Group items tagged

"במדינה דמוקרטית מתוקנת - כפי שאנחנו מצפים שכך תיחשב ישראל - מדיניות האנרגיה הגרעינית לחשמל נידונה בגלוי, ברב-שיח ציבורי פתוח שבו ניתן גם להעלות השגות. עד היום, זה לא היה בארץ - והגיע הזמן לשתף את הציבור בדיון חיוני זה. לשים הכול על השולחן". כך אומר פרופסור הלל שובל, ראש המחלקה למדעי הבריאות והסביבה במכללה האקדמית "הדסה" ירושלים. "אם תקרה חלילה תאונה חמורה בכור גרעיני עתידי לחשמל בישראל, התוצאות עלולות להיות חמורות ביותר: לא רק מאות הרוגים או חולים באופן מיידי כתוצאה מקרינה, חשיפת מאות אלפים נוספים לקרינה שבפוטנציאל שלה עלולה לגרום לסרטן ולנזקים גנטיים לצאצאיהם, ולא רק פינוי המוני של אנשים מבתיהם - גם לנזקי רכוש מיידיים עצומים, מה שיכול לגרום לנזק רציני לכלכלת המדינה ".

כך אומר פרופסור הלל שובל לשעבר חבר בוועדה להערכת סיכונים סביבתיים ליד הוועדה לאנרגיה אטומית בישראל, בראיון ל-"חדשות האנרגיה" שבו הוא מציג נתונים ממחקרים על הבעיות הרבות שעלולות להיווצר אם היה מתרחש בישראל אסון גרעיני כמו בפוקושימה ... "כל ההערכות מבוססות על מחקרים וניסיון שהצטבר בפועל, ובמיוחד לאחר שנותחו אירועי צ'רנוביל ופוקושימה: מדובר למשל בכך שבין 250,000-100,000 בני אדם, עלולים להיחשף לרמות נמוכות של קרינה - אבל גם היא מהווה פוטנציאל לגרום לסרטן או לנזקים גנטיים לצאצאיהם של אותם נפגעים. יהיה אז צורך לפנות מייד מבתיהם מאות אלפים המתגוררים ליד הכור שייפגע. פינוי כזה יכול לחייב המוני אנשים להימצא הרחק מבתיהם חודשים, אולי אף שנים - וחלקם בוודאי גם לא יחזור להתגורר במקומות שפונו. במונחים ישראליים - למקרה שתתרחש, חלילה, תאונה בכור שעליו מדברים עתה ושאמור להיבנות במועד כלשהו בעתיד באזור שבטה למשל, היה אז צורך לפנות עד רבע מיליון אנשים ויותר רק מבאר-שבע ועוד אלפים משאר הישובים (וכאמור החישוב הזה לא כלל עדיין את עיר הבה"דים). שינויי דחוף במקום ההתיישבות של המוני בני-אדם, היה ממוטט מערכות תחבורה ותשתיות, היה יוצר בעצם כאוס ענק. ישראל הייתה מתקשה הליך הפינוי ויישוב מחדש שכזה. ". 

לקידוחי נפט וגז במעמקי הים השלכות משמעותיות על הסביבה. דוח של עמותת אדם טבע ודין מעריך כי הנזק צפוי להגיע ל-200 מיליון שקל בשנה. "הפקתו המבורכת של הגז כרוכה גם בנזקים סביבתיים ועל חברות הגז לשאת בפיצוי הכספי, כפי שנהוג בעולם", ציין עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל העמותה. ◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק אסדת קידוח גז. םגיעה בסביבה הימית אלי דסה המסמך עוסק בנזק הסביבתי כתוצאה מקידוחי הגז בתמר לסביבה הימית והחופית, ומתייחס לנזקים השגרתיים לסביבה הימית הנאמדים בכ-45 מיליון שקלים בשנה ולנזקים אפשריים כתוצאה מתאונה - הנאמדים בכ-43 מיליון שקלים בשנה. בין השאר הנזקים האפשריים הם: פגיעה באיכות המים, בדגה, תפיסת שטחים פתוחים לצורך הנחת מתקני התשתית ועוד. לחייב את זכייני הגז הדוח מתייחס גם לפליטות גזי החממה ממאגר תמר ועלות הנזק הסביבתי בפליטות אלו, כתוצאה מהשפעות תהליך שאיבת וקליטת הגז הטבעי בישראל. מבדיקת פליטות גזי המתאן עולה כי מידי שנה צפויה להיפלט ממאגר תמר כמות גזי חממה שקולה ל-425 אלף טון פחמן דו חמצני בשווי של כ-40 מיליון שקלים ובנוסף, נזקים כלכליים העשויים להיגרם כתוצאה מתקלה שתגרום לדליפת מתאן מאסיבית נאמדים בכ-80 מיליון שקלים בשנה. "פליטות אלו אחראיות לעלייה בפליטה הכוללת של גזי חממה בישראל, שאות

אסון בים סאכאלין.13 הרוגים ועוד 14 נעדרים בהתהפכות אסדת קידוח רוסית במי הקרח של חצי האי סאכאלין בין סיביר לאסיה.האסדה טבעה תוך 20 דקות באזור בו עומק הים הוא 1,000 מטר.גובה הגלים היה 5 מטרים.הבדיקה הראשונית העלתה כי האסון אירע בגלל תנאי הסערה שהיתה במקום לפני ארבעה ימים. האסדה חיפשה נפט וגד עבור גזפרום הרוסית.