Group items tagged

שבועיים לאחר פיצוץ המשא ומתן בין חברת החשמל לבין שותפות תמר - שהופסק בעקבות דרישות השותפות לייקר את מחיר הגז בכ-40% - מתערבת הממשלה לראשונה בתמחור הגז הטבעי במשק. מליאת רשות החשמל החליטה ערב החג כי לא תכיר לחברת החשמל בעלות גז גבוהה מזו הנהוגה כיום במשק. משמעות ההחלטה היא שתעריף החשמל לציבור לא יועלה אם חברת החשמל תסכם עם שותפות תמר על מחיר גז גבוה ביחס לזה שנקבע במשא ומתן בין הצדדים לפני שנה וחצי - ואם תעשה כן, היא תידרש לספוג את העלויות העודפות במאזנה. כך, "סונדלה" למעשה חברת החשמל משום שלא תוכל להיענות לדרישת שותפות תמר לייקר את מחיר הגז שתמכור לה. לפיכך, הובהר לשותפות תמר כי ייקור מחיר הגז לא יתאפשר גם לגבי יתר צרכני הגז בענף ייצור החשמל הפרטי, הנשענים על סבסוד ממשלתי קבוע. במקביל, החליטה רשות החשמל להעמיק את ההגבלות על פעילות קבוצת דלק בשוק החשמל הפרטי. זאת, תוך הגבלת היקף ייצור החשמל בתחנות הכוח שתפעיל דלק - ובנתח השוק שתורשה לתפוס. "מיעוט ספקי הגז - לא צריך להשפיע על מחירו" החלטת הרשות באשר לתמחור הגז במשק מתייחסת למחיר הגז הנורמטיווי שקבעה ברגולציה לייצור חשמל פרטי ב-2008 - אז מחיר הגז היה 4 דולרים למיליון BTU. ואולם כאמור, המחיר יעודכן בהתאם למחיר הגז שעליו סיכמו חברת החשמל ושותפות תמר במסמך ה

"לחברות הממשלתיות בישראל יש הרבה מה ללמוד מהניסיון האירופי", אומר אריה פלאק, ומבקש להדגים זאת בדמיון המדהים שבין המצוקה אליה נקלעה חברת החשמל הישראלית למקרים דומים שאירעו באירופה. "ל-EDF (חברת החשמל הצרפתית, א.ב.) היו התחייבויות פנסיוניות במיליארדים, ותעריף החשמל לא יכול היה לשרת את החוב", מספר פלאק. "האיחוד האירופי אסר על סיוע ממשלתי ולכן נדרש פתרון יצירתי. נדרשו שלושה שרי אוצר כדי לפתור את בעיית הפנסיה עד שהגיע ניקולא סרקוזי, שר האוצר דאז, ישב עם יו"ר ועד העובדים וסיכם עמו על הנפקה של 20% ממניות החברה ועל התחייבות ממשלתית שלא לרדת מתחת לאחזקה של 70%. העובדים קיבלו כמובן מניות בהנחה - ובתוך שלוש שנים הושג פתרון". הנפקה של 20% לא תפתור בהכרח חוב של 60 מיליארד שקל. "זה צריך להיות מהלך משולב. למשל, יש לשנות את התעריף כך שיאפשר להחזיר חובות בפרישה לאורך שנים. בספרד למשל, קבעו היטל מיוחד בתעריף החשמל לשם כך, ארזו ואבטחו אותו, קיבלו דירוג AAA - ואז חברת החשמל היתה יכולה להחזיר חלק מהחוב. "אפשר גם להזרים הון ממשלתי, להלאים חלק מהחוב או לבצע התייעלות, שממילא לא תענה על היקפה הגדול של הבעיה. הרעיון הוא שהממשלה צריכה לתקן את המצב של חברת החשמל באמצעות הפיכתה לציבורית, ולא באמצעות פירוקה ומכירת נכסיה - כך שלא תוכל להשת�

המשבר הזה ידוע מראש: שר האנרגיה עוזי לנדאו הודיע לפני שנתיים שב-2013 ישראל צפויה ל"בצורת חשמל". הוא פיקשש בשנה, והיא מתחילה כבר עכשיו. וזה לא מקרה: האוצר מעכב כבר שנים את בנייתה של תחנת כוח נוספת, משום שהוא לא מוכן שהיא תהיה בבעלות ציבורית, ואחר כך הוא הודיע שהוא לא מוכן שהיא תמומן מכספי ציבור. מעבר לכך, יש את השערוריה של התנהלותו של הטייקון הכושל יצחק תשובה. אחרי שזכה בזכיון שמן מאד על הגז שלנו, ואחרי שצץ לפתע קמפיין בזוי במיוחד נגד הנסיון לתת למדינה חלק גדול יותר מהרווחים ממה שהוא בסופו של דבר משאב לאומי שלה, החברות שלו ניצלו את משבר האנרגיה של ישראל כדי לסחוט יותר כסף מחברת החשמל - או, במילים אחרות, מהציבור הישראלי. עכשיו אנחנו למדים שחיל הים דורש תוספת תקציב של שלושה מיליארדים כדי להגן על הגז של תשובה, זה שהוא מנסה למכור לנו במחיר מופקע, כדי לפצות את עצמו על תוצאות ועדת ששינסקי. וראה זה פלא: משרד האוצר, שהחליט שמי שיממן את ההגנה על האסדות הללו לא יהיה תשובה - ההוא שגורף את רוב הרווחים - אלא דווקא הציבור, טען קודם לקבלת חוק ששינסקי שהעלות תהיה 20 מיליוני שקלים בשנה בלבד. כלומר, האוצר נתן לתשובה בונוס של בערך 2.4 מיליארדי שקלים (בחישוב של 20 מיליונים כל שנה במשך שלושים שנה) מכספי הציבור. מבריק. הפקיד שהיה

ארגון ה-OECD קובע כי בצד ההתקדמות הרבה שנרשמה בשנים האחרונות, ישנם עוד צעדים רבים להשגת מדיניות אנרגטית מיטבית בישראל. בין היתר ממליץ הארגון להקים קרן הון ממשלתית לרווחי הגז, כדוגמת קרנות דומות בעולם. בנוסף, קובע הדו"ח כי היקף התחרות בשוק הגז מהווה מקור לדאגה.כך מדווח היומון דהמרקר.  הארגון קובע כי בצד ההתפתחות בשוק הגז, ישראל ממשיכה להיות תלויה בנפט ופחם בייצור חשמל, באופן גבוה יחסית למרבית מדינות ה-OECD. הסתמכות זו באה לידי ביטוי גם בפליטות פחמן גבוהות יחסית לצריכת האנרגיה הראשונית. בנושא הגז, הארגון קובע כי ישראל לא תהיה שחקנית משמעותית בשוק הגז הבינלאומי, וכי בתרחיש האופטימי ביותר תייצר רק כ-0.4% מתפוקת הגז העולמית. עתודות הגז בישראל עומדות להערכת הארגון על שווי של כ-15,000 דולר לנפש, מעט יותר מהולנד ובריטניה, אך פחות משישית מזו של נורבגיה. הארגון מביע דאגה מהיקף התחרות בשוק הגז, שבו הקידוחים הקיימים והקרובים להפקה נמצאים כולם בשליטת קבוצה בראשות נובל אנרג'י. בתחום החשמל מציין הארגון את הדחיפות בהשלמת הרפורמה במשק החשמל, הכוללת הכנסת יצרני חשמל פרטיים, וקביעת לוחות זמנים מסודרים בנושא. לפי הארגון, על ישראל לאמץ מודל תחרותי מבוסס שוק, שבו שולטת המדינה רק במקטע ההולכה, ולעומת זאת נמצאים הייצור ו�

ברקע הידרדרותה הפיננסית של חברת החשמל, ויש שיאמרו כי בגללה, נפגש בשבועות האחרונים - פעמיים - ועד העובדים בחברת החשמל עם שר האוצר יובל שטייניץ, לשיחת "יחסינו לאן". במהלך הפגישות, העלו הצדדים את העקרונות החשובים להם ביישום השינוי המבני בחברה, ותיארו בקווים כלליים את ציפיותיהם מהמשא ומתן המדשדש ליישום הרפורמה. נציגי הממשלה העלו את הצורך בפתיחת שוק החשמל לתחרות, בהתייעלות פנימית ובהגברת הגמישות הניהולית בחברה. העובדים, מצדם, הדגישו את החשיבות שבשמירה על מעמדה הדומיננטי של חברת החשמל בשוק החשמל העתידי, את הצורך בהבטחת איתנותה הפיננסית - וכמובן, את הפיצוי שלו יהיו זכאים העובדים בשכר השוטף והפנסיוני בגין הסכמתם לכל מהלך. בשיחות לא ירדו הצדדים לפרטים, אך רעיון מפתיע אחד כן הועלה על שולחן הדיונים במהלך אחת הפגישות, דווקא בידי העובדים - והוא הרעיון להנפיק את מניות החברה בבורסה, ולהופכה לחברה ציבורית. חברת החשמל נסחרה בבורסה בשנות ה-60 של המאה הקודמת, לאחר ששיעור מסוים ממניותיה הונפק לציבור. בחלוף השנים רכשה מדינת ישראל את מרבית המניות (99.85%), ומחקה את החברה מהמסחר. כעת, ועד העובדים מציע לחזור למתווה הציבורי - וזאת, ניתן לשער, משני טעמים עיקריים, רשמי ולא רשמי: הזרמת הון לחברה ש"מיובשת", לטענת העובדים, ב

הממשלה מקדמת הצעת חוק שתאפשר לשר האנרגיה והמים ולשר האוצר להאריך את רישיונותיה של חברת החשמל, ללא צורך באישור מוועדת הכלכלה בכנסת. רישיונות החברה עומדים לפקוע ב-15 באפריל, ויו"ר הוועדה כרמל שאמה-הכהן הבהיר בדיון האחרון, שנערך לקראת סוף 2011, כי לא יאשר הארכה נוספת. "הוועדה אינה מוכנה להיות חותמת גומי של משרד האנרגיה והמים", אמר שאמה הכהן. הצורך בחידוש הרישיון נובע מאי ביצוע רפורמה בחברה, המתוכננת זה כ-15 שנה. ... הממשלה כנראה תאמץ את הנחייתו של יו"ר הוועדה, ולפיכך הוכן תזכיר חוק בן שתי שורות בלבד: "בסעיף 60 (ד(11) לחוק משק החשמל, התשנ"ו - 1996, המלים 'באישור ועדת הכלכלה של הכנסת' יימחקו". אם יאושר החוק, יוכלו שרי האנרגיה והאוצר להאריך עד אין קץ את רישיונות חברת החשמל, מבלי שיאלצו נציגיהם להסביר לוועדת הכלכלה בכנסת בסוף כל שנה מדוע לא בוצעה הרפורמה גם בשנה החולפת. חברת החשמל, המתמודדת עם קשיים פיננסיים מרובים, נמצאת במגעים עם ועד העובדים כדי לקדם את תוכנית ההתייעלות "תנופת אור". התוכנית כוללת פרישה של כ-2,000 עובדים וותיקים בחברה (מבוגרים מגיל 50 ובעלי 25 שנות ותק ויותר), שעל פי הערכות עשויים לדרוש מענק פרישה של כ-1.65 מיליון שקל כל אחד. כמו כן, ועד עובדי החברה צפוי לדרוש מענק רפורמה לעובדים שיישארו.

אלי גליקמן ימונה למנכ"ל חברת החשמל - כך אישרה בסוף השבוע שעבר ועדת המינויים במגזר הציבורי (ועדת שפניץ). זאת, חודש ימים לאחר שדירקטוריון חברת החשמל המליץ פה אחד על מינויו. המינוי יועבר כעת לאישור שרי האוצר והתשתיות. גליקמן, 49 - המשנה לשעבר למנכ"ל פרטנר ומפקד שייטת 13 בעברו - גבר על 25 מתמודדים נוספים במכרז. הוא יחליף בתפקיד את עמוס לסקר, שפרש לפני שבועיים. כבר בימים הקרובים יידרש גליקמן לצלול למשא ומתן המתנהל בין האוצר, ההסתדרות והעובדים ליישום השינוי המבני בחברה.

"בכנס שקיימה רשות החשמל הראו מומחים בינלאומיים שבמשקי חשמל מתקדמים המחיר לא ירד ואמינות אספקת החשמל לא תמיד השתפרה בעקבות פתיחת השוק לתחרות"

"ישראל לעולם לא תהיה יצואנית גז", טוען שלמה ולד, המדען הראשי במשרד התשתיות. "באמצע המאה נצטרך מקור אנרגיה נוסף, ויש רק טכנולוגיה אחת אפשרית נוספת - אנרגיה גרעינית" יעל דראל | 18/9/2011 17:41 תגיות: אנרגיה גרעינית, גז טבעי "מאגרי הגז הטבעי של ישראל יספיקו לנו ל-50 השנה הקרובות. אלו לא מאגרים אסטרטגיים ולכן, למרות הטענות של חברות הקידוח, ישראל לעולם לא תהיה יצואנית של גז טבעי. אם נייצא, העתיד האנרגטי שלנו יירד לטמיון", כך אמר בסוף השבוע שלמה ולד, המדען הראשי במשרד התשתיות. ולד השתתף בכינוס המועצה ההנדסית של התאגדות מהנדסי החשמל והאלקטרוניקה. הוא הוסיף ואמר: "ייצוא גז הוא רעיון שאסור לתמוך בו בשום צורה. נוכל לכל היותר לייצא גז לקפריסין ולירדן מסיבות פוליטיות, לא יותר מזה". לדבריו , על ישראל לפתח את משק הגז הטבעי בגבולותיה ולהרחיב את ההתבססות עליו גם בתעשייה. ולד התייחס לתמהיל הדלקים העתידי במשק החשמל המקומי בהקשר של פיתוח תוכנית-אב ואמר כי לא יהיה מנוס מלפתח אנרגיה גרעינית כאמצעי לייצור חשמל בעתיד. "פרט לתחנת הכוח באשקלון, שישתמשו בה בפחם כגיבוי, לא יקומו בישראל תחנות כוח מבוססות פחם. הדעה הציבורית לא תאפשר זאת. לכן החל מאמצע המאה נצטרך מקור אנרגיה נוסף פרט לגז, ויש רק טכנולוגיה אחת אפשרית נוספת - אנרגיה גרעינ

קונצרן התשתיות הבינלאומי ווד גרופ והקבלן אורי דורי החלו בעבודות שטח לבניית תחנת הכוח דוראד באשקלון, שאמורה להיפתח ב-2013 ולייצר 800 מגה ואט חשמל מגז טבעי