Group items tagged

"הטכנולוגיה להפקת אנרגיה תרמו-סולארית קיימת כבר מזמן, וצריך לממש אותה בשטח. הבעיה שדברים זזים לאט מדי", אומר לוי, "במקרה של אשלים ההסדרה היא אחרת, אבל בשאר התוכניות להקמת תחנות כוח תרמו-סולאריות העניינים תקועים. אין הסדרה מתאימה שתאפשר את היציאה של תעשייה שלמה לדרך בתחום הזה". בשיכון ובינוי מתריעים מזה זמן על היעדר הסדרות נפרדות לטכנולוגיות שמציע השוק לייצור של חשמל סולארי. ההסדרה הקיימת כורכת את הטכנולוגיה הפוטו-וולטאית עם זו התרמו-סולארית, חרף היותן שונות מהותית, עם הספקי חשמל, יעילות וניצולת שונים ועם סיכונים ועלויות אחרים. אנרגיה פוטו-וולטאית משמעותה המרה של אנרגיית השמש לחשמל דרך תאי שמש העשויים סיליקון; באנרגיה תרמו-סולארית מתחמם נוזל ומנוע שמופעל באמצעותו מייצר חשמל. בתחום האנרגיה הפוטו-וולטאית, טוען לוי, אין לישראל ערך מוסף ניכר. זאת, בשל ייצור מוגבר של פאנלים סולאריים וממירים מתאימים בסין המיובאים לישראל ומותקנים בידי ספקים מקומיים, בעיקר על גגות. "במקרה של תחנות תרמו-סולאריות, יש אופרציה שלמה שמאפשרת רצף של ייצור חשמל שאינו תלוי מזג האוויר, באמצעות מערכת גיבוי של ייצור באמצעות גז טבעי. אלו תחנות כוח לכל דבר, שמבטיחות מקומות עבודה רבים בפריפריה וגם ערך מוסף לישראל, כמרכז חדשנות �

"אנחנו עומדים לפספס את הרכבת, אנחנו כבר מאחרים לתחנה. זו תהיה בכייה לדורות, אנחנו מאבדים ענף תעשייה שלם. אם נמשיך להתברבר, נמצא את עצמנו בעוד שנתיים או שלוש בשלב השאלות: איפה טעינו ומה לא עשינו" - כך מזהיר בראיון ל"גלובס" מנכ"ל החטיבה לאנרגיה מתחדשת של קבוצת שיכון ובינוי, אמיר לוי, על הצפוי להערכתו בתחום האנרגיה הסולארית. דבריו של לוי, שכיהן עד לפני כחמש שנים בשורה של תפקידים במשרד האוצר - האחרון שבהם היה סגן הממונה על התקציבים - אמורים להוות אור אדום עבור מי שמתקשים להכריע על מדיניות סדורה, מוחלטת וקבועה בתחום האנרגיה הסולארית. היעדר מדיניות סדורה כזו חושף את הענף כולו לוויכוח מבולבל, מייגע, מתיש ולא ממוקד. היעדר המדיניות מוביל את היזמים לחשוב פעמיים אם יש טעם להשקיע הון בישראל. תגובת משרד התשתיות לא התקבלה עד לסגירת הגיליון. "צריך הסדרה נפרדת" לוי מדבר מתוך ניסיונו ויש לזכור שעל ראשו הוא חובש כובע של מי שמעוניין בין היתר, בהצלחתה העסקית של חברה מסחרית. שיכון ובינוי, בשיתוף עם סולל-סימנס, מתמודדת על מכרז BOT (הקם, תפעל, מסור) של המדינה להקמת תחנת כוח תרמו-סולארית באשלים שבנגב, שתשתרע על שטח של 3,000 דונם ותייצר 110 מגוואט של חשמל. במקביל, היא מובילה תוכנית לבנייה עצמאית של תחנה תרמו-סולארית נוספת, שתייצר ח

RFI 1/12 - פניות בדבר יישום מסחרי / תמיכה בפיילוטים של מערכות מיזוג אוויר תרמו-סולארי ​משרד האנרגיה והמים (להלן: "המשרד") הציב לעצמו כמטרה  לבסס את מעמדה של ישראל כמרכז מצוינות בינלאומי בתחומי האנרגיה החלופית, המתחדשת, תחליפי הנפט וההתייעלות האנרגטית. במסגרת זו, פועל המשרד לקידום השימוש בטכנולוגיות חדישות במשק האנרגיה ככלל, ובחינת יישום מערכות מיזוג אוויר תרמו סולארי, וכאלה המתבססות על חום שיורי, בפרט.    המשרד מבקש לקבל מידע על אודות מוסדות מסחריים, מפעלים תעשייתיים ומוסדות ציבור שונים המעוניינים לבחון התקנת מערכות מיזוג אוויר תרמו סולאריות או הקמת פיילוטים עם מערכות  בטכנולוגיות חדישות. בהתאם  לפניות שתתקבלנה במשרד, תיבחן האפשרות להקמת קרן ייעודית לתמיכה בהתקנת מערכות כאלו במוסדות ובמפעלים השונים.    המידע שיימסר למשרד יוגש בפורמטים המקובלים, קבצי PDF או קבצי אופיס (WORD, EXCEL) בהתאם לנספח המצ"ב. מומלץ  לכלול במידע תקציר מנהלים. אין מניעה  למסירת המידע  בשפה האנגלית.   יש לשלוח את המידע הנדרש עד ה-29.2.12 לתיבת דואר אלקטרוני ייעודית שתיפתח עבור הנושא: tsac@energy.gov.il.   יובהר ויודגש, כי מכל מקום, המשרד אינו מתחייב להקים קרן ייעודית כאמור ואינו מתכוון במסגרת בקשה זו לאמץ פנייה כלשהי, מרכיב ממרכיביה או �

ממשיכים להסיר חסמים: משרד האנרגיה והמים מקדם תחנות כוח סולאריות בנגב שר האנרגיה והמים, ד"ר עוזי לנדאו, ממליץ לממשלה לקדם תכנונית שני פרויקטים גדולים לייצור חשמל מאנרגית השמש. השר הגיש לממשלה הצעת החלטה, במסגרתה  יועברו לוועדה לתשתיות לאומיות תוכניות להקמת שתי תחנות כוח תרמו סולאריות בנגב. בכך, יקודמו הפרויקטים הללו בהליך הקמה מזורז.   אישור זה כולל תחנת כוח תרמו סולארית (תחנת כוח "שניאור") בהספק של עד 120 מגה ואט בשטחי קיבוץ צאלים, וכן תחנת כוח תרמו סולארית בהספק של כ- 60 מגוואט בשטחי קיבוץ משאבי שדה.  הפעלתן של תחנות כוח אלה צפויה להתחיל בשנת 2014.   זוהי הפעם הראשונה בה מחליטה הממשלה, לזרז  הקמתם של פרויקטים בסדר גודל כזה לייצור חשמל מהשמש. כזכור, ביולי 2011, קיבלה הממשלה את יוזמת שר האנרגיה והמים להקצות מכסה לטובת פרויקטים סולאריים גדולים, בהיקף כולל של 460 מגה ואט.   שר האנרגיה והמים, ד"ר עוזי לנדאו: "על מנת לשפר את אמינות אספקת החשמל, לאפשר עמידה בביקושים ולעמוד ביעדים לייצור חשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות, קיימת חשיבות רבה לכך שהתחנות יוקמו מוקדם ככל הניתן, בדגש על תחילת הפעלה בשנת 2014. נמשיך לפעול להסרת החסמים, ולהגשמת החזון לייצור חשמל ירוק ככל הניתן, היכן שרק אפשר". תחנות הכוח התרמו סולאריות מקודמו�

מליאת רשות החשמל אישרה את הקמתן של שתי תחנות כוח סולאריות גדולות, בהיקף כולל של 180 מגה וואט. תחנה אחת, של שיכון ובינוי, תוקם על פני כ-3,000 דונם באזור צאלים, בהיקף 120 מגה וואט. תחנה נוספת, בבעלות חברת Two Sigma האמריקאית, תוקם באזור משאבי שדה בהיקף 60 מגה וואט. התחנות צפויות לייצר חשמל החל משנת 2017, בהיקפים של 360 מילון קוט"ש לשנה. מדובר בכ-0.5% מסך צריכת החשמל הצפויה בשנת 2017. האישור מותנה בסגירה פיננסית של הפרויקטים. אלו הרישיונות הראשונים לתחנות כוח סולאריות גדולות בישראל. התחנות מתוכננות בטכנולוגיה תרמו סולארית. בניגוד לטכנולוגיית ה-PV, שבה פאנלים פוטו-וולטאיים יוצרים חשמל ישירות מאור השמש, תחנות תרמו סולאריות מרכזות את קרני השמש להפקת חשמל באמצעות החום שנוצר באופן זה. באופן כללי, טכנולוגיות תרמו-סולאריות נחשבות יעילות יותר בהפקת החשמל, יחסית לטכנולוגיות ה-PV. עם זאת, הצניחה במחירי הפאנלים הסולאריים הרגילים גרמה בשנים האחרונות להסטת פרויקטים מתרמו-סולארי ל-PV. על פי רשות החשמל, נשמרו 200 מגה וואט למתקנים תרמו-סולאריים במכסות השונות לאנרגיות מתחדשות, "על מנת לאפשר גיוון של טכנולוגיות ובמטרה לאזן בין זמני ההקמה של מתקנים פוטו וולטאים ומתקנים סולאריים-תרמיים".

התעשייה הישראלית עדה בחודשים האחרונים לתופעה מעניינת: ככל שמעמיק המשבר הכלכלי בעולם וככל שהתחזיות לגביו מתקדרות - כך גובר זרם החברות הבינלאומיות שמחפשות דריסת רגל בישראל ומשגרות לכאן את בכיריהן. "הסיבה העיקרית להשקעה שלנו בישראל היא מצד אחד התיאבון הגדל לאתר טכנולוגיות חדשניות, ומצד שני ההיצע המשמעותי והייחודי של ממציאים, יזמים וטכנולוגיות הקיים בישראל", מסביר גילאן לקוייר (Ghislain Lescuyer), סגן נשיא לאסטרטגיה ופיתוח עסקי בענקית התשתיות הצרפתית אלסטום - ומחזק את הפרשנות הרווחת לתופעה. "אלסטום מאמינה כי ללא חדשנות טכנולוגית בקצב מואץ וללא הקצאת משאבים ניכרים למחקר ולפיתוח, לחברה בסדר גודל שלנו אין זכות קיום בתעשייה כיום". גילאן לקוייר צילום: עופר וקנין לקוייר משוכנע כי ימצא בישראל את הערך המוסף שמבקשת אלסטום להשיג, ואף הגיע בחודש שעבר לישראל כדי לבחון כמה סטארט-אפים המהווים יעד להשקעה של הורייזן גרינטק ונצ'רס. זהו מיזם השקעות חדש שבו אלסטום שותפה (50%) עם רותם תעשיות (20%) וחברת גפן ביומד השקעות (30%). "כלכלת ישראל במגמת צמיחה", הוא אומר. "מדובר בכלכלה יציבה בעלת פוטנציאל צמיחה בטווח הקרוב והרחוק. התפעמתי בעיקר מרוח היזמות, מההיקף העצום של מיזמים טכנולוגיים, מהחדשנות הטכנולוגית והעסקית ומהנחישות לה�

ברייטסורס אנרג'י, מובילה בתחום טכנולוגה תרמו-סולארית, השיקה היום פתרון חדש לתחנות כוח תרמו-סולאריות ללקוחותיה - סולארפלוס (SolarPLUSTM). פתרון זה משלב את טכנולוגית המגדל התרמו-סולארי הקרוי (LPT (LUZ POWER TOWER של ברייטסורס יחד עם טכנולוגית אגירה תרמית מוכחת באמצעות שני מכלי מלח מותך. טכנולוגיית מגדל אנרגיה תרמו-סולארי LPT של ברייטסורס כוללת שדה של מראות הנשלטות על ידי תוכנה, אשר מחזירה את קרני השמש לעבר דוד הממוקם בראש מגדל המייצר קיטור בטמפרטורה ולחץ גבוהים. הקיטור משמש לסיבוב טורבינת קיטור קונבנציונלית המפיקה חשמל. בתחנת כוח סולארפלוס של ברייטסורס, הקיטור מכוון לממיר חום, אשר בו מלח מותך מחומם לטמפרטורה גבוהה יותר, ובכך אוגר את אנרגיית החום לשימוש עתידי. לאחר מכן, כשהאנרגיה שנאגרה נחוצה לשימוש, החום שנאגר במיכלי המלח המותך משמש לייצור קיטור שמפעיל את טורבינת הקיטור.

בהצעה המעודכנת פוצלה המכסה לייצור 500 מגה־ואט מאנרגיית שמש באמצעות מתקנים קרקעיים גדולים: 200 מגה־ואט הוקצו למתקנים תרמו־סולאריים, 200 מגה־ואט הוקצו עבור מתקנים סולאריים רגילים, 60 מגה־ואט הוקצו למתקנים בינוניים, ו־40 מגה־ואט הוקצו למתקנים סולאריים קטנים. המכסות יחולקו בשיטת כל הקודם זוכה, למי שיגיע ראשון לסגירה פיננסית. במתווה הקודם, שלא כלל פירוט של טכניקת הייצור, היה יתרון למתקנים של חברות בתחום התרמו־סולארי, משום שמתקנים אלה דורשים שטח קטן משמעותית ממתקנים סולאריים רגילים. יתרון נוסף נעוץ ביכולתם להמשיך לייצר חשמל גם בשעות החושך, באמצעות חיבור לתשתית גז טבעי. תוצאה נוספת של השינוי היא פגיעה בענף הסולארי המקומי, משום שהציוד להקמת מתקנים סולאריים רגילים נרכש בדרך כלל בחו"ל, בניגוד לציוד תרמו־סולארי, שייצורו נעשה בישראל. לצד השינויים, השאירה המדינה על כנה את מכסת ייצור החשמל מאנרגיית רוח (800 מגה־ואט) וממתקני ביו־גז (160 מגה־ואט). המכסה הגדולה לתחום הרוח ניתנת אף שמשטר הרוחות בישראל אינו אידיאלי לשם כך, אלא שמשרד האוצר לחץ לקדם את התחום בגלל התעריף הנמוך יחסית שמקבלים היצרנים: 45-55 אגורות לקוט"ש, לעומת 1.42-1.93 שקל לקוט"ש במתקנים סולאריים.

Rayspower הסינית, שהכריזה על השקעה של 306 מיליון דולר בתחום התרמו-סולארי, במגעים עם HelioFocus הישראלית אורן גדות "אנו מקווים להיות בקרוב הראשונים להשיק בסין פרויקט מסחרי בתחום הצלחות התרמו-סולאריות" הליופוקוס סיימה לאחרונה פיילוט מוצלח שערכה עם חברת חשמל מרכזית בסין בתכנית החומש האחרונה של ממשלת סין מופיע בפעם הראשונה התחום התרמו-סולארי כיעד אסטרטגי של הממשלה.. כחלק ממדיניות זו פרסמה ממשלת סין מכרז ראשון מסוגו לאנרגיה תרמו-סולארית בהיקף של 60 מגהואט ובתעריף מסובסד של 14.25 סנט לקילווט שעה, שייבנה במונגוליה הפנימית, מה שמצביע על רצונה להחדיר את הטכנולוגיה התרמו-סולארית כספק אנרגיה משמעותי בסין. בשנה האחרונה אנו עדים לשלושה מיזמי חלוץ של טכנולוגיותCSP בסין. עד כה התמקדו מיזמים אלו בטכנולוגיות מגדלי שמש ושקתות ואנו מקווים להיות בקרוב הראשונים להשיק בסין פרויקט מסחרי בתחום הצלחות (Dish)" לדברי גדות "הליופוקוס מציעה פתרון תרמו סולארי מנצח, במיוחד בקווי רוחב הגבוהים מקו המשווה, שם ביצועי הטכנולוגיה שלנו בתפוקה שנתית מכפילים ואף יותר כל טכנולוגיה תרמו סולארית אחרת, מה שרלוונטי במיוחד לסין."

שנתיים וחצי אחרי שרכשה סימנס העולמית את חברת האנרגיה הסולארית סולל מבית שמש תמורת 418 מיליון דולר, זימנה היום סולל-סימנס (CSP) עשרות עובדים לשיחת שימוע לפני פיטורים שצפויה להתקיים מחרתיים. עובדים בחברה סיפרו כי 100-150 עובדים קיבלו הודעה על שימוע ואמורים להיות מפוטרים מן החברה מה שעשוי להוביל לגל פיטורים נוסף. עם זאת, גורמים המקורבים לחברה טוענים שמספר הפוטרים יסתכם בעשרות עובדים. בשלושת החודשים האחרונים רחשו השמועות בסולל-סימנס על הפיטורים הקרבים, על רקע קשיים כלכליים שאליהם נקלע המפעל, וכן התחילו לבצע קיצוצים נרחבים. לפי עובד החברה, "ארוחות צהריים ניתנו רק למי שהציג תלושים, ארוחות הערב בוטלו ונסיעות  לחו"ל קוצצו". עובדי מפעל סולל סימנס צילום: גיל כהן מגן ל-TheMarker נודע כי מנהלי החברה התבשרו כי בראשון בבוקר (היום) יתקיימו ישיבות חשובות, והתבקשו להודיע לעובדים על השימועים הצפויים. העובדים התבקשו לחזור לבתיהם ולחזור לשימוע כעבור יומיים. אחד העובדים, מהנדס שגויס לחברה בשנה האחרונה, סיפר כי למרות השמועות על פיטורים לא חשב שיהיה בין ההולכים הביתה. "זו היתה הפתעה", אמר, "עבדתי במשרה מלאה ואפילו מלאה וחצי. לדעתי פיטרו את מי שעבדו על פרויקטים קצרי טווח, ואת מי שעובדים על פרויקטים ארוכי טווח - השאירו". לתחו

מתקן ניסוי לטכנולוגיה ישראלית פורצת דרך, המאפשרת ייצור חשמל על בסיס חימום אוויר, מוקם במרכז לאנרגיות מתחדשות ברותם תעשיות, הזרוע הטכנולוגית של הכור בדימונה (הקמ"ג). מדובר במתקן תרמו סולארי של חברת HELIOFOCUS, פרי פיתוח של מכון וייצמן והחברה. מתקן הניסוי המוקם בימים אלו, יתנשא לגובה של 35 מטר וממוקם על שטח של 5 דונם, פועל על בסיס טכנולוגיה חדשה של חימום אוויר לייצור חשמל, בשונה מטכנולוגיות קיימות הפועלות על בסיס חימום מים או שמן. המתקן מורכב מצלחת מראות בקוטר של כ-30 מטר המאפשרת קליטה וריכוז של חום רב על גבי קולט אוויר, וצפוי לנצל שטחי קרקע ביעילות רבה יותר מאשר מתקנים תרמו סולאריים אחרים. המרכז לאנרגיות מתחדשות ברותם תעשיות מציע למפתחי המתקן תשתית מתקדמת ונוחה לביצוע מכלול של בדיקות וניסויים, לרבות מדידות ביצועים, אימות טכנולוגי, הדגמה ושילוב ניסויי אגירה. המתקן ישתלב בפעילות מו"פ ענפה במרכז הטכנולוגי, ויצטרף למתקני ניסוי והדגמה נוספים הקיימים והמתוכננים לקום במרכז, לרבות מתקן הניסוי וההדגמה של ברייטסורס, מתקני ניסוי פוטוולטאיים ופרויקט פיתוח אצות לייצור דלקים.

מדובר ביישום הצעת הממשלה שאושרה בשבוע שעבר, לפיה אושר ייצור חשמל ממתקנים תרמו סולאריים (קיטור) קרקעיים גדולים בהיקף של 200 מגה וואט ומתקני ייצור חשמל מאשפה אורגנית בהיקף של 160 מגה וואט. בנוסף, אושרו מכסות ייצור מחשמל סולארי בינוניים בהיקף של כ-50 מגה וואט, כך שסך הייצור ממתקנים בינונים קרוב ל- 90% מהמכסה שאושרה במקור (300 מגה וואט). יצוין שרק החודש אישרה רשות החשמל מספר רישיונות ייצור, כך שעבור היזמים מדובר בקיצור לוח זמנים משמעותי בדרך לייצור חשמל. מליאת רשות החשמל לא הספיקה להסדיר את ייצור החשמל ממתקני רוח שממשלת ישראל הקצתה לה, מכסה של 800 מגה וואט, אולם על פי ההערכות מדובר בעיכוב טכני שיוסדר בשבוע הבא. בעניין תעריף החשמל לצרכנים, שאמור לעלות עוד הקיץ בשיעור של 19.11% לא התקבלו כל החלטות אופרטיביות. רשות החשמל סיימה לאסוף את החומר שהוגש לה על ידי גופים שונים שמתנגדים להעלאת התעריף בניהם איגוד לשכות המסחר והתאחדות התעשיינים, ובשבועיים הקרובים תתקבל החלטה סופית בנושא.

לא ניתן לבצע מחקר ללא תמיכת העסקים, אבל אסור לשכוח שרבים מן הפיתוחים הבסיסיים, שנעשו במרבית המקרים על-ידי צבי תבור, לא נתמכו. התחושה שלי היא שהתמיכה בארץ מוענקת לחברות שעוסקות בפיתוחים פוטו-וולטאים, בעוד שהיא צריכה להתמקד יותר בפיתוחים תרמו-סולארים, כמו גם בטכנולוגייה פוטו-וולטאית מרוכזת, שגם היא הומצאה בישראל, לעומת הטכנולוגיה הפוטו-וולטאית המבוססת על קולטים שטוחים, שהיא למעשה ייבוא. לא שאני נגד טכנולוגיה זו, אבל אסור להתבלבל ולשכוח למה באמת זקוקה ישראל - שימוש משמעותי באנרגיה סולארית, והפאנלים האלו לא הולכים לספק את זה. ההווה הוא שצריך להיות תרמו-סולארי. אני לא יכול לדבר על העתיד. גריד פאריטי הוא מושג טיפשי. אם עצמאות אנרגטית נחשבת כצורך אסטרטגי, כשם שצרכי הביטחון של ישראל, מערכת הבריאות ומערכת החינוך מוגדרים, אזי העלות לא צריכה לשנות כלל. משלם המסים צריך לשלם, והוא יעשה זאת בשמחה". "בכל פעם שאנחנו מתייחסים לנושא בהיבט עסקי, אנו מצמצמים את התפוצה של הטכנולוגיה, משום שהיא יקרה בהשוואה לטכנולוגיות 'מלוכלכות'. אבל אם אנחנו באמת חושבים שישראל צריכה לייצר את מרבית החשמל שלה באמצעות אנרגיה סולארית, אז אנחנו צריכים להשתמש בכספי משלם המסים, כדי לבנות מערכות גדולות. וכמובן שאנרגיה תרמו-סולארית

ענף האנרגיה הסולארית בקיפאון של שלושה חודשים. היזמים רוצים עוד מכסות, אבל באוצר מתעקשים שהציבור לא צריך לסבסד את התעריפים לחשמל הסולארי. בניסיון לפשר בין הצדדים, הניח ביום רביעי האחרון יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' יוג'ין קנדל על שולחן הממשלה הצעה חדשה שתנסה לעורר את הענף. קנדל הציע לשריין 200 מגה־ואט עבור מתקנים סולאריים (פוטו־וולטאיים); עוד 200 מגה־ואט למתקנים סולאריים ותרמו־סולאריים על בסיס "כל הקודם זוכה"; להגדיל את המכסות הקיימות בעוד 100 מגה־ואט; לבטל את מכרז אשלים להקמת מתקן תרמו־סולארי עד 2013; ולקבוע תעריפים חדשים למחקר ולפיתוח. "בצד חוסר הוודאות אנחנו די תקועים", מודה לוי. "לדוגמה, בפרויקט שלנו בצאלים אנחנו עומדים במקום כבר שלוש שנים. זה עולה כסף. המכסות שנתנו עד היום אינן מספיקות - 80%-90% מייצור החשמל מהשמש צריכים להיות בתחום תרמו־סולארי שפועל 24 שעות. הטכנולוגיה התחילה פה, לפני 20 שנה, והיום היא בורחת לחו"ל". מנכ"ל סימנס־סולל: "חשוב יותר שפרנסי המדינה יחליטו מה הם רוצים. ברור לי שמקורות האנרגיה שנתבסס עליהם בשנים הקרובות הם גז ושמש. אנחנו רואים מה התלות עשתה לנו - סגרו לנו את צינור הגז ממצרים, ותעריף החשמל עלה פתאום ב־15%. מלבד זאת, מדינת ישראל יכולה להיות אור לגויים ואנחנו יכולים להוביל ב

זה כבר מגוחך - נפט סולארי! החלה הפעלת הפרויקט באמצעות הטכנולוגיה התרמו-סולארית LPT של ברייטסורס המתקן יפיק 29 מגה-וואט אנרגיה תרמית, ויופעל על-ידי שימוש בטכנולוגיה תרמו-סולארית LPT של ברייטסורס אנרג'י. המתקן ישתמש באנרגיית שמש ליצירת קיטור בלחץ ובטמפרטורה גבוהים למטרת שאיבת נפט מוגברת. המתקן המשתרע על פני כ- 400 דונם כולל 3,822 הליוסטטים, כאשר כל הליוסטט בנוי משתי מראות בגודל 2*3 מטר המוצבות על עמוד מתכת בגובה של כ-2 מטר. המראות ממקדות את אור השמש כלפי דוד המוצב בראש מגדל שמש בגובה של 100 מטר.

חברת ברייטסורס המתמחה בפיתוח מתקנים תרמו סולאריים, הגישה היום את ההצעה הגבוהה ביותר במכרז לקנות את הפרוייקט הנטוש בקליפורניה של טראסט סולאר האמריקאית הנמצאת בהליכי פשיטת רגל. "ברייטסורס הוכרה כזוכה במכרז לפרוייקט פאלן (Palen Solar Power Project)" הודיעה היום החברה. "ברגע שבית המשפט יאשר את המכירה והתנאים ישביעו את רצון כל הצדדים, תושלם הרכישה." אף על פי, הזוכה במכרז עדיין לא נרשם ברשומות. כך מדווח אתר תשתיות. פרוייקט פאלן, העתיד להיות ממוקם סמוך לדזרט סנטר בקליפורניה, צפוי להיות בעל קיבולת של 500 מגה וואט והוא אחד משלושת הפרוייקטים הבלתי גמורים שטראסט סולאר מתככנת למכור. הפרוייקטים האחרים הם פרוייקט בליית' במחוז ריוורסייד בקליפורניה, בהספק עתידי של 1000 מגה וואט - פרוייקט שעבר את כל אבני הדרך ובעל רישיונות מלאים בתוקף והיתרי חיבור לרשת ההולכה, ועוד פרוייקט של 500 מגה בעמק אמרגוס בנוואדה, שעדיין נמצא בשלבי התכנון. סולאר טראסט תיכננה להשתמש במערכים של מראות טראף בפאלן כדי לרכז או שמש על צינור מלא נוזל על מנת לייצר אנרגיה בטורבינת קיטור וכל לייצר חשמל. ברייטסורס, הבונה את פרוייקט איבנפא בעלות של 2.2 מיליארד דולאר במדבר המוהבי בקליפורניה, משתמשת בטכנולוגיה אחרת. מערך מגדל האנרגיה מרכז את קרני השמש על בוילר �

ב-2007 פירסמתי בעיתון זה כמה כתבות ביקורתיות על מדיניות הסבסוד ששררה אז בארה"ב, במטרה לעודד הפקת דלק מתירס. הביקורת היתה חריפה, ושולבו בה מלים בוטות כמו "טמטום" ו"איוולת". הטענה הבסיסית שלי היתה שהחסרונות של שימוש במזון לצורך הפקת דלק למכוניות כל כך גדולים וצורמים - במישור הכלכלי, ובעיקר במישור המוסרי - שכל היתרונות שיכולים לנבוע מכך בטלים בשישים לעומת הנזק. באחת הכתבות אף צידדתי בעמדתו של נשיא ונצואלה, הוגו צ'אווס, שמתח (כדרכו) ביקורת נזעמת, אך מוצדקת לחלוטין, על מדיניות הסבסוד שהועמקה על ידי נשיא ארה"ב דאז, ג'ורג' בוש. והנה, בשבוע שעבר התבשרנו כי הסובסידיות לגידול תירס לצורך הפקת הדלק הצמחי אתנול לא יחודשו ב-2012. ישנם כמה לקחים מהירים שניתן להפיק מהפיאסקו הזה, שעלה למשלם המסים האמריקאי עשרות מיליארדי דולרים לאורך השנים. צילום: בלומברג העלויות האלה נבעו מכמה מקורות: המשקיעים ביצרניות האתנול הפסידו כסף, מכיוון שרובן התמוטטו. מדיניות העידוד לא חסכה טיפת נפט, שכן בתהליך גידול התירס וזיקוק האתנול נעשה שימוש ניכר בדלק ובגז. לא נרשם כל צמצום בזיהום האוויר או בפליטת הפחמן, והגרוע מכל הוא שמחירי המזון בעולם טיפסו בגלל העלייה במחירי התירס. מנגד היו מי שהתעשרו בדרך - בהם בעיקר חוואים ומגדלי תירס וכמה חברו�

החברה מועמדת לפרס בעבור HelioBooster™ מערכת לתגבור סולארי של תחנות כח שפיתחה. הליופוקוס (HelioFocus Ltd),נוסדה בשנת 2007 ועוסקת בפיתוח מערכת תרמו-סולארית המשלבת בין נצילות אופטית וטרמית. הליופוקוס פועלת בשוק ה- Utilities והמוצר הראשון שלה הינו מערכת ייחודית של תגבור (Boosting) סולארי לתחנות כוח קיימות באמצעות קיטור.

ההצעה שאושרה קובעת שהמדינה תגדיל את מכסת ייצור החשמל ממתקנים סולאריים ב-460 מגה וואט, מתוכם 200 מגה וואט תרמו סולארי (קיטור) והשאר סולארי (שמש). בנוסף, המדינה תקבע הסדרה ל-110 מגה וואט של אנרגיה סולארית לצריכה עצמית (מתקנים קטנים שמיועדים לגגות) בפריסה למספר שנים: 20 מגה וואט לשנת 2011; 30 לשנת 2012; 30 לשנת 2013; 30 לשנת 2014. כמו כן המדינה תקצה מכסה של 800 מגה וואט לייצור חשמל ממתקני רוח. במקביל, הממשלה תנחה את רשות החשמל לבחון טכנולוגיות לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות שעלותן המשקית גבוהה, כאשר הבחינה הוטלה על צוות בין-משרדי. מחקר ופיתוח בתחום יזכה להקצאה מיוחדת של 50 מגה וואט חשמל ולתקצוב מיוחד של 10 מיליון שקל. ייצור חשמל מביומאסה וביו גז יזכו להקצאה מיוחדת של 210 מגה וואט. בפברואר האחרון הקפיא משרד האוצר את הקצאת המכסות לייצור חשמל ממתקנים סולאריים. בטענה שייצור חשמל ממתקנים סולאריים מטיל על כתפי הציבור סבסוד יקר של טכנולוגיה חדשה.

לפי מתווה הפשרה שיוצג ביום ראשון הקרוב, המדינה תגדיל את מכסת ייצור החשמל ממתקנים סולאריים ב-460 מגוואט, מתוכם 200 מגה וואט תרמו סולארי (קיטור) והשאר סולארי (שמש). בנוסף, המדינה תקבע הסדרה ל-110 מגוואט של אנרגיה סולארית לצריכה עצמית (רשת החלוקה) בפריסה לכמה שנים: 20 מגה וואט לשנת 2011; 30 לשנת 2012; 30 לשנת 1320; 30 לשנת 2014. כמו כן המדינה תקצה מכסה של 800 מגה וואט לייצור חשמל ממתקני רוח. במקביל, הממשלה תנחה את רשות החשמל לבחון טכנולוגיות לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות שעלותן המשקית גבוהה, כאשר הבחינה הוטלה על צוות בין-משרדי. מחקר ופיתוח בתחום יזכה להקצאה מיוחדת של 50 מגה וואט חשמל ולתקצוב מיוחד של 10 מיליון שקל. ייצור חשמל מביומאסה (פסולת בעלת ערך קלורי גבוה) וביו גז יזכו להקצאה מיוחדת של 210 מגה וואט.

העקרונות אשר סוכמו בימים האחרונים: 1. ההסדרה של 460 מגאווט לשדות גדולים (תרמו סולארי ופוטו-וולטאי) לא תשתנה, ניתן יהיה להוציא אותה לפועל בתוך ימים ספורים. 2. תקבע הסדרה ל-110 מגאווט של אנרגיה סולארית לצריכה עצמית (רשת החלוקה) באופן הבא: 20 לשנת 2011; 30 לשנת 2012; 30 לשנת 2013; 30 לשנת 2014. ( השרים יציעו כי כל יזם יכול להתקין מתקנים סולאריים בלא הגבלה במחיר עלות + פרמיה). 3. הממשלה תנחה את רשות החשמל לבחון טכנולוגיות לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות אשר תועלתן המשקית גבוהה מעלותן ואת הסדרתן מעבר למכסות הנגזרות בהחלטה, ככל שתימצאנה כאלה. משימת הבחינה תוטל על צוות בינמשרדי. 4. קידום מחקר ופיתוח של טכנולוגיות חדשות - הקצאת 50 מגאווט למתקני חלוץ + תקציב של 10 מיליון ש"ח ייעודי לבחינת טכנולוגיות חדשות בתחום למשרד התשתיות. 5. הקצאת פיצוי מיוחדת של 10% מכל מכסה לאזורי יו"ש שלא נהנו עד כה מן ההסדרה בשל נסיבות ביורוקרטיות. 6. יוטל על משרד הפנים להסיר חסמים סטאטוטוריים המעכבים קידום פרויקטים של אנרגיות מתחדשות מכל סוג, בין אם סולארי או רוח. 7. יוקצו לא פחות מ - 210 מגאווט לביומאסה, וביוגז.