז ונפט בים רק לאחר שהן מוודאות שהיזם עומד בכל הדרישות הרגולטוריות הקפדניות ביותר. מאחר ובישראל דרישות אלה טרם נקבעו, היזמים אינם נדרשים לעמוד בהן. אך לא רק זאת. בניגוד לשאר המדינות, מדינת ישראל נכנסת לעידן הקידוח

"משרד האנרגיה פירסם מכרז לבחירת ספקים להחלפת דודי חשמל בדודי שמש, בעלות כוללת של כ-13 מיליון שקל. המשרד יסבסד 35% מעלות ההחלפה, ועד סכום של 900 שקל. בסך הכל יוחלפו עד 14.5 אלף דוודים, בדירות שבהן קיים דוד חשמל בלבד הנמצאות במרחק של עד ארבע קומות מגג הבניין. החלפת הדוודים מתבצעת כחלק מתוכנית ההתייעלות האנרגטית, הכוללת בין היתר סבסוד של החלפת מוצרי חשמל ישנים ובזבזניים בחדשים וחסכוניים. בדומה למכרזים דומים שביצע המשרד, יתחייבו הספקים שיזכו במכרז לספק את הדוודים, לבצע את כל פעילות ההחלפה וההתקנה, לדאוג לגריטת הדוודים הישנים, ולספק אחריות לשמונה שנים לדוד השמש החדש. על פי הודעת המשרד, צפויה החלפת הדוודים להוביל לחיסכון של כ-26 מיליון קוט"ש בשנה, ובסך הכל לחיסכון של כ-260 מיליון קוט"ש לאורך חיי דודי השמש. החיסכון בהחלפת דוד חשמל בדוד שמש נאמד בכ-1,000 שקל."

"שותפות תמר יגדילו בתחילת 2015 את נפח הזרמת הגז הטבעי מהמאגר לחוף ב-25%, מ-40 אלף MMBTU לשעה ל-50 אלף. זאת, באמצעות הוספת מדחסים למתקני הטיפול בגז באסדת ים תטיס ובאשדוד. המהלך יאפשר לפתור זמנית את בעיית הקיבולת המוגבלת של הצינור הבודד שדרכו יוזרם הגז מתמר לאשדוד. ואולם מדובר בפתרון ביניים בלבד, שאינו מייתר את הצורך בהנחת צינור גז שני לחוף. משרד האנרגיה אישר אתמול את התכנית שהגישה מפעילת קידוח תמר, נובל אנרג'י האמריקאית. שר האנרגיה עוזי לנדאו אמר כי: "הגדלת כמות הגז הטבעי שתכנס לארץ תבטיח את פעילותן של תחנות הכוח הפרטיות ותאפשר למפעלי תעשייה כמו פניציה להוזיל עלויות. המשרד יוסיף לפעול להגדלת אספקת הגז הטבעי ממאגר 'תמר' לרבות באמצעות חיבור לנקודות קבלה נוספות"."

"הקונצרן הגרמני הודיע על הפסקת השקעות בתחום התרמו-סולארי בגלל שיעורי צמיחה נמוכים ■ מפעל סולל בבית שמש יימכר, כ-100 עובדים יפוטרו, וחברת בנגואה תחליף את סימנס במיזם תחנת הכוח באשלים"

""אנחנו התרענו על כך שזהו בסיס רעוע ורשלני לבסס עליו מדיניות כלכלית ציבורית, במיוחד כאשר כל מקצוען בתחום יודע שאסור לתכנן על רזרבות צפויות (Estimated Reserves) - וחובה להתבסס אך ורק על רזרבות מוכחות (Proven Reserves)", אומר שטרום. "עד עצם היום הזה לא ניתנה כל תשובה מוסמכת כיצד יכול מישהו אחראי לקבל החלטה כה דרמטית להתיר יצוא של מעל 50% ממשאב האנרגיה החשוב ביותר במדינה לגורמים זרים, על יסוד של 'צפי' לא מבוסס - שיטת ה'יהיה בסדר' הגיעה גם לתחום הרגולציה של משק האנרגיה". שטרום התרעם על כך שטרם הוחלט להקפיא את המלצות הוועדה. "למרבה התדהמה, גם הכישלונות הצורבים ב'מירה' וב'שרה' שגורעים ממצבת מלאי הגז הטבעי כמויות עצומות בסדר גדול קרוב לכל תגלית תמר - לא גורמים לאיש במסדרונות הממשל לקום ולהודות בטעות הקולוסיאלית שנעשתה בדו"ח הועדה, על אף התרעות חוזרות ונשנות", הוא אומר. "עוד יותר מדהים לראות שאין אפילו גורם ממשלתי אחד אחראי שקם ואומר את מה שמתחייב מרגולטור בשנה א' - לומר בואו נבחן מחדש. השיטה המנחה את משרדי הממשלה ממשיכה להיות  'יהיה בסדר'  ו'אל תבלבלו אותנו עם העובדות'. זהו שיעור מאלף ברגולציה למתחילים", סיכם."

"עתה, עם כישלון הקידוחים בשרה ומירה, יתקשו משרדי האנרגיה והאוצר להבטיח שתעשיית הגז לא תוקפא בהיעדר מימון. הסיבה - מכישלון קידוח אחד למשנהו משימת יצוא הגז הופכת קשה שבעתיים. תקוות המשקיעים תלויות כרגע בתוצאות מבחני הפקת הגז בחמשת רישיונות פלאג'יק ורישיונות דניאל. כישלון גם שם יביא לקריאה חוזרת של חברה קדישא, שהפעם תקבור את תעשיית חיפוש הגז.   אולם בצד בעיות המימון ויצוא הגז, אחד הנפגעים העיקריים מאי מציאת הגז הוא יצחק תשובה וחבריו מנובל אנרג'י. בהיעדר מתחרים לאספקת הגז, ההכרזה על קביעתם כמונופול על ידי הממונה על הגבלים עסקיים קרובה מתמיד. הסכנה: לאחר ההכרזה תוכל המדינה לקבוע מחירי תקרה או מחירים קבועים לכלל עסקאות הגז, מה שיגביל בהכרח את פוטנציאל ההכנסות שלהם ממכירתו.   שנית, מכסת הגז שוועדת צמח שריינה למשק לא תשתנה ואף תגדל - וכישלון בעוד ועוד קידוחי גז יקטין משמעותית את מכסת הייצוא המיועדת."

משרד האנרגיה והמים פרסם היום (ד') מכרז להחלפת דודי חשמל ישנים במערכת שמש חסכונית ויעילה לחימום המים (דוד שמש). הספקים שייבחרו יחליפו כ-14,500 דודי חשמל ישנים המותקנים בבתים ברחבי הארץ, בדוודים חדשים, שיסייעו לצרכנים לחסוך אנרגיה וכסף בחשבון החשמל.   עלות הפרויקט בכללותו עומדת על סך של כ-13 מליון שקל, כאשר המשרד יסבסד כ-35% ממחיר מערכת החימום הנדרשת, בסכום שלא יעלה על 900 שקלים (כולל מע"מ). כלומר, עבור מערכות השמש שירכשו, ישלמו הצרכנים את ההפרש שבין מחיר המערכות על פי ההצעה שתזכה במכרז, לבין הסכום שיסבסד משרד האנרגיה והמים.   הספקים שיזכו במכרז יתחייבו להציע לזכאים מערכות שמש לחימום מים ולהעניק עליהם ועל התקנתם אחריות כוללת של 8 שנים. בנוסף להתקנת הדוד החדש, ידאגו הספקים לפרק את דוד החשמל הישן ולהעבירו לאתר גריטה.    חיסכון של 1,000 שקל מדי חודש הפרויקט מיועד לבעלי דירות שברשותם דוד חשמלי לחימום מים ושאין מניעה משפטית או תכנונית להתקנת מערכת החימום בביתם. בנוסף לכך, על הדירה להיות במרחק של עד ארבע קומות מהגג.   החלפת הדוודים צפויה להוביל לחיסכון למשק האנרגיה בישראל של כ- 26 מיליון קוט"ש בשנה, ובסך הכל לחיסכון של כ- 260 מיליון קוט"ש לאורך חיי המוצר, שנאמד בכ-8 עד 10 שנים. מדובר בחיסכון משמעותי, המוערך בלפחות כ-1,000 ש�

"SDE, חברה ישראלית בעלת טכנולוגיה מוגנת בפטנט לייצור אנרגיה מגלי ים, חתמה על הסכם יזמות משותפת עם החברה האמריקאית גרין אנרג'י אינטרניישן (GEI). הטכנולוגיה של החברה הישראלית מנצלת את גלי ים כדי לייצר לחץ הידראולי, ההופך לחשמל. המערכת מנצלת את מהירות הגל, גובהו, עומקו, עלייתו וירידתו וכן את הזרמים הזורמים מתחת לגל המתקרב על מנת לייצר אנרגיה. החברה הקימה מתקן ניסוי שייצר 60 וואט חשמלי במשך שנה וכך הוכיחה בנקאביליות. הסכם היזמות נועד לצורך פיתוח תחנת כח המפיקה חשמל מגלי ים בגודל של 50MW, לאורך חופי מדינת אקוודר, בדרום אמריקה. החברה המשותפת שתוקם ע"י SDE ו- GEI, ושתיקרא "SDE Ecuador", תקים תחנות כח נוספות קטנות יותר, בקבוצת איי גלפאגוס. ביום 14.04.2011  קבעה אקוודור את תוכנית התעריפים על פיה תשלם על חשמל המופק מאנרגיה מתחדשת, ועל פיו תחויב בגין החשמל אשר יופק מתחנות הכח שיוקמו. ממשלת אקוודור הציעה לממן 60% מעלות הקמת תחנת הכח. רשות החשמל המקומית של אקוודור ("CONELEC"), תשלם ל- SDE Ecuador, סכום קבוע של 0.4477$ לכל Kwh, אשר יופק בכל אחת מתחנות הכח שיוקמו באקוודור, על פי חוזה ל 15 שנה. ... תחנות הכח של SDE, נבדקו ונמצאו כבעלות היכולת הטכנולוגית מספר אחת בעולם על פי אתר PesWiki. תחנות הכח שלנו פועלות על פי הטכנולוגיה הזולה והיעילה ביותר שניתן

"בעוד הישראלים, בהובלת קבוצת דלק של יצחק תשובה, נלהבים מאפשרות הצטרפותו של הענק הרוסי בעל העוצמה הגיאו-פוליטית והמוניטין השנויים במחלוקת, נשמעים שותפיהם האמריקנים, חברת נובל אנרג'י, מסויגים יותר. בנובל מעדיפים הכנסת שותף מערבי, גם אם בתנאים פחות טובים מאלה שמציעים הרוסים. "הישראלים שמים את הדגש על רווח ההון המידי שייווצר עם הכנסת השותף", אמר ל"גלובס" גורם המעורב במגעים, "האמריקנים מסתכלים יותר על הדיבידנדים שיקבלו בעלי המניות ומעדיפים שותף שייצור ערך רב יותר לאורך זמן"." ... בישראל מודעים כמובן היטב לביקורת על גזפרום בעולם. בקבוצת דלק לא שררה תחילה התלהבות גדולה מהחברה הרוסית, אך בתקופה האחרונה התהדקו היחסים בין הצדדים לא מעט בזכות עבודה משותפת בנושא ייצוא גז טבעי ממאגר "תמר". גזפרום GM&T, חברת בת של גזפרום שמרכזה בבריטניה, חתמה בתחילת השנה על מזכר הבנות לרכישת גז טבעי נוזלי שיופק ממאגר "תמר". אחד החששות המרכזיים בממשלה לגבי גזפרום היה שמאחורי ההתעניינות של החברה עומדת הכוונה להשאיר את הגז הישראלי באדמה, כדי למנוע ממנו להגיע לשווקים באירופה ולהתחרות בגז הרוסי. החששות הישראליים הוסרו במידה רבה בעקבות ביקור פוטין בישראל ביוני האחרון. בישראל הבינו מפוטין כי גזפרום דווקא מעוניינת מאוד להפוך לשות�

"Most scientists have long maintained it was highly unlikely that chemicals pumped into the ground for fracking gas could move all the way up through bedrock and into the water table.  But that appears to be exactly what has happened underneath Pavilion, Wyoming, population 213.  Last week, the Environmental Protection Agency announced new USGS test results were consistent with its December tests that fracking likely contaminated groundwater there."

"בדומה למאגר "מירה", שבו לא התגלה גז, גם מאגר שמשון נכלל בחישובי רזרבות הגז של הוועדה לבחינת המדיניות במשק הגז, בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה שאול צמח. המשאבים שהוערכו במאגר נכללו כחלק מ-150 BCM (מיליארדי מ"ק) העתידים להתגלות בסבירות של 90%. הוועדה הוסיפה 150 BCM אלה לרזרבות גז של כ-800 BCM, המורכבות בעיקר ממאגרי תמר ולוויתן. על בסיס אומדן משאבים של 950 BCM בסך הכל ביססה הוועדה את המלצתה לשמור 450 BCM גז לצריכה מקומית, וכן לאפשר יצוא של 50% ומעלה מכל מאגר המפיק גז תוך הטלת מגבלת יצוא של 500 BCM. עם זאת, כפי שפורסם אתמול, במאגר שמשון התגלתה רק כרבע מכמות הגז שהוערכה בו טרם הקידוח, כ-15.5 BCM בלבד לעומת 65 BCM. זאת לאחר שבתחילת חודש ספטמבר התגלה כי קידוח נוסף, "מירה", נמצא יבש, וכי גם הוא היה חלק מחישובי הוועדה. הוספת 150 BCM לרזרבות בוצעה בימים האחרונים שלפני פרסום הדו"ח, וזכתה לביקורת מצד המשרד להגנת הסביבה, שיוצג בוועדה על ידי מנכ"לית המשרד. במשרד טענו כי המתודולוגיה לפיה חושבה התוספת אינה מקובלת, וכן כי יש להמתין עם אישור יצוא הגז עד אשר יתקבל יותר מידע על רזרבות הגז של ישראל. בנוסף טוענים במשרד כי אומדני הצריכה המקומית עליהם התבססה הוועדה נמוכים, וכן כי אופק השימוש שנקבע, 25 שנה, אינו מספיק לביסוס תעשייה ותחבורה על הגז הטבעי."