Group items tagged

מומחים מזהירים שקידוחי הגז עלולים לפגוע בסביבה הימית עד כדי אסון אקולוגי גדול ממדים, אך אין גורם בארץ שאחראי לפקח ולאכוף על חברות חיפושי הגז להיערך בהתאם. במשרד להגנת הסביבה רק עכשיו החלו ללמוד את הנושא ומקווים לקבל סמכויות אכיפה. "אנחנו במירוץ נגד הזמן", מודה ראש אגף ים וחופים יעל דראל עדכון אחרון:  01.01.11, 10:48 שתף הדיווחים על כמויות הגז הטבעי בקידוח לוויתן - במרחק 140 ק"מ מחופי חיפה - הרעידו השבוע את הגורמים הכלכליים במשק, אך מבחינה סביבתית ייתכן שרעידת האדמה עוד לפנינו: חוות דעת משפטית שגובשה במשרד להגנת הסביבה ושהגיעה לידי ynet מזהירה, כי למדינת ישראל אין כיום כל סמכות אכיפה סביבתית באזור הקידוחים, למרות שמדובר בפרויקטים בעלי השלכות סביבתיות רחבות על הסביבה הימית.   הפרויקטים יצריכו בעתיד גם קדיחה לעומק הקרקע, פרישת צינורות באורך עשרות קילומטרים על קרקעית הים, והקמת מתקנים בים וככל הנראה גם ביבשה. מומחים מזהירים כי לצד החשש מפני תקלה, או דליפה, יש גם מחקרים המצביעים על פגיעה אקולוגית בים. רשימת החששות הסביבתיים מבוססת וארוכה, אך נכון לשלב זה, הפתרון עדיין רחוק.     התגלית בלוויתן השווי המוערך של הגז בלוויתן - 45 מיליארד דולר / תני גולדשטיין תגלית הגז הגדולה ביותר בעולם בעשור האחרון - 140 קילומטרי�

""ממשלת ישראל נוטלת על עצמה סיכון כלכלי וסיכון סביבתי אדיר בכך שהיא מתירה לחברות הגז והנפט לקדוח בים התיכון לפני קביעת רגולציה בתחום זה, לפני הסדרת הליכי פיקוח ואכיפה ולפני השלמת המוכנות הלאומית למקרה של אסון דליפה", כך קובעת העבודה "השוואת רגולציה לקידוחי גז ונפט במדינות השונות  בעולם, ומה ישראל צריכה ללמוד ממנה", שהכין עבור עמותת "צלול", עו"ד תומר מירז, המתמחה בנושא רגולציה של קידוחי גז ונפט. מהעבודה עולה, שמדינת ישראל אינה צריכה "להמציא את הגלגל" בכל נושא החקיקה וקביעת הרגולציה, אלא ללמוד מנסיונן של מדינות  כדוגמת ארה"ב, אנגליה, נורבגיה ושוודיה, שבחלקן התמודדו בשנים האחרונות עם לא מעט אסונות, להימנע מהטעויות שנעשו על ידן ולאמץ את התיקונים שביצעו כלקח מאסונות אלה. דליפת הנפט המפורסמת והגדולה ביותר הינה אסון "מקונדו", מאפריל 2010 במפרץ מקסיקו, דרומית ללואיזיאנה, אשר גבתה חיי של 11 בני אדם וגרמה להזרמת למעלה מ-800 מיליון ליטר נפט למימי המפרץ. מהעבודה עולה, כי כל המדינות שנבדקו מתירות לקדוח גז ונפט בים רק לאחר שהן מוודאות שהיזם עומד בכל הדרישות הרגולטוריות הקפדניות ביותר. מאחר ובישראל דרישות אלה טרם נקבעו, היזמים אינם נדרשים לעמוד בהן. אך לא רק זאת. בניגוד לשאר המדינות, מדינת ישראל נכנסת לעידן הקידוח

"הניסיון לאטום את הדליפה בלוויתן יוצא לדרך. חברת נובל אנרג'י תתחיל בימים הקרובים בביצוע קידוח האטימה של "לוויתן 2", הקידוח שננטש לפני שנה ושלושה חודשים כתוצאה מדליפת מים חמורה. השותפויות ינסו לעצור את הדליפה בעלות של 60 מיליון דולר, פתרון זול בהרבה מהאומדן של משרד האנרגיה והמים, שבו העריכו כי עלות האטימה עשויה להגיע ל-200-300 מיליון דולר. זאת, כשתקרת הכיסוי הביטוחי של הקידוח מוגבלת ל-200 מיליון דולר. קידוח האטימה צפוי להימשך שישה שבועות. גורמים במשרד אף השוו את התקלה בקידוח לתקלה שגרמה לאסון האקולוגי במפרץ מקסיקו, ב-2010. אם ניסיון האטימה הנוכחי ייכשל צפויות השותפות בלוויתן להיקלע לעימות משפטי עם המדינה. הזכויות בלוויתן מוחזקות על ידי נובל אנרג'י (39.66%), דלק קידוחים ואבנר (22.67% כל אחת) ורציו (15%). את ניסיון האטימה של הדליפה תבצע אסדת הקידוח Ensco 5006 של חברת פרייד. מדובר באותה אסדה שביצעה את התקלה שהביאה לדליפה בקידוח בשנה שעברה, אלא שבעקבות אותו אירוע שינתה האסדה את שמה המקורי, נורת' אמריקה. נובל האריכה לאחרונה את הסכם החכירה עם האסדה עד לדצמבר 2013 למרות שעלות החכירה עלתה ל-450 אלף דולר ליום. קידוח "לוויתן 2" החל ב-15 במארס 2011 כקידוח אימות שנועד לאפשר לאמוד במדויק את גודלו של מאגר הגז "לוויתן", שהתגלה ארבעה חודשי�

השדה הריק פתוח לחלוטין. מולו, ממש מעבר לכביש תל אביב־באר שבע, ניצבים הבתים של מושב תימורים - שורה פסטורלית של גגות אדומים, רק 380 מטר מכאן. 620 מטר בכיוון ההפוך עומדים ראשוני הבתים של קריית מלאכי. כאן באמצע, בלב ריכוזי האוכלוסייה האלה, חברת IPM מתכננת להקים תחנת כוח לייצור חשמל מונעת בגז.   התחנה הזאת היא נושא המאבק שקיבל בשנה האחרונה תפנית מעניינת מאוד, כש־IPM עברה ידיים: שיכון ובינוי של שרי אריסון, שהיתה בעלת השליטה בחברה, החליטה שהמאבק הציבורי מול התנגדויות התושבים במקום הפך את IPM לגיבנת על תדמיתה של שיכון ובינוי, והחליטה להיפטר ממנה. הרוכשים החדשים, מסביר ראש מועצת באר טוביה דרור שור, מציבים אתגר קשה בפני התושבים. "שיכון ובינוי גילו סוג של רגישות ציבורית, ושיתפו אותנו בכל צעד ותכנון שעשו. הגוף האחר כנראה פחות רגיש לביקורת ציבורית ופחות משתף. יש לנו פחות הד תקשורתי־ציבורי להישען עליו".   "הגוף האחר" הזה הוא חברת טריפל M, שבראשה שילוש מרשים: משה טרי, לשעבר יו"ר רשות ניירות ערך וכיום מועמד שר האוצר לתפקיד יו"ר רשות המסים; מוטי פרידמן, יו"ר חברת החשמל לשעבר; והמיליארדר אברהם נניקשווילי, שותפו של ג'קי בן זקן במנופים פיננסים הבורסאית המחזיקה ברישיון הקידוח מד אשדוד. בעיני התושבים זו חלוקה ברורה: טרי נהנה מקש�

שוב הממשלות נחלצות לסייע לתעשיית הגרעין. מעניין כמה זה יוצא לקוט"ש שיוצר... ------------- ממשלת יפן חשפה היום תוכנית חילוץ בסך 2.5 טריליון ין (31 מיליארד דולר) ל-TEPCO, מפעילת מערך הכורים הגרעיניים בפוקושימה, במטרה לסייע לחברה לשקם את נזקי האסון הגרעיני במדינה ולפצות את קורבנותיו. במקביל החלה יפן בסגירתו של כור גרעיני אחר במטרה למנוע אסון נוסף. TEPCO, שמנייתה נפלה היום ב-5.6% בטוקיו, תיאלץ לשלם פיצויים בסך עשרות מיליארדי דולרים לקורבנות האסון הגרעיני החמור ביותר מאז אסון צ'רנוביל. יותר מ-80 אלף בני אדם פונו מבתיהם בעקבות האסון, ועסקים ברדיוס של 20 קילומטרים מאזור האסון פונו לאחר שדליפה גרעינית פרצה במערך הכורים בפוקושימה, בעקבות רעידת האדמה והצונאמי שפגעו ביפן ב-11 במארס.

ממשלת יפן חשפה היום תוכנית חילוץ בסך 2.5 טריליון ין (31 מיליארד דולר) ל-TEPCO, מפעילת מערך הכורים הגרעיניים בפוקושימה, במטרה לסייע לחברה לשקם את נזקי האסון הגרעיני במדינה ולפצות את קורבנותיו. במקביל החלה יפן בסגירתו של כור גרעיני אחר במטרה למנוע אסון נוסף. TEPCO, שמנייתה נפלה היום ב-5.6% בטוקיו, תיאלץ לשלם פיצויים בסך עשרות מיליארדי דולרים לקורבנות האסון הגרעיני החמור ביותר מאז אסון צ'רנוביל. יותר מ-80 אלף בני אדם פונו מבתיהם בעקבות האסון, ועסקים ברדיוס של 20 קילומטרים מאזור האסון פונו לאחר שדליפה גרעינית פרצה במערך הכורים בפוקושימה, בעקבות רעידת האדמה והצונאמי שפגעו ביפן ב-11 במארס. כדי לסייע ל-TEPCO לעמוד בהתחייבויותיה ולשקם את נזקי האסון, הודיעה היום ממשלתו של נאוטו קאן כי תספק סיוע כלכלי לחברה, בעיקר באמצעות אג"ח ממשלתיות. TEPCO היא גם מנפיקת האג"ח הקונצרניות הגדולה ביפן, ומהווה 8% משוק האג"ח הקונצרניות במדינה. אישור התוכנית על ידי הממשלה הגיע לאחר ויכוחים פנימיים בנוגע לקנס שיוטל על החברה בעקבות ליקויי הבטיחות שהתגלו בפוקושימה לאחר פריצת האסון, והשאלה מי יישא בעלות של שיקום הנזקים. "הממשלה רואה בעצמה אחראית מאחר שקידמה עד כה את האנרגיה הגרעינית בשיתוף עם מפעילות הכורים, ומתכוונת לתמוך ב-TEPCO. במקביל תפ�

"העשור הבא הולך להיות עשור ההתייעלות האנרגטית", אומר כהן. "ייצור האנרגיה יהיה מוגבל, בגלל עליות מחירים של משאבי הטבע, ומעבר לשימוש מופחת באנרגיה גרעינית בגלל אסון הכורים האטומיים לחשמל ביפן. זה אומר, שנצטרך להגיע ליותר תוצר עם פחות משאבי אנרגיה. הפחתת כמות האנרגיה שייעשה בה שימוש בעבור יחידת תוצר - זו המטרה המוצהרת של כמעט כל מדינות העולם".

מי שהסביר למגזר העסקי בסין את ההשלכות הכלכליות של הדיונים בוועידת האקלים בדרבן, שהתקיימה בדצמבר האחרון, הוא ישראלי. יריב כהן (36) עשה זאת בראיון לתוכנית אירוח מרכזית של הטלוויזיה הממשלתית הסינית. לפניו ישבו בכיסא המרואיין טוני בלייר ובאן-קי מון. כהן הוא נשיא קמקו (Camco), חברה ציבורית שמניותיה (סימול: CAO) נסחרות מ-2006 בבורסת AIM הבריטית. קמקו אינטרנשיונל מפתחת מיזמים שונים ואף משונים, תחת הכותרת "אנרגיה ירוקה" - בין השאר בסין, במלזיה, בארה"ב, בדרום אפריקה, באוגנדה ובבוצוואנה. באיידהו, ארה"ב, למשל, התחילו החודש לייצר חשמל מצואת פרות. מדובר ברפת, שבה יותר מ-15 אלף ראשי בקר שבבעלות חוואי, שעד עתה נהג לאסוף ולשפוך את צואת הפרות לגינה, או למאגר המים. אלא שלפני שנים ספורות סומנו הפרשות פרות וכבשים כמחוללות הנזק הגדולות למערכת האקולוגית העולמית. הצואה, השתן והגזים של המקנה נחשבים מזהמי קרקע ומקורות מים, ויצרנים של גזי חממה מזיקים. התרחבות משק החלב העולמי, עם כניסת מדינות אסיה לייצור מוגבר של מוצרי חלב, החריפה את המצב, והגבירה דרישה לפתרונות. לחוואי האמריקני בנתה קמקו מכתש בגודל של מגרש כדורגל, מחופה, מכוסה ואטום לחלוטין, שאליו נאספת צואת הפרות. במתקן מתרחש תהליך תסיסה, שבתום כשלושה שבועות, מתחיל לייצר גז מתאן. הגז

"זמן שכולם היו עסוקים בהתמודדות עם איום הטילים במהלך מבצע "עמוד ענן" - אושרה בשקט בשקט הקמת תחנת כוח הפועלת בגז באזור בקריית מלאכי ובאר טוביה. מיד עם הכרזת הפסקת האש התארגנו תושבי היישובים הללו ופנו היום (א') בבקשה לראש הממשלה נתניהו כשבפיהם מסר אחד: לעצור את הקמת התחנה, מחשש לחייהם. תושבי האזור נאבקים מספר שנים נגד תחנת הכוח שחברת IPM מתכננת להקים באזור התעשייה הסמוך ליישובים. הקמת התחנה אושרה ביום ד' האחרון בות"ל (ועדה לתשתיות לאומיות של משרד הפנים) ועברה לשלב הגשת התנגדויות הציבור. בעקבות זאת שיגרו התושבים מכתב בהול לראש הממשלה ולשרי הביטחון, הפנים וביטחון הפנים, בו הם דורשים לשנות לאלתר את מיקומה. בפנייתם קובלים התושבים כי התחנה תכיל טונות של גז באזור תעשיה שבו מפעלים העושים שימוש בעשרות טונות של גז אמוניה וחומרים מסוכנים נוספים, במרחק קצר מבתיהם. כעת הצטרפו תזכורות עדכניות להתנגדויותיהם, בחסות נפילות הטילים: בפנייה מצוין שבאזור המיועד להקמת התחנה נחתו מעל 15 טילים במהלך "עמוד ענן", כאשר שישה בתים נהרסו מפגיעות ישירות בטווח של 300 מטר מהתחנה המתוכננת. ...  "נמנע אסון" הקמת תחנת הכוח באזור כבר עברה מספר גלגולים - בעבר היזם שלה היה נוחי דנקנר, שוויתר לבסוף על ההקמה. חברת שיכון ובינוי, שבראשה עומד�

הישג לירוקים: מועצת הנפט תכלול נציגי סביבה מאבקם של ארגוני הסביבה למניעת זיהום סביבתי מקידוחי הנפט, רשם הישג בוועדת הכלכלה, שהחליטה כי הרכב מועצת הנפט יגדל ל-15 חברים, עם תוספת של 2 נציגים שיתמנו בהמלצת השר להגנת הסביבה. שר האנרגיה עוזי לנדאו הודיע שיגיש הסתייגות בקריאה שנייה ושלישית צבי לביא ניצחון חלקי לארגונים הירוקים במאבקם למניעת זיהום הסביבה מקידוחי נפט: ועדת הכלכלה אישרה היום (ד') להגדיל את הרכב מועצת הנפט מ-9 ל-15 חברים, בתוספת של 2 נציגים שיתמנו בהמלצת השר להגנת הסביבה. "זה הרע במיעוטו", אמרה עו"ד טל זקס מהלשכה המשפטית של המשרד להגנת הסביבה שהובילה את מאבק ארגוני הסביבה על מתן ייצוג למשרד ולירוקים בהרכב המועצה.   הקידוחים בשיאם - ההיערכות לאסון רק מתחילה לנדאו אישר את התקנות החדשות לחיפוש גז ונפט "נזק מדליפת נפט יהיה גדול מבמפרץ מקסיקו"   לפי החלטת הממשלה מלפני שנתיים, הרכב המועצה היה אמור לגדול רק ל-13 חברים, בתוספת של 2 נציגים מומלצי שר האוצר ו-2 נציגים מומלצי שר האנרגיה והמים. שר האנרגיה עוזי לנדאו התנגד למתן הייצוג לארגוני הסביבה בטענה שסיפח למשרד את שרון ניסים מהרשות לשיקום נחל הקישון, שעומדת בקשר עם אנשי משרדו בנושאים סביבתיים.   החברה להגנת הטבע דרשה נציגות אמיתית מובנית במועצה, מ�

השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן מבקש מראש הממשלה, בנימין נתניהו שיפעל להקצאת תקציב שיאפשר היערכות למניעת אסונות סביבתיים באסדות הגז בים התיכון. במכתב ששיגר לנתניהו בסוף השבוע, לקראת דיון שעתיד להיערך מחר (א') בישיבת הממשלה על בעניין הכנסות המדינה ממשאבי הגז והנפט, כתב ארדן כי "הקצאת המשאבים נדרשת למשרד להגנת הסביבה כדי לפקח על תעשיית חיפושי הגז והנפט, שיאפשרו מניעת אסונות סביבתיים וכלכליים כדוגמת אסון מפרץ מקסיקו. במצב הקיים, למשרדי אין את האמצעים המינימאליים, דוגמת ספינת פיקוח שמסוגלת להגיע ולבצע ביקורת במאגר לוויתן". בהמשך מכתבו לנתניהו, כותב ארדן כי "ישראל נכנסת לעידן חדש של הפקה מסיבית של משאבי טבע בים, שיגדילו משמעותית את הכנסות המדינה ולצד התועלת הצפויה- אנו מחויבים בהיערכות לתקלות שיש להן פוטנציאל לפגיעה דרמטית במשק וזאת, מלבד הפגיעה האקולוגית הקשה". לטענת ארדן, מקרים שאירעו בעבר ברחבי העולם מעלים את הצורך בהיערכות מוקדמת לתקלות ובהקמת מנגנון מעקב ופיקוח ראוי. במכתבו לנתניהו, מזהיר השר להגנת הסביבה כי תקלה בפעילות באסדות שתוביל לזיהום הים התיכון- יכולה להוביל את ישראל לפגיעה אנושה בשל החשש לתביעות ענק מצד כל המדינות שחופיהן יזדהמו: "למרות אמצעי הזהירות והמניעה שננקטים, לא ניתן למנוע �

ראש הממשלה בנימין נתניהו הקים הבוקר (א') ועדה לקידום משק הגז הטבעי בישראל - כך נודע ל"כלכלסיט". בראש הוועדה יעמוד מנכ"ל משרדו הראל לוקר. מקורבים לנושא מסבירים שמטרת הקמת הועודה היא לקדם את ענף הגז הטבעי כמנוע צמיחה למשק, לרבות טיפול וקידום הקשרים הכלכלים והגיאו-פוליטיים עם מדינות שונות בעולם.   עיון בתפקידי הוועדה מעלה שחבריה יבחנו דרכים לשילוב והטמעת מקורות הגז הטבעי בהקמת תחנות כוח, בתעשייה ובתחבורה כבדה, כמו גם יצירת ענפי תעשייה חדשים מבוססי גז טבעי (כגון ייצור מתנול).   הרכב הוועדה ייקבע בקרוב והוא יכלול ככל הנראה נציגות כלכלית של משרד רה"מ, שאותה מנהל פרופ' יוג'ין קנדל, נציגי האוצר, משרד החוץ ומשרד האנרגיה. בימים אלו פועלת ועדה בין משרדית דומה במשרד האנרגיה, אולם האחרונה מתמקדת בעיקר בבחינת יכולת ייצוא הגז של ישראל לחו"ל.   ביום חמישי האחרון חתם נתניהו על ברית "חילוץ והצלה" עם קפריסין, שבמסגרתה ישראל תסייע במקרי אסון או דרישה להגנה על מאגרי גז שכנים.   "פירות הקרן יגיעו בעוד כמה שנים - אבל יגיעו" הבוקר אמורה הממשלה לדון בהקמת קרן לקליטת רווחי היתר של חברות הגז, כפי שנקבע במסגרת החוק שאושר במרס האחרון ("חוק ששינסקי"). לדברי נתניהו, "אמנם פירות הקרן יגיעו בעוד כמה שנים - אבל הם יגיעו. מדובר בהרבה כס

בחברת האנרגיה "טוטל" מודים כי תיקון הדליפה שהחלה שלשום מול חופי סקוטלנד עלול להימשך עוד שישה חודשים. החשש: הגז הנפיץ יידלק. פעילי איכות סביבה: "הנזק רק יילך ויגבר" תגיות: דליפת גז,גז טבעי,הים הצפוני,סקוטלנד "באר מהגיהנום": התקלה החמורה בים הצפוני זה 26 שנה. אסדת הקידוח "אלג'ין" (צילום: רויטרס) ענן של גז טבעי נפיץ ורעיל ממשיך היום (שלישי) להיפלט מאסדת הקידוח "אלג'ין" של ענקית האנרגיה הצרפתית "טוטל" בים הצפוני. החברה מזהירה כי תיקון התקלה, המוגדרת כבר כחמורה ביותר בים הצפוני זה 24 שנים (אז נהרגו 167 בני אדם באסון הקידוח הגדול אי פעם), עלול להימשך עוד שישה חודשים לפחות. הדליפה החלה ביום ראשון, ובמשך 14 שעות עוד ניסו עובדי האסדה לסתום אותה ללא הצלחה, עד שאתמול לפנות בוקר נפלה בחברה ההחלטה לפנות את המקום מכל עובדיו. גם חברת הנפט "של" פינתה עובדים שלה משתי אסדות סמוכות, כאמצעי זהירות. ענן הגז נראה היטב מעל האסדה, שכבר זכתה לכינוי "הבאר מהגיהנום" (the well from hell) בידי מוחמה סביבה מנורבגיה, שהסביר כי הלחץ הגבוה במאגרי הגז במקום מקשה מאוד על סתימת הדליפה. אזור של סגר אווירי וימי נקבע סביב האסדה הנטושה, הנמצאת כ-240 קילומטרים מחופי העיר אברדין בסקוטלנד, והפיקה כתשעה מיליון מטר מעוקב של גז מדי יום (כ-3% מתפוקת הגז של בריטניה). ב

"תגובות קשות מצד נאמני איכות הסביבה למסקנות הוועדה לבחינת משק הגז, שממליצה לשמור למשק עתודות ל-25 שנה ולאפשר לייצא לחו"ל כחצי מהכמות שהתגלתה. "סומנה מטרה מראש והיא הסיוע ליזמים למקסם את רווחיהם, מונעים מהציבור אנרגיה זולה", אמרו במשרד להגנת הסביבה אביטל להב פורסם:  29.08.12, 18:07 מסקנות הוועדה לבחינת משק הגז בישראל , שהוגשו היום (ד') לראש הממשלה, מעוררות זעם בקרב נאמני איכות הסביבה. פעילי הסביבה קוראים להגדיל את כמות הגז שחברות הקידוח יחויבו למכור למשק הישראלי, על מנת לצמצם את התלות של רכבים ומפעלים בדלקים מזהמים.   כפי שפורסם הבוקר, הוועדה, בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה שאול צמח, ממליצה לראש הממשלה לחייב את חברות הקידוח למכור למשק הישראלי כמות של 450 מיליארד מטר מעוקב. כמות זו אמורה לספק את צורכי האנרגיה של המשק למשך 25 שנה, בהם כל החשמל בתחנות הכוח הפרטיות ו-70% מהחשמל שמייצרת חברת החשמל יופקו מגז טבעי.   בנימין נתניהו מקבל את הדו"ח משאול צמח (צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)     מדובר בכמחצית מתוך 800 מיליארד מטר מעוקב גז שנתגלו עד כה בים התיכון (כ-300 במאגר תמר ו-500 במאגר לוויתן)את המחצית השניה של כמות הגז במאגרים יוכלו החברות לייצא לחו"ל.   הוועדה מעריכה, כי חלק קטן ממשקי הבית בישראל יחוברו למערכת הולכת הגז הטבעי כמו ג

אסון בים סאכאלין.13 הרוגים ועוד 14 נעדרים בהתהפכות אסדת קידוח רוסית במי הקרח של חצי האי סאכאלין בין סיביר לאסיה.האסדה טבעה תוך 20 דקות באזור בו עומק הים הוא 1,000 מטר.גובה הגלים היה 5 מטרים.הבדיקה הראשונית העלתה כי האסון אירע בגלל תנאי הסערה שהיתה במקום לפני ארבעה ימים. האסדה חיפשה נפט וגד עבור גזפרום הרוסית.

אלונה שפר-קארו, מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, הופתעה השבוע לגלות את שמה מוזכר ב-ynet ברשימת חברי המפלגה העתידית של העיתונאי יאיר לפיד. בשיחות פרטיות הבהירה כי אין לה שום כוונות להצטרף לפוליטיקה וכי הקשר היחידי שיש לה עם לפיד הוא חברות אישית קרובה עם אחותו. "אני רואה את עתידי בשירות הציבורי", היא אומרת ל"גלובס", "יש לי זכות גדולה לעבוד אצל השר ארדן, ואם הספקנו כאן בשנתיים מה שלא נעשה ב-20 שנה - זה בעיקר בזכותו". שפר-קארו הכירה לראשונה את ארדן כששימשה מנכ"לית "חיים וסביבה", ארגון הגג של ארגוני הסביבה. ב-2009 היא הציגה את המלצות הארגונים להפחתת פליטות גזי חממה לצוות מאה הימים שהקים בנימין נתניהו לקראת הקמת ממשלתו החדשה. ארדן, שהיה חבר בצוות, השתכנע ושכנע את שפר-קארו להפוך לראש המטה שלו. אחרי שנה וחצי בתפקיד התמנתה שפר-קארו בפברואר 2011 למנכ"לית המשרד להגנת הסביבה. אתמול קרא ארדן לנתניהו להקים ועדה ציבורית לבחינת השימוש בכל משאבי הטבע בישראל, ובהם מים מינרליים, חול ים, פוספטים ומלח המופק מים סוף. היוזמה באה על-רקע הביקורת הקשה שמתח ארדן על הסדר התמלוגים החדש בין המדינה לכי"ל. - יש היום תחושה שאווירת אנטי-ביזנס השתלטה על השירות הציבורי. "אני חושבת על הטענה הזו לא מעט. אנחנו רואים חשיבות בתעשייה חזקה כי רק תעשייה חזקה

"לפי דעתנו יש להמליץ על הגברת השימוש בגז טבעי במשק הישראלי עד 2020 ונגד יצוא גז מישראל", נכתב בדו"ח, שהגיע לידי TheMarker. "הערכת רשות הגז לוקה בחסר", נכתב. "קיים פער חסר מצטבר של 100-150 BCM בין תחזיות הביקוש לגז טבעי שהוצגו בפני הוועדה לבין הערכות מעודכנות שבוצעו באחרונה. משך הזמן הצפוי לניצול כל המאגרים שהתגלו קצר אפילו מ-40 שנה!", (סימן הקריאה הופיע במקור, א"ט). ואמנם, בשבוע שעבר הודיע מנהל רשות הגז, שוקי שטרן, מעל בימת השימוע הפומבי שערכה ועדת צמח בכפר המכבייה ברמת גן, כי הסתבר שנפלה טעות בחישובי הרשות לגבי תחזיות הביקושים הריאלית לגז במשק, וכי האומדן שאותו קבעה ועדת צמח לשריון עבור צורכי המשק, 417 BCM, צריך בעצם להיות 501 BCM. "למדינה יש אינטרס ברכישת מלאי" המלצות ועדת צמח ליצוא הגז, כפי שהופיעו במסקנות הביניים, התבססו על כלל מפתח שלפיו על המדינה לדאוג לשמירת גז לצורכי המשק למשך 25 השנים הבאות. משכך, הונחו בפני הוועדה שתי עמדות באשר לכמות הגז שיצרוך המשק במהלך תקופה זו. האחת טענה לצריכה מצטברת של 364 BCM, ואילו העמדה השמרנית טענה כי יש לשמור עבור המשק 543 BCM. לטענת המדענים הראשיים, לפי הערכות מעודכנות שבידי המשרדים, עד 2040 ישתמש המשק בכ-650 BCM גז, כשהצריכה מעבר לשנה זו תהיה בסדר גודל של כ-40 BCM בשנה. משמעות הערכה זו היא שגם אם י�

תב עת מקצועי בחו"ל (LNG Unlimited) דיווח כי בריטיש פטרולאום (BP) עשויה להיות הזוכה במכרז לרכישת גז טבעי נוזלי שפרסמה חברת החשמל לקראת סוף חודש אפריל השנה, בעלות המוערכת של 800-850 מיליון דולר. צילום: בלומברג על פי הדיווח, גברה BP במכרז על גזפרום הרוסית ו- ENI האיטלקית. מדובר בגז שייתגבר את האספקה המדולדלת ממאגר ים תטיס, עד לחיבור מאגר תמר למערכת הולכת הגז הצפוי באפריל 2013. הגז יקלט באמצעות אוניות מיוחדות שימירו את הגז הנוזלי בחזרה לפאזה גזית ויזרימו אותו למערכת ההולכה באמצעות מצוף קליטה מיוחד, הנבנה בימים אלה על ידי נתג"ז הממשלתית. המכרז כולל משלוחים דו שבועיים של גז טבעי נוזלי (LNG), באניות בעלות קיבולת של 130 אלף מ"ק גז נוזלי, השקולה לכ-78 מיליון מ"ק גז טבעי. בסה"כ מדובר על 16 משלוחים, בכמות כוללת השקולה לכ-1.25 מיליארד מ"ק (BCM) גז טבעי במשך חמישה חודשים - מדצמבר ועד אפריל. על פי הדיווח , אוניית הגז תגיע לאזור קפריסין, כ- 280 ק"מ מחופי ישראל, ושם תעביר את המטען לאנייה מיוחדת של חברת אקסלרייט (Exelerate) האמריקאית, המסוגלת להמיר את הגז הנוזלי בחזרה לגז טבעי ולהזרימו למערכת ההולכה בארץ באמצעות מצוף מיוחד הנבנה בימים אלה. בכירים באקסלרייט ביקרו לאחרונה בארץ ואף נפגשו עם שר האנרגיה והמים, עוזי לנדאו. מועד סיום החוזה חופף לתאריך המ�

מדי שנה מגיע אנליסט האנרגיה הראשי של אופנהיימר, פאדל גייט, לביקור קצר בישראל, כדי להרצות בכנס השנתי של הסניף המקומי של בנק ההשקעות האמריקאי. גייט, אחד מהאנליסטים המצוטטים ביותר בעולם בתחום האנרגיה, נשאל מדי שנה על מחירי הנפט (הוא טוען כבר שנים ארוכות שמדובר בבועה), על חברות האנרגיה העולמיות וגם קצת גם על תעשיית הגז הטבעי החדשה בישראל. השנה היה לגייט, יליד מצרים, נושא נוסף לדבר עליו, והפעם לא מדובר רק ב"ביזנס" - משבר הגז בין ישראל למצרים, שהגיע באחרונה לשיאו, עם הודעתה של חברת הגז המצרית על ביטול הסכם מכירת הגז לישראל, לפחות במחיר הנוכחי שנקבע בתקופת הנשיא מובארק. לטענת גורמים במצרים היה לכאורה ההסכם נגוע בשחיתות, אבל בסוף השבוע האחרון זיכה בית המשפט המצרי את מובארק ובניו מאשמה זו. פאדל גייט צילום: ישראל מלובני "אני חושב שחוזה הגז עם מצרים היה שערורייתי" אומר גייט בראיון בלעדי ל-TheMarker. "אם מישהו היה נותן לי לקרוא אותו, בלי שהייתי רואה את שמות המדינות המעורבות, הייתי שואל אם הוא השתגע. זה כמו שאתה גר בבניין, כל הדירות מסביבך מושכרות ב-1,000 שקל לחודש, ואתה משלם 100 שקל. למה? איך השגת את זה? זה חוקי?". "אני לא יודע למה חוזה הגז חתום בין ממשלות ולא בין חברות. לחוזים עסקיים לא צריכה להיות נגיעה לפוליטיקה. אם לשב�

"במדינה דמוקרטית מתוקנת - כפי שאנחנו מצפים שכך תיחשב ישראל - מדיניות האנרגיה הגרעינית לחשמל נידונה בגלוי, ברב-שיח ציבורי פתוח שבו ניתן גם להעלות השגות. עד היום, זה לא היה בארץ - והגיע הזמן לשתף את הציבור בדיון חיוני זה. לשים הכול על השולחן". כך אומר פרופסור הלל שובל, ראש המחלקה למדעי הבריאות והסביבה במכללה האקדמית "הדסה" ירושלים. "אם תקרה חלילה תאונה חמורה בכור גרעיני עתידי לחשמל בישראל, התוצאות עלולות להיות חמורות ביותר: לא רק מאות הרוגים או חולים באופן מיידי כתוצאה מקרינה, חשיפת מאות אלפים נוספים לקרינה שבפוטנציאל שלה עלולה לגרום לסרטן ולנזקים גנטיים לצאצאיהם, ולא רק פינוי המוני של אנשים מבתיהם - גם לנזקי רכוש מיידיים עצומים, מה שיכול לגרום לנזק רציני לכלכלת המדינה ".

כך אומר פרופסור הלל שובל לשעבר חבר בוועדה להערכת סיכונים סביבתיים ליד הוועדה לאנרגיה אטומית בישראל, בראיון ל-"חדשות האנרגיה" שבו הוא מציג נתונים ממחקרים על הבעיות הרבות שעלולות להיווצר אם היה מתרחש בישראל אסון גרעיני כמו בפוקושימה ... "כל ההערכות מבוססות על מחקרים וניסיון שהצטבר בפועל, ובמיוחד לאחר שנותחו אירועי צ'רנוביל ופוקושימה: מדובר למשל בכך שבין 250,000-100,000 בני אדם, עלולים להיחשף לרמות נמוכות של קרינה - אבל גם היא מהווה פוטנציאל לגרום לסרטן או לנזקים גנטיים לצאצאיהם של אותם נפגעים. יהיה אז צורך לפנות מייד מבתיהם מאות אלפים המתגוררים ליד הכור שייפגע. פינוי כזה יכול לחייב המוני אנשים להימצא הרחק מבתיהם חודשים, אולי אף שנים - וחלקם בוודאי גם לא יחזור להתגורר במקומות שפונו. במונחים ישראליים - למקרה שתתרחש, חלילה, תאונה בכור שעליו מדברים עתה ושאמור להיבנות במועד כלשהו בעתיד באזור שבטה למשל, היה אז צורך לפנות עד רבע מיליון אנשים ויותר רק מבאר-שבע ועוד אלפים משאר הישובים (וכאמור החישוב הזה לא כלל עדיין את עיר הבה"דים). שינויי דחוף במקום ההתיישבות של המוני בני-אדם, היה ממוטט מערכות תחבורה ותשתיות, היה יוצר בעצם כאוס ענק. ישראל הייתה מתקשה הליך הפינוי ויישוב מחדש שכזה. ". 

עובדים מבולבלים, ציוד שבור וחוסר אונים. כמאה ימים לאחר אסון הצונאמי ביפן שגבה את חייהם של כ-24 אלף בני אדם ופגע בכורים גרעיניים, פרסמה חברת החשמל היפנית (TEPCO) בסוף השבוע דו"ח החושף את חוסר המוכנות הקיצוני של הצוות בתחנת הכוח הגרעינית בפוקושימה ואת הקרב הנואש שניהל כדי למנוע את המסת הליבה. בנוסף, עוד ועוד סרטונים המתעדים את רגעי השיטפון הקטלני ממשיכים לעלות באינטרנט. מהדו"ח, המתבסס על ראיונות עם עובדי הכור ונתונים של המפעל, עולות עדויות חדשות שחברת החשמל לא הכירה בהן בעבר, אודות ההכנות הבלתי מספקות שנעשו במפעל. כך מדווח האתר YNET.    כשעתיים לאחר רעידת האדמה, כאשר מערכת הקירור של יחידה מספר 1 בכור חדלה לתפקד, ניסו העובדים להחדיר מים ליחידה באמצעות משאבה, אך היא היתה שבורה. כבאית המפעל לא הצליחה להגיע ליחידה מפני שהנחשול הסיט ממקומו מיכל ענק שחסם את הדרך. שעות לאחר מכן הצליחו העובדים להביא את הכבאית למקום. רק בבוקר המחרת התחילה שאיבת המים לתוך הכור - אך הליבה כבר נמסה עד אז. בה בעת, צוות אחר היה אחראי לשחרור לחץ מאגן הניקוז של היחידה. אך קודם כל היה עליהם להשיג את ספר ההוראות לכך. הספר לא היה בחדר הבקרה אלא בבניין אחר. רעידות משנה הכו במקום בעוד הם מחפשים אחריו. בנוסף, נאלצו העובדים לשאול מדחס מקבלן פר�