Group items tagged

קרן ההון סיכון, Energy Technology Ventures של ג'נרל אלקטריק משקיעה בחברה הישראלית אמפסי (Emefcy), אשר פיתחה טכנולוגיית ביו-ריאקטור אלקטרוגני אשר הופכת מתקן טיפול בשפכים מצרכן אנרגיה למתקן ליצור חשמל. הטכנולוגיה של אמפסי מנצלת חיידקים הנמצאים בביו-ריאקטור אלקטרוגני בכדי לטפל בשפכים. פירוק הזיהום האורגני המצוי בשפכים על ידי אותם חיידקים מייצר חשמל וכן מטהר את השפכים ובכך הופך את מתקן הטיפול בשפכים ממתקן הצורך חשמל באופן אינטנסיבי, למתקן לייצור חשמל.

תאי דלק בקטריאליים לטיפול בשפכים פועלים בהתאם לעקרון לפיו האנרגיה הירוקה והנקייה ביותר הינה האנרגיה שניתן לחסוך: מתקנים אלו פועלים ללא השקעת אנרגיה, ויתרה מכך- יש להם יכולת להפיק חלק מן האנרגיה האצורה בשפכים. התאים הינם שילוב של ריאקטור ביולוגי לטיפול בשפכים עם מערכת אלקטרו-כימית שמטרתה הפקת אנרגיה מתהליך חמצון החומר האורגני המומס בשפכים. המערכת האלקטרו-כימית מורכבת בתוך הריאקטור הביולוגי וכוללת שלושה מרכיבים עיקריים: אנודה, קתודה ומעגל חשמלי. על גבי האנודה מתפתחת אוכלוסיה מיקרוביאלית ייחודית של חיידקים אלקטרוגנים היוצרים ביו-פילם. החיידקים מחמצנים את החומר האורגני שבשפכים ופולטים פחמן דו-חמצני, פרוטונים למים ואלקטרונים לאנודה. לחיידקים האלקטרוניים מנגנון ייחודי המאפשר להם להשתמש באנודה כמקבל האלקטרונים הסופי, במקום חמצן. האלקטרונים זורמים במעגל חשמלי לקתודה. בקתודה חמצן אטמוספרי חודר בדיפוזיה דרך ציפוי מיוחד ומגיב עם הפרוטונים (שיוצרו באנודה) לקבלת מים. כך, החומר האורגני המומס בשפכים מפורק ללא השקעת אנרגיה, ומשמש כמקור אנרגיה ליצירת מתח חשמלי, ללא צורך בשריפה, איסוף גז וכד'.

קרן ההון סיכון, Energy Technology Ventures של ג'נרל אלקטריק משקיעה בחברה הישראלית אמפסי (Emefcy), אשר פיתחה טכנולוגיית ביו-ריאקטור אלקטרוגני אשר הופכת מתקן טיפול בשפכים מצרכן אנרגיה למתקן ליצור חשמל. מדובר בהשקעה הראשונה של הקרן בחברה שאינה אמריקנית וההשקעה הראשונה של הקרן בתחום המים. זוהי גם השקעה הראשונה בעולם של ג'נרל אלקטריק בחברת הזנק בתחום המים. הטכנולוגיה של אמפסי מנצלת חיידקים הנמצאים בביו-ריאקטור אלקטרוגני בכדי לטפל בשפכים. פירוק הזיהום האורגני המצוי בשפכים על ידי אותם חיידקים מייצר חשמל וכן מטהר את השפכים ובכך הופך את מתקן הטיפול בשפכים ממתקן הצורך חשמל באופן אינטנסיבי, למתקן לייצור חשמל.

"המתקן יוקם בעלות של מאות מיליוני שקלים בידי זכיין פרטי שיתפעל אותו לתקופה ממושכת, תמורת מענק ממשלתי (BOT). המתקן יטפל בכ-1,000 טונות של פסולת אורגנית מדי יום - כ-30% מסך הפסולת שמיוצרת בגוש דן. ואולם הערך המוסף של המכרז שיפורסם, יהיה באפשרות שתינתן לזכיין לעשות שימוש בפסולת גם להפקת חשמל. לא מדובר בפתרון למשבר החשמל במשק, שכן תרומת המתקן תסתכם לפי הערכות בכ-10 מגה-ואט בלבד. ואולם החשיבות שבניצול הפסולת לייצור חשמל היא בהכנסה נוספת ליזם, שעשויה להוזיל את העלות המוכרת של טיפול בפסולת, ולהפוך את הפעילות בתחום מתקני הטיפול לכדאית כלכלית. לא בכדי, לפיכך, פירסם בשבוע שעבר המשרד להגנת הסביבה קול קורא לתמיכה במתקני טיפול בפסולת, שמשלבים גם ייצור חשמל. באמצעות תקציב של 70 מיליון שקל, המשרד מציע ליזמים לכסות עד 40% מעלות ההקמה או הרחבת מתקני טיפול קיימים. המתקן שייבנה במסגרת המכרז יופעל בטכנולוגיית עיכול אנ-אירובי. "עיכול" - שכן מדובר בתהליך דומה לזה שעובר המזון בקיבה שלנו: הפסולת מבודדת מאוויר ונשמרת בתנאי חוסר חמצן; בתנאים אלה משגשגים בה חיידקים המעכלים את שאריות המזון ופולטים כמות גדולה של גז מתאן דליק. המתאן דומה לגז הטבעי שמופק כיום במאגרים בים התיכון. גם שם, בשכבות המכילות גז בלבד (ללא נפט), נצבר גז ביוגני �

מדענים אמריקאים טוענים כי הצליחו לפתח חיידקים שמסוגלים להפוך חומר יבש שקיים באצות לאתנול, ובכך לייצר דלק ביולוגי. לטענתם, יש בפיתוח החיידק כדי להפוך אמנות רבת שנים של גידול זני אצות לפיתרון מעשי בשאלת האנרגיה של המאה ה-21. דלקים ביולוגיים ניצבים כיום כתחליף המבטיח ביותר לנפט ותוצריו בשל היותם בעלי אחוז פחמן נמוך. עם זאת נטען כי ייצור דלק ביולוגי המתבסס על תירס וקנה סוכר הוביל לעלייה עולמית במחירי המזון לעומת יתרונות מעטים יחסית. מנתוני מחקר ראשוני עולה כי חקלאות ימית נרחבת של סוגים שונים של אצות כמקור אנרגיה, עשויה לספק מענה מוצלח לצריכת האנרגיה העולמית. כחלק מתכנון אנרגיה לטווח ארוך, הודיעה בריטניה כי תקצה 400 קמ"ר מקו החוף שלה לגידול אצות. חוות אצות בבאלי . צילום: אתר ויקיפדיה עוד כתבות בנושא אנרגיה ירוקה: עלייה ניכרת בייצור דלק ביולוגי בעולם 01.09.2011 | 08:07 בקרוב בישראל: מכוניות המונעות בדלק ביולוגי 24.03.2010 | 07:05 עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות מהעולם ישירות לפייסבוק שלכם "אצות ימיות גדלות בקצב מהיר פי 10 מצמחים רגילים והן עשירות בסוכרים. עד עכשיו היה קשה להפיק מהן גז אתנול על ידי התססה", אומר מנהל המכון לחקר אצות בצרפת, יאניק לרה. "הפיתוח האחרון מהווה אמנם קפיצת דרך רצינית, אבל שימוש נרחב בחיידק

ג'נרל אלקטריק ממשיכה להשקיע בקלינטק הישראלי: תאגיד הענק ישקיע בחברת אמפסי, אשר הופכת שפכים לחשמל. לחברה יש, למעשה, מתקן טיפול בשפכים שיודע להפוך ממצרכן אנרגיה למתקן ליצור חשמל. הטכנולוגיה של אמפסי מנצלת חיידקים הנמצאים בביו-ריאקטור אלקטרוגני בכדי לטפל בשפכים לדברי החברה, פירוק הזיהום האורגני המצוי בשפכים על ידי אותם חיידקים מייצר חשמל וכן מטהר את השפכים ובכך הופך את מתקן הטיפול בשפכים ממתקן הצורך חשמל באופן אינטנסיבי, למתקן לייצור חשמל. הטיפול בשפכים באמצעות תהליכים אירוביים קונבנציונליים מהווה כשני אחוזים מצריכת החשמל הגלובלית, בעלות גלובלית של 40 מיליארד דולר בשנה.

..."המדענים גילו כי עבור מכרות פחם שבלתי משתלם לכרות מהם (בשל תנאי עבודה ועומקים מורכבים במיוחד) יוכלו כעת להשתמש באותם מיקרו-אורגניזם ולהפיק גז טבעי. החידוש המדעי שזכה לפרסום מעדכן כי כיום נמצאו דרכים מדעיות להאיץ את פעילות ההזנה של אותם מיקרו אורגניזמים ובכך להאיץ גם את קצב הפקת המתאן. שתי חברות כבר משתמשות היום בטכנולוגיות מסוג זה. הראשונה שבהן היא Luca Technologies הממוקמת בקולורדו ונעזרת במיקרובים הייחודיים כדי להעצים את הפקת המתאן ממכרות הפחם שברשותה בעוד שחברת Next Fuel מוויומינג נעזרת במיקרובים דומים לטובת הפקת מתאן ממכרות פחם נטולי גז. "על אף שעצם קיומן של מיקרובים מסוג זה אינם חדשים הרי שהטכנולוגיה עשתה צעדים מרשימים בכל הקשור למחקר אודות המיקרו אורגניזמים השונים שעובדים יחד, מעכלים פחם ופולטים מתאן" אמר חוליו פרידמן, ראש תחום אנרגיה וטכנולוגיה במעבדה הלאומית "אני מכיר שלל חברות שמשתמשות בטכנולוגיה הזו ומצליחות להציג תוצאות מרשימות ורווחיות". בהמשך מוסיף פרידמן כי את התוצאות הללו קשה היה למצוא לפני מספר שנים ובכך הוא רואה בשורה מעודדת למדי."

בישראל מתרחשות כ-1000 תאונות בשנה כתוצאה מחשיפה למים בטמפרטורה גבוהה מדי. רוב הנפגעים הינם ילדים וקשישים אשר זמן התגובה שלהם איטי. אף על פי כן, תקנות משרד הבריאות למוסדות (בתי מלון, בתי חולים, מרכזי ספורט, בתי דירות מסוימים, בתי אבות) המפעילים חימום מים מרכזי לצריכה (מקלחות), מורות כי מכון ייצור החום צריך לספק מים בטמפ' מינימאלית של 55 מעלות, בגלל אובדני חום בתוך המערכת המספקת את המים לצרכנים, למעשה כל מי שמחמם מים בחימום מרכזי חייב לחמם את המים לכ-65 מעלות. הסיבה לתקנה הזו נעוצה בהימצאותו של חיידק סמי-אלים בשם ליגיונלה, שמחבב מים חמים ומתרבה בהם. 55 מעלות זו טמפרטורה גבוהה מדי גם בשבילו והיא פוגעת בו וביכולת השגשוג שלו. האם הדרך היחידה להרוג חיידקים היא לחמם אותם למוות? התשובה היא חד-משמעית לא. יש שיטות שונות לניקוי וטיהור מים מחיידקים בהשקעה מינימאלית של אנרגיה (אלקטרוליזה, שימוש בתאורה אולטרה-סגולה, מסננים ייעודיים, מגנטים מסוג מסוים הפוגעים ביכולת החיידק להתרבות). קנות חימום המים של משרד הבריאות נכתבו בעידן אחר, שבו מחירי האנרגיה היו נמוכים ומידת ההבנה של המחיר הסביבתי שנובע מבזבוז אנרגיה הייתה נמוכה עוד יותר.

בישראל יש עוד בעיה עם התקנה הזו, בשבת, אנשים דתיים אינם משתמשים במים שחוממו לטמפ' הגבוהה מ-43 מעלות כיוון שעל פי ההלכה זו עבירה על איסור בישול בשבת. חימום מיותר של מים גורר אחריו מגוון של בעיות: תהליכי הצטברות אבן והתפתחות קורוזיה מואצים מאוד, ופוגעים באופן קשה בתפקוד וביעילות המערכות (דא עקא, חיידקי הלגיונלה וחיידקים בכלל מתרבים בעיקר על מצע משקעי האבן והקורוזיה בצינורות). אבל הבעיה היותר גדולה הנגרמת היא הפסדי חום מיותרים של הצנרת לסביבה, מה שגורר הוצאות גבוהות יותר ובעיקר שריפת דלקים מיותרת. כשמדובר במערכות חימום המבוססות על טכנולוגיה של משאבות-חום, (טכנולוגיה חדשה יחסית ההולכת ומתפשטת בארץ ובעולם ואשר מפחיתה באופן מרשים מאוד את הוצאות האנרגיה המופנות לחימום מים), חימום המים ל-65 מעלות הוא גבולי ביותר מבחינת ביצועי המערכות וגורר אחריו פגיעה קשה בנצילות המשאבות (COP), חימום מים ל-50 מעלות במקום 60 עשוי להגדיל את נצילות המשאבות ב-20 עד 30 אחוזים.

במהלך התחקיר לכתבה הזו נתקלתי בחברה ישראלית בשם C.Q.M שפיתחה מערכת שכל ייעודה הוא ניקוי מערכות מים מרכזיות מהחיידק הסורר הזה. המערכת פועלת בשיטה של יצירת כלור ועוד מספר מחמצנים חזקים אחרים באמצעות אלקטרוליזה של המים. החברה התקינה מערכות כאלה בשני מרכזים רפואיים באוסטריה ובמספר רב של מערכות קירור בארץ ובעולם. במשך שלוש השנים האחרונות הם מפעילים מערכת כזו בבית חולים רוטשילד בחיפה. לאחרונה הם הצליחו להשיג אישור רשמי לביצוע פיילוט, ממר שלום גולדברגר, המהנדס הראשי של בריאות הציבור במשרד הבריאות, במהלך הפיילוט תיבחן הטכנולוגיה שלהם במערכת חימום מים מרכזית בה תופחת טמפ' המים ל-50 מעלות בשלב הראשון, ובשלבים הבאים תבחן האפשרות להפחתה נוספת בטמפ.