Group items tagged

ראש הממשלה, נגיד בנק ישראל, שרים ובכירים במשק ובארגוני הסביבה, ישתתפו היום (ג') בוועידה הלאומית הראשונה לצמיחה ירוקה בישראל. אולם כדי שהיא תצליח להביא לשינוי אמיתי, אסור לשים את כל "הביצים" בסל התעשייה ובהבטחות הקלינטק, כפי שמרמזת התוכנית שלה.   הוועידה מתקיימת כחלק ממהלך, שהחל בהחלטת הממשלה לקדם תכנית לאומית לצמיחה ירוקה בישראל לשנים             2020-2012      , במטרה ליצור הזדמנויות חדשות לצמיחה במשק. אבל אחרי שנבחרי האומה יציגו את עמדתם בנושא צמיחה ירוקה וחשיבותה, השאלה המרכזית היא מה תכיל לבסוף התוכנית הלאומית, או במילים אחרות, איפה שמים את הכוח ואת הכסף?   האם להתחיל מלמעלה בחקיקה ואכיפה או שאולי בהשקעה בטכנולוגיות ירוקות? האם לצמוח מלמטה ולהשפיע על שינוי הרגלים של הציבור בחינוך, בהסברה ובסבסוד והעדפה של מוצרים ירוקים יותר? ואולי בכלל להשתמש בתוכנית כמנוף לקידום פרויקטים מחוללי שינוי?   צמיחה ירוקה היא כזו שמאפשרת פיתוח, ייצור והרחבת האפשרויות במשק, לצד שמירה על איכות הסביבה ועל צדק חברתי. אך למרות שההגדרה יפה ומבטיחה - היישום שלה בפועל מורכב ומצריך יצירתיות ושיתוף פעולה בין כלל הכוחות בשוק - הציבור הרחב, נבחריו, היזמים והתעשיינים - שלא פעם מחזיקים באינטרסים מנוגדים.   בעיית האגו של משרד�

"במדינה דמוקרטית מתוקנת - כפי שאנחנו מצפים שכך תיחשב ישראל - מדיניות האנרגיה הגרעינית לחשמל נידונה בגלוי, ברב-שיח ציבורי פתוח שבו ניתן גם להעלות השגות. עד היום, זה לא היה בארץ - והגיע הזמן לשתף את הציבור בדיון חיוני זה. לשים הכול על השולחן". כך אומר פרופסור הלל שובל, ראש המחלקה למדעי הבריאות והסביבה במכללה האקדמית "הדסה" ירושלים. "אם תקרה חלילה תאונה חמורה בכור גרעיני עתידי לחשמל בישראל, התוצאות עלולות להיות חמורות ביותר: לא רק מאות הרוגים או חולים באופן מיידי כתוצאה מקרינה, חשיפת מאות אלפים נוספים לקרינה שבפוטנציאל שלה עלולה לגרום לסרטן ולנזקים גנטיים לצאצאיהם, ולא רק פינוי המוני של אנשים מבתיהם - גם לנזקי רכוש מיידיים עצומים, מה שיכול לגרום לנזק רציני לכלכלת המדינה ".

כך אומר פרופסור הלל שובל לשעבר חבר בוועדה להערכת סיכונים סביבתיים ליד הוועדה לאנרגיה אטומית בישראל, בראיון ל-"חדשות האנרגיה" שבו הוא מציג נתונים ממחקרים על הבעיות הרבות שעלולות להיווצר אם היה מתרחש בישראל אסון גרעיני כמו בפוקושימה ... "כל ההערכות מבוססות על מחקרים וניסיון שהצטבר בפועל, ובמיוחד לאחר שנותחו אירועי צ'רנוביל ופוקושימה: מדובר למשל בכך שבין 250,000-100,000 בני אדם, עלולים להיחשף לרמות נמוכות של קרינה - אבל גם היא מהווה פוטנציאל לגרום לסרטן או לנזקים גנטיים לצאצאיהם של אותם נפגעים. יהיה אז צורך לפנות מייד מבתיהם מאות אלפים המתגוררים ליד הכור שייפגע. פינוי כזה יכול לחייב המוני אנשים להימצא הרחק מבתיהם חודשים, אולי אף שנים - וחלקם בוודאי גם לא יחזור להתגורר במקומות שפונו. במונחים ישראליים - למקרה שתתרחש, חלילה, תאונה בכור שעליו מדברים עתה ושאמור להיבנות במועד כלשהו בעתיד באזור שבטה למשל, היה אז צורך לפנות עד רבע מיליון אנשים ויותר רק מבאר-שבע ועוד אלפים משאר הישובים (וכאמור החישוב הזה לא כלל עדיין את עיר הבה"דים). שינויי דחוף במקום ההתיישבות של המוני בני-אדם, היה ממוטט מערכות תחבורה ותשתיות, היה יוצר בעצם כאוס ענק. ישראל הייתה מתקשה הליך הפינוי ויישוב מחדש שכזה. ". 

קואליציה בת שמונה שותפים, בהובלת חברת Better Place הודיעה היום כי הנציבות האירופית בחרה בפרויקט הניידות החשמלית שלהן, "תשתית תחבורה ירוקה באירופה למכוניות חשמליות", כפרויקט הראשון והיחיד שמומן עד כה במסגרת קטגורית תשתית ה"דה-קרבוניזציה", בתוכנית MOVE של הפרלמנט. המענק, על סך 4.95 מיליון יורו ניתן במסגרת תוכנית "רשת תחבורה תוך אירופית" (TEN-T). ביחד עם Better place חברים בקונסורציום FCC Construccion SA מספרד; Verbund AG מאוסטריה; עיריית קופנהגן; Elia System Operator S.A. מבלגיה; האוניברסיטה הטכנית של דנמרק; עיריית אמסטרדם; מרכז מחקר ציבורי על שם הנרי טודור מלוקסמבורג; ו-DSB Kommerciel מדנמרק. Better Place תשתתף בפרויקט באמצעות הפעילויות שלה בדנמרק והולנד. אחד האירועים הבולטים במסגרת הפרויקט הוא ההשקה של תחנת החלפת הסוללה המסחרית הראשונה בדנמרק, הצפויה להתרחש ביוני. תחנת החלפת הסוללה היא חלק מרשת לאומית של תחנות להחלפת סוללות ועמדות טעינה אשר יפרסו השנה בדנמרק, כאשר ההשקה המסחרית הראשונה של שירותי ניידות חשמלית מתוכננת לסוף שנה זו.

בעשרים השנים האחרונות הפחיתה קופנהגן את גזי החממה שהיא פולטת ב 25 אחוזים. מעבר לגז טבעי, רוח ואפילו שמש, כמקורות אנרגיה לתחנות כוח, תעשיה וחימום ביתי הם חלק מהסוד, כמו גם תמרוץ נמרץ של תחבורת המונים (אוטובוסים ורכבת עילית ותחתית) ואמצעי תחבורה בלתי מזהמים (אופניים וכלי רכב חשמליים).

פקקי התנועה במדינת ישראל עולים למשק כ-15 מיליארד שקל בשנה - כך מסר שר האוצר יובל שטייניץ במענה לשאילתא שהגישה ח"כ שלי יחימוביץ'. לפי שטייניץ, העלות גבוהה אף יותר אם לוקחים בחשבון את זיהום האוויר ואת עלויות התפעול של הרכבים. יחימוביץ' פנתה למשרד האוצר בשאילתא בנוגע לתחבורה הציבורית והעלויות הכספיות הנגזרות ממנה כבר בפברואר האחרון, שר האוצר השיב רק באחרונה.מהתשובות של שטייניץ עולה בבירור החיסכון הכלכלי שיושג מתחבורה ציבורית יעילה: מספיק ש-10% מהנוסעים יוותרו על רכבם הפרטי כדי לחסוך 5.5 מיליארד שקל למשק (במכתב לא צוין למשך איזו תקופה). הסובסידיה הממשלתית לאוטובוסים הסתכמה אשתקד ב-21.3 מיליארד שקל והיוותה 225 מכלל ההשקעות בתחבורה. עוד עולה מהמכתב של שטייניץ כי הכנסות מפעילות התחבורה הציבורית עומדות על 3.5 מיליארד שקל לשנה. "יידרשו עוד השקעות רבות כדי להקים בישראל מערכות תחבורה אינטגרטיביות שיהיו אטרקטיביות וימשכו נוסעים חדשים לתחבורה הציבורית", מצוטט שר האוצר. סקרים אחרונים הראו כי 98% מנוסעים הנגישים לרכב פרטי בחרו להשתמש בו, גם אם עלות אחזקתו, הדלק והנסיעה גבוהים פי 10 מנסיעה בתחבורה ציבורית.

יחימוביץ', שביקשה לברר את העלויות למדינה במקרה של נסיעה ציבורית בחינם (או בעלות של שקל בודד לנסיעה), נדחתה בתוקף, בטענה כי רמת השירות לנוסע תפחת בעולם בו המפעילה מקבלת תגמולים מהמדינה ולא מהנוסע. במשרד האוצר מעריכים כי מלבד הפיצוי בדמות הפדיון (3.5 מיליארד שקל), במקרה כזה יתווספו עלויות הכרוכות בפיקוח, בקרה, הקמת מערכות להסעת המונים ותוספת נסיעות של נוסעים שיינטשו מוניות שירות.

תגובה: שטויות!!! יותר פקקים יותר צריכת דלק יותר מיסים!!!!

מפלגת הירוקים העבירה לאנשי הוועדה את תוכניתה להקטנת יוקר המחייה. בין ההמלצות: רכבות במקום כבישים, תחבורה ציבורית בחינם והגדלת המס על ניצול משאבי הטבע.

ור הפדרל ריזרב בן ברננקי אמר כי למרות המאמצים שנעשו בשנתיים האחרונות להמריץ את הכלכלה האמריקנית התוצאות מאכזבות, וכלכלת ארה"ב אינה מצליחה לחזור ולהתרומם לשיעורי צמיחה נאותים. למרות שיעורי הריבית הנמוכים, ללא תקדים בארה"ב ובאירופה, ועל אף הגירעונות הפיסקאליים הענקיים, גם הם ללא תקדים, כלכלות המערב אינן מצליחות לצמוח. על אף זאת, ולצד זאת, אנו חווים עליות מחירים שמייצרות לחץ כלכלי נוסף על כלכלת המערב, מאחר שהן שוחקות את ההכנסה הריאלית של אוכלוסיות רחבות באירופה ובארה"ב. נגיד בנק ישראל סטנלי פישר אמר באחרונה, שהמודלים הכלכליים שנמצאים בשימוש אינם עוזרים להבין את התהליכים הכלכליים המתרחשים. האם חוקי הכלכלה השתנו? חוקי הכלכלה הבסיסיים לא השתנו, אבל נראה שאת ההסבר למתרחש בכלכלת העולם צריך לחפש במקום אחר. בהיסטוריה הכלכלית המודרנית שלאחר מלחמת העולם השנייה, שני אירועים מרכזיים מוגדרים כ"משברי נפט". הראשון, ב-1973, בעקבות אמברגו הנפט שהטילו על המערב מפיקות הנפט הערביות בעקבות מלחמת יום הכיפורים. השני, ב-1979, בעקבות מהפכת חומיני באיראן, כאשר הופסק יצוא הנפט של איראן למערב. בשני משברי הנפט האלה חווה העולם המתועש מחסור בנפט, שגרר עלייה חדה במחירי הנפט, שבעקבותיה כלכלת העולם הידרדרה למיתון חריף, במקביל ל�

כמעט שנה לאחר חשיפת תגלית הגז הטבעי הגדולה במאגר לווייתן, מתכנסת ממשלת ישראל להכרעה בשאלה האסטרטגית האם להתיר יצוא גז ישראלי לשווקים זרים. ל-TheMarker נודע כי בימים הקרובים תודיע הממשלה על הקמת ועדה בין-משרדית, אשר תדון במדיניות הביטחון האנרגטי של ישראל - לעומת הצורך של יזמי חיפושי הגז והנפט במימוש משאבי הטבע שבתגליות. הוועדה תאוייש בידי בכירים ממשרדי ראש הממשלה, התשתיות, האוצר, הגנת הסביבה וכן נציג המועצה לביטחון לאומי (מל"ל) והממונה על ההגבלים העסקיים. המלצותיה יפורסמו לשימוע ציבורי בתחילת 2012, מתוך כוונה להגיש את המסקנות הסופיות עד פברואר. אסדת קידוח גז לווייתן הוועדה תרכז את שלל ניירות העמדה שגיבשו בשנה האחרונה משרדי הממשלה השונים. עבודת הוועדה תתמקד בפשרה הנדרשת שבין האינטרס הציבורי - אשר מעוניין להבטיח אספקת גז טבעי ראויה למשק גם עבור הדורות הבאים, לבין האינטרס היזמי - אשר דורש חירות בקביעת שוקי היעד של משאבי הטבע, על מנת לכסות מהר ככל הניתן את השקעת חברות הגז בקידוחים ולהבטיח ליזמים רווחי הון. לשם כך, תנסה הוועדה לגבש תחילה אומדן מוסכם בדבר צריכת הגז החזויה במשק הישראלי בעשורים הקרובים, לעומת התחזיות הפוטנציאליות לרזרבות גז שנותרו לחופי ישראל. מנתונים אלה תיגזר התקופה המקסימלית שבה

בעיר יש 600,000 זוגות אופניים בקירוב המשמשות כ-750,000 תושבים. קרוב ל-40% מהנסיעות בעיר מבוצעות על אופניים. העירייה מעודדת הימנעות משימוש בכלי רכב במרכז העיר, על ידי הקשחת תנאי החניה (כיום זמן ההמתנה לאישור עובר חניה קבועה הוא קרוב לחמש שנים, ועלות החנייה בעיר הוא 5 אירו לשעה). לעומת זאת, מחוץ לעיר יש 80,000 מקומות חניה מוסדרים, ועוד כמה עשרות אלפים ליד תחנות הרכבת הסובבות את העיר בעלות של 8 אירו ליום. למרות השימוש הנרחב בתחבורה ציבורית ואופניים, באמסטרדם מבינים שאי אפשר לוותר על הרכב הפרטי. בשנת 2009 הכריזה העירייה על תוכנית שאפתנית, לפיה עד 2040 כל המכוניות בעיר (כ-200 אלף) תהיינה חשמליות. בעלי מכונית חשמלית יזכו להטבות בעלויות חניה, זמן המתנה לתו חנייה והטבות מיסי עירייה. אמסטרדם איננה העיר ההולנדית היחידה עם תוכניות שאפתניות להחדרת מכוניות חשמליות לעיר. הממונה על תיק שמירת הסביבה בעירייה: "התוכנית לא תעצור רק במכוניות, אלא תמשיך גם לסירות השטות בתעלות.

באפריל השנה אמסטרדם חתמה על הסכם עם חברת שיתוף המכוניות car2go שהתחייבה להשיק 300 מכוניות סמארט חשמליות באמסטרדם, אשר ניתן יהיה להשיב לכל מקום מסביב לעיר במקומות החנייה המוסדרים בכביש העוקף 10A. באמסטרדם קיימות כבר קרוב ל-300 תחנות טעינה חשמליות (מאה יותר מבתוכנית המקורית) ועד סוף 2012 צפויות להיות מעל 1000 תחנות טעינה. אריק ויבס, הממונה על התחבורה באמסטרדם: "Car2Go הרימה את הכפפה ואמסטרדם הינה העיר הראשונה בעולם עם תכנית שיתוף מכוניות חשמליות. הפרויקט המשותף לאמסטרדם ול- Car2Goמקדם בכמה שלבים את התכנית של עיריית אמסטרדם לשיפור איכות האוויר. נוסעים אשר ינצלו את התכנית הם אלה אשר עושים את כמות הקילומטרים הגדולה ביותר בעיר, ושייכים לאותו קהל שעד עכשיו לא יכל היה להימנע מזיהום האוויר, כיוון שלא היה עבורו פתרון אחר חוץ ממכוניות עם מנוע בעירה". Car2Go איננה החברה היחידה עימה חתמה אמסטרדם על הסכם שיתוף פעולה, הסכם נוסף נחתם על רנו-ניסן שהשיקה את הניסן ליף בעיר. העירייה מסרה שכחלק מההסכמים, עסקים שירכשו רכב חשמלי יקבלו 50% החזר מההפרש בין רכב "רגיל" לרכב חשמלי באותה קטגוריה.

יישום איי-באס (iBus) שפיתחה חברת קז'ואל מובייל (Casual mobile) מיועדת דווקא לנוסעים בתחבורה הציבורית. הרעיון הבסיסי פשוט: לאפשר לנוסע למצוא את הנתיב האופטימלי והמהיר ביותר להגעה מהנקודה שבה נמצא אל היעד המבוקש באמצעות תחבורה ציבורית בלבד. המסלול נקבע גם בהתאם להחלפת קווים וללוחות הזמנים, והאפליקציה מגיבה גם לשינויים במצב התנועה, כמו פקקים או תאונות. "אנחנו שואפים להיות וויז לתחבורה ציבורית - ויותר מזה", אומר טון מיסד קז'ואל מובייל . "מנגנון הניווט שלנו מורכב יותר, כי בעוד הוויז מניח שאתה ממשיך באותו הרכב, השירות שלנו מביא בחשבון שאתה מחליף בין קווים שונים, שיש התניות ב'קונקשן', או שאם מקטע אחד מתעכב משתנה הנתיב לחלוטין". המערכת תצליב מידע ממקורות שונים ותעבד את פרטי הדיווח כדי להציגם למשתמשים על מפת מסלול עדכנית. ככל שיותר משתמשים יפעילו את היישום, כך המידע שיתקבל יהיה מדויק יותר. ההנחה: שאדם אחד לא יכול ליצור תמונה כללית המשקפת את מצב התנועה בכבישים, אבל צבר נתונים שוטף של 1,000 אנשים מהימן הרבה יותר ומאפשר ליצור תמונה כללית המשקפת את מצב התנועה בכבישים.

טון צופה שהתרומה תהיה אף לסביבה, "כיוון שאנשים לא יחששו יותר להשתמש בתחבורה הציבורית, בעוד כיום הם מעדיפים את הרכב הפרטי - בין היתר משום שאינם בטוחים שיגיעו בזמן ליעד ואינם מעריכים נכונה את פרק הזמן שימתינו בתחנה. אני רואה באיי-באס כלי להפחתת אותם חששות."

"החל ב-21 במארס ועד להודעה חדשה, בשל חוסר תקציב, לא ניתן יהיה לבצע גריטת רכב ישן" - כך מסר אתמול משרד התחבורה למגרשי הגריטה ברחבי הארץ. צילום: ליאור מזרחי בתוך שלושה חודשים אזלו כ-20 מיליון שקל שהקציב משרד האוצר לגריטת מכוניות ב-2012. במסגרת המבצע שניהלה המדינה, כל בעל רכב משנת ייצור 1992 ומטה מוסר את רכבו למגרש, שם יהפוך לגרוטאה מותכת, ומקבל פיצוי של 3,000 שקל. ממשרד התחבורה נמסר כי מתחילת השנה נמסרו כ-5,500 מכוניות לגריטה. אף שהתוכנית דורשת רישיון רכב וביטוח בתוקף, היא זוכה להצלחה. גם ב-2011 אזל תקציב הגריטה לפני סוף השנה, בתוך תשעה חודשים. מאז שהחלה התוכנית לפני כשנתיים נגרטו (ללא 2012) 19,265 כלי רכב ישנים, כ-18 אלף מהם בני 20 שנה לפחות. בניגוד לתוכניות הגריטה בארה"ב ובאירופה, שם מורדות מהכביש מכוניות בנות כ-10 שנים, כדי לעודד רכישת מכוניות חדשות - תכלית התוכנית בישראל מוגדרת כדאגה לבטיחות ולאיכות האוויר. מכוניות חדשות בטוחות יותר לנהיגה מהישנות, והתועלת למשק כתוצאה מצמצום זיהום האוויר מגיעה ל-70 מיליון שקל לכל עשרת אלפים מכוניות. משרד התחבורה צפוי לפנות כעת לאוצר בבקשה לתוספת תקציב. באחרונה גיבשו משרדי התחבורה והגנת הסביבה מתווה להרחבת תוכנית הגריטה, במסגרת התוכנית הלאומית להפחתת זיהום אוויר. לפי התוכנית, יכללו �

המשרד להגנת הסביבה יפיץ היום למשרדי הממשלה את התוכנית הלאומית הראשונה להפחתת זיהום אוויר, שמטרתה להביא בתוך עשור להפחתה של עשרות אחוזים בפליטת כמה ממזהמי האוויר המסוכנים ביותר לבריאות. התוכנית, הכוללת הצעות לשינויים רבים בתעריפי החשמל ומיסוי כלי רכב ודלקים, תובא בשבועות הקרובים לאישור הממשלה. על פי הערכת המשרד להגנת הסביבה, עלות הנזקים הבריאותיים הצפויה בתוך עשור, אם לא יינקטו הצעדים הנדרשים, תהיה יותר משמונה מיליארד שקלים. על פי התוכנית החדשה, תורחב באופן משמעותי התוכנית לגריטת כלי רכב ישנים (פירוק ומיחזור חלקי המכונית ומתן תמורה כספית לבעל הרכב), שגורמים חלק ניכר מזיהום האוויר, והיא תכלול גם כלי רכב מסחריים המונעים בדיזל. כמו כן, תוקדם ותורחב תוכנית הצטיידות חברות התחבורה באוטובוסים מזהמים פחות, כך שבתוך שנתיים כמעט כל אוטבוס שלישי שיירכש יהיה מזהם פחות. המשרד להגנת הסביבה גם יתחיל להפעיל, כבר בשנה הבאה, תוכנית ניסיונית להפעלת שלושה אוטובוסים עירוניים באמצעות גז טבעי דחוס - צעד שעד עתה התנגד לו המשרד לביטחון הפנים בגלל שיקולי בטיחות הקשורים בשימוש בגז. משרדי התחבורה והגנת הסביבה יפרסמו תעריפים מועדפים לכלי רכב מרובי נוסעים ותחבורה ציבורית בכבישי אגרה. כמו כן, יינתנו תמריצים בהיקף 6

שוטר עוצר מכונית וניגש לצד הנהג, אולם מאחורי ההגה לא יושב אף אחד. המכונית ללא נהג היא חלק מהחזון של גוגל לעתיד תעשיית הרכב בארה"ב. רבים תוהים האם המכוניות האוטונומיות, כפי שהן מכונות בגוגל, יהיו מנומסות דיין כדי להעניק זכות קדימה בכיכר? ואיזה ביטוח יידרש להן? בכנס שנערך בשבוע שעבר בקליפורניה דנו מדענים, יועצים משפטיים ופקידי ממשל בהשלכות האפשריות להפעלת מכוניות ללא נהג. גוגל הדגימה בכנס מערכות מוחשבות שמחליפות נהגים ויכולות להפחית בשיעור ניכר טעויות אנוש בכבישים אשר גורמות ל-33 אלף הרוגים בכבישי ארה"ב. מכוניות כאלה יכולות להיות גם חסכוניות יותר בדלק ולפלוט פחות מזהמים לאוויר. אולם יותר מהכל - מכוניות אלה יכולות להחזיר לארה"ב את הבכורה בשוק הרכב העולמי. מכונית אוטונומית צילום: אי-פי אך למרות שהניסויים הראשוניים במכונית הצליחו עדיין יש מחסמים טכנולוגיים רבים. איך למשל המכונית תוכל לזהות שוטרים וחסימות זמניות ופתאומיות בכבישים? מומחים מציינים בעיה נוספת: "כולם מכופפים לעתים את החוקים", אומר סוון בייקר מאוניברסיטת סטנפורד. "אבל בגלל שהמכונית תוכננה להיות כל כך מנומסת, היא עלולה להיתקע לנצח לפני תמרור עצור בגלל שאף אחד אחר לא ייתן לה זכות קדימה". למרות זאת הוא חוזה כי "בעוד 20 שנה מעכשיו נוכל ל

במהלך 2013, יתחילו העבודות ב-14 מקטעים של הקו האדום של הרכבת הקלה בגוש דן. בין היתר, ייחפרו מנהרות מתחת לרחוב ז'בוטינסקי בבני ברק ורמת גן, רחוב אבן גבירול בת"א ושדרות ירושלים ביפו. התוצאה הצפויה - בעיות תנועה קשות. בכנס שנערך ביום שישי בפתח תקווה, המליץ יו"ר נת"ע, מיכאל רצון, החברה המקימה את הרכבת הקלה, להיערך לכך על ידי נקיטת מספר אמצעים, שייאלצו את הנהגים לעבור לתחבורה ציבורית. "אמצעים, כמו הטלת אגרת גודש על בעלי הרכב הפרטי שירצו להיכנס לת"א, כמו גם יצירת חניוני חנה וסע חינם למי שיעבור לתחבורה ציבורית, וכן יצירת שבילי אופניים, יכולים להעלות את השימוש בתחבורה ציבורית ולהקטין את העומסים בכבישים בשנה הבאה, בעת העבודות". כך אמר רצון והמליץ להפעיל אוטובוס מהיר שייסע בתוואי הרכבת הקלה עד שתתחיל לפעול הרכבת. העבודות צפויות להסתיים רק ב-2017, לכל המוקדם. צילום: דים שלייפמן תבול יובל רצון הוסיף ואמר, כי אין אזרח במדינת ישראל שלא יחוש על בשרו את העבודות, וייתכן שיהיו ראשי ערים שיחששו מהן בשל הבחירות המוניציפליות הצפויות להתקיים בסוף 2013. "מדינת ישראל נמצאת בפיגור עמוק ואדיר בנושא הסעת ההמונים. רכבת קלה ו-BRT יכולים בהחלט להוות את הפתרון לכך. כ-45% מהמועסקים יהיו כ-500 מטר מתחנות הקו האדום ולשאר נצטרך לדאוג לקווי הזנ�

בימים אלה מתחיל בחיפה ניסוי בתערובת דלק חדשה, העשויה בעתיד להוזיל את הבנזין ב-50 אגורות לליטר לפחות. תערובת הדלק, המכילה מתנול בשיעור 15% ובנזין רגיל בשיעור 85%, תיוצר במפעל דור כימיקלים שבחיפה ותשמש 11 כלי רכב שבניסוי, שיתדלקו בתחנת הדלק Ten הסמוכה למפעל. הניסוי יימשך כחצי שנה, ובמהלכו ייבחנו בין היתר תהליך ייצור התערובת, המוכרת בשם M15, השפעת השימוש בה על מנועי המכוניות ועל מערכות התדלוק, והצורך בהתאמות לשימוש בתערובת. את המתנול אפשר להפיק מגז טבעי ממאגרי הגז של ישראל, תוך הקטנת התלות בנפט מיובא. לשימוש במתנול יתרונות במחיר, וכן בהיבט הסביבתי: בעירת המתנול נקייה יותר, ולפיכך עשוי השימוש בו להפחית את זיהום האוויר במרכזי הערים. בניסוי ישתתפו 11 מכוניות פרטיות, ובהן מכוניות של עובדי דור כימיקלים, מכונית שנרכשה במיוחד לניסוי, וכן מכוניתה של מנהלת תחנת הדלק שבה תותקן המשאבה הייעודית לתערובת. אם יצליח הניסוי הראשוני, השימוש בתערובת צפוי להתרחב. "המוטיבציה היא לבחון פתרונות שיוזילו את המחיר הסופי ללקוח, ויפחיתו את פליטות המזהמים לאוויר", אמר דני בן-נר, מנכ"ל חברת הדלק Ten. צריכת המתנול בישראל כיום היא 70-80 אלף טונה בשנה, והחומר משמש בעיקר להכנת תוספי דלק, וכן להפקת אמוניה ופורמלדהיד. בעבר יוצר מתנול בישראל

אם אין די במחירי הדלק הגבוהים, בעומסי התנועה ובמצוקת החנייה, החליטה גם הממשלה להכריז מלחמה על המכונית הפרטית; עלות אחזקת הרכב עשויה להפוך לנטל בלתי נסבל עבור תושבי המרכז איך נפחית את נטל כלי הרכב הפרטי? מיסוי על שימוש ולא על בעלות ועדה שבה חברים נציגים מרשות המסים, אגף התקציבים ומשרד התחבורה בוחנת הצעות שונות להסטת המיסוי. התוכנית היא להפחית את מסי הקנייה ולהעלות את מסי השימוש. הדרך לעשות זאת עדיין לא נקבעה - הדרך המתוחכמת ביותר היא לשים בכל מכונית משדר GPS שידווח על הקילומטראז' שנגמא, וגם את המקום והשעה, כך שנסיעה של 10 ק"מ בתוך גוש דן בשעות העומס תהיה יקרה מנסיעה דומה בשעות הלילה בבאר שבע. הבעיה היא הפגיעה בפרטיות. הטלת אגרות גודש לפני שמונה שנים הצליח ראש עיריית לונדון קן ליוינגסטון להטיל אגרת גודש במרכז העיר - תשלום שחל על כל נהג שנכנס למרכז העיר בשעות העומס. בבדיקה שנערכה שנה לאחר מכן התברר כי המהלך הצליח להפחית את העומס במרכז העיר, להוריד את זמן הנסיעה להוזיל את הנסיעה במוניות, והכניס לקופת העיר 97 מיליון ליש"ט. חנייה חכמה לפי האתר streetfilms.com, כחצי מהתנועה בערים נגרמים כתוצאה מחיפוש חנייה. בסן פרנסיסקו מתקיים בימים אלה פיילוט שמטרתו לקצר את הזמן הזה, ולנהל את החנייה בחוכמה. חיישנים שה

קואופרטיב אגד בוחן שילוב של אוטובוסים חשמליים המונעים באמצעות כבלי-על, כבלים חשמליים מעל האוטובוסים בדומה לרכבת חשמלית. כך חשף מהנדס הרכב הראשי של אגד, שמואל בן-ארי. לדבריו, טכנולוגיית כבלי-על חוסכת את השימוש במצברים. עוד אמר כי די בכבל-על טעון לגמרי לצורך נסיעה של עד 15 ק"מ. הפתרון אותו הציע הוא טעינת אוטובוסים בתחנות האיסוף. "השימוש בכבלי-על מאפשר חיסכון רב בתשתית הטענה סבוכה".

הממשלה עומדת להשקיע 145 מיליון שקל בהפחתת פליטות גזי חממה במגזר הציבורי והעסקי, ו-270 מיליון שקל נוספים בהחלפת מקררים ישנים וגריטתם בשנתיים הקרובות. ועדת ההיגוי הוקמה בהחלטת ממשלה בנובמבר 2010, ועד כה הצליחה להביא לגיוס תקציבים ולפעולה מתואמת בין כל משרדי הממשלה - הישג לא פעוט בכלל במחוזותינו. היעד של הממשלה מכונה "תוכנית 20:20": הקטנת פליטות גזי החממה ב-20% עד שנת 2020. לדברי שני, התוכנית הנוכחית שמושקת כעת תביא לעמידה בכ-75% מהיעד המלא. התקציב הכולל של התוכנית ב-2011 הוא 281 מיליון שקל, בשנה הבאה הוא יהיה 261 מיליון שקל, ושני אומר כי הממשלה מייעדת תקציב של 2.2 מיליארד שקל על-פני 10 שנים. זאת מתוך ציפייה להגיע לחיסכון כספי כולל למשק בהיקף 34 מיליארד שקל, לצד חיסכון בדלק ובחשמל, קידום הטכנולוגיה הישראלית, קידום סביבה נקייה והשתלבות במאמץ הבינלאומי בנושא. ראשונים ייהנו מהתוכנית אוכלוסיות מעוטות יכולת, שלהן יוצע לרכוש מקרר בכ-1,000 שקל בתוספת השתתפות ממשלתית של כ-2,000 שקל. מאוחר יותר תוצע התוכנית לכלל הציבור, אם כי בהשתתפות נדיבה פחות, והמטרה היא להגיע ל-600 אלף מקררים שיוחלפו ב-4 שנים . לאחר מכן תחל תוכנית של החלפת כ-5 מיליון נורות חשמל לנורות אקולוגיות, בסבסוד של 2.5 שקלים למארז, ומ-2012 גם החלפת מזגנים, הכל בעידוד ממשלתי.

גם ברשות המסים מצטרפים למען צמצום הפליטות. שר האוצר יובל שטייניץ בוחן הצעה להטיל מסי קנייה על מוצרי חשמל לא יעילים, מה שיביא לעליית המחירים של מכשירים הפוגעים בסביבה, ומנגד יעודד רכישת מכשירים יעילים אנרגטית, שעליהם לא יוטל המס. תרומת משרד התחבורה היא בעידוד "נהיגה אקולוגית", שלפי ההערכות צפויה לחסוך 10%-20% מצריכת הדלק, ובכך לחסוך כסף ולצמצם את פליטות הגז. במשרד התחבורה מתכוונים לאכוף תקנות שיעודדו מעבר מהיר לצמיגים בעלי חיכוך נמוך, החוסכים בדלק ובפליטות גזים, וכמו כן לחייב הפעלת מערכות בקרת לחץ אוויר בצמיגים בכל כלי הרכב בישראל. בשנתיים הקרובות יהיו אלו מענקים בהיקף של 154 מיליון שקל שיינתנו לעסקים גדולים, לרשויות מקומיות ולציי תחבורה. כל פרויקט יצטרך לעמוד בתנאי סף לקבלת הסיוע ולהתחרות על המחיר הנמוך ביותר ביחס לשיעור ההפחתה המובטח. "יש כאן פוטנציאל לחיסכון", אומר שני. "מי שייכנס ראשון יביא ערך ממשי לעסק שלו".

משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה יתמרץ חברות טכנולוגיה ישראליות שיפתחו טכנולוגיות חדשות לחיסכון בפליטות גזי חממה. חברות שיעמדו בתנאי הסף יקבלו מענקים מעבר למענקים הרגילים של המדען הראשי. תוכנית הפעולה הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה מקיפה תחומים משמעותיים נוספים למגזר העסקי, כמו שינוי בתעריפי תעו"ז של חברת החשמל. לגבי תחום הבנייה הירוקה, הנחשב בעל פוטנציאל גדול לצמצום פליטת הגזים לצד יתרונות סביבתיים אחרים, במשרד להגנת הסביבה מודים שהם עדיין לומדים את הנושא. ראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' יוג'ין קנדל הדגיש כי יעברו שנה-שנתיים עד שנראה את הצעדים האלה מיושמים.

אשוֹקה ישראל, המשרד להגנת הסביבה והקרן לסביבה ירוקה מזמינים את הציבור להשתתף בתחרות: "לעשות יותר מפחות - יזמות חברתית סביבתית בישראל". המיזם הטוב ביותר יזכה בפרס כספי בסך 50,000 ₪. תחרות "לעשות יותר מפחות - יזמות חברתית סביבתית בישראל" מחפשת פרויקטים סביבתיים, חברתיים וטכנולוגיים חדשניים שפועלים בדגש על צמיחה ירוקה. צמיחה ירוקה משמעה ניתוק הקשר בין צמיחה כלכלית לפגיעה בסביבה, וניצול הפוטנציאל הכלכלי הגלום בחיבור בין צמיחה בת קיימא לסביבה. באמצעות גישה זו ניתן להפוך את ההשקעה בסביבה מעול חברתי וכלכלי לזָרָז לצמיחה ופיתוח כלכליים. אנרגיות מתחדשות, טכנולוגיות מים, תחבורה ידידותית לסביבה ובניה ירוקה הם חלק מהתחומים בהם סביבה ופיתוח הולכים יד ביד.

שר התחבורה, ישראל כ"ץ, טוען שהרכבת תביא הקלה במצוקת הדיור בגוש דן והרחבת אזורי הביקוש לנדל"ן ליישובי הפריפריה. ברגע שתתאפשר רכבת בטוחה, אמינה ויעילה, ניתן יהיה להרחיב את אזורי הביקוש של המתגוררים ואת אזורי ההשקעה של היזמים. השפעת קיצור זמני-נסיעה ברכבת על מחיר הנדל"ן בפריפריה עדיין לא נבדקה בצורה מחקרית יסודית, אך ברכבת טוענים שלתיאוריה של כ"ץ יש קבלות. אזור השרון, בנימינה ומודיעין הם דוגמאות ליישובים שרבים מתושביהם עברו להשתמש ברכבת לצורך הגעה לעבודה בגוש דן. ברכבת מייחסים את עליות המחירים הנאות שנרשמו ביישובים אלה לאפשרות להגיע למשרד בתל-אביב או ברמת-גן במהירות, בזול ובנוחות יחסית. נכון, השירות ברכבת ורמת הדיוק בזמנים רחוקים מלהשביע רצון, אבל ברכבת מבטיחים שיפורים, כולל הכנסת אינטרנט אלחוטי לקרונות ב-2012. המרוויחות הגדולות בעתיד הקרוב, תהיינה באר שבע, קריית גת, נתיבות ושדרות. ואמנם נראה שאזור הדרום יהיה הנהנה העיקרי מפתיחת קווי הרכבת החדשים ושדרוג הקיימים. החל מאמצע העשור יעבור הדגש לאזור הצפון, ולקראת סיומו תצטרף גם ירושלים, כשייפתח קו הרכבת המהיר שיאפשר הגעה מהתחנה המרכזית בכניסה לעיר לתל-אביב בתוך 33 דקות.

בחודש הבא צפויה הרכבת לחנוך את הקו מתחנת ההגנה בת"א לראשון לציון מערב ובעתיד הקרוב היא תוארך עד יבנה ומשם עד אשדוד. השדרוג המשמעותי השני הוא הכפלת מסילת הרכבת לוד - באר שבע בשנה הבאה, אשר תקצר עד 33% מזמן הנסיעה לת"א מקריית גת ובאר שבע. בשנים 2015-2016 צפויים להסתיים שני הפרויקטים הגדולים בצפון: פתיחתה מחדש של רכבת העמק שתחבר את עפולה ובית שאן לרשת הרכבות הארצית, ופתיחת הקו עכו-כרמיאל. בזכותם, יוכלו תושבי הגליל העליון והתחתון להגיע לת"א בפחות משעתיים. קו עכו-כרמיאל והקו המהיר לירושלים הם הראשונים בארץ שמתוכננים עבור רכבות חשמליות. בעתיד אמורה תשתית המסילות כולה לעבור חשמול ולקצר בכך את זמני הנסיעה.

שני חסמים גדולים יעיבו על רמת השירות שתציע הרכבת לנוסעים. הראשון הוא הקיבולת המוגבלת של הקרונות. צי הקרונות הנוכחי, שבו 450 קרונות, מספיק בקושי להסעת כלל הנוסעים, כשחלק מהקרונות כזכור מיושנים. עד סוף 2012 אמורה הרכבת לקלוט 150 קרונות נוספים מתוצרת חברת בומברדייה הקנדית, אלא שסביב הקרונות האלה מתנהל מאבק גדול בין ההנהלה לוועד העובדים: ההנהלה התחייבה להעביר את תחוזקתם לידי בומברדייה והעובדים מתנגדים - התוצאה עלולה להיות עיכוב ניכר בקליטת הקרונות. החסם השני הוא צוואר הבקבוק שנוצר בנתיבי איילון בגלל שאין אפשרות להקים במקום מסילת רכבת רביעית. כתוצאה התדירות המקסימלית שאליה יכול קו רכבת להגיע היא 4 רכבות בשעה, תדירות נמוכה מדי עבור קווים עמוסים ועלולה לבוא גם על חשבון הקווים הפריפריאליים. ניקח כמשל את הקו לראשון לציון מערב. לדעת מומחי תחבורה נדרשת תדירות של רכבת בכול 5 דקות כדי לענות על הביקוש הצפוי לשעות השיא בקו זה. חזון חיבור הרכבות לפריפריה של ישראל כ"ץ אינו מעורר התלהבות סוחפת באוצר, וזה כמובן, בלשון המעטה. באגף תקציבים שולטת זה שנים התפיסה כי יש הצדקה להקים רכבת רק במקומות שבהם תשתית הכבישים אינה מסוגלת להכיל את הביקוש. במלים אחרות - הפריפריה מחוץ לתחום. באוצר התנגדו בשעתו להקמת קו הרכבת לירושל