השימוש העיקרי של תירס בארה"ב הוא כמזון למשק החי. ב־2001 השתמשו ב־75% מהתירס למזון לבעלי חיים וב־8% לייצור אתנול, אך השנה השתנו היחסים: רק כ־44% מהתירס משמשים למזון למשק החי וכ־40% לייצור אתנול. מהתירס מייצרים גם סירופ עשיר בפרוקטוזה המשמש כמרכיב בממתיקים מלאכותיים, בעמילנים, באלכוהול למשקאות, בדייסות ובחטיפים.

היום נודע כי ההצעה לבטל את סובסידיית האתנול בארה"ב נפלה. כתוצאה מכך, מעריך האנליסט גלעד אלפר, כי צפוי הביקוש לאתנול לעלות. "ייצור אתנול בארה"ב צורך בערך 40% מיבול התירס האמריקאי והפך בשנים האחרונות לאבן יסוד בביקוש העולמי לגרעינים - ארה"ב מייצרת כ-50% מיבול התירס העולמי ולכן האתנול האמריקאי אחראי בערך ל-20% מהשימושים העולמיים לתירס. המסקנה היא שגם הביקוש לאשלג שאיתו מגדלים תירס צפוי לעלות וכתוצאה מכך יצרנית האשלג כיל, צפויה להרוויח מכך בטווח הקרוב".

ענקית האנרגיה בריטיש גז חוזרת להשקיע בישראל: ל"כלכליסט" נודע ש-6 חברות קלינטק ואנרגיה ירוקה ישראליות הוזמנו על ידי החברה הבריטית לסדרת פגישות אישיות למטרות השקעה. חברות נבחרו מכלל גופים שעוסקים באנרגיה ירוקה וקלינטק בישראל, כאשר המטרה המוצהרת היא לנצל את היקף המוקצב להשקעות של בריטיש גז לפיתוח טכנולוגיות בתחום האנרגיה הירוקה, שהיקפה כ-150 מיליון פאונד. חדשות האנרגיה מעיר:ספק אם הבריטים שילמו את עלות הנסיעה,כפי שעולה מהדיווח .פרט לכך,חברת האם של בריטיש גז, בריטיש אויל,מחרימה את ישראל שאינה נכללת ברשימת המדינות המופיעות באתרה אליהן החברה שולחת מידע.

ההלוואות ישמשו לטובת השקעה בפרויקטי אנרגיה מתחדשת, בעלי מורכבות טכנולוגית, בתחומי הביוגז, הביומסה, והגזיפיקציה (הפיכת חומר אורגני באמצעות חום לגז, לצורך יצירת אנרגיה), בהם לודן תשמש גם כזרוע הביצוע במתכונת Turn Key, בנוסף על החזקותיה באקוויטי בפרויקט. לודן תבצע את הפרויקטים הללו בספרד ובמדינות נוספות החברות באיחוד האירופאי.

"הטענות של ה'ניו יורק טיימס' בנוגע למחירי הגז הנמוכים שמשלמת ישראל למצרים שגויות" - כך טוען נמרוד נוביק, סגן נשיא בכיר בקבוצת מרחב, בוועידת אנרגיה שהתקיימה היום (ד') ברמת גן. דבריו של נוביק מגיעים על רקע טענות של הממשל החדש במצרים על שחיתות לכאורה בחתימת הסכם הגז עם EMG המצרית, בה שותפה קבוצת מרחב של יוסי מימן. "המחיר שאנו משלמים יותר גבוה מזה שקטר מקבלת עבור הגז שלה, וגם מזה שרוסיה מקבלת עבור הזרמת גז לגרמניה", הוסיף נוביק. "כתבו ב'ניו יורק טיימס' ש-EMG משלמת 3-4 דולרים עבור הגז ממצרים, בעוד גרמניה משלמת 7.5 דולרים עבור הגז מרוסיה אבל שכחו לקחת בחשבון עלויות שינוע: לשנע את הגז ממצרים זה הרבה פחות מאשר רוסיה, שמשלמת בערך 5 דולרים, ככה שיוצא שאנחנו משלמים יותר. הבכירים המצרים המואשמים בשחיתות צריכים לקבל פרס, כנראה".

"אני נותן למשתתפים בכנס ניחוש אחד מי הצביע נגד ההקמה שלה", אמר לנדאו, והתכוון לפקידי האוצר. "אצלי בממשלה חושבים שיש לי שחפת מרוב שאני יורק דם על הקמת התחנה הזאת. אבל אני מסביר להם שלא מדובר במחלה - אלא ברצון להציל את המשק". את הדברים אמר לנדאו במסגרת ועידת האנרגיה שמתקיימת ברמת גן. לנדאו התייחס גם לנושא החשמל הסולארי: "אני רוצה שפקידי האוצר יידעו - בנושא הסולארי הם ימצאו קואליציה חוצת מפלגות". דברי לנדאו יוחסו להתנגדות משרד האוצר לשחרר מכסות ייצור לחשמל סולארי, בטענה שהתעריף שמשולם ליזמים מסובסד על ידי צרכני החשמל. "אם יש נושא שמטריד אותי בימים אלו זה השוק הסולארי שהאוצר הקפיא אותו. לדברי השר, אם רוצים גיוון מקורות אנרגיה, אז חייבים להתיר תוכניות שתקועות יותר משנתיים. "עד לפני שבועיים לא יכולנו לקדם התייעלות אנרגטית כי האוצר לא העביר תקציב.

לדברי מרידור, המחיר של ייצור חשמל סולארי פוטו-וולטאי (.P.V) בישראל עדיין גבוה ביחס לתועלות ממנו - כאשר בעוד עשר שנים תהיה עלות הקמת המתקנים כמחצית מעלותם כיום. הפשרת כלל המכסות כיום, טוען מרידור, תביא לייקור החשמל ב-15%-20%. "ראינו את המהומה סביב מחיר הקוטג', כשפה מדובר בתוספת מאות שקלים לצרכן. במחירים שיהיו כדאיים למשק, יותר מנשמח לעודד ייצור סולארי - אבל התעריפים הנוכחיים הם גבוהים מדי", אמר מרידור. עו"ד מיכל פרנקו ממשרד התשתיות השיבה כי המשרד הציע שרשות החשמל תקבע תעריפים פוחתים לאורך זמן כדי שהשוק יוכל להמשיך ולהתפתח: "האוצר עושה את מה שהוא עושה הכי טוב - למזער את הנזק הכלכלי - אבל אסור לשכוח שישנם יעדי ממשלה לייצור חשמל באנרגיות מתחדשות".

ההלוואות שתקבל לודן ישמשו אותה להשקעה בפרויקטי אנרגיה מתחדשת בתחומי הביוגז, הביומסה והפיכת חומר אורגני באמצעות חום לגז (גזיפיקציה). לודן תשמש בפרויקטים אלו כזרוע הביצוע במתכונת אחריות כוללת (Turn Key) בנוסף על החזקתה במניות הפרוייקט. לודן צפויה לבצע פרוייקטים אלו בספרד ובמדינות נוספות באיחוד האירופי.

משרד התשתיות הורה הערב (ג') לחברת לחברת אויל ישראל ושותפותיה להתחיל בפיתוח מאגר "אור" הנמצא בשטח חזקת מד יבנה ולהגיש את תוכניות הקדיחה והפיתוח של השדה עד ה-1 באוגוסט השנה, כך נכתבה בהודעה שפירסם המשרד. מד יבנה הינו רשיון הצמוד מצד אחד ל"ים תטיס" ומצד שני לרשיון "נועה".

ועידת ישראל לתחבורה, שתיפתח מחר בכפר המכבייה, תציג את החידושים בענף. במוקד: השקעה בתוכנית לאומית למציאת פתרונות אנרגיה חלופיים ומעבר לכלי רכב ירוקים

קונצרן E.T solar העוסק ביצור ופיתוח של ציוד וולטאי, ערך מבחן עמידות לפאנלים בתנאי אקלים קיצוניים של מחזורי חום, קור, רטיבות ומליחות. תוצאות ניסויים אלו הראו כי מבנה הפאנל שופר וצומצמה ירידת התפוקה הנגרמת מתנאי מזג האוויר ב-35% בהשוואה לפאנלים של יצרנים מובילים אחרים מהעולם. השיפורים גם מאפשרים את התקנת הפאנלים בקרבה לים. כמות המחזורים בה נבדקו הפאנלים הינה כפולה ממה שנדרש בתקן האירופאי: 400 מחזורי חימום ל-85 מעלות וקירור למינוס 40 מעלות צלסיוס, ו-20 מחזורי הקפאה לחה בטמפרטורה של מינוס 40 מעלות. בדיקות נוספות שנערכו לפאנלים המשופרים, הניבו תוצאות טובות משמעותית ממוצרים מקבילים של חברות מובילות אחרות, בנושא של הצהבת הציפוי מעל התאים הסולאריים (EVA) ובנושא חדירת מים ולחות לתוך הפאנלים.

ועדת הסביבה והבריאות, בראשותו של ח"כ דב חנין, קיימה היום דיון בנושא הסיכונים מקידוחי גז בים. בדיון נטלו חלק נציגי ארגונים סביבתיים ונציגי המשרד להגנת הסביבה ומשרד התשתיות.

לאחר למעלה מעשר שנות מאבק וויכוחים על הקמת תחנת הכח, אימצה הממשלה את המתווה שגיבשו משרדי הסביבה והתשתיות, מתווה ששר האוצר עצמו הביע בו תמיכה. דיון המועצה הארצית היום אמור לאפשר את יציאתה לדרך של התוכנית החדשה, אך משרד האוצר דורש בשעה זו ממש להוריד מסדר היום את אישור התחנה בכדי לעבור למתווה הפעלה של שריפת דלקים לפי המחיר הזול. השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן: "חוצפתם של פקידי האוצר לא יודעת גבול. שרי הממשלה, כולל שר האוצר אימצו מתווה מסוים וכעת הפקידים מנסים לתקוע שוב מקלות בגלגלים. לכולנו מטרה משותפת - ביטחון באספקת אנרגיה תוך שמירה על בריאות הציבור והגנה על הסביבה וכדי לספק זאת מוכרחים להתחיל בהליך הקמת התחנה. אם שר האוצר אכן שולט במשרדו - עליו להורות מיידית לפקידיו להפסיק ולחבל בהחלטה ולמנוע את זיהום האוויר באזור אשקלון והדרום".

שישה עובדים בלבד בקריה למחקר גרעיני (קמ"ג) בדימונה מתוך 37 תובעים יקבלו סכום של 3.6 מיליון שקל מהמדינה במסגרת הסכם פשרה שהגיע לידי "כלכליסט". הסכם הפשרה שעדיין כפוף לאישור בית המשפט סותם את הגולל על התביעות שהוגשו בשנים 2001-1995. למרות הביקורת נגד ההסכם, זו הפעם הראשונה שבה המדינה משלמת פיצויים לעובדים לשעבר של הכור הגרעיני בדימונה.

נושא האנרגיה החלופית מהווה חלק בלתי נפרד מהמצע של מפלגת העצמאות ואנו שואפים לעצמאות אנרגטית של מדינת ישראל, בהתאם לתכניות שכבר גובשו ואושרו בממשלה. לצערנו, משרד האוצר מצדו הקפיא את הסדר התמריצים של הקמת תחנות כוח אנרגיה סולארית גדולות, למרות שזה אושר זמן קצר לפני כן. זירוז ההליכים למתן רישיונות למפעילים קטנים ובינוניים להקמת תחנות כוח סולאריות, הגדלה משמעותית ואף ביטול של המכסות לשדות בינוניים, וביטול ההקפאה של הסדרת שדות גדולים יאפשרו ליישם במהרה את חזון ישראל כמעצמה סולארית".

ענקית החיפוש גוגל, הקימה קרן של 280 מיליון דולר כדי לממן פרויקטים של אנרגיה סולארית לבתי מגורים, ההשקעה הגדולה ביותר של החברה באנרגיה ירוקה. הקרן, בשותפות עם חברת האנרגיה סולארסיטי (SolarCity) נועדה לממן פרויקטים להתקנת פאנלים סולארים על גגות בתים. גוגל השקיעה עד כה 680 מיליון דולר בפרויקטים של אנרגיה ירוקה, סכום שמתחרה בתוכנית של משרד האנרגיה האמריקאי. בעוד שניתן לראות בהשקעות בקנה מידה גדול כדרך של החברה להקצות אנרגיה נקייה למרכזי המידע שלה, התקנת לוחות סולאריים על גגות בתי מגורים רחוקה ממרכזי המידע של גוגל. החברה מתעקשת כי ההשקעה בסולרסיטי קשורה לחזרה לאקטיביזם סביבתי.